1. ‫ּובחקתיהם לא תלכּו‬
‫ֵֵ‬ ‫ְ ֻ ֹּ ֵ ֶ ֹּ‬
‫1. ויקרא פרק יח‬
‫(א) וַ יְדבֵּ ר ה’ אֶ ל מֹשה לֵּאמֹר:(ב) דבֵּ ר אֶ ל בְ נֵּי יִשראֵּ ל וְ ָאמַ ְרת אֲ לֵּהֶ ם אֲ נִי ה’ אֱ ֹלהֵּ יכֶם:(ג)‬
‫ָ‬ ‫ְ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬
‫כְ מַ עֲשה אֶ רץ מצריִם אֲ שר יְשבְ תם בָ ּה ֹלא תַ עֲשּו ּוכְ מַ עֲשה אֶ רץ כְ נַעַ ן אֲ שר אֲ נִי מֵּ בִ יא‬
‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ ִ ְ ַ‬ ‫ֵּ‬
‫אֶ תכֶם שםָ ה ֹלא תַ עֲשּו ּובְ חֺ קֹתֵּ יהֶ ם ֹלא תֵּ לֵּכּו:‬
‫ָ‬ ‫ְ‬
‫2. מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח סימן ג‬
‫ובחקותיהם לא תלכו. מלמד שחוקות הכנענים הבל המה, וכן ירמיהו אומר חוקות‬
‫העמים הבל (המה) [הוא] (ירמיה י' ג'): תנו רבנן ובחוקותיהם לא תלכו. יכול אנחנו זרע‬
‫המאמינים שלא נתפלל ושלא להזדווג כמו שהם עושים, תלמוד לומר ובחוקותיהם לא‬
‫תלכו, לא אמרתי לך אלא בחוקי תועבתם, ומה היו עושים, האיש נושא לאיש, והאשה‬
‫נישאת לשנים, ואיש נושא אשה ובתה:‬
‫ד"א ובחקותיהם לא תלכו. אלו שמנו חכמינו ז"ל שהם מדרכי האמורי:‬
‫3. ספרא אחרי מות פרשה ט‬
‫(ח) או כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו, יכול לא יבנו בניינות ולא יטעו‬
‫נטיעות כמותם תלמוד לומר ובחקותיהם לא תלכו, לא אמרתי אלא בחוקים החקוקים‬
‫להם ולאבותיהם ולאבות אבותיהם ומה היו עושים האיש נושא לאיש והאשה לאשה,‬
‫האיש נושא אשה ובתה והאשה ניסת לשנים לכך נאמר ובחקותיהם לא תלכו.‬
‫(ט) ובחקותיהם לא תלכו, וכי מה הניח הכתוב שלא אמרו, והלא כבר נאמר לא ימצא‬
‫בך מעביר בנו ובתו באש וגומר וחובר חבר וגו' ומה תלמוד לומר ובחוקותיהם לא תלכו‬
‫שלא תלכו בנימוסות שלהן בדברים החקוקין להם כגון תיטריות וקרקסאות‬
‫והאסטריות, ר"מ אומר אלו דרכי האמורי שמנו חכמים, ר' יהודה בן בתירא אומר שלא‬
‫תנחור ושלא תגדל ציצית ושלא תספור קומי שפה, ושמא תאמר להם חוקים ולנו אין‬
‫חוקים ת"ל את משפטי תעשו ואת (מצותי) [חוקותי] תשמרו ללכת בהם אני ה'‬
‫אלהיכם, עדיין יש תקוה ליצר הרע להרהר ולומר שלהם נאים משלנו תלמוד לומר‬
‫ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם.‬
‫4. פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אחרי מות דף נ עמוד ב‬
‫ת"ר ובחקותיהם לא תלכו לא אמרתי אלא בחקי תועבותיהם. ומה היו עושין האיש‬
‫נושא לאיש ואשה נושאת אשה והאשה נישאת לשנים. והאיש נושא אשה ובתה. ד"א‬
‫ובחקותיהם לא תלכו. אלו שמנו חכמים שהם מדרכי האמורי:‬
‫5. אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ישועה עמוד 742‬
‫תנו רבנן עשרים וארבעה דברים מרחיקין את הישועה ומאריכין את הקץ. ואלו הן: (א')‬
‫עזי פנים, מנין? שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, מכאן אתה למד‬
‫שכל מי שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא (עי' נדרים כ') ומרחיק את הישועה.‬
‫(ב') ומהלכי בחקות הגוים, מנין, שנאמר ובחקותיהם לא תלכו (ויקרא י"ח) וכתיב ולא‬
‫תלכו בחקות הגוי אשר אני משלח מפניכם וגו' ואקוץ בם (שם /ויקרא/ כ'). תני ר' חייא‬
‫כאדם שהוא קומץ ממנה. ת"ר בשלשה דברים אומות העולם מכעיסין אותו בבלורית‬
‫שבראשיהם, וישראל מרצין אותו בתפילין שבראשיהם. או"ה מכעיסין אותו בכתובת‬
‫(קעקע) שעל ידיהם וישראל מרצין אותו בתפילין שעל ידיהם. או"ה מכעיסין אותו בע"ז‬
‫שלהן וכופרין בהקב"ה וישראל מרצין אותו בק"ש ומעידין בקב"ה שהוא יחיד בעולמו,‬
‫הא למדת שההולך בחקות הגוים מרחיק את הישועה.‬
‫1‬

2. ‫תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב‬
‫גמרא. תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה‬
‫אעשה, שהרי אמרה תורה +ויקרא י"ח+ ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף‬
‫באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן. דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים‬
‫ולא מדרכי האמורי, היכי שרפינן? והכתיב ובחקתיהם לא תלכו! אלא, כיון דכתיב‬
‫שריפה באורייתא, דכתיב +ירמיהו ל"ד+ ובמשרפות אבותיך וגו' - לאו מינייהו קא‬
‫גמרינן. והכא נמי, כיון דכתיב סייף באורייתא - לאו מינייהו קא גמרינן.‬
‫6. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א‬
‫שריפה חוקה היא, והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא,‬
‫אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה‬
‫לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, והכא בהא קמיפלגי, ר"מ סבר: לא שנא מיתה‬
‫שיש בה שריפה, ולא שנא מיתה שאין בה שריפה - פלחי בה לעבודת כוכבים, ורבנן‬
‫סברי: מיתה שיש בה שריפה - חשיבא להו ופלחי בה, ושאין בה שריפה - לא חשיבא‬
‫2‬

3. ‫ולא פלחי בה. גופא: שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי, שנאמר: +ירמיהו‬
‫לד+ בְ שלוֹם תמּות ובמשרפות אֲ בוֹתֶ יָך הַ םלָכִ ים וגו'; וכשם ששורפין על המלכים, כך‬
‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬
‫שורפין על הנשיאים, ומה הם שורפין על המלכים? מיטתן וכלי תשמישן; ומעשה שמת‬
‫ר"ג הזקן, ושרף עליו אונקלוס הגר שבעים מנה צורי. והאמרת: מה הן שורפין עליהם?‬
‫מיטתן וכלי תשמישן! אימא: בשבעים מנה צורי. ומידי אחרינא לא?‬
‫7. ירמיהו פרק לד פסוק ה‬
‫בְ שלוֹם תמּות ּוכְ מש ְרפוֹת אֲ בוֹתֶ יָך הַ םלָכִ ים הָ ִראשנִים אֲ שר הָ יּו לְ פָ נֶיָך כֵּן יִש ְרפּו לְָך וְ הוֹי‬
‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬
‫ָאדוֹן יִספְ דּו לְָך כִ י דבָ ר אֲ נִי ִדבַ ְרתי נְאֺ ם יְ קֹוָ ק: ס‬
‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬
‫8. תוספות מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א‬
‫ואי חוקה היא היכי שרפינן - תימה מאי קפריך דלמא לעולם חוקה היא וכיון דכתיבא‬
‫באורייתא לא גמרינן מינייהו דהכי אמרינן בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נב:) גבי מצות‬
‫הנהרגין דרבנן אמרי בסייף כדרך שהמלכות עושה ור' יהודה סבר בקופיץ ותניא אמר‬
‫להם ר' יהודה לחכמים יודע אני שמיתה מנוולת היא זו אבל מה אעשה שהרי אמרה‬
‫תורה ובחוקותיהם לא תלכו אמרו לו כיון דכתיב הריגה באורייתא אנן לא גמרינן‬
‫מינייהו דאי לא תימא הכי הא דתניא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי אנן היכי‬
‫שרפינן אלא כיון דכתיבא באורייתא לאו אנן מינייהו קא גמרינן ה"נ וכו' וא"כ מאי‬
‫פריך ומיהו הא לא קשיא דאיכא למימר דרבנן דמתניתין היינו ר' יהודה דהתם לא‬
‫חייש לכתיבה דאורייתא אכן קשיא דהכא מסקינן דלכ"ע שריפה לאו חוקה היא והתם‬
‫משמע דחוקה היא לכ"ע והוה אסירא אי לאו טעמא דכיון דכתיב וכו' לכך פירש ר"י‬
‫דתרי גווני חוקה הוו אחד שעושין לשם חוק לעבודת כוכבים ואחד שעושין לשם דעת‬
‫הבל ושטות שלהם והכא בשמעתין מיירי באותו חק שעושים לשם עבודת כוכבים וה"פ‬
‫ר"מ סבר שריפה לאו חוקה היא לעבודת כוכבים להכי פריך ואי חוקה לעבודת כוכבים‬
‫אנן היכי שרפינן והא כתיב ובחוקותיהם לא תלכו ואף על גב דכתיבא באורייתא יש‬
‫לאסור כיון שלהם הוא חק לעבודת כוכבים דומיא דמצבה כשהיו מקריבין עליה אבות‬
‫היתה אהובה לפניו משעשאוה האמוריים חק לעבודת כוכבים שנאה והזהיר עליה‬
‫דכתיב (דברים טז) לא תקים לך מצבה ומסיק אלא דכ"ע לאו חוק היא לשם עבודת‬
‫כוכבים ומ"מ הוא חק הבל ושטות ובפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נב:) משתעי חק הוא‬
‫משום חשיבות לפי מסקנא דהכא ולהכי אפילו רבי יהודה מודי דלא גמרינן מינייהו אי‬
‫כתיבא בדאורייתא ולאו חק לעבודת כוכבים הוא אבל ודאי אי לא הוה כתיבא‬
‫בדאורייתא לא היה לנו להתנהג אף במנהגן של שטות וסייף אינו כתיב בקרא אלא לשון‬
‫הריגה כתיב ויש לקיימו בקופיץ ואפילו בעיר הנדחת נמי דכתיב (דברים יג) לפי חרב‬
‫איכא למימר דקופיץ הוא בכלל חרב ורבנן סברי דאיכא טעמא התם דקופיץ מיתה‬
‫מנוולת לא עבדינן כדאמרינן התם.‬
‫9. תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב‬
‫אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא‬
‫שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא‬
‫תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי‬
‫הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק‬
‫העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא‬
‫מינייהו גמרינן ושרי.‬
‫3‬

4. ‫01. רבינו חננאל מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב‬
‫מצות הנהרגין מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה כו'. ולא חיישינן משום‬
‫דכתיב ובחקותיהם לא תלכו מאחרי שמצאנו דכתיב בתורה הכה תכה את יושבי העיר‬
‫ההיא לפי חרב. דאי לא תימא הכי הא דתניא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי‬
‫והכתיב ובחקותיהם לא תלכו אלא כיון דאשכחנן דכתיב קרא בשלום תמות ובמשרפות‬
‫אבותיך וגו' לאו מינייהו קא גמרינן הכא נמי כיון דכתיב סייף בתורה לאו מינייהו קא‬
‫גמרינן.‬
‫11. רבינו גרשום מסכת חולין דף מא עמוד ב‬
‫משום שנאמר ובחקותיהם לא תלכו. כלומר שהם עושים לשום עבודת כוכבים:‬
‫21. רש"י מסכת שבת דף סז עמוד א משנה.‬
‫דרכי האמורי - ניחוש הוא, וכתיב ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא יח)‬
‫31. דברים פרק יב‬
‫(לא) ֹלא תַ עֲשה כֵּ ן לַיקֹוָ ק אֱ ֹלהֶ יָך כִ י כָל תועֲבַ ת יְ קֹוָ ק אֲ שר שנֵּא עָ שּו לֵּאֹלהֵּ יהֶ ם כִ י גַם אֶ ת‬
‫ֶ ָ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬
‫בְ נֵּיהֶ ם וְ אֶ ת בְ נֹתֵּ יהֶ ם יִש ְרפּו בָ אֵּ ש לֵּאֹלהֵּ יהֶ ם:‬
‫ְ‬
‫41. דברים פרק טז‬
‫(כב) וְ ֹלא תָ קים לְ ָך מַ צֵּ בָ ה אֲ שר שנֵּא יְ קֹוָ ק אֱ ֹלהֶ יָך: ס‬
‫ֶ ָ‬ ‫ִ‬
‫51. רש"י דברים פרק טז פסוק כב‬
‫(כב) ולא תקים לך מצבה - מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפילו לשמים:‬
‫אשר שנא - מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים.‬
‫ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק‬
‫לעבודה זרה:‬
‫61. רבינו נסים על הרי"ף עבודה זרה דף ב/ב‬
‫שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי. אינה מדרכי האמורי לחוש ללא תעשה‬
‫כמעשיהם לפי שלא אסרה תורה אלא חוקות של עבודת כוכבים אלו דברים של הבל‬
‫ובטלה וכולן יש בהם צורך עבודת כוכבים אבל דברים של טעם שרו ובשריפה על‬
‫המלכים טעמא איכא לשרוף לכבודן כלי תשמישן לומר שאין אדם אחר עשוי להשתמש‬
‫במה שנשתמש בו הוא:‬
‫71. רמב"ם הלכות אבל פרק יד הלכה כו‬
‫מלך או נשיא שמת יש להן לשרוף מטתו וכל כלי תשמישו, ואין בזה דרך האמורי, ולא‬
‫משום השחתה שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך הראשונים ישרפו לך.‬
‫81. רש"י ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח פסוק ג‬
‫ובחקתיהם לא תלכו - מה הניח הכתוב שלא אמר, אלא אלו נמוסות שלהן, דברים‬
‫החקוקין להם, כגון טרטיאות ואצטדיאות. רבי מאיר אומר אלו דרכי האמורי שמנו‬
‫חכמים:‬
‫91. שפתי חכמים על ויקרא פרק יח פסוק ג‬
‫(ז) בפרק קמא דכתובות (ה.) פירש רש"י טרטיאות פלטי מלכי עבודת אלילים ושרים של‬
‫עבודת אלילים:(ח) ואצטדיאות שחוק שמסיתים את השוורים ושאר חיות לנגחם‬
‫ולהלחם זה עם זה. (גור אריה):‬
‫4‬