הסיפור המצולם של חלוצי הכרייה בחופי קליה כפי שהתפרסם ב Ynet תיירות ניתן לקרוא את הכתבה גם בלינק המצורף http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4016575,00.html

1. ‫ציונות במלח: חלוצי הכרייה בחופי קליה‬
‫אריה קארסיקוב היה מהנדס, מאותם חלוצים יהודים מרוסיה שהקימו בשנות ה-03 את‬
‫המפעלים הלאומיים של המדינה שבדרך. אפילו המלך עבדאללה הירדני (סבו של‬
‫חוסיין) נעזר בשירותיו‬
‫נדב מן‬
‫53:70 ,11.10.12 פורסם :‬
‫היזמים הגדולים של אותן שנים בארץ באו מקרב יהודי רוסיה. די אם נזכיר את משה‬
‫נובומייסקי ,פנחס רוטנברג ודוד לוינסון. הם גם חיו בשכנות בעיר צ'יטה בסיביר הרחוקה‬
‫והקרה. משפחותיהם היו תעשיינים שהונם הרב בא מחריצותם. עם זאת, הן היו משפחות‬
‫חדורות רוח הציונות .‬
‫האנטישמיות של ראשית המאה ה- 02 דחפה אותם לעלות לארץ ישראל. משה נובמייסקי,‬
‫שהיה מהנדס מכרות, ביקר בא"י כמה שנים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה במטרה‬
‫לבחון הפקת מחצבים מים המלח, אבל רק לאחר סיום המלחמה עלה לארץ ולאחר שקיבל‬
‫מהממשל המנדטורי זיכיון להקמת מפעל האשלג. מטבע הדברים, הביאו איתם היזמים הללו‬
‫את מי שהכירו בסביבתם הקרובה עוד ברוסיה, וכך עמדו לימינם אנשים כמו: משה לנגוצקי,‬
‫שמיל שרמן, כהנר ושמות אישים נוספים, ביניהם אריה קארסיקוב - מהנדס מכונות .‬
‫תקצר היריעה בכתבה זו לספר על היזמים שהזכרתי, ולכן אספר רק בקצרה על אריה‬
‫קראסיקוב, וזאת בזכות ביקור שעשיתי בבית בנו, עודד, בגדרה - שם מצאתי אלבומי צילום‬
‫המספרים מעט על האיש. קארסיקוב עלה לארץ בראשית שנות ה- 02. פנחס רוטנברג ביקש‬
‫ממנו להיות בצוות הקמת תחנות הכח של חיפה ואחר כך של רידינג בתל אביב, אך לקראת‬
‫הקמת המפעל בנהריים, פנה אל קארסיקוב משה נובמייסקי, שכנו מגדרה, על מנת שיצטרף‬
‫להקמת מפעל האשלג הראשון בצפון ים-המלח ובהמשך ליד סדום בדרום.‬
‫הצילומים מתקופת ילדותו ונעוריו של הבן, עודד, ודרכם נראה מעט מעשייתו הרבה של אביו .‬
‫1. המפעל הניסיוני הוקם בצפון ים המלח, חוף קליה, שם הוקמו בריכות אידוי ומתקני‬
‫שאיבה הפקה וייבוש של הקרנליט (חומר הגלם להפקת האשלג). בבריכות הצפון‬
‫פותחה דוברת הכרייה. בצילום: בניית דוברה וחיבור מקצרה אליה‬

2. ‫2. כדי לשאוב את מי ים המלח לבריכות האידוי, הוחדר צינור פלדה 03 צול, מצופה‬
‫מבפנים ומבחוץ באספלט. בתצלום: ריתוך קטעי הצינור על חוף ים המלח‬
‫3. אורך הצינור היה 048 מטר וקצהו בתוך הים היה בעומק של 45 מטר. בתצלום:‬
‫החדרת הצינור לתוך הים‬
‫4. תחנת הכוח שהקים אריה במפעל הצפוני‬

3. ‫5. בחוף קליה, ליד המפעל, הוקם מחנה העובדים: שכונה עברית בה גרו משפחות‬
‫העובדים וילדיהם‬
‫6. חג פורים של ילדי משפחות העובדים בשכונת קליה. מאחור נראה מבנה מגורי‬
‫המשפחות. היה זה מבנה בן 3 קומות שכל עוביו של הבניין היה כמידת חדר‬
‫מגורים+חדר שירותים ומרפסת צרה‬

4. ‫7. הבית עמד על חוף ים המלח. צדו הדרומי של הבית עם המרפסת פנה לכיוון הים. היה‬
‫זה הצד שחשוף לקרינת השמש והמרפסת ווילונות היו מגינים במעט כנגד החום. רצפת‬
‫הבית הייתה עשויה בטון וכדי לקרר את הבית היו מציפים בשכבת מים דקה את הרצפה,‬
‫ומאווררים גרמו לאידוי וקירור המבנה מבפנים‬
‫8. בלה, אשתו של קראסיקוב, ליד מקלט הרדיו‬
‫9. כל ילדי בית הספר של שיכון קליה ליד צריף בית הספר‬

5. ‫01. בימי החום למדו בסככה‬
‫11. סביב שכונת קליה נבנו עמדות הגנה משקי חול. המתיחות הביטחונית סביב המחנה‬
‫שהיה בודד בסביבה עוינת הייתה רבה באותן שנים. ירי וצליפות. הילדים גם‬
‫שיחקו בעמדות אלו‬

6. ‫21. גן המשחקים‬
‫41-31. בין עובדי המפעל בצפון היה מוטקה פיטקין שלאחר שעות העבודה עסק בפיסול.‬
‫בתצלום: פסל שעשה מוטקה לעודד (היושב לידו). הפסל נשאר במפעל שננטש בשנת‬
‫8491‬

7. ‫41.‬
‫51. אריה עם משפחתו ליד חדר האוכל במפעל 4491‬
‫61. הילדים במכוניתו של אריה‬

8. ‫71. ליד מלון קליה בחוף הרחצה ליד המפעל 5491‬
‫81. צריף המגורים בקיץ 5491 במפעל הצפוני‬
‫91. טיול לבאר טוביה 7491‬

9. ‫פירוט תמונה ה:'‬
‫מספר עודד: יום אחד קיבל אבא הודעה מנובומייסקי שהמלך עבדאללה מעבר הירדן‬
‫פנה אליו להסדיר לו מערכת הספקת מים בארמונו החדש ליד יריחו. עד אז הועברו‬
‫המים מהירדן לארמון במיכלים והמלך ביקש מים מברזים כמו אצל האנגליזים. כמובן‬
‫שהבקשה בוצעה במלואה על ידי אבא כפי שביקש נובומייסקי. שמחתו של המלך הייתה‬
‫גדולה.‬
‫יום אחד הופיע בדירתנו שבשכונה חייל גבוה בבגדי שרד של קצין עם מעיל ארוך‬
‫כשחגורת כדורי רובה נעוצים על החזה, שברייה וחרב על מותניו, לראשו קולפאק עם‬
‫סמל וכולו מקושט במדליות ושרוכי זהב. לידו על הרצפה ילדה ערביה שחומה כושית‬
‫בצבע קקאו, מחייכת ונאת מראה. הקצין ביקש לראות את המהנדס קארסיקוב כי יש לו‬
‫מסר מהמלך עבדאללה. אמא התקשרה בטלפון לאבא שיבוא בדחיפות הביתה. מתברר‬
‫שהמלך עבדאללה היה מאוד שבע רצון מהאינסטלציה שביצע אבא עבורו ולכן החליט‬
‫להעניק לאבא מתנה בצורת שיפחה. אבא שידל את הקצין שיחזיר את הילדה, אך הקצין‬
‫סרב בכל תוקף והסביר לאבא שאין באפשרותו לעשות כך ולא תהיה ברירה אלא להרוג‬
‫את הילדה.‬
‫מחוסר כל דרך אחרת נשארה הילדה בביתנו. שמה היה פאדה (בתצלום). פאדה שימשה‬
‫עוזרת לאמא והייתה כבת משפחה. היא גם ביקרה בבית המשפחה בגדרה וביריד‬
‫המזרח בתל אביב. כעבור מספר שנים שבגרה מצא לה אבא חתן נאמן ומסור שאותו‬
‫הכיר מבין עובדי המפעל ומאז לא פגשנו אותה, למעט ד"ש כעבור מספר שנים כשהייתה‬
‫כבר אם לילדים.‬