SlideShare ist ein Scribd-Unternehmen logo

Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir

•
•
T
Tagit Klimor

hebrew

Bildung
1 von 35
Downloaden Sie, um offline zu lesen
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫שיקום מחצבות‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫מגישים:‬ ‫דיקלה איפרגן 657519120‬ ‫עמיר דומיניץ 283759140  ‬ ‫1 ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫עמוד‬ ‫תוכן העניינים:‬ ‫3‬ ‫הקדמה‬ ‫4‬ ‫מבוא‬ ‫5‬ ‫פרק ראשון: השפעות של מחצבות על סביבתן‬ ‫5‬ ‫השלכות אקולוגיות‬ ‫7‬ ‫ השלכות כלכליות‬ ‫7‬ ‫השלכות חברתיות‬ ‫9‬ ‫פרק שני: שיקום מחצבות‬ ‫9‬ ‫ אופני שיקום מחצבה‬ ‫11‬ ‫ שיקום מחצבות בעולם‬ ‫11‬ ‫שיקום מחצבות בארץ‬ ‫31‬ ‫  תמ"א 41‬ ‫51‬ ‫טבלת השוואה בין הגישות השונות לשיקום מחצבות‬ ‫91‬ ‫פרק שלישי: שיקום מחצבות - הגדרת ייעודי קרקע חדשים‬ ‫91‬ ‫רקע כללי‬ ‫91‬ ‫שיקום מחצבות כשטח פתוח‬ ‫91‬ ‫ טבע ושיקום קהילתי‬ ‫02‬ ‫פנאי, בילוי וספורט‬ ‫42‬ ‫ שיקום מחצבות כשטח בנוי‬ ‫42‬ ‫מגורים‬ ‫42‬ ‫מלונאות‬ ‫42‬ ‫תעשיה‬ ‫62‬ ‫ שיקום מחצבות משולב‬ ‫72‬ ‫השוואה בין סוגי שיקומי מחצבה ע"י שינוי ייעוד‬ ‫03‬ ‫פרק רביעי: דיון ומסקנות‬ ‫33‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫2 ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫הוא הצורך בשימוש מחדש בכל קרקע פנויה.‬ ‫קרקעות אשר לא ניתן להשתמש בהן מחמת‬ ‫הקדמה:‬ ‫זיהום או תוואי שטח שהופר, עוברות כעת תהליך‬ ‫מחצבות הן חלק מהתרבות ומהנוף האנושי החל‬ ‫של טיהור, כך שיוכלו לנצל אותן בעתיד כדי‬ ‫מהתפתחותן של הציוויליזציות הראשונות. בני‬ ‫להימנע מהריסת שטחים פתוחים נוספים.‬ ‫האדם זקוקים לחומרי בנייה כדי לבנות את‬ ‫אחד המתארים המעניינים בהיבט זה, הוא‬ ‫הסביבה הפיזית שלהם, וללא קשר לטכנולוגיית‬ ‫המחצבה. אדריכלים, מהנדסי סביבה, אקולוגים,‬ ‫הבנייה ולאזור בו הם חיים, הם כורים את‬ ‫ביולוגים ואנשי מקצוע רבים אחרים, בוחנים כעת‬ ‫החומרים הללו מבטן האדמה ומצלע ההר. כריית‬ ‫אפשרויות חדשות לנצל תוואי שטח ייחודי זה‬ ‫האבן לבנייה יוצרת, באופן בלתי נמנע, שינוי‬ ‫ולתעל אותו לשימוש חוזר. כמשתמע מכמות‬ ‫דרסטי בנוף. במקום צלע הר, שהיא תוצאה של‬ ‫בעלי המקצוע החוקרים את התחום, ההשלכות‬ ‫כוחות טבעיים שפעלו עליה במשך מאות מליוני‬ ‫מאד.‬ ‫רבים‬ ‫הנושא‬ ‫של‬ ‫וההיבטים‬ ‫שנים, מתקבלת צלע הר שונה: תלולה, זוויתית‬ ‫בין כל הגישות לשיקום מחצבה, שינוי הייעוד‬ ‫וחשופה מתכסית. עם סיום החציבה באתר,‬ ‫שלה מאפשר את ההזדמנויות הרבות ביותר‬ ‫נותרת צלע ההר שונה מאד משהייתה,‬ ‫ליצור סביבה חדשה, בריאה וטובה יותר בתוך‬ ‫והתהליכים הטבעיים חוזרים ופוקדים אותה‬ ‫אזור שהיה קודם לכן מופר ומזוהם. במסגרת‬ ‫ומשנים, למעשה, את כל סביבתה הפיזית לאור‬ ‫עבודה זו ננסה לסקור את האפשרויות הרבות‬ ‫השינוי בפני השטח. כיווני זרימת מים, כיווני‬ ‫שגישה זו מציעה ולשפוך אור על השאלה: כיצד‬ ‫רוחות, בתי גידול של בעלי חיים, סחף אדמה -‬ ‫יכול שיקום מחצבה בעזרת שינוי ייעוד הקרקע‬ ‫כל אלה ועוד עלולים להשתנות בעקבות הפרה‬ ‫שלה לתרום לפיתוח בר - קיימא?‬ ‫מהירה וקיצונית כל כך של הסביבה הטבעית.‬ ‫המהפכה התעשייתית, שהביאה לשינויים אדירים‬ ‫במבנה התרבות והסביבה האנושית, השפיעה גם‬ ‫על השינוי ביחס לנושא המחצבות. ראשית, חל‬ ‫גידול בכל התחומים הקשורים לנושא: החל‬ ‫מכמויות החומר הדרושות למספר גובר והולך של‬ ‫ישובים, מבנים וכבישים, דרך טכנולוגיות הכרייה‬ ‫והיכולות לנייד את חומרי הגלם למרחקים גדלים‬ ‫והולכים וכלה ביחס למחצבות לאחר גמר‬ ‫בהן.‬ ‫השימוש‬ ‫עם הזמן, גוברת ההכרה בחשיבות הטיפול‬ ‫במחצבות כמתאר אנושי בעל השפעות מרובות‬ ‫‪quarry men‬‬ ‫וקריטיות על הסביבה. בימינו מוקדשת חשיבה‬ ‫רבה לנושא זמן רב לפני שראשוני הדחפורים אכן‬ ‫מגיעים לצלע ההר, כאשר תהליך השימוש כולו‬ ‫מסתיים באותו האופן, זמן רב אחרי תם הכרייה.‬ ‫בימינו גוברת ההכרה בצורך בתכנון בר - קיימא:‬ ‫תכנון ארוך טווח, המביא בחשבון לא רק את צרכי‬ ‫ ‬ ‫הדור הזה, אלא גם את יכולתם של הדורות‬ ‫הבאים לקיים סביבה איכותית לא פחות לעצמם.‬ ‫זהו תכנון אשר מושתת על יצירת איזון מיטבי בין‬ ‫ואקולוגיים.‬ ‫חברתיים‬ ‫כלכליים,‬ ‫מרכיבים‬ ‫אחד ההיבטים של הבנת הצורך בתכנון אחר,‬ ‫3 ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לסיום, נערוך דיון בממצאי החקירה.‬ ‫ ‬ ‫: ‬‫מבוא‬ ‫העבודה תעסוק בהיבטים השונים של שיקום‬ ‫מחצבות נטושות בעזרתן שינוי הייעוד שלהן‬ ‫והשימוש המחודש בשטחן, תוך ניצול הנוף‬ ‫החדש שנוצר לתועלת השימוש החדש, כאשר‬ ‫המידע יבחן בראי התכנון בר - הקיימא.‬ ‫בחלק הראשון של העבודה, נסקור את ההשלכות‬ ‫של חציבה על הסביבה, דרך התחומים של‬ ‫התכנון בר - הקיימא: נתאר את ההשלכות ואת‬ ‫הנזקים הסביבתיים והאקולוגים הרבים של‬ ‫חציבה על סביבתה, את התוצאות הכלכליות ואת‬ ‫המחיר החברתי שמשלמים שכנים של מחצבות‬ ‫בשטחים מיושבים.‬ ‫לאחר הצגת הבעיות, נסביר בהרחבה את‬ ‫המשמעויות הרבות של שיקום מחצבות. מושג זה‬ ‫הוא שם לגישה הכוללת למספר רחב מאד של‬ ‫פעולות הנוגעות למחצבות בכל שלבי החיים‬ ‫שלהן, שתכליתן להקטין את הנזק הכרוך‬ ‫בחציבה ולאפשר את השימוש בקרקע גם לאחר‬ ‫תם התהליך. נפרט גישות שונות בדבר ונציג את‬ ‫המצב בעולם בכלל ובארץ בפרט, כמקרה בוחן‬ ‫לראייה הכוללת של הנושא.‬ ‫גוף העבודה יעסוק בדרך אותה בחרנו להציג:‬ ‫שיקום מחצבה ע"י שינוי ייעודה והשימוש‬ ‫המחודש בה. בחלק זה נסביר את המשמעויות‬ ‫וההשלכות של אופן שיקום זה ונסקור תקדימים‬ ‫מהארץ ומהעולם. זאת במטרה לאפשר השוואה‬ ‫איכותית של אופן שיקום זה בהשוואה לאופני‬ ‫שיקום אחרים שהוצגו. בהמשך נערוך השוואה‬ ‫נוספת, בין הדרכים השונות לשיקום בעזרת שינוי‬ ‫ייעוד‬ ‫לאחר מכן ננסה לערוך השוואה איכותית של‬ ‫האפשרויות הרבות שגישה זו מציעה, כדי‬ ‫להבהיר בצורה טובה ביותר את התשובה‬ ‫לשאלת המחקר.‬ ‫4 ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫הנמצאים עד היום לארוך הנחלים שהתיבשו‬ ‫ ‬ ‫מוכיחים שהנחתי נכונה היא."‬ ‫פרק ראשון:‬ ‫אפלטון מצביע פה על מספר רב של בעיות‬ ‫סביבתיות, שהשינוי האסתטי בפני הנוף היא‬ ‫ההשפעות של מחצבות על‬ ‫הפחותה שבהן. בהיבט זה יש להוסיף על הברור‬ ‫מאליו:‬ ‫סביבתן‬ ‫- השינוי הקשה בפני הקרקע מקשה מאד את‬ ‫הקמה וכרייה במחצבות יוצרות השפעות רבות‬ ‫השימוש החוזר בה. הקירות האנכיים הגבוהים‬ ‫על הסביבה הקרובה והרחוקה שלהן. השפעות‬ ‫מטילים צל על סביבתם, חוסמים את קווי המבט‬ ‫אלה ניכרות ומורגשות למשך זמן ארוך בהרבה‬ ‫ומקשים על יצירת אזורי שהייה מישוריים. אזור‬ ‫ממשך הכרייה במחצבה ועל כן יש צורך לתת את‬ ‫המחצבה כולו מהווה, פשוטו כמשמעו, חור ברצף‬ ‫הדעת על השימוש ועל הטיפול בהן ובסביבתן לא‬ ‫השטחים הפתוחים ולכן קשה מאד לתכנן שימושי‬ ‫רק במשך הכרייה עצמן, אלא )ובעיקר( בסיומה‬ ‫קרקע לא רק בתוך המחצבה, אלא גם בסביבתה.‬ ‫הכרייה.‬ ‫של‬ ‫בהיבט של תכנון בר קיימא ושל שיקומן מחצבות,‬ ‫- אזור שנמצאת בו מחצבה, בין אם היא פעילה‬ ‫חשוב להכיר קודם לכן את הבעיות העלולות‬ ‫או לא, עלול לסבול מירידה בדימוי וביכולת‬ ‫להיגרם כתוצאה מחציבה. ננסה לתאר כעת עת‬ ‫המשיכה של תושבים חדשים. ישנו קושי למדוד‬ ‫ההשלכות האלה, בדגש על הנעשה במדינת‬ ‫פגיעה זו באמצעים כמותיים, אך הסיבות לשינוי‬ ‫ישראל.‬ ‫הפסיכולוגי בתפיסתה של סביבה זו נעוצות, בין‬ ‫השאר, בהיעלמות הצומח, בפסולת הרבה‬ ‫השלכות אקולוגיות:‬ ‫שנוצרת בתהליך, בהקמתם של מבני תעשיה‬ ‫בסמוך, בשינוי העצום שנעשה בצבע, בצורה‬ ‫א. שינוי חזותי בפני הנוף:‬ ‫ובמרקם של פני השטח. פני הסלע החשופים‬ ‫יוצרים בוהק מסנוור הנראה למרחוק ופסולת‬ ‫כאמור, הצורך הגובר תמידית בחומרי גלם‬ ‫בנייה הפזורה באתר ובסביבתו פוגעת עוד יותר‬ ‫לבנייה, יחד עם השיפור בטכנולוגיית הכרייה,‬ ‫בחזות הנופית.‬ ‫מביא למצב שבו הרים יכולים להפוך לקירות‬ ‫חשופים בתקופה של חודשים ואף של שבועות.‬ ‫ב. שינוי הטופוגרפיה הטבעית במשך זמן קצר‬ ‫היכן שקודם לכן היה מדרון הררי שעוצב במשך‬ ‫מביא לשינוי בתהליכי זרימה טבעיים שעוצבו‬ ‫מליוני שנים, נמצא כעת קיר חשוף, מעשה ידי‬ ‫ע"י הטבע:‬ ‫אדם. בעייה זו מוכרת משחר ההיסטוריה וכדי‬ ‫להבין את השלכותיה הרבות, ניתן לצטט אפילו‬ ‫- כריתת הצמחיה הטבעית מחלישה ולעתים אף‬ ‫אפלטון:‬ ‫של‬ ‫מכתביו‬ ‫מפסיקה תהליכים ביוטיים שמקורם בצמחים.‬ ‫"בתקופה שבה אטיקה הייתה עדיין בלתי נגועה,‬ ‫- מבנה הניקוז הטבעי של האזור מופר ולגורם זה‬ ‫היו שם במקום הרי הסלע של היום גבעות‬ ‫יכולות להיות השלכות רבות. מי גשמים עלולים‬ ‫פוריות. המישורים המכוסים עתה באבני גרופות‬ ‫להיקוות בתחתית המצבה ולהוות חממת גידול‬ ‫היו בעבר שדות חקלאות עשירה, וההרים היו‬ ‫ליתושים ולחרקים אחרים. אם אתר המחצבה‬ ‫מיוערים. ישנם הרים באטיקה, שהיום מסוגלים‬ ‫נמצא בבסיסו של ואדי, עלול השינוי בפני הקרקע‬ ‫בקושי להזין דבורים, שבעבר הלא רחוק היו‬ ‫להפסיק את זרימת המים בואדי הזה ולהביא בכך‬ ‫מכוסים עצים גדולים. בעצים אלה אפשר היה‬ ‫להחלשת הזרימה באגן הניקוז שלו ולעתים אף‬ ‫לקרות את המבנים הגדלוים ביותר. הגגות שנבנו‬ ‫לייבושו המוחלט - שינוי שעלול להיות בבחינת‬ ‫מעצים אלה עומדים עוד היום. היו שם כרמים‬ ‫אסון לכל החיים המסתמכים על הנחל כמקור‬ ‫ובוסתנים יפים ומניבים וכרי דשא למרעה בלתי‬ ‫המים שלהם. שינוי הזרימה עלול להביא להיקוות‬ ‫מוגבלים. מטרי הגשם העונתיים לא אבדו. הם לא‬ ‫מים במקומות שקודם לכן לא ניקוו שם ובכך‬ ‫זרמו מעל אדמות חשופות אל היום - אז המים‬ ‫להצפה של אזורים ולהשבתת כל שימוש קודם‬ ‫נספגו ע"י הצמחיה העשירה ונאגרו באדמת הטין‬ ‫בהם.‬ ‫ומצאו דרכם לנביעות ונחלים. כך הפיקו, ממים‬ ‫אלה, אזורים נרחבים תועלת. שרידי התרבות‬ ‫5 ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לשקם את הנוף המופר מוגבלת מאד. לאחר סיום‬ ‫- הבעיה בנוגע לזרימת המים השונה נוגעת גם‬ ‫הכרייה במחצבה, עומדים בעליה בפני שוקת‬ ‫לזרימה הטבעית של אדמת סחף. אדמה זו‬ ‫שבורה - ומדובר בשוקת גדולה מאד. פני השטח‬ ‫עלולה שלא להגיע ליעדה הטבעי ולסתום מקווי‬ ‫החדשים אינם מתאימים, על פי רוב, לשימוש‬ ‫מים, להיספג במי תהום או לקבור תחתיה בתי‬ ‫שהיא.‬ ‫צורה‬ ‫בכל‬ ‫מחדש‬ ‫גידול.‬ ‫השארת פני השטח כמות שהן, מתוך ציפייה‬ ‫לשיקום הסביבה הטבעית, גם היא אינה מניבה‬ ‫- השינוי בפני השטח עלול לגרום לשינויים‬ ‫תוצאות מושלמות )ולעיתים אף רחוק מכך(. אם‬ ‫מטאורולוגיים.‬ ‫באזורים רווי משקעים מתכסה סביבת המחצבה‬ ‫בצמחייה במהירות יחסית, הרי שבארץ המצב‬ ‫אינו כזה. בנוף המופר קשה יותר למינים מקומיים‬ ‫להתחדש, שכן, לעיתים רבות, נדרשים צרכים‬ ‫יחודיים למחייתם וכעת קשה יותר לקיימם בשל‬ ‫ההדרדרות הכללית של הסביבה. הכחדת מינים‬ ‫באזור המחצבה מעצימה את תהליך ההדרדרות‬ ‫שלו ופוגעת ביכולתו להתחדש עוד יותר.‬ ‫ ‬ ‫איור 1: יצירת נתיבי ניקוז בעקבות שיקום מחצבת  ‪Shek‬‬ ‫מתוך: אתר‬ ‫‪ O‬בהונג קונג.‬ ‫חברת ‪  Heidelberg Cement‬‬ ‫ג. זיהום:‬ ‫- חציבה יוצרת זיהומים רבים: זיהום אוויר נגרם‬ ‫ ‬ ‫ע"י האבק הנוצר בתהליך. אבק זה נישא ע"י‬ ‫איור 2: השבת מינים לסביבה מופרת ב -  ,‪Haller  Park‬‬ ‫הרוח, הוא הגורם הבריאותי המשפיע ביותר של‬ ‫מתוך:‬ ‫‪Mombasa, Kenya‬‬ ‫מחצבות על סביבתן. ממחקרים שנעשו עולה, כי‬ ‫אתר חברת ‪Bamburi Cement, Kenya‬‬ ‫בישובים הנמצאים בסמוך למחצבות עלולים‬ ‫התושבים לסבול משיעור גבוה יותר של מחלות‬ ‫ריאה, מהחמרה של בעיות לב , מגרוי של‬ ‫מערכות הנשימה ושל העיניים ומסרטן.‬ ‫הרעש והזעזועים הנגרמים בחציבה הם ממושכים‬ ‫וחזקים. פיצוצים עלולים להישמע ללא התרעה‬ ‫ועוצמת הרעש הבוקע מהמתקנים ומכלי הרכב‬ ‫הסביבה.‬ ‫על‬ ‫מאד‬ ‫מעיקה‬ ‫הרבים‬ ‫מקורות מים עלייים ותחתיים עלולים להזדהם‬ ‫כתוצאה מכריית המחצבה. חדירת מוצקים‬ ‫מומסים ואבק למי התהום והחשיפה של אזורים‬ ‫שקודם היו תת קרקעיים לדלק, גומי ושאר‬ ‫חומרים מלאכותיים מזהמת את מערכת המים‬ ‫שבאה עימם במגע.‬ ‫ד. נטישת השטח:‬ ‫יתכן שהבעיה הגדולה ביותר הקשורה למחצבות‬ ‫ולהשפעתן על הסביבה נעוצה בעובדה שהיכולת‬ ‫6 ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫- לאור השינוי הכביר שנעשה בקרקע, עלול‬ ‫להיווצר צורך למלא שוב חלק ניכר משח‬ ‫המחצבה כדי שיתאפשר השימוש בה מחדש.‬ ‫השלכות כלכליות:‬ ‫מילוי זה עלול לגרור הקמת מחצבה נוספת, או‬ ‫- הבעיות הכלכליות הנוגעות לאתרי מחצבות‬ ‫שימוש בחומרי מילוי מאיכות ירודה. בכל מקרה,‬ ‫נובעות בעיקר מחוסר היכולת לשלב את ענף‬ ‫הצורך בעיבוד נוסף של הקרקע מכביד מאד‬ ‫הכרייה בשימושי קרקע אחרים. הרעש, הזיהום‬ ‫כלכלית על השימוש החוזר בה.‬ ‫והצורך במתקנים יחודיים מקשים על היכולות של‬ ‫השלכות חברתיות:‬ ‫ענף הכרייה לשלב בסביבתו כל פעילות אנושית‬ ‫אחרת.‬ ‫המרכיב השלישי של תכנון וראייה בת קיימא של‬ ‫בור המחצבה, ההפרה הפיזית של תנאי השטח,‬ ‫הסביבה הפיזית, מתייחס בעיקר להשלכות של‬ ‫יוצרת, כאמור, קטיעה של ממש בפני השטח‬ ‫הקמת מחצבה על הסביבה הבנוייה שהייתה‬ ‫הטבעיים. לקטיעה זו ישנן גם השפעות כלכליות,‬ ‫קיימת כבר בשטח. ישנו קושי מסויים להעריך‬ ‫לבד מההשפעות הסביבתיות שנידונו: על פי רוב,‬ ‫ולהתייחס להשלכות החברתיות של הקמת‬ ‫משך הזמן הממוצע לכרייה במחצבות הוא 04‬ ‫מחצבה על סביבתה. חשוב לציין, כי בתחום זה‬ ‫שנה. במשך זמן זה לא ניתן לעשות כל דבר אחר‬ ‫לא נערך מחקר מקיף בארץ וכי הקרן לשיקום‬ ‫לא רק בשטח המחצה, אלא גם בסביבתה‬ ‫מחצבות אינה כוללת את התחום הזה בין‬ ‫הקרובה, בשל הזיהום הרב שהיא יוצרת וכך עלול‬ ‫ההיבטים אליו היא מתייחסת בפעולותיה.‬ ‫פיתוחו של אזור שלם להיפגע לתקופה ארוכה.‬ ‫בישראל הבעיה אף מסתבכת, שכן לאחר סיום‬ ‫- לאור האמור על השלכותיה הכלכליות‬ ‫החציבה באתר מסויים, קיימת נטיה לחפש אתר‬ ‫והסביבתיות של מחצבה על סביבתה, הירידה‬ ‫חציבה אחר באותו האזור, שכן מפעל לעיבוד‬ ‫בדימוי של האזור משפיעה גם על תושביו‬ ‫החומר כבר הוקם בסמוך )כדי לחסוך בעלויות‬ ‫הוותיקים. יישובים סמוכי מחצבה סובלים מדימוי‬ ‫ההובלה(. כך יוצא שסביבה שלמה עלולה להפוך‬ ‫נמוך, המקשה על פיתוחם ועל יכולת המשיכה‬ ‫למדבר צחיח וקשה לפיתוח לכל מטרה אחרת.‬ ‫של תושבים חדשים אליהם.‬ ‫- חשוב להתייחס להיבט החוקי של ענף‬ ‫המחצבות, שכן, בהרבה מקרים )ובדגש על‬ ‫הנעשה בארץ( הוא מהווה קרקע פורייה לניצול‬ ‫ ‬ ‫השכבות החלשות בידי בעלי ההון ובעלי‬ ‫המחצבות.‬ ‫איור 3: נוף מחצבת קורנוול לפני השיקום.‬ ‫כל נושא הטיפול במחצבות בארץ סובל מהזנחה‬ ‫- הפגיעה האסטתית: בנוף הטבעי מפחיתה את‬ ‫גמורה. הרשויות המקומיות והממשלתיות,‬ ‫היכולת להשתמש בשטח כמשאב נופי לאחר‬ ‫האמורות לפקח על הנעשה בשטחן ולמנוע‬ ‫סיום הכרייה. העלייה התמידית בהיקף הבנייה‬ ‫מקרים של ניצול החלש ושל אי צדק חברתי -‬ ‫מדגישה עוד יותר את חשיבות השטחים‬ ‫סביבתי, מטילות למעשה את הטיפול בהשלכות‬ ‫הפתוחים ואת העמידה על איכותם ומחצבה‬ ‫המחצבה על בעליה ועל הקבלנים שלו. אי לכך,‬ ‫באמצע שטח כזה תקטין את היכולת לנצלו‬ ‫קורה לא אחת, שמחצבה נותרת פתוחה וללא‬ ‫ולהסב אותו לטובת הכלל. בנוסף לכך, כפי שכבר‬ ‫טיפול גם לאחר גמר כריית החומר. תושבי האזור‬ ‫צוין, עלול אזור המחצבה לסבול מירידה בדימוי‬ ‫נותרים להתמודד עם הירידה בערך הקרקע‬ ‫הציבורי שלו, מה שיגרום להשקעה כספית‬ ‫שלהם ועם השוקת השבורה בדמות המחצבה‬ ‫בשיפור הדימוי.‬ ‫שהפכה לשכנה ובעלי המחצבה תרים אחר אתר‬ ‫אחר לכריית רווחים. המצב מחריף עוד יותר, שכן‬ ‫- גם כיום, עם השיפור במודעות לטיפול בנזקים‬ ‫הפיקוח על ענף הכרייה כמעט ולא קיים ופעמים‬ ‫הסביבתיים הנגרמים, עדיין מפיקות מחצבות‬ ‫רבות מגיעים פקחים לאזור לאחר שהנזק כבר‬ ‫כמות גדולה של פסולת, אותה מסלקים פעמים‬ ‫נעשה.‬ ‫רבות באופן לא חוקי.‬ ‫7 ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫- בארץ, למרות התווייתם ואפיונם של שטחים‬ ‫במסגרת תכניות מתאר ארציות, אין כמעט‬ ‫הקבלה בין מיקומן של מחצבות או מיקומן‬ ‫העתידי של מחצבות חדשות לאזורי הפיתוח‬ ‫ולאזורי השימור המותווים ע"י אותה התכנית.‬ ‫סיכום:‬ ‫עובדה זו, היא, כמובן, קרקע פורייה לקביעת‬ ‫מיקומן של מחצבות חדשות בהתאם לאינטרס‬ ‫הראינו כאן את ההשלכות כבדות המשקל של‬ ‫הכלכלי הבלעדי של מעלי המחצבות. פועל יוצא‬ ‫כריית מחצבים על הסביבה. חילקנו השלכות אלה‬ ‫של מצב זה הוא חוסר יכולתם של יישובים‬ ‫לשלושה חלקים, בהתאם לקריטריונים של‬ ‫)ובעיקר יישובים קטנים ומעוטי יכולת באזורים‬ ‫התכנון בר הקיימא והצבענו על ייחודו של המצב‬ ‫מרוחקים( למנוע את הפגיעה בהם.‬ ‫בארץ, הנובע מהתנאים הפיזיים הייחודיים‬ ‫לישראל ומהמצב החוקי השורר בה בהתייחס‬ ‫- למרות התעוררות מסויימת בתחיקה הנוגעת‬ ‫המחצבות.‬ ‫לענף‬ ‫למחצבות ולמרות נסיונות להכיל ענף זה‬ ‫המצב המסובך בארץ: מיעוט עתודות הקרקע,‬ ‫במסגרת תכנית מתאר ארצית )תמ"א 41(, אין‬ ‫הגידול הטבעי הקיים, המיעוט היחסי במשאבי‬ ‫התייחסות לפיצויים של תושבים שליד יישובם‬ ‫טבע ועוד גורמים רבים אחרים, כולם דורשים‬ ‫תוקם מחצבה בעתיד.‬ ‫התייחסות מעמיקה יותר ופעולה נרחבת בהרבה‬ ‫כדי להסדיר את נושא המחצבות. היחס למחצבה‬ ‫- תהליך מובנה של קבלת החלטות המשתף את‬ ‫צריך להתחיל הרבה לפני הפעולה הפיזית באתר‬ ‫כל המגזרים, הגופים ובעלי העניין בדבר הקמת‬ ‫וצריך להסתיים זמן רב אחריה, עם השבת‬ ‫מחצבות חדשות אינו קיים. כלומר: ישנם מקרים‬ ‫השטח למצב בו הוא יוכל למלא את הייעוד‬ ‫שבהם התקיים תהליך כזה - במלואו או בחלקו -‬ ‫שנקבע לו בתכנית האב. פעולות אלה מבוצעות‬ ‫אך אין נורמה כזו, שלא לדבר על עיגון בחוק.‬ ‫לעתים נדירות מאד, שכן האחריות למילואן אינה‬ ‫- עפ"י עקרונות של הגינות סביבתית - חברתית,‬ ‫נאכפת, או שאינה מוסדרת דיה בחוקי המדינה.‬ ‫ראוי לשים לב לחלוקה ההוגנת של התועלות ושל‬ ‫יתרה מזאת, פעילות שיקום כזו עלולה לעלות‬ ‫העלויות הקשורות בענף בין האזורים השונים‬ ‫כסף רב וגם בתחום זה לא ברור על מי נופלת‬ ‫בארץ, כך שהנטל יחולק בצורה שווה. בראייה‬ ‫השיקום.‬ ‫למימון‬ ‫האחריות‬ ‫לעתיד, צריך לדאוג לכך שגם הדורות הבאים‬ ‫יוכלו להינות ממצב טוב לא פחות של השטחים‬ ‫על כן יש צורך במדיניות גורפת לשיקום‬ ‫העומדים לרשותו.‬ ‫מחצבות.‬ ‫8 ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לימודי להשארת חתך החציבה כעדות לתהליך‬ ‫ ‬ ‫הגיאולוגי של היווצרות ההר. כלומר: בעת שיקום‬ ‫המחצבה ישנם היבטים ערכיים ואסטתיים,‬ ‫פרק שני:‬ ‫הנובעים מהנוף החדש שנוצר שיש להתייחס‬ ‫אליהם בעת השיקום.במהלך הזמן התפתחו‬ ‫שיקום מחצבות‬ ‫שלוש מגמות עיקריות בשיקום מחצבות:‬ ‫מהו שיקום מחצבה?‬ ‫השטח:‬ ‫פני‬ ‫הסדרת‬ ‫-‬ ‫בפרק הקודם הצגנו את עיקרי ההשלכות של‬ ‫במסגרת הסדרת פני השטח, נשאר נוף המחצבה‬ ‫הקמת מחצבות על הסביבה. מאוסף הנתונים‬ ‫כמות שהוא, בהתאם לשיקולים האסטתיים של‬ ‫שהראינו, ברור שהצורך בחשיבה על היום‬ ‫דופן המחצבה ולאופן השיקום הכולל. הפעולות‬ ‫שאחרי החציבה קיים, וכי יש לראות בשיקום‬ ‫היחידות שננקטות במסגרת השיקום נוגעות‬ ‫המחצבה חלק אינטגרלי מהשימוש בה. אין ספק‬ ‫לביצוע מהלכים בסיסיים בתחום הבטיחות.‬ ‫גם, שטובת הכלל דורשת, לאור כל האמור לעיל,‬ ‫למעשה, הסדרה איננה פעילות שיקום בהיבט‬ ‫שמחצבה לא תישאר עזובה לאחר השימוש בה‬ ‫הפעיל של המילה, אלא היא סדרה של פעולות‬ ‫וכי, במסגרת תהליך תכנון בר קיימא 1 , היא‬ ‫מזעריות ככל שניתן, שמטרתן לאפשר השתלבות‬ ‫תשוקם באופן שיתאים ביותר לסביבתה.‬ ‫טבעית של האתר בסביבתו הישנה )ובלא כל‬ ‫שיקום מחצבה מוגדר כהתערבות האדם לשיפור‬ ‫קשר לייעודו העתידי(. תכנית הסדרה תכלול‬ ‫המפגעים הנגרמים על ידי המחצבות ולצורך‬ ‫הוראות בדבר פירוק וסילוק מתקני האתר, מניעת‬ ‫התאמתן לשימוש קרקע חדש 2 .‬ ‫מפגעים, מניעת מפולות והסדרת בעיות ניקוז‬ ‫שנגרמו בעת החציבה. בפעולות ההסדרה יהיה‬ ‫אופני שיקום מחצבה‬ ‫שימוש גדול ככל שניתן באמצעים טבעיים‬ ‫ומקומיים כמו חגורות צמחים, יישור קרקע ועיצוב‬ ‫ניתן למיין גישות לשיקום מחצבות על פי החזות‬ ‫הטפוגרפיה.‬ ‫המתוכננת למחצבה לאחר שיקומה וכן לפי ייעוד‬ ‫הקרקע החדש המיועד לה. שני קריטריונים אלה‬ ‫- שיקום ע"י החזרת המחצבה לטבע‬ ‫קשורים זה לזה ולרוב בחינת שיקומה של‬ ‫והשתלבות ויזואלית ואקולוגית בסביבה:‬ ‫מחצבה עוסק בשניהם. לדוגמה, בעת הסקר‬ ‫תחת גישה זו, נתפסת המחצבה כהפרה וכפגיעה‬ ‫שנעשה בכדי לשקם את מחצבת נשר, ערכו יצחק‬ ‫משמעותית בערכי הטבע והנוף. על כן, יהיה‬ ‫דנציגר ואנשי הצוות הנוספים סיור במקום.‬ ‫שיקומה של מחצבה תהליך של העלמת והסתרת‬ ‫בתחילה נידונו הדרכים למזג את האתר המופר‬ ‫כל זכר של הנזק מעשה ידי אדם, עד להיטמעות‬ ‫בסביבתו הטבעית: נבחרו צמחים, נסקרו דרכים‬ ‫מלאה של המחצבה בטבע הסובב. הפן הויזואלי‬ ‫לשחזר את פני הקרקע ונבחנו שיטות גידול‬ ‫של השיקום והפן האקולוגי שלו, מקיימים תחת‬ ‫ליצירת מראה 'טבעי' למחצבה. לאחר מכן, ביקר‬ ‫אופן שיקום כזה קשר הדוק ביותר. למרות‬ ‫במקום גם הגיאוגרף יהושע יצחקי יחד עם שאר‬ ‫מאמצים רבים בתחום ההשבה ולמרות‬ ‫חברי הצוות. הוא טען כי לקיר המחצבה ישנו ערך‬ ‫ההתפתחות הרבה בטכנולוגיה של חומרים ושל‬ ‫בפני עצמו כחתך גיאולוגי וארכיאולוגי - עדות‬ ‫אמצעים לשילוב בין הקיים לחדש, תהליך זה‬ ‫לתהליכי התהוות ההר והאתר. לאור הטענה,‬ ‫אורך זמן רב מאד ולעיתים רבות אין הוא מושלם‬ ‫הוחלט להשתמש בתהליך השיקום גם בהיבט‬ ‫- אפילו לא לאחר עשרות שנים. הסיבה לכך‬ ‫זה. המקרה מלמד אותנו כי קיים ערך להחזרת‬ ‫נעוצה בעובדה שלעיתים, שיקום אקולוגי מלא של‬ ‫השטח לקדמותו ובמקביל קיים ערך חווייתי -‬ ‫סביבה מופרת אינו אפשרי. לאור עובדה זו, אחת‬ ‫                                                             ‬ ‫האפשרויות בתחום ההשבה, היא להשלים עם‬ ‫1 הדברים מתבהרים לאור הגדרת תכנון בר קיימא,‬ ‫חוסר היכולת להביא לאיחוי מלא של הנזק‬ ‫כפי שנטבעה בדו"ח ברונטלנד של האו"ם:‬ ‫ולהוסיף שימושי קרקע לסביבת המחצבה.‬ ‫ ‪Development that meets the needs of the‬‬ ‫ ‪present  without compromising the ability of‬‬ ‫ההחלטה האם לשאוף לשיקום אקולוגי מלא, או‬ ‫ ‪future generations to meet their own needs‬‬ ‫להסתפק בשיקום חלקי של האתר )יחד עם‬ ‫.)34,7891 ,‪  (WCED‬‬ ‫הסבתו ממחצבה לשימוש אחר( נובעת ממכלול‬ ‫2 מילגרום, תמר, היבטים סביבתיים בניהול ענף‬ ‫השיקולים בקשר למיקומה של המחצבה, ערך‬ ‫הכרייה והחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה,‬ ‫אוניברסיטת חיפה, מרץ 7002, עמ' 23  ‬ ‫9 ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫מהתליך החציבה, נשאבו מי התהום של אגן‬ ‫הזרימה מאזור המחצבה. בסיום תהליך הכרייה‬ ‫תיפסק השאיבה וכל השטח יוצף בחזרה, כך ש -‬ ‫91 שנים לאחר מכן יווצר אגם במקום. תכנית‬ ‫הדוגמאות לאופן כזה של שיקום מחצבה רבות,‬ ‫השיקום כוללת, לאור זאת, שתילה של צמחי מים‬ ‫לאור השוני הרב בין מקרה אחד למשנהו.‬ ‫מקומיים, שיהוו, כמו במקרה הקודם, כר ליצירתן‬ ‫במקרה של מחצבת ‪ Kapft‬בדרום גרמניה,‬ ‫של נישות אקולוגיות מגוונות בתהליך ההדרגתי‬ ‫הוחלט על השבה מלאה של המחצבה לטבע.‬ ‫של הצפת הנהר.‬ ‫לשם כך, בוצע תהליך הכרייה בהדרגה, כאשר‬ ‫בסיום כל כרייה באתר מסויים, כוסה הבור‬ ‫באדמה שנחפרה באתר של הקמת מנהרה‬ ‫שנמצא בסמוך. לאחר הסדרת פני השטח,‬ ‫כוסתה השכבה העליונה של האדמה באדמה‬ ‫מקומית בעובי מטר וברשת יוטה בכדי למנוע את‬ ‫סחיפתה של שכבה זו. המטרה הייתה לאפשר‬ ‫ ‬ ‫הנבטה של עשבייה מקומית, אשר הגיעה למקום‬ ‫בתהליך טבעי של תפוצת זרעים. שכבה קטנה זו‬ ‫איור 5: מחצבת ‪ St.  constant‬לאורך תהליך ההשבה.‬ ‫מתוך: ‪Quarry Rehabilitation in a urban fringe context‬‬ ‫של עשבים שימשה למעשה 'שכבת חלוץ' -‬ ‫‪:Lafarge St-Constant case study‬‬ ‫שכבת המאפשרת את התבססותה של צמחיה‬ ‫מקומית על הקרקע - כדי לאפשר את גדילתן של‬ ‫בשלב האחרון של ההשבה, לאחר הצפת‬ ‫שכבות אחרות בהמשך )שיחים גבוהים, עצים‬ ‫המחצבה, הוחלט להפוך את האגם לאתר נופש:‬ ‫וכו'(. בנוסף לכך, הוחלט גם על נסיון לשמר‬ ‫בסביבה זו מינים נדירים של צמחים ושל בעלי‬ ‫חיים בעזרת התערבות מינימלית בתהליך‬ ‫הטבעי, כלומר: הגבלת הנטיעה ווהזריעה‬ ‫המלאכותיות למינימום הנדרש, כמו גם התערבות‬ ‫קטנה ככל שניתן בהרבעת מני בעלי חיים‬ ‫ובשחרורם בסביבה זו.‬ ‫ ‬ ‫איור 6: השבת האתר לטבע לוותה בהחדרת שימושי טבע‬ ‫ופנאי כגון מגרשי גולף )משמאל( ואגם נופש )במרכז(.‬ ‫מתוך: ‪Quarry Rehabilitation in a urban fringe context‬‬ ‫‪:Lafarge St-Constant case study‬‬ ‫מספר האפשרויות להשבה חלקית או מלאה של‬ ‫מחצבה הינו רחב מאד ועל כן טכניקות ההשבה‬ ‫משתנות מאתר לאתר.‬ ‫ ‬ ‫- שינוי ייעוד קרקע:‬ ‫איור 4: מחצבת הגיר ‪ KAPFT‬ותהליך השבתה לטבע.‬ ‫בשני אופני השיקום הקודמים, היחס אל‬ ‫מתוך: אתר משרד הפנים - תמ"א 41ב' - דוחות עבודה.‬ ‫המחצבה היה כאל פצע שהותיר אחריו האדם,‬ ‫מקרה נוסף המדגים את מגוון האפשרויות‬ ‫אותו יש לכסות ולהעלים. עם זאת, נוף המחצבה‬ ‫הגלומות בתהליך זה, הוא המקרה של מחצבת‬ ‫הייחודי ותוואי השטח אותו היא מותירה בסיום‬ ‫‪ St.  Constant‬בחבל קוויבק שבקנדה. מחצבה זו‬ ‫הכרייה, ניתנים לעיבוד כסביבה עצמאית‬ ‫נמצאת בסמוך לעיר הנושאת את אותו השם‬ ‫לפעילות אנושית. השבת השטחים לשימוש - בין‬ ‫וזורמים דרכה שני נהרות בעלי חשיבות אקולוגית‬ ‫אם כשטחים פתוחים התורמים למאזן השצ"פ‬ ‫גבוהה. ערוצי הנחלים הם בית גידול לזנים‬ ‫ובין אם כשטחים בנויים המשפרים את מאזן‬ ‫נדירים של דו - חיים ושל צמחיה מקומית. כחלק‬ ‫01  ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫המחצבה מתחילתו ועד לסיום השימוש בה‬ ‫והסבתה לשימוש אחר.‬ ‫שיקום מחצבות בעולם‬ ‫למרות שאין תמימות דעים בקשר ליישומו של‬ ‫תכנון בר קיימא ברחבי העולם, ישנה הסכמה‬ ‫גורפת על הרעיון הכללי, לפיו יש לנהל את‬ ‫משאבי הטבע בדרך שתגן עליהם בעתיד. אחרי‬ ‫ ‬ ‫ועידת ריו ופרסומה של אג'נדה 12 4 , השתרשה‬ ‫התפיסה לפיה פיתוח בר קיימא חייב להיות חלק‬ ‫איור 7: מודל לתכנון מחצבה של משרד‬ ‫מסדר היום של כל משרדי הממשלה, תוך שיתוף‬ ‫ ‪Medialand  ‐  land  reclamanation  and  site‬‬ ‫‪improvement‬‬ ‫הציבור בהחלטות אלה. בהיבט זה, זכה כל נושא‬ ‫הטיפול במחצבות לשינוי תפיסה יסודי. למרות‬ ‫שגם בנושא זה אין תמימות דעים ומדינות וגופים‬ ‫פרטיים מטפלים בו באופן שונה ממקום למקום,‬ ‫שיקום מחצבות בארץ:‬ ‫הרי שישנה הסכמה בקשר לטיפול במחצבות.‬ ‫מצב שיקום המחצבות בארץ בעייתי מבחינות‬ ‫תהליך התכנון, הכרייה והשיקום של מחצבות,‬ ‫רבות. בעוד שבשאר העולם רשויות ממשלתיות‬ ‫שנתפס עד עתה כשלושה תהליכים שהקשר‬ ‫ופרטיות מיישמות החלטות ברוח אג'נדה 12‬ ‫ביניהם אמנם קיים, אך לא מעבר לכך, נתפס‬ ‫וועידות אקלים נוספות ויוזמות הליכים מובנים‬ ‫עכשיו כתהליך אחד. תהליך זה מערב, בהתאם‬ ‫לנושא, בארץ קשיים רבים ניצבים בדרך לכינון‬ ‫לעקרונות הקיימות, לא רק את היזם )הפרטי‬ ‫הליך כולל בנושא המחצבות. למרות שגם‬ ‫בדרך כלל( ואת רשויות החוק הנוגעות בדבר,‬ ‫ממשלת ישראל אימצה את עקרונות אג'נדה 12‬ ‫אלא גם גופים ציבוריים ופרטיים הרואים עצמם‬ ‫והיא אף פירסמה החלטת ממשלה בנושא לפיה:‬ ‫בעלי עניין. הכוונה היא לגופים ממשלתיים דוגמת‬ ‫"מדיניות ממשלת ישראל תתמסס על עקרונות‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התשתיות,‬ ‫של התנהלות פיתוח בר - קיימא המשלבים‬ ‫לרשויות המקומיות שבשטחן תקום המחצבה‬ ‫כלכלה דינמית, שימוש מושכל במשאבי טבע,‬ ‫וגם, ולא פחות חשוב מכך, לגופים חברתיים‬ ‫הגנה על מערכות אקולוגיות ומתן שוויון‬ ‫וסביבתיים המייצגים את כלל הציבור )בדגש על‬ ‫הזדמנויות לכל. זאת על מנת לענות על הצרכים‬ ‫לאתר(.‬ ‫השכנים‬ ‫התושבים‬ ‫של הדור הנוכחי וצורכי הדורות הבאים" 5 . עדיין‬ ‫לפי תפיסה זו פותחו מודלים לתהליך התכנון של‬ ‫נמצאות בארץ כ - 004 מחצבות שכבר הוכרזו‬ ‫                                                             ‬ ‫כנטושות והן עומדות בפני שיקום. רק 041 מתוכן‬ ‫3 על שיקום בעזרת שינוי יעוד ניתן לקרוא בהרחבה‬ ‫שוקמו, ועוד 04 עומדות בפני שיקום. הבעיה‬ ‫בפרק המוקדש לנושא.  ‬ ‫מתחילה בכך שבארץ, בניגוד למקומות אחרים,‬ ‫4 ועידת ריו דה ז'נרו )2991( היא ועידה כלל עולמית‬ ‫שדנה בנושאי הסביבה וניסתה לגבש מדיניות אחידה‬ ‫                                                             ‬ ‫לטיפול בנושאים אלה במדינות העולם. אג'ינדה 12‬ ‫5 החלטת ממשלה מס' 642 מיום 3002.6.41.  ‬ ‫היא תכנית פעולה עולמית שגובשה לאחר הועידה.  ‬ ‫11  ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫הבעיות העומדות על הפרק רבות:‬ ‫- נוסח החוק לשיקום מחצבות לוקה בחסר והוא‬ ‫מושתת על חוקים מנדטורים משנת 5291.‬ ‫- חסרת הסכמה והתאמה בין נציגי הממשלה‬ ‫העומדים בראש הקרן. אין מדיניות כוללת עליה‬ ‫מסכימים כל הנציגים ופועלים כדי ליישמה.‬ ‫- תקנון הקרן אינו מתאים להשגת המטרות.‬ ‫- בעלי מחצבות אינם מעוניינים בדרך כלל‬ ‫בשיקום המחצבה, שכן שיקום זה אומר הפסקת‬ ‫פעולת המחצבה. במקום זאת, מעדיפים בעלי‬ ‫המחצבות לגרור את ההליך, כדי שיוכלו להפיק‬ ‫עוד רווחים מהאתר בתור אתר סילוק פסולת,‬ ‫כאתר למיכון הנדסי כבד וכו'.‬ ‫- מינהל מקרקעי ישראל, האחראי על גביית‬ ‫הכספים לקרן, נוהג עפ"י האינטרסים שלו, שאינם‬ ‫עולים בקנה אחד עם מטרות הקרן. כלומר:‬ ‫המנהל מעוניין בהשבת הקרקע לבעלותו, ללא‬ ‫קשר למטרות השיקום של האתר.‬ ‫- הרשויות המקומיות מעדיפות לרוב לשמור על‬ ‫השטח כמות שהוא בכדי לגבות ארנונה‬ ‫משכירים, שישכרו את השטח לשימושם.‬ ‫- ישנה סחבת בהליכים הסטטוטוריים.‬ ‫ ‬ ‫איור 8: מחצבה במכתש רמון המיועדת לשיקום כחלק מ -‬ ‫'דרך הצבעים במכתש רמון'.‬ ‫21  ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫קיימא.‬ ‫בר‬ ‫פיתוח‬ ‫בכללי‬ ‫עמידה‬ ‫איור 9 תהליכים סטטוטוריים בתכנון, תפעול ושיקום מחצבות‬ ‫מתוך: היבטים סביבתיים בניהול ענף הכרייה והחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה )תמר מילגרום(.  ‬ ‫פירוש הדבר, לפי עורכי התכנית:‬ ‫- הבטחת אספקה סדירה של חומרי גלם למשק‬ ‫הבנייה והסלילה לשנות יעד 5202 ו - 0402.‬ ‫- הבטת איזון בין צרכי משק הבנייה והסלילה‬ ‫תמ"א 41‬ ‫לבין הצורך לשימור הסביבה ואיכות החיים, תוך‬ ‫למרות המצב שתואר לעיל, ישנה בארץ תכנית‬ ‫הגלם.‬ ‫חומרי‬ ‫של‬ ‫הצריכה‬ ‫צמצום‬ ‫גורפת ברמה הארצית להסדיר את כל נושא‬ ‫- הפנמת היבטי איכות סביבה בתכנון משק‬ ‫המחצבות מתחילתו - משלב התכנון וקביעת‬ ‫הכרייה והחציבה.‬ ‫המקום של מחצבות חדשות ועד לשלב הסיום,‬ ‫כלומר, עד להשבת הקרקע לשימוש אחר לטובת‬ ‫הציבור.‬ ‫- בחינת מנגנונים לגבי פעולות מנהליות של‬ ‫מסמל המדיניות לכרייה ולחציבה של חומרי גלם‬ ‫רשויות המדינה לתכנון, להקצאה, לניהול, לפיקוח‬ ‫למשק הבנייה ולסלילה מכוון לענות על המטרות‬ ‫ולאכיפה של חוקים במשק הכרייה והחציבה.‬ ‫ועל היעדים שקבעה וועדת עורכי התמ"א. וועדת‬ ‫העורכים הגדירה את מטרת העל: "להבטיח‬ ‫עתודות חומרי גלם לבנייה ולסלילה באיכות‬ ‫- גיבוש הנחיות להכנת תכניות הכוללות הקמה,‬ ‫ניאותה ובכמויות הנדרשות לשנת 0402, תוך‬ ‫הפעלה והסדרה של אתרי כרייה וחציבה.‬ ‫31  ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫- גיבוש הנחיות להכנת תכניות לשיקום אתרי‬ ‫כרייה וחציבה.‬ ‫כאמור, התכנית עתידה להיות מקיפה ביותר‬ ‫ולעסוק בכל היבטי התכנון, הכרייה וסגירתה של‬ ‫מחצבה, כך שניתן יהיה גם להשתמש בקרקע‬ ‫לאחר מכן. הדגש בהתווית התכנית הוא על‬ ‫תכנון בר - קיימא, בהתאם לקביעת החלטת‬ ‫הממשלה בנושא. במסגרת זו הוצעו מספר תמות‬ ‫להשגת מדיניות כזו בנושא. התמות עוסקות, בין‬ ‫היתר, בשימור היכולות של הדורות הבאים‬ ‫להבטיח אספקת חומרי גלם, במזעור ההשפעות‬ ‫הסביבתיות של הכרייה, באיזון בין צרכי הפיתוח‬ ‫הארציים לצרכי שימור הנוף ואיכות החיים,‬ ‫בצריכה יעילה ומבוקרת של חומרי הגלם ולבסוף‬ ‫גם באיזון בין התועלת הכלכלית של הכריייה‬ ‫ברמה הארצית לבין ההשפעות השליליות שלה‬ ‫מקומית.‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫על‬ ‫כדי לעקוב אחר השינוי וההתפתחויות בתחום‬ ‫המחצבות בעתיד, פותחו מדדים, אשר יתארו‬ ‫שינויי מגמה בהיבטים כלליים ובהיבטים‬ ‫ספציפיים.‬ ‫41  ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫51  ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫טבלת השוואה בין הגישות השונות לשיקום מחצבות:‬ ‫בטבלה זו מובא ניתוח השוואתי של ההבדלים בין גישות השיקום העיקריות. מדדי ההשוואה מחולקים לפי הקריטריונים של התכנון המקיים. בחרנו מדדי‬ ‫ההשוואה איכותיים ולא אמפיריים, גם מחמת מספר המשתנים הרב וגם מפני שאין גישה אחת נכונה לשיקום מחצבה, או לתכנון מקיים. מטרת הטבלה היא‬ ‫. 6 לשפוך אור על האפשרויות העומדות בפני מתכננים של שיקום מחצבה, כדי להדגיש את המורכבות של הפיתרון‬ ‫ ‬ ‫שיקום המחצבה כחלק מנוף תרבות לשימור‬ ‫שיקום ע"י החזרת המחצבה לטבע והשתלבות ויזואלית‬ ‫הסדרת פני השטח‬ ‫סוג השיקום‬ ‫מדדים‬ ‫ואקולוגית בסביבה‬ ‫גישה זו מדגישה בתהליך השיקום את נוף המחצבה על‬ ‫המושג שיקום אקולוגי מצביע על שיקום יסודי של הטבע, אף‬ ‫בהסדרה, כשלעצמה, אין כל הליך שיקומי, על כן‬ ‫החזרת בתי גידול‬ ‫סביבתיים‬ ‫תוצריו השונים ואין התייחסות מיוחדת להחזרת בתי‬ ‫שהוא לא תמיד נראה לעין הבלתי מאומנת. בין השאר מדובר‬ ‫לא מן המתחייב שתבוצע החזרת בתי גידול‬ ‫גידול. יתכן מצב שתהליך זה קורה באופן טבעי ולא‬ ‫על שיקום שכבות הקרקע העליונות והחלפתן אם יש צורך‬ ‫אולם תהליך זה יכול לקרות באופן ספונטני‬ ‫מכוון.‬ ‫בכך, שיקום בתי הגידול, והשבת החי והצומח המקורי לשטח.‬ ‫במשך הזמן לאחר שתילת חגורות צומח‬ ‫במקרים מסוימים במקום לעבוד עם נטיעות באופן מידי,‬ ‫והסדרת הטופוגרפיה )למניעת מפולות ופגיעות(.‬ ‫מפזרים מגוון זרעים של צמחייה מקומית, ובוחנים מי מהם‬ ‫שורד ומצליח להתפתח בתנאים החדשים שנוצרו.‬ ‫ההתייחסות לנוף המחצבה היא כאל נוף תרבות -זיכרון‬ ‫השתלבות בנוף הטבעי הינו היעד המרכזי בעת שיקום מסוג‬ ‫היבט זה תלוי בעומק החציבה באתר וברמת‬ ‫השתלבות בנוף הטבעי‬ ‫בעל ערך מן העבר, פיסת אדמה הממחישה את מעשי‬ ‫זה. לפעמים עד למצב שלא ניכרת כלל קיומה של המחצבה‬ ‫הפגיעה במדרון הטבעי בשטח. ברמה העירונית‬ ‫האדם מתקופות קדומות יותר. תכנון השטח הפתוח‬ ‫בעבר. עיקר הקושי הוא בהפיכת מחשופי הסלע למרקם הזהה‬ ‫הסדרת פני השטח תורמת להשתלבות בנוף‬ ‫נשען על האיכויות הנופיות והתרבותיות שהמחצבה‬ ‫בתכונותיו )אדמה,מסלע וצמחייה( לסביבתו. כאשר מדובר‬ ‫הטבעי אולם רק בשלב הראשוני.‬ ‫יצרה, ומדגיש אותן.‬ ‫במחצבות גיר ודולומיט מותירה החציבה נוף של קירות בוהקים‬ ‫הבולטים בצורה משמעותית ונראים למרחוק.‬ ‫                                                             ‬ ‫6 אפשרות השיקום דרך שינוי יעוד לא נדגמה בטבלה זו, מפני שהיא תיבחן בהרחבה לאחר מכן.  ‬ ‫61  ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לרוב משמש הפיתוח הסביבתי כאתר התכנסות בצורה‬ ‫שיקום מקיף המחזיר את שטח המחצבה לטבע יכול לעודד את‬ ‫אין בהסדרת פני השטח כל מינוף לפיתוח‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬ ‫זו או אחרת. לאתרים אלה מתלווה בדרך כלל תשתית‬ ‫פיתוח הסביבה הקרובה אך לא מחייב.‬ ‫הסביבה, מטרת הסדרת השטח היא למנוע‬ ‫ולעיתים אף מבני קבע - אם כי הדבר אינו מחייב.‬ ‫מפגעים בטיחותיים ולא מן המתחייב שתהליך‬ ‫זה יעודד פיתוח הסביבה יתכן אף שההפך‬ ‫יתרחש.‬ ‫יצירת ריאה ירוקה אינה אחת ממטרות השימור, אך‬ ‫מדד זה תלוי בסוג המחצבה המשוקמת. אם נמצא באזור‬ ‫מפאת הדאגה רק לפן הבטיחותי אין שום‬ ‫יצירת ריאות ירוקות‬ ‫לעיתים היא פועל יוצא של שימור האתר.‬ ‫מדברי אין בו שתילת צמחיה ועצים לשם החזרתו לטבע, אולם‬ ‫התחייבות מצד בעל המחצבה לנטוע עצים או‬ ‫אם המחצבה נמצאת לדוגמא בצפון הארץ השיקום יכלול‬ ‫צמחיה כלשהי בשטח הנטוש, השטח יכול‬ ‫נטיעת עצים וצמחיה, כלומר יצירת ריאות ירוקות.‬ ‫להיוותר כפצע פתוח בנוף המקומי.‬ ‫זהו לא יעד מרכזי בעת השיקום, יכול להיות תוצר לוואי.‬ ‫עפ"י המדד הקודם, תתכן הפחתת זיהום ע"י יצירת ריאות‬ ‫הפחתת זיהום תתיכן רק מעצם סגירת המחצבה‬ ‫הפחתת זיהום‬ ‫ירוקות.‬ ‫ולא מהסדרת פני השטח.‬ ‫בעיצוב האתר תתכן אפשרות לאינטרפרטציה מחודשת‬ ‫המטרה המרכזית של החזרת המחצבה לטבע היא השבת פני‬ ‫תכנית הסדרת פני השטח תכלול, בין היתר,‬ ‫השבת פני השטח לקדמותם‬ ‫של הנוף באמצעות השילוב בין נוף תרבות לנופו של‬ ‫השטח לקדמותם ע"י שיקום אקולוגי וויזואלי במקביל.‬ ‫הוראות בדבר פירוק וסילוק מתקני האתר,‬ ‫הטבע . אין ניסיון להחזיר את פני השטח לקדמותם.‬ ‫מניעת מפגעים בטיחותיים, טיפול, יישור,‬ ‫החלקה, מניעת מפולות במדרגות החיצוב ומילוי‬ ‫שקעים ובורות.‬ ‫בתהליך זה ישנה דווקא הדגשה של מאפייני המחצבה‬ ‫בתהליך השיקום זה ישנה התמקדות במדד זה וניסיון להחזיר‬ ‫אין התייחסות לרציפות השטחים הפתוחים,‬ ‫צמצום פגיעה ברצף שטחים‬ ‫והשארתה במצבה ללא ניסיון ל'סדר ' את פני השטח.‬ ‫את רציפות השטחים שהייתה עוד טרם פעילות המחצבה.‬ ‫"פצע" המחצבה נשאר כמו שהוא לאחר גמר‬ ‫פתוחים‬ ‫החציבה.‬ ‫71  ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫שיקום המחצבה מאפשר תחזוקה נאותה של האזור‬ ‫כל מדדי איכות הסביבה משתפרים מעצם השיקום האקולוגי‬ ‫תכנית הסדרת פני השטח תכלול הוראות‬ ‫אוויר‬ ‫עליית מדדי איכות‬ ‫ומניעת הזנחתו והפיכתו לאתר פסולת.‬ ‫וההתייחסות אל נוף המחצבות כאל נוף מופר הפוגע בצורה‬ ‫ותשריטים בדבר פתרונות ניקוז של השטח ע"י‬ ‫מים‬ ‫הסביבה‬ ‫משמעותית בערכי טבע ונוף. כפועל יוצא ,תהליך של שיקום‬ ‫שחזור ערוצי זרימת המים במימדים ובשיפועים‬ ‫קרקע‬ ‫יכלול הסתרת או העלמת המחצבה לחלוטין עד למצב בו לא‬ ‫הנדרשים.‬ ‫רעש‬ ‫ניכרת כלל קיומה של המחצבה.‬ ‫ ‬ ‫ההתייחסות היא יותר לשימור בורות המחצבה, יתכן‬ ‫אם המחצבה נמצאת בקרבה לאזור מאוכלס או שהיא נגישה‬ ‫הסדרת השטח לא כוללת נגישות לאתר ולכן אי‬ ‫פיתוח שצ"פים ירוקים‬ ‫חברתיים‬ ‫כתוצר לוואי יווצרו שצ"פים ומרחבי פנאי אך לא מן‬ ‫שיקום מעין זה יכול ליצור הזדמנות ליצירת שצ"פים ירוקים‬ ‫אפשר להגדירו כשטח ציבורי פתוח שניתן‬ ‫יצירת מרחב פנאי‬ ‫המתחייב.‬ ‫שלא היו קיימים קודם ולא היו יכולים להתקיים אם לא הייתה‬ ‫לשהות/לבלות בו.‬ ‫קיימת שם מחצבה מלכתחילה, וע"י כך ליצור מרחב פנאי לכלל‬ ‫האוכלוסייה ואולי אף לתיירות.‬ ‫מחזק את הקשר התרבותי היסטורי למקום.‬ ‫פיתוח השטח והשבחתו מיטיב עם הקהילה, אם מבחינת‬ ‫תהליך הסדרת השטח הינו תהליך בסיסי שכל‬ ‫חיזוק תחושת זהות מקומית‬ ‫איכות החיים שמשתפרת במקרה של ישיקום הטבע ואם‬ ‫בעל רישיון כרייה או החציבה מחויב לבצע‬ ‫עידוד תחושת קהילתיות‬ ‫מבחינת יצירת מקום חדש שבו הקהילה יכולה לקחת חלק.‬ ‫בשטח. לאחר מכן השטח נשאר מופר יחסית‬ ‫תמיכה בקהילה‬ ‫האתר יוכל להפוך לשמורת טבע שהקהילה תהנה ממנו והוא‬ ‫למצבו ההתחלתי ואין שום התייחסות‬ ‫לא יהווה עוד 'חור שחור'.‬ ‫לאוכלוסייה שבקרבת מקום.‬ ‫השימור הינו תרבותי היסטורי, ייתכן מעצם הטיפול‬ ‫מעצם שיפור איכות האוויר ע"י יצירת ריאות ירוקות ושיקום‬ ‫מדד זה תלוי במספר משתנים- קרבתו למוקד‬ ‫עליית ערך הקרקע של האתר‬ ‫כלכליות‬ ‫בשטח ושיפור החזות הכללית שערך הקרקע באזור‬ ‫השטח הפתוח עולה ערך הקרקע בסביבת האתר, והאתר‬ ‫אוכלוסיה, נגישות לאתר, הייעוד העתידי של‬ ‫עליית ערך הקרקע של האזור‬ ‫יעלה אך לא מחייב.‬ ‫עצמו. האזור הופך להיות יותר אטרקטיבי למגורים במיוחד‬ ‫הטח, גודל השטח וכו'‬ ‫סביב המחצבה‬ ‫בימנו כאשר שטחים פתוחים מצטמצמים וריאות ירוקות‬ ‫הופכות למצרך מבוקש ונדיר.‬ ‫במקרה והאתר הופך להיות אתר היטורי פתוח‬ ‫מדד זה תלוי בסוג השיקום, אם השיקום אקולוגי בעיקרו ולא‬ ‫אתר המחצבה הנטוש, גם לאחר הסדרת‬ ‫מספר שימושי הקרקע על‬ ‫למבקרים מספר שימושי הקרקע גדל.‬ ‫תתאפשר בו פעילות נוספת אז מספר שימושי הקרקע לא‬ ‫הקרקע, אם לא תוכנן לו ייעוד קרקע עתידי‬ ‫השטח‬ ‫81  ‬ ‫ ‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫יתכן בעת פעולות השיקום ותחזוקת השטח בלבד.‬ ‫בתהליך השיקום עצמו ותחזוקת השטח עד החזרתו לטבע‬ ‫אין התייחסות.‬ ‫יצירת מקומות תעסוקה‬ ‫לגמרי יתכן שיווצרו מקומות תעסוקה לקהילה אך באופן זמני.‬ ‫הצלחת שיקום כזה יכול לעודד פיתוח ושימור של‬ ‫ייתכן ששיקום אקולוגי כדאי לטווח הרחוק אך לא מחייב תועלת‬ ‫ההפך, הסדרת פני השטח לא דואגת לפיתוח‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬ ‫אתרים היסטוריים ובעלי ערך תרבותי באזור.‬ ‫כלכלית שתעודד פיתוח גם סביבה קרובה.‬ ‫השטח לאחר החציבה, רק למפגעים שבו‬ ‫:‬ ‫91  ‬ ‫ ‬
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir

Empfohlen

Topic 5: Mining Methods-Part I-Surface mining
Topic 5: Mining Methods-Part I-Surface mining Topic 5: Mining Methods-Part I-Surface mining
Topic 5: Mining Methods-Part I-Surface mining Geology Department, Faculty of Science, Tanta University
 
רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 

Empfohlen

Topic 5: Mining Methods-Part I-Surface mining
Topic 5: Mining Methods-Part I-Surface mining Topic 5: Mining Methods-Part I-Surface mining
Topic 5: Mining Methods-Part I-Surface mining Geology Department, Faculty of Science, Tanta University
 
רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםTagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבTagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטןTagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתTagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותTagit Klimor
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירTagit Klimor
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםTagit Klimor
 
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירתרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירTagit Klimor
 
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינויהמרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינויTagit Klimor
 

Weitere ähnliche Inhalte

Mehr von Tagit Klimor

ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםTagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבTagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטןTagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתTagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותTagit Klimor
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירTagit Klimor
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםTagit Klimor
 
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירתרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירTagit Klimor
 
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינויהמרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינויTagit Klimor
 

Mehr von Tagit Klimor (20)

ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתית
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבניים
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחב
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללת
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטן
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוני
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספר
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאיר
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
 
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירתרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
 
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינויהמרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
 

Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir

  • 1. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫שיקום מחצבות‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫מגישים:‬ ‫דיקלה איפרגן 657519120‬ ‫עמיר דומיניץ 283759140  ‬ ‫1 ‬ ‫ ‬
  • 2. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫עמוד‬ ‫תוכן העניינים:‬ ‫3‬ ‫הקדמה‬ ‫4‬ ‫מבוא‬ ‫5‬ ‫פרק ראשון: השפעות של מחצבות על סביבתן‬ ‫5‬ ‫השלכות אקולוגיות‬ ‫7‬ ‫ השלכות כלכליות‬ ‫7‬ ‫השלכות חברתיות‬ ‫9‬ ‫פרק שני: שיקום מחצבות‬ ‫9‬ ‫ אופני שיקום מחצבה‬ ‫11‬ ‫ שיקום מחצבות בעולם‬ ‫11‬ ‫שיקום מחצבות בארץ‬ ‫31‬ ‫  תמ"א 41‬ ‫51‬ ‫טבלת השוואה בין הגישות השונות לשיקום מחצבות‬ ‫91‬ ‫פרק שלישי: שיקום מחצבות - הגדרת ייעודי קרקע חדשים‬ ‫91‬ ‫רקע כללי‬ ‫91‬ ‫שיקום מחצבות כשטח פתוח‬ ‫91‬ ‫ טבע ושיקום קהילתי‬ ‫02‬ ‫פנאי, בילוי וספורט‬ ‫42‬ ‫ שיקום מחצבות כשטח בנוי‬ ‫42‬ ‫מגורים‬ ‫42‬ ‫מלונאות‬ ‫42‬ ‫תעשיה‬ ‫62‬ ‫ שיקום מחצבות משולב‬ ‫72‬ ‫השוואה בין סוגי שיקומי מחצבה ע"י שינוי ייעוד‬ ‫03‬ ‫פרק רביעי: דיון ומסקנות‬ ‫33‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫2 ‬ ‫ ‬
  • 3. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫הוא הצורך בשימוש מחדש בכל קרקע פנויה.‬ ‫קרקעות אשר לא ניתן להשתמש בהן מחמת‬ ‫הקדמה:‬ ‫זיהום או תוואי שטח שהופר, עוברות כעת תהליך‬ ‫מחצבות הן חלק מהתרבות ומהנוף האנושי החל‬ ‫של טיהור, כך שיוכלו לנצל אותן בעתיד כדי‬ ‫מהתפתחותן של הציוויליזציות הראשונות. בני‬ ‫להימנע מהריסת שטחים פתוחים נוספים.‬ ‫האדם זקוקים לחומרי בנייה כדי לבנות את‬ ‫אחד המתארים המעניינים בהיבט זה, הוא‬ ‫הסביבה הפיזית שלהם, וללא קשר לטכנולוגיית‬ ‫המחצבה. אדריכלים, מהנדסי סביבה, אקולוגים,‬ ‫הבנייה ולאזור בו הם חיים, הם כורים את‬ ‫ביולוגים ואנשי מקצוע רבים אחרים, בוחנים כעת‬ ‫החומרים הללו מבטן האדמה ומצלע ההר. כריית‬ ‫אפשרויות חדשות לנצל תוואי שטח ייחודי זה‬ ‫האבן לבנייה יוצרת, באופן בלתי נמנע, שינוי‬ ‫ולתעל אותו לשימוש חוזר. כמשתמע מכמות‬ ‫דרסטי בנוף. במקום צלע הר, שהיא תוצאה של‬ ‫בעלי המקצוע החוקרים את התחום, ההשלכות‬ ‫כוחות טבעיים שפעלו עליה במשך מאות מליוני‬ ‫מאד.‬ ‫רבים‬ ‫הנושא‬ ‫של‬ ‫וההיבטים‬ ‫שנים, מתקבלת צלע הר שונה: תלולה, זוויתית‬ ‫בין כל הגישות לשיקום מחצבה, שינוי הייעוד‬ ‫וחשופה מתכסית. עם סיום החציבה באתר,‬ ‫שלה מאפשר את ההזדמנויות הרבות ביותר‬ ‫נותרת צלע ההר שונה מאד משהייתה,‬ ‫ליצור סביבה חדשה, בריאה וטובה יותר בתוך‬ ‫והתהליכים הטבעיים חוזרים ופוקדים אותה‬ ‫אזור שהיה קודם לכן מופר ומזוהם. במסגרת‬ ‫ומשנים, למעשה, את כל סביבתה הפיזית לאור‬ ‫עבודה זו ננסה לסקור את האפשרויות הרבות‬ ‫השינוי בפני השטח. כיווני זרימת מים, כיווני‬ ‫שגישה זו מציעה ולשפוך אור על השאלה: כיצד‬ ‫רוחות, בתי גידול של בעלי חיים, סחף אדמה -‬ ‫יכול שיקום מחצבה בעזרת שינוי ייעוד הקרקע‬ ‫כל אלה ועוד עלולים להשתנות בעקבות הפרה‬ ‫שלה לתרום לפיתוח בר - קיימא?‬ ‫מהירה וקיצונית כל כך של הסביבה הטבעית.‬ ‫המהפכה התעשייתית, שהביאה לשינויים אדירים‬ ‫במבנה התרבות והסביבה האנושית, השפיעה גם‬ ‫על השינוי ביחס לנושא המחצבות. ראשית, חל‬ ‫גידול בכל התחומים הקשורים לנושא: החל‬ ‫מכמויות החומר הדרושות למספר גובר והולך של‬ ‫ישובים, מבנים וכבישים, דרך טכנולוגיות הכרייה‬ ‫והיכולות לנייד את חומרי הגלם למרחקים גדלים‬ ‫והולכים וכלה ביחס למחצבות לאחר גמר‬ ‫בהן.‬ ‫השימוש‬ ‫עם הזמן, גוברת ההכרה בחשיבות הטיפול‬ ‫במחצבות כמתאר אנושי בעל השפעות מרובות‬ ‫‪quarry men‬‬ ‫וקריטיות על הסביבה. בימינו מוקדשת חשיבה‬ ‫רבה לנושא זמן רב לפני שראשוני הדחפורים אכן‬ ‫מגיעים לצלע ההר, כאשר תהליך השימוש כולו‬ ‫מסתיים באותו האופן, זמן רב אחרי תם הכרייה.‬ ‫בימינו גוברת ההכרה בצורך בתכנון בר - קיימא:‬ ‫תכנון ארוך טווח, המביא בחשבון לא רק את צרכי‬ ‫ ‬ ‫הדור הזה, אלא גם את יכולתם של הדורות‬ ‫הבאים לקיים סביבה איכותית לא פחות לעצמם.‬ ‫זהו תכנון אשר מושתת על יצירת איזון מיטבי בין‬ ‫ואקולוגיים.‬ ‫חברתיים‬ ‫כלכליים,‬ ‫מרכיבים‬ ‫אחד ההיבטים של הבנת הצורך בתכנון אחר,‬ ‫3 ‬ ‫ ‬
  • 4. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לסיום, נערוך דיון בממצאי החקירה.‬ ‫ ‬ ‫: ‬‫מבוא‬ ‫העבודה תעסוק בהיבטים השונים של שיקום‬ ‫מחצבות נטושות בעזרתן שינוי הייעוד שלהן‬ ‫והשימוש המחודש בשטחן, תוך ניצול הנוף‬ ‫החדש שנוצר לתועלת השימוש החדש, כאשר‬ ‫המידע יבחן בראי התכנון בר - הקיימא.‬ ‫בחלק הראשון של העבודה, נסקור את ההשלכות‬ ‫של חציבה על הסביבה, דרך התחומים של‬ ‫התכנון בר - הקיימא: נתאר את ההשלכות ואת‬ ‫הנזקים הסביבתיים והאקולוגים הרבים של‬ ‫חציבה על סביבתה, את התוצאות הכלכליות ואת‬ ‫המחיר החברתי שמשלמים שכנים של מחצבות‬ ‫בשטחים מיושבים.‬ ‫לאחר הצגת הבעיות, נסביר בהרחבה את‬ ‫המשמעויות הרבות של שיקום מחצבות. מושג זה‬ ‫הוא שם לגישה הכוללת למספר רחב מאד של‬ ‫פעולות הנוגעות למחצבות בכל שלבי החיים‬ ‫שלהן, שתכליתן להקטין את הנזק הכרוך‬ ‫בחציבה ולאפשר את השימוש בקרקע גם לאחר‬ ‫תם התהליך. נפרט גישות שונות בדבר ונציג את‬ ‫המצב בעולם בכלל ובארץ בפרט, כמקרה בוחן‬ ‫לראייה הכוללת של הנושא.‬ ‫גוף העבודה יעסוק בדרך אותה בחרנו להציג:‬ ‫שיקום מחצבה ע"י שינוי ייעודה והשימוש‬ ‫המחודש בה. בחלק זה נסביר את המשמעויות‬ ‫וההשלכות של אופן שיקום זה ונסקור תקדימים‬ ‫מהארץ ומהעולם. זאת במטרה לאפשר השוואה‬ ‫איכותית של אופן שיקום זה בהשוואה לאופני‬ ‫שיקום אחרים שהוצגו. בהמשך נערוך השוואה‬ ‫נוספת, בין הדרכים השונות לשיקום בעזרת שינוי‬ ‫ייעוד‬ ‫לאחר מכן ננסה לערוך השוואה איכותית של‬ ‫האפשרויות הרבות שגישה זו מציעה, כדי‬ ‫להבהיר בצורה טובה ביותר את התשובה‬ ‫לשאלת המחקר.‬ ‫4 ‬ ‫ ‬
  • 5. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫הנמצאים עד היום לארוך הנחלים שהתיבשו‬ ‫ ‬ ‫מוכיחים שהנחתי נכונה היא."‬ ‫פרק ראשון:‬ ‫אפלטון מצביע פה על מספר רב של בעיות‬ ‫סביבתיות, שהשינוי האסתטי בפני הנוף היא‬ ‫ההשפעות של מחצבות על‬ ‫הפחותה שבהן. בהיבט זה יש להוסיף על הברור‬ ‫מאליו:‬ ‫סביבתן‬ ‫- השינוי הקשה בפני הקרקע מקשה מאד את‬ ‫הקמה וכרייה במחצבות יוצרות השפעות רבות‬ ‫השימוש החוזר בה. הקירות האנכיים הגבוהים‬ ‫על הסביבה הקרובה והרחוקה שלהן. השפעות‬ ‫מטילים צל על סביבתם, חוסמים את קווי המבט‬ ‫אלה ניכרות ומורגשות למשך זמן ארוך בהרבה‬ ‫ומקשים על יצירת אזורי שהייה מישוריים. אזור‬ ‫ממשך הכרייה במחצבה ועל כן יש צורך לתת את‬ ‫המחצבה כולו מהווה, פשוטו כמשמעו, חור ברצף‬ ‫הדעת על השימוש ועל הטיפול בהן ובסביבתן לא‬ ‫השטחים הפתוחים ולכן קשה מאד לתכנן שימושי‬ ‫רק במשך הכרייה עצמן, אלא )ובעיקר( בסיומה‬ ‫קרקע לא רק בתוך המחצבה, אלא גם בסביבתה.‬ ‫הכרייה.‬ ‫של‬ ‫בהיבט של תכנון בר קיימא ושל שיקומן מחצבות,‬ ‫- אזור שנמצאת בו מחצבה, בין אם היא פעילה‬ ‫חשוב להכיר קודם לכן את הבעיות העלולות‬ ‫או לא, עלול לסבול מירידה בדימוי וביכולת‬ ‫להיגרם כתוצאה מחציבה. ננסה לתאר כעת עת‬ ‫המשיכה של תושבים חדשים. ישנו קושי למדוד‬ ‫ההשלכות האלה, בדגש על הנעשה במדינת‬ ‫פגיעה זו באמצעים כמותיים, אך הסיבות לשינוי‬ ‫ישראל.‬ ‫הפסיכולוגי בתפיסתה של סביבה זו נעוצות, בין‬ ‫השאר, בהיעלמות הצומח, בפסולת הרבה‬ ‫השלכות אקולוגיות:‬ ‫שנוצרת בתהליך, בהקמתם של מבני תעשיה‬ ‫בסמוך, בשינוי העצום שנעשה בצבע, בצורה‬ ‫א. שינוי חזותי בפני הנוף:‬ ‫ובמרקם של פני השטח. פני הסלע החשופים‬ ‫יוצרים בוהק מסנוור הנראה למרחוק ופסולת‬ ‫כאמור, הצורך הגובר תמידית בחומרי גלם‬ ‫בנייה הפזורה באתר ובסביבתו פוגעת עוד יותר‬ ‫לבנייה, יחד עם השיפור בטכנולוגיית הכרייה,‬ ‫בחזות הנופית.‬ ‫מביא למצב שבו הרים יכולים להפוך לקירות‬ ‫חשופים בתקופה של חודשים ואף של שבועות.‬ ‫ב. שינוי הטופוגרפיה הטבעית במשך זמן קצר‬ ‫היכן שקודם לכן היה מדרון הררי שעוצב במשך‬ ‫מביא לשינוי בתהליכי זרימה טבעיים שעוצבו‬ ‫מליוני שנים, נמצא כעת קיר חשוף, מעשה ידי‬ ‫ע"י הטבע:‬ ‫אדם. בעייה זו מוכרת משחר ההיסטוריה וכדי‬ ‫להבין את השלכותיה הרבות, ניתן לצטט אפילו‬ ‫- כריתת הצמחיה הטבעית מחלישה ולעתים אף‬ ‫אפלטון:‬ ‫של‬ ‫מכתביו‬ ‫מפסיקה תהליכים ביוטיים שמקורם בצמחים.‬ ‫"בתקופה שבה אטיקה הייתה עדיין בלתי נגועה,‬ ‫- מבנה הניקוז הטבעי של האזור מופר ולגורם זה‬ ‫היו שם במקום הרי הסלע של היום גבעות‬ ‫יכולות להיות השלכות רבות. מי גשמים עלולים‬ ‫פוריות. המישורים המכוסים עתה באבני גרופות‬ ‫להיקוות בתחתית המצבה ולהוות חממת גידול‬ ‫היו בעבר שדות חקלאות עשירה, וההרים היו‬ ‫ליתושים ולחרקים אחרים. אם אתר המחצבה‬ ‫מיוערים. ישנם הרים באטיקה, שהיום מסוגלים‬ ‫נמצא בבסיסו של ואדי, עלול השינוי בפני הקרקע‬ ‫בקושי להזין דבורים, שבעבר הלא רחוק היו‬ ‫להפסיק את זרימת המים בואדי הזה ולהביא בכך‬ ‫מכוסים עצים גדולים. בעצים אלה אפשר היה‬ ‫להחלשת הזרימה באגן הניקוז שלו ולעתים אף‬ ‫לקרות את המבנים הגדלוים ביותר. הגגות שנבנו‬ ‫לייבושו המוחלט - שינוי שעלול להיות בבחינת‬ ‫מעצים אלה עומדים עוד היום. היו שם כרמים‬ ‫אסון לכל החיים המסתמכים על הנחל כמקור‬ ‫ובוסתנים יפים ומניבים וכרי דשא למרעה בלתי‬ ‫המים שלהם. שינוי הזרימה עלול להביא להיקוות‬ ‫מוגבלים. מטרי הגשם העונתיים לא אבדו. הם לא‬ ‫מים במקומות שקודם לכן לא ניקוו שם ובכך‬ ‫זרמו מעל אדמות חשופות אל היום - אז המים‬ ‫להצפה של אזורים ולהשבתת כל שימוש קודם‬ ‫נספגו ע"י הצמחיה העשירה ונאגרו באדמת הטין‬ ‫בהם.‬ ‫ומצאו דרכם לנביעות ונחלים. כך הפיקו, ממים‬ ‫אלה, אזורים נרחבים תועלת. שרידי התרבות‬ ‫5 ‬ ‫ ‬
  • 6. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לשקם את הנוף המופר מוגבלת מאד. לאחר סיום‬ ‫- הבעיה בנוגע לזרימת המים השונה נוגעת גם‬ ‫הכרייה במחצבה, עומדים בעליה בפני שוקת‬ ‫לזרימה הטבעית של אדמת סחף. אדמה זו‬ ‫שבורה - ומדובר בשוקת גדולה מאד. פני השטח‬ ‫עלולה שלא להגיע ליעדה הטבעי ולסתום מקווי‬ ‫החדשים אינם מתאימים, על פי רוב, לשימוש‬ ‫מים, להיספג במי תהום או לקבור תחתיה בתי‬ ‫שהיא.‬ ‫צורה‬ ‫בכל‬ ‫מחדש‬ ‫גידול.‬ ‫השארת פני השטח כמות שהן, מתוך ציפייה‬ ‫לשיקום הסביבה הטבעית, גם היא אינה מניבה‬ ‫- השינוי בפני השטח עלול לגרום לשינויים‬ ‫תוצאות מושלמות )ולעיתים אף רחוק מכך(. אם‬ ‫מטאורולוגיים.‬ ‫באזורים רווי משקעים מתכסה סביבת המחצבה‬ ‫בצמחייה במהירות יחסית, הרי שבארץ המצב‬ ‫אינו כזה. בנוף המופר קשה יותר למינים מקומיים‬ ‫להתחדש, שכן, לעיתים רבות, נדרשים צרכים‬ ‫יחודיים למחייתם וכעת קשה יותר לקיימם בשל‬ ‫ההדרדרות הכללית של הסביבה. הכחדת מינים‬ ‫באזור המחצבה מעצימה את תהליך ההדרדרות‬ ‫שלו ופוגעת ביכולתו להתחדש עוד יותר.‬ ‫ ‬ ‫איור 1: יצירת נתיבי ניקוז בעקבות שיקום מחצבת  ‪Shek‬‬ ‫מתוך: אתר‬ ‫‪ O‬בהונג קונג.‬ ‫חברת ‪  Heidelberg Cement‬‬ ‫ג. זיהום:‬ ‫- חציבה יוצרת זיהומים רבים: זיהום אוויר נגרם‬ ‫ ‬ ‫ע"י האבק הנוצר בתהליך. אבק זה נישא ע"י‬ ‫איור 2: השבת מינים לסביבה מופרת ב -  ,‪Haller  Park‬‬ ‫הרוח, הוא הגורם הבריאותי המשפיע ביותר של‬ ‫מתוך:‬ ‫‪Mombasa, Kenya‬‬ ‫מחצבות על סביבתן. ממחקרים שנעשו עולה, כי‬ ‫אתר חברת ‪Bamburi Cement, Kenya‬‬ ‫בישובים הנמצאים בסמוך למחצבות עלולים‬ ‫התושבים לסבול משיעור גבוה יותר של מחלות‬ ‫ריאה, מהחמרה של בעיות לב , מגרוי של‬ ‫מערכות הנשימה ושל העיניים ומסרטן.‬ ‫הרעש והזעזועים הנגרמים בחציבה הם ממושכים‬ ‫וחזקים. פיצוצים עלולים להישמע ללא התרעה‬ ‫ועוצמת הרעש הבוקע מהמתקנים ומכלי הרכב‬ ‫הסביבה.‬ ‫על‬ ‫מאד‬ ‫מעיקה‬ ‫הרבים‬ ‫מקורות מים עלייים ותחתיים עלולים להזדהם‬ ‫כתוצאה מכריית המחצבה. חדירת מוצקים‬ ‫מומסים ואבק למי התהום והחשיפה של אזורים‬ ‫שקודם היו תת קרקעיים לדלק, גומי ושאר‬ ‫חומרים מלאכותיים מזהמת את מערכת המים‬ ‫שבאה עימם במגע.‬ ‫ד. נטישת השטח:‬ ‫יתכן שהבעיה הגדולה ביותר הקשורה למחצבות‬ ‫ולהשפעתן על הסביבה נעוצה בעובדה שהיכולת‬ ‫6 ‬ ‫ ‬
  • 7. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫- לאור השינוי הכביר שנעשה בקרקע, עלול‬ ‫להיווצר צורך למלא שוב חלק ניכר משח‬ ‫המחצבה כדי שיתאפשר השימוש בה מחדש.‬ ‫השלכות כלכליות:‬ ‫מילוי זה עלול לגרור הקמת מחצבה נוספת, או‬ ‫- הבעיות הכלכליות הנוגעות לאתרי מחצבות‬ ‫שימוש בחומרי מילוי מאיכות ירודה. בכל מקרה,‬ ‫נובעות בעיקר מחוסר היכולת לשלב את ענף‬ ‫הצורך בעיבוד נוסף של הקרקע מכביד מאד‬ ‫הכרייה בשימושי קרקע אחרים. הרעש, הזיהום‬ ‫כלכלית על השימוש החוזר בה.‬ ‫והצורך במתקנים יחודיים מקשים על היכולות של‬ ‫השלכות חברתיות:‬ ‫ענף הכרייה לשלב בסביבתו כל פעילות אנושית‬ ‫אחרת.‬ ‫המרכיב השלישי של תכנון וראייה בת קיימא של‬ ‫בור המחצבה, ההפרה הפיזית של תנאי השטח,‬ ‫הסביבה הפיזית, מתייחס בעיקר להשלכות של‬ ‫יוצרת, כאמור, קטיעה של ממש בפני השטח‬ ‫הקמת מחצבה על הסביבה הבנוייה שהייתה‬ ‫הטבעיים. לקטיעה זו ישנן גם השפעות כלכליות,‬ ‫קיימת כבר בשטח. ישנו קושי מסויים להעריך‬ ‫לבד מההשפעות הסביבתיות שנידונו: על פי רוב,‬ ‫ולהתייחס להשלכות החברתיות של הקמת‬ ‫משך הזמן הממוצע לכרייה במחצבות הוא 04‬ ‫מחצבה על סביבתה. חשוב לציין, כי בתחום זה‬ ‫שנה. במשך זמן זה לא ניתן לעשות כל דבר אחר‬ ‫לא נערך מחקר מקיף בארץ וכי הקרן לשיקום‬ ‫לא רק בשטח המחצה, אלא גם בסביבתה‬ ‫מחצבות אינה כוללת את התחום הזה בין‬ ‫הקרובה, בשל הזיהום הרב שהיא יוצרת וכך עלול‬ ‫ההיבטים אליו היא מתייחסת בפעולותיה.‬ ‫פיתוחו של אזור שלם להיפגע לתקופה ארוכה.‬ ‫בישראל הבעיה אף מסתבכת, שכן לאחר סיום‬ ‫- לאור האמור על השלכותיה הכלכליות‬ ‫החציבה באתר מסויים, קיימת נטיה לחפש אתר‬ ‫והסביבתיות של מחצבה על סביבתה, הירידה‬ ‫חציבה אחר באותו האזור, שכן מפעל לעיבוד‬ ‫בדימוי של האזור משפיעה גם על תושביו‬ ‫החומר כבר הוקם בסמוך )כדי לחסוך בעלויות‬ ‫הוותיקים. יישובים סמוכי מחצבה סובלים מדימוי‬ ‫ההובלה(. כך יוצא שסביבה שלמה עלולה להפוך‬ ‫נמוך, המקשה על פיתוחם ועל יכולת המשיכה‬ ‫למדבר צחיח וקשה לפיתוח לכל מטרה אחרת.‬ ‫של תושבים חדשים אליהם.‬ ‫- חשוב להתייחס להיבט החוקי של ענף‬ ‫המחצבות, שכן, בהרבה מקרים )ובדגש על‬ ‫הנעשה בארץ( הוא מהווה קרקע פורייה לניצול‬ ‫ ‬ ‫השכבות החלשות בידי בעלי ההון ובעלי‬ ‫המחצבות.‬ ‫איור 3: נוף מחצבת קורנוול לפני השיקום.‬ ‫כל נושא הטיפול במחצבות בארץ סובל מהזנחה‬ ‫- הפגיעה האסטתית: בנוף הטבעי מפחיתה את‬ ‫גמורה. הרשויות המקומיות והממשלתיות,‬ ‫היכולת להשתמש בשטח כמשאב נופי לאחר‬ ‫האמורות לפקח על הנעשה בשטחן ולמנוע‬ ‫סיום הכרייה. העלייה התמידית בהיקף הבנייה‬ ‫מקרים של ניצול החלש ושל אי צדק חברתי -‬ ‫מדגישה עוד יותר את חשיבות השטחים‬ ‫סביבתי, מטילות למעשה את הטיפול בהשלכות‬ ‫הפתוחים ואת העמידה על איכותם ומחצבה‬ ‫המחצבה על בעליה ועל הקבלנים שלו. אי לכך,‬ ‫באמצע שטח כזה תקטין את היכולת לנצלו‬ ‫קורה לא אחת, שמחצבה נותרת פתוחה וללא‬ ‫ולהסב אותו לטובת הכלל. בנוסף לכך, כפי שכבר‬ ‫טיפול גם לאחר גמר כריית החומר. תושבי האזור‬ ‫צוין, עלול אזור המחצבה לסבול מירידה בדימוי‬ ‫נותרים להתמודד עם הירידה בערך הקרקע‬ ‫הציבורי שלו, מה שיגרום להשקעה כספית‬ ‫שלהם ועם השוקת השבורה בדמות המחצבה‬ ‫בשיפור הדימוי.‬ ‫שהפכה לשכנה ובעלי המחצבה תרים אחר אתר‬ ‫אחר לכריית רווחים. המצב מחריף עוד יותר, שכן‬ ‫- גם כיום, עם השיפור במודעות לטיפול בנזקים‬ ‫הפיקוח על ענף הכרייה כמעט ולא קיים ופעמים‬ ‫הסביבתיים הנגרמים, עדיין מפיקות מחצבות‬ ‫רבות מגיעים פקחים לאזור לאחר שהנזק כבר‬ ‫כמות גדולה של פסולת, אותה מסלקים פעמים‬ ‫נעשה.‬ ‫רבות באופן לא חוקי.‬ ‫7 ‬ ‫ ‬
  • 8. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫- בארץ, למרות התווייתם ואפיונם של שטחים‬ ‫במסגרת תכניות מתאר ארציות, אין כמעט‬ ‫הקבלה בין מיקומן של מחצבות או מיקומן‬ ‫העתידי של מחצבות חדשות לאזורי הפיתוח‬ ‫ולאזורי השימור המותווים ע"י אותה התכנית.‬ ‫סיכום:‬ ‫עובדה זו, היא, כמובן, קרקע פורייה לקביעת‬ ‫מיקומן של מחצבות חדשות בהתאם לאינטרס‬ ‫הראינו כאן את ההשלכות כבדות המשקל של‬ ‫הכלכלי הבלעדי של מעלי המחצבות. פועל יוצא‬ ‫כריית מחצבים על הסביבה. חילקנו השלכות אלה‬ ‫של מצב זה הוא חוסר יכולתם של יישובים‬ ‫לשלושה חלקים, בהתאם לקריטריונים של‬ ‫)ובעיקר יישובים קטנים ומעוטי יכולת באזורים‬ ‫התכנון בר הקיימא והצבענו על ייחודו של המצב‬ ‫מרוחקים( למנוע את הפגיעה בהם.‬ ‫בארץ, הנובע מהתנאים הפיזיים הייחודיים‬ ‫לישראל ומהמצב החוקי השורר בה בהתייחס‬ ‫- למרות התעוררות מסויימת בתחיקה הנוגעת‬ ‫המחצבות.‬ ‫לענף‬ ‫למחצבות ולמרות נסיונות להכיל ענף זה‬ ‫המצב המסובך בארץ: מיעוט עתודות הקרקע,‬ ‫במסגרת תכנית מתאר ארצית )תמ"א 41(, אין‬ ‫הגידול הטבעי הקיים, המיעוט היחסי במשאבי‬ ‫התייחסות לפיצויים של תושבים שליד יישובם‬ ‫טבע ועוד גורמים רבים אחרים, כולם דורשים‬ ‫תוקם מחצבה בעתיד.‬ ‫התייחסות מעמיקה יותר ופעולה נרחבת בהרבה‬ ‫כדי להסדיר את נושא המחצבות. היחס למחצבה‬ ‫- תהליך מובנה של קבלת החלטות המשתף את‬ ‫צריך להתחיל הרבה לפני הפעולה הפיזית באתר‬ ‫כל המגזרים, הגופים ובעלי העניין בדבר הקמת‬ ‫וצריך להסתיים זמן רב אחריה, עם השבת‬ ‫מחצבות חדשות אינו קיים. כלומר: ישנם מקרים‬ ‫השטח למצב בו הוא יוכל למלא את הייעוד‬ ‫שבהם התקיים תהליך כזה - במלואו או בחלקו -‬ ‫שנקבע לו בתכנית האב. פעולות אלה מבוצעות‬ ‫אך אין נורמה כזו, שלא לדבר על עיגון בחוק.‬ ‫לעתים נדירות מאד, שכן האחריות למילואן אינה‬ ‫- עפ"י עקרונות של הגינות סביבתית - חברתית,‬ ‫נאכפת, או שאינה מוסדרת דיה בחוקי המדינה.‬ ‫ראוי לשים לב לחלוקה ההוגנת של התועלות ושל‬ ‫יתרה מזאת, פעילות שיקום כזו עלולה לעלות‬ ‫העלויות הקשורות בענף בין האזורים השונים‬ ‫כסף רב וגם בתחום זה לא ברור על מי נופלת‬ ‫בארץ, כך שהנטל יחולק בצורה שווה. בראייה‬ ‫השיקום.‬ ‫למימון‬ ‫האחריות‬ ‫לעתיד, צריך לדאוג לכך שגם הדורות הבאים‬ ‫יוכלו להינות ממצב טוב לא פחות של השטחים‬ ‫על כן יש צורך במדיניות גורפת לשיקום‬ ‫העומדים לרשותו.‬ ‫מחצבות.‬ ‫8 ‬ ‫ ‬
  • 9. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לימודי להשארת חתך החציבה כעדות לתהליך‬ ‫ ‬ ‫הגיאולוגי של היווצרות ההר. כלומר: בעת שיקום‬ ‫המחצבה ישנם היבטים ערכיים ואסטתיים,‬ ‫פרק שני:‬ ‫הנובעים מהנוף החדש שנוצר שיש להתייחס‬ ‫אליהם בעת השיקום.במהלך הזמן התפתחו‬ ‫שיקום מחצבות‬ ‫שלוש מגמות עיקריות בשיקום מחצבות:‬ ‫מהו שיקום מחצבה?‬ ‫השטח:‬ ‫פני‬ ‫הסדרת‬ ‫-‬ ‫בפרק הקודם הצגנו את עיקרי ההשלכות של‬ ‫במסגרת הסדרת פני השטח, נשאר נוף המחצבה‬ ‫הקמת מחצבות על הסביבה. מאוסף הנתונים‬ ‫כמות שהוא, בהתאם לשיקולים האסטתיים של‬ ‫שהראינו, ברור שהצורך בחשיבה על היום‬ ‫דופן המחצבה ולאופן השיקום הכולל. הפעולות‬ ‫שאחרי החציבה קיים, וכי יש לראות בשיקום‬ ‫היחידות שננקטות במסגרת השיקום נוגעות‬ ‫המחצבה חלק אינטגרלי מהשימוש בה. אין ספק‬ ‫לביצוע מהלכים בסיסיים בתחום הבטיחות.‬ ‫גם, שטובת הכלל דורשת, לאור כל האמור לעיל,‬ ‫למעשה, הסדרה איננה פעילות שיקום בהיבט‬ ‫שמחצבה לא תישאר עזובה לאחר השימוש בה‬ ‫הפעיל של המילה, אלא היא סדרה של פעולות‬ ‫וכי, במסגרת תהליך תכנון בר קיימא 1 , היא‬ ‫מזעריות ככל שניתן, שמטרתן לאפשר השתלבות‬ ‫תשוקם באופן שיתאים ביותר לסביבתה.‬ ‫טבעית של האתר בסביבתו הישנה )ובלא כל‬ ‫שיקום מחצבה מוגדר כהתערבות האדם לשיפור‬ ‫קשר לייעודו העתידי(. תכנית הסדרה תכלול‬ ‫המפגעים הנגרמים על ידי המחצבות ולצורך‬ ‫הוראות בדבר פירוק וסילוק מתקני האתר, מניעת‬ ‫התאמתן לשימוש קרקע חדש 2 .‬ ‫מפגעים, מניעת מפולות והסדרת בעיות ניקוז‬ ‫שנגרמו בעת החציבה. בפעולות ההסדרה יהיה‬ ‫אופני שיקום מחצבה‬ ‫שימוש גדול ככל שניתן באמצעים טבעיים‬ ‫ומקומיים כמו חגורות צמחים, יישור קרקע ועיצוב‬ ‫ניתן למיין גישות לשיקום מחצבות על פי החזות‬ ‫הטפוגרפיה.‬ ‫המתוכננת למחצבה לאחר שיקומה וכן לפי ייעוד‬ ‫הקרקע החדש המיועד לה. שני קריטריונים אלה‬ ‫- שיקום ע"י החזרת המחצבה לטבע‬ ‫קשורים זה לזה ולרוב בחינת שיקומה של‬ ‫והשתלבות ויזואלית ואקולוגית בסביבה:‬ ‫מחצבה עוסק בשניהם. לדוגמה, בעת הסקר‬ ‫תחת גישה זו, נתפסת המחצבה כהפרה וכפגיעה‬ ‫שנעשה בכדי לשקם את מחצבת נשר, ערכו יצחק‬ ‫משמעותית בערכי הטבע והנוף. על כן, יהיה‬ ‫דנציגר ואנשי הצוות הנוספים סיור במקום.‬ ‫שיקומה של מחצבה תהליך של העלמת והסתרת‬ ‫בתחילה נידונו הדרכים למזג את האתר המופר‬ ‫כל זכר של הנזק מעשה ידי אדם, עד להיטמעות‬ ‫בסביבתו הטבעית: נבחרו צמחים, נסקרו דרכים‬ ‫מלאה של המחצבה בטבע הסובב. הפן הויזואלי‬ ‫לשחזר את פני הקרקע ונבחנו שיטות גידול‬ ‫של השיקום והפן האקולוגי שלו, מקיימים תחת‬ ‫ליצירת מראה 'טבעי' למחצבה. לאחר מכן, ביקר‬ ‫אופן שיקום כזה קשר הדוק ביותר. למרות‬ ‫במקום גם הגיאוגרף יהושע יצחקי יחד עם שאר‬ ‫מאמצים רבים בתחום ההשבה ולמרות‬ ‫חברי הצוות. הוא טען כי לקיר המחצבה ישנו ערך‬ ‫ההתפתחות הרבה בטכנולוגיה של חומרים ושל‬ ‫בפני עצמו כחתך גיאולוגי וארכיאולוגי - עדות‬ ‫אמצעים לשילוב בין הקיים לחדש, תהליך זה‬ ‫לתהליכי התהוות ההר והאתר. לאור הטענה,‬ ‫אורך זמן רב מאד ולעיתים רבות אין הוא מושלם‬ ‫הוחלט להשתמש בתהליך השיקום גם בהיבט‬ ‫- אפילו לא לאחר עשרות שנים. הסיבה לכך‬ ‫זה. המקרה מלמד אותנו כי קיים ערך להחזרת‬ ‫נעוצה בעובדה שלעיתים, שיקום אקולוגי מלא של‬ ‫השטח לקדמותו ובמקביל קיים ערך חווייתי -‬ ‫סביבה מופרת אינו אפשרי. לאור עובדה זו, אחת‬ ‫                                                             ‬ ‫האפשרויות בתחום ההשבה, היא להשלים עם‬ ‫1 הדברים מתבהרים לאור הגדרת תכנון בר קיימא,‬ ‫חוסר היכולת להביא לאיחוי מלא של הנזק‬ ‫כפי שנטבעה בדו"ח ברונטלנד של האו"ם:‬ ‫ולהוסיף שימושי קרקע לסביבת המחצבה.‬ ‫ ‪Development that meets the needs of the‬‬ ‫ ‪present  without compromising the ability of‬‬ ‫ההחלטה האם לשאוף לשיקום אקולוגי מלא, או‬ ‫ ‪future generations to meet their own needs‬‬ ‫להסתפק בשיקום חלקי של האתר )יחד עם‬ ‫.)34,7891 ,‪  (WCED‬‬ ‫הסבתו ממחצבה לשימוש אחר( נובעת ממכלול‬ ‫2 מילגרום, תמר, היבטים סביבתיים בניהול ענף‬ ‫השיקולים בקשר למיקומה של המחצבה, ערך‬ ‫הכרייה והחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה,‬ ‫אוניברסיטת חיפה, מרץ 7002, עמ' 23  ‬ ‫9 ‬ ‫ ‬
  • 10. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫מהתליך החציבה, נשאבו מי התהום של אגן‬ ‫הזרימה מאזור המחצבה. בסיום תהליך הכרייה‬ ‫תיפסק השאיבה וכל השטח יוצף בחזרה, כך ש -‬ ‫91 שנים לאחר מכן יווצר אגם במקום. תכנית‬ ‫הדוגמאות לאופן כזה של שיקום מחצבה רבות,‬ ‫השיקום כוללת, לאור זאת, שתילה של צמחי מים‬ ‫לאור השוני הרב בין מקרה אחד למשנהו.‬ ‫מקומיים, שיהוו, כמו במקרה הקודם, כר ליצירתן‬ ‫במקרה של מחצבת ‪ Kapft‬בדרום גרמניה,‬ ‫של נישות אקולוגיות מגוונות בתהליך ההדרגתי‬ ‫הוחלט על השבה מלאה של המחצבה לטבע.‬ ‫של הצפת הנהר.‬ ‫לשם כך, בוצע תהליך הכרייה בהדרגה, כאשר‬ ‫בסיום כל כרייה באתר מסויים, כוסה הבור‬ ‫באדמה שנחפרה באתר של הקמת מנהרה‬ ‫שנמצא בסמוך. לאחר הסדרת פני השטח,‬ ‫כוסתה השכבה העליונה של האדמה באדמה‬ ‫מקומית בעובי מטר וברשת יוטה בכדי למנוע את‬ ‫סחיפתה של שכבה זו. המטרה הייתה לאפשר‬ ‫ ‬ ‫הנבטה של עשבייה מקומית, אשר הגיעה למקום‬ ‫בתהליך טבעי של תפוצת זרעים. שכבה קטנה זו‬ ‫איור 5: מחצבת ‪ St.  constant‬לאורך תהליך ההשבה.‬ ‫מתוך: ‪Quarry Rehabilitation in a urban fringe context‬‬ ‫של עשבים שימשה למעשה 'שכבת חלוץ' -‬ ‫‪:Lafarge St-Constant case study‬‬ ‫שכבת המאפשרת את התבססותה של צמחיה‬ ‫מקומית על הקרקע - כדי לאפשר את גדילתן של‬ ‫בשלב האחרון של ההשבה, לאחר הצפת‬ ‫שכבות אחרות בהמשך )שיחים גבוהים, עצים‬ ‫המחצבה, הוחלט להפוך את האגם לאתר נופש:‬ ‫וכו'(. בנוסף לכך, הוחלט גם על נסיון לשמר‬ ‫בסביבה זו מינים נדירים של צמחים ושל בעלי‬ ‫חיים בעזרת התערבות מינימלית בתהליך‬ ‫הטבעי, כלומר: הגבלת הנטיעה ווהזריעה‬ ‫המלאכותיות למינימום הנדרש, כמו גם התערבות‬ ‫קטנה ככל שניתן בהרבעת מני בעלי חיים‬ ‫ובשחרורם בסביבה זו.‬ ‫ ‬ ‫איור 6: השבת האתר לטבע לוותה בהחדרת שימושי טבע‬ ‫ופנאי כגון מגרשי גולף )משמאל( ואגם נופש )במרכז(.‬ ‫מתוך: ‪Quarry Rehabilitation in a urban fringe context‬‬ ‫‪:Lafarge St-Constant case study‬‬ ‫מספר האפשרויות להשבה חלקית או מלאה של‬ ‫מחצבה הינו רחב מאד ועל כן טכניקות ההשבה‬ ‫משתנות מאתר לאתר.‬ ‫ ‬ ‫- שינוי ייעוד קרקע:‬ ‫איור 4: מחצבת הגיר ‪ KAPFT‬ותהליך השבתה לטבע.‬ ‫בשני אופני השיקום הקודמים, היחס אל‬ ‫מתוך: אתר משרד הפנים - תמ"א 41ב' - דוחות עבודה.‬ ‫המחצבה היה כאל פצע שהותיר אחריו האדם,‬ ‫מקרה נוסף המדגים את מגוון האפשרויות‬ ‫אותו יש לכסות ולהעלים. עם זאת, נוף המחצבה‬ ‫הגלומות בתהליך זה, הוא המקרה של מחצבת‬ ‫הייחודי ותוואי השטח אותו היא מותירה בסיום‬ ‫‪ St.  Constant‬בחבל קוויבק שבקנדה. מחצבה זו‬ ‫הכרייה, ניתנים לעיבוד כסביבה עצמאית‬ ‫נמצאת בסמוך לעיר הנושאת את אותו השם‬ ‫לפעילות אנושית. השבת השטחים לשימוש - בין‬ ‫וזורמים דרכה שני נהרות בעלי חשיבות אקולוגית‬ ‫אם כשטחים פתוחים התורמים למאזן השצ"פ‬ ‫גבוהה. ערוצי הנחלים הם בית גידול לזנים‬ ‫ובין אם כשטחים בנויים המשפרים את מאזן‬ ‫נדירים של דו - חיים ושל צמחיה מקומית. כחלק‬ ‫01  ‬ ‫ ‬
  • 11. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫המחצבה מתחילתו ועד לסיום השימוש בה‬ ‫והסבתה לשימוש אחר.‬ ‫שיקום מחצבות בעולם‬ ‫למרות שאין תמימות דעים בקשר ליישומו של‬ ‫תכנון בר קיימא ברחבי העולם, ישנה הסכמה‬ ‫גורפת על הרעיון הכללי, לפיו יש לנהל את‬ ‫משאבי הטבע בדרך שתגן עליהם בעתיד. אחרי‬ ‫ ‬ ‫ועידת ריו ופרסומה של אג'נדה 12 4 , השתרשה‬ ‫התפיסה לפיה פיתוח בר קיימא חייב להיות חלק‬ ‫איור 7: מודל לתכנון מחצבה של משרד‬ ‫מסדר היום של כל משרדי הממשלה, תוך שיתוף‬ ‫ ‪Medialand  ‐  land  reclamanation  and  site‬‬ ‫‪improvement‬‬ ‫הציבור בהחלטות אלה. בהיבט זה, זכה כל נושא‬ ‫הטיפול במחצבות לשינוי תפיסה יסודי. למרות‬ ‫שגם בנושא זה אין תמימות דעים ומדינות וגופים‬ ‫פרטיים מטפלים בו באופן שונה ממקום למקום,‬ ‫שיקום מחצבות בארץ:‬ ‫הרי שישנה הסכמה בקשר לטיפול במחצבות.‬ ‫מצב שיקום המחצבות בארץ בעייתי מבחינות‬ ‫תהליך התכנון, הכרייה והשיקום של מחצבות,‬ ‫רבות. בעוד שבשאר העולם רשויות ממשלתיות‬ ‫שנתפס עד עתה כשלושה תהליכים שהקשר‬ ‫ופרטיות מיישמות החלטות ברוח אג'נדה 12‬ ‫ביניהם אמנם קיים, אך לא מעבר לכך, נתפס‬ ‫וועידות אקלים נוספות ויוזמות הליכים מובנים‬ ‫עכשיו כתהליך אחד. תהליך זה מערב, בהתאם‬ ‫לנושא, בארץ קשיים רבים ניצבים בדרך לכינון‬ ‫לעקרונות הקיימות, לא רק את היזם )הפרטי‬ ‫הליך כולל בנושא המחצבות. למרות שגם‬ ‫בדרך כלל( ואת רשויות החוק הנוגעות בדבר,‬ ‫ממשלת ישראל אימצה את עקרונות אג'נדה 12‬ ‫אלא גם גופים ציבוריים ופרטיים הרואים עצמם‬ ‫והיא אף פירסמה החלטת ממשלה בנושא לפיה:‬ ‫בעלי עניין. הכוונה היא לגופים ממשלתיים דוגמת‬ ‫"מדיניות ממשלת ישראל תתמסס על עקרונות‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התשתיות,‬ ‫של התנהלות פיתוח בר - קיימא המשלבים‬ ‫לרשויות המקומיות שבשטחן תקום המחצבה‬ ‫כלכלה דינמית, שימוש מושכל במשאבי טבע,‬ ‫וגם, ולא פחות חשוב מכך, לגופים חברתיים‬ ‫הגנה על מערכות אקולוגיות ומתן שוויון‬ ‫וסביבתיים המייצגים את כלל הציבור )בדגש על‬ ‫הזדמנויות לכל. זאת על מנת לענות על הצרכים‬ ‫לאתר(.‬ ‫השכנים‬ ‫התושבים‬ ‫של הדור הנוכחי וצורכי הדורות הבאים" 5 . עדיין‬ ‫לפי תפיסה זו פותחו מודלים לתהליך התכנון של‬ ‫נמצאות בארץ כ - 004 מחצבות שכבר הוכרזו‬ ‫                                                             ‬ ‫כנטושות והן עומדות בפני שיקום. רק 041 מתוכן‬ ‫3 על שיקום בעזרת שינוי יעוד ניתן לקרוא בהרחבה‬ ‫שוקמו, ועוד 04 עומדות בפני שיקום. הבעיה‬ ‫בפרק המוקדש לנושא.  ‬ ‫מתחילה בכך שבארץ, בניגוד למקומות אחרים,‬ ‫4 ועידת ריו דה ז'נרו )2991( היא ועידה כלל עולמית‬ ‫שדנה בנושאי הסביבה וניסתה לגבש מדיניות אחידה‬ ‫                                                             ‬ ‫לטיפול בנושאים אלה במדינות העולם. אג'ינדה 12‬ ‫5 החלטת ממשלה מס' 642 מיום 3002.6.41.  ‬ ‫היא תכנית פעולה עולמית שגובשה לאחר הועידה.  ‬ ‫11  ‬ ‫ ‬
  • 12. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫הבעיות העומדות על הפרק רבות:‬ ‫- נוסח החוק לשיקום מחצבות לוקה בחסר והוא‬ ‫מושתת על חוקים מנדטורים משנת 5291.‬ ‫- חסרת הסכמה והתאמה בין נציגי הממשלה‬ ‫העומדים בראש הקרן. אין מדיניות כוללת עליה‬ ‫מסכימים כל הנציגים ופועלים כדי ליישמה.‬ ‫- תקנון הקרן אינו מתאים להשגת המטרות.‬ ‫- בעלי מחצבות אינם מעוניינים בדרך כלל‬ ‫בשיקום המחצבה, שכן שיקום זה אומר הפסקת‬ ‫פעולת המחצבה. במקום זאת, מעדיפים בעלי‬ ‫המחצבות לגרור את ההליך, כדי שיוכלו להפיק‬ ‫עוד רווחים מהאתר בתור אתר סילוק פסולת,‬ ‫כאתר למיכון הנדסי כבד וכו'.‬ ‫- מינהל מקרקעי ישראל, האחראי על גביית‬ ‫הכספים לקרן, נוהג עפ"י האינטרסים שלו, שאינם‬ ‫עולים בקנה אחד עם מטרות הקרן. כלומר:‬ ‫המנהל מעוניין בהשבת הקרקע לבעלותו, ללא‬ ‫קשר למטרות השיקום של האתר.‬ ‫- הרשויות המקומיות מעדיפות לרוב לשמור על‬ ‫השטח כמות שהוא בכדי לגבות ארנונה‬ ‫משכירים, שישכרו את השטח לשימושם.‬ ‫- ישנה סחבת בהליכים הסטטוטוריים.‬ ‫ ‬ ‫איור 8: מחצבה במכתש רמון המיועדת לשיקום כחלק מ -‬ ‫'דרך הצבעים במכתש רמון'.‬ ‫21  ‬ ‫ ‬
  • 13. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫קיימא.‬ ‫בר‬ ‫פיתוח‬ ‫בכללי‬ ‫עמידה‬ ‫איור 9 תהליכים סטטוטוריים בתכנון, תפעול ושיקום מחצבות‬ ‫מתוך: היבטים סביבתיים בניהול ענף הכרייה והחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה )תמר מילגרום(.  ‬ ‫פירוש הדבר, לפי עורכי התכנית:‬ ‫- הבטחת אספקה סדירה של חומרי גלם למשק‬ ‫הבנייה והסלילה לשנות יעד 5202 ו - 0402.‬ ‫- הבטת איזון בין צרכי משק הבנייה והסלילה‬ ‫תמ"א 41‬ ‫לבין הצורך לשימור הסביבה ואיכות החיים, תוך‬ ‫למרות המצב שתואר לעיל, ישנה בארץ תכנית‬ ‫הגלם.‬ ‫חומרי‬ ‫של‬ ‫הצריכה‬ ‫צמצום‬ ‫גורפת ברמה הארצית להסדיר את כל נושא‬ ‫- הפנמת היבטי איכות סביבה בתכנון משק‬ ‫המחצבות מתחילתו - משלב התכנון וקביעת‬ ‫הכרייה והחציבה.‬ ‫המקום של מחצבות חדשות ועד לשלב הסיום,‬ ‫כלומר, עד להשבת הקרקע לשימוש אחר לטובת‬ ‫הציבור.‬ ‫- בחינת מנגנונים לגבי פעולות מנהליות של‬ ‫מסמל המדיניות לכרייה ולחציבה של חומרי גלם‬ ‫רשויות המדינה לתכנון, להקצאה, לניהול, לפיקוח‬ ‫למשק הבנייה ולסלילה מכוון לענות על המטרות‬ ‫ולאכיפה של חוקים במשק הכרייה והחציבה.‬ ‫ועל היעדים שקבעה וועדת עורכי התמ"א. וועדת‬ ‫העורכים הגדירה את מטרת העל: "להבטיח‬ ‫עתודות חומרי גלם לבנייה ולסלילה באיכות‬ ‫- גיבוש הנחיות להכנת תכניות הכוללות הקמה,‬ ‫ניאותה ובכמויות הנדרשות לשנת 0402, תוך‬ ‫הפעלה והסדרה של אתרי כרייה וחציבה.‬ ‫31  ‬ ‫ ‬
  • 14. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫- גיבוש הנחיות להכנת תכניות לשיקום אתרי‬ ‫כרייה וחציבה.‬ ‫כאמור, התכנית עתידה להיות מקיפה ביותר‬ ‫ולעסוק בכל היבטי התכנון, הכרייה וסגירתה של‬ ‫מחצבה, כך שניתן יהיה גם להשתמש בקרקע‬ ‫לאחר מכן. הדגש בהתווית התכנית הוא על‬ ‫תכנון בר - קיימא, בהתאם לקביעת החלטת‬ ‫הממשלה בנושא. במסגרת זו הוצעו מספר תמות‬ ‫להשגת מדיניות כזו בנושא. התמות עוסקות, בין‬ ‫היתר, בשימור היכולות של הדורות הבאים‬ ‫להבטיח אספקת חומרי גלם, במזעור ההשפעות‬ ‫הסביבתיות של הכרייה, באיזון בין צרכי הפיתוח‬ ‫הארציים לצרכי שימור הנוף ואיכות החיים,‬ ‫בצריכה יעילה ומבוקרת של חומרי הגלם ולבסוף‬ ‫גם באיזון בין התועלת הכלכלית של הכריייה‬ ‫ברמה הארצית לבין ההשפעות השליליות שלה‬ ‫מקומית.‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫על‬ ‫כדי לעקוב אחר השינוי וההתפתחויות בתחום‬ ‫המחצבות בעתיד, פותחו מדדים, אשר יתארו‬ ‫שינויי מגמה בהיבטים כלליים ובהיבטים‬ ‫ספציפיים.‬ ‫41  ‬ ‫ ‬
  • 15. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫51  ‬ ‫ ‬
  • 16. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫טבלת השוואה בין הגישות השונות לשיקום מחצבות:‬ ‫בטבלה זו מובא ניתוח השוואתי של ההבדלים בין גישות השיקום העיקריות. מדדי ההשוואה מחולקים לפי הקריטריונים של התכנון המקיים. בחרנו מדדי‬ ‫ההשוואה איכותיים ולא אמפיריים, גם מחמת מספר המשתנים הרב וגם מפני שאין גישה אחת נכונה לשיקום מחצבה, או לתכנון מקיים. מטרת הטבלה היא‬ ‫. 6 לשפוך אור על האפשרויות העומדות בפני מתכננים של שיקום מחצבה, כדי להדגיש את המורכבות של הפיתרון‬ ‫ ‬ ‫שיקום המחצבה כחלק מנוף תרבות לשימור‬ ‫שיקום ע"י החזרת המחצבה לטבע והשתלבות ויזואלית‬ ‫הסדרת פני השטח‬ ‫סוג השיקום‬ ‫מדדים‬ ‫ואקולוגית בסביבה‬ ‫גישה זו מדגישה בתהליך השיקום את נוף המחצבה על‬ ‫המושג שיקום אקולוגי מצביע על שיקום יסודי של הטבע, אף‬ ‫בהסדרה, כשלעצמה, אין כל הליך שיקומי, על כן‬ ‫החזרת בתי גידול‬ ‫סביבתיים‬ ‫תוצריו השונים ואין התייחסות מיוחדת להחזרת בתי‬ ‫שהוא לא תמיד נראה לעין הבלתי מאומנת. בין השאר מדובר‬ ‫לא מן המתחייב שתבוצע החזרת בתי גידול‬ ‫גידול. יתכן מצב שתהליך זה קורה באופן טבעי ולא‬ ‫על שיקום שכבות הקרקע העליונות והחלפתן אם יש צורך‬ ‫אולם תהליך זה יכול לקרות באופן ספונטני‬ ‫מכוון.‬ ‫בכך, שיקום בתי הגידול, והשבת החי והצומח המקורי לשטח.‬ ‫במשך הזמן לאחר שתילת חגורות צומח‬ ‫במקרים מסוימים במקום לעבוד עם נטיעות באופן מידי,‬ ‫והסדרת הטופוגרפיה )למניעת מפולות ופגיעות(.‬ ‫מפזרים מגוון זרעים של צמחייה מקומית, ובוחנים מי מהם‬ ‫שורד ומצליח להתפתח בתנאים החדשים שנוצרו.‬ ‫ההתייחסות לנוף המחצבה היא כאל נוף תרבות -זיכרון‬ ‫השתלבות בנוף הטבעי הינו היעד המרכזי בעת שיקום מסוג‬ ‫היבט זה תלוי בעומק החציבה באתר וברמת‬ ‫השתלבות בנוף הטבעי‬ ‫בעל ערך מן העבר, פיסת אדמה הממחישה את מעשי‬ ‫זה. לפעמים עד למצב שלא ניכרת כלל קיומה של המחצבה‬ ‫הפגיעה במדרון הטבעי בשטח. ברמה העירונית‬ ‫האדם מתקופות קדומות יותר. תכנון השטח הפתוח‬ ‫בעבר. עיקר הקושי הוא בהפיכת מחשופי הסלע למרקם הזהה‬ ‫הסדרת פני השטח תורמת להשתלבות בנוף‬ ‫נשען על האיכויות הנופיות והתרבותיות שהמחצבה‬ ‫בתכונותיו )אדמה,מסלע וצמחייה( לסביבתו. כאשר מדובר‬ ‫הטבעי אולם רק בשלב הראשוני.‬ ‫יצרה, ומדגיש אותן.‬ ‫במחצבות גיר ודולומיט מותירה החציבה נוף של קירות בוהקים‬ ‫הבולטים בצורה משמעותית ונראים למרחוק.‬ ‫                                                             ‬ ‫6 אפשרות השיקום דרך שינוי יעוד לא נדגמה בטבלה זו, מפני שהיא תיבחן בהרחבה לאחר מכן.  ‬ ‫61  ‬ ‫ ‬
  • 17. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לרוב משמש הפיתוח הסביבתי כאתר התכנסות בצורה‬ ‫שיקום מקיף המחזיר את שטח המחצבה לטבע יכול לעודד את‬ ‫אין בהסדרת פני השטח כל מינוף לפיתוח‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬ ‫זו או אחרת. לאתרים אלה מתלווה בדרך כלל תשתית‬ ‫פיתוח הסביבה הקרובה אך לא מחייב.‬ ‫הסביבה, מטרת הסדרת השטח היא למנוע‬ ‫ולעיתים אף מבני קבע - אם כי הדבר אינו מחייב.‬ ‫מפגעים בטיחותיים ולא מן המתחייב שתהליך‬ ‫זה יעודד פיתוח הסביבה יתכן אף שההפך‬ ‫יתרחש.‬ ‫יצירת ריאה ירוקה אינה אחת ממטרות השימור, אך‬ ‫מדד זה תלוי בסוג המחצבה המשוקמת. אם נמצא באזור‬ ‫מפאת הדאגה רק לפן הבטיחותי אין שום‬ ‫יצירת ריאות ירוקות‬ ‫לעיתים היא פועל יוצא של שימור האתר.‬ ‫מדברי אין בו שתילת צמחיה ועצים לשם החזרתו לטבע, אולם‬ ‫התחייבות מצד בעל המחצבה לנטוע עצים או‬ ‫אם המחצבה נמצאת לדוגמא בצפון הארץ השיקום יכלול‬ ‫צמחיה כלשהי בשטח הנטוש, השטח יכול‬ ‫נטיעת עצים וצמחיה, כלומר יצירת ריאות ירוקות.‬ ‫להיוותר כפצע פתוח בנוף המקומי.‬ ‫זהו לא יעד מרכזי בעת השיקום, יכול להיות תוצר לוואי.‬ ‫עפ"י המדד הקודם, תתכן הפחתת זיהום ע"י יצירת ריאות‬ ‫הפחתת זיהום תתיכן רק מעצם סגירת המחצבה‬ ‫הפחתת זיהום‬ ‫ירוקות.‬ ‫ולא מהסדרת פני השטח.‬ ‫בעיצוב האתר תתכן אפשרות לאינטרפרטציה מחודשת‬ ‫המטרה המרכזית של החזרת המחצבה לטבע היא השבת פני‬ ‫תכנית הסדרת פני השטח תכלול, בין היתר,‬ ‫השבת פני השטח לקדמותם‬ ‫של הנוף באמצעות השילוב בין נוף תרבות לנופו של‬ ‫השטח לקדמותם ע"י שיקום אקולוגי וויזואלי במקביל.‬ ‫הוראות בדבר פירוק וסילוק מתקני האתר,‬ ‫הטבע . אין ניסיון להחזיר את פני השטח לקדמותם.‬ ‫מניעת מפגעים בטיחותיים, טיפול, יישור,‬ ‫החלקה, מניעת מפולות במדרגות החיצוב ומילוי‬ ‫שקעים ובורות.‬ ‫בתהליך זה ישנה דווקא הדגשה של מאפייני המחצבה‬ ‫בתהליך השיקום זה ישנה התמקדות במדד זה וניסיון להחזיר‬ ‫אין התייחסות לרציפות השטחים הפתוחים,‬ ‫צמצום פגיעה ברצף שטחים‬ ‫והשארתה במצבה ללא ניסיון ל'סדר ' את פני השטח.‬ ‫את רציפות השטחים שהייתה עוד טרם פעילות המחצבה.‬ ‫"פצע" המחצבה נשאר כמו שהוא לאחר גמר‬ ‫פתוחים‬ ‫החציבה.‬ ‫71  ‬ ‫ ‬
  • 18. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫שיקום המחצבה מאפשר תחזוקה נאותה של האזור‬ ‫כל מדדי איכות הסביבה משתפרים מעצם השיקום האקולוגי‬ ‫תכנית הסדרת פני השטח תכלול הוראות‬ ‫אוויר‬ ‫עליית מדדי איכות‬ ‫ומניעת הזנחתו והפיכתו לאתר פסולת.‬ ‫וההתייחסות אל נוף המחצבות כאל נוף מופר הפוגע בצורה‬ ‫ותשריטים בדבר פתרונות ניקוז של השטח ע"י‬ ‫מים‬ ‫הסביבה‬ ‫משמעותית בערכי טבע ונוף. כפועל יוצא ,תהליך של שיקום‬ ‫שחזור ערוצי זרימת המים במימדים ובשיפועים‬ ‫קרקע‬ ‫יכלול הסתרת או העלמת המחצבה לחלוטין עד למצב בו לא‬ ‫הנדרשים.‬ ‫רעש‬ ‫ניכרת כלל קיומה של המחצבה.‬ ‫ ‬ ‫ההתייחסות היא יותר לשימור בורות המחצבה, יתכן‬ ‫אם המחצבה נמצאת בקרבה לאזור מאוכלס או שהיא נגישה‬ ‫הסדרת השטח לא כוללת נגישות לאתר ולכן אי‬ ‫פיתוח שצ"פים ירוקים‬ ‫חברתיים‬ ‫כתוצר לוואי יווצרו שצ"פים ומרחבי פנאי אך לא מן‬ ‫שיקום מעין זה יכול ליצור הזדמנות ליצירת שצ"פים ירוקים‬ ‫אפשר להגדירו כשטח ציבורי פתוח שניתן‬ ‫יצירת מרחב פנאי‬ ‫המתחייב.‬ ‫שלא היו קיימים קודם ולא היו יכולים להתקיים אם לא הייתה‬ ‫לשהות/לבלות בו.‬ ‫קיימת שם מחצבה מלכתחילה, וע"י כך ליצור מרחב פנאי לכלל‬ ‫האוכלוסייה ואולי אף לתיירות.‬ ‫מחזק את הקשר התרבותי היסטורי למקום.‬ ‫פיתוח השטח והשבחתו מיטיב עם הקהילה, אם מבחינת‬ ‫תהליך הסדרת השטח הינו תהליך בסיסי שכל‬ ‫חיזוק תחושת זהות מקומית‬ ‫איכות החיים שמשתפרת במקרה של ישיקום הטבע ואם‬ ‫בעל רישיון כרייה או החציבה מחויב לבצע‬ ‫עידוד תחושת קהילתיות‬ ‫מבחינת יצירת מקום חדש שבו הקהילה יכולה לקחת חלק.‬ ‫בשטח. לאחר מכן השטח נשאר מופר יחסית‬ ‫תמיכה בקהילה‬ ‫האתר יוכל להפוך לשמורת טבע שהקהילה תהנה ממנו והוא‬ ‫למצבו ההתחלתי ואין שום התייחסות‬ ‫לא יהווה עוד 'חור שחור'.‬ ‫לאוכלוסייה שבקרבת מקום.‬ ‫השימור הינו תרבותי היסטורי, ייתכן מעצם הטיפול‬ ‫מעצם שיפור איכות האוויר ע"י יצירת ריאות ירוקות ושיקום‬ ‫מדד זה תלוי במספר משתנים- קרבתו למוקד‬ ‫עליית ערך הקרקע של האתר‬ ‫כלכליות‬ ‫בשטח ושיפור החזות הכללית שערך הקרקע באזור‬ ‫השטח הפתוח עולה ערך הקרקע בסביבת האתר, והאתר‬ ‫אוכלוסיה, נגישות לאתר, הייעוד העתידי של‬ ‫עליית ערך הקרקע של האזור‬ ‫יעלה אך לא מחייב.‬ ‫עצמו. האזור הופך להיות יותר אטרקטיבי למגורים במיוחד‬ ‫הטח, גודל השטח וכו'‬ ‫סביב המחצבה‬ ‫בימנו כאשר שטחים פתוחים מצטמצמים וריאות ירוקות‬ ‫הופכות למצרך מבוקש ונדיר.‬ ‫במקרה והאתר הופך להיות אתר היטורי פתוח‬ ‫מדד זה תלוי בסוג השיקום, אם השיקום אקולוגי בעיקרו ולא‬ ‫אתר המחצבה הנטוש, גם לאחר הסדרת‬ ‫מספר שימושי הקרקע על‬ ‫למבקרים מספר שימושי הקרקע גדל.‬ ‫תתאפשר בו פעילות נוספת אז מספר שימושי הקרקע לא‬ ‫הקרקע, אם לא תוכנן לו ייעוד קרקע עתידי‬ ‫השטח‬ ‫81  ‬ ‫ ‬
  • 19. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫יתכן בעת פעולות השיקום ותחזוקת השטח בלבד.‬ ‫בתהליך השיקום עצמו ותחזוקת השטח עד החזרתו לטבע‬ ‫אין התייחסות.‬ ‫יצירת מקומות תעסוקה‬ ‫לגמרי יתכן שיווצרו מקומות תעסוקה לקהילה אך באופן זמני.‬ ‫הצלחת שיקום כזה יכול לעודד פיתוח ושימור של‬ ‫ייתכן ששיקום אקולוגי כדאי לטווח הרחוק אך לא מחייב תועלת‬ ‫ההפך, הסדרת פני השטח לא דואגת לפיתוח‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬ ‫אתרים היסטוריים ובעלי ערך תרבותי באזור.‬ ‫כלכלית שתעודד פיתוח גם סביבה קרובה.‬ ‫השטח לאחר החציבה, רק למפגעים שבו‬ ‫:‬ ‫91  ‬ ‫ ‬