סיכום ועדת שפר שמינה ראש אכ"א

1. לכבוד<br />ראש אכquot;
א, האלוף גיל רגב<br /> הנדון:סיכום עבדות הוועדה לבחינת שירות החובה בצהquot;
ל<br />שירות החובה בצהquot;
ל מוכל מיום הקמת המדינה ומהווה בסיס מרכזי לשירות הקבע ולשירות המילואים בצהquot;
ל. בבואנו לבחון את מודל שירות החובה והלחצים המופעלים עליו מהצדדים החברתיים, הכלכליים ואחרים, לא ניתן לנתק בין שירות החובה לשירות הקבע והמילואים. כדי להימנע מגלישה ליריעה רחבה זו, בחרנו לבחון את מודל שירות החובה ולהניח שאם יחולו שינויים מפליגים בו, תימצא הדרך להתאים אליו את שירות הקבע והמילואים בהתאם.<br />הצורך המבצעי בצהquot;
ל איכותי ובגודל מתאים למענה הנדרש אינו עומד בספק. הצורך באיכות כמרכיב עיקרי למענה הולך וגובר. מערכות נשק מתקדמות המופיעות גם בצד האוייב הפוטנציאלי מחייבות אותנו למקדם איכות גבוה אף יותר. לעולם לא נוכל להתמודד דרך הכמות, גודל השטח ולהצליח כמעט בכל תנאי עימות נוכחי או עתידי במגוון רחב של תרחישים.<br />שירות החובה, כפי שהתפתח עם השנים, הצליח לייצר את מדרגות האיכות הנדרשת בלוחמים ובסובב אותם. שאלות חדשות ישנות העולות מכיוונים של תמורה לשירות , מה קורה עם אלה שאינם משרתים בחובה וכמובן שאינם משרתים במילואים, שאלות כלכליות של יעילות השירות והמשרתים בתפקידים השונים, אורך שירות החובה, תקציבים פוחתים ומשמעותם על שירות החובה ועוד עמדו במרכז דיוני הוועדה.<br />הצוות סקר את הלחצים הפועלים על מודל שירות החובה, קידם את השנים, ובנה את המלצותיו כמענה לאותם לחצים ותחת הנחות יסוד המפורטות בעבודה עצמה.<br />הצוות בחן את המלצותיו בראייה שבה כל הגופים המטפלים בשירות חובה, אמורים להירתם למימוש ההמלצות כולל משרדי ממשלה מעבר למשרד הביטחון.<br />הצוות מצא את הצורך בשירות משלים לשירות בצהquot;
ל, דרך שירות לאומי/אזרחי של כלל האוכלוסייה כתחום מפתח להצלחת שירות החובה בצהquot;
ל בהמשך דרכו.<br />ההמלצות מתחלקות להמלצות למימוש קרוב ללא תלות בתרחישים מבצעיים, המלצות למימוש רחוק יותר בהינתן שינוי משמעותי ולאורך זמן בתרחיש המבצעי המתקיים כיום.<br />ברצוני לציין שמצאתי קרקע מוכנה ופורייה לעבודת הוועדה. צהquot;
ל עוסק בסוגיות אלה באופן רצוף. ניתן לראות הישגים רבים עוד בטרם יצאה עבודת הוועדה לדרך. לפעמים מצאנו עצמינו שואלים למה צריך אותנו אם במילא העבודה נעשית...אמרנו לעצמינו שגם אם רק נאמר לצהquot;
ל – נכון אתם פועלים – דיינו בכך. המלצותינו מוסיפות עומק לכיוונים ולמגמות הפעולה בתחום שירות החובה.<br />אני מבקש להודות לאזרחים ולקצינים שהשקיעו שעות רבות של עבודה בהכנת הדיונים, השתתפו באופן פעיל בדיונים עצמם ויצרו את התשתית להמלצות הוועדה.<br />הנני מודה לראש אכquot;
א, האלוף גיל רגב על החלטתו למינוי הוועדה ותמיכתו בביצוע העבודה.<br /> אלוף (מיל') גדעון שפר<br /> יוquot;
ר הוועדה<br /> <br />תוכן עניינים<br /> TOC quot;
1-3quot;
כללי ומטרה PAGEREF _Toc61662705 3<br />חברי הועדה PAGEREF _Toc61662706 3<br />מטרות PAGEREF _Toc61662707 3<br />שיטת עבודה PAGEREF _Toc61662708 3<br />רקע - מיפוי הסוגיות המרכזיות ביחס לשירות החובה וניתוחן PAGEREF _Toc61662709 3<br />מסגרת הדיון PAGEREF _Toc61662710 3<br />המלצות הועדה PAGEREF _Toc61662711 3<br />הצעה למספר חלופות לדיפרנציאציה עמוקה יותר בשירות החובה PAGEREF _Toc61662713 3<br />דיון במשמעויות שיש להעמקת הדיפרנציאציה בשירות החובה PAGEREF _Toc61662714 3<br />חלק א': ניתוח משמעויות מנקודת מבט חברתית PAGEREF _Toc61662715 3<br />חלק ב': משמעויות מנקודות מבט תכנון כquot;
א PAGEREF _Toc61662716 3<br />סיכום PAGEREF _Toc61662717 3<br />נספחים PAGEREF _Toc61662718 3<br /> נספח א': quot;
צבא החובה לאן?quot;
- ניתוח מנקודת מבט חברתית, ממדquot;
ה<br /> נספח ב': תמונת מצב המשאב האנושי: מקורות כquot;
א בשירות החובה, חטיבת תומכquot;
א, אכquot;
א<br /> נספח ג': quot;
הוצאה על חיילי חובה- תמחורquot;
, יועכquot;
ל <br /> נספח ד': גישה כלכלית חברתית לשירות החבוה בצהquot;
ל, דר' יעקב שיינין <br />כללי ומטרה<br />במהלך שנquot;
ע 2002 מינה ר' אכquot;
א ועדה, בראשות האלוף (מיל') גדעון שפר, לדון בשאלה quot;
שירות החובה בצהquot;
ל - לאן?quot;
. <br />מסמך זה מסכם את עבודת הועדה, ומפרט את המלצותיה. <br />המסמך מחולק לשלושה חלקים עיקריים: תיאור אופן עבודת הועדה (חברי ועדה, מטרות, תהליך עבודה), המלצותיה, והרחבה של מדיניות הדיפרנציאציה בשירות החובה כפי שהיא מוצעת על ידי הועדה. <br />חברי הועדה <br />אזרחים: דר' יעקב שיינין, דר' ראובן גל, דר' נרי הורביץ, סאquot;
ל (מיל') אילן לוין, עוquot;
ד איל נון. <br />בעלי תפקידים בצהquot;
ל: רחquot;
ט תומכquot;
א - תאquot;
ל אבי זמיר, רחמquot;
א אטquot;
ל - תאquot;
ל ראובן פירסט, רמquot;
ח תקציבים ביועכquot;
ל - אלquot;
מ משה ליפל, רמquot;
ח תוquot;
מ בחquot;
א - אלquot;
מ יהודית גריסרו, ר' ממדquot;
ה - אלquot;
מ עפרה בן-ישי, סגנית היוהלquot;
ן - סאquot;
ל שרלי קרני, רעquot;
ן מחקר בממדquot;
ה – סאquot;
ל הדס בן-אליהו, רעquot;
ן מימquot;
ד ביוהלquot;
ן – סאquot;
ל ענת קדם, רסquot;
ן אושרת רומנו, רסquot;
ן אלון סלומון, ר' תחום מחקרי צבא החובה בממדquot;
ה – סרן רינת משה.<br />מטרות <br />בחינת נושא אסטרטגי בעשיית אגף כquot;
א לגיבוש החלטות מערכתיות ארוכות טווח עבור הצבא. <br />זיהוי ומיפוי מערכת הלחצים הפועלת על מודל שירות החובה וניתוח ההשלכות על הנחות היסוד ועקרונות ניהול צבא החובה בצהquot;
ל. <br />גיבוש המלצות ביחס לבעיות המרכזיות שהוגדרו. <br />שיטת עבודה <br />עבודת הועדה התבססה על המרכיבים הבאים: <br />יצירת נקודות מבט נוספות בנוגע לשירות החובה בצהquot;
ל, בדרך המאפשרת לייצר הבנות ומשמעויות אחרות ושונות מאילו השגורות בצהquot;
ל בנושא זה. <br />בהמשך לסעיף הקודם עיקר העבודה התבססה על זיהוי הדילמות המאפיינות את המצב הקיים של שרות החובה בצהquot;
ל בהתייחס ללחצים המופעלים מבפנים ומבחוץ, והאתגרים ביחס למקורות כquot;
א והעלויות של צבא החובה למשק בישראל ולמערכת הצבאית. <br />קיום תהליך של למידה משותפת תוך גיבוש מערכת מושגים הכוללת נקודות מבט מגוונות (תכנון כquot;
א, היבטים כלכליים וחברתיים) על שירות החובה.<br />קיום התייעצויות עם הפיקוד הבכיר של צהquot;
ל במטכquot;
ל ובמערכים השונים. <br />בחינה של מספר חלופות להעמקת הדיפרנציאציה בשירות החובה תוך גזירת המשמעויות, החסרונות והיתרונות שיש לתהליך זה.<br />בחינה של השלכות ארוכות טווח על שירות החובה ובניית המלצות לטווח הקצר ולטווח הארוך. <br />הנחנו כי קיים קשר ישיר בין שירות החובה בצהquot;
ל לשירות הקבע והמילואים. אולם מסגרת העבודה לא כללה העמקה בסוגי שירות אלה ובקשרים ביניהם. אנו מניחים כי המלצות הועדה ביחס לשירות החובה מחייבים דיון נפרד בסוגיות אלה. <br />רקע - מיפוי הסוגיות המרכזיות ביחס לשירות החובה וניתוחן <br />מודל שירות החובה בצהquot;
ל נתון במערכת לחצים אשר מיציבה לפתחו אתגרים ביחס להנחות היסוד העומדות בבסיס המודל, וביחס לעקרונות אשר לפיהם מנוהל משק החובה. בצוות הונחה תשתית ידע רחבה הממפה את הלחצים והפערים הקיימים במצב הקיים של צבא החובה. זאת דרך שלוש נקודות מבט מרכזיות: מגמות חברתיות ותרבותיות בחברה ובצהquot;
ל ביחס לשירות החובה, עלויות צבא החובה למשק הישראלי ולמערכת הצבאית, מקורות כquot;
א בצבא החובה. <br />מיפוי מגמות חברתיות ותרבותיות החלות בחברה ובצהquot;
ל ביחס לצבא החובה (לפירוט ר' מצגת quot;
צבא החובה לאן?- ניתוח מנקודת מבט חברתיתquot;
בנספח א'). ניתוח שירות החובה מנקודת מבט זו, העלה כי בחברה הישראלית חלים תהליכים המחלישים ומערערים את העקרונות המארגנים של צבא החובה - כניסה והדגשה של עקרונות ליבראליים לשיח החברתי והמדיני בישראל, הדגשת שיקולים כלכליים המבוססים על המחשבה הניאו-ליבראלית, ועוד. תהליכים אלה מייצרים צבא חובה אחר ברמת המאקרו (כשינוי במבנה שירות הנשים בצהquot;
ל – תפקידים, מיון, הכשרה) וברמת המיקרו (כהתחזקות המשא ומתן בין הפרט למערכת הצבאית על אופי ומקום השירות), ומגבירים את הלחצים הפועלים על צהquot;
ל. יחד עם זאת, לצד הגורמים המכוונים לשינוי המצב הקיים, כוחות מוסדיים רבי עוצמה שמטרתם דווקא לשמר את הקיים (באמצעות חקיקה, שיח משברי הנוגע להיקף ואיכות המתגייסים, ועוד). הלחצים המרכזיים שמופו כפועלים על שינוי עקרונות יסוד בשירות החובה הם כדלהלן: <br />החלשות עקרון האוניברסאליות בשירות החובה בתשתית החוקית, כתוצאה מתהליכים שונים כחקיקת חוק טל, העלאת הצעות חוק לשינוי חוק שירות בטחון באופן שיכיר בפטור מטעמים שבמצפון לגברים, ובתשתית התרבותית כתוצאה מתהליכים שונים כשיח הציבורי הדן בצבא המילואים שבו צהquot;
ל מוצג כמי שויתר מזמן על 'הוגנות בחלוקת הנטל' ועל עקרון הגיוס האוניברסאלי, הדגשת עקרונות כלכליים בשירות החובה, ועוד.<br />ערעור על מדיניות הדיפרנציאציה בצבא החובה לפי משתנים של מגדר ואתניות (נשים, דתיים לאומיים), ומעבר לדיפרנציאציה לפי אופי ומקום השירות.<br />לחץ גובר לביטול המונופול שיש לצהquot;
ל על משאבי כquot;
א בחברה הישראלית ועל ניהולם האוטונומי בהתאם לצרכיו. ערעור על הבלעדיות שיש לצהquot;
ל כיום על כquot;
א בחברה מגיע מחוק טל, המייצר תשתית חוקית לפטור מצפוני לגברים משירות, דבר אשר יערער באופן קיצוני את המונופול שיש היום לצבא על משאבי כquot;
א בחברה הישראלית. ערעור נוסף מגיע משיח הזכויות, אשר עלול גם הוא לטעון נגד המונופול הזה של הצבא על בסיס זכותו של הפרט לפעול לפי מצפונו. הגורם השלישי אשר עלול לערער על המונופול הוא השיח הכלכלי, המתייחס לעלות שירות החובה מכיוונים שונים מאלה הנהוגים בצהquot;
ל, לא לפי דמי הקיום, אלא החישוב של אובדן כוח עבודה והון אנושי למשק הישראלי. איום נוסף על המונופול של הצבא הוא מתוך מערכות בטחוניות אחרות, בדגש על המשטרה. <br />שירות החובה מנקודת מבט מגדרית. (לפירוט ר' מסמך quot;
עקרונות לבחינת מודל שרות החובה – בהיבט מגדריquot;
בנספח ו'). כיום צהquot;
ל מחויב, עפquot;
י חוק, לתת הזדמנויות שוות לנשים ולגברים בשירות, ולא תעמוד לאורך זמן הפריבילגיה להותיר פוטנציאל מתאים בלתי ממוצה. הנחה זו מתבססת הן על תהליכים שהתרחשו בצבאות המערב ועל ניתוח התהליכים המתרחשים היום בישראל ובצהquot;
ל. המרכזיים שבהם: ירידה בשיעור המשרתים בצבא החובה מקרב אזרחי המדינה (בשל תהליכים דמוגרפים ובשל עליה בquot;
תורתו אומנותוquot;
), ירידה דרמטית בשיעור האזרחים הנושאים בנטל המילואים והתגברות השיח הכלכלי בהקשר של שירות המילואים, התחזקות התארגנויות של quot;
חברה אזרחיתquot;
המייצרות לחץ לקיצור שירות החובה ואף לפתיחת חלופות לשירות אזרחי אחר. להלן גורמי הלחץ המרכזיים כיום לשינוי שירות החובה מנקודת מבט של שירות הנשים בצהquot;
ל:<br />חקיקה ביחס למעמד האשה בחברה - חוק הרשות לקידום מעמד האישה, 1998, אשר מחייב את צהquot;
ל למנות נציג מטעמו לוועדה המייעצת לרשות. החוק למניעת הטרדה מינית, 1998, אשר מטיל את האחריות למניעה ולטיפול בתופעת ההטרדה המינית בעבודה, על המעסיק, בכלל זה גם על צהquot;
ל. ולבסוף, חוק שיווי זכויות האישה, תיקון מס' 2, 2000, אשר מטיל חובה על גופים ציבוריים, בכללם צהquot;
ל, ליתן ייצוג הולם לנשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים.<br />מעורבות בגquot;
צ והמחוקק ביחס לשירות הנשים בצהquot;
ל - בגquot;
ץ אליס מילר, 1995, בעקבותיו נדרש הצבא לפתוח את קורס הטיס למועמדות נשים. התיקון לחוק שירות ביטחון, שהתקבל בינואר 2000, על-פיו quot;
לכל יוצא צבא אישה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאיquot;
, אלא אם יש מניעה מפאת quot;
אופיו ומהותוquot;
של התפקיד, וכן quot;
דין יוצא צבא אישה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד מהתפקידים שקבע שר הביטחון..., כדין יוצא צבא גברquot;
. תיקון זה מחייב את צהquot;
ל לבחון ולתקן את כל המבנים העומדים בסתירה להוראת החוק לעניין quot;
זכות שווהquot;
. בשנת 2003 מתורגם סעיף 16 א', סעיף קטן ג', בחוק שירות ביטחון, להחלת החובות שקובע החוק, בהתייחס לגברים, על נשים המתנדבות למקצועות הלחימה, בכלל זה: אורך שירות, שירות מילואים, העדר פטור בגין הריון או הורות. יחד עם זאת, לא החיל הצבא על הנשים בכלל, ועל המועמדות לשרת תחת סעיף 16 א' ג', בפרט, את כלל תהליכי המיצוי המופעלים ביחס לגברים. כלומר, למרות התיקון לחשquot;
ב ממשיך הצבא למצות את כquot;
א הנשי בנפרד ותחת כללים ופרקטיקות שונים, ממיצוי כquot;
א הגברי.<br />שינויים בצבאות בעולם: צבאות ארהquot;
ב ובריטניה, הסירו את החסמים לשירות נשים, פרט לאלו המעוגנים בטיעון של quot;
פגיעה באפקטיביות הלחימהquot;
, ופועלים תחת מדיניות של gender free (בריטניה) ו- gender neutral (ארהquot;
ב). כלומר, בצבאות אלה תהליכי הגיוס, המיצוי, ההכשרה והקידום של כquot;
א הנשי זהים לאלה של כquot;
א הגברי. למרות שבשונה מהשירות בצהquot;
ל המבוסס על חובה חוקית השירות בצבאות אלה מבוסס על התנדבות, ניתן לראות בכך מגמות בצבאות בעולם המערבי. <br />מקורות כquot;
א (לפירוט ר' מצגת quot;
תמונת מצב המשאב האנושיquot;
בנספח ב'). להלן יוצגו מספר נתוני רקע בהיבט מקורות כוח האדם בראייה רב-שנתית בדגש לטווח הקצר והבינוני:<br />למרות הגידול בשנתון הגיוס הפוטנציאלי, נמשכת מגמת הירידה באחוז המתגייסים, תוך גידול בעיקר ב'תורתו אומנותו' בגברים. <br />היקף גיוס הגברים צפוי לרדת בין שנתון גיוס 2001 לשנתון גיוס 2009. <br />באותן שנים קיימת עלייה בגיוס הנשים, בהיקף דומה.<br />המוטיבציה ליחידות השדה במגמת עלייה מתונה בשנתיים האחרונות. <br />שיעור המיצוי ללחימה מתוך פוטנציאל המתגייסים בפרופיל קרבי משובצי ליחידות שדה - בעלייה. <br />שיעור העולים מתוך כלל המתגייסים הולך וגדל. מאידך, תחזית העלייה בירידה מתמשכת. <br />אחד מכל חמישה גברים לא מסיים שירות מלא. <br />45% מהמשתחררים על רקע נפשי, משתחררים תוך חצי שנה מיום גיוסם. <br />תמחור עלויות צבא החובה למשק בישראל ולמערכת הצבאית (לפירוט ר' מצגת של אגף התקציבים במשהבquot;
ט quot;
הוצאה על חיילי החובה –תמחורquot;
המופיעה בנספח ג', ומצגת של דר' יעקב שיינין quot;
גישה כלכלית חברתית לשירות החובה הצבאיquot;
המופיעה בנספח ה'). תמחור צבא החובה העלה מספר לחצים ופערים הנובעים מהמצב הקיים של צבא החובה:<br />עלותו הכלכלית של לוחם למשק, הכוללת את כל הזכאויות הנתנות לו על ידי גופי המדינה השונים במהלך שירות החובה ולאחריו (הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד השיכון, מס הכנסה וביטוח לאומי) עומדת על 3,265 שquot;
ח בחודש. סכום זה מתקרב לשכר המינימום המשולם במשק. <br />המדיניות התומכת בדיפרנציאציה בצבא החובה מתקיימת היום באופן סמוי ברובו ויחסית בשוליים, ומנוהלת על-ידי צהquot;
ל בהתאם לצרכיו באמצעים שונים (ויסות שחרורים, התאמת משך השירות לחשיבות התפקיד, ועוד). דיפרנציאציה זו מתקיימת לפי משך השירות (בין נשים לגברים), תפקיד בשירות (לוחמים, טכנולוגיים, עתודאים) ומסלולי שירות מתואמים למגזרי אוכלוסייה (מאבטחי מתקנים, חיילי מקאquot;
ם). ביטוייה הם בעיקר בהבחנות בין תגמולי השירות - תוספת לדמי הכיס המשולמת לפי רמת הפעילות, תשלומי הקרן לחיילים משוחררים, מתן תעודת הלוחם וההטבות הנלוות לה, ועוד. <br />במהלך השנים הפך השירות הצבאי לקריטריון מרכזי במדיניות הרווחה בישראל (דמי אבטלה, זיכוי בנקודות מס, הטבות במתן משכנתאות, הנחה בארנונה, מלגות לימודים) באופן שיצר עיוותים במדיניות זו. לדוגמה, ההטבות הניתנות למשרתים בצבא הפכו עם השנים לרף לקביעת הטבות עבור מגזרים נוספים במדינה. מן העבר השני העמיקה האפליה חברתית כתוצאה מהדרה (exclusive) של חלק מהקבוצות החברתיות מחלוקת הטובין החברתי בשל אי השתתפותן, מכורח או מבחירה, בשירות הצבאי (המגזר הערבי, חרדים, נשים דתיות). <br />לסיכום, מיפוי הלחצים על שירות החובה מעלה כי חלים שינויים משמעותיים בעקרונות העומדים בבסיס שירות החובה. שינוי זה בולט בעיקר ביחס לעקרון האוניברסאליות, הקובע כי כולם חייבים בשירות חובה, והפטור משירות ניתן על בסיס פרטני (מלבד ערבים הפטורים משירות כקבוצה). ערעור על עקרון זה מתרחש במספר רמות, למשל הבולטות לאמונות וערכים העומדים במתח עם האתוס הבטחוני (דרך שיח הזכויות, האתוס הניאו ליבראלי, ועוד), הירידה המתמשכת במקורות כquot;
א המרכזיים של צהquot;
ל בשלב הגיוס לשירות החובה ובמהלכו, ועוד. <br />מכאן, אחת ההבנות המרכזיות, כי על צהquot;
ל להחליט מה הם אותם העקרונות מארגנים בצבא החובה שברצונו לשמר ומה הם אלה שעליו לשנות, ואולי לוותר עליהם. הבנה זו הנחתה את עבודת הועדה שבחנה מה הם העקרונות שיש לשמר ולחזק בשירות החובה, ומה הם אלה שיש לוותר עליהם ובאילו תנאים. בהתאם לכך גיבשה הועדה את המלצותיה ביחס לדרכים היעילות ביותר להתמודדות עם המצבים המשתנים ביחס לשירות החובה בצהquot;
ל ובחברה הישראלית כפי שהם משתקפים במצב היום ובשנים הקרובות. <br />מסגרת הדיון<br />עבודת הועדה התנהלה ביחס למספר צירי חשיבה מרכזיים, תוך הבנת כל ציר ובחינתו בנקודות המפגש ביניהם. <br />בחינת שירות החובה ביחס לעקרונות העומדים בבסיס מודל 'צבא העם'. ציר זה נבחן ביחס לאותם עקרונות שאותם יש לשמר ואלה שניתן ונכון לשנות. <br />נושאים לשימור וחיזוק:<br />המשך גיוס חובה. התשתית החוקית תוותר בתוקפה, כמו גם העקרון של גיוס אוניברסאלי שמשמעותו היא שכולם חייבים בשירות למדינה (שירות צבאי או אחר).<br />המשך המונופול שיש לצהquot;
ל על משאבי כquot;
א בחברה, ועל קביעת המדיניות ביחס לניהולו של כquot;
א בהתאם לצרכי המערכת הצבאית. <br />מקורות וצורכי כquot;
א בשירות החובה – הצורך בלוחמים גבוה בכל תרחיש, ומיצוי מירבי למקצועות לחימה הינו הכרח בכל מודל של שירות החובה.<br />לשינוי:<br />הפסקת ביצוע משימות לאומיות וחברתיות שאינן ביטחוניות על ידי צהquot;
ל.<br />קיום יחידות מחוץ לסדquot;
כ (למעט משטרת ישראל ומגquot;
ב).<br />אופן ניהול שירות החובה ביחס למשך השירות ותגמולי השירות. <br />אופי הדיפרנציאציה בשירות החובה - הדיון על מדיניות הדיפרנציאציה בצבא החובה הניח את הדיפרנציאציה כפתרון בעיות ודילמות שזוהו על ידי הצוות כמרכזיות בצבא החובה. למשל, קושי במימוש של עקרון הגיוס האוניברסאלי, אבטלה סמויה במערכים העורפיים, דרישה גוברת לתעדוף בולט יותר של הלוחמים על פני היתר, ועוד. מדיניות הדיפרנציאציה נדונה בהתייחס להיבטים של: שירות/אי-שירות, משך השירות, תגמולי השירות, ואופי השירות. <br />עלות שירות החובה - הדיון על תמחור צבא החובה ועלותו למדינה ולמערכת הצבאית התייחס לשני היבטים במקביל. ההיבט המרכזי בדיון עסק, בדומה לדיון אודות הדיפרנציאציה, באופן בו תמחור צבא החובה יפתור בעיות ועיוותים הקיימים במצב הקיים, למשל בפיצוי על חוסר ההוגנות בחלוקת הנטל בין המשרתים ללא משרתים, מיצוי יעיל יותר של כquot;
א בשירות חובה, תגמול גדול יותר של מערכי הליבה (לוחמים, תומכי לחימה), ועוד. בנוסף, דנו גם באופן בו החלת חשיבה כלכלית על צבא החובה תועיל בדרכים שונות למשק בישראל (מיצוי תקציב הבטחון, המגזר העסקי ישתלב במשק הצבאי כנותן שירותים במסגרת מיקור חוץ – אזרוח משימות, ועוד). <br />במפגש בין הצירים התמקדנו בעיקר במדיניות הדיפרנציאציה כפתרון לבעיות במצב הקיים של צבא החובה, ובציר התמחור כתוצאתי לו. למשל, הבחינה של עלויות משרתי החובה נדונה כבסיס לבחון הצעות להעמקת הדיפרנציאציה בתגמול הכספי הניתן למשרת החובה, על-ידי המרת ההטבות המוסדיות השונות הניתנות כיום למשרת לשכר מינימום. <br />עוד נבחנו הסיכונים הקיימים בהמלצות הועדה. התבוננות על ההנחות ביחס למודל צבא העם ניתן לראות, כי הועדה הניחה שתי הנחות ביחס למודל הצבא – האחת מתייחסת למרכיבים לשימור והשנייה למרכיבים לשינוי/ויתור. קיומן של שתי הנחות אילו במקביל מייצר מתח כפי שמפורט בניתוח היתרונות והחסרונות בהעמקת הדיפרנציאציה בצבא החובה (לפירוט ר' נספח הדיפרנציאציה בשירות החובה – הצעות ומשמעויות). ניתן למקם על פני ציר את ההמלצות ביחס לסבירות השינוי והערעור שיש בהם לשינוי מרכיבי מודל צבא העם, כדלהלן: <br />לתהליך העמקת הדיפרנציאציה שמור פוטנציאל השינוי העיקרי של מרכיבי מודל צבא העם. זאת בעיקר בשל ההתניה המקדימה במיסוד מסלול של שירות אזרחי במדינה, המערער (לפחות בטווח הארוך) את המונופוליות שיש לשירות החובה כיום במדינת ישראל (בקבלת כquot;
א האיכותי ביותר, בתפיסתו כערוץ קשר ליחסי מדינה- אזרח, מרכזיותו של ערך הבטחון, ועוד). <br />איחוד כלל התשלומים והתגמולים הניתנים כיום למשרת החובה לכדי תשלום אחד במהלך שירות החובה מאיץ, בדימוי ובמעשה, כיוון של צבא התנדבותי המבוסס על תגמול חומרי, מעבר לזה השליחותי. <br />לקיצור משך שירות החובה הסבירות הנמוכה ביותר לשנות מרכיבים מרכזיים במודל צבא העם.<br />המלצות הועדה<br />המלצות ליישום במצב הקיים<br />לאור המצב המדיני-בטחוני ובהעדר מיסוד של שירות אזרחי במדינת ישראל, מומלץ להמשיך בשירות חובה על פי המוגדר כיום בחוק שירות הבטחון בהתייחס לחובת השירות ומשכו.<br /> לנוכח התחזית כי בעתיד הקרוב שיעור הלא מתגייסים יעמוד על כמחצית מאזרחי מדינת ישראל (כולל ערביי א”י וחרדים), מומלץ לצה”ל לתמוך ואף לקדם מיסוד מסלול של שירות אזרחי במדינה. השירות האזרחי יתבצע על ידי ממשלת ישראל ולא דרך משהב”ט או צה”ל. תינתן עדיפות לצה”ל בבחירת המתגייסים. <br /> לאור הצורך הגובר בלוחמים/ות במשימות בטחון שוטף, מומלץ להרחיב את מעגל החיילים והחיילות המשתתפים במשימת בט”ש. זאת בדרך של שינוי הקריטריונים הנדרשים ללחימת בט”ש, כגון שינוי פרופיל רפואי ושיבוץ נשים בתפקידי בט”ש בדומה לבנים. <br />לאור צמצומי התקציב והדרישה מצה”ל לבצע תהליך של התייעלות כלכלית, על צה”ל להתמקד בביצוע משימות בטחון טהורות. לפיכך, מומלץ לצמצם ביצוע משימות לאומיות חברתיות על ידי צה”ל, ולצמצם שירות ביחידות מחוץ לצה”ל, למעט משטרת ישראל ומג”ב. באותו אופן, משימות לאומיות-חברתיות שאינן במסגרת של פעילות בטחונית אמורות להיות מתוקצבות מחוץ לתקציב הבטחון.<br /> על מנת לשמר ולחזק את שירות החובה בצה”ל ולתגמל כראוי את המשרתים, מומלץ לאחד את כלל התשלומים והתגמולים הניתנים כיום למשרת בצה”ל (חוק חיילים משוחררים, מתן הטבות משכנתאות, זיכוי בנקודות מס, ארנונה, ועוד) לתשלום כולל במהלך שירות החובה, תוך שימור המדרג הקיים בין הדרג הלוחם ליתר משרתי החובה.<br />המלצה ליישום המותנית בשינויים במצב הגיאו- פוליטי באזור<br />משך שירות חובה של 36 חודשים מהווה מעמסה ברמה החברתית, כלכלית וברמת הפרט. לפיכך, בהתניה שיחול שיפור מתמשך במצב הביטחוני, מומלץ לקצר את משך שירות החובה בשתי מדרגות:<br /> מדרגה 1: ביטול התקנה המאריכה את שירות הבנים ל- 36 חודשים, ומעבר לשירות של 30 חודשים, כמוגדר בחוק שירות הביטחון. <br /> מדרגה 2: קיצור שירות החובה ל- 24 חודשים לכל המשרתים. המימוש יעשה בתום חמש שנים מקבלת ההחלטה. <br />המלצה ליישום בהינתן שירות אזרחי ממוסד במדינה<br />בשל העדר מיצוי מיטבי של אוכלוסיות שלמות במהלך שירות החובה, בפרט במערכים העורפיים, מומלץ להעמיק את השונות הקיימת בין המשרתים במשכי השירות, בהכשרות ובתגמולים הנלווים, בהתאם לתפקיד ולמסלול השירות.<br />הצעה למספר חלופות לדיפרנציאציה עמוקה יותר בשירות החובה<br />בחלק זה תוצג הצעה למספר חלופות לביצוע תהליך של העמקת הדיפרנציאציה. הצעות אלה מבוססות על תמחור שירות החובה, כמפורט במצגת quot;
הוצאה על חיילי החובה – תמחורquot;
בנספח ג'. <br />במסגרת בחינה זו נבחנו ההשלכות התקציביות של אפשרויות שונות לשינוי משך שירות חיילי החובה ושכרם לפי רמות פעילות וגורמים נוספים, כפי שהועלו במסגרת הועדה (לפירוט ר' מצגת quot;
שינויים במשך שירות חיילי החובה ובשכרם –תמחורquot;
בנספח ד').<br />הנחות היסוד לתמחור - התמחור התבסס על מספר הנחות יסוד:<br />אין עלויות מערכת הנהוגות על השכר במדינה בגין שכר חובה (מס שכר וביטוח לאומי). במידה ויוטלו עלויות אלה על מערכת הבטחון המדינה תחזיר אותן (העלות למדינה – אפס).<br />המקורות התקציביים הנחסכים כוללים מקורות מחוץ לתקציב מערכת הבטחון, בהנחה שניתן להעבירם למערכת הבטחון לצורך מימון עלויות המודל החדש.<br />משכי השירות שנבחנו:<br />- לחימה – שנתיים<br />- יתר המשרתים – 12, 18 ו- 24 חודשים<br />השכר מדורג בין השנים. בשנה הראשונה השכר נמוך יחסית (אך גבוה בצורה ניכרת מהשכר כיום), והשכר לנשארים לשרת בשנה השניה הינו שכר מינימום המקובל במשק (בניכוי עלויות נסיעה חינם בתחבורה ציבורית).<br />נתוני כח האדם עליהם הסתמך התמחור הינם עquot;
פ חישובי אכquot;
א/תומכquot;
א (למעט חלופת שירות אחיד של שנתיים לכלל המערכים בה נעשתה התאמה לינארית לשירות של שנתיים עקב היעדר נתונים). לשם השוואה במצב הנוכחי העלות הינה 4.753 מיליארד ₪.<br />הנחות לבסיס התמחור. ישנן מספר הנחות לצורך התמחור – <br />הוצאות שוטפות (מזון, ריפוי וכו') – יוותרו ללא שינוי.<br />הטבות לאחר סיום שירות – יוותרו רק דמי האבטלה וההטבה במשכנתאות. כל שאר ההטבות יבוטלו, והתקציב ישמש כמקור להעלאת השכר למשרתים.<br />הוצאה עבור הטבות לפרט – ההוצאה הממוצעת עבור הסעות תיוותר ללא שינוי. ההוצאה הממוצעת עבור תquot;
ש תיוותר ללא שינוי למשרתים בשנה הראשונה, ותקטן בחצי למשרתים בשנה השנייה.<br />שכר – השכר יהיה מדורג עquot;
פ רמת פעילות, כאשר בשנה השניה יוענק לכולם שכר מינימום:<br />- שנה ראשונה לשירות:<br />- מנהלה/יתר: 620 שquot;
ח<br />- עתודה : 1,120 שquot;
ח<br />- יתר איכותי : טכני ונהיגה: 1,120 שquot;
ח<br />- לחימה: 1,620 שquot;
ח<br />- שנה שנייה לשירות: 3,120 שquot;
ח לכל המשרתים (שכר מינימום בניכוי הוצאות נסיעה).<br />פירוט החלופות. להלן החלופות השונות שנבחנו על ידינו והשלכותיהן התקציביות:<br />חלופה א' –<br />משכי שירות:<br />לחימה קצונה ועתודה – שנתיים.<br />יתquot;
א טכני ונהיגה – שנה וחצי.<br />מנהלה/יתר – שנה.<br />סהquot;
כ עלות: 3.136 מיליארד שquot;
ח (ירידה שעלות 1.617 מיליאד שquot;
ח)<br />כמות כquot;
א: צמצום של כ- 35% מסדquot;
כ החובה. <br />תוספת תקציבית נדרשת לצורך פיצוי בקבע על הירידה בחובה ביחס המרה של 1:1.5 (ללא פיצוי על הירידה במנהלה/יתר): 636 משquot;
ח.<br />תוספת תקציבית נדרשת לצורך פיצוי על בקבע על הירידה בחובה ביחס המרה של 1:1 ללוחמים ו- 1:1.5 לשאר (ללא פיצוי על הירידה במנהלה/יתר): 1.085 מיליארד שquot;
ח.<br />חלופה ב' –<br />משכי שירות:<br />לחימה קצונה ועתודה – שנתיים<br />יתquot;
א טכני, נהיגה, נהלה/יתר – שנה <br />סהquot;
כ עלות: 2.429 מיליארד שquot;
ח (ירידה בעלות של 2.324 מיליארד שquot;
ח)<br />כמות כquot;
א: ירידה של 48% מסדquot;
כ החובה. <br />תוספת תקציבית נדרשת לצורך פיצוי בקבע על הירידה בחובה ביחס המרה של 1:1.5 (ללא פיצוי על הירידה במנהלה/יתר): 930 משquot;
ח.<br />תוספת תקציבית נדרשת לצורך פיצוי על בקבע על הירידה בחובה ביחס המרה של 1:1 ללוחמים ו- 1:1.5 לשאר (ללא פיצוי על הירידה במנהלה/יתר): 1.374 מיליארד שquot;
ח.<br />חלופה ג' –<br />משכי שירות: שירות אחיד של שנתיים בכל המערכים.<br />סהquot;
כ עלות: 4.308 / 4.698 מיליארד שquot;
ח (ירידה בעלות של 444 / 55 משquot;
ח).<br />כמות כquot;
א: 97,879 / 106,781 (ירידה של 28,626 / 19,724 ביחס למצב ללא השינוי במשך השירות).<br />תוספת תקציבית נדרשת לצורך פיצוי בקבע על הירידה בחובה ביחס המרה של 1:1.5 (ללא פיצוי על הירידה במנהלה/יתר): 1.475 / 1.251 מיליארד שquot;
ח.<br />תוספת תקציבית נדרשת לצורך פיצוי על בקבע על הירידה בחובה ביחס המרה של 1:1 ללוחמים/ות ו- 1:1.5 לשאר (ללא פיצוי על הירידה במנהלה/יתר): 1.922 / 1.696 מיליארד.<br />דיון במשמעויות שיש להעמקת הדיפרנציאציה בשירות החובה<br />אחד הכיוונים המשמעותיים שהותוו בוועדה להתמודדות צהquot;
ל עם שירות החובה הוא העמקת הדיפרנציאציה בין המשרתים במשך השירות ובתגמוליו לפי התפקיד הצבאי. <br />מתוך הנחה כי כיוון זה משליך על היבטים נוספים משמעותיים בצבא החובה ובצהquot;
ל בכלל מופו ונותחו ההשלכות המרכזיות של ביצוע תהליך זה דרך שתי נקודות מבט רלוונטיות: משמעויות חברתיות ביחס לעקרונות העומדים בבסיס מודל צבא החובה כיום, ותכנון כquot;
א ביחס למקורות ולמיצוי המשרתים. <br />חלק א': ניתוח משמעויות מנקודת מבט חברתית<br />בניתוח המשמעויות החברתיות שיש לדיפרנציאציה בצבא החובה אנו מניחים, כי ניתן לקיים סוגים שונים של דיפרנציאציה המובחנים לפי עוצמתה (סוגיה, היקפה, ביחס לאילו קבוצות היא מוחלת) ואופן החלתה (בדרכים סמויות או גלויות). <br />בתוך כך, ניתן להגדיר את המצב הקיים בצבא החובה כמצב של דיפרנציאציה בעוצמה נמוכה. כזו שאינה חורגת מעקרונות היסוד של צבא החובה, ולפיכך פוטנציאל השינוי שבה לעקרונות של צבא החובה קטנים יחסית, אך כך גם היכולת להתמודד עם הפערים והדילמות במצב הקיים. <br />לפיכך, בניתוח להלן, אנו מתייחסים למגוון האפשרויות בהן הדיפרנציאציה בצבא החובה הופכת לעמוקה ומשמעותית יותר - במשכי השירות של מסלולים שונים, בשכר הניתן רק למערכים מסוימים, בקבוצה שאינה מתגייסת כלל לצבא לפי חוק ומופנית לשירות אזרחי. בנוסף, אנו מתייחסים להשפעות שיש לדיפרנציאציה משמעותית בצבא החובה על צהquot;
ל בכלל, כביטול רוב ההטבות שהמדינה מזכה בהן את המשרתים והמרתן לשכר מינימום, הגברת השיקול הכלכלי בפעולות צהquot;
ל ביחס למשרתיו בחובה והמשימות החברתיות שהוא נוטל על עצמו, צמצום הסדquot;
כ הסדיר של צהquot;
ל, כינון של מסלול שירות אזרחי בחברה עבור אלה שאינם מתגייסים לשירות הצבאי, ומכאן גם גידול בקבוצה שאינה מתגייסת כלל לשירות בצבא.<br />הניתוח להלן מתייחס להיבטים הבאים: שינויים בעקרונות המארגנים את צבא החובה וצהquot;
ל בכלל, השפעות בתחום יחסי צבא-חברה (ממשקים בין צהquot;
ל לגורמים חברתיים ומוסדיים, דימוי הצבא והשירות הצבאי), השפעות בתחום כquot;
א המתגייס (תפיסת חובת וערך השירות בצבא, איכויות כquot;
א המתגייס). ביחס לכל היבט יפורטו יתרונותיו לצד מגבלותיו. <br />שינויים בעקרונות מארגנים בצבא החובה – התפתחות ציר (וקטור) של התחזקות עקרונות של צבא מקצועי-התנדבותי על פני עקרונות 'צבא העם': העמקת הדיפרנציאציה בצבא החובה, שמשמעותה כינון ומיסוד של מסלול חליפי לשירות הצבאי ויצירת מסלולי שירות מובחנים בתוך השירות הצבאי, עשויה לערער על קיומם של שני עקרונות מרכזיים במודל 'צבא העם'. האחד, עקרון הגיוס האוניברסאלי לפיו כולם חייבים בשירות צבאי, והשני עקרון של שירות אחיד ושווה לפיו כל שירות חשוב ונחוץ, ולכולם יש הזדמנות לשרת שירות משמעותי. במקביל, דיפרנציאציה משמעותית בצבא החובה מחזקת עקרונות המאפיינים מודל של צבא מקצועי, למשל תחרות בין מוסדות וגופים שונים בחברה על כquot;
א המתגייס ובמקביל הטלת ספק במונופול של צהquot;
ל על ניתוב כquot;
א, שינוי בסוג המשימות של הצבא בהתמקד על ביטול המשימות החברתיות, התחזקות תהליכי ההכשרה והחלשות תהליכי המיון, אפשרות לטווח רחב יותר לבחירות של הפרט, ועוד. <br />יתרון: התחזקותם של ערכים כמקצועיות, והתפתחות מקצועית, התמחות, ועוד. אלה עשויים לשפר, בדימוי והלכה למעשה, את איכות תוצרי העבודה, איכות השירות, הידע המקצועי הקיים והנצבר, ועוד. <br />מגבלות: העיקרית שבהן היא שינוי חוק גיוס חובה במתכונתו הנוכחית. זאת ממספר טעמים: <br />קיומם של מסלולי שירות המובחנים במידת חשיבותם למערכת הצבאית, עשוי לייצר ספק ביחס למידת נחיצותם למערכת - בעיקר אלה בעלי משך השירות הקצר יותר והפחות מתוגמל. הטלת הספק עשויה להיווצר בקרב גורמים שונים בחברה, למשל מתגייסים והוריהם, סרבני גיוס, ועוד. <br />באותו אופן, יצירת מסלולי שירות הנתפסים כפחות נחוצים לצהquot;
ל ומיסוד של שירות אזרחי עשויים לחזק את טענותיהם של גורמים בחברה המטילים ספק במונופול שיש לצהquot;
ל במדינה על ניתוב כquot;
א המתגייס למסלולים השונים (תנועות חברתיות, גורמים מוסדיים כמשטרה ובתי חולים, ועוד), תוך דרישה לשינוי המצב בגיוס החובה (הקמת ועדה אזרחית להחליט על מיון ושיבוץ כquot;
א המתגייס, דרישה לפתוח את המסלולים לתחרות לפי החלטת המתגייס/ת, ועוד).<br />היווצרות מתח בין השיקול הכלכלי לעקרונות 'צבא העם': על ידי העמקת הדיפרנציאציה נוצר מתח מובנה בין העקרונות של צבא במודל 'צבא העם' המתבססים על שיקולים חברתיים ולאומיים לבין עקרונות כלכליים של יעילות וצמצום משאבים. לדוגמה, העיקרון של גיוס אוניברסאלי לשירות הצבאי משמעו שצהquot;
ל צריך, ואף יכול, לגייס את כל אלה המוגדרים כפוטנציאל גיוס בחברה הישראלית (חיילי מקאquot;
ם, עולים חדשים בעלי משפחות, ועוד).<br />השפעות בתחום מאפייני כquot;
א המתגייס - תפיסת חובת וערך השירות בצבא (או המוטיבציה לגיוס): <br />יתרונות: מדיניות של דיפרנציאציה תאפשר למדינה ולצהquot;
ל לממש באופן ממצה יותר את עקרון השירות האוניברסאלי - אם על ידי טווח רחב יותר של מסלולי שירות בצבא והתאמתם לפרט המתגייס, ואם על ידי הפנייה למסלול של שירות אזרחי את שיעורם הגדל של אלה שאינם מבצעים שירות צבאי (מכורח או מבחירה). בנוסף, מדיניות זו עשויה לחזק עוד יותר את מעמדם של המשרתים ביחידות הלוחמות דרך הבלטת חשיבותם וייחודם באמצעות מתן שכר מינימום רק לקבוצה זו של משרתים. <br />מגבלות: האמונה הרווחת בחברה, ובכלל זה בקרב בני הנוער, ביחס לחובת הגיוס וערכו המרכזי בחברה מושתתת בעיקרה על העדר האלטרנטיבות שיש בחברה הישראלית לנער או לנערה העומדים לפני גיוס בהיבטים שונים: חובה חוקית, אוניברסאליות הגיוס (כולם חייבים בשירות צבאי), עקרון השירות הזהה (בחובתו, במשמעותו, ובמשכו בתוך כל מגדר), רכישת זכויות כאזרח ('כרטיס הכניסה'), משמעות ומרכזיות ערך הבטחון בחברה ותפיסת האיום הגבוהה, ועוד. קיומם של מסלולי שירות נוספים מחוץ לשירות הצבאי מייצרים לו חלופות לגיטימיות ומשנים את מעמדו ה'מונופולי' בחברה. במצב זה ניתן לסמן מספר תהליכים העשויים להתרחש ביחס לשירות הצבאי:<br />במצבים מסוימים בחברה, בפרט בהקשרים של התקדמות להסדרים מדיניים עם מדינות ערב והרשות הפלשתינית, מדיניות של דיפרנציאציה עשויה להיתפס כמסר של החלשות חשיבות ערך הביטחון בחברה ונחיצות השירות בצבא. מסר זה עשוי להשפיע על תפיסת נחיצות וחשיבות השירות בצבא בקרב המתגייסים הפוטנציאלים והסביבות החברתיות התומכות בהם (משפחה, מערכת החינוך, תקשורת). <br />פתיחת ערוצים חוקיים נוספים לשירות המדינה, בצבא ומחוצה לו, עשויה להפחית את שיעור המתגייסים לשירות הצבאי במסלוליו התובעניים יותר (בסוג התפקיד, משך שירות), ובאותו אופן להגדיל את שיעור המעדיפים לשרת במסלולים הפחות תובעניים בצבא, או המבקשים לקבל פטור מהשירות הצבאי. במצב זה עשוי להתרחש גידול בשיעור הלא מתגייסים בקרב קבוצות חברתיות שבאופן מסורתי התגייסו לצבא. <br />בהמשך לכך, ניתן להניח כי קבוצות חברתיות שהתגייסו לצהquot;
ל בשל הכורח החוקי והעדר אלטרנטיביות לגיטימיות, יגבירו את הלחצים ויאיצו את תהליכי המשא ומתן ביחס לשירות צבאי במסלול התואם את צרכיהם ותפיסותיהם, ואף לקבלת פטור משירות צבאי ומעבר לשירות אזרחי.<br />העמקת הדיפרנציאציה משנה את האיזון בין המאמץ המושקע לבין הרווח המופק בהשוואה בין מסלולי השירות השונים. השירות ביחידות הלוחמות מתבסס בין היתר על משוואה בה ניתן פיצוי גבוה בעבור השירות המאומץ (תנאי שירות, סיכון חיים) דרך תגמולים סימבוליים (יוקרה, תחושת הצלחה, שירות עם הטובים ביותר, תחושת חשיבות ונחיצות) ונראות של שוויון בשירות הצבאי, המתבטא גם במשך שירות זהה. העמקת הדיפרנציאציה מגבירה את התביעה למאמץ ביחס לקרבי, ובמקביל מפרה את עקרון הנראות של שוויון במשכי שירות שונים. הפרת האיזון עשויה לחייב מתן תגמולים אחרים בנוסף לתגמול הכספי (כתגמולים סימבולים), והשקעת מאמץ גדול של צהquot;
ל בשימור ובחיזוק מיצובן הגבוה של היחידות הלוחמות.<br />העמקת הדיפרנציאציה תעמיק את הפער גם במערך המילואים בין הלוחמים ליתר המשרתים, שמשך שירותם קצר יותר ותובעני פחות. <br />השפעות בתחום מאפייני כquot;
א המתגייס - איכות כquot;
א:<br />יתרון: העמקת הדיפרנציאציה תאפשר לצהquot;
ל לנתב באופן יעיל וממצה יותר את כquot;
א בשירות חובה בהתאם לקריטריונים של יכולות הפרט, התפקיד וסוג השירות. ובמקביל לצמצם שיבוץ על בסיס קריטריונים של מגדר או אתניות. <br />מגבלות: הנחת המוצא, כי במצב בו קיימים מגוון של מסלולי שירות בצבא החובה, ובפרט מסלול של שירות אזרחי, תשמר לצהquot;
ל הזכות לבחור ולנתב את כquot;
א בחברה לאורך זמן אינה מובנית מאליה. זאת בעיקר בשל האינטרס של גופים אחרים במערכת הביטחון ובמשק לקבל את הטובים ביותר (משטרה, מוסדות חינוך ובריאות). <br />השפעות בתחום יחסי צבא-חברה - ממשקי הקשר עם גורמים חברתיים ומוסדיים:<br />יתרון: יצירת מסלולי שירות דיפרנציאליים וקיום של מסלול לשירות אזרחי עשויים להפחית את הלחצים המופעלים על צהquot;
ל על-ידי קבוצות מאורגנות ופרטים ביחס לגיוס ולאופי שירות (סרבני מצפון, חרדים, ומקבלי פטור משירות אחרים). <br />מגבלות: מנגד, הלחצים המופעלים על צהquot;
ל בהתייחס לשינוי מודל 'צבא העם' עשויים להתחזק. שינוי מסוג זה עלול להיתפס, בפרט על ידי המעוניינים בכך, כמסר של החלשות חשיבות ערך הביטחון בחברה, ובתוך שכך להגביר את הלחצים שיש על צהquot;
ל לשינויים משמעותיים בגיוס החובה – פטור לסרבני מצפון, הקמתה של ועדה אזרחית הקובעת את ניתוב המתגייסים למסלולים השונים, ועד אפשרות לביטול של חוק גיוס חובה במתכונתו הנוכחית. <br />השפעות בתחום יחסי צבא-חברה - דימוי צהquot;
ל והשירות הצבאי:<br />יתרון: יצירת בסיס לגיטימציה נוסף לצהquot;
ל בחברה כצבא חסכוני, יעיל, וכן כנותן מענה לצרכים שונים של המתגייסים לפי מסלולי שירות התואמים להם.<br />מגבלות: שכר מינימום משמעו ויתור על ההטבות שהמדינה נותנת כיום למשרתים בצבא (הקלה בקבלת משכנתאות, מלגות, מיסוי, ועוד). הטבות אלה הן ביטוי מרכזי לחשיבות ולמרכזיות שיש בחברה ובמדינה בישראל לשירות בצבא, וביטולן או צמצומן עשוי לפגוע בכך. <br />חלק ב': משמעויות מנקודות מבט תכנון כquot;
א <br />היבטים ביחס לניהול הדיפרנציאציה- <br />דיפרנציאציה במשכי השירות מחזקת ומעצימה את השונות הסמויה, הבלתי פורמאלית, הננקטת כיום עquot;
י צהquot;
ל, במיסוד ערוצי הפטור משירות לפחות תורמים ולפחות יצרניים (ועדות אי התאמה, קיצורי שירות, ויסותי שחרורים לפי מערכים, ועוד). <br />בכל חלופה המעמיקה את הדיפרנציאציה יש לתגמל לפי אופי השירות, תוך העדפה ברורה למשרתים במערך הלחימה ולקצינים. <br />בנוסף, בכל חלופה יש להתייחס לגדוד הלוחם כמסגרת אורגנית, בהתייחס למשך שירות ולתגמולים, תוך קביעת מדרגת שכר שונה בין הלוחמים ותומכי הלחימה בגדוד. כמו כן, יש לשמר את הגדוד בהתייחס לסדquot;
כ ולמquot;
מ, שכן אין יכולת קיום עצמאית לתפעולו ללא מעטפת תומכי הלחימה. <br />נדרשת התבוננות מלאה בראיית 'כלים שלובים' וקביעת סדרי עדיפויות, בעת החלטות על מערך החובה. זאת כיוון שצבא החובה עשוי להוות מענה וחליף לצבא המילואים ולצבא הקבע (חליף קבע במערך הטכני), בפרט לנוכח משבר המשאבים. בתוך כך, דגש מיוחד ראוי לתת לאי פגיעה במימוש הרעיון של 'אבות לפני בנים' במערך המילואים. <br />היבטים ביחס לשירות אזרחי - באם לא יעוגן שירות אזרחי, נכון יהיה לבחון תצורת 'שירות מוכר' משלים/נוסף מעבר למתקיים כיום, אשר יאופיין ויוגדר על ידי צהquot;
ל, ליעדי שירות נוספים. זאת על מנת לאפשר מיצוי מושכל ומותאם של כquot;
א בנתוני איכות נמוכים, ועל מנת להרחיב את שיעור המשתתפים בשירות הצבאי, וחיזוק עקרונות מודל צבא העם. <br />היבטים ביחס לסדquot;
כ של צהquot;
ל –<br />סהquot;
כ סדquot;
כ החובה יקטן בהכרח. <br />היקף הלוחמים לא ישתנה ולא יקטן בגין קיצור משכי השירות, אלא בהינתן שינויי סדquot;
כ כוללים או שינוי ארגוני כולל. <br />ימשך המיצוי המירבי ללחימה. <br />צהquot;
ל ימשיך להפנות כוח אדם מתאים לטובת משטרת ישראל ומגquot;
ב בראיית היתרון היחסי שיש למגquot;
ב בניהול ומיצוי כquot;
א זה, ובראיית פרופיל משימות הבטquot;
ש הייעודי בהן מתמחה מגquot;
ב. <br />מתחייב פיצוי ביחס המרה מלא בקבע quot;
צעירquot;
/קצר/ראשוני על מנת לשמר את סדquot;
כ היחידות הלוחמות, בפרט לוחמים. <br />היבטים בניהול כquot;
א -<br />הכשרות. משכי ההכשרות, בהכרח, יתקצרו וייתכן וישליכו על איכות ומקצועיות המשרתים. יחד עם זאת, זהו זרז לבחינת יעילות מערכת ההכשרה ובחינה כוללת של תכני ההכשרה בדגש להכרחי לרכישת המקצוע בשירות. <br />סיכום<br />מהלך של העמקת הדיפרנציאציה בצבא החובה מעלה יתרונות לא מבוטלים לצהquot;
ל בהתייחס ליחסי צבא-חברה, כמנוף ליצירת בסיס לגיטימציה נוסף עבור צהquot;
ל בחברה - ארגון יעיל וחסכוני. יש לכך השלכות חיוביות על דימוי צהquot;
ל בהיבטים הארגוניים, ולהפחתת לחצים מצד גורמים בחברה בעלי עניין באופן ניהול הצבא (משרד האוצר, משפחות המתגייסים). <br />לעומת זאת, בכל הנוגע לכquot;
א בצבא החובה - גיוסו ואיכותו, עולה כי העמקת הדיפרנציאציה עשויה להגדיל את המשאבים שצהquot;
ל יידרש להשקיע בשימור היקף הגיוס ואיכותו כפי שהוא כיום. זאת לצד, אפשרות להתפתחות של בסיס לגיטימציה חדש עבור צהquot;
ל בחברה - כ'צבא קטן וחסכוני' ו'צבא יעיל ומקצועי', ועוגן חדש לגיוס משאבים בחברה (לגיטימציה, דימוי חיובי, כח-אדם, וכדומה). <br />ההיבט מרכזי העולה מניתוח זה מציב את העמקת הדיפרנציאציה בצבא החובה ככיוון פעולה שיש לו את הפוטנציאל הגדול ביותר להשפיע, ואף לשנות, עקרונות מרכזיים במודל צבא העם (אתוס הגיוס האוניברסאלי, שירות שווה ואחיד, שליטה של צהquot;
ל על כquot;
א המתגייס, ועוד), שהנחנו כמרכזיים וראויים לשימור בצהquot;
ל. במצב זה אנו טוענים כי פעולה בכיוון זה הכוללת גם מיסוד של שירות אזרחי במדינת ישראל יאלץ צהquot;
ל להשקיע מאמצים ומשאבים לא מבוטלים בשימור וחיזוק העקרונות החשובים לו וקיימים כיום בצבא החובה – קיום חובת הגיוס, שימור עקרון ה'שירות לכל', שליטה של צהquot;
ל על משאבי כquot;
א המתגייס למסלולי השירות השונים, ועוד.<br />הועדה ממליצה שלא להעמיק את הדיפרנציאציה בשירות החובה כל עוד לא ממוסד השירות הלאומי במדינת ישראל.<br />נספחים<br />