1. ע מ ק ר פ א י ם . . .

3. נתונים דמוגרפיים של ירושלים

4. מפת שכונות

5. גבולות גאוגרפיים : אזור גן הפעמון בצפון , מורדות הרכסים שעליהם השכונות טלביה וקטמון במערב , מורדות אבו תור ובקעה ואזור התעשייה של תלפיות במזרח , ואזור בית צפאפא ( שם מתחיל הערוץ העמוק והתלול של נחל רפאים ) בדרום . שימושי המקום : * לאורך הדורות , עד יציאתה של ירושלים מן החומות במחצית השנייה של המאה ה -19, שימש העמק ככל הנראה כשטח פורה לגידולים חקלאיים בין ירושלים לבין בית לחם . * מעת לעת שימש העמק כמקום איסוף וחניית צבאות לקרבות שונים בסביבות ירושלים - בית לחם . בעלות על הקרקע : * בחלקו הדרומי של העמק נוסד הכפר הערבי בית צפאפא , שתושביו הוכרו על ידי השלטונות העות ' מאניים כבעליהם החוקיים של אדמות העמק . * בשנות ה -70 של המאה ה -19 מכרו תושבי בית צפאפא אדמות בצפון העמק לגרמנים הטמפלרים שחפצו להתיישב בסמוך לירושלים , ועל אדמות אלה הקימו הטמפלרים את מושבתם . עמק רפאים - היסטוריה וגיאוגרפיה

7. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוגלו הטמפלרים לאוסטרליה . הבתים הערביים בדרום המושבה ננטשו במלחמת העצמאות , בדומה לשכונות ערביות אחרות באזור . לאחר הקמת מדינת ישראל יושבו בתי המושבה בעולים חדשים . עם השנים , הפכה לשכונה מבוקשת בשל הקסם הכפרי שנותר בה , בתיה הציוריים , ומיקומה המרכזי בעיר המתפתחת . בשנות ה -60 וה -70 נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים , שלא הוסיפו חן רב למושבה . החל משנות ה -80, עם התפתחות מודעות השימור , נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי : בניה נמוכה , גגות רעפים , חלונות מקושתים , דגש על חצרות וגינון , וכדומה . כך נשמר אופייה המיוחד , כמעין כפר ' מרכז אירופאי ' בלב ירושלים , בו שזורים אלמנטים מקומיים . בעשור האחרון נפתחו במושבה בתי קפה רבים , מסעדות , ברים , ובוטיקים , והיא קיבלה אופי צעיר .

8. שכונות סמוכות לאתר - טיפוסי בנייה העיר העתיקה משכנות שאננים קוממיות המושבה הגרמנית המושבה היוונית מרכז העיר

9. משכנות שאננים השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים . במבנה השכונה , שתוכננה על ידי האדריכל האנגלי אדוארד ויליאם סמית ', שולבו רעפים אדומים שיובאו ממרסיי , סורגי ברזל בסגנון האופייני לבתי המגורים באנגליה , קשתות עשויות ברזל מאיטליה וגגות משוננים כדוגמת חומות העיר .

11. הצביון הארכיטקטוני הייחודי שלך השכונה : השערים המסוגננים , המרפסות עם הזיזים התומכים , מעקי - האבן המחורצים , מרפסות הכניסה הייצוגיות , מדרגות המניפה , דלתות ברזל עם תבליטים , רצפות שטיח צבעוניות ואריחי קרמיקה , עצי פרי , דקלים וצמחי גינה מטפסים ששימשו כקישוט סביב הבניינים . קוממיות טלביה

12. המושבה היוונית שוכנת בסמיכות למושבה הגרמנית בעמק רפאים . השכונה נבנתה בשנת 1900 ע " י בני העדה היוונית - אורתודוכסית כמענה לצפיפות המגורים ברובע הנוצרי בעיר העתיקה . המושבה כוללת כ -25 בתים . תכנון השכונה היה אירופאי מאד , וכלל רחובות צולבים ומרווחים למדי ; בתים צמודי קרקע בסגנון כפרי ; גנים ירוקים ועצי רחוב . המושבה היוונית

13. בית הקהילה הטמפלרית מבנה במושבה משנת 1875 המושבה הגרמנית בירושלים נוסדה בשנת 1873 על שטח אדמה נרחב בחלקה הדרומי - מערבי של העיר העתיקה ירושלים ונקראה ' רפאים ' על שם עמק רפאים המקראי המושבה הגרמנית

16. כתף הינום גן הפעמון בית אות המוצר הירושלמי מרכז מורשת מנחם בגין החאן הירושלמי הכנסייה הסקוטית , סן אנדרוז תחנת הרכבת ירושלים תחנת הרכבת הישנה בירושלים כנסייה מוקדים חשובים בקרבת האתר

17. גן הפעמון או בשמו המלא " גן פעמון הדרור " הוא גן עירוני , השני בגודלו בירושלים אחרי גן סאקר . במרכז הגן מוצב פעמון עתיק , שהוא למעשה העתק של ' פעמון הדרור ' של ארצות הברית , ועל שמו נקרא הגן . הפעמון הוצב במקומו לרגל חגיגות יובל ה -200 לעצמאות ארצות הברית . הגן ממוקם במרכז העיר , סמוך לצומת הרחובות קרן היסוד והמלך דוד , ובסמיכות לשכונות ימין משה ומשכנות שאננים . בסביבתו הקרובה של הגן נמצאים תיאטרון החאן הירושלמי , מרכז מורשת מנחם בגין וסינמטק ירושלים . ברחבי הגן ניתן למצוא אמפיתיאטרון קטן ומתקנים שונים כגון מרכז החלקה , גני שעשועים לילדים , וכן מגרשי כדורסל וכדורגל . בנוסף פועל בשטח הגן גם תיאטרון הקרון . גן הפעמון

18. כיום משמש מבנה החאן כמשכן תיאטרון מקורי - תיאטרון החאן . התיאטרון אימץ את צורת מבנה שער הכניסה לחאן - קשת רחבה - כחלק מהלוגו שלו . התיאטרון הוקם ב - 1968 ביוזמת ראש העיר טדי קולק . אתר החאן משמש גם כמקום בילוי פופולרי באווירת חצר ירושלמית טיפוסית , רבות בזכות העיצוב האדריכלי שנעשה במקום על ידי האדריכל נחום מלצר ששימר את רוח המקום המקורי . מבנה שהוקם בתקופת השלטון העות ' מאני כבית חרושת לייצור משי . בהמשך הוסבה פעילותו לחאן , כאשר המבנה הדו - קומתי משמש כאכסניה לחניית לילה של שיירות ולהגנה עליהם מהתנפלויות השודדים שהיו נפוצים בסביבה . החאן שימש בעיקר את עולי הרגל הנוצריים בדרכם מירושלים לכנסיית המולד בבית לחם , ולחברון , אך גם את עולי רגל היהודיים בדרכם מירושלים לקבר רחל בבית לחם ומערת המכפלה בחברון . החאן שימש את השיירות שהגיעו לירושלים לאחר שעת סגירת שערי ירושלים , אשר בדרך כלל נסגרו כל ערב עם שקיעה , ונפתחו למחרת לאחר הזריחה . החאן הירושלמי תיאטרון החאן

19. תחנת הרכבת ירושלים ( לעתים נקראת גם " תחנת רכבת החאן ", " תחנת הרכבת בעמק רפאים " או " תחנת הרכבת הישנה ") היא תחנת הרכבת ההיסטורית הממוקמת בשכונת בקעה בירושלים , בשטח שבין דרך חברון לדרך בית לחם , בסמוך לחאן הירושלמי . התחנה היא אחת הראשונות שנבנו בארץ ישראל , והיא נחנכה בשנת 1892 כתחנת הקצה של קו יפו - ירושלים . תחנת הרכבת היא אחד ממבני הציבור היחידים שנבנו בירושלים בתקופה העות ' מאנית . התחנה פעלה באופן כמעט רצוף ( למעט הפסקת פעילות בזמן מלחמת העצמאות ) עד לשנת 1998 , שבה נסגר הקו העולה מנען לירושלים לפעילות עקב מצבו הטכני הירוד , ועמו נסגרה תחנת החאן . בשנת 2005 נפתח מחדש הקו ההיסטורי לירושלים לאחר שיפוץ ושדרוג , אך כתחנה סופית נקבעה התחנה החדשה שהוקמה במלחה , ללא המשך אל תחנת החאן בלב העיר שנותרה בשממונה . תחנת הרכבת ירושלים

20. בית אות המוצר הירושלמי הוא מוסד אומנותי בירושלים שתפקידו לקדם יצירה ירושלמית מקורית ואיכותית בתחומי האמנות הפלסטית והאומנות , ומשמש כמרכז ליצירה ותצוגה של עבודות בתחומים אלה . המרכז ממוקם במבנה היסטורי בדרך חברון , על שפת גיא בן הינום ואל מול הר ציון . בית אות המוצר הירושלמי ממוקם במבנה אבן היסטורי אשר הוקם בשנים 1929-1930 עבור מסדר ההוספיטלרים , שעסק בהקמת מוסדות רפואיים ותפעולם . המבנה שימש כאגף של בית החולים למחלות עיניים " סנט ג ' ון ". סגנון הבנייה של המבנה הוא הסגנון האקלקטי , והוא משלב אלמנטים מזרחיים , ארצישראליים ואירופיים . המבנה בנוי סביב חצר פנימית פתוחה , במתכונת חאן , האופיינית לירושלים של המאה ה -19. החדרים שסביב החצר רבועים , והתקרות בנויות בצורת קמרונות צולבים . הסגנון המזרחי משולב עם סגנון ששורשיו באדריכלות ימי הביניים - וחלק מהמבנה בנוי בצורת טירה אנגלית . חזית המבנה עוטרה במגיני האבירים של האצילים הבריטיים שתרמו את הכסף שנדרש להקמת המבנה . אחד מחדרי המבנה המעניינים ביותר הוא " החדר הארמני " – חדר שבשנת 1925 עוטר באריחי קרמיקה ארמנית בידי האומן הארמני דויד יהוניסיאן , ומהווה כיום מוקד עלייה לרגל לחובבי אומנות זו . לאחר מלחמת העצמאות ננטשו בנייני בית החולים , שבסמוך מאוד אליו עבר הקו העירוני– גבול ישראל - ירדן שחצה את ירושלים . רק לאחר מלחמת ששת הימים אוכלס מחדש המבנה , כמשכנו של בית אות המוצר הירושלמי . כיום משמשים החדרים בקומת הכניסה לתצוגה , ואלה שבקומה השנייה כסדנאות , המאפשרות לראות את האומנים בעבודתם . בית אות המוצר הירושלמי

21. מרכז מורשת מנחם בגין הוא מרכז הנצחה ממלכתי לראש ממשלת ישראל השישי , מנחם בגין , הפועל מכוח החוק להנצחת מנחם בגין , התשנ " ח -1998. המרכז ממוקם בירושלים במבנה שהוקם למטרה זו . המרכז , שהוקם ב - 1999 , מופקד על הנצחת מורשתו וזכרו של מנחם בגין כלוחם חירות , מנהיג , מדינאי ואדם אשר פעל למען חירותו , עתידו וביטחונו של העם היהודי בארצו . המרכז ממוקם בכתף הינום , הצופה אל הר ציון וחומות העיר העתיקה של ירושלים , מופעלים בו ספריה וארכיון העוסקים בחייו ופועלו של בגין , ומתקיימים בו ימי עיון והרצאות בנושאים הקשורים לבגין ולמורשתו . במרכז נמצא מוזיאון בגין המציג את סיפור חייו ומורשתו , המסופרים בחלקם בקולו של בגין עצמו . מרכז מורשת מנחם בגין

22. כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון . האתר שוכן למרגלות הכנסייה הסקוטית , סנט אנדרוז , בצמוד למרכז מורשת בגין . את השם לאתר בחר הארכאולוג גבריאל ברקאי , שצרף את המושגים התנ " כיים " כתף היבוסי " עם " גיא בן הינום " כתף הינום מהווה חלק מהנקרופוליס - " עיר המתים " של ירושלים , תופעה ידועה בערים עתיקות , בהן העיר מוקפת מכל עבריה ב " טבעת " קברים . שמו ניתן לו עקב היותו צמוד לגיא בן הינום ממערב . באזור כולו נתגלו לא מעט מערכות קבורה המתוארכות לימי מלכי יהודה , כאשר הקומפלקס בכתף הינום הוא הגדול והעשיר מכולם בממצאים . כתף הינום

23. מערות הקבורה שנתגלו דומות זו לזו בתבניתן : חדר גדול , חצוב כולו בסלע , וממנו ניתן לגשת לחדרים קטנים יותר , חצובים אף הם בסלע האם . בכל חדר ישנם דרגשים חצובים , עליהם הונחו המתים , ומתחתם בור גדול , אליו נאספו העצמות לאחר פרק זמן של כשנה . תקרתן של רוב המערות התמוטטה במהלך ההיסטוריה , ורוב הבורות נתגלו ריקים עקב שוד קברים . עם זאת נתגלו ממצאים מתקופות שונות לגמרי , כולל שרידים מן התקופה העות ' מאנית , דבר המלמד על שימושים שונים שנעשו במערות לאורך השנים . בעת החדשה ניזוק האתר במידה רבה , וזאת החל מהתקופה העות ' מאנית כשנסללה דרך על גבי הקברים . בתקופת המנדט הבריטי נבנתה מעל הקברים הכנסייה הסקוטית ובראשית שנות ה -2000 נבנה בצמוד לקברים מרכז מורשת בגין . כל אלה ניתקו את מערכות הקברים מן הנוף הטבעי שלהם , והיום הגישה אליהם היא דרך חצר מרכז מורשת בגין .

24. הכנסייה הסקוטית - סנט אנדרוז

30. אזורים לשימור

31. ציבורי פרטי

32. ציבורי

33. דת חינוך תרבות בילוי מסחר מלונאות תחבורה

34. דת חינוך תרבות בילוי מסחר מלונאות תחבורה

35. דת חינוך תרבות בילוי מסחר מלונאות תחבורה גנים

36. דת חינוך תרבות בילוי מסחר מלונאות תחבורה גנים

37. דת חינוך תרבות בילוי מסחר מלונאות תחבורה גנים

38. בילוי תיירות גנים

39. רועש

40. גובה בינוי וטופוגרפיה

49. נגישות תחבורה לאיזור עמק רפאים יצחק אלחנן מרטין לותר קינג דרך בית לחם דרך חברון המפקד חטיבת ירושלים דרך רמז עמק רפאים

50. נגישות הולכי רגל לאתר

57. ירושלים נמצאת בסְפָר המדבר . הקיץ חם ויבש , והחורף קר וגשום . לעתים אף יורד בעיר שלג , בעיקר בשכונותיה הגבוהות . כמות המשקעים הממוצעת בירושלים הנה 554 מ " מ לשנה ( ישנו הבדל גדול בכמויות המשקעים בין מערבה הגשום של העיר למזרחה , היבש יותר ). הממוצע השנתי של הלחות בירושלים הוא כ -60%. אקלים ירושלים

58. טמפרטורות ממוצעות יום : ° 29 לילה : ° 4. 19 יום : ° 8. 11 לילה : ° 4. 6 קיץ חורף לחות ממוצעת חודש מאי - 51% מינימום 36%, 14:00 מקסימום 62%, 20:00 מקסימום מינימום חודש ינואר - 76% מינימום 63%, 14:00 מקסימום 81%, 8:00 בזמן שרב , הלחות היחסית יורדת ל -15% ופחות .

59. קיץ הרוח המערבית מהווה 75% ( בבוקר ) עד 99% ( בצהרים ) מכלל הרוחות . משטר רוחות N

60. סתיו - עונת הרוח השקטה ביותר . - הרוח המערבית מהווה 40% ( בבוקר ) עד 85% ( אחה " צ ) מכלל הרוחות . - הרוח המזרחית מהווה 15%-25% מכלל הרוחות בשעות הבוקר , ואילו 5%-10% ביתר שעות היממה . משטר רוחות N

61. חורף - הרוח המערבית מהווה 30% ( בלילה ) עד 50% ( אחה " צ ) מכלל הרוחות . - כלל הרוחות המערביות מהוות 50% ( בלילה ) עד 70% ( אחה " צ ) מכלל הרוחות . - הרוח המזרחית מהווה 15% ( בלילה ) עד 30% ( ביום ) מכלל הרוחות . מהווה 75% ( בבוקר ) עד 99% ( בצהרים ) מכלל הרוחות . משטר רוחות N

62. אביב - הרוח המערבית מהווה 40% ( בלילה ) עד 50% ( בצהרים ) מכלל הרוחות . - כלל הרוחות המערביות מהוות 50% ( בלילה ) עד 80% ( אחה " צ ) מכלל הרוחות . - הרוח המזרחית מהווה 25% מכלל הרוחות בשעות הבוקר , ואילו 5%- 10% בשאר היממה . משטר רוחות N

63. קיץ סתיו חורף אביב לאורך כל השנה הרוחות השליטות הן רוחות מערביות , והן מגיעות לשיאן בד " כ בשעות הצהרים ואחר - הצהרים . משטר רוחות - סיכום N N N N

68. 764m 763m 752m 722m

69. 764m 750m 702m

72. גרף פסיכרומטרי - נתונים שנתיים

73. גרף פסיכרומטרי - נתוני חורף ( ינואר ) ממוצע טמפ ': 5-10 מעלות צלסיוס טווח טמפ ': 2-16- מעלות צלסיוס אחוזי לחות : 100%-40% אסטרטגיות מומלצות : כשהטמפ ' נמוכה מ -10 מעלות מומלצת הגנה בפני רוחות (23.9%), קרינה סולרית פסיבית הנאגרת במסה תרמית (20%).

74. גרף פסיכרומטרי - נתוני קיץ ( אוגוסט ) ממוצע טמפ ': 23 מעלות צלסיוס טווח טמפ ': 17-34 מעלות צלסיוס אסטרטגיות מומלצות : כאשר הטמפ ' בין 16-21 מעלות מומלצת קרינה ישירה פנימית (24.2%), קרינה סולרית פסיבית הנאגרת במסה תרמית (29.4%). כאשר הטמפ ' נעות בין 22-28 מעלות מומלץ להשתמש באוורור טבעי (39.7%), אוורור מלאכותי (36%). כאשר הטמפ ' עולות על 24 מעלות ( בטווח לחות מסויים ) מומלץ להשתמש במסה תרמית (33.1%) ובקירור באידוי (16.1%) מעל 21 מעלות מומלץ להשתמש בהצללה (43.5%)

75. גרף פסיכרומטרי - נתונים שנתיים

76. אסטרטגיה : אוורור טבעי (39.7% בקיץ ) אוורור מפולש - דירה אורכנית עם סידור פנימי המאפשר זרימת אוויר טובה מצד אל צד . אוורור מפולש עם פתיחה גדולה לכניסת האוויר ופתחים קטנים ליציאה , כאשר החללים הגדולים בדירה מזרימים אוויר לחללים הקטנים , מהם יוצא האוויר .

77. אסטרטגיה : הגנה מפני רוחות (23.9% בחורף ) הגנה מפני רוחות או כיוון הרוחות למקומות הרצויים יכולה להיעשות ע " י שוברי רוח , או עצים המשמשים כשוברי רוח

78. אסטרטגיה : הצללה (43.5% בקיץ )

79. אסטרטגיה : מסה תרמית (33.1% בקיץ ו -20% בחורף )

81. אסטרטגיות אקלימיות מסה תרמית - אגירת אנרגיה במהלך היום ופליטתה כחום בלילה . שוברי רוח - חסימת הרוח הלא רצויה המגיעה ממזרח ע " י חזית רציפה - שדרה של עצים . בנייה צמודת דופן - למניעת הפסדי חום בחורף . חממות / פטיו מקורה - לדירות עליונות וצפוניות הסובלות מהפסדי אנרגיה גדולים . ( החדרת אור לקומות חפורות ). אוורור מפולש - מתן שני כיווני אוויר לפחות לכל דירה . הצללה - למניעת קרינה ישירה בקיץ . קרינה ישירה - ניסיון להעניק לכל דירה חזית דרומית .

82. מסלול השמש בחורף ביחס לאתר E W N S 28° 28° 33°

83. מסלול השמש בקיץ ביחס לאתר 28° 28° 81° E W N S

84. חורף , בוקר

85. חורף , אחה " צ

86. קיץ , בוקר

87. קיץ , אחה " צ

88. סתיו , אחה " צ

89. העיר העתיקה עמק רפאים מוקדים היסטוריים הגבלת גובה בנייה , שמירה על פרופורציות הרחוב שמירה על מבטים חשובים הצללות - בנייה לגובה בהתאם לטופוגרפיה ולכיווני השמש

90. מסלולי טיול לשבת הקרובה...