Empfohlen
Empfohlen
Weitere ähnliche Inhalte
Andere mochten auch
Andere mochten auch (12)
Ähnlich wie פסיכיאטריה קהילתית 2
Ähnlich wie פסיכיאטריה קהילתית 2 (20)
Mehr von TsviGil
פסיכיאטריה קהילתית 2
- 1. פסיכיאטריה קהילתית ותיאורית המשבר • צבי גיל • פסיכולוג קליני • מרפאות לבריאות הנפש, גליל מערבי 1
- 2. פסיכיאטריה קהילתית: ג‘רלד קפלן מניעה ראשונית: הורדת תחלואה שדורשת טיפול, • על-ידי כך שפועלים נגד הנסיבות שיש להן סיכוי • לגרום לתחלואה. המניעה הראשונית מכוונת לא לאנשים • אינדיבידואליים אלא לאוכלוסיה. המטרה היא הורדה של שעור החולים, חומרת • התחלואה, משך המחלה, ופגיעה על-ידי נכות. 2
- 3. פסיכיאטריה קהילתית II • האחריות של העוזרים היא לאוכלוסיה כולה, לא רק לאלה שבהם הם מטפלים, או לאלה שפנו לקבל עזרה. • העזרה ניתנת גם לאנשים שלא פנו או אינם מגלים סימני תחלואה, וזאת כדי למנוע תחלואה בטרם התפתחותה. 3
- 4. פסיכיאטריה קהילתית :III גורמי פגיעות וגורמי עמידות • גורמים דמוגרפיים - מין, גיל, מצב משפחתי, מעמד סוציו-אקונומי, קבוצה אתנית. • גורמים אישיותיים - כוחות אגו, מיומנויות התמודדות, סבילות לחרדה, תסכול, ואי-ודאות, הסטוריה קודמת של משברים וטראומות. • גורמים סביבתיים. 4
- 5. מניעת תחלואה כתוצאה ממשברים: אספקה של צרכים חיוניים: • פיסיים - מזון, מחסה, שינה, ביטחון, גריה חושית. • פסיכו-סוציאליים - גריה קוגניטיבית ורגשית, יחסים • בין-אישיים. סוציו-תרבותית - קיומם של מנהגים וערכים • תרבותיים, ושימורם של תפקידים חברתיים. 5
- 6. אוכלוסיות בסיכון: • אוכלוסיות חלשות כמו ילדים, חולים, זקנים, מיעוטים וכד‘. • אנשים מנותקים, בודדים, פגועים רגשית, או עם הסטוריה של משברים וטראומות קודמות. 6
- 7. משבר • הגדרה: משבר עשוי להתרחש כאשר מופיע מצב חדש, שהוא משמעותי לפרט ו/או לקהילה, אשר אינו/ ם יודע להתמודד עימו באמצעות מנגנוני ההתמודדות הקיימים. • במשבר כרוך בדרך-כלל אובדן ממשי, מדומיין או אפשרי, לחיים, לגוף, לכבוד או לערכים, לאדם עצמו, ו/או לאנשים המשמעותיים לו. • תוצאות המשבר נקבעות במידה רבה על-ידי ההתנהגות של 7 האדם, של האוכלוסיה, ושל העוזרים לו.
- 8. משבר: מסיכון לסיכוי • משבר הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. משבר לכשעצמו אינו סימן לחולי נפשי. • משבר יכול להוביל לתחלואה נפשית, אם לא מוגשת עזרה מידית, ואם נוצרת כרוניזציה שלו. • משבר יכול להוביל להתפתחותו של אדם או של החברה, באמצעות ההתארגנות מחדש הנחוצה לשם התרתו. 8
- 9. מאפיינים של משברים: )SLAIKEU )על-פי פריצה פתאומית - • SUDDEN ONSET חוסר צפיות - • UNEXPECTANCY איכות חירומית - • EMERGENCY השפעה פוטנציאלית על כל • הקהילה סכנה והזדמנות • 9
- 10. שלבים בהתפתחות משבר (על-פי סא“ל ד“ר שבתאי נוי( • שלב מידי: חרדה חזקה, עם הסימנים האופיינים לה, ונסיון להתמודד איתה. • שלב אקוטי: נסיונות להתמודדות עם החרדה על-ידי שימוש במנגנוני הגנה, כמו הדחקה, הכחשה, שיכחה, סומטיזציה ועוד. מופיעים סימפטומים ותסמונות. • שלב כרוני: התגבשות האישיות סביב ההתמודדות עם הטראומה - כעסנות, רוגזנות, דכאונות, לביליות רגשית, הפרעות בשינה, במין, וביב“א. 01
- 11. הערכת המשבר )(ASSESSMENT תמונה סימפטומטית מאד מגוונת, שאינה זהה • לתסמונת אחת, ואשר יכולה לכלול תסמונות שונות. סימנים רגשיים - חרדה, דכאון, אשמה, בושה, • השפלה, פגיעה, תסכול, כעס. סימנים קוגניטיביים - בלבול, שיכחה, קשיי ריכוז. • סימנים גופניים - כאבים, מחושים, שינויים בדופק, • לחץ דם, יציאות, הפרעות בתיאבון ובשינה. סימנים בין-אישיים -התבודדות, דברנות, ניכור, ניתוק • 11
- 12. מאפיינים של מצבי חירום המוניים, קטסטרופות ומלחמות: פגיעה בו זמנית במספר גדול של • אנשים. אובדן של חיים, בריאות ורכוש. • איכות חירומית ברורה, הדורשת • התערבות מידית. מצבים של אי ודאות, מגבירים • חרדה ומקשים על התארגנות יעילה. הפגיעה היא גם באנשים שלא • נפגעו ישירות, ולכן צריך להגיש גם להם עזרה. 21
- 13. כללי ההתערבות במשבר: )על-פי סא“ל ד“ר שבתאי נוי( עזרה מידית, קצרה ומהירה. • מטרה - החזרה מהירה של המצב התפקודי לקדמותו. • הורדה מקסימלית אפשרית של סכנות. • סיפוק חסכים פיסיים )אוכל, שתיה, מחסה, שינה, ביטחון(. • ביטוי חופשי של רגשות ומחשבות )ונטילציה ואבריאקציה(. • חיזוק תחושה עצמית של בריאות ויכולת התמודדות, והמנעות • מתוית של חולי ואי-נורמליות. • חיזוק קבוצות תמיכה טבעיות. 31
- 14. התנהגות העוזר במצבי משבר: פעיל, דירקטיבי, מכוון- • למטרה. מפנה, מיעץ, גמיש. • אמפאתי, אותנטי, חמים. • מעריך מצבי סיכון וקובע • עדיפויות. ראיה מערכתית, ומגייס • משאבים מהסביבה. 41 ,Empathy, assertion• facilitation, control
- 15. מאפייני התערבות במשבר, לעומת טיפול מקצועי: משך קצר - דקות עד שעות. • העוזרים אינם בהכרח מטפלים מקצועיים אלא האנשים • בשטח, כולל צוות רפואי, אנשים בקהילה, משטרה וכד‘. המיקום קרוב למקום הטבעי )בי“ס, בית, עבודה( ולא • במרפאה מקצועית. המטרה היא מוגבלת - החזרת מצב תפקודי לקדמותו, אוורור • רגשות, הפחתת סיכונים, חיבור למקורות עזרה - ולא טיפול באישיות. 51
- 16. כלל ליטמן: • ככל שהמשבר חריף יותר, כך נחוץ עוזר שאינו איש מקצוע. • הסבר: המיומנויות הנדרשות בזמן משבר אינן דוקא מקצועיות. אין צורך בידיעה של תיאוריות של אישיות, פסיכופתולוגיה, או פסיכותיראפיה. • ההתנהגויות הנדרשות אינן של איש מקצוע - אין צורך בפירושים. • לעומת זאת צריך גישה אנושית, אותנטית, חמימה, רגישה ואמפאתית, אשר תדע לקבל, לנחם, להרגיע ולתמוך. 61
- 17. סיכום: מידדו לעצמכם את הדופק ! • העוזרים במצבי חירום המוניים נמצאים באותה קלחת כמו הנעזרים. • אם תהיו רגועים ותאמינו בעצמכם - תוכלו להרגיע ולהעביר אופטימיות גם לאוכלוסיה. • שיהיה שלום לכולם! 71
- 18. 18