SlideShare ist ein Scribd-Unternehmen logo

גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים

•
•
T
Tikun Olam
1 von 30
Downloaden Sie, um offline zu lesen
‫סקר היתכנות להקמת ישובים אקולוגיים‬ ‫מסמך רקע והמלצות‬ ‫אוגוסט 0102‬ ‫כתיבה: גלעד מרגלית‬ ‫עריכה ותוספות: ד"ר אליק פלמן, ראובן ארביב ‪MSc‬‬ ‫עבור: תוכן – תכנון כלכלה וניהול בע"מ‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫3.................................................................................................תקציר והקדמה .1‬ ‫3.............................................................................................סקירת רקע בעולם .2‬ ‫3............................................................................................. רקע, הגדרות ועקרונות של ישובים אקולוגיים 1.2‬ ‫7...................................................................................................................................... דוגמאות כפריות 2.2‬ ‫01.................................................................................................................................. דוגמאות פרבריות 3.2‬ ‫11...................................................................................................................................דוגמאות עירוניות 4.2‬ ‫21............................................................................................סקירת רקע בארץ .3‬ ‫21............................................................................................................................. היסטוריה ורקע כללי. 1.3‬ ‫61......................................................................................סקירת הניסיונות להקמת ישובים אקולוגיים בארץ 2.3‬ ‫02.......................... סיכום של החסמים העיקריים להקמת ישובים אקולוגיים בארץ והמלצות לשינויים הדרושים 3.3‬ ‫32........ קווים מנחים לאיתור מקומות המתאימים להקמת התיישבות אקולוגית בארץ .4‬ ‫42................................................המלצות ליישום דגמי התיישבות אקולוגית בארץ .5‬ ‫המודל הכפרי: מודל המיישם עקרונות של כפר אקולוגי כפרי בעל מעורבות ויחסי גומלין עם הסביבה האנושית 1.5‬ ‫42.......................................................................................................................................והטבעית בביו אזור‬ ‫62.................................................... מודל הרחבות אקולוגיות )פרבריות ועירוניות( ופיתוח "כפריות עירונית" 2.5‬ ‫72.................................רשימת גורמים ובעלי תפקידים אשר יכולים לתמוך בתהליך .6‬
‫92.........................................................................................נספחים וביבליוגרפיה‬
‫3‬ ‫תקציר והקדמה‬ ‫1.‬ ‫ישובים אקולוגיים קיימים מראשית ההתיישבות האנושית באתרים זמניים וכפרי קבע. ישובים‬ ‫אקולוגיים מודרניים הינם ניסיון בן עשרות השנים האחרונות לשלב עקרונות חיים אנושיים בסיסיים‬ ‫עם מדע עדכני, מתוך צורך לחקור ולהדגים צורות התיישבות חלופיות למודלים המודרניים המוכחים‬ ‫כבעלי "טביעת רגל אקולוגית" גבוהה )קרי – השפעה שלילית על המערכות הטבעיות תומכות‬ ‫החיים(.‬ ‫מסמך זה מסכם בקצרה את העקרונות המנחים להתיישבות אקולוגית, עם דגש על התכנון והיישומים‬ ‫הפיסיים ופחות על המודלים החברתיים והפילוסופיים. המסמך מספק דוגמאות מוכחות מן העולם‬ ‫וגוזר מהן מודלים אשר ניתן להתאימם לארץ וליישמם בה. נעשתה סקירה כללית של ניסיונות‬ ‫ההקמה של ישובים אקולוגיים בארץ ונותחו החסמים והקשיים העיקריים אשר בהם נתקלו הניסיונות‬ ‫הללו. מתוך כך, מכוון המסמך לתת השראה וכלים למוסדות ולרשויות התכנון, לקבוצות התיישבות‬ ‫ולבעלי עניין כללי בנושא, מתוך הבנה כנה שעתידנו ועתיד ילדינו תלוי במידה ניכרת בדרך היומיומית‬ ‫בה כולנו חיים ומתנהלים על פני הפלנטה.‬ ‫המסמך בנוי כך שמושגים , אתרים ודמויות מפתח המודגשים בשחור מהווים קישור אינטרנטי לאתרים‬ ‫המרחיבים ומספקים מידע נוסף ומשמעותי. בנוסף, הנספחים המצורפים הינם חלק אינטגרלי ורצוי‬ ‫לעיין בהם בכדי להפיק את המיטב מן המסמך.‬ ‫סקירת רקע בעולם‬ ‫2.‬ ‫1.2 רקע, הגדרות ועקרונות של ישובים אקולוגיים‬ ‫ישוב אקולוגי )באנגלית: ‪ (Ecovillage‬הוא כינוי לצורת התיישבות התכוונותית )‪ (intentional‬ששמה‬ ‫לה למטרה להיות בת-קיימא מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. תנועת הישובים האקולוגיים‬ ‫החלה בשנות השבעים, כתגובה למשברים סביבתיים וחברתיים עמוקים אשר ניכרים ברוב מדינות‬ ‫העולם )מים , אנרגיה, מזון, כלכלה, אובדן קהילתיות, פשע, הגירה מאזורים כפריים לאזורים עירוניים‬ ‫ועוד(, וכן מתוך צורך של רבים לקחת אחריות על תחומי החיים הבסיסיים, תוך יצירת קהילתיות‬ ‫ומערכות תמיכה בקנה מידה מקומי.‬ ‫11.2 אמות המידה לישובים אקולוגיים‬ ‫ישובים אקולוגיים כיום הינם למעשה חממות מחקר ופיתוח להתיישבות אנושית העומדת באמות‬ ‫המידה הבאות )על פי ד"ר רוברט גילמן והוגי קיימות אחרים(:‬
‫4‬ ‫1. קנה מידה אנושי‬ ‫קנה מידה אנושי הוא גודל אוכלוסייה שבו אנשים מסוגלים להכיר אנשים אחרים, ולהיות מוכרים‬ ‫לאחרים בקהילה, ובו כל חבר בקהילה מרגיש שהוא מסוגל להשפיע על התנהלות הקהילה. על פי‬ ‫גילמן, ישנן עדויות לכך שגם בחברה התעשייתית וגם בחברות אחרות, הגבול העליון לקהילה כזו הוא‬ ‫כ-005 איש.‬ ‫2 . כפר המספק את רוב צרכיו הבסיסיים ויוצר שיתופי פעולה ותמיכה הדדית באזור‬ ‫יישוב המספק את כל הצרכים הבסיסיים הוא יישוב בו כל התפקודים העיקריים של חיי היומיום –‬ ‫מגורים , אספקת מזון, ייצור, פנאי, חיי חברה ומסחר – מתקיימים במידה מאוזנת. מנגד, במרבית‬ ‫היישובים בעולם המערבי, בין אם בסביבה עירונית, פרברית או כפרית - ישנה חלוקה אזורית על פי‬ ‫ייעוד: חלק מהאזורים מיועדים למגורים, חלק מיועדים למסחר, חלק מיועדים לתעשייה וכו'. אזורים‬ ‫אלה בדרך-כלל גדולים מידי מכדי להיות בקנה מידה אנושי, אפילו במסגרת ייעוד אחד. בניגוד לכך,‬ ‫הכפר האקולוגי אומר להוות מיקרוקוסמוס של חברה שלמה, ולכלול את כל הייעודים בכפר אחד.‬ ‫עיקרון זה אינו מחייב את הכפר האקולוגי לספק את צרכיו עצמו בצורה מלאה, או להיות מבודד‬ ‫מהקהילה הסובבת. באופן אידיאלי, ישוב אקולוגי יאוגד בסוג של התארגנות חברתית הנקרא "ביו-‬ ‫אזוריות". זוהי מגמה עולמית הקשורה להתפתחות מערכות ישובים אקולוגיים התומכים זה בזה‬ ‫באזורים גאוגרפיים סמוכים, תוך כדי טיפוח ושיקום המערכות האקולוגיות, החברתיות והכלכליות‬ ‫באזורם.‬ ‫3. כפר בו פעולות אנושיות משתלבות בצורה בלתי מזיקה בסביבה הטבעית‬ ‫עיקרון זה מתייחס לאופי האקולוגי של הכפר האקולוגי. אחד ההיבטים החשובים של עיקרון זה הוא‬ ‫אידיאל השוויון בין בני אדם לצורות אחרות של חיים, כך שבני אדם לא ינסו לשלוט על הטבע, אלא‬ ‫למצוא את מקומם בתוכו. בכדי ליצור תנאים שכאלו נעזרים ישובים אקולוגיים בידע מעולם האקולוגיה‬ ‫העמוקה ‪ ,Deep Ecology‬בעקרונות תכנון הפרמקלצ'ר - ‪) Permaculture‬יפורטו מטה( ובמגוון רחב‬ ‫של תחומי מחקר ויישום )אנרגיה חלופית, ניהול משק מים, מיחזור פסולת, גידול מזון, שיקום קרקעות‬ ‫ועוד(.‬ ‫4. כפר התומך בהתפתחות אנושית בריאה‬ ‫עיקרון זה מכיר בעצם בעובדה שכפרים אקולוגיים הם, בסופו של דבר, קהילות אנושיות ושמבלי‬ ‫שהדאגה לבריאות אנשים תהיה במרכז, קהילות אלו לא תוכלנה להתקיים בהצלחה. הכוונה‬ ‫ב"התפתחות אנושית בריאה" היא התפתחות מאוזנת ומשולבת של כלל ההיבטים של חיים אנושיים -‬ ‫פיזיולוגיים, רגשיים, שכליים ורוחניים. צרכים התפתחותיים אלה צריכים להיות מבוטאים לא רק בחיי‬ ‫היחיד, אלא בחיי הקהילה כגוף אחד.‬ ‫5. כפר שיכול להמשיך להתקיים בהצלחה ללא הגבלת זמן‬ ‫מטרתו של עיקרון זה היא להזכיר שכפר אקולוגי אמור להתקיים לטווח ארוך. ללא עיקרון זה, היה קל‬ ‫יותר ליצור קהילות אקולוגיות שיתנהלו לכאורה בהרמוניה עם הטבע ויספקו את צרכי עצמם, אך‬
‫5‬ ‫למעשה יהיו מבוססות על הון שנצבר בחלקים אחרים של החברה, או תלויות בפעילות שאינה בת‬ ‫קיימא במקום אחר, או שלא יתחשבו בהיבט חשוב של החיים )כגון ילדות או זקנה(, וככאלה לא יוכלו‬ ‫להתקיים לאורך זמן. העיקרון מביא איתו מחויבות עמוקה להוגנות והתנגדות לניצול - כלפי חלקים‬ ‫אחרים בעולם, אנשים ובעלי חיים, וכלפי הדורות הבאים.‬ ‫21.2 מרכיבים מרכזיים המשותפים לתכנון ולהתנהלות של מרבית הישובים האקולוגיים‬ ‫בנוסף לעקרונות המפורטים מעלה , להלן מספר מרכיבים מרכזיים המשותפים לתכנון ולהתנהלות של‬ ‫מרבית הישובים האקולוגיים:‬ ‫1. תכנון הבונה קהילתיות ומעודד אותה: למשל, שבילי הליכה ואופניים, מרכזים תרבותיים‬ ‫ותעסוקתיים במרחק הליכה, צמחייה אכילה לקטיף משותף.‬ ‫2. תכנון פיסי סביבתי–אקולוגי המבוסס על שיטת הפרמקלצ'ר )פירוט בסעיף הבא(: מבנים,‬ ‫פיתוח שטח ונוף, מערכות מים, אנרגיה ותשתיות.‬ ‫3. פיתוח כלכלה מקומית -יצרנית התומכת בכלכלת האזור ומשלבת מודלים כגון סחר חליפין‬ ‫ושיתוף בדרגות שונות ברכוש ובאמצעי יצור.‬ ‫4. מערכת חינוך , לימוד ומחקר )לילדים, נוער ומבוגרים( המבוססת על ערכי המקום ומהווה אבן‬ ‫שואבת ברמה האזורית ולעתים גם ברמה הבינלאומית.‬ ‫5. מערכת בריאות מקומית המשלבת רפואה מונעת ומשלימה.‬ ‫6. גידול ועיבוד מזון אורגני לצריכה קהילתית ולשיווק אזורי.‬ ‫7. מערכת קבלת החלטות משותפת עם דגש על פיתוח מודלים מתקדמים לתקשורת בין-אישית‬ ‫וגישור.‬ ‫8. בסיס תרבותי ותפיסתי משותף.‬ ‫31.2 שיטות ועקרונות תכנון אשר משפיעים ותומכים בישובים אקולוגיים ברחבי העולם‬ ‫1. שיטת הפרמקלצ'ר , השפיעה עמוקות על התפתחותם של ישובים רבים, ומתווה עקרונות‬ ‫מנחים לתכנון ולהתנהלות בתחומי החיים השונים. פרמקלצ'ר )‪Permaculture Permanent‬‬ ‫‪ - ((Agri)culture‬תרבות / חקלאות קבע )בת–קיימא(. השיטה פותחה בטסמניה -‬ ‫אוסטרליה ויושמה ברחבי העולם במהלך שלושת העשורים האחרונים. מטרת השיטה היא‬ ‫לשלב שימור של ידע תרבותי ואקולוגי מקומי עם ממצאים ורעיונות מדעיים עדכניים כמו גם‬ ‫עם פילוסופית חיים חיובית, לשם יצירת תרבות אנושית בריאה המשקמת את סביבתה.‬ ‫יישומי פרמקלצ'ר נפוצים במגוון רחב של תחומים: בנייה אקלימית וטבעית; מערכות מים‬ ‫אפורים; מערכות קומפוסט; איסוף ושימוש במי גשם; בוסתנאות וגינון אקולוגי; אנרגיה‬
‫6‬ ‫מתחדשת; כלכלה מקומית ויצירת תרבות בת קיימא. וככלל, תכנון מערכתי אקולוגי המבוסס‬ ‫על הבנת שפת דפוסי הטבע והאדם.‬ ‫השיטה הרב- תחומית הפכה לתנועה עולמית ומיושמת בהצלחה במדינות רבות ובמגוון רחב‬ ‫של פרויקטים. דוגמאות ניתן למצוא בגינות ירק ובוסתנים לצריכה עצמית וקהילתית, בתכנון‬ ‫ושדרוג מערכות-תשתית-וקהילה עירוניות וכפריות, בשיקום אזורי בר ושטחים פתוחים‬ ‫ובמעבר אישי לאורח חיים מודע, צנוע ובריא יותר.‬ ‫נספח 1 מדגים את הגישה ואת שילובים של שיטות יישום שונות במארג הכולל.‬ ‫2. הדו "ח של האדריכלית הילה בן דוד "מודלים לפיתוח כפרי בר-קיימא באזור ההר" )דוח‬ ‫מחקר שנתי, מו"פ אזורי יהודה, 2002( – מפרט חמישה עשר עקרונות תכנון. העקרונות‬ ‫מבוססים על מחקר של הספרות העדכנית ושל הניסיון הבינלאומי. כהגדרתו, מדובר ב‬ ‫"קריטריונים לבדיקת מודלים קיימים של התיישבות כפרית בארץ, וכבסיס לבניית מודל‬ ‫ראשוני להתיישבות בת קיימא. העקרונות, המתייחסים לצורכי הסביבה, צורכי האדם,‬ ‫צורכי הקהילה וטכנולוגיות ידידותיות לסביבה, סווגו לחמישה עשר סעיפים, מרמת‬ ‫המאקרו )התייחסות למשאבים, תשתיות ותכנון ברמת האזור(, דרך אספקטים שונים‬ ‫של תכנון ועיצוב הישוב והשכונה, ועד רמת המיקרו )הבית והגינה המשפחתיים.‬ ‫הערה : למיטב ידיעתי זהו המסמך היחיד בעברית אשר נכתב עבור גוף ממשלתי בנושא והוא‬ ‫מהווה אבן דרך בתפיסה התכנונית לישובים אקולוגיים בארץ.‬ ‫הדו"ח מצורף כנספח 2 למסמך זה.‬ ‫3. "‪ – "The Living Building Challenge‬מסמך מתקדם ועדכני שיצא השנה )0102( ע"י‬ ‫‪ .International Living Building Institute‬המסמך מאתגר את הסטנדרטים הנוכחיים‬ ‫לבנייה ירוקה בעולם )‪ .(LEED‬המסמך מציב סטנדרטים אקולוגיים גבוהים לתכנון ולפיתוח‬ ‫ירוקים מזווית ראייה רחבה וכוללת. ישנם כיום עשרות מבנים להדגמה העומדים בסטנדרטים‬ ‫אלו. מערכת התכנון המוצעת בנויה בשיטה פתוחה ושיתופית, אשר מאפשרת פיתוח ושכלול‬ ‫מתמיד על בסיס ידע וניסיון מצטבר ומתועד, בכדי להציב רף מתמשך וגבוה.‬ ‫ר' נספח 3 - הגרסה הנוכחית של המסמך.‬ ‫41.2 תנועת הישובים האקולוגיים ‪Global Ecovillage Network‬‬ ‫התנועה מונה כיום אלפי ישובים )בכשבעים מדינות( אשר חברים בארגון העולמי. הארגון, המוכר‬ ‫ונתמך על ידי האו"ם וממשלות רבות, פועל בערוצים שונים:‬ ‫1. יצירת רשת מידע בינלאומית המקשרת ותומכת בישובים קיימים, ישובים בתכנון, ארגונים‬ ‫חברתיים וסביבתיים, אנשי אקדמיה ומחקר, אנשי תקשורת, תורמים פוטנציאליים‬ ‫ואקטיביסטים.‬
‫7‬ ‫2. ליזום , לארגן ולרכז יוזמות שונות התומכות בהתפתחות התנועה העולמית, כגון כנסים‬ ‫בינלאומיים, ליווי מרכזים לימודיים ואקדמאים והנחיית קורסים לתכנון ישובים אקולוגיים.‬ ‫ר' נספח 4 – תוכנית הלימודים של קורס תכנון כפרים אקולוגיים בחסות האו"ם‬ ‫בנוסף לכפרים האקולוגיים החדשים , ישנם אלפי כפרים מסורתיים, רובם במדינות לא מתועשות,‬ ‫אשר עדיין מקיימים אורח חיים מסורתי-קהילתי- אקולוגי – אורח חיים אשר יש צורך ללמוד ולשמר‬ ‫אותו לשם יצירת בנק "גנטי" תרבותי כגון: מיומנויות; ידע על עולם הטבע; עובדות אנתרופולוגיות‬ ‫והיסטוריות; נגישות ושימור של צמחיית תר"ב )תבלין-רפואה-בושם( מקומית ועמידה.‬ ‫תנועת הכפרים האקולוגיים העולמית כוללת בתוכה מנעד רחב של מודלים התיישבותיים וארגוניים:‬ ‫עירוניים, פרבריים, כפריים ועצמאיים באזורים מרוחקים.‬ ‫51.2 תנועות מעבר: ‪Transition Town Movement; Post-Carbon Institute‬‬ ‫בנוסף לדגמים המפורטים מעלה, ישנה מגמה מתפתחת של הסבת )‪ (transition‬ישובים וקהילות‬ ‫ליישום עקרונות קיימות, בדרגות, קנה מידה והקשרים מגוונים. ‪ Transition Town Movement‬ו-‬ ‫‪ Post-Carbon Institute‬הן שתי רשתות ידועות המאגדות ותומכות באלפי פרויקטים מקומיים‬ ‫להסבה לקיימות בכל רחבי העולם.‬ ‫בסעיפים הבאים יוצגו מספר דוגמאות חיות ומוצלחות לישובים אקולוגיים מרחבי העולם. הדוגמאות‬ ‫יסווגו למקרי-דגם כפריים, פרבריים ועירוניים.‬ ‫2.2 דוגמאות כפריות‬ ‫קהילת פינדהורן )‪ – (Findhorn‬סקוטלנד‬ ‫קהילת פינדהורן היא הותיקה , הידועה והמבוססת מבין הישובים האקולוגיים המודרניים בעולם. היא‬ ‫נוסדה בשנת 2691 באזור החוף הצפוני הקר והחולי. הקהילה נודעת במגוון הרחב של תחומי‬ ‫העיסוק בה ובסטנדרטים הגבוהים שהיא מציבה. הקהילה מונה כשלוש מאות חברים. במשך השנים,‬ ‫יצר הישוב שיתופי-פעולה פוריים, אשר הפריחו את האזור כולו. לדוגמא: יצירת מועצה ביו-אזורית‬ ‫ויצירת מטבע מקומי המהווים יחד את הבסיס להתפתחות הכלכלית והחברתית באזור. הישוב מוכר‬ ‫ונתמך ע"י האו"ם והפך לאתר חינוך ומחקר בינלאומי. מדי שנה מבקרים בישוב אלפי תיירים,‬ ‫סטודנטים, ומשתתפים בסדנאות ובקורסים במוצעים בו. רבים מהם מקבלים השראה וכלים ליזום‬ ‫וליצור פרויקטים וישובים אקולוגיים במדינותיהם.‬ ‫רשימה חלקית של התחומים והענפים בהם הקהילה מתמחה‬ ‫1. מכללה אקדמית ללימודי קיימות, בשיתוף עם אוניברסיטת שומאכר ואוניברסיטת וגאיה.‬
‫8‬ ‫2. חממות מחקר ופיתוח לטכנולוגיות אקולוגיות בתחומי הבנייה, המים, החקלאות האורגנית‬ ‫והאנרגיה.‬ ‫3. מכללה וקליניקה לרפואה משלימה ומעבדת עיבוד צמחי מרפא.‬ ‫4. מרכז אומנויות אזורי.‬ ‫5. מרכז לתיירות אקולוגית ולסדנאות התפתחות.‬ ‫6. חברת תכנון ופיתוח לפרויקטים ירוקים.‬ ‫7. בית ספר אנטרופוסופי אזורי.‬ ‫8. בית קפה ומסעדה אורגניים.‬ ‫9. הוצאה לאור.‬ ‫01. חנות וקואופרטיב לתוצרת אורגנית.‬ ‫קהילת טמרה ‪ – Tamera‬דרום פרוטוגל‬ ‫טמרה )‪ ( Tamera‬היא קהילה בינלאומית המתקיימת בכפר אקולוגי-הוליסטי בדרום פורטוגל.‬ ‫מטרת הכפר להוות מודל לחיים קהילתיים , עצמאיים ובני-קיימא, המבוססים על תרבות של שלום עם‬ ‫הסביבה, עם בעלי החיים ובין בני אדם. הקהילה עצמה, המונה כ-051 איש, מכנה את המקום‬ ‫"הילינג ביוטופ" – כלומר, מערכת טבעית של ריפוי, שמטרתה להוות "חממה של אמון" ומעבדה‬ ‫לחקר השאלה, "כיצד בני אדם יכולים לחיות יחד ללא אלימות?"‬ ‫הקהילה נוסדה ב-5991 על ידי סבינה ליכטנפלדס )תאולוגית(, בן זוגה - דיטר דום )סוציולוג‬ ‫ופסיכואנליטיקאי( וצ'ארלי ריינר ארנפרייס )פיזיקאי(, שרכשו שטח אדמה של 553,1 דונם באזור‬ ‫אלנטז'ו בפורטוגל. השלושה היו מעורבים החל מ- 8791 בפרויקטים קהילתיים שונים בגרמניה‬ ‫שמטרתם למצוא תשובות לשאלות הסביבתיות, הנפשיות, הרוחניות והחברתיות של זמננו.‬ ‫המקום מפעיל את המוסדות הבאים: אוניברסיטת מונטה סרו לחינוך לשלום - בה לומדים כ 001‬ ‫סטודנטים מרחבי העולם, מקיימת קורסים וסדנאות בנושאים כגון: פרמקלצ'ר, שלום בין בני אדם‬ ‫לבעלי חיים, כלים לבניית קהילה. בית ספר לאהבה – ללימוד המלחמה המתנהלת בין המינים‬ ‫וליצירת חלופה להיסטוריה הפטריארכלית. בית אירוח בינלאומי – במהלך שנת 8002 הגיעו לטמרה‬ ‫סטודנטים ואורחים מיותר מ-82 מדינות שונות. הוצאת ספרים עצמאית – הוציאה לאור למעלה מ-‬ ‫52 ספרים. מחקר מדעי מתקדם – בתחום מקורות אנרגיה אלטרנטיביים )בשיתוף פעולה עם החוקר‬ ‫הגרמני ירגן קליינווכטר( ובתחום הפרמקלצ'ר )בשיתוף פעולה עם ספ הולצר האוסטרי(.‬ ‫הקהילה יצרה קשר הדוק עם רשויות ואנשי המחוז הנידח שניקלע לקשיים חמורים בעשורים‬ ‫האחרונים : הגירה שלילית של צעירים לערים ומתוך כך ערעור של אורח החיים הכפרי המסורתי‬ ‫ויצירת משברים כלכליים, חברתיים וסביבתיים חמורים. טמרה השכילה ליצור שיתופי פעולה עם‬
‫9‬ ‫התושבים המקומיים ומהווה כיום מוקד משיכה והשראה מרכזי במחוז ובכל פורטוגל. טמרה הובילה‬ ‫בשנים האחרונות פרויקט דגל רב-היקף לאגירת מי גשמים והחדרתם לקרקע באגמים מלאכותיים,‬ ‫כתגובה למשבר האקולוגי הנובע מבצורות, רעיית יתר, סחיפת קרקע ושטפונות. הפרויקט יצר הד‬ ‫אזורי ובינלאומי נרחב.‬ ‫פדרציית דמנהואר ‪ – Damanhur‬צפון איטליה‬ ‫דמנהואר הנו מחוז של קהילות קטנות, המונה כ 0001 תושבים בסה"כ. הגרעין המקורי החל את‬ ‫עבודתו ב 5791 ומאז התרחב בצורה של גרעיני קהילות בנות כעשרים חברים, החיים יחד בשותפות.‬ ‫לכל גרעין ייחודיות משלו, בדרכי ההתנהלות, באורחות החיים, בפרנסה וביצרנות כמו גם בתרומתו‬ ‫לפעילות החברתית, הכלכלית והתרבותית של המחוז.‬ ‫המחוז כולו יושב על שטח של 0005 דונם, הכוללים כפרים עתיקים משוחזרים, אדמות חקלאיות‬ ‫אורגניות ויערות בתהליכי שיקום שונים. למחוז גוף ממשל עצמאי עם חוקה מקומית, מטבע ומערכת‬ ‫כלכלית מקומית, מערכות רפואה, חינוך, תרבות, מידע ומחקר.‬ ‫עשרות עסקים מקומיים משרתים את קהילת המחוז והאזורים הסמוכים. העסקים מאוגדים תחת‬ ‫מותג ייחודי. אנשי דמנהואר ידועים באיכות הגבוהה של מוצריהם ושירותיהם בתחומים של חקלאות‬ ‫אורגנית, טכנולוגיות ואנרגיה חלופית, בנייה ופיתוח, אומנויות, גינון ועיצוב נופי, תיירות אקולוגית,‬ ‫רפואה משלימה ועוד.‬ ‫המחוז מייצר לעצמו כ %05 מתצרוכת המזון שלו )בכלל זה בשר, דגים, מוצרי חלב, דגנים, שמנים,‬ ‫ירקות ופירות(, %07 מתצרוכת המים שלו, %09 מתצרוכת העץ לחימום )מים והסקה – אקלים קר‬ ‫בחורף(, ו %53 מתצרוכת הדלק לרכבים )ביו- דיזל( ומתצרוכת החשמל )פאנלים סולריים(. המחוז‬ ‫מיישם תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח בנושאי ניהול משאבים וסביבה, אשר מהווה בסיס לכל‬ ‫תוכניות הפיתוח של המחוז.‬ ‫פרויקט יישוב מחדש של כפרים נטושים – צפון ספרד‬ ‫במחוז ‪ Aragon‬במורדות הרי הפירנאים כפרים נטושים רבים. הממשל המקומי, באמצעות ארגון ‪La‬‬ ‫‪ Asociacion Artiborain‬ערך מחקר ומיפוי של כשישים כפרים נטושים. מטרת המחקר הייתה לבחון‬ ‫אפשרויות ליישוב מחודש של חלק מהכפרים. בעקבות המחקר, יישבו מחדש שלושה כפרים במימון‬ ‫משותף עם התושבים ובתמיכת הממשל. בנוסף, כפרים רבים יושבו מחדש באופן פרטי בעשרות‬ ‫השנים האחרונות והם מיישמים עקרונות של התיישבות אקולוגית. דוגמא מוצלחת הינה הכפר‬ ‫‪ Lakabe‬בצפון מערב הפירינאים, שם, בתוך עשור, חידשה קבוצת מתיישבים את בתי האבן‬ ‫העתיקים, התקינה מערכות תשתית למים ואנרגיה מתחדשת, ביססה חקלאות אורגנית לתצרוכת‬ ‫עצמית, שיקמה אזור יערות וחורש טבעי ופיתחה כלכלה מקומית המבוססת על מאפייה משגשגת.‬
‫1‬ ‫שתי דוגמאות כפריות ידועות נוספות‬ ‫‪ ,Crystal Waters- Queensland, Australia‬כפר פרמקלצ'ר זוכה פרס האו"ם.‬ ‫•‬ ‫‪ - , Auroville -India‬התיישבות כפרית אקולוגית גדולה במחוז נידח בדרום הודו. הפרויקט‬ ‫•‬ ‫התחיל בשנות השישים בתמיכת האו"ם והפך למרכז בינלאומי למחקר ולפיתוח אקולוגיים.‬ ‫3.2 דוגמאות פרבריות‬ ‫‪ – Village Homes‬העיר דיוויס, מרכז קליפורניה‬ ‫שכונה בת 022 יחידות דיור על פני 082 דונם בתחומי העיר האוניברסיטאית דיוויס. השכונה הוקמה‬ ‫ב 5791 ותוכננה ע"י האדריכלים מייק וג'ודי קורברט. בעקבות חרם אופ"ק נוצר חוסר משמעותי‬ ‫בדלקים, עובדה אשר הובילה בזמנו למדיניות ממשלתית אשר תמכה במחקר לתכנון אקולוגי וחסכון‬ ‫באנרגיה ) בין השנים 0891-4791(. שכונה הוקמה בכדי להדגים גישות וטכניקות ירוקות מוכחות‬ ‫ויעילות לתחומים הבאים: )דוגמאות(‬ ‫תכנון ישובי : רוחב כבישים צר עם הצללה כבדה למניעת הצטברות ופליטת חום ולהאטת הנסיעה.‬ ‫פיתוח שטח : יצירת מערכת ניקוזים המפנה את מי הגשמים והנגר העילי לתעלות מפולסות )שיחים,‬ ‫‪ (Swales‬אשר מחדירות את המים אל הקרקע. ב 53 השנים מאז, הועלה מפלס מי התהום באזור‬ ‫ההתיישבות בחמישה )!( מטרים בזמן ששאר המחוז סובל מבצורת, סגירת בארות ועליית מחירי‬ ‫מים.‬ ‫גינון ציבורי : מרבית הגינון מבוסס על צמחי פרי, רפואה ותועלת, הנהנים מהקרקע הלחה סביב‬ ‫תעלות אגירת הנגר בכל השנה. הצמחייה מבוססת על זנים עמידי-בצורת ודורשת השקיית-עזר‬ ‫מינימלית לביסוס בלבד. השכונה היא "גן עדן" של עצי פרי ופינות חמד בכל ימות השנה, כולל בקיצים‬ ‫הארוכים והלוהטים. שני כרמי ענבים, שתי גינות ירק קהילתיות, שני פארקים פתוחים ומספר רב של‬ ‫בוסתנים מהווים כארבעים אחוז משטח השכונה.‬ ‫תכנון בונה קהילה : בצמוד לתעלות ההחדרה, נבנתה מערכת שבילי אופנים והליכה המחברת בין כל‬ ‫בתי השכונה. השבילים מאפשרים גישה נוחה לעצי הפרי ומעודדים אינטראקציה בין התושבים.‬ ‫השימוש המסיבי בשבילים יצר גם חסכון משמעותי בתחבורה. אירועי קטיף ועיבוד פרי רבים‬ ‫מתרחשים בעונות השונות ומהווים מוקדי משיכה לכל תושבי העיר.‬ ‫בנייה : תכנון האתר מיקם את הבתים לאורך הציר מזרח-מערב בכדי לאפשר חשיפה דרומית מלאה.‬ ‫מרבית הבתים תוכננו על בסיס "תכנון פסיבי סולרי" המאפשר החדרת שמש ואגירת חום בימי החורף‬ ‫הקרים והבהירים וצינון בקיץ ע"י ארובות אוורור ואגירת קרירות הלילה במסה התרמית הגבוהה‬ ‫בפנים המבנה והבידוד הגבוה בקירות. )ראה נספח 5- מצגת עקרונות בנייה אקלימית(. תכנון וסוג‬ ‫בנייה זה מאפשר חיסכון של עשרות אחוזים בצריכת האנרגיה לחימום וקירור.‬
‫11‬ ‫הכפר האקולוגי בעיירה איתקה – ‪Ithaca Ecovillage‬‬ ‫כפר אקולוגי המוגדר כפרבר צמוד לעיירה האוניברסיטאית איתקה שבצפון מדינת ניו יורק. הכפר‬ ‫הוקם בשנת 5991 ע"י קבוצת אנשי העיירה, אשר שאפו ליצור מודל לאורח חיים הנהנה משני‬ ‫העולמות: חיי עיר קטנה וחיי כפר קהילתיים. הקבוצה התארגנה כעמותה ורכשה חווה נטושה בת‬ ‫007 דונם. אנשי הקבוצה הגיעו להסכם ייחודי עם העירייה ורשויות המחוז המאפשר הקצאת שמונים‬ ‫אחוז משטח הקרקע לשימושים חקלאיים אורגניים ולשימור טבע. שאר השטח תוכנן ופותח על פי‬ ‫מודל "התיישבות קהילתית עירונית צפופה" בשם ‪ .Co-Housing‬הבתים הם דו-קומתיים משותפים‬ ‫וכוללים מטבח גדול, חדרי כביסה, מחסנים וחדרים ייעודיים נוספים המשותפים לכלל השכונה. תכנון‬ ‫זה מפחית משמעותית את גודל הדירות הנדרש ויוצר מצע לאינטראקציה קהילתית. בכפר האקולוגי‬ ‫יש כיום שתי שכונות בנות 03 בתים, כאשר שכונה נוספת נמצאת בתהליכי תכנון מתקדמים. להלן‬ ‫כמה מהמאפיינים הייחודיים והחשובים של הכפר:‬ ‫דיירי הכפר עובדים במקום , רובם ביוזמות עסקיות מקורית, או בעיירה הסמוכה, ורובם אינם‬ ‫•‬ ‫מחזיקים ברכבים פרטיים ומשתמשים תחת זאת באופניים, בתחבורה ציבורית או ברכבים‬ ‫משותפים‬ ‫קבלת ההחלטות לגבי ענייניי הכפר נעשית באסיפה, בתהליך קונצנזוס מלא‬ ‫•‬ ‫הדיירים עובדים 3 שעות בשבוע לטובת תחזוקה והקמות באתר‬ ‫•‬ ‫במקום מופעל מרכז חינוכי ללימודי קיימות בשיתוף עם האוניברסיטה המקומית‬ ‫•‬ ‫4.2 דוגמאות עירוניות‬ ‫‪City Repair – Portland, Oregon, USA‬‬ ‫פרויקט "תיקון עיר" הנו פעולה של עמותת אזרחים בתמיכת עיריית פורטלנד וגופים נוספים. מטרת‬ ‫הפרויקט היא לחנך, לתת כלים ולהקנות השראה לקהילות בעיר למטרת חידוש והחייאה של‬ ‫המקומות בהם הן פועלות ומתקיימות, ודרך כך ליצור תחושת כפר ושיתוף פעולה. הפרויקט מתמקד‬ ‫ביצירת תחושת זהות ושייכות למקום ולאנשים, ע"י שילוב של עשייה אומנותית ואקולוגית באתרים‬ ‫מופרים בתוך העיר. להלן דוגמאות לפרויקטים ואירועים תרבותיים ולימודיים, שנעשו ע"י אלפי‬ ‫המתנדבים והחברים בפרויקט, מכל שכבות וסוגי האוכלוסיה בעיר:‬ ‫כנסים מקומיים ואזוריים בפיתוח עירוני בר-קיימא אשר השפיעו עמוקות על מדיניות העירייה‬ ‫•‬ ‫בתחומים אלו.‬ ‫מרכזי אקולוגיה עירונית והכשרות, המספקים הדרכה וייעוץ לאזרחים בנושאי קומפוסטציה,‬ ‫•‬
‫1‬ ‫בנייה, גידול מזון, איסוף ומחזור מים ועוד. יצירת מוקדי הדגמה שונים ברחבי העיר.‬ ‫תמיכה בשווקי חקלאים אורגניים אזוריים ובפיתוח גינות ירק ובוסתנים ברחבי העיר.‬ ‫•‬ ‫מרכז יד -שנייה ושימוש חוזר גדול, הנותן פתרונות איסוף, מיון, תיקון ומכירה ברמה גבוהה,‬ ‫•‬ ‫של מגוון רחב של מוצרים, חומרי גלם ובנייה ועוד. במרכז מתקיימים שוקי החלפות יד שנייה‬ ‫קבועים.‬ ‫מרכז אופניים משומשים המקנה הכשרה וכלים לתיקון ותחזוקת אופניים ומעודד שימוש‬ ‫•‬ ‫בתחבורה לא מזהמת.‬ ‫יצירת מסורות תרבותיות מקומיות חדשות כגון יום כדור הארץ, כמו גם אירועים תרבותיים‬ ‫•‬ ‫שונים התומכים ביצירת הרשת הקהילתית העירונית.‬ ‫בניית מבנים ציבוריים מחומרים טבעיים וממוחזרים ע"י הקהילה המקומית ולטובתה.‬ ‫•‬ ‫פרויקטים של שתילות עצים ושיקום אקולוגי של אזורים מופרים וטבעיים בתוך העיר ובצמוד‬ ‫•‬ ‫לה.‬ ‫פרויקטים של הסרת משטחי אספלט ובטון והפיכתם לגנים ציבוריים.‬ ‫•‬ ‫דוגמאות עירוניות נוספות:‬ ‫לונדון: ‪ – BedZed Housing Project‬פרויקט דיור ירוק רחב-היקף ועטור פרסים, המיישם עקרונות‬ ‫של תכנון אקולוגי.‬ ‫‪ ,Hammerby – Sjostad‬שוודיה – דוגמא עירונית לתכנון ופיתוח בר-קיימא של אזור מופר ומזוהם.‬ ‫דוגמאות נוספות רבות ניתן למצוא באתר של :‪Transition Town Movement‬‬ ‫•‬ ‫‪http://www.transitionnetwork.org/projects/map‬‬ ‫סקירת רקע בארץ‬ ‫3.‬ ‫1.3 היסטוריה ורקע כללי.‬ ‫11.3 סוגי התיישבות התואמים חלק מעקרונות הכפר האקולוגי‬ ‫מבחינה היסטורית , קיימים בארץ מספר סוגי התיישבות אשר תואמים חלק מהעקרונות של ישובים‬ ‫אקולוגיים:‬
‫1‬ ‫כפרים מסורתיים מלפני קום המדינה‬ ‫אלפי כפרים וצורות התיישבות לאורך ההיסטוריה המקומית נבנו על בסיס עקרונות הקיימות; חלקם‬ ‫מתוך מגבלות המציאות וחלקם באופן מושכל ע"י השלטון המקומי באותה תקופה. הדוגמאות‬ ‫הקלאסיות הן בנושאים של אגירת מי גשמים בבורות מטוייחים; בנייה מחומרים מקומיים )בעיקר‬ ‫אבן(; טיפוח חקלאות בת-קיימא ללא השקיית עזר )על בסיס גידולי עצים, חיטה, קטניות ומרעה(;‬ ‫ושימוש בטכנולוגיות פשוטות. החיים הכפריים המסורתיים בארץ הם נושא שלם למחקר ותיעוד,‬ ‫כבסיס לכל ניסיון ליצירת ישובים אקולוגיים חדשים.‬ ‫ההתיישבות החלוצית‬ ‫הביאה איתה הרבה מעקרונות הפשטות , חיי השיתוף והקהילה ועבודת האדמה, הן כאידיאולוגיה והן‬ ‫מתוך כורח הזמן. עקרונות אלו לא עמדו במבחן הזמן והדורות ולכן ניתן לומר שלא הייתה זו‬ ‫התיישבות בת-קיימא מבחינה חברתית, כלכלית או אקולוגית.‬ ‫התנועה הקיבוצית‬ ‫נחשבת בעולם כניסוי המודרני הגדול ביותר ביצירת התיישבות קהילתית התכוונותית )‪Intentional‬‬ ‫‪ .(Communities‬בדור הראשון של הקיבוצים, אכן מומשו רעיונות רבים אשר תנועת הכפרים‬ ‫האקולוגיים מחדשת היום, בעיקר מבחינה חברתית וחינוכית ובצורת ההתיישבות הפיסית המרוכזת‬ ‫שסביבה אזורים חקלאיים ומוקדי תעסוקה. התפרקות רוב הקיבוצים והפרטתם מהווים הזדמנות‬ ‫ייחודית לחידוש ושיקום החיים הקהילתיים והכפריים בקיבוצים באופן מושכל ומתוכנן, ע"י שימוש‬ ‫בעקרונות ובניסיון המצטבר של תנועת הכפרים האקולוגיים בארבעים השנים האחרונות. הקיבוצים‬ ‫מהווים את התשתית הפיסית הטובה ביותר בארץ לשם כך. בהמשך אתאר מספר קיבוצים אשר‬ ‫השכילו ליישם חלק מהעקרונות ובשל כך עדיין מהווים דוגמא חיה לקיבוץ פעיל ופורה. )נאות סמדר,‬ ‫הרדוף, שדה אליהו ואחרים(.‬ ‫באמצע שנות התשעים נעשה ניסיון ליצור תנועה להתחדשות חברתית ואקולוגית בקיבוצים,‬ ‫בהשראת תנועת הכפרים האקולוגיים )בהובלת איש הפרמקלצ'ר הנורווגי יאן בנג שהתגורר בקיבוץ‬ ‫גזר באותם שנים(. התנועה – אשר נקראה "הקיבוץ הירוק" – הייתה למעשה קבוצת עבודה של‬ ‫מספר "משוגעים לדבר", שזיהו את הצורך ואת הפוטנציאל לשילוב רעיונות אקולוגיים בקיבוצים.‬ ‫הקבוצה ניסתה לגייס קיבוצים לרעיון וליצור מסגרת חוקית ממוסדת בתוך התנועה הקיבוצית, לשם‬ ‫עידוד יוזמות, חינוך, תכנון ויישום של עקרונות הכפר האקולוגי. הקבוצה התמוססה בעיקר נוכח‬ ‫הציניות והאדישות של מרבית הקיבוצים, חוסר בדוגמאות חיות בארץ וחוסר הבנה מצד הקיבוצים‬ ‫והרשויות של הפוטנציאל הגלום בתהליך זה.‬ ‫בעשור האחרון ישנם שוב מספר ניסיונות להתיישבות אקולוגית במספר קיבוצים: הר עמשא, כרמים,‬ ‫נוה איתן, בית קשת, חוקוק וצבעון. )תיאור מפורט בסעיף הדוגמאות בהמשך(. ניסיונות נוספים‬ ‫נעשים בצורה לא מאורגנת בקיבוצים רבים ברחבי הארץ.‬
‫1‬ ‫הצעה נוספת וייחודית לפיתוח קיבוץ ירוק גובשה לאחרונה ע"י ד"ר שמואל בן נפתלי, מנהל מכללת‬ ‫"תמרה- תרפיה בטבע". אנשי קשר "הקיבוץ הירוק": יאן מרטין בנג ‪, jnbng49@gmail.com‬‬ ‫רוני אברהמי ‪ronavra@zahav.net.il‬‬ ‫תנועת המצפים‬ ‫ניסיונות התיישבות אקולוגית בחלק מהמצפים )יודפת, הררית, מעלה צבייה, חרשים, מתת, אבירים,‬ ‫נטף(. בשנים הראשונות אכן קוימו חלק מעקרונות הכפר האקולוגי, אם בצורה מודעת ואם באופן‬ ‫ספונטני. דגש רב הושם על בנייה מחומרים מקומיים, מינימום התערבות, בשילוב עם שיקום החורש‬ ‫הטבעי, פיתוח נוף אורגני ושילוב חקלאות אורגנית ויצרנות ייחודית כבסיס הכלכלי של מרבית‬ ‫התושבים. עם השנים, עברו רבים מהמצפים לכלכלה על בסיס תיירותי ונתינת שירותים, והערכים‬ ‫האקולוגיים של מקומיות וקהילתיות פחתו משמעותית. מבחינה אקולוגית, רוב המצפים נחשבים היום‬ ‫כישובי לינה ולא כיחידות סמי- עצמאיות ויצרניות. לכן, "טביעת הרגל האקולוגית" שלהם גבוהה,‬ ‫במיוחד לנוכח המיקום הרגיש והמרוחק שלהם, לעתים בצמוד לשמורות טבע. למצפים יש בסיס‬ ‫ופוטנציאל גבוהים להפוך לישובים אקולוגיים.‬ ‫הערה לגבי פיתוח ובנייה צמוד או בתוך שמורות טבע: בעבר הוקמו התיישבויות, חוות בודדים או‬ ‫מבנים פרטיים בתוך שמורות טבע, בעיקר באופן לא חוקי ועל קרקע פרטית או במסגרת בתי ספר‬ ‫שדה, בסיסי צה"ל או מבנים ליערני קק"ל. ההמלצה הגורפת והמוסכמת על כלל ארגוני הסביבה היא‬ ‫שאין לאפשר הקמת כל יישוב בתוך שמורות טבע או בסמוך להן, שכן השמורות הן משאב דל ויקר‬ ‫ערך בארץ. יש לקחת בחשבון שכל התיישבות אנושית, אקולוגית ככל שתהייה, מביאה איתה טביעת‬ ‫רגל והשפעה ברדיוס גדול. )למשל, חתולי בית מפרים את המאזן האקולוגי ברדיוס של מספר‬ ‫קילומטרים(.‬ ‫התיישבויות בודדים, ישובים ייחודיים וישובים חוקיים למחצה‬ ‫ברחבי הארץ פזורות כמאה התיישבויות בודדים אשר הוקמו משנות השבעים בעיקר כחוות צאן.‬ ‫התיישבויות אלו הפכו עם השנים לבתי קבע של משפחות רבות ומתוך כך שולבו אלמנטים שונים של‬ ‫התיישבות אקולוגית: שימוש בחשמל סולרי, גידול מזון, בנייה אלטרנטיבית, מיחזור מים ועוד. בשל‬ ‫חוסר תמיכה, משאבים וידע, רבות מהתיישבויות אלו מהוות מפגע אקולוגי והפרה של שטחים‬ ‫פתוחים – עובדה אשר יכולה להשתנות בקלות יחסית ע"י שינוי המדיניות כלפי המתיישבים והדרכתם‬ ‫במימוש עקרונות הכפר האקולוגי. בשנים האחרונות הוצאו עשרות צווי פינוי להתיישבויות בודדים‬ ‫והנושא נידון בכנסת.‬ ‫ראוי לציין שמדינת ישראל הינה אחת המדינות היחידות בעולם שאין בה צורת התיישבות מוכרת‬ ‫וחוקית של חוות חקלאיות . שני ישובים מוכרים יצרו שילוב בין התיישבות בודדים לבין התאגדות‬ ‫כישוב, שניהם עם מרכיבים אקולוגיים: הכפר כליל בגליל המערבי )יפורט בהמשך( והישוב שחרות‬ ‫בערבה, אשר הוקם כהתיישבות בודדים וכיום הינו ישוב מוכר המתבסס על תיירות ויצרנות מקומית‬ ‫ומתמחה בבנייה מחומרים טבעיים וממוחזרים. הישוב קדיתא ליד צפת נאבק במשך שנים להכרה‬
‫1‬ ‫ותמיכה ממסדית ולאחרונה הוסדר מעמדו ונכתבה תב"ע להרחבתו. עזוז בנגב הינו יישוב ייחודי‬ ‫נוסף.‬ ‫אתרים אקולוגיים לימודיים‬ ‫מספר חוות ואתרי הדגמה קמו בעשור האחרון כניסיונות ליישם את עקרונות הכפרים האקולוגיים.‬ ‫הדוגמאות הבולטות הם המרכז לחינוך ותיירות אקולוגית בקיבוץ לוטן, משק אדמאמא בניר משה‬ ‫בנגב המערבי ו"חווה ואדם" של עיריית מודיעין בתמיכת משרד החינוך וגופים נוספים )פירוט‬ ‫בהמשך(. בכל אתר חיה קהילה המתפרנסת מיצרנות מקומית ובעיקר מפעילויות חינוכיות לציבור‬ ‫הרחב. פירוט:‬ ‫קיבוץ לוטן: המרכז לאקולוגיה יצירתית . המרכז האקולוגי הוותיק בארץ. הוקם כיוזמה מקומית של‬ ‫מספר חברי קיבוץ, אשר למדו פרמקלצ'ר ותכנון ישובים אקולוגיים בחו"ל ורצו לשלב וליישם את‬ ‫השיטות שלמדו בענפים שונים. המרכז מדגים שיטות בנייה, גינון ותשתיות אקולוגיות מגוונות ברמה‬ ‫גבוהה ומתוך שיתוף פעולה עם מוסדות תכנון ומוסדות אקדמאיים. מכון התקנים הישראלי ניסח תקן‬ ‫ראשון מסוגו בארץ לבנייה בחבילות קש על בסיס פרויקט משותף עם קיבוץ לוטן ומדרשת בן גוריון.‬ ‫על בסיס תקן זה, נבנתה במקום שכונת מגורים אקולוגית שלמה לסטודנטים ולאורחים. המרכז הנו‬ ‫בעל שם בינלאומי לבנייה אקולוגית מדברית וזכה בפרס "הישוב האקולוגי הנבחר" בשנת 8002 ע"י‬ ‫הארגון העולמי, וכמו כן מלמד מספר קורסי תכנון ישובים אקולוגיים מוסמכים בשנה. המרכז מארח‬ ‫מדי שנה עשרות סטודנטים מרחבי העולם לקורסי סמסטר מרוכזים, ואלפי תיירים לסיורים וסדנאות.‬ ‫משק אדמאמא היווה פריצת דרך בשיתוף פעולה עם הרשויות בכך שהדגים הפיכה של שטח חקלאי‬ ‫בן 01 דונם הצמוד לבתי מגורים של משק חקלאי במושב לכפר הדגמה המשלב מבנים מחומרים‬ ‫ממוחזרים וטבעיים, מערכות מים אפורים,שירותי קומפוסט, אנרגיה סולרית, צמחייה מגוונת וגינות‬ ‫ירק. באתר התלמדו וחיו במשך השנים עשרות רבות של תלמידים ומתנדבים מכל העולם והוא הפך‬ ‫למוקד משיכה מרכזי באזור.‬ ‫חווה ואדם אתר המדגים בצורה מרוכזת ובקנה מידה קטן מגוון שיטות לבנייה, פיתוח וחקלאות‬ ‫אקולוגיים. המקום הנו בעל תקן מוסד חינוכי מוכר ומהווה מרכז ארצי ייחודי לכל נושאי הקיימות‬ ‫והחינוך הסביבתי. האתר אינו מחובר לרשת החשמל, למערכות הביוב או לפינוי פסולת. מתוך כך‬ ‫עושה המקום שימוש נרחב באנרגיה חלופית, בשירותי קומפוסט, במיחזור מים אפורים ומיחזור‬ ‫יצירתי של פסולת. האתר נתקל במשך השנים במשוכות בירוקרטיות רבות ובהתנגדויות מצד רשויות‬ ‫התכנון למרבית היישומים האקולוגיים במקום. למיטב ידיעתי, נושאים אלו לא הוסדרו מעולם, למרות‬ ‫שהאתר קיבל הכרה לאומית ובינלאומית נרחבת, והוא מארח קבוצות סטודנטים של הסוכנות‬ ‫היהודית, ומוכר לשירות לאומי .‬ ‫21.3 מסמכים מנחים‬ ‫מסמך עקרונות מנחים לתכנון ישובים ושכונות בני קיימא )מצורף כנספח 6(‬
‫1‬ ‫המסמך פורסם בשנת 7002, והוא תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת‬ ‫הסביבה, משרד הבריאות, מרכז השל, העמותה לייזום בנייה ירוקה ובת קיימא ומספר רב של יועצים‬ ‫מומחים. המסמך מתייחס לנקודות הרלוונטיות הבאות להקמת ישובים אקולוגיים:‬ ‫הרקע הגלובלי והארצי , הסיבות השונות והדחיפות לשילוב עקרונות תכנון בר-קיימא בהקשר‬ ‫•‬ ‫של בניה. )בניה נחשבת לאחד הענפים התעשייתיים המזהמים והמשפיעים ביותר לאורך‬ ‫זמן.(‬ ‫זכות הציבור למעורבות ויידוע בתהליכי תכנון והתועלות הנגזרות מכך.‬ ‫•‬ ‫פירוט "ערכי-העל" בתפיסת תכנון פיסי בר-קיימא: קרקע, מים, אנרגיה ואיכות סביבה כללית‬ ‫•‬ ‫)צמחייה, תחבורה, רעש, קרינה, איכות אוויר, מזיקים, חומרים ועוד(.‬ ‫פירוט דרכי התכנון ודוגמאות ליישומים בתנאים שונים.‬ ‫•‬ ‫מסמך מרחב ביוספרי בשפלת יהודה )4002(‬ ‫המסמך מבוסס על הנחיות אונסק "ו למרחבים ביוספריים. עבודה רחבת היקף, רב תחומית ורב‬ ‫משרדית, אשר נועדה להגדיר הנחיות מפורטת לתכנון והסבת שפלת יהודה לשמורה ביוספרית. על‬ ‫פי המסמך,‬ ‫"המרחב הביוספרי הוא ישות גיאוגרפית המכילה מרכיבי נוף טבעי ומרכיבי נוף אנושי‬ ‫כיחידת התייחסות אחת המחייבת את שני הצדדים. השמירה במרחב הביוספרי היא על‬ ‫משאבי הטבע, על המשאבים הגנטיים, על משאבי מורשת ועל גידולי חקלאות מסורתיים.‬ ‫השילוב בין השימור לפיתוח בר-קיימא יאפשר בסיס לכלכלת האזור, קיומו ושגשוגו של‬ ‫המרחב הביוספרי כאזור ייחודי בקנה מידה ארצי.“‬ ‫מספר ישובים ניסו ליישם את המלצות המסמך בשנים האחרונות )צבעון, כרמים, חוקוק, בית קשת(.‬ ‫הרחבה על כך בסעיף הבא.‬ ‫נספח 7 מציג את פרק הנחיות התכנון של המסמך.‬ ‫2.3 סקירת הניסיונות להקמת ישובים אקולוגיים בארץ‬ ‫בהשראת תנועת הכפרים האקולוגיים, נעשו בעשור האחרון מספר ניסיונות של גרעיני התיישבות‬ ‫בעלי אידיאולוגיה אקולוגית להקים ישובים ושכונות או לחדש ישובים קיימים. להלן סקירה חלקית של‬ ‫הניסיונות אשר ידועים לי.‬ ‫עמותת הכפר האקולוגי . גרעין מאורגן אשר ניסה להקים ישוב אקולוגי מוסדר בין השנים‬ ‫1.‬ ‫5002-0002 . הגרעין הופנה ע"י תנועת אור לאתרי הישובים מיכל בגלבוע )שלא הוקם(,‬ ‫הר עמשא בצפון בנגב ואחרים. הגרעין התפרק בשל הקשיים למימוש עקרונות ההתיישבות‬ ‫האקולוגית בכל האתרים.‬
‫1‬ ‫איש קשר: אייל ביגר 9922115-770, ‪info@goodenergy.org.il‬‬ ‫גרעין לוטם/ חוקוק . גרעין התיישבות בן עשרות משפחות שהתגבש בין השנים 7002-2002‬ ‫2.‬ ‫בקיבוץ לוטם בגליל התחתון. אנשי הגרעין התיישבו בשכירות בשכונה נטושה של הקיבוץ‬ ‫ורצו לחדש את השכונה כאתר למגורי קבע. לאחר התנגדויות של חברי הקיבוץ, פנה הגרעין‬ ‫לתנועת אור והופנה לקיבוץ חוקוק. רובם של חברי הגרעין חיים היום בשכירות בקיבוץ‬ ‫ונמצאים בשלבי תכנון סופיים של בניית שכונה קהילתית בצמוד לקיבוץ. בשכונה מתוכננים‬ ‫שילוב של אלמנטים אקולוגיים כגון טכניקות בנייה טבעית ושמירה על שטחים פתוחים.‬ ‫הצלחת הגרעין למצוא אתר להתיישבות נזקפת לזכות הבאים: שיתוף פעולה עם המוסדות‬ ‫המיישבים ותנועת אור; לכידות חברתית; יכולת התפשרות בין חברי הקבוצה; קבלת‬ ‫החלטות מרוכזת; וויתור על חלק משמעותי מהעקרונות הפיסיים של התיישבות אקולוגית.‬ ‫איש קשר: צבי ניר ‪zvinir01@gmail.com‬‬ ‫נווה איתן . גרעין של משפחות חינוך-ביתי שהתיישב בנוה איתן בעקבות פרסומים להקמת‬ ‫3.‬ ‫"שכונה אקולוגית". מרבית המשפחות שכרו ושיפצו מבנים קיימים נטושים בקיבוץ ויצרו חיי‬ ‫קהילה ענפים. ההרחבה הקהילתית הוקפאה בעקבות חילוקי דעות בתוך הקיבוץ ועם‬ ‫המוסדות המיישבים – חלקם בנושאים הקשורים לפיתוח ולתקנוני הבנייה המוצעים. הגרעין‬ ‫ניסה להיקלט לקיבוץ אך נתקל בהתנגדות מצד חברי הקיבוץ הותיקים. הקיבוץ נמצא כעת‬ ‫בתהליכי פרצלציה והחליט ליישב את כל המבנים הנטושים בחברים חדשים לפני פיתוח‬ ‫ההרחבה. כיום חיות המשפחות בשכירות וללא מעמד קבע, כשרובן ממתינות לסיום תהליכי‬ ‫הפרצלציה או מחפשות מקום קבע אחר ברחבי הארץ.‬ ‫איש קשר: יובל דוד צוקרמן ‪yuvalzuck@yahoo.com‬‬ ‫קיבוץ כרמים – קיבוץ צעיר שחודש בשנים האחרונות ע"י משפחות, שלחלקן אוריינטציה‬ ‫4.‬ ‫אקולוגית. בקיבוץ מתוכננת, בשיתוף הקהילה, הרחבה שתיישם את עקרונות מסמך‬ ‫ההנחיות לפיתוח בר קיימא של משב"ש ותוך שימוש בתהליכי תכנון פרמקלצ'ר. )מצורפת‬ ‫מצגת מפורטת בנושא. ר' נספח 8(. לדברי המתכננים, התוכנית נתקלת בהתנגדויות‬ ‫לאישורים מצד ועדות התכנון השונות.‬ ‫איש קשר: אודי נתן ‪udidan@gmail.com‬‬ ‫הר עמשא – קיבוץ בדרום הר חברון / צפון הנגב אשר נמצא בתהליך הסבה ל"ישוב כפרי‬ ‫5.‬ ‫שיתופי". הקיבוץ עבר ניסיונות יישוב מחדש ע"י גרעינים אקולוגיים שונים בעשור האחרון.‬ ‫הניסיונות נכשלו בשל חוסר תמיכה מערכתית ראויה ובשל התנגדות של גורמים פנימיים‬ ‫בתוך הקיבוץ. לאחרונה מונה לקיבוץ מפרק-מפעיל וגובש גרעין התיישבות חדש בעל‬ ‫אוריינטציה אקולוגית. הוגשה תוכנית פיתוח והרחבה למקום והגרעין נמצא בתהליכים מול‬ ‫הרשויות והמפרק לקביעת הצביון העתידי. גם בתהליך זה מסתמנים הקשיים הרגילים של‬ ‫חוסר ידע, נכונות ועניין מטעם הרשויות ליישם עקרונות של יישוב אקולוגי למרות רצון‬ ‫המתיישבים בכך.‬
‫1‬ ‫איש קשר: דרור דגן ‪dror.dagan@gmail.com‬‬ ‫מיכל – ישוב חדש אשר תוכנן להיות מוקם על הר הגלבוע בצמוד לישוב מעלה גלבוע.‬ ‫6.‬ ‫הישוב תוכנן על ידי האדריכל אריה רחמימוב והיועץ הסביבתי חיים שנהר. המתכננים‬ ‫השתמשו בעקרונות אקולוגיים מסויימים כגון פיתוח שטח מינימלי, הנחיות בנייה מחמירות‬ ‫והמלצות לחדשנות בנושאי שימוש במי נגר עילי, מי גשמים ומי שופכין. תכנית הישוב‬ ‫נתקלה ההתנגדות עצומה הן מצד הגופים הירוקים – בשל הימצאותו בסמוך לשמורת אירוס‬ ‫הגלבוע, והן מצד גופי שמאל – בשל מיקומו הרגיש על קו התפר. הקמת הישוב בוטלה‬ ‫בשנת 6002.‬ ‫איש קשר: חיים שנהר: ‪haim.shenhar@gmail.com‬‬ ‫קיבוץ אדמית – בשנת 6002, גרעין קטן של משפחות צעירות הגיש הצעה לקליטה‬ ‫7.‬ ‫להתיישבות אקולוגית ולפיתוח פרויקט חינוכי אזורי, ע"י שיקום ושדרוג מבנים נטושים‬ ‫בקיבוץ. הגרעין חי כשנה בקיבוץ ונתקל בהתנגדות גורפת מצד חברי הקיבוץ, בשל תהליכי‬ ‫הפרטה.‬ ‫איש קשר: גלעד מרגלית ‪gilad@permacultureisrael.org‬‬ ‫בית קשת – ההרחבה בקיבוץ בית קשת תוכננה כהרחבה סטנדרטית במקור. גרעין‬ ‫8.‬ ‫התיישבות בעל אופי אקולוגי וחינוכי התאגד לאכלס ולשווק את ההרחבה. הגרעין, אשר‬ ‫כולל כמה מאנשי המקצוע הבכירים בארץ בתחומי האקולוגיה המעשית, יצר קשר עם יזם‬ ‫ומפתח ההרחבה בשלב מוקדם והיה מעורב מאד בניסיונות להשפיע על תהליכי התכנון‬ ‫השונים במסגרת התב”ע הקיימת. הניסיונות נתקלו בהתנגדויות מצד היזם והמפתח ובפועל‬ ‫רמת היישום האקולוגי בשטח הייתה נמוכה. נוצר פער גדול בין התוכניות והבטחות הקבלן‬ ‫לבין התוצאה הסופית, למורת רוחם של רוכשי המגרשים.‬ ‫‪shy@emekyizrael.org.il‬‬ ‫איש קשר: שי שחל‬ ‫הרחבות אקולוגיות מסחריות – המתכננת האקולוגית מיכל ויטל השתתפה בתכנון של‬ ‫9.‬ ‫מספר הרחבות מסחריות אשר מתגו את עצמן כאקולוגיות, בקיבוצים עין דור ומשמרות.‬ ‫הפרוייקטים נבנו מתוך תפיסה של בניה ירוקה הכוללת את העקרונות הבאים: צמצום‬ ‫צריכת האנרגיה; שימוש באנרגיה סולרית; הפחתת השימוש במי שתייה ומיחזור שלהם;‬ ‫הגברת התאורה הטבעית וצמצום התאורה המלאכותית; בידוד איכותי; מיחזור פסולת;‬ ‫ועוד. השכונות מיועדות לקבלת תו תקן ירוק ממכון התקנים בישראל והמשרד להגנת‬ ‫הסביבה. יישוב נוסף למרגלות הגלבוע, נורית, הוגדר כיישוב אקולוגי בפרסומים לשיווקו.‬ ‫אשת קשר: מיכל ויטל ‪mvital@zahav.net.il‬‬ ‫01. קיבוץ צבעון – בסוף שנות התשעים, התאגד גרעין קטן של משפחות אשר שכרו בתים‬ ‫בקיבוץ הנטוש. אחת ממטרות הגרעין הייתה למנוע פיתוח רחב היקף וחסר רגישות‬ ‫סביבתית, שנבע מהתב"ע שאושרה למקום. במקומו, הביא הגרעין חלופות חברתיות‬ ‫ואקולוגיות אשר נידונו בבג"ץ במהלך כ 01 שנים. לפני כשנתיים, התקבלה פשרה בין גורמי‬
‫1‬ ‫ההתיישבות השונים ואושרה תב"ע חדשה למקום. התב"ע השתמשה ברבות מההנחיות‬ ‫לתכנון סביבתי של הישוב מיכל כנספח נופי מחמיר. הישוב ניסה לקבל ממשב"ש סטאטוס‬ ‫מיוחד של "פרויקט פיילוט אקולוגי" בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ועל בסיס חוברת‬ ‫ההנחיות לפיתוח בר-קיימא )ראה נספח 7(. הפרויקט נגנז מסיבות לא ידועות. מזווית ראייה‬ ‫אקולוגית, התב"ע הנוכחית פוגעת בשטחי חורש טבעי מפותחים ונדירים )אשר כבר הופרו‬ ‫בצורה בלתי הפיכה בתהליך פריצת הדרכים להרחבה( ואינה מממשת עקרונות של תכנון‬ ‫אקולוגי. ראוי עם זאת לציין כי נעשתה עבודת העתקת עצים וגיאופיטים, ושרוחב הכבישים‬ ‫צומצם למינימום האפשרי על פי חוק.‬ ‫גרעין קטן של משפחות ויחידים , אשר הגיעו בשנים האחרונות לקיבוץ המתחדש בעקבות‬ ‫הפרסומים של "קיבוץ אקולוגי", מדגים בתוך שטחי הקיבוץ אורח חיים של כפר אקולוגי. בני‬ ‫הגרעין חיים במבנים יבילים מסורתיים )יורטות( ומשתמשים בשירותי קומפוסט. בקיבוץ‬ ‫שוקם מבנה נטוש לבית מלאכה פורה למלאכות מסורתיות; הוסב מבנה תעשייתי למרכז‬ ‫קהילתי ולימודי; הוקם מרכז חינוכי ארצי לקיימות; נבנו מבנים המדגימים שיטות בנייה‬ ‫אקולוגית; הוקמו גינות ירק ובוסתנים; והוקמו מתקני ניסוי והדגמה לאגירת מי גשמים‬ ‫ולמיחזור מים אפורים. סביב הגרעין התגבשה קבוצה גדולה של משפחות ויחידים אשר‬ ‫יצרה קשר עם בכיר במנהל מקרקעי ישראל, לשם הקמת ישוב אקולוגי העומד בסטנדרטים‬ ‫הבינלאומיים. )ראה נספח 9 – המכתב למינהל(. הקבוצה נמצאת בתהליך מול הנהלת‬ ‫הקיבוץ בכדי להקצות שטח אשר בו ניתן יהיה להדגים ולממש את העקרונות של כפר‬ ‫אקולוגי. נספח 01 מציג את מסמך העקרונות של הגרעין. כיום מונה הקבוצה עשרות‬ ‫משפחות ויחידים אשר מחכים למציאת אתר נאות להתיישבות ולמימוש חזונם.‬ ‫איש קשר של הגרעין האקולוגי: ראובן ארביב ‪drarbib@gmail.com‬‬ ‫הכפר האקולוגי כליל – כליל הוקמה ב 8791 ע"י קבוצה קטנה של משפחות ויחידים אשר‬ ‫11.‬ ‫רכשו אדמות חקלאיות פרטיות מדרוזים סמוך לירכא. המתיישבים ראו עצמם חלק מתנועת‬ ‫"החזרה לאדמה" שהתרחשה באותה תקופה במערב, וכללה בתוכה את פיתוח הפרמקלצ'ר‬ ‫והקמת ישובים אקולוגיים. העקרונות המנחים בכליל הם:‬ ‫שיקום וטיפוח החורש הטבעי )ראה נספח 7(‬ ‫•‬ ‫חקלאות ועיצוב נוף אורגניים מתוך תפיסה יצרנית ורצון לעיבוד אחראי ובר-קיימא של‬ ‫•‬ ‫האדמה.‬ ‫שימוש בלעדי באנרגיה סולרית לחשמל . )בפועל יש גם שימוש בגנרטורים לגיבוי והשלמה(‬ ‫•‬ ‫יצירת מודל התיישבותי כפרי ייחודי בארץ.‬ ‫•‬ ‫בכליל התיישבו במהלך השנים אנשי אקולוגיה רבים, פותחו ענפי חקלאות וייצור מקומי, הוקמו‬ ‫מוסדות חינוך והכשרה, והתפתחה כלכלה מקומית ענפה המשלבת תיירות, תרבות, אומנות ויצרנות.‬ ‫הכפר מעולם לא הוסדר מבחינת הרשויות והוא עמד בפני קשיים מרובים. מבחינת רשויות התכנון, לא‬
‫2‬ ‫עמד הכפר בקריטריונים מוכרים וחוקיים, עובדה שיצרה קונפליקטים רבים. בשנים האחרונות‬ ‫מתרחש ניסיון מאומץ למצוא הסדר קבע חוקי לכפר ולהשלים תב"ע אשר תכלול הרחבה ותאפשר‬ ‫לבעלי הבתים בעלות חוקית על נכסיהם. הסחבת בהכרה ובתמיכה הממסדית במקום יצרה תנועת‬ ‫נגד של בנייה לא חוקית. הכפר הפך לאתר נדלנ"י מבוקש בשנים האחרונות. תופעה זו גרמה לכך‬ ‫שרבים מהמשפחות הצעירות שחיות שנים בכפר אינן יכולות לעמוד במחירי השכירות והקרקעות‬ ‫ולממש את רצונן להתיישב באופן קבע.‬ ‫)נספח מספר 11 :תוכנית עבודה ראשונית של פרויקט "מטע אם" : פרויקט אקולוגי- קהילתי המתאר‬ ‫את האספקטים הללו בישוב (.‬ ‫אשת קשר: ד"ר עירית שרייר ‪irit48@gmail.com‬‬ ‫3.3 סיכום של החסמים העיקריים להקמת ישובים אקולוגיים בארץ והמלצות לשינויים‬ ‫הדרושים‬ ‫חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין מערכות ורשויות התכנון והביצוע בארץ. הדוגמא העיקרית‬ ‫1.‬ ‫הינה מסמך ההנחיות לתכנון בר-קיימא של ישובים ושכונות חדשות של משב"ש. מספר‬ ‫ניסיונות להוציא לפועל את הנחיות המסמך התקבלו בהתנגדויות וחוסר שיתוף פעולה מצד‬ ‫רשויות התכנון. הנחיות נוספות נכתבו ע"י המשרד להגנת הסביבה )נספח 21(, מו"פ אזורי‬ ‫יהודה )נספח 2( ומכון התקנים הישראלי )תקן לבנייה ירוקה(. ידע רב הצטבר בעשרות‬ ‫השנים האחרונות במוסדות האקדמאיים בארץ בתחומי התכנון האקולוגי: הטכניון, מכון‬ ‫פורטר ללימודי סביבה ומדרשת שדה בוקר הם הגורמים הראשיים בהם ניתן היה להיעזר‬ ‫ולהיתמך. מוסדות התכנון והביצוע אינם מיודעים עם ידע הזה או שאינם מכירים בו.‬ ‫יש ליצור מנגנון רב -מוסדי אשר יתאם בין זרועות הידע, התכנון והביצוע, יעביר הכשרות‬ ‫מקצועיות בכל הרמות, ילווה ויעודד יישום של עקרונות תכנון אקולוגי בר- קיימא.‬ ‫ברמה הטכנית , החסמים העיקריים אשר דורשים מענה הינם )על פי ד"ר אליק פלמן(:‬ ‫2.‬ ‫בניה : היעדר תקנים מתאימים למערכות הבאות )מה שעושה את השימוש‬ ‫1.‬ ‫בהן ללא חוקיות(:‬ ‫‪ .i‬איסוף מי גשם‬ ‫‪ .ii‬מערכות מיחזור וטיהור מים אפורים )‪(wetland‬‬ ‫‪ .iii‬שירותי קומפוסט‬ ‫‪ .iv‬בניה מחומרים טבעיים )קש, אדמה, אבן, בד( – במיוחד בעניין היסודות‬ ‫ושלד הבניין )אין למשל תקן לקירות נושאים ללא שלד בטון מזוין(‬ ‫יש ליצור תקנים חדשים לשימוש במערכות הנ"ל‬
‫2‬ ‫בעיית הפרדה מוחלטת בין קרקע לבניה לקרקע חקלאית. למעשה כיום אין‬ ‫2.‬ ‫בארץ אפשרות ליישום מודלים של חקלאות מסורתית: בית )על קרקע לבניה( ולידו משק‬ ‫חקלאי מסורתי )על קרקע חקלאית(. התקנים הקיימים מאפשרים רק דגם של חקלאות‬ ‫תעשייתית בקנה מידה גדול.‬ ‫יש לאפשר ולעודד חקלאות אורגנית מסורתית בקנה מידה קטן בצמוד לבית.‬ ‫קהילה: תמ"א 53 - החלטה גורפת על איסור הקמת ישובים חדשים. אין‬ ‫3.‬ ‫כמעט אפשרות לגרעינים להתיישב יחד. האפשרות הכמעט יחידה להתיישבות כפרית‬ ‫חוקית כיום: קנית בית בהרחבה קהילתית – כל משפחה לבדה.‬ ‫יש ליצור מודלים חדשים להתיישבות כפרית קהילתית.‬ ‫תכנון : אין אפשרות למתיישבים לתכנן את הישוב שלהם. התכנון נעשה על‬ ‫4.‬ ‫ידי מוסדות התכנון שמתכננים עבור מתיישבים "אנונימיים", ללא היכרות עם הקבוצה‬ ‫המסוימת.‬ ‫יש לאפשר השתתפות הציבור בתכנון שכונות וישובים בני קיימא )כמתואר במסמך של‬ ‫משב"ש(, ומתוך כך לעודד קהילתיות באזורים כפריים.‬ ‫פיתוח : אין אפשרות לבנות ללא פיתוח קונבנציונלי )כבישים, מערכת ביוב,‬ ‫5.‬ ‫מערכת חשמל, מערכת תקשורת וכו'(. אנשים בעלי מודעות סביבתית גבוהה נדרשים‬ ‫לשלם סכומים גבוהים עבור מערכות שאינן נחוצות להן, ואשר הם רואים אותן כמפגע‬ ‫סביבתי חמור.‬ ‫יש לאפשר שילוב של תכנון אקולוגי הממזער את היקף, עלויות ונזקי הפיתוח‬ ‫הקונבנציונאלי ומציע חלופות מוכחות.‬ ‫מחיר : האופציות החקלאיות הבלעדיות במדינת ישראל הן: א. משק במושב –‬ ‫6.‬ ‫עשרות דונמים לפרנסה במשרה מלאה מחקלאות תעשייתית – משק שמחירו הוא החל‬ ‫ממיליון ₪ ובד"כ פי חמש או אף הרבה מעבר לכך )הרבה מעבר ליכולת של מרבית‬ ‫המשפחות הצעירות בישראל – ובפרט אלה המחשיבות יותר את שמירת הסביבה‬ ‫ואיכות החיים מאשר את הצריכה ורמת החיים(; או, ב. קיבוץ – המעבד שטחים גדולים‬ ‫הרבה יותר ובד"כ רחוקים הרבה יותר מבית החקלאי. כמו כן, אין אפשרויות לחיים‬ ‫קהילתיים משותפים ללא רכישת מגרש.‬ ‫יש ליצור מנגנון תמיכה בחקלאים זעירים, צעירים ומשפחות אשר מעוניינים באורך חיים‬ ‫פשוט ללא רכישת קרקע ונכס בפועל. מנגנון החכרה של קרקע ומבנים לטווח ארוך יכול‬ ‫להוות זרז לפיתוח הכפר והפריפריה ללא העומס הכלכלי של משכנתאות ופיתוח‬ ‫הרחבות קהילתיות סטנדרטיות. ישנם פתרונות דיור ותשתיות אקולוגיים רבים אשר‬ ‫יכולים לאפשר תנאי מחייה נאותים במינימום עלויות.‬ ‫חוסר הכרה בצורך הקיומי הלאומי למימוש עקרונות פיתוח בר קיימא. בכנס הרצליה האחרון‬ ‫3.‬
‫2‬ ‫לחשיבה אסטרטגית וביטחונית הוצגו תחזיות קשות לגבי עתיד הביטחון של ישראל מנקודת‬ ‫מבט סביבתית ואקולוגית. בספרו "הנה זה בא", מתאר פרופסור דני רבינוביץ' את מחדליה‬ ‫של מדינת ישראל בהערכות רצינית להשפעות שינוי האקלים על בטחונה, מבחינת משק‬ ‫המים, החקלאות, האנרגיה, הכלכלה והביטחון הלאומי מבפנים ומבחוץ. בספר "צופן העתיד"‬ ‫מתאר ד"ר דוד פסיג סדרת השלכות אפשריות של הזנחה סביבתית על בטחון מדינת‬ ‫ישראל. ספרים, מחקרים ומאמרים רבים נכתבו בעשורים האחרונים בנושא ואף הוקמה‬ ‫בכנסת "נציבות הדורות הבאים" ונכתבה אמנה לשילוב עקרונות הקיימות בהחלטות ממשלה‬ ‫ובחקיקה. עם זאת, ישנה התעלמות גורפת של הממסד מהנושא, בעיקר ברמת הביצוע‬ ‫בשטח.‬ ‫דרושה מנהיגות אמיצה , אשר תכיר בחשיבות הנושאים הללו ותשים אותם על סדר היום‬ ‫הלאומי ברמת חשיבות עליונה למען עתיד מדינת ישראל וביטחונה. כפרים אקולוגיים יכולים‬ ‫להוות בנק ידע, כלים, זרעים וטכנולוגיות, אשר יוכלו לתת מענה לצרכים קיומיים בעתות של‬ ‫משברים אפשריים )מלחמה, בצורת, רעידות אדמה, משבר כלכלי עולמי(. )דוגמא מצוינת‬ ‫לכך ניתן למצוא בניסיון בן 02 השנים של קובה, אשר עברה משבר עמוק בעקבות קריסת‬ ‫המעצמה הסובייטית, ונאלצה לעבור תוך חודשים מועטים לחקלאות אורגנית קיומית ולשילוב‬ ‫מודלים אקולוגיים ברוב תחומי החיים שם.‬ ‫חוסר הכרה באורח החיים האקולוגי כלגיטימי ומועיל לחברה‬ ‫4.‬ ‫כל גרעיני ההתיישבות אשר מניתי מעלה התקבלו במהלך השנים בחשדנות ולעתים בעוינות‬ ‫מצד גורמי ההתיישבות השונים ובעיקר במקומות בהם ניסו להתיישב. בפגישה שערכנו עם‬ ‫הנהלת הקיבוץ הארצי בנושא, הובהר לנו שמרבית הקיבוצים חוששים ומאוימים מקליטת‬ ‫קבוצות בעלות אורח חיים ורעיונות משותפים. גם קיבוצים אשר הוגדרו ע"י המינהל כסובלים‬ ‫"מתת-אכלוס" העומדים בפני דרישה לחדש את אוכלוסייתם, מעדיפים באופן מוצהר שלא‬ ‫לקלוט חברים חדשים או לתמוך בהקמת שכונות הרחבה אשר מנותקות מההתנהלות‬ ‫הפנימית של הקיבוץ.‬
‫2‬ ‫בנוסף , אורח החיים האקולוגי הינו מנוגד למגמה הרווחת של פיתוח שכונות והרחבות‬ ‫קהילתיות פרבריות במודל חצאי הדונם. מודל זה, המבוסס על עלויות פיתוח ובנייה גבוהים,‬ ‫השפעה סביבתית גבוהה, תלות מוחלטת ברכב פרטי, ותלות פרטית בלקיחת הלוואות‬ ‫מבנקים, יצר ניכור בקרב אזרחים רבים אשר אינם מעוניינים באורח חיים זה. מסקר לא רשמי‬ ‫שערכנו, רבים מהמתעניינים בהתיישבות אקולוגית אינם מעוניינים בבעלות פרטית על קרקע‬ ‫או נכס אך רוצים להבטיח שהאופי האקולוגי והחברתי של המקום בו הם חיים ישמר לדורות.‬ ‫חלק גדול עוסק בעבודה משמעותית לחברה, אשר אין בצידה שכר חומרי רב – חינוך,‬ ‫אקולוגיה, מלאכות מסורתיות, אומנות, תרבות ורפואה משלימה – ועל כן, רבים מחפשים‬ ‫מקום קבע לממש את עיסוקיהם מתוך תחושת שליחות ושרות לחברה ולסביבה ולא מתוך‬ ‫רצון לצבירת נכסים. במקומות רבים נוצרו קונפליקטים משמעותיים בין התפיסה הכלכלית‬ ‫והחברתית הרווחת כיום לבין התפיסה המיוצגת ע"י גרעיני ההתיישבות האקולוגית. חוסר‬ ‫יכולת תגובה ועמידה מול המערכות השונות יצר לעתים קרובות התפרקות של הקבוצות.‬ ‫המלצתי, בהמשך לסעיף 2, הינה להכיר באורח החיים האקולוגי ולעודדו כחלק ממהלך‬ ‫נרחב ברמה הלאומית. כמו כן, יש להיעזר באנשי המקצוע אשר התנסו במשך שנים בפיתוח‬ ‫אורח חיים אקולוגי, לשם יצירת מערכת הדרכה וחינוך כלל ארצית.‬ ‫קווים מנחים לאיתור מקומות המתאימים להקמת התיישבות אקולוגית‬ ‫4.‬ ‫בארץ‬ ‫ההנחיות הבאות תקפות בעיקר ליישום המודלים הכפריים שהוצגו למעלה. יישומם של מודלים‬ ‫עירוניים ופרבריים דורש הנחיות מורכבות יותר, אשר תלויות בעיקר בנכונות ועניין אמיתיים מצד‬ ‫רשויות התכנון והרשויות המקומיות המעורבות. ההנחיות מתייחסות לתנאים המוגבלים של הארץ‬ ‫ומתרכזות בדוגמאות אשר יוצגו בפרק 5.‬ ‫מבחינה גיאוגרפית ישוב אקולוגי בר קיימא צריך לקבל מינימום של 004-053 מ"מ משקעים‬ ‫1.‬ ‫בשנה בכדי לבסס מערכות מים, צמחייה וחקלאות שאינה תלויה באופן בלעדי ברשת המים‬ ‫הארצית. עובדה זו מוציאה את מרבית חלקי דרום הארץ מרשימת ההמלצות.‬ ‫מציאת מועצה אזורית בעלת אוריינטציה סביבתית ופתיחות תפיסתית באזור אשר זקוק‬ ‫2.‬ ‫לצמיחה דמוגרפית איכותית ואשר יכולה ליהנות מכפר אקולוגי בשטחה.‬ ‫מועצות לבדיקה הן : גולן, גליל עליון, מטה אשר, משגב, גליל תחתון, הר הנגב, עמק הירדן‬ ‫ובקעת בית שאן(. יתכן וגם מועצות של אזורים מרכזיים יותר בעלי צביון כפרי ישקלו יוזמה‬ ‫שכזו מטעמים של תאימות לתוכניות לפיתוח בר-קיימא אשר נעשו במסגרתם. )לדוגמא, עמק‬
‫2‬ ‫חפר, עמק יזרעאל, מגידו, מטה יהודה(. שיתוף פעולה ותמיכה מלאים ברמת הרשויות‬ ‫המקומיות, האזוריות והארציות הינם תנאי הכרחי להקמת התיישבות אקולוגית בארץ.‬ ‫מציאת ישוב אשר זקוק להרחבה משמעותית או אתר נטוש אשר ניתן לאכלס. אידיאלית יהיו‬ ‫3.‬ ‫לאתר את המרכיבים הבאים:‬ ‫מבנים לא בשימוש שניתן לשפץ ולהחיות למבני ציבור ומגורים.‬ ‫•‬ ‫שטחים בתוך , או בסמוך, לאתר אשר ניתן להסב לצרכי חקלאות אורגנית‬ ‫•‬ ‫וייעור.‬ ‫סמיכות לשמורות טבע ואזורים בבעלות קק"ל.‬ ‫•‬ ‫שיתוף פעולה עם אנשי המקום ותמיכה מלאה שלהם.‬ ‫•‬ ‫מציאת גרעין התיישבות מגובש אשר עומד בקריטריונים הבאים:‬ ‫4.‬ ‫ידע וניסיון מוכחים באקולוגיה מעשית ובאורח חיים אקולוגי‬ ‫•‬ ‫גיבוש חברתי גבוה ויכולת התנהלות קהילתית מוכחת‬ ‫•‬ ‫יכולת התפרנסות המבוססת על מגוון מקצועות ושירותים‬ ‫•‬ ‫5. המלצות ליישום דגמי התיישבות אקולוגית בארץ‬ ‫להלן פירוט מודלים של ההתיישבות בהשראת המודלים אשר פורטו בפרק הדוגמאות מהעולם. בכל‬ ‫מודל ניתנו מספר דוגמאות לאתרים פוטנציאליים, הדורשים בדיקה מעמיקה ומערכתית לשם וידוא‬ ‫הרלוונטיות שלהם. האתרים נבחרו בשל הפוטנציאל הגבוה שלהם ליישום עקרונות הכפר האקולוגי.‬ ‫דוגמאות נוספות מתייחסות לתהליכים ולפרויקטים קיימים, התואמים חלק מהעקרונות ואשר זקוקים‬ ‫לתמיכה ממסדית בכדי להתפתח ולהתרחב )חלקם מפורטים בפרק 2.3(‬ ‫1.5 המודל הכפרי: מודל המיישם עקרונות של כפר אקולוגי כפרי בעל מעורבות ויחסי‬ ‫גומלין עם הסביבה האנושית והטבעית בביו אזור‬ ‫רעיונות ליישום‬ ‫יישום המודל בהקשר הישראלי , שם דגש על שיקום וחידוש ישובים או מוסדות קיימים, תוך‬ ‫•‬ ‫השתלבות מושכלת במרקם החברתי הקיים.‬ ‫יצירת מעבדה חיה למחקר, ניסוי ויצירת טכנולוגיות ותקנים אקולוגיים.‬ ‫•‬ ‫חידוש תשתיות התיישבות קיימות, לרוב באזורים רגישים מבחינת ממשקי טבע ונוף, ע"י‬ ‫•‬ ‫יצירת פרויקטים אקולוגיים ייחודיים ומותאמים לאתר. שילוב של טיפוח ושימור אזורים‬
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים

Empfohlen

קהילת חוקוק האקולוגית
קהילת חוקוק האקולוגיתקהילת חוקוק האקולוגית
קהילת חוקוק האקולוגיתzvinir
 
Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon
Educational thinking and ecological standards - Shekar AlonEducational thinking and ecological standards - Shekar Alon
Educational thinking and ecological standards - Shekar AlonTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 

Empfohlen

קהילת חוקוק האקולוגית
קהילת חוקוק האקולוגיתקהילת חוקוק האקולוגית
קהילת חוקוק האקולוגיתzvinir
 
Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon
Educational thinking and ecological standards - Shekar AlonEducational thinking and ecological standards - Shekar Alon
Educational thinking and ecological standards - Shekar AlonTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
ספיבק יונה דוח ביניים - דיור
ספיבק יונה דוח ביניים - דיורספיבק יונה דוח ביניים - דיור
ספיבק יונה דוח ביניים - דיורacri009
 
TK sustainable arch book
TK sustainable arch bookTK sustainable arch book
TK sustainable arch bookDanielle Klimor Knafo
 
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהמשכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהnoaregev
 
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהמשכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהnoaregev
 
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteOrli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteNachman Shelef
 
פיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותפיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותguestfad44c
 
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9noaregev
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותTagit Klimor
 
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the worldUrban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the worldTagit Klimor
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Tagit Klimor
 
פרויקט משילות המים
פרויקט משילות המיםפרויקט משילות המים
פרויקט משילות המיםIsrael at the OECD
 
משילות מים
משילות מיםמשילות מים
משילות מיםShai Somek
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתacri009
 
פיתוח בר קיימא ביקורות Blog
פיתוח בר קיימא ביקורות Blogפיתוח בר קיימא ביקורות Blog
פיתוח בר קיימא ביקורות Blogguest718123
 
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaNeighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaTagit Klimor
 
צעד ירוק- מצגת סיכום תכניות
צעד ירוק- מצגת סיכום תכניותצעד ירוק- מצגת סיכום תכניות
צעד ירוק- מצגת סיכום תכניותNoa Greenstep
 
פיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותפיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותnirm
 
אקולוגיה- מה הכוונה?
אקולוגיה- מה הכוונה?אקולוגיה- מה הכוונה?
אקולוגיה- מה הכוונה?ecochic4u
 
Presentation1
Presentation1Presentation1
Presentation1ecochic4u
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 

Weitere ähnliche Inhalte

Ähnlich wie גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים

ספיבק יונה דוח ביניים - דיור
ספיבק יונה דוח ביניים - דיורספיבק יונה דוח ביניים - דיור
ספיבק יונה דוח ביניים - דיורacri009
 
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהמשכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהnoaregev
 
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהמשכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהnoaregev
 
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteOrli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteNachman Shelef
 
פיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותפיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותguestfad44c
 
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9noaregev
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותTagit Klimor
 
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the worldUrban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the worldTagit Klimor
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Tagit Klimor
 
פרויקט משילות המים
פרויקט משילות המיםפרויקט משילות המים
פרויקט משילות המיםIsrael at the OECD
 
משילות מים
משילות מיםמשילות מים
משילות מיםShai Somek
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתacri009
 
פיתוח בר קיימא ביקורות Blog
פיתוח בר קיימא ביקורות Blogפיתוח בר קיימא ביקורות Blog
פיתוח בר קיימא ביקורות Blogguest718123
 
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaNeighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaTagit Klimor
 
צעד ירוק- מצגת סיכום תכניות
צעד ירוק- מצגת סיכום תכניותצעד ירוק- מצגת סיכום תכניות
צעד ירוק- מצגת סיכום תכניותNoa Greenstep
 
פיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותפיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותnirm
 
אקולוגיה- מה הכוונה?
אקולוגיה- מה הכוונה?אקולוגיה- מה הכוונה?
אקולוגיה- מה הכוונה?ecochic4u
 
Presentation1
Presentation1Presentation1
Presentation1ecochic4u
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 

Ähnlich wie גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים (20)

ספיבק יונה דוח ביניים - דיור
ספיבק יונה דוח ביניים - דיורספיבק יונה דוח ביניים - דיור
ספיבק יונה דוח ביניים - דיור
 
TK sustainable arch book
TK sustainable arch bookTK sustainable arch book
TK sustainable arch book
 
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהמשכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
 
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפהמשכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
משכונה קיימת לשכונה מקיימת מצגת למפגש חשיפה
 
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteOrli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
 
פיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותפיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורות
 
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
 
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the worldUrban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
 
פרויקט משילות המים
פרויקט משילות המיםפרויקט משילות המים
פרויקט משילות המים
 
משילות מים
משילות מיםמשילות מים
משילות מים
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירונית
 
פיתוח בר קיימא ביקורות Blog
פיתוח בר קיימא ביקורות Blogפיתוח בר קיימא ביקורות Blog
פיתוח בר קיימא ביקורות Blog
 
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaNeighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
 
צעד ירוק- מצגת סיכום תכניות
צעד ירוק- מצגת סיכום תכניותצעד ירוק- מצגת סיכום תכניות
צעד ירוק- מצגת סיכום תכניות
 
פיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורותפיתוח בר קיימא ביקורות
פיתוח בר קיימא ביקורות
 
אקולוגיה- מה הכוונה?
אקולוגיה- מה הכוונה?אקולוגיה- מה הכוונה?
אקולוגיה- מה הכוונה?
 
Presentation1
Presentation1Presentation1
Presentation1
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
 

גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים

  • 1. ‫סקר היתכנות להקמת ישובים אקולוגיים‬ ‫מסמך רקע והמלצות‬ ‫אוגוסט 0102‬ ‫כתיבה: גלעד מרגלית‬ ‫עריכה ותוספות: ד"ר אליק פלמן, ראובן ארביב ‪MSc‬‬ ‫עבור: תוכן – תכנון כלכלה וניהול בע"מ‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫3.................................................................................................תקציר והקדמה .1‬ ‫3.............................................................................................סקירת רקע בעולם .2‬ ‫3............................................................................................. רקע, הגדרות ועקרונות של ישובים אקולוגיים 1.2‬ ‫7...................................................................................................................................... דוגמאות כפריות 2.2‬ ‫01.................................................................................................................................. דוגמאות פרבריות 3.2‬ ‫11...................................................................................................................................דוגמאות עירוניות 4.2‬ ‫21............................................................................................סקירת רקע בארץ .3‬ ‫21............................................................................................................................. היסטוריה ורקע כללי. 1.3‬ ‫61......................................................................................סקירת הניסיונות להקמת ישובים אקולוגיים בארץ 2.3‬ ‫02.......................... סיכום של החסמים העיקריים להקמת ישובים אקולוגיים בארץ והמלצות לשינויים הדרושים 3.3‬ ‫32........ קווים מנחים לאיתור מקומות המתאימים להקמת התיישבות אקולוגית בארץ .4‬ ‫42................................................המלצות ליישום דגמי התיישבות אקולוגית בארץ .5‬ ‫המודל הכפרי: מודל המיישם עקרונות של כפר אקולוגי כפרי בעל מעורבות ויחסי גומלין עם הסביבה האנושית 1.5‬ ‫42.......................................................................................................................................והטבעית בביו אזור‬ ‫62.................................................... מודל הרחבות אקולוגיות )פרבריות ועירוניות( ופיתוח "כפריות עירונית" 2.5‬ ‫72.................................רשימת גורמים ובעלי תפקידים אשר יכולים לתמוך בתהליך .6‬
  • 3. ‫3‬ ‫תקציר והקדמה‬ ‫1.‬ ‫ישובים אקולוגיים קיימים מראשית ההתיישבות האנושית באתרים זמניים וכפרי קבע. ישובים‬ ‫אקולוגיים מודרניים הינם ניסיון בן עשרות השנים האחרונות לשלב עקרונות חיים אנושיים בסיסיים‬ ‫עם מדע עדכני, מתוך צורך לחקור ולהדגים צורות התיישבות חלופיות למודלים המודרניים המוכחים‬ ‫כבעלי "טביעת רגל אקולוגית" גבוהה )קרי – השפעה שלילית על המערכות הטבעיות תומכות‬ ‫החיים(.‬ ‫מסמך זה מסכם בקצרה את העקרונות המנחים להתיישבות אקולוגית, עם דגש על התכנון והיישומים‬ ‫הפיסיים ופחות על המודלים החברתיים והפילוסופיים. המסמך מספק דוגמאות מוכחות מן העולם‬ ‫וגוזר מהן מודלים אשר ניתן להתאימם לארץ וליישמם בה. נעשתה סקירה כללית של ניסיונות‬ ‫ההקמה של ישובים אקולוגיים בארץ ונותחו החסמים והקשיים העיקריים אשר בהם נתקלו הניסיונות‬ ‫הללו. מתוך כך, מכוון המסמך לתת השראה וכלים למוסדות ולרשויות התכנון, לקבוצות התיישבות‬ ‫ולבעלי עניין כללי בנושא, מתוך הבנה כנה שעתידנו ועתיד ילדינו תלוי במידה ניכרת בדרך היומיומית‬ ‫בה כולנו חיים ומתנהלים על פני הפלנטה.‬ ‫המסמך בנוי כך שמושגים , אתרים ודמויות מפתח המודגשים בשחור מהווים קישור אינטרנטי לאתרים‬ ‫המרחיבים ומספקים מידע נוסף ומשמעותי. בנוסף, הנספחים המצורפים הינם חלק אינטגרלי ורצוי‬ ‫לעיין בהם בכדי להפיק את המיטב מן המסמך.‬ ‫סקירת רקע בעולם‬ ‫2.‬ ‫1.2 רקע, הגדרות ועקרונות של ישובים אקולוגיים‬ ‫ישוב אקולוגי )באנגלית: ‪ (Ecovillage‬הוא כינוי לצורת התיישבות התכוונותית )‪ (intentional‬ששמה‬ ‫לה למטרה להיות בת-קיימא מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. תנועת הישובים האקולוגיים‬ ‫החלה בשנות השבעים, כתגובה למשברים סביבתיים וחברתיים עמוקים אשר ניכרים ברוב מדינות‬ ‫העולם )מים , אנרגיה, מזון, כלכלה, אובדן קהילתיות, פשע, הגירה מאזורים כפריים לאזורים עירוניים‬ ‫ועוד(, וכן מתוך צורך של רבים לקחת אחריות על תחומי החיים הבסיסיים, תוך יצירת קהילתיות‬ ‫ומערכות תמיכה בקנה מידה מקומי.‬ ‫11.2 אמות המידה לישובים אקולוגיים‬ ‫ישובים אקולוגיים כיום הינם למעשה חממות מחקר ופיתוח להתיישבות אנושית העומדת באמות‬ ‫המידה הבאות )על פי ד"ר רוברט גילמן והוגי קיימות אחרים(:‬
  • 4. ‫4‬ ‫1. קנה מידה אנושי‬ ‫קנה מידה אנושי הוא גודל אוכלוסייה שבו אנשים מסוגלים להכיר אנשים אחרים, ולהיות מוכרים‬ ‫לאחרים בקהילה, ובו כל חבר בקהילה מרגיש שהוא מסוגל להשפיע על התנהלות הקהילה. על פי‬ ‫גילמן, ישנן עדויות לכך שגם בחברה התעשייתית וגם בחברות אחרות, הגבול העליון לקהילה כזו הוא‬ ‫כ-005 איש.‬ ‫2 . כפר המספק את רוב צרכיו הבסיסיים ויוצר שיתופי פעולה ותמיכה הדדית באזור‬ ‫יישוב המספק את כל הצרכים הבסיסיים הוא יישוב בו כל התפקודים העיקריים של חיי היומיום –‬ ‫מגורים , אספקת מזון, ייצור, פנאי, חיי חברה ומסחר – מתקיימים במידה מאוזנת. מנגד, במרבית‬ ‫היישובים בעולם המערבי, בין אם בסביבה עירונית, פרברית או כפרית - ישנה חלוקה אזורית על פי‬ ‫ייעוד: חלק מהאזורים מיועדים למגורים, חלק מיועדים למסחר, חלק מיועדים לתעשייה וכו'. אזורים‬ ‫אלה בדרך-כלל גדולים מידי מכדי להיות בקנה מידה אנושי, אפילו במסגרת ייעוד אחד. בניגוד לכך,‬ ‫הכפר האקולוגי אומר להוות מיקרוקוסמוס של חברה שלמה, ולכלול את כל הייעודים בכפר אחד.‬ ‫עיקרון זה אינו מחייב את הכפר האקולוגי לספק את צרכיו עצמו בצורה מלאה, או להיות מבודד‬ ‫מהקהילה הסובבת. באופן אידיאלי, ישוב אקולוגי יאוגד בסוג של התארגנות חברתית הנקרא "ביו-‬ ‫אזוריות". זוהי מגמה עולמית הקשורה להתפתחות מערכות ישובים אקולוגיים התומכים זה בזה‬ ‫באזורים גאוגרפיים סמוכים, תוך כדי טיפוח ושיקום המערכות האקולוגיות, החברתיות והכלכליות‬ ‫באזורם.‬ ‫3. כפר בו פעולות אנושיות משתלבות בצורה בלתי מזיקה בסביבה הטבעית‬ ‫עיקרון זה מתייחס לאופי האקולוגי של הכפר האקולוגי. אחד ההיבטים החשובים של עיקרון זה הוא‬ ‫אידיאל השוויון בין בני אדם לצורות אחרות של חיים, כך שבני אדם לא ינסו לשלוט על הטבע, אלא‬ ‫למצוא את מקומם בתוכו. בכדי ליצור תנאים שכאלו נעזרים ישובים אקולוגיים בידע מעולם האקולוגיה‬ ‫העמוקה ‪ ,Deep Ecology‬בעקרונות תכנון הפרמקלצ'ר - ‪) Permaculture‬יפורטו מטה( ובמגוון רחב‬ ‫של תחומי מחקר ויישום )אנרגיה חלופית, ניהול משק מים, מיחזור פסולת, גידול מזון, שיקום קרקעות‬ ‫ועוד(.‬ ‫4. כפר התומך בהתפתחות אנושית בריאה‬ ‫עיקרון זה מכיר בעצם בעובדה שכפרים אקולוגיים הם, בסופו של דבר, קהילות אנושיות ושמבלי‬ ‫שהדאגה לבריאות אנשים תהיה במרכז, קהילות אלו לא תוכלנה להתקיים בהצלחה. הכוונה‬ ‫ב"התפתחות אנושית בריאה" היא התפתחות מאוזנת ומשולבת של כלל ההיבטים של חיים אנושיים -‬ ‫פיזיולוגיים, רגשיים, שכליים ורוחניים. צרכים התפתחותיים אלה צריכים להיות מבוטאים לא רק בחיי‬ ‫היחיד, אלא בחיי הקהילה כגוף אחד.‬ ‫5. כפר שיכול להמשיך להתקיים בהצלחה ללא הגבלת זמן‬ ‫מטרתו של עיקרון זה היא להזכיר שכפר אקולוגי אמור להתקיים לטווח ארוך. ללא עיקרון זה, היה קל‬ ‫יותר ליצור קהילות אקולוגיות שיתנהלו לכאורה בהרמוניה עם הטבע ויספקו את צרכי עצמם, אך‬
  • 5. ‫5‬ ‫למעשה יהיו מבוססות על הון שנצבר בחלקים אחרים של החברה, או תלויות בפעילות שאינה בת‬ ‫קיימא במקום אחר, או שלא יתחשבו בהיבט חשוב של החיים )כגון ילדות או זקנה(, וככאלה לא יוכלו‬ ‫להתקיים לאורך זמן. העיקרון מביא איתו מחויבות עמוקה להוגנות והתנגדות לניצול - כלפי חלקים‬ ‫אחרים בעולם, אנשים ובעלי חיים, וכלפי הדורות הבאים.‬ ‫21.2 מרכיבים מרכזיים המשותפים לתכנון ולהתנהלות של מרבית הישובים האקולוגיים‬ ‫בנוסף לעקרונות המפורטים מעלה , להלן מספר מרכיבים מרכזיים המשותפים לתכנון ולהתנהלות של‬ ‫מרבית הישובים האקולוגיים:‬ ‫1. תכנון הבונה קהילתיות ומעודד אותה: למשל, שבילי הליכה ואופניים, מרכזים תרבותיים‬ ‫ותעסוקתיים במרחק הליכה, צמחייה אכילה לקטיף משותף.‬ ‫2. תכנון פיסי סביבתי–אקולוגי המבוסס על שיטת הפרמקלצ'ר )פירוט בסעיף הבא(: מבנים,‬ ‫פיתוח שטח ונוף, מערכות מים, אנרגיה ותשתיות.‬ ‫3. פיתוח כלכלה מקומית -יצרנית התומכת בכלכלת האזור ומשלבת מודלים כגון סחר חליפין‬ ‫ושיתוף בדרגות שונות ברכוש ובאמצעי יצור.‬ ‫4. מערכת חינוך , לימוד ומחקר )לילדים, נוער ומבוגרים( המבוססת על ערכי המקום ומהווה אבן‬ ‫שואבת ברמה האזורית ולעתים גם ברמה הבינלאומית.‬ ‫5. מערכת בריאות מקומית המשלבת רפואה מונעת ומשלימה.‬ ‫6. גידול ועיבוד מזון אורגני לצריכה קהילתית ולשיווק אזורי.‬ ‫7. מערכת קבלת החלטות משותפת עם דגש על פיתוח מודלים מתקדמים לתקשורת בין-אישית‬ ‫וגישור.‬ ‫8. בסיס תרבותי ותפיסתי משותף.‬ ‫31.2 שיטות ועקרונות תכנון אשר משפיעים ותומכים בישובים אקולוגיים ברחבי העולם‬ ‫1. שיטת הפרמקלצ'ר , השפיעה עמוקות על התפתחותם של ישובים רבים, ומתווה עקרונות‬ ‫מנחים לתכנון ולהתנהלות בתחומי החיים השונים. פרמקלצ'ר )‪Permaculture Permanent‬‬ ‫‪ - ((Agri)culture‬תרבות / חקלאות קבע )בת–קיימא(. השיטה פותחה בטסמניה -‬ ‫אוסטרליה ויושמה ברחבי העולם במהלך שלושת העשורים האחרונים. מטרת השיטה היא‬ ‫לשלב שימור של ידע תרבותי ואקולוגי מקומי עם ממצאים ורעיונות מדעיים עדכניים כמו גם‬ ‫עם פילוסופית חיים חיובית, לשם יצירת תרבות אנושית בריאה המשקמת את סביבתה.‬ ‫יישומי פרמקלצ'ר נפוצים במגוון רחב של תחומים: בנייה אקלימית וטבעית; מערכות מים‬ ‫אפורים; מערכות קומפוסט; איסוף ושימוש במי גשם; בוסתנאות וגינון אקולוגי; אנרגיה‬
  • 6. ‫6‬ ‫מתחדשת; כלכלה מקומית ויצירת תרבות בת קיימא. וככלל, תכנון מערכתי אקולוגי המבוסס‬ ‫על הבנת שפת דפוסי הטבע והאדם.‬ ‫השיטה הרב- תחומית הפכה לתנועה עולמית ומיושמת בהצלחה במדינות רבות ובמגוון רחב‬ ‫של פרויקטים. דוגמאות ניתן למצוא בגינות ירק ובוסתנים לצריכה עצמית וקהילתית, בתכנון‬ ‫ושדרוג מערכות-תשתית-וקהילה עירוניות וכפריות, בשיקום אזורי בר ושטחים פתוחים‬ ‫ובמעבר אישי לאורח חיים מודע, צנוע ובריא יותר.‬ ‫נספח 1 מדגים את הגישה ואת שילובים של שיטות יישום שונות במארג הכולל.‬ ‫2. הדו "ח של האדריכלית הילה בן דוד "מודלים לפיתוח כפרי בר-קיימא באזור ההר" )דוח‬ ‫מחקר שנתי, מו"פ אזורי יהודה, 2002( – מפרט חמישה עשר עקרונות תכנון. העקרונות‬ ‫מבוססים על מחקר של הספרות העדכנית ושל הניסיון הבינלאומי. כהגדרתו, מדובר ב‬ ‫"קריטריונים לבדיקת מודלים קיימים של התיישבות כפרית בארץ, וכבסיס לבניית מודל‬ ‫ראשוני להתיישבות בת קיימא. העקרונות, המתייחסים לצורכי הסביבה, צורכי האדם,‬ ‫צורכי הקהילה וטכנולוגיות ידידותיות לסביבה, סווגו לחמישה עשר סעיפים, מרמת‬ ‫המאקרו )התייחסות למשאבים, תשתיות ותכנון ברמת האזור(, דרך אספקטים שונים‬ ‫של תכנון ועיצוב הישוב והשכונה, ועד רמת המיקרו )הבית והגינה המשפחתיים.‬ ‫הערה : למיטב ידיעתי זהו המסמך היחיד בעברית אשר נכתב עבור גוף ממשלתי בנושא והוא‬ ‫מהווה אבן דרך בתפיסה התכנונית לישובים אקולוגיים בארץ.‬ ‫הדו"ח מצורף כנספח 2 למסמך זה.‬ ‫3. "‪ – "The Living Building Challenge‬מסמך מתקדם ועדכני שיצא השנה )0102( ע"י‬ ‫‪ .International Living Building Institute‬המסמך מאתגר את הסטנדרטים הנוכחיים‬ ‫לבנייה ירוקה בעולם )‪ .(LEED‬המסמך מציב סטנדרטים אקולוגיים גבוהים לתכנון ולפיתוח‬ ‫ירוקים מזווית ראייה רחבה וכוללת. ישנם כיום עשרות מבנים להדגמה העומדים בסטנדרטים‬ ‫אלו. מערכת התכנון המוצעת בנויה בשיטה פתוחה ושיתופית, אשר מאפשרת פיתוח ושכלול‬ ‫מתמיד על בסיס ידע וניסיון מצטבר ומתועד, בכדי להציב רף מתמשך וגבוה.‬ ‫ר' נספח 3 - הגרסה הנוכחית של המסמך.‬ ‫41.2 תנועת הישובים האקולוגיים ‪Global Ecovillage Network‬‬ ‫התנועה מונה כיום אלפי ישובים )בכשבעים מדינות( אשר חברים בארגון העולמי. הארגון, המוכר‬ ‫ונתמך על ידי האו"ם וממשלות רבות, פועל בערוצים שונים:‬ ‫1. יצירת רשת מידע בינלאומית המקשרת ותומכת בישובים קיימים, ישובים בתכנון, ארגונים‬ ‫חברתיים וסביבתיים, אנשי אקדמיה ומחקר, אנשי תקשורת, תורמים פוטנציאליים‬ ‫ואקטיביסטים.‬
  • 7. ‫7‬ ‫2. ליזום , לארגן ולרכז יוזמות שונות התומכות בהתפתחות התנועה העולמית, כגון כנסים‬ ‫בינלאומיים, ליווי מרכזים לימודיים ואקדמאים והנחיית קורסים לתכנון ישובים אקולוגיים.‬ ‫ר' נספח 4 – תוכנית הלימודים של קורס תכנון כפרים אקולוגיים בחסות האו"ם‬ ‫בנוסף לכפרים האקולוגיים החדשים , ישנם אלפי כפרים מסורתיים, רובם במדינות לא מתועשות,‬ ‫אשר עדיין מקיימים אורח חיים מסורתי-קהילתי- אקולוגי – אורח חיים אשר יש צורך ללמוד ולשמר‬ ‫אותו לשם יצירת בנק "גנטי" תרבותי כגון: מיומנויות; ידע על עולם הטבע; עובדות אנתרופולוגיות‬ ‫והיסטוריות; נגישות ושימור של צמחיית תר"ב )תבלין-רפואה-בושם( מקומית ועמידה.‬ ‫תנועת הכפרים האקולוגיים העולמית כוללת בתוכה מנעד רחב של מודלים התיישבותיים וארגוניים:‬ ‫עירוניים, פרבריים, כפריים ועצמאיים באזורים מרוחקים.‬ ‫51.2 תנועות מעבר: ‪Transition Town Movement; Post-Carbon Institute‬‬ ‫בנוסף לדגמים המפורטים מעלה, ישנה מגמה מתפתחת של הסבת )‪ (transition‬ישובים וקהילות‬ ‫ליישום עקרונות קיימות, בדרגות, קנה מידה והקשרים מגוונים. ‪ Transition Town Movement‬ו-‬ ‫‪ Post-Carbon Institute‬הן שתי רשתות ידועות המאגדות ותומכות באלפי פרויקטים מקומיים‬ ‫להסבה לקיימות בכל רחבי העולם.‬ ‫בסעיפים הבאים יוצגו מספר דוגמאות חיות ומוצלחות לישובים אקולוגיים מרחבי העולם. הדוגמאות‬ ‫יסווגו למקרי-דגם כפריים, פרבריים ועירוניים.‬ ‫2.2 דוגמאות כפריות‬ ‫קהילת פינדהורן )‪ – (Findhorn‬סקוטלנד‬ ‫קהילת פינדהורן היא הותיקה , הידועה והמבוססת מבין הישובים האקולוגיים המודרניים בעולם. היא‬ ‫נוסדה בשנת 2691 באזור החוף הצפוני הקר והחולי. הקהילה נודעת במגוון הרחב של תחומי‬ ‫העיסוק בה ובסטנדרטים הגבוהים שהיא מציבה. הקהילה מונה כשלוש מאות חברים. במשך השנים,‬ ‫יצר הישוב שיתופי-פעולה פוריים, אשר הפריחו את האזור כולו. לדוגמא: יצירת מועצה ביו-אזורית‬ ‫ויצירת מטבע מקומי המהווים יחד את הבסיס להתפתחות הכלכלית והחברתית באזור. הישוב מוכר‬ ‫ונתמך ע"י האו"ם והפך לאתר חינוך ומחקר בינלאומי. מדי שנה מבקרים בישוב אלפי תיירים,‬ ‫סטודנטים, ומשתתפים בסדנאות ובקורסים במוצעים בו. רבים מהם מקבלים השראה וכלים ליזום‬ ‫וליצור פרויקטים וישובים אקולוגיים במדינותיהם.‬ ‫רשימה חלקית של התחומים והענפים בהם הקהילה מתמחה‬ ‫1. מכללה אקדמית ללימודי קיימות, בשיתוף עם אוניברסיטת שומאכר ואוניברסיטת וגאיה.‬
  • 8. ‫8‬ ‫2. חממות מחקר ופיתוח לטכנולוגיות אקולוגיות בתחומי הבנייה, המים, החקלאות האורגנית‬ ‫והאנרגיה.‬ ‫3. מכללה וקליניקה לרפואה משלימה ומעבדת עיבוד צמחי מרפא.‬ ‫4. מרכז אומנויות אזורי.‬ ‫5. מרכז לתיירות אקולוגית ולסדנאות התפתחות.‬ ‫6. חברת תכנון ופיתוח לפרויקטים ירוקים.‬ ‫7. בית ספר אנטרופוסופי אזורי.‬ ‫8. בית קפה ומסעדה אורגניים.‬ ‫9. הוצאה לאור.‬ ‫01. חנות וקואופרטיב לתוצרת אורגנית.‬ ‫קהילת טמרה ‪ – Tamera‬דרום פרוטוגל‬ ‫טמרה )‪ ( Tamera‬היא קהילה בינלאומית המתקיימת בכפר אקולוגי-הוליסטי בדרום פורטוגל.‬ ‫מטרת הכפר להוות מודל לחיים קהילתיים , עצמאיים ובני-קיימא, המבוססים על תרבות של שלום עם‬ ‫הסביבה, עם בעלי החיים ובין בני אדם. הקהילה עצמה, המונה כ-051 איש, מכנה את המקום‬ ‫"הילינג ביוטופ" – כלומר, מערכת טבעית של ריפוי, שמטרתה להוות "חממה של אמון" ומעבדה‬ ‫לחקר השאלה, "כיצד בני אדם יכולים לחיות יחד ללא אלימות?"‬ ‫הקהילה נוסדה ב-5991 על ידי סבינה ליכטנפלדס )תאולוגית(, בן זוגה - דיטר דום )סוציולוג‬ ‫ופסיכואנליטיקאי( וצ'ארלי ריינר ארנפרייס )פיזיקאי(, שרכשו שטח אדמה של 553,1 דונם באזור‬ ‫אלנטז'ו בפורטוגל. השלושה היו מעורבים החל מ- 8791 בפרויקטים קהילתיים שונים בגרמניה‬ ‫שמטרתם למצוא תשובות לשאלות הסביבתיות, הנפשיות, הרוחניות והחברתיות של זמננו.‬ ‫המקום מפעיל את המוסדות הבאים: אוניברסיטת מונטה סרו לחינוך לשלום - בה לומדים כ 001‬ ‫סטודנטים מרחבי העולם, מקיימת קורסים וסדנאות בנושאים כגון: פרמקלצ'ר, שלום בין בני אדם‬ ‫לבעלי חיים, כלים לבניית קהילה. בית ספר לאהבה – ללימוד המלחמה המתנהלת בין המינים‬ ‫וליצירת חלופה להיסטוריה הפטריארכלית. בית אירוח בינלאומי – במהלך שנת 8002 הגיעו לטמרה‬ ‫סטודנטים ואורחים מיותר מ-82 מדינות שונות. הוצאת ספרים עצמאית – הוציאה לאור למעלה מ-‬ ‫52 ספרים. מחקר מדעי מתקדם – בתחום מקורות אנרגיה אלטרנטיביים )בשיתוף פעולה עם החוקר‬ ‫הגרמני ירגן קליינווכטר( ובתחום הפרמקלצ'ר )בשיתוף פעולה עם ספ הולצר האוסטרי(.‬ ‫הקהילה יצרה קשר הדוק עם רשויות ואנשי המחוז הנידח שניקלע לקשיים חמורים בעשורים‬ ‫האחרונים : הגירה שלילית של צעירים לערים ומתוך כך ערעור של אורח החיים הכפרי המסורתי‬ ‫ויצירת משברים כלכליים, חברתיים וסביבתיים חמורים. טמרה השכילה ליצור שיתופי פעולה עם‬
  • 9. ‫9‬ ‫התושבים המקומיים ומהווה כיום מוקד משיכה והשראה מרכזי במחוז ובכל פורטוגל. טמרה הובילה‬ ‫בשנים האחרונות פרויקט דגל רב-היקף לאגירת מי גשמים והחדרתם לקרקע באגמים מלאכותיים,‬ ‫כתגובה למשבר האקולוגי הנובע מבצורות, רעיית יתר, סחיפת קרקע ושטפונות. הפרויקט יצר הד‬ ‫אזורי ובינלאומי נרחב.‬ ‫פדרציית דמנהואר ‪ – Damanhur‬צפון איטליה‬ ‫דמנהואר הנו מחוז של קהילות קטנות, המונה כ 0001 תושבים בסה"כ. הגרעין המקורי החל את‬ ‫עבודתו ב 5791 ומאז התרחב בצורה של גרעיני קהילות בנות כעשרים חברים, החיים יחד בשותפות.‬ ‫לכל גרעין ייחודיות משלו, בדרכי ההתנהלות, באורחות החיים, בפרנסה וביצרנות כמו גם בתרומתו‬ ‫לפעילות החברתית, הכלכלית והתרבותית של המחוז.‬ ‫המחוז כולו יושב על שטח של 0005 דונם, הכוללים כפרים עתיקים משוחזרים, אדמות חקלאיות‬ ‫אורגניות ויערות בתהליכי שיקום שונים. למחוז גוף ממשל עצמאי עם חוקה מקומית, מטבע ומערכת‬ ‫כלכלית מקומית, מערכות רפואה, חינוך, תרבות, מידע ומחקר.‬ ‫עשרות עסקים מקומיים משרתים את קהילת המחוז והאזורים הסמוכים. העסקים מאוגדים תחת‬ ‫מותג ייחודי. אנשי דמנהואר ידועים באיכות הגבוהה של מוצריהם ושירותיהם בתחומים של חקלאות‬ ‫אורגנית, טכנולוגיות ואנרגיה חלופית, בנייה ופיתוח, אומנויות, גינון ועיצוב נופי, תיירות אקולוגית,‬ ‫רפואה משלימה ועוד.‬ ‫המחוז מייצר לעצמו כ %05 מתצרוכת המזון שלו )בכלל זה בשר, דגים, מוצרי חלב, דגנים, שמנים,‬ ‫ירקות ופירות(, %07 מתצרוכת המים שלו, %09 מתצרוכת העץ לחימום )מים והסקה – אקלים קר‬ ‫בחורף(, ו %53 מתצרוכת הדלק לרכבים )ביו- דיזל( ומתצרוכת החשמל )פאנלים סולריים(. המחוז‬ ‫מיישם תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח בנושאי ניהול משאבים וסביבה, אשר מהווה בסיס לכל‬ ‫תוכניות הפיתוח של המחוז.‬ ‫פרויקט יישוב מחדש של כפרים נטושים – צפון ספרד‬ ‫במחוז ‪ Aragon‬במורדות הרי הפירנאים כפרים נטושים רבים. הממשל המקומי, באמצעות ארגון ‪La‬‬ ‫‪ Asociacion Artiborain‬ערך מחקר ומיפוי של כשישים כפרים נטושים. מטרת המחקר הייתה לבחון‬ ‫אפשרויות ליישוב מחודש של חלק מהכפרים. בעקבות המחקר, יישבו מחדש שלושה כפרים במימון‬ ‫משותף עם התושבים ובתמיכת הממשל. בנוסף, כפרים רבים יושבו מחדש באופן פרטי בעשרות‬ ‫השנים האחרונות והם מיישמים עקרונות של התיישבות אקולוגית. דוגמא מוצלחת הינה הכפר‬ ‫‪ Lakabe‬בצפון מערב הפירינאים, שם, בתוך עשור, חידשה קבוצת מתיישבים את בתי האבן‬ ‫העתיקים, התקינה מערכות תשתית למים ואנרגיה מתחדשת, ביססה חקלאות אורגנית לתצרוכת‬ ‫עצמית, שיקמה אזור יערות וחורש טבעי ופיתחה כלכלה מקומית המבוססת על מאפייה משגשגת.‬
  • 10. ‫1‬ ‫שתי דוגמאות כפריות ידועות נוספות‬ ‫‪ ,Crystal Waters- Queensland, Australia‬כפר פרמקלצ'ר זוכה פרס האו"ם.‬ ‫•‬ ‫‪ - , Auroville -India‬התיישבות כפרית אקולוגית גדולה במחוז נידח בדרום הודו. הפרויקט‬ ‫•‬ ‫התחיל בשנות השישים בתמיכת האו"ם והפך למרכז בינלאומי למחקר ולפיתוח אקולוגיים.‬ ‫3.2 דוגמאות פרבריות‬ ‫‪ – Village Homes‬העיר דיוויס, מרכז קליפורניה‬ ‫שכונה בת 022 יחידות דיור על פני 082 דונם בתחומי העיר האוניברסיטאית דיוויס. השכונה הוקמה‬ ‫ב 5791 ותוכננה ע"י האדריכלים מייק וג'ודי קורברט. בעקבות חרם אופ"ק נוצר חוסר משמעותי‬ ‫בדלקים, עובדה אשר הובילה בזמנו למדיניות ממשלתית אשר תמכה במחקר לתכנון אקולוגי וחסכון‬ ‫באנרגיה ) בין השנים 0891-4791(. שכונה הוקמה בכדי להדגים גישות וטכניקות ירוקות מוכחות‬ ‫ויעילות לתחומים הבאים: )דוגמאות(‬ ‫תכנון ישובי : רוחב כבישים צר עם הצללה כבדה למניעת הצטברות ופליטת חום ולהאטת הנסיעה.‬ ‫פיתוח שטח : יצירת מערכת ניקוזים המפנה את מי הגשמים והנגר העילי לתעלות מפולסות )שיחים,‬ ‫‪ (Swales‬אשר מחדירות את המים אל הקרקע. ב 53 השנים מאז, הועלה מפלס מי התהום באזור‬ ‫ההתיישבות בחמישה )!( מטרים בזמן ששאר המחוז סובל מבצורת, סגירת בארות ועליית מחירי‬ ‫מים.‬ ‫גינון ציבורי : מרבית הגינון מבוסס על צמחי פרי, רפואה ותועלת, הנהנים מהקרקע הלחה סביב‬ ‫תעלות אגירת הנגר בכל השנה. הצמחייה מבוססת על זנים עמידי-בצורת ודורשת השקיית-עזר‬ ‫מינימלית לביסוס בלבד. השכונה היא "גן עדן" של עצי פרי ופינות חמד בכל ימות השנה, כולל בקיצים‬ ‫הארוכים והלוהטים. שני כרמי ענבים, שתי גינות ירק קהילתיות, שני פארקים פתוחים ומספר רב של‬ ‫בוסתנים מהווים כארבעים אחוז משטח השכונה.‬ ‫תכנון בונה קהילה : בצמוד לתעלות ההחדרה, נבנתה מערכת שבילי אופנים והליכה המחברת בין כל‬ ‫בתי השכונה. השבילים מאפשרים גישה נוחה לעצי הפרי ומעודדים אינטראקציה בין התושבים.‬ ‫השימוש המסיבי בשבילים יצר גם חסכון משמעותי בתחבורה. אירועי קטיף ועיבוד פרי רבים‬ ‫מתרחשים בעונות השונות ומהווים מוקדי משיכה לכל תושבי העיר.‬ ‫בנייה : תכנון האתר מיקם את הבתים לאורך הציר מזרח-מערב בכדי לאפשר חשיפה דרומית מלאה.‬ ‫מרבית הבתים תוכננו על בסיס "תכנון פסיבי סולרי" המאפשר החדרת שמש ואגירת חום בימי החורף‬ ‫הקרים והבהירים וצינון בקיץ ע"י ארובות אוורור ואגירת קרירות הלילה במסה התרמית הגבוהה‬ ‫בפנים המבנה והבידוד הגבוה בקירות. )ראה נספח 5- מצגת עקרונות בנייה אקלימית(. תכנון וסוג‬ ‫בנייה זה מאפשר חיסכון של עשרות אחוזים בצריכת האנרגיה לחימום וקירור.‬
  • 11. ‫11‬ ‫הכפר האקולוגי בעיירה איתקה – ‪Ithaca Ecovillage‬‬ ‫כפר אקולוגי המוגדר כפרבר צמוד לעיירה האוניברסיטאית איתקה שבצפון מדינת ניו יורק. הכפר‬ ‫הוקם בשנת 5991 ע"י קבוצת אנשי העיירה, אשר שאפו ליצור מודל לאורח חיים הנהנה משני‬ ‫העולמות: חיי עיר קטנה וחיי כפר קהילתיים. הקבוצה התארגנה כעמותה ורכשה חווה נטושה בת‬ ‫007 דונם. אנשי הקבוצה הגיעו להסכם ייחודי עם העירייה ורשויות המחוז המאפשר הקצאת שמונים‬ ‫אחוז משטח הקרקע לשימושים חקלאיים אורגניים ולשימור טבע. שאר השטח תוכנן ופותח על פי‬ ‫מודל "התיישבות קהילתית עירונית צפופה" בשם ‪ .Co-Housing‬הבתים הם דו-קומתיים משותפים‬ ‫וכוללים מטבח גדול, חדרי כביסה, מחסנים וחדרים ייעודיים נוספים המשותפים לכלל השכונה. תכנון‬ ‫זה מפחית משמעותית את גודל הדירות הנדרש ויוצר מצע לאינטראקציה קהילתית. בכפר האקולוגי‬ ‫יש כיום שתי שכונות בנות 03 בתים, כאשר שכונה נוספת נמצאת בתהליכי תכנון מתקדמים. להלן‬ ‫כמה מהמאפיינים הייחודיים והחשובים של הכפר:‬ ‫דיירי הכפר עובדים במקום , רובם ביוזמות עסקיות מקורית, או בעיירה הסמוכה, ורובם אינם‬ ‫•‬ ‫מחזיקים ברכבים פרטיים ומשתמשים תחת זאת באופניים, בתחבורה ציבורית או ברכבים‬ ‫משותפים‬ ‫קבלת ההחלטות לגבי ענייניי הכפר נעשית באסיפה, בתהליך קונצנזוס מלא‬ ‫•‬ ‫הדיירים עובדים 3 שעות בשבוע לטובת תחזוקה והקמות באתר‬ ‫•‬ ‫במקום מופעל מרכז חינוכי ללימודי קיימות בשיתוף עם האוניברסיטה המקומית‬ ‫•‬ ‫4.2 דוגמאות עירוניות‬ ‫‪City Repair – Portland, Oregon, USA‬‬ ‫פרויקט "תיקון עיר" הנו פעולה של עמותת אזרחים בתמיכת עיריית פורטלנד וגופים נוספים. מטרת‬ ‫הפרויקט היא לחנך, לתת כלים ולהקנות השראה לקהילות בעיר למטרת חידוש והחייאה של‬ ‫המקומות בהם הן פועלות ומתקיימות, ודרך כך ליצור תחושת כפר ושיתוף פעולה. הפרויקט מתמקד‬ ‫ביצירת תחושת זהות ושייכות למקום ולאנשים, ע"י שילוב של עשייה אומנותית ואקולוגית באתרים‬ ‫מופרים בתוך העיר. להלן דוגמאות לפרויקטים ואירועים תרבותיים ולימודיים, שנעשו ע"י אלפי‬ ‫המתנדבים והחברים בפרויקט, מכל שכבות וסוגי האוכלוסיה בעיר:‬ ‫כנסים מקומיים ואזוריים בפיתוח עירוני בר-קיימא אשר השפיעו עמוקות על מדיניות העירייה‬ ‫•‬ ‫בתחומים אלו.‬ ‫מרכזי אקולוגיה עירונית והכשרות, המספקים הדרכה וייעוץ לאזרחים בנושאי קומפוסטציה,‬ ‫•‬
  • 12. ‫1‬ ‫בנייה, גידול מזון, איסוף ומחזור מים ועוד. יצירת מוקדי הדגמה שונים ברחבי העיר.‬ ‫תמיכה בשווקי חקלאים אורגניים אזוריים ובפיתוח גינות ירק ובוסתנים ברחבי העיר.‬ ‫•‬ ‫מרכז יד -שנייה ושימוש חוזר גדול, הנותן פתרונות איסוף, מיון, תיקון ומכירה ברמה גבוהה,‬ ‫•‬ ‫של מגוון רחב של מוצרים, חומרי גלם ובנייה ועוד. במרכז מתקיימים שוקי החלפות יד שנייה‬ ‫קבועים.‬ ‫מרכז אופניים משומשים המקנה הכשרה וכלים לתיקון ותחזוקת אופניים ומעודד שימוש‬ ‫•‬ ‫בתחבורה לא מזהמת.‬ ‫יצירת מסורות תרבותיות מקומיות חדשות כגון יום כדור הארץ, כמו גם אירועים תרבותיים‬ ‫•‬ ‫שונים התומכים ביצירת הרשת הקהילתית העירונית.‬ ‫בניית מבנים ציבוריים מחומרים טבעיים וממוחזרים ע"י הקהילה המקומית ולטובתה.‬ ‫•‬ ‫פרויקטים של שתילות עצים ושיקום אקולוגי של אזורים מופרים וטבעיים בתוך העיר ובצמוד‬ ‫•‬ ‫לה.‬ ‫פרויקטים של הסרת משטחי אספלט ובטון והפיכתם לגנים ציבוריים.‬ ‫•‬ ‫דוגמאות עירוניות נוספות:‬ ‫לונדון: ‪ – BedZed Housing Project‬פרויקט דיור ירוק רחב-היקף ועטור פרסים, המיישם עקרונות‬ ‫של תכנון אקולוגי.‬ ‫‪ ,Hammerby – Sjostad‬שוודיה – דוגמא עירונית לתכנון ופיתוח בר-קיימא של אזור מופר ומזוהם.‬ ‫דוגמאות נוספות רבות ניתן למצוא באתר של :‪Transition Town Movement‬‬ ‫•‬ ‫‪http://www.transitionnetwork.org/projects/map‬‬ ‫סקירת רקע בארץ‬ ‫3.‬ ‫1.3 היסטוריה ורקע כללי.‬ ‫11.3 סוגי התיישבות התואמים חלק מעקרונות הכפר האקולוגי‬ ‫מבחינה היסטורית , קיימים בארץ מספר סוגי התיישבות אשר תואמים חלק מהעקרונות של ישובים‬ ‫אקולוגיים:‬
  • 13. ‫1‬ ‫כפרים מסורתיים מלפני קום המדינה‬ ‫אלפי כפרים וצורות התיישבות לאורך ההיסטוריה המקומית נבנו על בסיס עקרונות הקיימות; חלקם‬ ‫מתוך מגבלות המציאות וחלקם באופן מושכל ע"י השלטון המקומי באותה תקופה. הדוגמאות‬ ‫הקלאסיות הן בנושאים של אגירת מי גשמים בבורות מטוייחים; בנייה מחומרים מקומיים )בעיקר‬ ‫אבן(; טיפוח חקלאות בת-קיימא ללא השקיית עזר )על בסיס גידולי עצים, חיטה, קטניות ומרעה(;‬ ‫ושימוש בטכנולוגיות פשוטות. החיים הכפריים המסורתיים בארץ הם נושא שלם למחקר ותיעוד,‬ ‫כבסיס לכל ניסיון ליצירת ישובים אקולוגיים חדשים.‬ ‫ההתיישבות החלוצית‬ ‫הביאה איתה הרבה מעקרונות הפשטות , חיי השיתוף והקהילה ועבודת האדמה, הן כאידיאולוגיה והן‬ ‫מתוך כורח הזמן. עקרונות אלו לא עמדו במבחן הזמן והדורות ולכן ניתן לומר שלא הייתה זו‬ ‫התיישבות בת-קיימא מבחינה חברתית, כלכלית או אקולוגית.‬ ‫התנועה הקיבוצית‬ ‫נחשבת בעולם כניסוי המודרני הגדול ביותר ביצירת התיישבות קהילתית התכוונותית )‪Intentional‬‬ ‫‪ .(Communities‬בדור הראשון של הקיבוצים, אכן מומשו רעיונות רבים אשר תנועת הכפרים‬ ‫האקולוגיים מחדשת היום, בעיקר מבחינה חברתית וחינוכית ובצורת ההתיישבות הפיסית המרוכזת‬ ‫שסביבה אזורים חקלאיים ומוקדי תעסוקה. התפרקות רוב הקיבוצים והפרטתם מהווים הזדמנות‬ ‫ייחודית לחידוש ושיקום החיים הקהילתיים והכפריים בקיבוצים באופן מושכל ומתוכנן, ע"י שימוש‬ ‫בעקרונות ובניסיון המצטבר של תנועת הכפרים האקולוגיים בארבעים השנים האחרונות. הקיבוצים‬ ‫מהווים את התשתית הפיסית הטובה ביותר בארץ לשם כך. בהמשך אתאר מספר קיבוצים אשר‬ ‫השכילו ליישם חלק מהעקרונות ובשל כך עדיין מהווים דוגמא חיה לקיבוץ פעיל ופורה. )נאות סמדר,‬ ‫הרדוף, שדה אליהו ואחרים(.‬ ‫באמצע שנות התשעים נעשה ניסיון ליצור תנועה להתחדשות חברתית ואקולוגית בקיבוצים,‬ ‫בהשראת תנועת הכפרים האקולוגיים )בהובלת איש הפרמקלצ'ר הנורווגי יאן בנג שהתגורר בקיבוץ‬ ‫גזר באותם שנים(. התנועה – אשר נקראה "הקיבוץ הירוק" – הייתה למעשה קבוצת עבודה של‬ ‫מספר "משוגעים לדבר", שזיהו את הצורך ואת הפוטנציאל לשילוב רעיונות אקולוגיים בקיבוצים.‬ ‫הקבוצה ניסתה לגייס קיבוצים לרעיון וליצור מסגרת חוקית ממוסדת בתוך התנועה הקיבוצית, לשם‬ ‫עידוד יוזמות, חינוך, תכנון ויישום של עקרונות הכפר האקולוגי. הקבוצה התמוססה בעיקר נוכח‬ ‫הציניות והאדישות של מרבית הקיבוצים, חוסר בדוגמאות חיות בארץ וחוסר הבנה מצד הקיבוצים‬ ‫והרשויות של הפוטנציאל הגלום בתהליך זה.‬ ‫בעשור האחרון ישנם שוב מספר ניסיונות להתיישבות אקולוגית במספר קיבוצים: הר עמשא, כרמים,‬ ‫נוה איתן, בית קשת, חוקוק וצבעון. )תיאור מפורט בסעיף הדוגמאות בהמשך(. ניסיונות נוספים‬ ‫נעשים בצורה לא מאורגנת בקיבוצים רבים ברחבי הארץ.‬
  • 14. ‫1‬ ‫הצעה נוספת וייחודית לפיתוח קיבוץ ירוק גובשה לאחרונה ע"י ד"ר שמואל בן נפתלי, מנהל מכללת‬ ‫"תמרה- תרפיה בטבע". אנשי קשר "הקיבוץ הירוק": יאן מרטין בנג ‪, jnbng49@gmail.com‬‬ ‫רוני אברהמי ‪ronavra@zahav.net.il‬‬ ‫תנועת המצפים‬ ‫ניסיונות התיישבות אקולוגית בחלק מהמצפים )יודפת, הררית, מעלה צבייה, חרשים, מתת, אבירים,‬ ‫נטף(. בשנים הראשונות אכן קוימו חלק מעקרונות הכפר האקולוגי, אם בצורה מודעת ואם באופן‬ ‫ספונטני. דגש רב הושם על בנייה מחומרים מקומיים, מינימום התערבות, בשילוב עם שיקום החורש‬ ‫הטבעי, פיתוח נוף אורגני ושילוב חקלאות אורגנית ויצרנות ייחודית כבסיס הכלכלי של מרבית‬ ‫התושבים. עם השנים, עברו רבים מהמצפים לכלכלה על בסיס תיירותי ונתינת שירותים, והערכים‬ ‫האקולוגיים של מקומיות וקהילתיות פחתו משמעותית. מבחינה אקולוגית, רוב המצפים נחשבים היום‬ ‫כישובי לינה ולא כיחידות סמי- עצמאיות ויצרניות. לכן, "טביעת הרגל האקולוגית" שלהם גבוהה,‬ ‫במיוחד לנוכח המיקום הרגיש והמרוחק שלהם, לעתים בצמוד לשמורות טבע. למצפים יש בסיס‬ ‫ופוטנציאל גבוהים להפוך לישובים אקולוגיים.‬ ‫הערה לגבי פיתוח ובנייה צמוד או בתוך שמורות טבע: בעבר הוקמו התיישבויות, חוות בודדים או‬ ‫מבנים פרטיים בתוך שמורות טבע, בעיקר באופן לא חוקי ועל קרקע פרטית או במסגרת בתי ספר‬ ‫שדה, בסיסי צה"ל או מבנים ליערני קק"ל. ההמלצה הגורפת והמוסכמת על כלל ארגוני הסביבה היא‬ ‫שאין לאפשר הקמת כל יישוב בתוך שמורות טבע או בסמוך להן, שכן השמורות הן משאב דל ויקר‬ ‫ערך בארץ. יש לקחת בחשבון שכל התיישבות אנושית, אקולוגית ככל שתהייה, מביאה איתה טביעת‬ ‫רגל והשפעה ברדיוס גדול. )למשל, חתולי בית מפרים את המאזן האקולוגי ברדיוס של מספר‬ ‫קילומטרים(.‬ ‫התיישבויות בודדים, ישובים ייחודיים וישובים חוקיים למחצה‬ ‫ברחבי הארץ פזורות כמאה התיישבויות בודדים אשר הוקמו משנות השבעים בעיקר כחוות צאן.‬ ‫התיישבויות אלו הפכו עם השנים לבתי קבע של משפחות רבות ומתוך כך שולבו אלמנטים שונים של‬ ‫התיישבות אקולוגית: שימוש בחשמל סולרי, גידול מזון, בנייה אלטרנטיבית, מיחזור מים ועוד. בשל‬ ‫חוסר תמיכה, משאבים וידע, רבות מהתיישבויות אלו מהוות מפגע אקולוגי והפרה של שטחים‬ ‫פתוחים – עובדה אשר יכולה להשתנות בקלות יחסית ע"י שינוי המדיניות כלפי המתיישבים והדרכתם‬ ‫במימוש עקרונות הכפר האקולוגי. בשנים האחרונות הוצאו עשרות צווי פינוי להתיישבויות בודדים‬ ‫והנושא נידון בכנסת.‬ ‫ראוי לציין שמדינת ישראל הינה אחת המדינות היחידות בעולם שאין בה צורת התיישבות מוכרת‬ ‫וחוקית של חוות חקלאיות . שני ישובים מוכרים יצרו שילוב בין התיישבות בודדים לבין התאגדות‬ ‫כישוב, שניהם עם מרכיבים אקולוגיים: הכפר כליל בגליל המערבי )יפורט בהמשך( והישוב שחרות‬ ‫בערבה, אשר הוקם כהתיישבות בודדים וכיום הינו ישוב מוכר המתבסס על תיירות ויצרנות מקומית‬ ‫ומתמחה בבנייה מחומרים טבעיים וממוחזרים. הישוב קדיתא ליד צפת נאבק במשך שנים להכרה‬
  • 15. ‫1‬ ‫ותמיכה ממסדית ולאחרונה הוסדר מעמדו ונכתבה תב"ע להרחבתו. עזוז בנגב הינו יישוב ייחודי‬ ‫נוסף.‬ ‫אתרים אקולוגיים לימודיים‬ ‫מספר חוות ואתרי הדגמה קמו בעשור האחרון כניסיונות ליישם את עקרונות הכפרים האקולוגיים.‬ ‫הדוגמאות הבולטות הם המרכז לחינוך ותיירות אקולוגית בקיבוץ לוטן, משק אדמאמא בניר משה‬ ‫בנגב המערבי ו"חווה ואדם" של עיריית מודיעין בתמיכת משרד החינוך וגופים נוספים )פירוט‬ ‫בהמשך(. בכל אתר חיה קהילה המתפרנסת מיצרנות מקומית ובעיקר מפעילויות חינוכיות לציבור‬ ‫הרחב. פירוט:‬ ‫קיבוץ לוטן: המרכז לאקולוגיה יצירתית . המרכז האקולוגי הוותיק בארץ. הוקם כיוזמה מקומית של‬ ‫מספר חברי קיבוץ, אשר למדו פרמקלצ'ר ותכנון ישובים אקולוגיים בחו"ל ורצו לשלב וליישם את‬ ‫השיטות שלמדו בענפים שונים. המרכז מדגים שיטות בנייה, גינון ותשתיות אקולוגיות מגוונות ברמה‬ ‫גבוהה ומתוך שיתוף פעולה עם מוסדות תכנון ומוסדות אקדמאיים. מכון התקנים הישראלי ניסח תקן‬ ‫ראשון מסוגו בארץ לבנייה בחבילות קש על בסיס פרויקט משותף עם קיבוץ לוטן ומדרשת בן גוריון.‬ ‫על בסיס תקן זה, נבנתה במקום שכונת מגורים אקולוגית שלמה לסטודנטים ולאורחים. המרכז הנו‬ ‫בעל שם בינלאומי לבנייה אקולוגית מדברית וזכה בפרס "הישוב האקולוגי הנבחר" בשנת 8002 ע"י‬ ‫הארגון העולמי, וכמו כן מלמד מספר קורסי תכנון ישובים אקולוגיים מוסמכים בשנה. המרכז מארח‬ ‫מדי שנה עשרות סטודנטים מרחבי העולם לקורסי סמסטר מרוכזים, ואלפי תיירים לסיורים וסדנאות.‬ ‫משק אדמאמא היווה פריצת דרך בשיתוף פעולה עם הרשויות בכך שהדגים הפיכה של שטח חקלאי‬ ‫בן 01 דונם הצמוד לבתי מגורים של משק חקלאי במושב לכפר הדגמה המשלב מבנים מחומרים‬ ‫ממוחזרים וטבעיים, מערכות מים אפורים,שירותי קומפוסט, אנרגיה סולרית, צמחייה מגוונת וגינות‬ ‫ירק. באתר התלמדו וחיו במשך השנים עשרות רבות של תלמידים ומתנדבים מכל העולם והוא הפך‬ ‫למוקד משיכה מרכזי באזור.‬ ‫חווה ואדם אתר המדגים בצורה מרוכזת ובקנה מידה קטן מגוון שיטות לבנייה, פיתוח וחקלאות‬ ‫אקולוגיים. המקום הנו בעל תקן מוסד חינוכי מוכר ומהווה מרכז ארצי ייחודי לכל נושאי הקיימות‬ ‫והחינוך הסביבתי. האתר אינו מחובר לרשת החשמל, למערכות הביוב או לפינוי פסולת. מתוך כך‬ ‫עושה המקום שימוש נרחב באנרגיה חלופית, בשירותי קומפוסט, במיחזור מים אפורים ומיחזור‬ ‫יצירתי של פסולת. האתר נתקל במשך השנים במשוכות בירוקרטיות רבות ובהתנגדויות מצד רשויות‬ ‫התכנון למרבית היישומים האקולוגיים במקום. למיטב ידיעתי, נושאים אלו לא הוסדרו מעולם, למרות‬ ‫שהאתר קיבל הכרה לאומית ובינלאומית נרחבת, והוא מארח קבוצות סטודנטים של הסוכנות‬ ‫היהודית, ומוכר לשירות לאומי .‬ ‫21.3 מסמכים מנחים‬ ‫מסמך עקרונות מנחים לתכנון ישובים ושכונות בני קיימא )מצורף כנספח 6(‬
  • 16. ‫1‬ ‫המסמך פורסם בשנת 7002, והוא תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת‬ ‫הסביבה, משרד הבריאות, מרכז השל, העמותה לייזום בנייה ירוקה ובת קיימא ומספר רב של יועצים‬ ‫מומחים. המסמך מתייחס לנקודות הרלוונטיות הבאות להקמת ישובים אקולוגיים:‬ ‫הרקע הגלובלי והארצי , הסיבות השונות והדחיפות לשילוב עקרונות תכנון בר-קיימא בהקשר‬ ‫•‬ ‫של בניה. )בניה נחשבת לאחד הענפים התעשייתיים המזהמים והמשפיעים ביותר לאורך‬ ‫זמן.(‬ ‫זכות הציבור למעורבות ויידוע בתהליכי תכנון והתועלות הנגזרות מכך.‬ ‫•‬ ‫פירוט "ערכי-העל" בתפיסת תכנון פיסי בר-קיימא: קרקע, מים, אנרגיה ואיכות סביבה כללית‬ ‫•‬ ‫)צמחייה, תחבורה, רעש, קרינה, איכות אוויר, מזיקים, חומרים ועוד(.‬ ‫פירוט דרכי התכנון ודוגמאות ליישומים בתנאים שונים.‬ ‫•‬ ‫מסמך מרחב ביוספרי בשפלת יהודה )4002(‬ ‫המסמך מבוסס על הנחיות אונסק "ו למרחבים ביוספריים. עבודה רחבת היקף, רב תחומית ורב‬ ‫משרדית, אשר נועדה להגדיר הנחיות מפורטת לתכנון והסבת שפלת יהודה לשמורה ביוספרית. על‬ ‫פי המסמך,‬ ‫"המרחב הביוספרי הוא ישות גיאוגרפית המכילה מרכיבי נוף טבעי ומרכיבי נוף אנושי‬ ‫כיחידת התייחסות אחת המחייבת את שני הצדדים. השמירה במרחב הביוספרי היא על‬ ‫משאבי הטבע, על המשאבים הגנטיים, על משאבי מורשת ועל גידולי חקלאות מסורתיים.‬ ‫השילוב בין השימור לפיתוח בר-קיימא יאפשר בסיס לכלכלת האזור, קיומו ושגשוגו של‬ ‫המרחב הביוספרי כאזור ייחודי בקנה מידה ארצי.“‬ ‫מספר ישובים ניסו ליישם את המלצות המסמך בשנים האחרונות )צבעון, כרמים, חוקוק, בית קשת(.‬ ‫הרחבה על כך בסעיף הבא.‬ ‫נספח 7 מציג את פרק הנחיות התכנון של המסמך.‬ ‫2.3 סקירת הניסיונות להקמת ישובים אקולוגיים בארץ‬ ‫בהשראת תנועת הכפרים האקולוגיים, נעשו בעשור האחרון מספר ניסיונות של גרעיני התיישבות‬ ‫בעלי אידיאולוגיה אקולוגית להקים ישובים ושכונות או לחדש ישובים קיימים. להלן סקירה חלקית של‬ ‫הניסיונות אשר ידועים לי.‬ ‫עמותת הכפר האקולוגי . גרעין מאורגן אשר ניסה להקים ישוב אקולוגי מוסדר בין השנים‬ ‫1.‬ ‫5002-0002 . הגרעין הופנה ע"י תנועת אור לאתרי הישובים מיכל בגלבוע )שלא הוקם(,‬ ‫הר עמשא בצפון בנגב ואחרים. הגרעין התפרק בשל הקשיים למימוש עקרונות ההתיישבות‬ ‫האקולוגית בכל האתרים.‬
  • 17. ‫1‬ ‫איש קשר: אייל ביגר 9922115-770, ‪info@goodenergy.org.il‬‬ ‫גרעין לוטם/ חוקוק . גרעין התיישבות בן עשרות משפחות שהתגבש בין השנים 7002-2002‬ ‫2.‬ ‫בקיבוץ לוטם בגליל התחתון. אנשי הגרעין התיישבו בשכירות בשכונה נטושה של הקיבוץ‬ ‫ורצו לחדש את השכונה כאתר למגורי קבע. לאחר התנגדויות של חברי הקיבוץ, פנה הגרעין‬ ‫לתנועת אור והופנה לקיבוץ חוקוק. רובם של חברי הגרעין חיים היום בשכירות בקיבוץ‬ ‫ונמצאים בשלבי תכנון סופיים של בניית שכונה קהילתית בצמוד לקיבוץ. בשכונה מתוכננים‬ ‫שילוב של אלמנטים אקולוגיים כגון טכניקות בנייה טבעית ושמירה על שטחים פתוחים.‬ ‫הצלחת הגרעין למצוא אתר להתיישבות נזקפת לזכות הבאים: שיתוף פעולה עם המוסדות‬ ‫המיישבים ותנועת אור; לכידות חברתית; יכולת התפשרות בין חברי הקבוצה; קבלת‬ ‫החלטות מרוכזת; וויתור על חלק משמעותי מהעקרונות הפיסיים של התיישבות אקולוגית.‬ ‫איש קשר: צבי ניר ‪zvinir01@gmail.com‬‬ ‫נווה איתן . גרעין של משפחות חינוך-ביתי שהתיישב בנוה איתן בעקבות פרסומים להקמת‬ ‫3.‬ ‫"שכונה אקולוגית". מרבית המשפחות שכרו ושיפצו מבנים קיימים נטושים בקיבוץ ויצרו חיי‬ ‫קהילה ענפים. ההרחבה הקהילתית הוקפאה בעקבות חילוקי דעות בתוך הקיבוץ ועם‬ ‫המוסדות המיישבים – חלקם בנושאים הקשורים לפיתוח ולתקנוני הבנייה המוצעים. הגרעין‬ ‫ניסה להיקלט לקיבוץ אך נתקל בהתנגדות מצד חברי הקיבוץ הותיקים. הקיבוץ נמצא כעת‬ ‫בתהליכי פרצלציה והחליט ליישב את כל המבנים הנטושים בחברים חדשים לפני פיתוח‬ ‫ההרחבה. כיום חיות המשפחות בשכירות וללא מעמד קבע, כשרובן ממתינות לסיום תהליכי‬ ‫הפרצלציה או מחפשות מקום קבע אחר ברחבי הארץ.‬ ‫איש קשר: יובל דוד צוקרמן ‪yuvalzuck@yahoo.com‬‬ ‫קיבוץ כרמים – קיבוץ צעיר שחודש בשנים האחרונות ע"י משפחות, שלחלקן אוריינטציה‬ ‫4.‬ ‫אקולוגית. בקיבוץ מתוכננת, בשיתוף הקהילה, הרחבה שתיישם את עקרונות מסמך‬ ‫ההנחיות לפיתוח בר קיימא של משב"ש ותוך שימוש בתהליכי תכנון פרמקלצ'ר. )מצורפת‬ ‫מצגת מפורטת בנושא. ר' נספח 8(. לדברי המתכננים, התוכנית נתקלת בהתנגדויות‬ ‫לאישורים מצד ועדות התכנון השונות.‬ ‫איש קשר: אודי נתן ‪udidan@gmail.com‬‬ ‫הר עמשא – קיבוץ בדרום הר חברון / צפון הנגב אשר נמצא בתהליך הסבה ל"ישוב כפרי‬ ‫5.‬ ‫שיתופי". הקיבוץ עבר ניסיונות יישוב מחדש ע"י גרעינים אקולוגיים שונים בעשור האחרון.‬ ‫הניסיונות נכשלו בשל חוסר תמיכה מערכתית ראויה ובשל התנגדות של גורמים פנימיים‬ ‫בתוך הקיבוץ. לאחרונה מונה לקיבוץ מפרק-מפעיל וגובש גרעין התיישבות חדש בעל‬ ‫אוריינטציה אקולוגית. הוגשה תוכנית פיתוח והרחבה למקום והגרעין נמצא בתהליכים מול‬ ‫הרשויות והמפרק לקביעת הצביון העתידי. גם בתהליך זה מסתמנים הקשיים הרגילים של‬ ‫חוסר ידע, נכונות ועניין מטעם הרשויות ליישם עקרונות של יישוב אקולוגי למרות רצון‬ ‫המתיישבים בכך.‬
  • 18. ‫1‬ ‫איש קשר: דרור דגן ‪dror.dagan@gmail.com‬‬ ‫מיכל – ישוב חדש אשר תוכנן להיות מוקם על הר הגלבוע בצמוד לישוב מעלה גלבוע.‬ ‫6.‬ ‫הישוב תוכנן על ידי האדריכל אריה רחמימוב והיועץ הסביבתי חיים שנהר. המתכננים‬ ‫השתמשו בעקרונות אקולוגיים מסויימים כגון פיתוח שטח מינימלי, הנחיות בנייה מחמירות‬ ‫והמלצות לחדשנות בנושאי שימוש במי נגר עילי, מי גשמים ומי שופכין. תכנית הישוב‬ ‫נתקלה ההתנגדות עצומה הן מצד הגופים הירוקים – בשל הימצאותו בסמוך לשמורת אירוס‬ ‫הגלבוע, והן מצד גופי שמאל – בשל מיקומו הרגיש על קו התפר. הקמת הישוב בוטלה‬ ‫בשנת 6002.‬ ‫איש קשר: חיים שנהר: ‪haim.shenhar@gmail.com‬‬ ‫קיבוץ אדמית – בשנת 6002, גרעין קטן של משפחות צעירות הגיש הצעה לקליטה‬ ‫7.‬ ‫להתיישבות אקולוגית ולפיתוח פרויקט חינוכי אזורי, ע"י שיקום ושדרוג מבנים נטושים‬ ‫בקיבוץ. הגרעין חי כשנה בקיבוץ ונתקל בהתנגדות גורפת מצד חברי הקיבוץ, בשל תהליכי‬ ‫הפרטה.‬ ‫איש קשר: גלעד מרגלית ‪gilad@permacultureisrael.org‬‬ ‫בית קשת – ההרחבה בקיבוץ בית קשת תוכננה כהרחבה סטנדרטית במקור. גרעין‬ ‫8.‬ ‫התיישבות בעל אופי אקולוגי וחינוכי התאגד לאכלס ולשווק את ההרחבה. הגרעין, אשר‬ ‫כולל כמה מאנשי המקצוע הבכירים בארץ בתחומי האקולוגיה המעשית, יצר קשר עם יזם‬ ‫ומפתח ההרחבה בשלב מוקדם והיה מעורב מאד בניסיונות להשפיע על תהליכי התכנון‬ ‫השונים במסגרת התב”ע הקיימת. הניסיונות נתקלו בהתנגדויות מצד היזם והמפתח ובפועל‬ ‫רמת היישום האקולוגי בשטח הייתה נמוכה. נוצר פער גדול בין התוכניות והבטחות הקבלן‬ ‫לבין התוצאה הסופית, למורת רוחם של רוכשי המגרשים.‬ ‫‪shy@emekyizrael.org.il‬‬ ‫איש קשר: שי שחל‬ ‫הרחבות אקולוגיות מסחריות – המתכננת האקולוגית מיכל ויטל השתתפה בתכנון של‬ ‫9.‬ ‫מספר הרחבות מסחריות אשר מתגו את עצמן כאקולוגיות, בקיבוצים עין דור ומשמרות.‬ ‫הפרוייקטים נבנו מתוך תפיסה של בניה ירוקה הכוללת את העקרונות הבאים: צמצום‬ ‫צריכת האנרגיה; שימוש באנרגיה סולרית; הפחתת השימוש במי שתייה ומיחזור שלהם;‬ ‫הגברת התאורה הטבעית וצמצום התאורה המלאכותית; בידוד איכותי; מיחזור פסולת;‬ ‫ועוד. השכונות מיועדות לקבלת תו תקן ירוק ממכון התקנים בישראל והמשרד להגנת‬ ‫הסביבה. יישוב נוסף למרגלות הגלבוע, נורית, הוגדר כיישוב אקולוגי בפרסומים לשיווקו.‬ ‫אשת קשר: מיכל ויטל ‪mvital@zahav.net.il‬‬ ‫01. קיבוץ צבעון – בסוף שנות התשעים, התאגד גרעין קטן של משפחות אשר שכרו בתים‬ ‫בקיבוץ הנטוש. אחת ממטרות הגרעין הייתה למנוע פיתוח רחב היקף וחסר רגישות‬ ‫סביבתית, שנבע מהתב"ע שאושרה למקום. במקומו, הביא הגרעין חלופות חברתיות‬ ‫ואקולוגיות אשר נידונו בבג"ץ במהלך כ 01 שנים. לפני כשנתיים, התקבלה פשרה בין גורמי‬
  • 19. ‫1‬ ‫ההתיישבות השונים ואושרה תב"ע חדשה למקום. התב"ע השתמשה ברבות מההנחיות‬ ‫לתכנון סביבתי של הישוב מיכל כנספח נופי מחמיר. הישוב ניסה לקבל ממשב"ש סטאטוס‬ ‫מיוחד של "פרויקט פיילוט אקולוגי" בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ועל בסיס חוברת‬ ‫ההנחיות לפיתוח בר-קיימא )ראה נספח 7(. הפרויקט נגנז מסיבות לא ידועות. מזווית ראייה‬ ‫אקולוגית, התב"ע הנוכחית פוגעת בשטחי חורש טבעי מפותחים ונדירים )אשר כבר הופרו‬ ‫בצורה בלתי הפיכה בתהליך פריצת הדרכים להרחבה( ואינה מממשת עקרונות של תכנון‬ ‫אקולוגי. ראוי עם זאת לציין כי נעשתה עבודת העתקת עצים וגיאופיטים, ושרוחב הכבישים‬ ‫צומצם למינימום האפשרי על פי חוק.‬ ‫גרעין קטן של משפחות ויחידים , אשר הגיעו בשנים האחרונות לקיבוץ המתחדש בעקבות‬ ‫הפרסומים של "קיבוץ אקולוגי", מדגים בתוך שטחי הקיבוץ אורח חיים של כפר אקולוגי. בני‬ ‫הגרעין חיים במבנים יבילים מסורתיים )יורטות( ומשתמשים בשירותי קומפוסט. בקיבוץ‬ ‫שוקם מבנה נטוש לבית מלאכה פורה למלאכות מסורתיות; הוסב מבנה תעשייתי למרכז‬ ‫קהילתי ולימודי; הוקם מרכז חינוכי ארצי לקיימות; נבנו מבנים המדגימים שיטות בנייה‬ ‫אקולוגית; הוקמו גינות ירק ובוסתנים; והוקמו מתקני ניסוי והדגמה לאגירת מי גשמים‬ ‫ולמיחזור מים אפורים. סביב הגרעין התגבשה קבוצה גדולה של משפחות ויחידים אשר‬ ‫יצרה קשר עם בכיר במנהל מקרקעי ישראל, לשם הקמת ישוב אקולוגי העומד בסטנדרטים‬ ‫הבינלאומיים. )ראה נספח 9 – המכתב למינהל(. הקבוצה נמצאת בתהליך מול הנהלת‬ ‫הקיבוץ בכדי להקצות שטח אשר בו ניתן יהיה להדגים ולממש את העקרונות של כפר‬ ‫אקולוגי. נספח 01 מציג את מסמך העקרונות של הגרעין. כיום מונה הקבוצה עשרות‬ ‫משפחות ויחידים אשר מחכים למציאת אתר נאות להתיישבות ולמימוש חזונם.‬ ‫איש קשר של הגרעין האקולוגי: ראובן ארביב ‪drarbib@gmail.com‬‬ ‫הכפר האקולוגי כליל – כליל הוקמה ב 8791 ע"י קבוצה קטנה של משפחות ויחידים אשר‬ ‫11.‬ ‫רכשו אדמות חקלאיות פרטיות מדרוזים סמוך לירכא. המתיישבים ראו עצמם חלק מתנועת‬ ‫"החזרה לאדמה" שהתרחשה באותה תקופה במערב, וכללה בתוכה את פיתוח הפרמקלצ'ר‬ ‫והקמת ישובים אקולוגיים. העקרונות המנחים בכליל הם:‬ ‫שיקום וטיפוח החורש הטבעי )ראה נספח 7(‬ ‫•‬ ‫חקלאות ועיצוב נוף אורגניים מתוך תפיסה יצרנית ורצון לעיבוד אחראי ובר-קיימא של‬ ‫•‬ ‫האדמה.‬ ‫שימוש בלעדי באנרגיה סולרית לחשמל . )בפועל יש גם שימוש בגנרטורים לגיבוי והשלמה(‬ ‫•‬ ‫יצירת מודל התיישבותי כפרי ייחודי בארץ.‬ ‫•‬ ‫בכליל התיישבו במהלך השנים אנשי אקולוגיה רבים, פותחו ענפי חקלאות וייצור מקומי, הוקמו‬ ‫מוסדות חינוך והכשרה, והתפתחה כלכלה מקומית ענפה המשלבת תיירות, תרבות, אומנות ויצרנות.‬ ‫הכפר מעולם לא הוסדר מבחינת הרשויות והוא עמד בפני קשיים מרובים. מבחינת רשויות התכנון, לא‬
  • 20. ‫2‬ ‫עמד הכפר בקריטריונים מוכרים וחוקיים, עובדה שיצרה קונפליקטים רבים. בשנים האחרונות‬ ‫מתרחש ניסיון מאומץ למצוא הסדר קבע חוקי לכפר ולהשלים תב"ע אשר תכלול הרחבה ותאפשר‬ ‫לבעלי הבתים בעלות חוקית על נכסיהם. הסחבת בהכרה ובתמיכה הממסדית במקום יצרה תנועת‬ ‫נגד של בנייה לא חוקית. הכפר הפך לאתר נדלנ"י מבוקש בשנים האחרונות. תופעה זו גרמה לכך‬ ‫שרבים מהמשפחות הצעירות שחיות שנים בכפר אינן יכולות לעמוד במחירי השכירות והקרקעות‬ ‫ולממש את רצונן להתיישב באופן קבע.‬ ‫)נספח מספר 11 :תוכנית עבודה ראשונית של פרויקט "מטע אם" : פרויקט אקולוגי- קהילתי המתאר‬ ‫את האספקטים הללו בישוב (.‬ ‫אשת קשר: ד"ר עירית שרייר ‪irit48@gmail.com‬‬ ‫3.3 סיכום של החסמים העיקריים להקמת ישובים אקולוגיים בארץ והמלצות לשינויים‬ ‫הדרושים‬ ‫חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין מערכות ורשויות התכנון והביצוע בארץ. הדוגמא העיקרית‬ ‫1.‬ ‫הינה מסמך ההנחיות לתכנון בר-קיימא של ישובים ושכונות חדשות של משב"ש. מספר‬ ‫ניסיונות להוציא לפועל את הנחיות המסמך התקבלו בהתנגדויות וחוסר שיתוף פעולה מצד‬ ‫רשויות התכנון. הנחיות נוספות נכתבו ע"י המשרד להגנת הסביבה )נספח 21(, מו"פ אזורי‬ ‫יהודה )נספח 2( ומכון התקנים הישראלי )תקן לבנייה ירוקה(. ידע רב הצטבר בעשרות‬ ‫השנים האחרונות במוסדות האקדמאיים בארץ בתחומי התכנון האקולוגי: הטכניון, מכון‬ ‫פורטר ללימודי סביבה ומדרשת שדה בוקר הם הגורמים הראשיים בהם ניתן היה להיעזר‬ ‫ולהיתמך. מוסדות התכנון והביצוע אינם מיודעים עם ידע הזה או שאינם מכירים בו.‬ ‫יש ליצור מנגנון רב -מוסדי אשר יתאם בין זרועות הידע, התכנון והביצוע, יעביר הכשרות‬ ‫מקצועיות בכל הרמות, ילווה ויעודד יישום של עקרונות תכנון אקולוגי בר- קיימא.‬ ‫ברמה הטכנית , החסמים העיקריים אשר דורשים מענה הינם )על פי ד"ר אליק פלמן(:‬ ‫2.‬ ‫בניה : היעדר תקנים מתאימים למערכות הבאות )מה שעושה את השימוש‬ ‫1.‬ ‫בהן ללא חוקיות(:‬ ‫‪ .i‬איסוף מי גשם‬ ‫‪ .ii‬מערכות מיחזור וטיהור מים אפורים )‪(wetland‬‬ ‫‪ .iii‬שירותי קומפוסט‬ ‫‪ .iv‬בניה מחומרים טבעיים )קש, אדמה, אבן, בד( – במיוחד בעניין היסודות‬ ‫ושלד הבניין )אין למשל תקן לקירות נושאים ללא שלד בטון מזוין(‬ ‫יש ליצור תקנים חדשים לשימוש במערכות הנ"ל‬
  • 21. ‫2‬ ‫בעיית הפרדה מוחלטת בין קרקע לבניה לקרקע חקלאית. למעשה כיום אין‬ ‫2.‬ ‫בארץ אפשרות ליישום מודלים של חקלאות מסורתית: בית )על קרקע לבניה( ולידו משק‬ ‫חקלאי מסורתי )על קרקע חקלאית(. התקנים הקיימים מאפשרים רק דגם של חקלאות‬ ‫תעשייתית בקנה מידה גדול.‬ ‫יש לאפשר ולעודד חקלאות אורגנית מסורתית בקנה מידה קטן בצמוד לבית.‬ ‫קהילה: תמ"א 53 - החלטה גורפת על איסור הקמת ישובים חדשים. אין‬ ‫3.‬ ‫כמעט אפשרות לגרעינים להתיישב יחד. האפשרות הכמעט יחידה להתיישבות כפרית‬ ‫חוקית כיום: קנית בית בהרחבה קהילתית – כל משפחה לבדה.‬ ‫יש ליצור מודלים חדשים להתיישבות כפרית קהילתית.‬ ‫תכנון : אין אפשרות למתיישבים לתכנן את הישוב שלהם. התכנון נעשה על‬ ‫4.‬ ‫ידי מוסדות התכנון שמתכננים עבור מתיישבים "אנונימיים", ללא היכרות עם הקבוצה‬ ‫המסוימת.‬ ‫יש לאפשר השתתפות הציבור בתכנון שכונות וישובים בני קיימא )כמתואר במסמך של‬ ‫משב"ש(, ומתוך כך לעודד קהילתיות באזורים כפריים.‬ ‫פיתוח : אין אפשרות לבנות ללא פיתוח קונבנציונלי )כבישים, מערכת ביוב,‬ ‫5.‬ ‫מערכת חשמל, מערכת תקשורת וכו'(. אנשים בעלי מודעות סביבתית גבוהה נדרשים‬ ‫לשלם סכומים גבוהים עבור מערכות שאינן נחוצות להן, ואשר הם רואים אותן כמפגע‬ ‫סביבתי חמור.‬ ‫יש לאפשר שילוב של תכנון אקולוגי הממזער את היקף, עלויות ונזקי הפיתוח‬ ‫הקונבנציונאלי ומציע חלופות מוכחות.‬ ‫מחיר : האופציות החקלאיות הבלעדיות במדינת ישראל הן: א. משק במושב –‬ ‫6.‬ ‫עשרות דונמים לפרנסה במשרה מלאה מחקלאות תעשייתית – משק שמחירו הוא החל‬ ‫ממיליון ₪ ובד"כ פי חמש או אף הרבה מעבר לכך )הרבה מעבר ליכולת של מרבית‬ ‫המשפחות הצעירות בישראל – ובפרט אלה המחשיבות יותר את שמירת הסביבה‬ ‫ואיכות החיים מאשר את הצריכה ורמת החיים(; או, ב. קיבוץ – המעבד שטחים גדולים‬ ‫הרבה יותר ובד"כ רחוקים הרבה יותר מבית החקלאי. כמו כן, אין אפשרויות לחיים‬ ‫קהילתיים משותפים ללא רכישת מגרש.‬ ‫יש ליצור מנגנון תמיכה בחקלאים זעירים, צעירים ומשפחות אשר מעוניינים באורך חיים‬ ‫פשוט ללא רכישת קרקע ונכס בפועל. מנגנון החכרה של קרקע ומבנים לטווח ארוך יכול‬ ‫להוות זרז לפיתוח הכפר והפריפריה ללא העומס הכלכלי של משכנתאות ופיתוח‬ ‫הרחבות קהילתיות סטנדרטיות. ישנם פתרונות דיור ותשתיות אקולוגיים רבים אשר‬ ‫יכולים לאפשר תנאי מחייה נאותים במינימום עלויות.‬ ‫חוסר הכרה בצורך הקיומי הלאומי למימוש עקרונות פיתוח בר קיימא. בכנס הרצליה האחרון‬ ‫3.‬
  • 22. ‫2‬ ‫לחשיבה אסטרטגית וביטחונית הוצגו תחזיות קשות לגבי עתיד הביטחון של ישראל מנקודת‬ ‫מבט סביבתית ואקולוגית. בספרו "הנה זה בא", מתאר פרופסור דני רבינוביץ' את מחדליה‬ ‫של מדינת ישראל בהערכות רצינית להשפעות שינוי האקלים על בטחונה, מבחינת משק‬ ‫המים, החקלאות, האנרגיה, הכלכלה והביטחון הלאומי מבפנים ומבחוץ. בספר "צופן העתיד"‬ ‫מתאר ד"ר דוד פסיג סדרת השלכות אפשריות של הזנחה סביבתית על בטחון מדינת‬ ‫ישראל. ספרים, מחקרים ומאמרים רבים נכתבו בעשורים האחרונים בנושא ואף הוקמה‬ ‫בכנסת "נציבות הדורות הבאים" ונכתבה אמנה לשילוב עקרונות הקיימות בהחלטות ממשלה‬ ‫ובחקיקה. עם זאת, ישנה התעלמות גורפת של הממסד מהנושא, בעיקר ברמת הביצוע‬ ‫בשטח.‬ ‫דרושה מנהיגות אמיצה , אשר תכיר בחשיבות הנושאים הללו ותשים אותם על סדר היום‬ ‫הלאומי ברמת חשיבות עליונה למען עתיד מדינת ישראל וביטחונה. כפרים אקולוגיים יכולים‬ ‫להוות בנק ידע, כלים, זרעים וטכנולוגיות, אשר יוכלו לתת מענה לצרכים קיומיים בעתות של‬ ‫משברים אפשריים )מלחמה, בצורת, רעידות אדמה, משבר כלכלי עולמי(. )דוגמא מצוינת‬ ‫לכך ניתן למצוא בניסיון בן 02 השנים של קובה, אשר עברה משבר עמוק בעקבות קריסת‬ ‫המעצמה הסובייטית, ונאלצה לעבור תוך חודשים מועטים לחקלאות אורגנית קיומית ולשילוב‬ ‫מודלים אקולוגיים ברוב תחומי החיים שם.‬ ‫חוסר הכרה באורח החיים האקולוגי כלגיטימי ומועיל לחברה‬ ‫4.‬ ‫כל גרעיני ההתיישבות אשר מניתי מעלה התקבלו במהלך השנים בחשדנות ולעתים בעוינות‬ ‫מצד גורמי ההתיישבות השונים ובעיקר במקומות בהם ניסו להתיישב. בפגישה שערכנו עם‬ ‫הנהלת הקיבוץ הארצי בנושא, הובהר לנו שמרבית הקיבוצים חוששים ומאוימים מקליטת‬ ‫קבוצות בעלות אורח חיים ורעיונות משותפים. גם קיבוצים אשר הוגדרו ע"י המינהל כסובלים‬ ‫"מתת-אכלוס" העומדים בפני דרישה לחדש את אוכלוסייתם, מעדיפים באופן מוצהר שלא‬ ‫לקלוט חברים חדשים או לתמוך בהקמת שכונות הרחבה אשר מנותקות מההתנהלות‬ ‫הפנימית של הקיבוץ.‬
  • 23. ‫2‬ ‫בנוסף , אורח החיים האקולוגי הינו מנוגד למגמה הרווחת של פיתוח שכונות והרחבות‬ ‫קהילתיות פרבריות במודל חצאי הדונם. מודל זה, המבוסס על עלויות פיתוח ובנייה גבוהים,‬ ‫השפעה סביבתית גבוהה, תלות מוחלטת ברכב פרטי, ותלות פרטית בלקיחת הלוואות‬ ‫מבנקים, יצר ניכור בקרב אזרחים רבים אשר אינם מעוניינים באורח חיים זה. מסקר לא רשמי‬ ‫שערכנו, רבים מהמתעניינים בהתיישבות אקולוגית אינם מעוניינים בבעלות פרטית על קרקע‬ ‫או נכס אך רוצים להבטיח שהאופי האקולוגי והחברתי של המקום בו הם חיים ישמר לדורות.‬ ‫חלק גדול עוסק בעבודה משמעותית לחברה, אשר אין בצידה שכר חומרי רב – חינוך,‬ ‫אקולוגיה, מלאכות מסורתיות, אומנות, תרבות ורפואה משלימה – ועל כן, רבים מחפשים‬ ‫מקום קבע לממש את עיסוקיהם מתוך תחושת שליחות ושרות לחברה ולסביבה ולא מתוך‬ ‫רצון לצבירת נכסים. במקומות רבים נוצרו קונפליקטים משמעותיים בין התפיסה הכלכלית‬ ‫והחברתית הרווחת כיום לבין התפיסה המיוצגת ע"י גרעיני ההתיישבות האקולוגית. חוסר‬ ‫יכולת תגובה ועמידה מול המערכות השונות יצר לעתים קרובות התפרקות של הקבוצות.‬ ‫המלצתי, בהמשך לסעיף 2, הינה להכיר באורח החיים האקולוגי ולעודדו כחלק ממהלך‬ ‫נרחב ברמה הלאומית. כמו כן, יש להיעזר באנשי המקצוע אשר התנסו במשך שנים בפיתוח‬ ‫אורח חיים אקולוגי, לשם יצירת מערכת הדרכה וחינוך כלל ארצית.‬ ‫קווים מנחים לאיתור מקומות המתאימים להקמת התיישבות אקולוגית‬ ‫4.‬ ‫בארץ‬ ‫ההנחיות הבאות תקפות בעיקר ליישום המודלים הכפריים שהוצגו למעלה. יישומם של מודלים‬ ‫עירוניים ופרבריים דורש הנחיות מורכבות יותר, אשר תלויות בעיקר בנכונות ועניין אמיתיים מצד‬ ‫רשויות התכנון והרשויות המקומיות המעורבות. ההנחיות מתייחסות לתנאים המוגבלים של הארץ‬ ‫ומתרכזות בדוגמאות אשר יוצגו בפרק 5.‬ ‫מבחינה גיאוגרפית ישוב אקולוגי בר קיימא צריך לקבל מינימום של 004-053 מ"מ משקעים‬ ‫1.‬ ‫בשנה בכדי לבסס מערכות מים, צמחייה וחקלאות שאינה תלויה באופן בלעדי ברשת המים‬ ‫הארצית. עובדה זו מוציאה את מרבית חלקי דרום הארץ מרשימת ההמלצות.‬ ‫מציאת מועצה אזורית בעלת אוריינטציה סביבתית ופתיחות תפיסתית באזור אשר זקוק‬ ‫2.‬ ‫לצמיחה דמוגרפית איכותית ואשר יכולה ליהנות מכפר אקולוגי בשטחה.‬ ‫מועצות לבדיקה הן : גולן, גליל עליון, מטה אשר, משגב, גליל תחתון, הר הנגב, עמק הירדן‬ ‫ובקעת בית שאן(. יתכן וגם מועצות של אזורים מרכזיים יותר בעלי צביון כפרי ישקלו יוזמה‬ ‫שכזו מטעמים של תאימות לתוכניות לפיתוח בר-קיימא אשר נעשו במסגרתם. )לדוגמא, עמק‬
  • 24. ‫2‬ ‫חפר, עמק יזרעאל, מגידו, מטה יהודה(. שיתוף פעולה ותמיכה מלאים ברמת הרשויות‬ ‫המקומיות, האזוריות והארציות הינם תנאי הכרחי להקמת התיישבות אקולוגית בארץ.‬ ‫מציאת ישוב אשר זקוק להרחבה משמעותית או אתר נטוש אשר ניתן לאכלס. אידיאלית יהיו‬ ‫3.‬ ‫לאתר את המרכיבים הבאים:‬ ‫מבנים לא בשימוש שניתן לשפץ ולהחיות למבני ציבור ומגורים.‬ ‫•‬ ‫שטחים בתוך , או בסמוך, לאתר אשר ניתן להסב לצרכי חקלאות אורגנית‬ ‫•‬ ‫וייעור.‬ ‫סמיכות לשמורות טבע ואזורים בבעלות קק"ל.‬ ‫•‬ ‫שיתוף פעולה עם אנשי המקום ותמיכה מלאה שלהם.‬ ‫•‬ ‫מציאת גרעין התיישבות מגובש אשר עומד בקריטריונים הבאים:‬ ‫4.‬ ‫ידע וניסיון מוכחים באקולוגיה מעשית ובאורח חיים אקולוגי‬ ‫•‬ ‫גיבוש חברתי גבוה ויכולת התנהלות קהילתית מוכחת‬ ‫•‬ ‫יכולת התפרנסות המבוססת על מגוון מקצועות ושירותים‬ ‫•‬ ‫5. המלצות ליישום דגמי התיישבות אקולוגית בארץ‬ ‫להלן פירוט מודלים של ההתיישבות בהשראת המודלים אשר פורטו בפרק הדוגמאות מהעולם. בכל‬ ‫מודל ניתנו מספר דוגמאות לאתרים פוטנציאליים, הדורשים בדיקה מעמיקה ומערכתית לשם וידוא‬ ‫הרלוונטיות שלהם. האתרים נבחרו בשל הפוטנציאל הגבוה שלהם ליישום עקרונות הכפר האקולוגי.‬ ‫דוגמאות נוספות מתייחסות לתהליכים ולפרויקטים קיימים, התואמים חלק מהעקרונות ואשר זקוקים‬ ‫לתמיכה ממסדית בכדי להתפתח ולהתרחב )חלקם מפורטים בפרק 2.3(‬ ‫1.5 המודל הכפרי: מודל המיישם עקרונות של כפר אקולוגי כפרי בעל מעורבות ויחסי‬ ‫גומלין עם הסביבה האנושית והטבעית בביו אזור‬ ‫רעיונות ליישום‬ ‫יישום המודל בהקשר הישראלי , שם דגש על שיקום וחידוש ישובים או מוסדות קיימים, תוך‬ ‫•‬ ‫השתלבות מושכלת במרקם החברתי הקיים.‬ ‫יצירת מעבדה חיה למחקר, ניסוי ויצירת טכנולוגיות ותקנים אקולוגיים.‬ ‫•‬ ‫חידוש תשתיות התיישבות קיימות, לרוב באזורים רגישים מבחינת ממשקי טבע ונוף, ע"י‬ ‫•‬ ‫יצירת פרויקטים אקולוגיים ייחודיים ומותאמים לאתר. שילוב של טיפוח ושימור אזורים‬