1. רגעים של עירוניות דחוסה
העיר החדשה, העיר העתיקה ותווך הביניים
בחזרה לעיר עצמה! סדנא בקריאה פנומנולוגית של המרחב העירוני | סמסטר קיץ תש"ע במרכז האקדמי
לעיצוב וחינוך ויצו, חיפה, המחלקה לאדריכלות.
2. [Lining up+crossingמעבר חצייה להולכי רגל.]
היערכותם של אנשים זרים בסמיכות אלה לעומת אלה.
ההמתנה מאפשרת לי ולהם להתבונן זה בזה ממרחק מטרים ספורים.
ואז הצעידה זה לעומת זה, שיאו של המהלך, מתקרבים מאוד כדי נגיעה וחולפים זה ליד זה.
טקס עירוני.
יש כאן מתח. נורמות נבדקות. מי יחצה באדום? מי יחצה אחריו? מי יישאר?מי דרוך לשינוי ומי עסוק בדבר מה אחר
(בשיחה, בטלפון, בקריאה?) ולא יבחין בחילופין.
אנשים נערכים בחזית לעומת אנשים אחרים. זרים.
ציות, מרי, התכנסות, התעניינות.
החצייה עצמה אינה עירונית במיוחד, אך המעמד של החצייה מנכיח את היותי עם זרים רבים, קרובה אליהם פיסית
ומתקרבת עוד יותר בעזרת העיר, הולכת מולם ומתירה להם להיעלם ללא פנייה אך גם ללא חשד. זרותם של
האחרים, האמון, העניין ההדדי והשותפות מונכחים ברגע העירוני הזה.
100 *event
3. הקרביים של
הפיצוציה גלויים
החזית כולה פסוקה
ופתוחה אל הרחוב
ומגלה את תוכנו של
הפנים: רוב דברים.
מבטי ותשומת הלב
שלי מתרכזים בנערה
שיושבת על הגבול,
מבטה ממוקד
במתרחש בפנים
החנות, גופה בחוץ,
על כסא שמזוהה עם
פנים ("כסא תלמיד")
אך על המדרכה
(חוץ). משהו בשפיכה
הזאת של חוץ ופנים
אולי, משהו בתנוחה
המודאגת שמפנה את
הגב אל הרחוב,
בערבוב של חיים
פנימיים על המדרכה,
במתח השרוי ביניהם.
200 *event
4. הגחה.
אנשים מגיחים מפתח הסמטא הזאת. זרים זה לזה. מופתעים (או
לא) מהאנשים והנופים הנגלים להם בקצה.
ההגחה, ההופעה לפתע של אדם לעומתי, ההופעה שלי ושל נוף
300 *event
200 *event
עירוני חדש כלפיו, ההסתרה וההתגלות , היא עירונית
וזהו מחזה מרתק של שינוי שאינו צפוי ואינו נגמר
יש בו ריגוש באירועים האלה של ההגחה.
5. אפלולית וצל לאחר הבוהק והחום הכבד בחוץ. רוב
אנשים.
החנויות נדחקות זו אל זו. חזיתותיהן מרובות
וקצרות. אינן משתהות לפני שהבאות אחריהן
מופעיות. קולות אדם וציפורים. יש ציפורים בכלוב
תלוי על הכותל. שפות שונות נשמעות בקולות אדם.
נטיפי בד מחלקים את החלל מעלי. המדרך מתחתי
מחולק ע"י מדרגות ושיפועים הקוצבים את התנועה.
יש לשים לב גם למטה. המוכרים הישובים בחזיתות
פונים זה לעומת זה ומולידים כיווניות ניצבת לכיוון
610 *event
התנועה הלאה.יש כיווניות חזקה בחלל הרחוב הזה.
סמטת השוק יורדת והשמיים כאילו מתרוממים
ונפרדים הלאה ממנה.
6. שברי מוסיקה ערבית קוטעים את שצף המים הקוצפים במזרקה. רוב השולחנות בכיכר ריקים מיושבים בשעת צהריים לוהטת זאת. תושבים
מקומיים ותיירים חוצים את הכיכר.
קצת מוזרה הכיכר הזאת במרווח שבה. היא לא מתנפלת. מותירה חלל לנוע בו ומרחק להביט אליו. נדיבותה של המזרקה שמימיה משפיעים על
הכיכר עצורה מאחורי סורגי ברזל גבוהים שמקיפים אותה לגמרי. נדיבות מודֵ רת. יש לאות שאולי קשורה בשעה ואולי בחום ששורה. הכיכר נפתחת
לשש פנים. נדיבה באפשרויות התנועה שהיא מציעה לניקרים אליה. דברים ניבטים מבעד לדברים: הכיכר מתחת לכנפי השמשיות, מסעדי
הכסאות, המזרקה דרך הסורג המקיף, החנויות מתחת למצללות שמעליהן, אחד הרחובות מבעד לשער על שלושה פתחיו, חנות אחת מבעד
710 *event
לאריגים התלוים בפתחה ואחרות מבין מערומי הסחורות השונות. דברים נמשכים דרך דברים אחרים.
הלהט לא מורגש כאן. אני יודעת שמאחורי, ממש מאחורי ממוקמת הרחבה שמקדימה את פתחה של כנסיית הקבר. להטה לא מורגש כאן. קיימת
כאן מורכבות. אך לא אקסטזה. [אני יושבת כאן בצל העמוק ושותה מיץ תפוזים].
7. באזור השער החדש שקט. יש כאן
פמיליאריות ברורה. בעלי החנויות
מברכים את העוברים ושבים בסבאח
אל-חייר, החולפים מברכים את
העומדים. מנגד חולפות קבוצות תיירים-
צליינים. הזרים הגמורים. קולות טלויזיה
ושיחות חרישיות. איש צעיר במכנסי
שלושת-רבעי תומך בקשיש בגלימת
נזירים פרנציסקניים. הם חוצים את
הרחוב. הסימנים של חיים יחד הם
חזקים כאן. .CO-HABITATIONזה אצל
זה בחוץ. רחוב של קרובים לגמרי וזרים
לגמרי.
כתלי הרחוב מוגדרים אף יותר מאלו
של סמטאות השוק. אמנם אלו רחבות
מעט יותר ואף הרקיע נשקף מעליהן,
אולם דפנותיהן אטומות ברובן בחזיתות
אבן נטולות פתחים אלא במפלס העליון
שבו המגורים החרישיים מלשמוע מבעד
לפתחים הגבוהים, המסורגים,
המזוגגים, המאובקים. דומה שאינם
נפתחים כלל. אבן מתחת ואבן מלפנים,
אבן מכל הכתלים המקיפים. יש תחושה
של פנימיות אורגנית, כאילו מטשטשים
ההבדלים הנחרצים לכאורה ביו
המישורים השונים, כולם שייכים לאותה
ישות מפותלת.
19. המעבר
העיר החדשה, העיר העתיקה ותווך הביניים
בחזרה לעיר עצמה! סדנא בקריאה פנומנולוגית של המרחב העירוני | סמסטר קיץ תש"ע במרכז האקדמי
לעיצוב וחינוך ויצו, חיפה, המחלקה לאדריכלות.
20. מוכנות. היציאה
מהעיר אל 'מרחב
המעבר' צפויה:
ויסטות ארוכות
מעגנות את המבט
בחומה וחושפות
לפניה מרווח, הריק
מתגלה לפני שהוא
באמת מתרוקן.
פְּ נֲיות. החזיתות של
המבנים מתעוורות :
בתי עסק שנסגרו או
כאלה שעדיין לא
נפתחו, חזיתות
אטומות מבסיסן ועד
למפלס גבוה מעל,
ריבוי כבישים, אנשים
עוברים מחפשים את
דרכם, מעיינים
במפה, מביטים
ניכוחם, מתמקדים
ביעד אחר, הם לא
כאן.
המעבר |
הנוכחות של האבן
כאן רבה. הרעש
האופייני שייך
למכוניות החולפות
במהירות. מעט
410 *event
אנשים הולכים כאן.
כמעט שומם.
21. הנוכחות של האבן כאן רבה.
כאילו כל אחת מהערים משתריינת,
נאטמת, מתגוננת מפני האחרת:
הכתלים המאובנים של העיר
החדשה לעומת החומה של העיר
המעבר |
העתיקה.
410 *event
22. המעבר |
האפלולית הנושבת מפתחו הצדדי של שער יפו מושכת את המבט לעומק הנובע ממנו,
בוקע מהשטיחות של החומה.
הוא מבטיח עומק אפלולי השונה מהמרחב המואר של העיר החדשה, העיר המוארת.
יצאתי את העיר פעמיים. יצאתי את העירוניות שבה(כאן – באזור המעבר – החומר
מורגש מאוד, הנוכחות של האבן בהיעדר אדם, בהיעדר שילוט או שיחה, בהיעדר
410 *event
מהומת אדם.
פעם שניה יצאתי אותה כי אני עדיין מחוץ לחומה, מחוץ לעירוניות שלפני, מחוץ
לפנימיות האפלולית הבוקעת מהשער.
25. המעבר |
אני הולכת מעל ובמקביל לרחוב הקניות של ממילא. כשהוא נגלה לפני בטבורו, עת הדופן הצפונית שלו נפערת
ונחשפות מדרגות הישיבה היורדות אליו, העיר כמו מתגלה מבפנים ובחוץ בעת ובעונה אחת. מעל אסופת השמשיות
המצלות על סביבות בתי הקפה, ניבטים מרחבים רחוקים של מדרונות מוריקים ובנויים, שהבנוי והצומח כמו שזורים
זה בזה. לעומתם תחת השמשיות ובמורד המדרגות, נחשף טבורו של הרחוב, קרוב ורוטט מאדם.
זה מזכיר לי סיטואציה של גשר בעיר אירופאית העובר מגדת עיר אחת למשנה. כשעומדים על הגשר נמצאים מחוץ
410 *event
לעיר, משקיפים אליה. גם כאן, אני נמצאת מחוץ לשתי הערים: הן החומה והן המדרונות הרחוקים של העיר החדשה
ניבטים אלי מבחוץ. אולם כאן כמו מחזה תעתועים אני מצויה גם כמטחווי יד מרחוב הומה (שיחידותו אינה ניכרת
מכאן).
27. המעבר |
הגיחה לשירותים בקניון ממילא מהכניסה העילית שלו (מבלי לרדת לרחוב ממילא עצמו) מביאה אותי לחלל
ממוזג ולתצפית מעל ראשם של הקרואים במפלס הקרקע של הקניון. הלובן והגיאומטריה השקטה והשליטה של
כיפת הקניון המנוקבת בולטים בחלל המרכזי. השמש מאירה פנימה דרך הפתחים בכיפה. זהו חלל מסונן,
מוסדר, הרמוני לפחות בחלק העליון שלו, נעים ומואר.
410 *event
28. המעבר |
אני נמשכת לצפות באנשים מלמעלה. הם מצידם
נמשכים –מובלים לאורך הרחוב למטה.
במרחב העירוני-מלאכותי החוטי הזה יש מיקסם
ופיקציה.
410 *event
![[Lining up+crossingמעבר חצייה להולכי רגל.]
היערכותם של אנשים זרים בסמיכות אלה לעומת אלה.
ההמתנה מאפשרת לי ולהם להתבונן זה בזה ממרחק מטרים ספורים.
ואז הצעידה זה לעומת זה, שיאו של המהלך, מתקרבים מאוד כדי נגיעה וחולפים זה ליד זה.
טקס עירוני.
יש כאן מתח. נורמות נבדקות. מי יחצה באדום? מי יחצה אחריו? מי יישאר?מי דרוך לשינוי ומי עסוק בדבר מה אחר
(בשיחה, בטלפון, בקריאה?) ולא יבחין בחילופין.
אנשים נערכים בחזית לעומת אנשים אחרים. זרים.
ציות, מרי, התכנסות, התעניינות.
החצייה עצמה אינה עירונית במיוחד, אך המעמד של החצייה מנכיח את היותי עם זרים רבים, קרובה אליהם פיסית
ומתקרבת עוד יותר בעזרת העיר, הולכת מולם ומתירה להם להיעלם ללא פנייה אך גם ללא חשד. זרותם של
האחרים, האמון, העניין ההדדי והשותפות מונכחים ברגע העירוני הזה.
100 *event]()