5. גם אם נדמה לנו שילד מסויים חסר מוטיבציה – לא נוכל לומר:
"הילד חסר מוטיבציה".
6. אני כילדה ישבתי בסוף הטור ולא רציתי להשתתף בשיעורים.
עקב חוויות שליליות שחוויתי בילדות. הייתי מונעת ע"י הפחד שלי ממבוכה
אז לא יהיה נכון לומר עליי:
"שהילדה הזאת חסרת מוטיבציה"
נכון יותר לומר:
"שלילדה הזאת אין מוטיבציה לעשות
את מה שאני מצפה שהיא שתעשה".
8. לגיא קשה לשבת מרוכז בכיתה לאורך זמן.
גיא מרגיש שהקצב שלו איטי לעומת אחרים.
9. לפעמים הוא מרגיש שאף אחד לא מבין אותו,
בעיקר כשמנסה להסביר משהו ולא יוצאות
לו המילים הנכונות.
10. הוא יודע שאם יביע את דעתו הוא עלול להיות קורבן
הצחוקים והכפות.
הילדים ילעגו לו ולא יעריכו אותו.
כל טעות מתפרשת מבחינתו ככישלון אישי.
גיא מרגיש שכולם צוחקים עליו,
אין לו חברים והוא לא מספיק שווה כמו כולם.
גיא מרגיש "שונה" מאחרים.
11. חוויה זו הורסת לו כל מוטיבציה להשתתף
שוב בכיתה, גם כשברור לו שהוא צודק.
אין לו כוח להתמודד עם כישלון נוסף,
ומרגיש צורך לשמור חזק על האגו שלו,
כי זה כל מה שיש לו.
12. גיא כל היום יושב בבית מול המחשב.
הוא לא רוצה ללכת לחברים,
לא רוצה ללכת למסיבה,
לא מוכן ללכת לצופים,
ואף לא מוכן לשמוע על חוגים.
גיא מעדיף להישאר לבד בבית.
13. אבל לגיא יש רק דבר אחד שהוא אוהב.
רק את שיעורי הספורט בביה"ס.
בתחרויות ספורט הוא תמיד במקום הראשון.
מעולם הוא לא איחר לשיעור,
ומכריז שמאוד מעריך את המורה לספורט.
לשיעורי ספורט גיא תמיד מגיע ראשון.
מאלתר טכניקות מדהימות ויוזם תחרויות.
בתחום הספורט גיא חווה תחושת הצלחה
פעם אחר פעם.
שם הוא משקיע את הנשמה
וכל היום מדבר רק על זה.
14.
15. יושב ניב המגניב.
ניב המגניב אוהב ליזום מסיבות.
כל היום עסוק בתכנונים ופעילויות חברתיות. חוגים, צופים וטיולים.
בכיתה כשהמורה שואלת שאלה,
אין לו שום בעיה להרים את היד ולזרוק איזושהי
תשובה "מכסימום אטעה",
"מכסימום יהיו צחוקים בכיתה".
ניב תמיד רואה את החצי כוס המלאה בכל מצב,
גם כשעושה פאדיחות.
את הטעויות שלו, הוא יודע למנף מצוין ולא מרגיש - תחושת כישלון.
ניב ימשיך הלאה, כי הוא יודע היטב שכולם מקבלים אותו כפי שהוא
ואף ואין לו צורך לרצות אף אחד.
כי הוא חווה מספיק הצלחות בחיים ולכן מאמין ביכולותיו.
כל הצלחה שלו - מעצימה אותו וכל כישלון שלו - לא משייך אליו.
18. כשילדנו חווה הצלחה בתחום מסויים, גוברת אצלו המוטיבציה לחוות הצלחה
שוב ושוב וכל פעם הוא אף יאפשר לעצמו להעלות את הרף גבוה יותר
ממה שאפשר לעצמו קודם לכן.
אותו סיפוק רגשי מעורר שאיפות, מטרות ויעדים מציאותיים וגבוהים יותר
וניתנים להשגה עבורו.
הצלחה מולידה אמונה בעצמי, בתנאי שאותה הצלחה
היא אמיתית ומוצדקת.
19. האם הילד שלי זקוק לתדמית? •
האם הילד שלי מונע ע"י שליטה? •
האם הילד שלי מונע ע"י חיזוקים / שבחים? •
האם הילד שלי מונע מתוך פחד? •
האם הילד שלי תלוי בגירויים חיצוניים? (תמיכה, עידוד, הערכה וכד') •
האם הילד שלי אוהב אתגרי חשיבה? •
האם הילד שלי אוהב לבצע פרוייקטים? •
האם הילד מונע ע"י הכוונה, תיאום ציפיות מראש? •
האם הילד שלי צריך תקשורת בינאישית מתמדת? •
האם הילד שלי אוהב גירויים / אי-וודאות / סיכונים / אתגרים? •
20. יכולת חישה - הצורך בעידוד / גירוי חושי וחווייתי. 1.
קשר ושייכות - הצורך בתקשורת בינאישית ותחושת שייכות. 2.
- הצורך לחוות וליהנות מהצלחה תוך התגברות על מכשולים. הצלחה 3.
- הצורך לגוון ולהתחדש. שינוי 4.
21. 1. עליו להרגיש שהמטרה אטרקטיבית עבורו.
2. עליו להרגיש שרמת ההשקעה הנדרשת להשגת המטרה מציאותית.
3. עליו להרגיש שהוא מסוגל להגשים את המטרה.
22. כשאנו מתגמלים את ילדנו כתנאי לשינוי או ביצוע מטלה כלשהי,
התגמול הופך להיות מקור המוטיבציה העיקרי, אך לא תתעורר מוטיבציה
לביצוע המטלה ללא התגמול,
אלא אך ורק לצורך קבלת הפרס.
ביצוע המטלה הוא רק אמצעי להשגת הפרס,
והמטלה לא תהיה משמעותית יותר עבורו.
23.
24. תלמיד עם לקויות למידה חווה תחושת כישלון, שונות, לא שייך ותסכול רב מגיל
מאוד צעיר. הוא חסר אונים ופעמים נידח ע"י חבריו ומרגיש מבודד.
חוויית הכישלון מעוררת בו פחד להתמודדות נוספת.
כתוצאה מכך הוא ימנע מתוך אמונה שאינו מסוגל להצליח בלימודים.
היעדר השקעה מצידו יגרור מן הסתם כישלון נוסף,
ובכך הוא ינציח את תחושת הכישלון.
25. ) (
הילד יחוש מוטיבציה ללמידה בתנאי שצרכיו הפיזיים יסופקו.
תחושות פיזיולוגיות המתבטאות בגוף כתוצאה ממחסור,
יפגמו במוטיבציה של הילד ללמוד.
26. לכל אדם מזג, קצב, אנרגיה, סגנון, רגש וסגנון מוטיבציוני משלו.
מה שמעורר מוטיבציה אצל אדם אחד לא בהכרח מעורר אצל אדם אחר.
27. רק מי שמרגיש שיש לו סיכוי לנצח – מונע ע"י תחרות.
לכן אצל אותה ילדה שמסרבת להשתתף בשיעור, לא תתעורר מוטיבציה
באמצעות תחרויות לימודיות שונות.
רק אותו תלמיד מוכשר שחווה הצלחות רבות ומאמין ביכולותיו
פעילויות אלה יעוררו בו מוטיבציה.
28. יצירת מרחב אישי, מותאם לצרכי המתאמן, לקצב האישי, לכישורים הייחודיים לו.
תמיכה, עידוד, ניסוח מטרות מציאותיות עבורו והאתגר להם הוא זקוק כדי ללמוד.
זו גם הסיבה שהתוצאות מעידות על תגובות חיוביות מצד הילדים וההורים לשיטת
אימון מאשר לשאר שיטות ההוראה המקובלות.
29. שימוש בענישה, נוקשות, איומים והפחדות, אינו מעורר מוטיבציה.
במיוחד כשמדובר בילדים עם הפרעות קשב וריכוז / לקויות למידה,
משום שהענישה מסמלת עבור הילד ציפייה ממנו לתפקד כמו אחרים.
30. העונש / האיום אולי יוציא את הילד לפעולה מתוך פחד.
אך אם למשל הילד צריך ללמוד למבחן, האיום / העונש יעורר בו תסכול וכאב רב
מתוך חוסר התחשבות בבעיה בניהול התפקודי שלו אשר מונעת ממנו להתגבר
על החומר הנדרש.
כתוצאה מכך, הילד חווה סבל, בדידות, חוסר אונים, חוסר שליטה במצב,
תחושת שונות ומוזרות ש"אף אחד לא מבין אותו".
לכן השימוש בשיטת הענישה / איומים אינו הוגן ואינו יעיל עבורו.
31. כשאנו חווים הצלחה בתחום מסויים, גוברת אצלנו מוטיבציה בתחום זה.
כתוצאה אנו מאפשרים לעצמנו לנסות עוד מאותו הדבר.
חוויית ההצלחה מעצימה את האמונה בעצמנו וביכולותינו
ובכך אנו מאפשרים לעצמנו הצבת מטרות אפשריות ומציאותיות
וברות יישום בהתאם לאמונתנו.
התוצאה - רף המטרות שלנו עולה כל פעם גבוה יותר.
32. המצגת הופקה ע"י:
מאמנת ילדים, נוער, מתבגרים וליווי הורים
מומחית להפרעות קשב וריכוז
לקויות למידה ונוער בסיכון
מנהלת פורום הפרעות קשב וריכוז – אתר "הלב"
מנהלת קבוצת הפרעות קשב וריכוז – תגלית המאה – בפייסבוק
מי שמעוניין לקבל מצגות ומאמרים נוספים, לשלוח לי בקשה למייל:
ayeletlev@adhdcenter.co.il
קישור לאתר שלי: www.adhdcenter.co.il