8. המגזר השלישי הישראלי
(לימור, 1102)
המגזר השלישי הישראלי אינו בין המדינות המובילות ב:
בתרומה הפרטית המקומית – של פרטים ושל עסקים, הן
בשיעור התרומה והן ביחס לרווחיות העסקים ולהון הפרטי.
במתנדבים – באופן מוחלט, ביחס לאוכלוסייה בכללותה
ולמספר השכירים במגזר.
המדיניות הממשלתית הננקטת כלפי המגזר השלישי:
ממעיטה בעידוד הפילנתרופיה ובהטבות הניתנות לתורמים.
מכבידה במיסוי המוטל על ארגוני המגזר השלישי.
9. תהליכים היסטוריים ותמורות
חוק העמותות – 0891 – חוק רזה
צרכים ופערים חברתיים הולכים וגדלים בחברה בישראל
צמצום מדינת הרווחה – הפרטה וצמצום קצבאות
ישראל כחברה רב תרבותית – לגיטימיות לקבוצות לחץ
כניסת תורמים מגוונים עם צרכים שונים
צמיחת ארגוני מגזר שלישי וחברה אזרחית
התגברות מעורבות הציבור
10. עובדות ומספרים
המגזר השלישי הישראלי נחשב בין הגדולים בעולם מבחינת מספר
הארגונים ביחס אוכלוסייה, היקף הפעילות הכספי, מספר המועסקים
והתרומה לתוצר.
מספר המלכ"רים הרשומים בישראל הוא כ-000,03 (הערכה), בקצב
גידול של כ-%7 בשנה (007,1 ארגונים חדשים).
מועסקים בו כ- %01, מכוח האדם במשק הישראלי, כ- 000,963 משרות
שכיר. היקף כל שעות עבודת מתנדבים שווה ל- 000,53 משרות מלאות.
ממוצע המשכורות הגבוהות – 005,21 ₪, ממוצע חמש המשכורות
הגבוהות – 777,8 ₪.
%06מהארגונים חדלים להתקיים במהלך 01 השנים הראשונות
תוצר המגזר %9.5 מהתמ"ג (9002).
בשנים האחרונות חל גידול בארגוני רווחה, סיוע חומרי וארגוני חינוך.
(מקורות: ICTRמסד הנתונים, 7002; ניסן לימור, 1102; החשכ"ל, הלמ"ס, 0102)
11. פורום שיתופים למנכ"לים חברתיים- מחזור ו'
נובמבר 3102
על קצה המזלג...
חברה אזרחית ומגזר שלישי
עדית שדה, מנהלת תחום ניהול חברתי, שיתופים
לילך דורה, יועצת ארגונית לניהול חברתי, שיתופים
