המצגת ליוותה את ההרצאה שתיארה את מודל מכינת אבני דרך. המודל בא לתת מענה לאקספלורציה וגיבוש הזהות לבוגרים צעירים בספקטרום האוטיסטי, תוך רגישות והכרה במאפיינים הייחודיים לאוטיזם.
בהרצאות המושב עד כה שמענו רבות על החשיבות במעבר לתפיסה ולמסגרות תעסוקתיות מתקדמות ברוח האמנה בדבר שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
חשובה החבירה הממסדית המאפשרת יישום של עקרונות ברוח זו במסגרות של דיור, פנאי ותעסוקה.
עם זאת, חשוב לזכור כי בכדי לעשות שימוש בכלים המערכתיים המוצעים יש צורך בבנייתו של הפרט, זהותו והמיומנויות שלו, בכדי לעשות שימוש יעיל ולנתב בין המערכות הארגוניות הקיימות.
שלב התפתחותי חדש – בחברות מערביות. ארה"ב 18-25. ישראל, עם סיום הצבא. היום מתייחסים לזה אפילו עד גילאי 35-40.
השפעה של גורמים סביבתיים
שלב זה נחווה באופן שונה וסובייקטיבי.
ספרציה ואינדיבידואציה - הגדרה מחודשת של היחסים עם דמויות משמעותיות וראייה שלהם כאדם נבדל, ולא מתוקף תפקידם (דמויות הוריות, מערך היחסים המשפחתיים) – נמצאה כקריטית ליכולתו של הצעיר לפתח יחסים בינאישיים איכותיים בשלבים מאוחרים יותר בחייו (Arnett,2006; Holstrom, Karp & Grev, 2002; Aquilino, 2006; Jensen et al., 2013; Dumas et al., 2009)
קבלת החלטות עצמאית:
אזורים במוח המשמשים לתכנון ולהערכת סיכונים עוברים התפתחויות חשובות גם בשלב זה, דבר הגורם לכך שבוגרים צעירים נחשבים לבוגרים יותר מבני נוער. מצפים מהם לקבל החלטות פחות אימפולסיביות, ולהסתמך יותר על תכנון והערכה של מצבים.
אקספלורציה –
אקספלורציה – שונה באופייה ובמהותה מהחקירה של גיל ההתבגרות – מוכוונת עתיד במהותה. מתחילה להתגבש תפיסת עתיד בשלה יותר.
התנסויות שאינן מחייבות
דחיית ההחלטות המהוות סמן חברתי לבגרות
תחומי חקירה מרכזיים: אהבה וזוגיות; עבודה וקריירה; בחינת תפיסות עולם.
מאפיינים ייחודיים המשפיעים על היכולת להבין ולקחת חלק בסיטואציות חברתיות פשוטות ומורכבות.
TOM – קושי בהבנת תקשורת שאינה מילולית והיכולת להניח הנחות בדבר מחשבותיו של אדם אחר כניפרד ממני. האינטראקציות עצמן הן יותר פונקציונאליות לשם מענה על צורך אישי ואופן יזימתן שונה בשל מחוות לא תואמות לסיטואציה (היעדר קשר עין, אופן השיח, וכיו"ב). חוקים חברתיים (Social Rules) – הקשיים החברתיים מתעצמים בשלב ההתבגרות בו בהתפתחות הטיפוסית מתפתחות מיומנויות חשיבה אבסטרקטית. החוקים החברתיים נעשים מורכבים, ובלתי אקספליציטיים (מרומזים ולא מפורשים).
קושי בעיבוד החוויות, הקניית משמעות ובניית ידע על העצמי – מתקשר לזיכרון נראטיבי (ארחיב בהמשך)
מיומנויות ניהוליות - בפונקציות הניהוליות (Executive Functions, EF) הקושי להניע פעולה, להתארגן ולפעול עפ"י סדר משימות בכדי להוציאן לפועל
צעירים בספקטרום האוטיסטי חווים קשיים בפיתוח ושימור מערכות יחסים חבריות עקב קשיים קוגנטיביים וחברתיים (Merkler, 2007). - מתקשר ל-TOM
קושי בפרגמטיקה של השפה - השימוש בשפה מאופיין ברבדים גבוהים יותר של סרקזם וציניות. הקושי של ילדים בספקטרום האוטיסטי בהבנת מחוות, הבעות פנים, מאפייני השימוש בקול (פרוסודיה) וכיו"ב, מקשים על יכולתם להבין את המשמעות הנרמזת של השפה אותה מאמצים בני גילם.
קשיים בתיאוריית המיינד ובפרגמטיקה של השפה – מביאים לבידוד חברתית. עיקר הפעילויות ההדדיות הינן סביב עניין משותף ופונקציונאליות בעיקרן. אופי השיח אינו מותאם ומלווה בפרשנויות מוטעות של הסיטואציה. העולם החברתית נהיה מבלבל – מגבירת חושת בילבול וחרדה.
ה"עצמי" כאדם ניפרד-אינדיבידואציה = היכולת שלי להרגיש כאדם נפרד ולפנות לעצמי להתייעצות
קושי בתיאוריית המיינד – קושי בהבנת הגבול שביני לבין האחר.
בתהליך הבגרות הצעירה הטיפוסי, המפגש עם האחר מייצר תהליך רפלקסיבי. הפרט המתנסה בתהליך של היפרדות עושה זאת בקונטקסט חברתי שבו הוא צופה באחרים בתהליך שלהם, וההתבוננות של אחרים בו משפיעה על תהליכים פנימיים
ספרציה – קירבה פיזית להורים. מגורים משותפים.
קבלת החלטות
מעורבות הורית בקבלת החלטות – מתוך הרגל (הורי הליקופטר)
כלים לקבלת החלטות – לא היו מעורבים עד כה. מחקר שבחן את מעורבותם של הצעירים בקביעת תכנית המעבר שלהם מצא כי גם כאשר הצעיר מעורב בתהליכי קבה"ח לגבי תכניות עתידיות, פחות משליש מהם מהווים שותף פעיל בדיון ורק 3% מובילים את הדיון (Hendricks & Wehman, 2009).
היעדר ידע מספק על העולם – בשל בידוד חברתי ומיעוט התנסויות
יישום ההחלטות – קושי במיומנויות ניהוליות (יוזמה והנעת פעולה, התארגנות, ניהול זמן, סדר פעולות)
קושי בחבירת החוויות מהיומיום לכדי יצירת סיפור קוהרנטי והשלכות לגבי העצמי
קבלת עזרה והשתייכות לקבוצת שווים לתהליכי למידה חברתיים
היעדר ידע על העצמי
ריבוי תפקידים והיכולת לשלב בינהם – היעדר קוהרנטיות בדרישות החברתיות וקושי לישב בין התפקידים השונים.
אקספלורציה –
התנסויות מצומצמות - מסגרת עוטפת, מגוננת וטיפולית יותר; מביאה למיעוט בהתנסויות מאתגרות תואמות גיל אשר מספקות בחינה של הצלחות וכישלונות לבניית תפיסת מסוגלות מותאמת. מעט ידע על העולם.
בידוד חברתית - ההשפעה של גורמים סביבתיים – היעדר "חבר'ה" למודלינג ובדיקת גבולות גיל ההתבגרות ,פטור משירות צבאי, טיול "אחרי צבא".
עיבוד החוויות עם איש צוות, יצירת סיפורים קוהרנטיים ומהם גיבוש ידע על העצמי שהפרט יכול לאמץ – הבניית זהות, תפיסת מסוגלות ועוד
קבלת האבחנה- סדנת אוטיזם. דיון במרכיבים והמשמעויות הסובייקטיביות של האוטיזם עבור כל מכיניסט:
תהליך בוגר של הבנת המוגבלות, הכרת הקשיים והדגשת היכולות, מאפשר לצעירים על הספקטרום לנווט טוב יותר במערכות החיים הבוגרות, ולעשות שימוש מושכל בכלים ומיומנויות מעולם הסנגור העצמי
(Eckes & Ochoa, 2005; Lukose, 2000; Hurtubis Sahlen & Lehmann, 2006).
מרבית האנשים בספקטרום עדיין בלתי-מועסקים ושיעור ההעסקה בקרב צעירים בספקטרום בארה"ב עומד על כ-25%. כך גם היחס בין אלו המועסקים בשוק החופשי לבין המושמים בתעסוקה מוגנת עומד על 1 ל-3. וכאשר בחנו נתונים אלו בקרב צעירים בתפקוד גבוה בספקטרום (HFA ו-AS) נמצא כי שיעור ההשתתפות נמוך בהרבה מהמצופה על בסיס יכולותיהם האינטלקטואליות, ומרביתם היו בתעסוקה מוגנת או בעבודות בעלות אופי התנדבותי. השיעור בקרב בוגרים עם אספרגר מצביע על 20% מועסקים, כאשר רק 10% מהם בשוק התחרותי, כשמרביתם בתפקידים מתחת לכישוריהם ובשכר נמוך מעמיתיהם (גם עבור אלו שהיתה להם השכלה גבוה).
החסמים שמביאים בוגרים בספקטרום לחוסר תעסוקה או תעסוקה שאינה הולמת ליכולותיהם שייכים בעיקר ביכולת להתאים עצמם לדרישות התפקיד החדש. הקשיים אינם נובעים מדרישות התפקיד, אלא בפן החברתי של התעסוקה. גם לימודים גבוהים אינם מצליחים לשפר את שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה. אך עם זאת, נמצא כי גורמים התורמים לשילוב תעסוקתי מוצלח כוללים רכישת מיומנויות בינאישיות ותקשורתיות ויכולת לניהול דפוסי התנהגות סטריאוטיפיים (אגרסיה, פגיעה עצמית, פגיעה ברכוש ואכילת דברים בלתי אכילים). האסטרטגיות בהן נעשה שימוש להתאמה טובה יותר לתפקיד היו הצעת אפשרויות, שימוש במדדים להערכת יכולות משימתיות, הערכת צרכים תקשורתיים וחברתיים והתאמות והנגשות אישיות (Hendricks & Wehman, 2009).
תיאור מקרה [הוקרא במקום]
תיאורי מקרה נוספים ומלאים יהיו במאמר שאנו כותבות בימים אלו ממש
מנגנוני הסיוע, הטיפול, התעסוקה וכיו"ב – דגש על צריכה בקהילה לצורך יישום הכלים והמיומנויות הנילמדים בסביבה הנורמטיבית.
סרטון קצר שהכינו המכיניסטים – מדגים את התהליך שעשו בתחום התעסוקה.
תודה רבה על ההקשבה
בקרו באתר שלנו: http://www.avneiderech.org.il/index.php/il/