hebrew

2. ‫הקדמה‬
‫עבודה זו נכתבה מתוך הבנה כי מרבית הפיתוח העירוני בישראל בימינו מתבצע באמצעות תכנון‬
‫שכונות ולא באמצעות יחידות בודדות או ערים חדשות כפי שהיה נהוג פעם. על כן כיום לתכנון‬
‫שכונות, בין אם חדשות ובין אם מדובר בהתערבות בשכונות קיימות יש חשיבות מכרעת על פני‬
‫הערים. המעבר לתכנון בר-קיימא הוא הכרחי במציאות הישראלית של ימינו, מציאות של צפיפות‬
‫הולכת וגוברת, מחסור במים ומשאבי אנרגיה. אנו בטוחים שתחילתו של שינוי תפיסתי זה בתחום‬
‫התכנון יהיה בעל ההשפעה הגדולה ביותר בקנה המידה של שכונה, מאחר וזו מהווה את סביבת‬
‫המגורים המידית והקרובה של כולנו.‬
‫העבודה מעלה את השאלות הנוגעות לגבי אופן הטיפול בשכונות חדשות וקיימות על מנת‬
‫להתאימן לערכים ולעקרונות של בניה בת-קיימא. גוף העבודה מסתמך על סקר ספרות מקצועית,‬
‫בניסיון לבודד את מרכיבי התכנון בר-הקיימא הרלוונטיים והמשמעותיים להפיכתן של שכונות‬
‫לבנות-קיימא. בהמשך נבחנים ארבע מקרים לדוגמא של שכונות מהעולם בהן יושמו בהצלחה‬
‫אותם עקרונות שנסקרו, מה שמלמד על ישימות הפתרונות. לבסוף מוצעת בדיקה עקרונית של‬
‫ישימות העקרונות במציאות התכנונית בישראל והמסקנות הנגזרות ממנה.‬
‫עבודה זו בשום אופן לא באה להציע פתרונות קונקרטיים עבור מקומות כאלו ואחרים, אנו‬
‫מציעים כאן נקודת מבט רחבה על תכנון שכונות במסגרת ערכים ועקרונות ברי-קיימא. הפתרונות‬
‫הקונקרטיים והמפורטים הם רבים ותלויים ביצירתיות המתכנן, שצריך לבחון את האתר לעומקו‬
‫ולפתור את הסוגיות העולות בו בהתאם לעקרונות המוצעים. כל אתר ולו הקטן ביותר שונה‬
‫מאתרים אחרים במכלול מרכיביו ועל כן דורש פתרון שונה ויצירתי משלו.‬

3. ‫תוכן‬
‫1. מבוא ................................................................................................................. 4‬
‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה ................................................................................ 4‬
‫3. הבעיה הנדונה והרקע לעבודה ................................................................................ 4‬
‫4. שאלות המחקר המרכזיות ..................................................................................... 5‬
‫5. רקע תיאורטי ושיטת המחקר ................................................................................. 5‬
‫1.5. קרקע .....................................................................................................................6‬
‫2.5. מים ........................................................................................................................6‬
‫3.5. אנרגיה....................................................................................................................7‬
‫4.5. איכות הסביבה ........................................................................................................8‬
‫5.5. שיטת המחקר ..........................................................................................................9‬
‫6. סקירת ספרות ................................................................................................... 01‬
‫1.6. ריכוז עקרונות לתכנון בר-קיימא ברמת השכונה ......................................................... 01‬
‫1.1.6. דגשים לתכנון שכונתי ...................................................................................... 01‬
‫2.1.6. נוף וטבע בשכונה ............................................................................................. 41‬
‫3.1.6. מים ............................................................................................................... 12‬
‫4.1.6. אנרגיה ........................................................................................................... 32‬
‫5.1.6. שיתוף הציבור בשכונות כמנוף לקיימות ............................................................. 42‬
‫2.6. כדאיות כלכלית לבניה בת-קיימא ............................................................................. 52‬
‫3.6. יישום עקרונות לתכנון בר-קיימא ברמת השכונה – תקדימים מהעולם .......................... 62‬
‫1.3.6. ואובן )‪ ,(Vauban‬פרייבורג, גרמניה ................................................................... 62‬
‫2.3.6. 10‪ ,Bo‬מלמו, שוודיה....................................................................................... 92‬
‫3.3.6. המרבי )‪ ,(Hammarby Sjostad‬סטוקהולם, שוודיה ............................................ 13‬
‫4.3.6. ארגון ושיתוף התושבים- ‪ ,SSBx‬ניו-יורק, ניו-יורק ............................................. 33‬
‫7. ממצאים ותוצאות ............................................................................................... 53‬
‫8. סיכום ומסקנות ................................................................................................. 83‬
‫רשימת מקורות ..................................................................................................... 14‬

4. ‫כמו כן מטרת העבודה תהיה להציג את‬
‫פשטות הכלים והעקרונות תכנוניים‬ ‫1. מבוא‬ ‫0‬
‫העומדים בבסיסו של תכנון בר-קיימא‬
‫במהלך המאה ה-02 ובעיקר ב-06 השנים‬
‫לשכונות. פשטות זו יש בה כדי לייצר‬
‫האחרונות טכנולוגיות וסטנדרטים מודרניים‬
‫מקומות יעילים יותר מבחינת ניצול הקרקע‬
‫הנחו את תהליכי הפיתוח. מהירות, זמינות‬
‫והאנרגיה, ובכך לייצר סביבות איכותיות,‬
‫ועלות אלו הפרמטרים העיקריים שאיתם בד‬
‫שיאפשרו רמת חיים גבוהה יותר לתושביהן.‬
‫בבד הלכה המודרניזציה, אלה דרשו אתרים‬
‫אחידים וחסרי הפרעות. התוצאות‬
‫3. הבעיה הנדונה והרקע‬ ‫2‬
‫וההשפעות של גישות תכנוניות אלו התבהרו‬
‫לעבודה‬ ‫רק שנים לאחר אימוצן, שהוגדרו‬
‫הערים בארץ, כמו בעולם כולו, נמצאות בין‬ ‫כ"סטנדרטים מודרניים".‬
‫שתי מגמות תכנוניות מרכזיות: )1(‬ ‫רק בעשורים האחרונים אנו מתחילים להבין‬
‫התרחבות ותכנון אזורים עירוניים חדשים,‬ ‫שרבים מהמקומות העירוניים שיצרנו הם‬
‫תוך תפיסה ופגיעה בשטחים טבעיים‬ ‫מלאכותיים מידי בלי אחיזה ממשית במקום‬
‫המקיפים אותם; )2( שימור איכות חיים‬ ‫ובקונטקסט. אנשים רבים מעדיפים לשנות‬
‫ומניעת התדרדרותם של אזורים עירוניים‬ ‫את מקום מגוריהם ממקומות אלו לסביבות‬
‫קיימים. שני אלו דורשים לא רק מענה‬ ‫פרבריות נעימות יותר. עתה עלינו להתפקח‬
‫תכנוני מסורתי, בדמותם של התוויית‬ ‫וללמוד להקים מקומות שיעניקו תחושת‬
‫שכונות חדשות, הגדרת אזורי מגורים‬ ‫מקום, ושישאבו את ההשראה מסביבתם‬
‫ומסחר, תכנון תשתיות ועוד, אלא גם מענה‬ ‫הטבעית. אין זה אומר שעלינו לוותר על‬
‫נוסף, חדשני יותר, כזה שיביא בחשבון גם‬ ‫"הסטנדרטים המודרניים", להפך עלינו‬
‫את הנושא הסביבתי.‬ ‫להמשיך ולהתפתח תוך הכרה שהאדם‬
‫בעולם כידוע הגיעו להכרה והסכמה כללית‬ ‫והסביבה הם במרכז וקשורים זה לזה בלי‬
‫שמצד אחד משאבי הטבע הולכים ומתכלים‬ ‫שניתן יהיה להפרידם. שינוי אסטרטגי זה‬
‫והם אינם "בור ללא תחתית", ואילו מצד‬ ‫בחשיבה התכנונית שלנו יוביל אותנו‬
‫שני הולך ומתגבר הגידול באוכלוסיה‬ ‫לאינספור אפשרויות מפורטות לקראת‬
‫העירונית, שדורשת יותר ויותר תשתיות‬ ‫סביבה בת-קיימא.‬
‫מודרניות עתירות אנרגיה ובעלות השלכות‬
‫רבות יותר על הסביבה. מכאן, היות ועיקר‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות‬ ‫1‬
‫התכנון העירוני בימינו, הן של אזורים‬ ‫העבודה‬
‫חדשים והן של התערבות באזורים קיימים,‬
‫מטרת העבודה הינה לבחון את הנושא של‬
‫מתבצע בקנה מידה של תכנון שכונות, אפשר‬
‫תכנון שכונות בנות-קיימא כיחידות‬
‫לטעון שהשכונה היא היחידה הבסיסית שיש‬
‫תכנוניות שניתן בקלות רבה להחיל עליהן‬
‫ביכולתה לחולל שינוי עירוני. על כן על‬
‫עקרונות תכנון בר-קיימא ובכך לקדם‬
‫השכונות החדשות להיות מתוכננות בגישה‬
‫סביבות "ירוקות" בקנה המידה של הסביבה‬
‫שונה מזו שאנו מכירים כיום, גישה שבאה‬
‫הקרובה והמיידית של התושבים, ומאוחר‬
‫לידי ביטוי באופן בולט במסגרת אג'נדה 12:‬
‫יותר גם כגורם בעל השפעה מכרעת על קנה‬
‫המידה העירוני.‬

5. ‫4. שאלות המחקר המרכזיות‬ ‫3‬
‫"הגישה לפיתוח ישובים צריכה לכלול קידום‬
‫פיתוח אנרגיה בת-קיימא בכל הארצות:‬
‫לאור הבנת הצורך בייצור סביבות מגורים‬
‫היעדים הם אספקת טכנולוגיות יעלות יותר‬
‫בנות-קיימא נדרש לבחון את הנושאים‬
‫באנרגיה ואנרגיה ממקורות חלופיים או‬
‫הבאים:‬
‫מתחדשים ליישובים כדי לצמצם את‬
‫מהם העקרונות העומדים בבסיסו‬
‫ההשפעות השליליות של ייצור האנרגיה על‬
‫ברמה‬ ‫בר-קיימא‬ ‫תכנון‬ ‫של‬
‫בריאות האדם ועל הסביבה.‬
‫השכונתית? וכיצד הם ניתנים‬
‫עידוד תחבורה עירונית יעילה וידידותית‬
‫ליישום הן בתכנון שכונות חדשות‬
‫לסביבה בכל המדינות מצריך גישה מקיפה‬
‫והן בתכנון בתוך מרקמי שכונות‬
‫לתכנון תחבורה עירונית ולניהולה. מדינות‬
‫קיימות?‬
‫צריכות לאמץ תכנון תחבורה המקנה עדיפות‬
‫מה אפשרויות היישום והכדאיות‬ ‫לתחבורה ציבורית בעלת קיבולת גבוהה;‬
‫של פיתוח בר-קיימא ברמה‬ ‫לעודד תחבורה לא-ממנועת על ידי אספקת‬
‫השכונתית אל מול גישות פיתוח‬ ‫נתיבים בטוחים לרוכבי אופניים ולהולכי‬
‫כדאי‬ ‫ולמה‬ ‫קונבנציונאליות?‬ ‫רגל; ולעודד דפוסי פיתוח המשלבים שימושי‬
‫להשקיע בפיתוח בר-קיימא?‬ ‫קרקע ותכנון תחבורה במטרה להקטין את‬
‫מהו הערך המוסף של שכונות בנות-‬ ‫1‬
‫הביקוש לתחבורה".‬
‫קיימא מעבר לנתונים הפיסיים של‬ ‫שכונות שיתוכננו בהתאם לגישה זו עתידות‬
‫שמירה על איכות הסביבה?‬ ‫להביא לרמת חיים גבוהה יותר, שתבוא לידי‬
‫האם פיתוח בר-קיימא בקנה המידה‬ ‫ביטוי ביצירת סביבת חיים נוחה יותר, וזו‬
‫השכונתי יכול לשמש כזרז לפיתוח‬ ‫תתבסס על ניצול קרקע טוב יותר, טיפוח‬
‫בר-קיימא כולל יותר ברמה‬ ‫סביבה ירוקה יותר באמצעות שימור מי נגר‬
‫העירונית והאזורית? מה היתרונות‬ ‫וחסכון במים, יצירת נוחות אקלימית‬
‫בקנה המידה השכונתי על פני קני‬ ‫והפחתת זיהום אוויר הודות לשימוש‬
‫מידה גדולים יותר בהקשר זה?‬ ‫במקורות אנרגיה מתחדשים, ועידוד‬
‫תחבורה בת-קיימא )תחבורה ציבורית,‬
‫5. רקע תיאורטי ושיטת‬ ‫4‬
‫תחבורה לא ממונעת, תנועת הולכי רגל(.‬
‫המחקר‬ ‫ברוח דברים אלו נדרש לבחון את אופן‬
‫הפיתוח העתידי של השכונות החדשות‬
‫נושא בניה בת-קיימא הוא נושא רב-תחומי,‬
‫העתידות לקום, ושל אלו הקיימות כבר‬
‫הנמצא בשלבי התפתחות ראשונים בישראל,‬
‫ודורשות התערבות ושדרוג.‬
‫ומטופל במסגרות שונות – ממשלתיות,‬
‫אקדמיות, מוסדיות ופרטיות, העוסקות‬
‫בתחומי הבניה, האנרגיה, המים ואיכות‬
‫הסביבה. להשגת התוצאות הסביבתיות‬
‫הרצויות, העיסוק בבניה בת-קיימא מחייב‬
‫שיתוף פעולה מורכב של אדריכלים,‬
‫מהנדסים, אנשי מקצוע מתחומי התמחות‬ ‫1 מתוך: ד"ר תמר אחירון-פרומקין וד"ר רון‬
‫פרומקין, אג'נדה 12 והצהרת ריו – רקע תקציר‬
‫שונים ומומחים בתחום איכות הסביבה.‬ ‫והיבטים ישראליים, המשרד לאיכות הסביבה,‬
‫ירושלים, אפריל 2002.‬
‫5‬

6. ‫מעתודות הקרקע. לכן השלכות סביבתיות‬ ‫את העקרונות לתכנון בר-קיימא, ניתן לחלק‬
‫חמורות כמו נגיסה בשטחי נופש ורווחה,‬ ‫למספר ערכי על הרלוונטיים לכל רמות‬
‫כליה של ערכי טבע, חי, צומח ונוף, ושל‬ ‫התכנון בכל קני המידה, ערכי על אלו‬
‫מורשת תרבותית והיסטורית. לא רק זה‬ ‫מהווים את הבסיס לתפיסה של תכנון בר-‬
‫אלא שבשנים האחרונות, עם עליית‬ ‫קיימא ומהווים את הכיוון אליו רצוי לשאוף‬
‫המודעות לנושאים הסביבתיים, התלו בארץ‬ ‫בכל הסביבות החדשות שאנו מנסים לייצר,‬
‫אתרים רבים בהם קיים זיהום קרקע מים‬ ‫ואלו הקיימות שבהן אנו יוצרים‬
‫ממגוון מזהמים, אתרים אלו מונעים פיתוח‬ ‫התערבויות, בעבודת התכנון שלנו. ערכי העל‬
‫ויוצרים בעיות סביבתיות נלוות כגון מקור‬ ‫האלו הם תולדה של חשיבה סביבתית‬
‫לחלקיקי אבק מזוהמים, זיהום מקורות‬ ‫כוללת, וניתן לסווג אותם לקטגוריות‬
‫מים, פגיעה בחי ובצומח ועוד.‬ ‫הבאות: קרקע, מים, אנרגיה ואיכות‬
‫מתוך כך עולה כי משאב הקרקע של ישראל‬ ‫הסביבה. חשוב להבין שערכי על אלו הם לא‬
‫הנו משאב במחסור, וכאשר בוחנים את‬ ‫הגדרה חד משמעית לתכנון בר-קיימא,‬
‫עקרונות התכנון בראיה בת-קיימא, משאב‬ ‫וחשיבותם והתכנים השונים בתוך כל אחד‬
‫זה הנו בעל משקל "עודף" בשל לחצי‬ ‫מערכי על אלו יכול להשתנות ממדינה‬
‫הפיתוח הקיימים במדינה בה לחצי הפיתוח‬ ‫למדינה ומחבל ארץ לחבל ארץ, בהתאם‬
‫הולכים‬ ‫הקרקע‬ ‫ומשאבי‬ ‫מואצים‬ ‫האקלימיות‬ ‫התחיקתיות,‬ ‫לנסיבות‬
‫ומתמעטים.‬ ‫והסביבתיות הקיימות באותו אזור. על כן‬
‫ניצול מקסימאלי וחסכוני של הקרקע נכון‬ ‫מטבע הדברים יוצגו ערכים אלו בהקשרם‬
‫לכל קני המידה של התכנון, אך תוך כדי‬ ‫לסביבה בישראל.‬
‫שימוש בו חשוב להתחשב באופי‬
‫היישוב/שכונה/אזור, ועל ידי כך להתאים‬ ‫1.5. קרקע‬ ‫9‬
‫את הפתרון המתבקש. ניצול יעיל של קרקע‬
‫קרקע היא הבסיס למחיה. מערכות‬
‫ברמה השכונתית יכול לבוא לידי ביטוי לא‬
‫אקולוגיות, אנשים ופעילות כלכלית, זקוקים‬
‫רק בפעולת הציפוף, אלא גם בניצול תת-‬
‫לקרקע כתשתית. ברוב העולם הקרקע הינה‬
‫קרקע, מאחר וצפיפות הדיור העירונית‬
‫משאב במחסור על כן, לאורך ההיסטוריה,‬
‫יכולה לאפשר את הכדאיות של פרויקטים‬
‫התחרות על משאב הקרקע מהווה עילה‬
‫מסוג זה. כלי נוסף במהלך זה מהווה חיסכון‬
‫למלחמות ומאבקים.‬
‫בשטח המיועד לדרכים, ברמה השכונתית‬
‫כשני שליש משטח מדינת ישראל הנו שטח‬
‫בהחלט יש מקום למערכות תחבורה‬
‫מדברי בדרום המדינה על כן, רוב אוכלוסיית‬
‫חלופיות כגון שבילי אופניים והולכי רגל‬
‫המדינה מתרכזת בשטחים הצפוניים‬
‫ותחבורה ציבורית לסוגיה.‬
‫בצפיפות גבוהה בהרבה מהצפיפות‬
‫הממוצעת 2 . בכך הופכת מדינת ישראל‬
‫2.5. מים‬ ‫01‬
‫לאחת המדינות הצפופות בעולם, בה משאבי‬
‫הערך מים מתייחס למערכת המים הכוללת‬ ‫הקרקע הולכים ומתמעטים. גדילת צרכי‬
‫וחשיבותה ליצירת חיים ולתמיכה במערכות‬ ‫הבינוי, התיעוש והתשתית מפחיתים לא הרף‬
‫חיות. מערכת המים מתייחסת למים‬
‫2 הצפיפות הממוצעת של האוכלוסייה בארץ הינה כ-‬
‫403 נפש לקמ"ר ע"פ נתוני הלמ"ס, 4002.‬
‫6‬

7. ‫זה ישנן שתי פעולות עיקריות שניתן לנקוט:‬
‫הפחתת השטחים האטומים ומתן אפשרות‬
‫לחלק מהמים לחלחל למי התהום, ושימוש‬ ‫מקורות המים בישראל נחלקים לשלושה:‬
‫חוזר במים על ידי הפרדת מי דלוחים ) ‪Gray‬‬ ‫מי תהום, מי אגם הכינרת ומים ממקורות‬
‫‪ (water‬לטובת השקיית שטחים ציבוריים.‬ ‫אחרים )תפיסת שיטפונות או השבת מים(.‬
‫כידוע אספקת המים משלושת המקורות‬
‫אינה קבועה ותלויה בין השאר, בחסדי‬
‫3.5. אנרגיה‬ ‫11‬
‫שמים. בנוסף לבעיה זו מצטרפות בעיות‬
‫במקורות אנרגיה לשימוש האדם, יש‬ ‫נוספות מעשה ידי אדם:‬
‫להבדיל בין מקורות אנרגיה מתכלים‬
‫הגדלת נגר עילי בשל פיתוח עירוני‬
‫)נחצבים מקליפת כדור הארץ( לבין מקורות‬
‫מואץ – תהליכי בינוי ועיור יצרו‬
‫אנרגיה מתחדשים. אנרגיה מתכלה‬
‫קרומי בטון על גבי הקרקע אשר‬
‫)קונבנציונאלית( מופקת משריפת נפט, פחם,‬
‫אינם מאפשרים למים לחלחל‬
‫גז טבעי וכו', ואילו אנרגיה מתחדשת‬
‫ולמלא את האקוויפרים, המים‬
‫)חלופית( מופקת ממקורות שאינם מתכלים‬
‫זורמם על גבי הקרקע ואוספים‬
‫בזמן סביר, כגון: קרינת השמש, רוח, ביו-‬
‫עמם פיח ושמני מכוניות, גורמים‬
‫מסה, זרימת מים, חום וכו'.‬
‫להצפות וזיהום קרקע.‬
‫כאן חשוב לציין שההתייחסות התכנונית‬
‫זיהום מקורות המים – רוב מקורות‬
‫לאנרגיה היא לא רק במובנים של אספקה על‬
‫המים חשופים לזיהומים הנובעים‬
‫בסיס אנרגיה מתחדשת, אלא לא פחות מכך‬
‫משימושי קרקע אינטנסיביים‬
‫במובן של חסכון באנרגיה הודות לתכנון‬
‫בקרבתם.‬
‫נכון. הוכח כי תכנון נכון משפר נוחות‬
‫איכות מי הקולחים – למרות היותה‬
‫אקלימית של תושבים, ובכך מקטין את‬
‫של ישראל בין המדינות המובילות‬
‫צריכת האנרגיה באופן כללי.‬
‫בהשבת מי קולחים לשימושי‬
‫משק האנרגיה מהווה נדבך חשוב בכל‬
‫חקלאות ותעשייה, ישנם שימושים‬
‫כלכלה ובמיוחד בכלכלת מדינה כמו ישראל,‬
‫רבים המחייבים שימוש במים‬
‫החסרה מקורות מחצביים )פחם, נפט וגז(,‬
‫שפירים.‬
‫עקב כך ישראל נאלצת לייבא את מרבית‬
‫במקביל לבעיות אלו מבדיקות שנעשו עולה‬
‫האנרגיה הראשונית ממקורות שונים בעולם.‬
‫כי הצרכן הביתי צורך כשליש מהיצע המים‬
‫על כן תלות זו בייבוא ובשימוש במקורות‬
‫השפירים 3 . בהתאם לכך, על ידי הבנה את‬
‫אנרגיה מחצביים מחייבת חשיבה מיוחדת,‬
‫הבעיות במשק המים הנובעות מאספקטים‬
‫הן בהיבט אמינות האספקה, והן בהיבט של‬
‫הטבעיים, המלאכותיים ומוקדי הצריכה,‬
‫תרומת חומים אלו לזיהום הסביבה ברמה‬
‫עולה כי דווקא קנה המידה השכונתי טומן‬
‫המקומית והגלובאלית. בעוד שלמקורות‬
‫בחובו את הפתרונות היצירתיים הדרושים‬
‫אנרגיה חלופית יש יתרונות רבים:‬
‫לחסכון במים בנוסף לפתרונות המקובלים‬
‫פוטנציאל – צריכת האנרגיה‬
‫בקני המידה הביתי או האזורי. בקנה מידה‬
‫העולמית בשנה, שקולה לקרינת‬
‫השמש המגיעה לכדור הארץ כל 54‬
‫3 407 מלמ"ק מתוך 0591 מלמ"ק – הנתון על פי‬
‫תכנית אב מעבר משק המים )גבירצמן, 2002(‬
‫7‬

8. ‫צמחייה ברחובות ובגינות ושימוש בחומרי‬
‫האנרגיה‬ ‫בתחום‬ ‫מבודדים.‬ ‫בנייה‬
‫המתחדשת, פיתוח תשתיות לשימוש‬ ‫זמינות – במדינות רבות קיימים‬
‫באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח רמת הבית‬ ‫משאבים כמו שמש, רוח, מים, ביו-‬
‫והשכונה. בתחום ניצול הפסולת )ביו-מסה(,‬ ‫מסה, חום וכו', שהם בעיקר פועל‬
‫ניתן לפתח תשתיות שכונתיות לשימוש‬ ‫יוצא של מיקום גיאוגרפי ושל‬
‫האנרגיה המשתחררת מאתרי פסולת‬ ‫תנאים טופוגרפיים, אקלימיים‬
‫קרובים.‬ ‫וגיאולוגיים. וכידוע לניצול משב‬
‫מקומי יש השפעות חיוביות על‬
‫4.5. איכות הסביבה‬ ‫21‬
‫אמינות האספקה, המאזן המסחרי‬
‫הערך איכות הסביבה מתייחס לבריאות‬ ‫והתעסוקה.‬
‫האדם, הסביבה בה הוא נמצא ואיכות‬ ‫הגנה על איכות הסביבה –‬
‫החיים. עלינו לזכור שכדור הארץ הינו‬ ‫מקורות‬ ‫לניצול‬ ‫הטכנולוגיות‬
‫מערכת אקולוגית מורכבת המכילה‬ ‫מתחדשים אינן גורמות לפליטת‬
‫אלמנטים רבים הקשורים זה בזה, הפרת‬ ‫מזהמים.‬
‫האיזון באלמנט אחד יוצר שרשרת תגובות‬ ‫עלות הפעלה נמוכה – בעיקר בשל‬
‫לא רצויות הפוגעות במארג החיים העדין על‬ ‫העובדה שאין הוצאות על דלק, אך‬
‫הכדור.‬ ‫יחד עם זאת ראוי לציין שבחלק‬
‫התעשייתית‬ ‫החקלאית,‬ ‫המהפכות‬ ‫ההקמה‬ ‫עלות‬ ‫מהטכנולוגיות‬
‫והטכנולוגית גרמו לריבוי טבעי מואץ של‬ ‫הראשונית היא גבוהה יחסית עקב‬
‫אוכלוסיית העולם ולניצול משאבי כדור‬ ‫החדשנות הטכנולוגית.‬
‫הארץ בקצב העולה על יכולת התחדשותם.‬ ‫מודולריות – רבים מהמתקנים‬
‫החברה המודרנית, התעשייתית מייצרת‬ ‫לניצול אנרגיה מתחדשת ניתן לבנות‬
‫מידי שנה זיהומים שונים הנפלטים‬ ‫ביחידות קטנות יחסית, שאפשר‬
‫ממקורות מגוונים כגון תחבורה, תעשייה‬ ‫להרחיב עם הזמן ליחידות גדולות‬
‫וכו'. השפעת הזיהומים ניכרת ברמה‬ ‫יותר, כשהביקוש גדל, לדוגמא:‬
‫המקומית והעולמית לאורך שנים רבות. כל‬ ‫טורבינות רוח או קולטים פוטו-‬
‫שנה יוצאים מכלל שימוש, משאבים חיוניים‬ ‫וולטאיים.‬
‫של קרקע ומים עקב זיהומם, חשוב לזכור כי‬ ‫בתכנון שונות נושא האנרגיה מתבטא בשלוש‬
‫נקיטת אמצעים למניעת הזיהומים מבעוד‬ ‫רמות: ניצול אנרגיה פאסיבית על ידי שימוש‬
‫מועד חוסכת אמצעים רבים הדרושים‬ ‫בחומרי בנייה, הצללה וכיון מבנים ביחס‬
‫לטובת ניקוי וטיהור של משאבי הטבע‬ ‫לאקלים ולמיקרו-אקלים, שימוש באנרגיה‬
‫שניזוקו בניסיון להחזירם למצבם הטבעי.‬ ‫מתחדשת וניצול פסולת להפקת אנרגיה.‬
‫הערך איכות הסביבה מתייחס גם לשימור‬ ‫בתחום הנוחות האקלימית, התכנון צריך‬
‫ערכי טבע ומסורת מקומית, שימור מגוון‬ ‫להתחשב במיקום המגרשים ביחס לתנאי‬
‫המינים ועוד. בהקשר זה מורחב תפקידה של‬ ‫האקלים, העמדת המבנים בהתאם לכיווני‬
‫הצמחייה שיש לה חשיבת מרכזית בוויסות‬ ‫הרוחות וזוויות המבנים ביחס לשמש,‬
‫האקלים באזורים בנויים ושמירה על הנוף‬ ‫הצללה מקסימאלית בקיץ, באמצעות‬
‫8‬

9. ‫של‬ ‫מרבית‬ ‫והבנה‬ ‫המאפשרות הנאה‬
‫המערכת הטבעית.‬
‫לאי-יישום הפרמטרים השונים שא איכות‬
‫הסביבה יש השפעה בשני מישורים השלובים‬
‫השינוי בממוצע הטמפרטורות בין אזור כפרי, פרברי ועירוני.‬
‫זה בזה ללא אפשרות להפריד ביניהם:‬
‫פגיעה בבריאות האדם והסביבה –‬ ‫בהקשר זה ראוי לציין גם את המונח של‬
‫זיהום אוויר, רעש, קרינה, פסולת,‬ ‫"טבע עירוני", מונח זה מתייחס לאתרי טבע‬
‫זיהום קרקע וכו'.‬ ‫הנמצאים בסביבה העירונית ושומרים על‬
‫פגיעה באיכות החיים – נוחות‬ ‫האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי.‬
‫אקלימית, צמחיה, ריבוי מזיקים,‬ ‫יתרונם של שטחים מסוג זה הוא רב, הם‬
‫זיהום חזותי, פגיעה באור וכו'.‬ ‫תורמים למיתון מפגעים סביבתיים,‬
‫ברמה השכונתית רצוי לפעול להוצאת‬ ‫ממצבים את דמותה של העיר, וחשוב מכל –‬
‫התנועה מאזורי המגורים להפחתת זיהום‬ ‫מספקים תוכן לפעילות חינוך ופנאי לתושבי‬
‫האוויר מכלי התחבורה, הקצאת שטחים‬ ‫העיר. באזורים אלו קיימת עדיפות לשימוש‬
‫עבור שתילת צמחיה, החל משתילת עצים‬ ‫בצמחיה מקומית המותאמת לתנאי‬
‫לאורך המדרכות ליצירת הצללה ועד ליצירת‬ ‫האקלים ולאופי האזור, כך שתבטיח גינון‬
‫גינות בעלות נפח מספיק ליצירת מיקרו-‬ ‫חסכוני ועמיד בתנאי מזג האוויר. שמירת‬
‫אקלים, הקצת שטחים למרכזי מחזור‬ ‫חלק משטחי העיר כנוף מקומי טבעי,‬
‫שכונתיים ולאיסוף סוגי פסולת שונים.‬ ‫מאפשרת יצירת אזורים המעניקים תחושת‬
‫בשכונות שונות פתרונות אלו יכולים לבוא‬ ‫טבע על כל המגוון שבו. וכל זאת בהשקעה‬
‫לידי ביטוי באופנים שונים, שיגזרו מאופי‬ ‫כספת נמוכה מזו הנדרשת לתחזוקת שטחים‬
‫וצפיפות השכונות המתוכננות.‬ ‫ציבוריים מגוננים ומטופלים בתוך היישוב.‬
‫בשונה משמורת טבע, באתר טבע עירוני‬
‫צורכי האדם והקהילה חשובים ושווים‬
‫5.5. שיטת המחקר‬ ‫31‬
‫באותה המידה כמו השמירה על משאבי‬
‫בהתאם לסקירה הקצרה של הרקע‬
‫הטבע. לכן חשוב בתכנון שטחים אלו‬
‫התיאורטי, שיטת המחקר בעבודה זו‬
‫להקדיש תשומת לב שווה לשימור‬
‫תתבסס על העקרונות הבאים:‬
‫המשאבים ולפיתוח תשתיות קולטות קהל‬
‫9‬

10. ‫של סביבה עירונית, היא הבנה שבמידה רבה‬ ‫לימוד של העקרונות לתכנון בר-‬
‫סביבה זו נגזרת מאופן התנועה של כלים,‬ ‫קיימא, הרלוונטיים לקנה המידה‬
‫אנשים וסחורות במרחב, ברגע שאמצעי‬ ‫השכונתי.‬
‫התנועה משתנים, משתנה גם אופי הפעילות‬ ‫בחינה של תקדימים מהעולם לאופן‬
‫של האנשים והתנועה במרחב, ולאלו‬ ‫יישום עקרונות התכנון באופן מלא‬
‫השלכות ישירות על התכנון, הפיתוח‬ ‫או חלקי, וזאת על מנת ללמוד על‬
‫והתחדשות של סביבות עירוניות.‬ ‫הישימות ושיטות המימוש של‬
‫במאה ה-02 הרכב הפרטי שינה לחלוטין את‬ ‫עקרונות לתכנון בר-קיימא של‬
‫מבנה העירוניות. מקומות עבודה, פנאי‬ ‫שכונות.‬
‫וקניות הוצאו הרחק ממרכזי הערים ואזורי‬ ‫בחינת ישימות העקרונות לתכנון‬
‫המגורים, והועברו לאזורים מרוחקים‬ ‫במציאות‬ ‫לשכונות‬ ‫בר-קיימא‬
‫הנגישים אך ורק ברכב. הרחובות תוכננו‬ ‫הישראלית, לאור חוקים ורשויות‬
‫בהתאם לתנועת מהירות הרכבים, והבניינים‬ ‫התכנון.‬
‫נסוגו מהמדרכות על מנת לפנות מקום‬
‫סיכום המלצות לאופן יישום‬
‫לחניות. ייתכן כי בפעם הראשונה‬
‫בר-קיימא‬ ‫לתכנון‬ ‫העקרונות‬
‫בהיסטוריה הרחובות העירוניים הפכו‬
‫לשכונות בישראל.‬
‫למנוכרים.‬
‫בעיה נוספת איתה נדרש להתמודד התכנון‬
‫היא העובדה שצרכי התושבים והטכנולוגיה‬
‫6. סקירת ספרות‬ ‫5‬
‫משתנים בקצב מהיר בהרבה מהקצב בו‬
‫משתנה הסביבה הבנויה. כאשר אנו‬
‫1.6. ריכוז עקרונות לתכנון בר-‬ ‫41‬
‫קיימא ברמת השכונה‬
‫מתכננים צריך לזכור שבזמן שאורך החיים‬
‫של רחוב יכול להיות 000,1 שנים ושל בניין‬ ‫1.1.6. דגשים לתכנון שכונתי‬ ‫71‬
‫אולי 002 שנים, לשרותי האחזקה והתפעול‬
‫פרק זה יתמקד בסקירה של מספר עקרונות‬
‫)לרבות הטכנולוגיות לביצועם( אורך חיים‬
‫ועיצוביים‬ ‫תכנוניים‬
‫של 52 שנים בממוצע.‬
‫אשר תומכים בסביבות‬
‫מושכות,‬ ‫עירוניות‬
‫מבנה עירוני בר-קיימא‬
‫ובנות-‬ ‫מצליחות‬
‫זו‬ ‫שעבודה‬ ‫למרות‬
‫קיימא, במטרה לעודד‬
‫מתמקדת בתכנון בר-‬
‫את ההבנה שעקרונות‬
‫קיימא לשכונות, ראוי‬
‫בסיסיים‬ ‫תכנוניים‬
‫לציין שהבנת התכנון בר-‬
‫יכולים לתרום תרומה‬
‫הקיימא לא תהיה מלאה‬
‫ליצירת‬ ‫משמעותית‬
‫ללא ההבנה שסביבות‬
‫סביבה עירונית איתנה‬
‫קשורות זו בזו. קיימות‬
‫שבה יש מקום לשיטות‬
‫השכונה קשורה בתכנון‬
‫ההקמה ולטכנולוגיות‬
‫העירוני הכולל, שמתוכו‬
‫החדשות שמתפתחות.‬
‫נגזרים מיקומה של‬ ‫סכמה עקרונית למבנה עירוני פולי-צנטרי עם‬
‫יישום עקרון קהילות הולכי-רגל.‬ ‫נקודת המפנה להבנה‬
‫01‬

11. ‫ניתן למצוא בערים כמו: לונדון, בירמינגהם,‬ ‫התחבו‬ ‫ה‬
‫מנצ'סטר ועוד.‬
‫ה‬ ‫נ‬
‫קהילת הולכי-רגל )השכונה(‬
‫להלן מספר עקרונות תכנון שיכולים לתמוך‬
‫בהתאמת שכונות למרחקי הליכה נוחים:‬
‫חנויות ושירותים נוטים להיות‬ ‫י והאזורי אחת הגישות‬
‫ממוקדים לאורך הרחוב הראשי‬ ‫המוצלחות בתכנון היא "קהילת הולכי-רגל"‬
‫סכמה עקרונית למבנה שכונה על פי עקרון קהילת הולכי-רגל.‬
‫שחוצה את השכונה, היכן‬ ‫)‪ .(Walkable community‬גישה זו מאפשרת‬
‫שמתכנסים ומלכדים נתיבי התנועה‬ ‫ליצור אבן-יסוד נוחה לתכנון עירוני בר-‬
‫המרכזיים, או מתקנים כמו תחנות‬ ‫קיימא, מודל זה של תכנון עירוני ניתן לכנות‬
‫רכבת או תחנות אוטובוסים. הרמה‬ ‫גם כ"מרכזים ודרכים" ושימוש נרחב בו‬
‫11‬

12. ‫השירותים והמגורים. אזורים אלו‬
‫בדרך כלל לא מוגדרים מבחינת‬
‫יעודי הקרקע שלהם, ועל כן הם‬
‫בעלי הפוטנציאל הגבוהה ביותר‬
‫ליצירת פיתוח למגורים ושימושים‬
‫מעורבים, שייצרו חיבור חזק יותר‬
‫בין חלקי השכונה והעיר.‬ ‫ספר,‬
‫כמו כן אפשרויות ליצירת עירוב‬ ‫מרכזי בריאות ושטחים פתוחים‬
‫שימושים טמונות בשוליים של‬ ‫מפוזרים בפנים השכונה ויוצרים‬
‫השכונה לאורך הצירים המרכזיים,‬ ‫מרכזים קהילתיים בשכונה במקביל‬
‫אזורים אלו נמצאים מחוץ‬ ‫למרכז המסחרי.‬
‫למרכזים העמוסים ועל כן הרבה‬ ‫על השכונה להציע מגוון רחב של‬
‫יותר קל לפתחם ולמצות את‬ ‫אפשרויות מגורים, לא רק במובן‬
‫הפוטנציאל הגלום בהם.‬ ‫של גודל, אלא גם במובנים של‬
‫מגורים ברי-השגה וברמות קביעות‬
‫אפשרויות ליישום‬ ‫שונות. דבר זה מאפשר ליצור‬
‫רעיון עקרוני זה של קהילת הולכי-רגל‬ ‫קהילות מעורבות ולא שכונות‬
‫מהווה את הבסיס לחשיבה תכנונית, בייחוד‬ ‫למגזר או מעמד מסוימים.‬
‫ברמה שהתכנון העירוני/שכונתי יכול לחזק‬ ‫צפיפות המגורים גבוהה יותר סביב‬
‫ולהעצים את המבנה האורבאני בר-הקיימא.‬ ‫המרכז, לאורך צירי התנועה‬
‫בין השאר זה כולל:‬ ‫המרכזיים, והולכת ויורדת לקראת‬
‫הכוונה של פיתוח אזורי מסחר‬ ‫הקצה של השכונה.‬
‫ופנאי אל המרכזים השכונתיים‬ ‫צירי התנועה נחלקים על ידי‬
‫הקיימים והבטחה שהפיתוח מחוץ‬ ‫מכוניות, תחבורה ציבורית, רוכבי‬
‫למרכז לא יערער את מעמדם של‬ ‫אופניים והולכי רגל, וחוצים את‬
‫המרכזים ההיסטוריים והקיימים.‬ ‫המרכז השכונתי במקום לעבור‬
‫של‬ ‫האטרקטיביות‬ ‫של‬ ‫הגברה‬ ‫סביבו.‬
‫העירוניים/שכונתיים‬ ‫המרכזים‬ ‫קנה המידה המומלץ לשכונות‬
‫הקיימים באמצעות הרחבה של‬ ‫שמותאמות להולכי רגל עומד על‬
‫קשת השירותים שהם מספקים‬ ‫רדיוס של כ-008 מ'.‬
‫ושיפור מצבם הפיזי.‬ ‫עקרונות אלו מתאימים הן לתכנון שכונות‬
‫יצירת מדרג צפיפויות מתאים סביב‬ ‫חדשות והן להתערבות ושינוי שכונות‬
‫המרכזים השכונתיים, מצד אחד‬ ‫קיימות, אך יחד עם זאת בשכונות קיימות‬
‫כדי לתמוך בהם ומצד שני לא‬ ‫כדאי לשים לב לנקודות נוספות:‬
‫להעמיס עליהם יתר על המידה.‬ ‫הפוטנציאל הגבוהה ביותר ליצירת‬
‫במידה וישנם אזורים מרוחקים‬ ‫עיבוי בשכונה נמצא בדרך כלל‬
‫מידי מהמרכז השכונתי, נדרש‬ ‫בשטחי ההפקר של ה"איזור"‬
‫לזהות זאת ולתמוך ביצירת תת-‬ ‫המסחר,‬ ‫אזורי‬ ‫בין‬ ‫)‪,(zoning‬‬
‫21‬

13. ‫לאוטובוס,‬ ‫לחכות‬ ‫אופניים,‬
‫וברחובות שקטים יותר, אפילו‬
‫מקום לילדים לשחק.‬
‫רחובות ומבננים בשכונה‬
‫צפיפות הפיתוח‬ ‫מבנה הפיתוח בתוך השכונה מתבטא בצורה‬
‫ניצול יעיל של קרקע מתקיים באמצעות‬ ‫של רחובות ומבננים המוגדרים על ידי צירי‬
‫תכנון "מתאים" של צפיפויות בשכונה.‬ ‫תנועה. הרחובות והמבננים מסודרים כך‬
‫השימוש במונח "מתאים" הוא מכוון, מכיוון‬ ‫שהם מאפשרים תנועה ישירה של הולכי רגל‬
‫וצפיפות הפיתוח יכולה להשתנות בהתאם‬ ‫אל ומהתשתיות השכונתיות המרכזיות‬
‫למקום, לנגישות, לקונטקסט, לסביבה‬ ‫ובכללן אזורי מסחר ומרכזי תחבורה. מבנה‬
‫ולסוגי המגורים והמסחר. הצפיפות צריכה‬ ‫הרחובות מאפשר בחירה של מסלולים‬
‫להגיב והתייחס באופן יצירתי לכל הנושאים‬ ‫שונים מכל נקודה בשכונה. באופן כללי רצוי‬
‫הללו, ולהיות תוצר לוואי של העיצוב‬ ‫שהמבננים יעשו קטנים יותר לקראת המרכז‬
‫השכונתי, ולא רק הנחיות תכנון מונחתות‬ ‫על מנת לאפשר יותר חופש תנועה באזור‬
‫מלמעלה.‬ ‫הצפוף.‬
‫יחד עם זאת ניתן לזהות מספר עקרונות‬ ‫אין כללים מוגדרים לתכנון רחובות, על כן‬
‫תכנוניים שיכולים לעזור ליצור סביבות‬ ‫חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולהתייחס‬
‫שיוצרות ניצול טוב יותר של הקרקע:‬ ‫לקונטקסט, ליחסי בנוי-פנוי ועיצוב‬
‫לדרישות עבור חניות יש השלכות‬ ‫הסביבה. דבר זה אפשר יצירה של מגוון‬
‫רבות הן על צפיפות הפיתוח והן על‬ ‫עצום של רחובות החל משדרות רחבות ועד‬
‫האיכות. פתרונות יצירתיים יכולים‬ ‫לסמטאות אינטימיות, אך יחד עם זאת ניתן‬
‫לשנות משמעותית את איכות אזור‬ ‫לזהות מספר כללים מנחים לתכנון רחובות:‬
‫המגורים.‬ ‫צמתים דורשים עיצוב גם כדי‬
‫תכנון רשת הרחובות וסידור‬ ‫להדגיש את חשיבותם כנקודת‬
‫מקומות החניה הם גורם מכריע‬ ‫מפגש של שני צירים וגם לווידוא‬
‫בתכנון הסביבה השכונתית.‬ ‫החזיתות שלהם פונות ויוצרות‬
‫נדרש לבחון את תשתית השטחים‬ ‫מרחב ציבורי.‬
‫הציבוריים בשכונה לפני שמתכננים‬ ‫התווך בין הבניינים לרחוב צריך‬
‫שטחים חדשים, במידה ויש מספיק‬ ‫לקחת בחשבון את כל הפונקציות‬
‫שטחים ציבוריים ביחס לצפיפות‬ ‫התומכות שנדרשות, כגון: מקומות‬
‫הנדרשת בשכונה רצוי להפנות את‬ ‫פריקה, תנועת אופניים, ריהוט רחוב‬
‫המאמץ התכנוני לכיוונים אחרים.‬ ‫וכו', וכל אלו צריכים להשתלב עם‬
‫שוב גם במקרה זה ההיגיון של קהילת‬ ‫הצורך לאזן בין קנה המידה של‬
‫הולכי-הרגל מהווה נקודת פתיחה טובה‬ ‫הרחוב, לנצפות של הרחוב‬
‫לתכנון צפיפות ותשתית שכונתית. נקודת‬ ‫ולפרטיות של הבתים.‬
‫ההתחלה היא בלהתחיל לחשוב איפה‬ ‫רחובות צריכים למלא מגוון של‬
‫החנויות המקומיות, בתי הספר והשטחים‬ ‫תפקידים – מקומות לחיות, לקנות,‬
‫הפתוחים? איפה עוברת התחבורה הציבורית‬ ‫לחנות, לנהוג, ללכת, לרכב על‬
‫31‬

14. ‫כמו התכנון המקורי. פיתוח חדש‬
‫צריך להיות מתוכנן עם חשיבה‬
‫מעמיקה מראש בנוגע לאופני‬
‫האחזקה התפעול שלו, לא רק‬ ‫דגשים נוספים‬
‫במובן בחירת החומרים והטיפול‬ ‫חלק זה התמקד בעיקר במבנה של הסביבה‬
‫בנוף, אלא גם במובן של אחריות‬ ‫העירונית/שכונתית, מרכיב זה הוא חשוב‬
‫לביצוע ולמימון.‬ ‫ביותר לתכנון בר-קיימא , אך לכשעצמו הוא‬
‫הראיה כי פיתוח חדש הוא זרז‬ ‫אינו יכול להשיג קיימות. השגת הקיימות‬
‫לשיפור אזורים קיימים. השאיפה‬ ‫בסביבה עירונית צריכה להיתמך על ידי‬
‫היא לא ליצור פיתוח חדש נקודתי,‬ ‫תכנון מפורט יותר של אלמנטים נוספים‬
‫אלא לבחון כיצד הפיתוח החדש‬ ‫שעוד נדון בהם בהמשך. יחד עם זאת להלן‬
‫יכול להשתלב במרקמים הישנים‬ ‫מספר נושאים נוספים שראוי להתייחס‬
‫ולתרום גם להם.‬ ‫אליהם בתכנון סביבה עירונית/שכונתית בת-‬
‫קיימא:‬
‫כמו שניתן להבין ממגוון הנושאים שעלו‬ ‫מעורבות‬ ‫קהילות‬ ‫של‬ ‫יצירה‬
‫כאן, תכנון ב-קיימא הוא תכנון מולטי-‬ ‫הכוללות קבוצות חברתיות שונות.‬
‫דיסציפלינארי, שדורש ראיה הוליסטית‬ ‫אחד הלקחים מתכנון שכונות‬
‫ומתכללת של מגוון רחב מאוד של נושאים‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה-02‬
‫ואנשי מקצוע.‬ ‫הוא שהאיזור תרם לקיטוב חברתי‬
‫וליצירת שכונות של עשירים ועניים.‬
‫2.1.6. נוף וטבע בשכונה‬ ‫81‬
‫על כן צריך לשאוף ליצור ערוב רב‬
‫יותר של אפשרויות מגורים להימנע‬
‫נוף וטבע הינם גורמים קריטיים המשפיעים‬
‫מריכוז גבוה של יחידות דיור זהות.‬
‫על איכות הסביבה האורבאנית שלנו.‬
‫תפקידם אינו רק "מקומות ירוקים" אלא‬ ‫תכנון מגוון שירותים ותשתיות‬
‫השפעה יסודית על הצורה והתהליך של‬ ‫שעונים על מגוון דרישות. מרכזי‬
‫פיתוח הסביבה. תכנון נוף אינו רק תוספת,‬ ‫קניות מרכזיים מחוץ לערים יכולים‬
‫אלא הבסיס ליצירת מקום. אלו לא רק‬ ‫להוות פיתרון יעיל עבור אלו שיש‬
‫עצים, שיחים, עשבים ומדשאות נרחבות‬ ‫להם מכוניות, אך בכל זאת לא ניתן‬
‫המשביעות את הצורך שלנו בירוק. נוף‬ ‫לוותר על מרכזי הערים או הרחובות‬
‫משלב: צורות קרקע, מערכות אקולוגיות‬ ‫המסחריים על הגיוון הרב שבהם‬
‫ורשת שטחים פתוחים, היוצרים את‬ ‫שנגיש לכולם במרחק הליכה.‬
‫הסביבה הטבעית בת-הקיימא.‬ ‫יצירת תחבורה ציבורית איכותית.‬
‫אצל רבים קיימת מקובעות מסוימת‬ ‫זוהי דרישת יסוד להפחתת התלות‬
‫במחשבה, שעירוניות וטבע אינם מתחברים,‬ ‫ברכב הפרטי ולשינוי בתפיסת‬
‫כאשר במציאות שניהם שותפים לסביבה‬ ‫התכנון, מתכנון עבור מכוניות‬
‫טבעית אחת: פיתוח בנוי על קרקע, פיתוח‬ ‫לתכנון עבור הולכי רגל.‬
‫הקרקע ייחודי למקום ולנוף המסוים שלו.‬ ‫ההכרה בכך שאחזקה ותפעול‬
‫לטווח ארוך חשובים באותה המידה‬
‫41‬

15. ‫מקומות‬ ‫הפיכת‬ ‫–‬ ‫חברתית‬
‫לאהובים ובו-זמנית הגדלת הקניין,‬ ‫נוף‬
‫צמצום הלחץ העירוני ושיפור איכות‬ ‫בעיר, דרך פיתוחים חדשים ותהליך עיצוב‬
‫החיים.‬ ‫שונה.‬
‫כלכלית – שמירה על איכויות‬ ‫נוף הינו בלתי נפרד מהחיים בעיר, ועליו‬
‫הנדל"ן, בשל שמירה על איכות‬ ‫לקחת חלק מרכזי בכל פעולה של הפיתוח‬
‫החיים הטובה.‬ ‫העירוני. בגישה יותר עמוקה, ניתן להגיד כי‬
‫העיר מצטרפת לטבע ולא ההפך.‬
‫גישה זו מתחילה מההבנה כי אפילו החללים‬ ‫תכנון נוף הינו אלמנט בסיסי בתהליך‬
‫בין הבניינים יוצרים את הבסיס לנוף.‬ ‫התכנון ובהחלט מסוגל להפוך לשחקן מפתח‬
‫שטחים אלו נמצאים היכן שהקרקע חשופה‬ ‫בתהליך הקיימות.‬
‫גישה זו מדברת על קיום אקולוגי בעל שיווי‬
‫תכנון השכונה צריך לצמוח מהקונטקסט הסביבתי והנופי שלה כך שיבוא לידי‬
‫ביטוי במבנה השכונה‬
‫לשמש, וחדירה למי הגשמים כך שבאמצעות‬ ‫משקל של עיר וטבע, כאשר לשניהם‬
‫תכנון נכון הצמחייה מסוגלת לצמוח‬ ‫יתרונות. הטבע יוצר יופי אסטטי בעיר,‬
‫ולהתפתח ללא הגבלה.‬ ‫משפר את המיקרו-אקלים, שומר על ויסות‬
‫לחצים של הסביבה על האזור העירוני ונותן‬
‫יתרונות לשילוב נוף וטבע בסביבה עירונית‬ ‫מרגוע מנטאלי וקונטרסט לתושבים. טבע‬
‫ההכרה כי צמחייה מכל סוג שהוא משפיעה‬ ‫ונוף בעיר הינם חשובים לשיפור איכות‬
‫על המיקרו-אקלים שבסביבתה, כלל אינה‬ ‫החיים בשטחים העירוניים ולהפיכתם‬
‫חדשה.‬ ‫לחללים ברי-קיימא, מבחינה: אקולוגית,‬
‫הצמחייה ידועה בעבור:‬ ‫חברתית וכלכלית:‬
‫צריכת 2‪ CO‬ובמקומו השבת חמצן‬ ‫אקולוגית – השפעה על המיקרו-‬
‫לאוויר, וזאת באמצעות תהליך‬ ‫אקלים ויצירת בתי גידול לחיי‬
‫הפוטוסינתזה )לדוגמא, כמות ה-‬ ‫הטבע.‬
‫2‪ CO‬הנפלטת ממכונית במשך שנה‬
‫51‬

16. ‫לאפקט הצמחייה יש השפעה חיובית על‬ ‫אחת, תעובד לחמצן על ידי 5 עצים‬
‫סביבתנו ועל בריאות האדם: האוויר נקי‬ ‫לאורך תקופה של 99 שנים(.‬
‫יותר, פחות חלקיקי זיהום ומיקרו-אקלים‬ ‫צמחיה מתפקדת כפילטר לזיהומי‬
‫נוח יותר. אך יש גם מימד תפיסתי-כלכלי‬ ‫אויר מפחיתה את האבק באוויר –‬
‫לדבר, נוף בשכונה, כמו למשל: פארקים,‬ ‫חלקיקי אבק ופיח המגיעים לעצים‬
‫גינות ועצים, יכולים להפוך מקומות מגורים‬ ‫נתפסים בעלווה שלהם עד אשר‬
‫למושכים יותר ולהעלות את איכות החיים‬ ‫נשטפים לקרקע ע"י הגשם.‬
‫בהם. אם נתבונן בגורמים שמשכו אנשים‬ ‫צמחיה סופגת רעש ויכולה לשמש‬
‫לעבור מהעיר, נוכל לראות רמזים ל"מה‬ ‫מרכיב בידודי.‬
‫שחסר בעיר" – כלומר, סביבות ירוקות‬ ‫צמחים מעלים את הלחות ומורידים‬
‫היוצרות קונטרסט עם הקווים הנוקשים של‬ ‫את הטמפרטורה, בנוסף לכך הם‬
‫הבניינים.‬ ‫סופגים ומעכבים את מי הגשם‬
‫השפעת הנוף היא מעבר לאיכות האסתטית‬ ‫מלרדת לניקוז העירוני.‬
‫והאקולוגית בעיר. קיום הנוף משפיע על‬
‫צמחיה הופכת את הטמפ'‬
‫פסיכולוגיית האדם ובריאותו הנפשית.‬
‫הממוצעת ליותר ממוזגת )מקטינה‬
‫ניסיונות קליניים הראו כי חולים שהתבוננו‬
‫את החום בקיץ ומעלה את‬
‫החוצה מהחלון וראו צמחייה, החלימו מהר‬
‫הטמפרטורה בחורף(.‬
‫יותר, מאשר חולים שראו רק משטחים‬
‫צמחיה משמשת כ"שובר רוחות" –‬
‫מרוצפים 4 .‬
‫מסוגלת להקטין את מהירות הרוח‬
‫כך שצמחייה בוגרת ונוף, במיוחד חזקה‬
‫עד %05 ולהוריד את מקדם הקור‬
‫ומשמעותית כמו עצים גדולים, מסוגלת‬
‫הנוצר בעקבות רוחות, דבר שיכול‬
‫להשפיע על התנהגות האדם. אין זה אומר כי‬
‫החימום‬ ‫דרישות‬ ‫את‬ ‫להוריד‬
‫ניתן לפתור את כל הבעיות החברתיות‬
‫למבנים.‬
‫באמצעות שיפור הסביבה הפיזית, אך‬
‫מהלך טמפרטורות שעתי ברחובות ירוקים וברחובות חשופים )6-3 ביוני 7991(‬
‫4 ?‪Hewitt, M. (2001), Can trees cut pain‬‬
‫.1002 ‪Times, 4 September‬‬
‫61‬

17. ‫שימושית הודות לצורה המיוחדת שלה או‬
‫הודות ליכולת ההתאקלמות בתנאי זיהום‬
‫או צל קשים במיוחד. על כן נדרש שיקול‬
‫דעת בעת תכנון הצמחייה בהתאם לצורך‬
‫שנדרש לענות עליו.‬ ‫אל הנוף, מכאן שיש לקחת את‬
‫השילוב של סוגי צמחים תלוי בסוג הקרקע,‬ ‫נושא הצמחייה ביתר רצינות בתהליך‬
‫מים ואקלים זמינים. כל אלו יחד יוצרים את‬ ‫התכנון.‬
‫בית הגידול המקומי, המושך ציפורים,‬ ‫הכנסה של נוף לעיר ולשכונה יכולה להפחית‬
‫חרקים וחיות קטנות. ובהמשך הוא יוצר‬ ‫את הלחצים הנראים, הנוצרים והנחווים‬
‫ומתחבר לעוד ועוד בתי גידול שונים, אך‬ ‫בה. חלק מהגורמים הם: תחבורה עמוסה,‬
‫כולם קשורים )יערות, מרחבי צמחייה‬ ‫צפיפות ורעש. נוף כזה לא חייב להיות‬
‫פתוחים, מדשאות, אגמים, גדות נחלים‬ ‫פארקים גדולים, הוא יכול להיות נקודות‬
‫וכו'(. זה מעניק את היכולת למשיכת חיי‬ ‫ירוקות קטנות, גני כיס או רצועות דקות‬
‫טבע ושיפור המגוון הביולוגי באזורים‬ ‫במרקם העירוני השכונתי. מראות ירוקים‬
‫עירוניים.‬ ‫מפחיתים לחץ ומרגיעים את חושינו,‬
‫לא כל הצמחים יגדלו בכל מקום ובכל מצב,‬ ‫הסביבה הופכת ליותר נעימה, ובכך ניתן‬
‫חלקם טובים לאזורים יבשים בעלי קרקע‬ ‫להוריד את אחת הסיבות לעזיבת השכונות‬
‫יבשה, ואחרים לרטובה, חלקם דורשים‬ ‫העירוניות לטובת הפרברים.‬
‫אזורים חשופים לשמש ואחרים מוצללים.‬
‫כאשר בוחרים צמחייה יש להתחשב‬ ‫צמחים הם מקור מזון ומחסה למגוון‬
‫בתחזוקה הנדרשת )בהתאם לקרקע,‬ ‫חרקים, ציפורים ויונקים קטנים, ואלו‬
‫לאקלים ולרשויות של אותו אזור(. באופן‬ ‫בתורם הם מקור מזון לחיות אחרות.‬
‫כללי זנים מקומיים, בדרך כלל יסתגלו ביתר‬ ‫צמחים זקוקים לקרקע, מים ואור בכדי‬
‫קלות לאקלים המקומי ובכך יצרכו פחות‬ ‫לגדול ולקיים בכך את שרשרת המזון. אך‬
‫מים וטיפול. צמחייה עמידה‬ ‫לא כל שתילה תתאים‬
‫לזיהום מתאימה במיוחד‬ ‫לכך. נדרש מגוון של מיני‬
‫לרחובות עירוניים, ולעומתה‬ ‫צמחים על מנת למשוך‬
‫חרקים‬ ‫המושכת‬ ‫כזו‬ ‫מגון של חרקים וציפורים.‬
‫וציפורים מתאימה לשטחים‬ ‫במרבית המקרים זני‬
‫פתוחים וגינות.‬ ‫צמחים מקומיים מושכים‬
‫אליהם יותר בעלי חיים‬
‫מאסטרטגיה נופית ליישום‬ ‫מאשר צמחייה אקזוטית‬
‫מפורט‬ ‫מחלקים מרוחקים של‬
‫להגברת המגוון הביולוגי‬ ‫העולם. כנ"ל זנים שהם‬
‫בשטחים בנויים יש חשיבות‬ ‫אקזוטיים. אין זה פוסל‬
‫רבה בשימוש ברשתות של‬ ‫בצמחייה‬ ‫שימוש‬
‫שטחים פתוחים וירוקים,‬ ‫שלעתים‬ ‫אקזוטית,‬
‫שטחים אלו מאפשרים‬ ‫רשת שטחים פתוחים כמסדרונות אקולוגיים‬ ‫קרובות יכולה להיות‬
‫באזורים עירוניים‬
‫71‬

18. ‫באמצעותו נדרש תמיד לבדוק את‬
‫האפשרויות ליצירת הקשרים בין השטחים‬
‫הפתוחים של השכונה לאלו של השכונות‬
‫הסמוכות ולאלו שהם ברמה העירונית.‬
‫כאשר מתכננים שכונה או אזור עירוני חדש‬ ‫השטח הבנוי לטבעי. בשל כך גדל הפוטנציאל‬
‫טבעיים בעיר המבורג, גרמניה.‬
‫רצוי לפעול לפי מספר עקרונות:‬
‫כדאי לבצע הערכה של הנוף באתר,‬
‫כולל סקר סביבתי ואקולוגי על‬
‫צמחייה מקומית, בתי גידול וכו'. זה‬
‫יעזור לזהות אזורים רגישים‬
‫ומאפייני נוף המשרתים את‬
‫הסביבה ושחובה לשמרם, כגון:‬
‫עצים גדולים, נתיבים של מי נגר,‬
‫קרקע סופגת וטובה לניקוז,‬
‫מערכות אקולוגיות ובתי גידול‬ ‫ירוקים, צמחים‬
‫מיוחדים.‬ ‫מטפסים, שתילה באזורי חציצה ועוד.‬
‫בטופוגרפיה‬ ‫להתחשב‬ ‫רצוי‬ ‫אסטרטגיה זו מסוגלת לשמור על הקרקע‬
‫המקומית, ולא לשטח את האתר‬ ‫מפני פיתוח יתר, באותו הזמן לספק את‬
‫באופן אחיד. רצוי לדרג את‬ ‫הפונקציות האקולוגית ולהביא לגישה‬
‫המגרשים על בסיס הטופוגרפיה‬ ‫משופרת לשטחים ציבוריים פתוחים. עקרון‬
‫הקיימת על מנת לשמור על‬ ‫זה צריך לבוא לידי ביטוי בתכנון שכונות‬
‫חדשות, ובהתערבות בשכונות קיימות,‬
‫81‬

19. ‫השימוש בעקרונות אלו כנקודת התחלה‬
‫לתכנון השכונה ייצור אלמנטי נוף מהותיים,‬ ‫חת‬ ‫תר.‬
‫שיעניקו לאתר את אופיו. יותר מכך, לא רק‬
‫שהם עוזרים ליצור פיתוח שמגיב למיקום‬
‫ולפונקציונאליות שלו באופן סביבתי יותר,‬
‫אלא הם גם מאפשרים לאתר פתרון ייחודי‬
‫שנראה טבעי ולא מנוכר בסביבתו.‬ ‫צפויות בעונות הגשומות של השנה.‬
‫שטחים‬ ‫מראש‬ ‫לשמור‬ ‫רצוי‬
‫כחלק‬ ‫בנות-קיימא‬ ‫ניקוז‬ ‫מערכות‬ ‫משופעים שאינם מתאימים לבניה‬
‫מהמערכת הנופית‬ ‫כחלק מרצף של שטחים פתוחים‬
‫אנו יודעים שבטון ואספלט חוסמים שטחים‬ ‫ליניאריים. שטחים אלו הם‬
‫נרחבים בעיר מיכולת חלחול תקין, כך‬ ‫ייחודיים ומהווים חלק מהאופי‬
‫שנשארים שטחים זעירים להתפתחות‬ ‫ורוח המקום של האתר, שבעתיד‬
‫הצמחייה. כיום כ-%79 משטח מבנן עירוני‬ ‫יהפוך לשכונה, שתזוהה עם‬
‫לרוב חסום לחלחול מים. מעט מאוד מים‬ ‫המאפיינים הללו. אזורים טבעיים‬
‫מסוגלים לחדור לקרקע העירונית, להגיע‬ ‫אלו שגם כך לא ניתן לבנות עליהם‬
‫למי תהום, כל השאר מתועלים למער'‬ ‫הם חלק מההיסטוריה הטבעית של‬
‫הניקוז העירונית או ישירות לנחלים, לים‬ ‫האתר ובמידה ויפגעו לא ניתן יהיה‬
‫וכדומה. צמצום כמות המי הנגר המנוקזים‬ ‫לשחזרם אחר כך. כמו כן אזורים‬
‫למערכות העירונית הוא חיובי מכל היבט:‬ ‫אלו יתרמו לאיכות חיים של‬
‫פחות שפכים לטיפול – פחות בזבוז אנרגיה,‬ ‫התושבים חדשים ברמה המיידית‬
‫יותר מים שמגיעים ישירות לקרקע – יותר‬ ‫מרגע אכלוס השכונה עוד לפני‬
‫מים להשקיה ויותר החזרת מים למי‬ ‫ששאר הצמחייה הנטועה תספיק‬
‫התהום. איסוף מי נגר וניקוזם לביוב הפך‬ ‫להתפתח.‬
‫למאוד פופולארי בעולם. בעקבות כך,‬ ‫נדרש להבין את תנאי המיקרו-‬
‫השיטפונות הפכו לנפוצים יותר, תכופים‬ ‫אקלים המקומי. אילו אספקטים‬
‫יותר וקשים יותר בנזק. והדבר שורף המון‬ ‫ניתן לנצל באמצעות התכנון‬
‫אנרגיה ומשאבים ליצירת פתרונות, כמו‬ ‫)לדוגמא: למדרונות הפונים דרומה‬
‫מגני שיטפונות מלאכותיים וטיפול ושיקום‬ ‫יש יתרון לקלוט יותר קרינת שמש(.‬
‫אזורים שנפגעו.‬ ‫הודות לתשומת לב לתנאים‬
‫הגורמים העיקריים המשפיעים על ניקוז‬ ‫הסביבתיים ניתן למנוע או להקל על‬
‫טבעי הם:‬ ‫האתר מפני פגעי טבע קיצוניים‬
‫כמות וגודל שטח הקרקע החסומה‬ ‫הקיימים באזור )לדוגמא: על ידי‬
‫והלא חסומה שעליה יורד גשם.‬ ‫בניית קיר צמחיה המגן מהרוח ניתן‬
‫סוג האדמה ואחוז חדירותה למים.‬ ‫להוריד את כמות האנרגיה שאנו‬
‫כמות ותדירות המשקעים.‬ ‫מבזבזים על קירור וחימום(.‬
‫91‬

20. ‫האנושית ממשאבי נופש טבעיים. כדי לקבל‬
‫מושג על המורכבות הזו יש להבין שאנשים‬
‫מעריכים לא רק את החוויה ה"לא צרכנית"‬
‫של שימוש בשטח )צפייה בציפורים או הנאה‬
‫מהשקיעה(, שגם אותם קשה לאמוד, אלא‬
‫גם מגוון נושאים שאינם קשורים בשימוש.‬ ‫קטן‬
‫ביניהם יש למנות את הרצון לשמר משאב בו‬ ‫של מגרשים פרטיים בודדים, או ברמה‬
‫מרבית האנשים לא ישתמשו ישירות, או‬ ‫השכונתית שבה מערכות אלו יכולות לקבל‬
‫התועלת הקשורה בידיעה שאנשים אחרים –‬ ‫ביטוי גם כאלמנט מרכזי בנוף השכונתי.‬
‫בהווה או בעתיד – נהנים, או יוכלו ליהנות,‬
‫ממנו.‬ ‫הערכות כלכליות של נכסי טבע ונוף‬
‫אך ברור לכל כי גם אם לא ניתן לחשב בדיוק‬ ‫עד עתה נידונה תרומתם של השטחים‬
‫את ערכם הכלכלי של שטחים פתוחים בתוך‬ ‫הטבעיים לאיכות החיים בשכונה. דרך‬
‫השכונה ואלו שסמוכים לה, הרי שיש להם‬ ‫אחרת להסתכל על ערכם של שטחים‬
‫השפעה ישירה על הערך הנדל"ני של‬ ‫פתוחים היא באמצעות הכלים של כלכלת‬
‫המגרשים הסמוכים להם. להלן מספר‬ ‫משאבי טבע וסביבה. תת-תחום זה של‬
‫דוגמאות ממחקרים בנושא העלאת ערך‬ ‫הכלכלה פיתח תיאוריות וטכניקות לאומדן‬
‫5‬
‫הנכסים והמערכת הטבעית:‬ ‫ערכם של שטחים פתוחים, פארקים ומשאבי‬
‫כך כבר ב-9191 הצדיק פרדריק לאו‬ ‫נוף נוספים.‬
‫אולמסטד, מעצב הסנטרל פארק‬ ‫ערכם של משאבים מוגדר באמצעות מושג‬
‫בניו יורק, את השטחים הפתוחים‬ ‫ה"ערך כלכלי הכולל" ) ‪Total Economic‬‬
‫במונחים כלכליים:‬ ‫‪ .(Value‬וברמת העיקרון ניתן לבנות‬
‫"... כיום יודעים בבירור שבית ספר‬ ‫משוואה בסיסית שתיראה כך:‬
‫וגן משחקים הממוקמים היטב, או‬
‫‪TEV = Bd - Cd - Bp‬‬
‫אפילו אתרים מיועדים להקמתם,‬
‫‪ Bd‬מייצג בנוסחה זו את רווחי הפיתוח, ‪Cd‬‬
‫... מגדילים את ערך שאר‬
‫המקרקעין באזור שאותו בית ספר‬ ‫את עלויות הפיתוח ו-‪ Bp‬את הרווחים‬
‫אמור לשרת ביותר מאשר ערך‬ ‫הנגרמים משמירת הסביבה. מכאן עולה‬
‫השטח הנלקח לצורך זה, בדיוק כמו‬ ‫שאם ‪ TEV‬הוא חיובי על הפיתוח להתקדם,‬
‫שפארק מקומי... מגדיל את ערך‬ ‫ואם הוא שלילי, יש לעצרו.‬
‫המקרקעין בשכונות המגורים אותן‬ ‫עבודה רבה הושעה בניתוח המרכיבים‬
‫הוא משרת יותר מאשר ערך השטח‬ ‫המגולמים בנוסחה זו. חלק מהערכים של‬
‫הנלקח כדי להקימו."‬ ‫האתר קל מאוד לאמוד, מכיוון שהשוק‬
‫האיגוד האמריקאי לנופש ופארקים‬ ‫קובע אותם )לדוגמא, ערכו של דונם לפיתוח‬
‫פרסם לאחרונה סקירה המתארת‬ ‫למגורים, או ערכם של עצי הסקה(. אולם‬
‫האומדן של התועלות שאינן נסחרות בשוק‬
‫קשה הרבה יותר.‬
‫5 הדוגמאות מובאות מתוך: ד"ר יעקב גארב, הערך‬
‫הכלכלי של פארקים ושטחים פתוחים, דו"ח המוגש‬ ‫בין יתרונותיו הרבים של שטח פתוח קשה‬
‫לוועד לאיכות החיים – הר נוף בסיוע קרן קרב, יולי‬
‫1002.‬ ‫במיוחד לאמוד את אלו הקשורים בהנאה‬
‫02‬

21. ‫המספריים של צריכת המים הכוללת‬ ‫מחקר‬
‫6‬
‫בישראל של מגזר זה :‬
‫צריכת המים הביתית בישראל נעה בין 001‬
‫ל-032 ליטר לנפש ליום, ובממוצע כ- 561‬ ‫ש‬ ‫ו‬
‫ליטר לנפש. התפלגות ממוצע צריכת מים‬
‫למשפחה בישראל )נכון לשנת 9002( היא:‬
‫%53 - הדחת מים באסלות‬
‫%5 - גינון‬
‫%23 - מי אמבטיה ומקלחת ) מים‬ ‫מדן התחלתי‬
‫אפורים (‬ ‫טוב לגבי התוספת לערך השוק של‬
‫%41 - מי כביסה ) מים אפורים (‬ ‫נכסים הפונים אל הפארק או אל‬
‫%6 - מי הדחת כלים‬ ‫שטח פתוח הוא %02.‬
‫%5 - מי שתייה ובישול‬ ‫האמריקאית‬ ‫היערנות‬ ‫אגודת‬
‫%3 - מי כיורי אמבטיה ) מים‬ ‫העריכה, שעץ בודד בגיל 05 מספק‬
‫אפורים (‬ ‫בשנה צינון אוויר בסך 37$, האת מי‬
‫סה"כ %94 מצריכת מים ביתית היא‬ ‫נגר וסחף הקרקע בסך 57$, הגנה על‬
‫ממקורות של מים אפורים , הניתנים‬ ‫חיות הבר בסך 57$, והפחתת זיהום‬
‫לשימוש חוזר ע"י תהליך מחזור מים.‬ ‫אוויר בסך 05$.‬
‫הממוצע בישראל עומד על צריכה של 58‬
‫ליטרים מים אפורים לבן-אדם ביום.‬ ‫3.1.6. מים‬
‫91‬
‫מים אפורים הם מים שמוחזרו, כלומר‬ ‫נקודת התחלה בבחינת קיימות בנושא‬
‫משומשים – שמם האמיתי הוא "דלוחין".‬ ‫המים, היא זהה כמו במשאבים אחרים –‬
‫מים אפורים זורמים בסביבת משקי הבית,‬ ‫האם ניתן לצמצם את השימוש בהם? כאן‬
‫ואינם מכילים רעלים כמו מים שחורים‬ ‫חשוב לציין שבניגוד למשאבים אחרים, את‬
‫למשל. צבעם של מים אפורים הוא עכור,‬ ‫המים ניתן לחלק לאיכויות, לדוגמא, איכות‬
‫ומכאן שמם.‬ ‫מי שתייה אינה נדרשת להדחת אסלות. על‬
‫מים אפורים מכילים לרוב כמות מוצקים‬ ‫כן ניתן להסיק בקלות כי חיסכון במים‬
‫אורגניים ברמה נמוכה יחסית, אך לעיתים,‬ ‫אפשרי על בסיס שימוש באיכויות מים‬
‫כמו במי שטיפת הכלים – הרמה גבוהה.‬ ‫מוגדרות לצרכים מוגדרים, ועל ידי כך‬
‫מים אפורים קלים יותר לסינון פיזי יחסית‬ ‫מניעה של שאיבת יתר של מים באיכות מי‬
‫למים ממקורות אחרים בסביבה האדם, אך‬ ‫שתייה ממי התהום או ממקורות מים‬
‫קשה לטהר מים אפורים גם מהכימיקלים,‬ ‫אחרים.‬
‫מהחומרים האורגניים והחיידקים שבתוכם,‬ ‫מאחר והמגזר הפרטי הוא הצרכן‬
‫המשמעותי ביותר של מים באיכות מי‬
‫שתייה, הוא גם הופך להיות בעל הפוטנציאל‬
‫6‬
‫הנתונים מובאים מתוך האתר: מחזור מים‬ ‫הגדול ביותר לחסוך בהם. נבחן את הנתונים‬
‫אפורים במשקי בית בישראל,‬
‫‪http://www.greycycle.co.il‬‬
‫12‬

22. ‫מים אפורים מכילים ברוב המקרים‬
‫כימיקלים ומלחים, אשר מזיקים‬
‫לקרקע ולצמחיה בגינה )להבדיל‬ ‫מים אפורים – לאחר תהליך מחזור מים‬ ‫72‬
‫ממים שחורים מטוהרים(. כדי‬ ‫נכון ומקצועי – ניתנים לשימוש חוזר בשתי‬
‫להגיע לרמת איכות טובה של מחזור‬ ‫דרכים:‬
‫מים אפורים לצורכי השקיה, מומלץ‬ ‫השבת מים אפורים למיכלי ההדחה‬
‫שחומרי הניקוי, הסבון והכימיקלים‬ ‫בשירותים )שימוש ברמה הביתית(.‬
‫בהם משתמשים משקי הבית יהיו‬ ‫השקיה של שטחי גינון )שימוש‬
‫מעוטי מלחים, מזיקים וכימיקלים‬ ‫ברמה הפרטית או הציבורית(.‬
‫בלתי מתפרקים ביולוגית.‬ ‫היתרונות הגלומים בתהליך מחזור מים‬ ‫82‬
‫רעיון השבת מים אפורים מחייב‬ ‫אפורים הם רבים:‬
‫התייחסות להיבטים שונים כגון:‬ ‫חסכון במים שפירים )מי שתייה(.‬
‫היבטים הנדסיים, תברואתיים‬ ‫שמירה על מאגרי המים של ישראל.‬
‫וכלכליים, הכרוכים בהשקעה‬ ‫חסכון כלכלי לצרכנים.‬
‫בבניית צנרות מיוחדות בבתים‬
‫הגדלת הריאה הירוקה סביב לבית.‬
‫ומתקני טיהור והשבת מים אפורים.‬
‫הקטנת התלות במי גשמים.‬
‫הצפי הוא כי ב- 1202 כ- %04‬
‫הרחבת מודעות לחשיבות חסכון‬
‫מאוכלוסיית ישראל תתגורר בבתים‬
‫במים.‬
‫חדשים, בהם ניתן להתקין מערכות‬
‫מים כפולות, כאשר אחת מהן תיועד‬ ‫ישום ברמת השכונה – מים אפורים לצורכי‬ ‫02‬
‫לצורכי מחזור מים אפורים.‬ ‫השקיה‬
‫אחד מהשימושים הגדולים ביותר בעת‬
‫נכון להיום השבת מים אפורים במשקי הבית‬ ‫מחזור מים אפורים הוא לצורכי השקיה של‬
‫בישראל אסורה על פי החוק. כלומר, אפילו‬ ‫גינות. השכונה מהווה את היחידה העירונית‬
‫מי שמעוניין להשקיע ולהתקין מערכת‬ ‫הקטנה ביותר שבה ניתן להתחיל ליישם את‬
‫מחזור מים אפורים בביתו, ובטח התקנת‬ ‫נושא השימוש במים אפורים באופן ממוסד‬
‫מערכת כזו ברמה שכונתית, עושה זאת‬ ‫לרווחת כלל הציבור. מחזור מים אפורים‬
‫בניגוד למדיניות משרד הבריאות, האוסר על‬ ‫ברמה העירונית מניב ערכים מוספים במספר‬
‫שימוש במערכות מחזור מים לבתים‬ ‫תחומים כגון: הקטנת אובדני מים בצנרת‬
‫פרטיים. החשש של משרד הבריאות הוא,‬ ‫העירייה, חסכון רב בהקצאת משאבים‬
‫שאותם מים אפורים ממוחזרים יגיעו‬ ‫להשקעות בתשתיות הביוב העירוניות,‬
‫בטעות למערכות המים הרגילות, ויגרמו‬ ‫חסכון בעלות השולית של הפקת מים‬
‫לזיהומים מסוכנים לציבור. רק שינוי‬ ‫מותפלים, ביטחון באספקת מי גינון גם‬
‫חקיקה בנושא זה יוכל לחולל שינוי‬ ‫בתקופות בצורות- וכל זאת תוך חסכון‬
‫משמעותי במשק המים. במידה ושינוי כזה‬ ‫כלכלי לצרכן. אך אם רוצים להשקות גינה‬
‫יקרה אין ספק כי לצד המערכות שיתחילו‬ ‫במים אפורים מטוהרים, יש לזכור מספר‬
‫להופיע בבתים הפרטיים, יחלו להקים‬ ‫דברים:‬
‫שכונות חדשות רבות עם מערכות לשימוש‬
‫22‬