למה טיפוס קירות הוא הכלי האידיאלי לטיפול בילדים עם סכמת גוף לא מגובשת?

1. מהי סכמת גוף, ולמה טיפוס טיפולי יעזור לילדכם לבסס אותה
סכימת גוף היא מודעות/ הכרה פנימית ) internal awareness ( של הגוף והיחס בין אברי
הגוף השונים. זוהי בעצם מפה פנימית של הגוף שלנו , ייצוג של האיברים, מנחם ומיקומם
במוח.
דוגמא פשוטה להמחיש את הימצאותה של מפה פנימית זו ,היא הניסוי הבא: נסו לעצום את
העיניים , להושיט את היד קדימה ולגעת באפכם. האם הצלחתם?
בהתחשב בעובדה שעיניכם היו עצומות, האם אין זה מדהים כי יכולתם בכל שלב של
התנועה לחוש ולדעת באיזו זווית מצויה היד שלכם, באיזה יחס היא מהאף ולכוון אותה
בצורה מדויקת ליעדה?
יכולת זו מתאפשרת באמצעות ייצוג פנימי של הגוף המתקבל משילוב של הקלט החושי
ומעיבודו במוח.
מרכיבי סכימת הגוף
 גודל וצורת הגוף – עם ההתנסויות החוזרות ונשנות בעולם אנו מפתחים ידע על
גודל הגוף שלנו וצורתו . אנו נדע למשל, כמעט בודאות, האם נצליח לעבור בפתח
דלת צר, או האם נוכל לשבת על כסא קטן. בטיפוליי בילדים עם בעיות בסכימת גוף
נתקלתי לא פעם בילדים המנסים שוב ושוב להכנס לפתחים שאינם מותאמים
לגודלם , ואף לנסות ולהכנס למכונית/אמבט צעצוע קטן )בגודל 51 ס"מ(.
 גבולות הגוף ומיקום הגוף ביחס למרחב – היכרות עם גבולות הגוף שלי מאפשרים
לי לדעת עוד לפני שניסיתי, האם אזדקק לכסא על מנת להוריד חפץ גבוהה או שמא
מספיק שאשלח את ידי. האם אני צריכה להתקרב לכדור שלפני או שאני יכולה
לבעוט בו ממיקומי הנוכחי. כל אלו מתאפשרים בזכות הייצוג במוחי לגבי גבולות
הגוף שלי.
 ידע על מבנה ותפקוד הגוף - לא מדובר רק על היכולת הקוגניטיבית לזהות את
האיברים אלא הכרה פנימית פנימית של האיברים והשימוש בהם. לעתים קרובות אני
נתקלת בילדים שיודעים היכן הבטן שלהם אך מתקשים מאוד להבין את הבקשה
"תשכב על הבטן" . קושי מסוג זה יתבטא לעתים קרובות בציור ,כשנבקש מילד כזה
לצייר ילד נראה שהידיים/הרגליים יוצאות מהראש למשל... לא תמיד הדבר מעיד על
קושי בסכימת גוף ובהכרה במבנה הגוף אך לעתים זהו אחד הכלים המסייעים
לאבחן קושי זה.
התפתחות סכמת גוף
גורמים שונים משפיעים על התפתחותה וביסוסה של סכמת הגוף: סנסומוטוריים, רגשיים
)חברתיים(, וקוגניטיביים.

2. התנסות סנסומוטורית )תחושתית-תנועתית(
ישנן 4 מערכות תחושה עיקריות המשפיעות על התפתחות סכימת גוף:
מערכת התחושה השטחית - מאפשרת להרגיש מהו החייץ ביני לבין האחר.
תחושה עמוקה – מידע של אברי הגוף ביחס לעצמם. כך אנו יודעים גם כשעינינו עצומות
האם למשל היד כפופה או ישרה. המידע מגיע מאזורי המפרקים והשרירים . מערכת תחושה
זאת מגיבה לכל שינוי במנח ובתנועה. בזכות מערכת זאת אנו יכולים לנוע בדיוק וביעילות גם
בלי להסתכל בכל רגע נתון על האיבר אותו אנחנו מניעים.
ילדים שנעזרים בעיקר בחוש הראייה משקיעים מאמץ שרירי שאינו תואם את הדרישה.
מערכת שיווי המשקל )וסטיבולרית( - נמצאת באוזן הפנימית. נותנת אינפורמציה לגבי מנח
הראש במרחב ומנח הראש ביחס לגוף ונותנת מידע לגבי מנח הגוף ביחס לכוח הכובד.
למערכת זאת חשיבות רגשית כי היא מעניקה לילד את הביטחון לנוע לעומת מרכז הכובד
ותחושת בטחון בתנועה. מחקרים מראים קשר ישיר בין מערכת זאת ליכולת הניווט
וההתמצאות במרחב ובהמשך אף להתפתחות תקינה של חקירה ומשחק.
מערכת הראייה - מודעות ראשונית במרחב וזיהוי מיקום אוביקטים במרחב.
מערכת זו משפיעה על מיומנויות כגון תפיסת מרחב, התמצאות במרחב ותגובות יציבה.
ראיית גוף וסביבתו היא מרכיב חשוב בפיתוח סכמת גוף ובתכנון תנועה.
לעתים קרובות, בעיות ויסות או הפרעות במערכות אלו ישפיעו במידה כזאת או אחרת גם על
התפתחות תקינה של סכימת הגוף.
ההשלכות של סכמת גוף לקויה על התפקוד
 חוסר ההיכרות עם גבולות הגוף ישפיע באופן ישיר על סרבול. ילדים אלו ירבו
להיתקל וליפול, לדרוך או לשבת על אחרים.
 העדפה למשחק במנחים סטטיים )המנעות בגלל מבוכה גופנית וחוסר תחושת בטחון
עם הגוף-< פחות גירויים סנסומוטוריים -< פחות סכמת גוף(
אם כי יש לסייג גם כאלו שהם בתנועה מתמדת.
 בעלי תנועה איטית, לא אוטומטית. ידרשו לחשיבה איטית כדי לתכנן. )יעזרו בראייה
במקום בבפידבק פרופריוספטיבי )של תחושה עמוקה(, מערכת הראיה הינה איטית
יותר.
 עיכוב וקושי ברכישת אבני דרך מוטוריות ותפקודים מוטוריים

3. מרכיבים רגשיים של סכימת גוף
מיותר להגיד כי חוסר ההיכרות עם גבולות הגוף , גודלו וצורתו בכל רגע נתון משפיעים באופן
ישיר על הבטחון התנועתי, חוסר היכולת לצפות מתי אתקל בחפצים למשל, יכול להשפיע על
העדפה למנחים סטאטיים ולהמנע מתנועתיות. כמו כן סכימת גוף לא בשלה פוגמת ביכולת
להבחין ולדעת מתי גופי נגמר ומתחיל גופו של האחר ומשפיעה על תחושת הנפרדות,
תפיסה עצמית והערכה עצמית.
בנוסף , תחושות הסירבול יכולה להוביל גם כן לחוויה של חוסר הצלחה, מבוכה גופנית
והימנעות.
השפעה על למידה
חוסר תחושה של היד במרחב משפיע על החזקת העפרון ועל מיקום היד במרחב כדי לכתוב
את האות. כמו כן משפיעה על כיווניות על הדף.
מה יעזור לשפר סכימת גוף
חוקרים סבורים שלפידבק המתקבל מתנועה אקטיבית יש משקל מיוחד וחשוב בהיווצרות
סכמת גוף. כשהילד מבצע תנועה מכוונת במרחב הוא מקבל מידע תחושתי מסוגים שונים
)ראייתי, שמיעתי , תחושה עמוקה, תחושה שטחית, וסטיבולרי(. היכולת לעבד את התנועה
ואת השלכותיה במרחב חיונית להתפתחות סכמת גוף, להיווצרות מודעות פנימית לגבי
היחסים בין אברי הגוף השונים והבדלה בין הגוף שלו לאחר ) נפרדות, תחושת העצמי(.
חוויה סנסומוטורית מספקת מידע תחושתי שחשוב להתפתחות סכמת גוף ולכן חושים
תקינים ומדויקים. שליטה במיומנויות מוטוריות והיכולת לחקור ולתפעל את הסביבה קריטיים
להתפתחות סכמת גוף ומכאן ניתן להבין את הקושי האפשרי בהתפתחות סכמת גוף בילדים
עם מוגבלויות פיזיות, מסורבלים, ובילדים עם הפרעות בקלט או בעיבוד החושי ) למשל
אוטיסטים(.
למה טיפוס?
 טיפוס קירות הוא ספורט המכיל בתוכו אינסוף מגוון של צעדים ותנועות, ההתנסות
בצעדים מגוונים בניגוד לסוגי ספורט חזרתי, כמו אופניים או שחיה, דורש תכנון
ומרחיב את המגוון של ההתנסויות הסנסומוטוריות. במהלך הטיפוס יש קלט מתמיד
מכל 4 המערכות החיוניות להתפתחות סכימת גוף ולדרישה מתמדת לעיבוד
האינפורמציה התחושתית והתאמתה לסביבה.
 בטיפוס מעורבות כל הזמן התנסויות המפתחות הכרות עם גבולות הגוף, כגון: לאילו
אחיזות אושיט יד ואגיע ולאילו לא , מתי הגוף מתוח לגמרי ולכן יש צורך להרים רגל
לאחיזה גבוהה יותר...
 ההתנתקות מהקרקע והצורך בשיווי משקל מערבת באופן ישיר את המערכת
הוסטיבולרית )מערכת שיווי המשקל( והפרופריוספטיבית )תחושה עמוקה(.

4.  כדי להגיע לאחיזות יש צורך בתאום עין רגל ותאום עין יד – שילוב המערכת
הראייתית עם התחושה הפנימית והתחושה השטחית המספקות אינפורמציה מתי
הגעתי ליעד ועלי לסגור אל ידי על האחיזה.
האם זה לא קשה מדי לידים עם ליקויים בסכימת גוף?
אין ספק שזהו ספורט לא פשוט לילדים מסורבלים, עם זאת רמת הקושי נבנית בהדרגה!!!
חלק מהטיפול נעשה בקירות נמוכים ולכן בהתחלה הטיפוס נעשה בעיקר לרוחב ולא לגובה,
עם שימוש באחיזות גדולות וקרובות , בהמשך רמת הקושי עולה בהתאם ליכולות הילד.
הטיפול נעשה בשילוב של משחקים ומשימות המותאמות לרמת הילד ולגילו.
לתאום פגישת התנסות ראשונה במחיר מוזל:
דקלה קורן – פיזיותרפיסטית ילדים ומדריכה פיזיותרפיסטים לילדים על הספקטרום
האוטיסטי, בעלת נסיון רב בטיפולים בבעיות סירבול ובעיות יציבה.
414-3440003