1. החינוך לצדק חברתי ולשלום ג'מילה הילדה היפה נכתב ע"י הסטודנטית : איסראא טוחי

2. כולם אהבו אותה. היא הייתה אחת ויחידה. עם כניסתה הביתה, אמרה האם בלב שלם: "סוף ,סוף,נכנס האושר אל ביתנו". רבים מנשות הכפר בשכונה קינאו בילדה החדשה. היא הייתה פשוט שונה. עיניה התמימות קרנו, וצבעה הלבנבן הזכירו את הלבנה, את התמימות ואת הילדות הנצחית.

3. המשפחה קישטה את השכונה עם בואה של היפה מכולן ולמענה נשחטו מספר כבשים. ג'מילה היה שמה. כולם חגגו וצהלו, ורק אדם אחד עמד מצד בלי לומר מילה. זהו עומר, אביה של ג'מילה.

4. כשנשאל האב, עומר, על סיבת שתיקתו הוא פשוט ענה: "בנות לא אמורות להביא שמחת חיים בחברה שלנו". משפחתה של ג'מילה הינה משפחה מוסלמית מסורתית שמרנית שחיה בכפר בדווי בדרום הארץ. בכפרה של ג'מילה הקטנה, נהגו לא לשלוח בנות לבתי ספר, ונשים נהגו לצאת מבתיהן כשהן לבושות ומכוסות מכף רגל ועד ראש.

5. ג'מילה הקטנה והיפה גדלה וצמחה אל תוך מציאות קשה ובלתי נסבלת זו. נשים רבות הוכו, ואחוז גדול מהן חיו תחת איום מתמיד מצד בעליהן. השבטים בכפר מנעו כל מגע פיזי בין גברים ונשים ובין נערים ונערות. חיי היום יום היו בלתי הוגנים, ושתיקתן של נשות הכפר גרמה צער רב בקרב נערות רבות שחיפשו מעט נחת ויחס חם ואנושי.

6. ג'מילה, (שפירושה בערבית "היפה"), היתה קצת שונה מבנות גילה. סקרנותה וחוכמתה של ילדה זו עוררו את תשומת לב משפחתה. היא הפגינה יצירתיות יוצאת דופן, ומעל לכל היא לא חששה כלל וכלל מביקורת מצד אביה. ילדה פעלתנית ושובבה היא היתה, ואת בובותיה שאותן היא קיבלה במתנה, העדיפה לשמור עמוק עמוק בתוך הארון. כבת יחידה במשפחה, ג'מילה הקטנה ספגה ביקורות קשה. אך לשווא, היא דאגה לעשות רק את מה שהיא רוצה.

7. כשהגיעה ג'מילה לבית הספר היסודי לבנות בכפר, היא חשה פעמים רבות מאוימת מצד מורותיה וחברותיה לספסל הלימודים שהתייחסו אליה בזלזול ובלגלוג רב וזאת בשל התעניינותה היתרה במשחקי בנים. אך ג'מילה למדה להיות חזקה למרות היחס המשפיל שגילו כלפיה, דבר שגרם לה להיות בודדה. כבר מגיל קטן, ידעה ג'מילה שהיא שוחה כנגד הזרם. אולם העלבונות שהיא ספגה לכל אורך הדרך רק עודדו אותה וגרמו לה להיות חזקה ואיתנה במה שהיא האמינה.

8. עם הזמן, וככל שהימים חלפו להם, ג'מילה הנערה היפה פיתחה חסינות כנגד כל האמונות הטפלות שהתפתחו עם השנים נגד נשים בחברה הבדווית. כנערה סקרנית, נמשכה ג'מילה לסרטי מתח ואימה. היא דחקה הצידה כל אלמנט שאמור היה להדגיש את נשיותה. היא דאגה להתלבש בצורה מודרנית והיתה למיעוט בכפרה. אך למרות חוזקה הנפשי, הרגישה ג'מילה שונה ומנודה ואת דמעותיה היא דאגה לא להראותן לאיש.

9. עם הגיעה לגיל ההתבגרות, החלה ג'מילה להרגיש כי מהדקים סביבה חגורה של איסורים בלתי נסבלים. אביה לא אפשר לה לבקר אצל חברות, והיא נמנעה מלצאת לטיולים שארגן בית הספר בסוף השנה. ניסיונותיה של האמא לשכנועו של האב לגלות חמלה כלפי בתו לא הצליחו כלל. ג'מילה עברה התעללות נפשית מאוד קשה וספגה יום יום כמות בלתי נסבלת של עלבונות. אמרו לה שהיא אינה עוד אותה ילדה קטנה ומפונקת, וכי היא היום מוכנה ובשלה להינשא ולהביא ילדים לעולם כנהוג בכפרה.

10. אך לא לזה צפתה ג'מילה, ולא לזה היא יחלה ותכננה. לכל אורך ילדותה היא חלמה וקוותה להתנתק ולעזוב את קן המשפחה הקטנה, לעוף לחופשי לחוף מבטחים ולהשתלב במוסד אקדמי כלשהו. ג'מילה הרגישה כי חלומה שאותו היא טיפחה עומד להתנפץ לרסיסים, וכי לא תוכל להגיע ליעדה בשלום ולהגשים את חלומה. ג'מילה התחננה, בכתה ורצתה מאוד שמישהו יגאל אותה מיסוריה. אך העזרה בוששה לבוא ואוזן קשבת לא היה לה.

11. האם השכילה להבין כי היא עומדת לאבד את בתה, את היקר לליבה. היא פנתה לראש השבט (ראש החמולה) על מנת שזה ירכך וימתן את עמדותיו של האב העקשן ולא יממש ויוציא את רעיון השאת בתו לפועל, אך לשווא. ראש השבט הזהיר את האם פן תשתף פעולה עם בתה ותסכן את עצמה ואת חיי בתה בחילול כבוד המשפחה ותגרום לטרגדיה נוראית למשפחה כולה.

12. ג'מילה, הנערה המתבגרת שקעה בדיכאון עמוק ומצאה את עצמה שרויה בייאוש טוטאלי. מול חוסר אונים זה, חשבה ג'מילה לשים קץ לחייה ולהתאבד. אך רעיון הבריחה מהבית היה יותר מציאותי. מי ימצא אותי? או שמה אגיש תלונה במשטרה על כך שאבי עומד לפגוע בי, כך חשבה ג'מילה לעצמה. אולם המתח הנפשי והבטחון העצמי המעורער, מנעו ממנה מלעשות זאת.

13. למה זה קורה לי, שאלה ג'מילה את עצמה. הרי אלוהים, בורא עולמים ברא אותנו שווים. מדוע זה בני אדם רעים הם? שאלות רבות רצתה ג'מילה למצוא להן פתרון. באותו לילה שקעה ג'מילה בתרדמה עמוקה. והנה קרן אור הגיעה מרחוק וליטפה את פניה.

14. רבים הם האנשים בחלום, כולם לבושים בבגדי חג לבנים כשלג ומעל לראשם מלאכי שמיים. הגיע הזמן שאנוח אמרה ג'מילה לעצמה. למחרת היום, קמה היא ממיטתה, אופטימית, הסתכלה היפה מכולן במראה שבחדרה הצנוע וידעה כי היא את הבורות עומדת לנצח. מי יודע, אולי יום אחד שמה יופיע על שערי העיתונות, ואולי אפילו יעשו סרט שיתעד את סיפורה. לא משנה מה הסוף יהיה. לנו נולדה היום גיבורה.