SlideShare ist ein Scribd-Unternehmen logo
1 von 33
Downloaden Sie, um offline zu lesen
‫משתמש‬ ‫הוא‬
‫משתמשת‬ ‫היא‬
‫שונים‬ ‫ומשתמשותים‬ ‫זהים‬ ‫מוצרים‬ ‫על‬
‫גרוס‬ ‫אביב‬-‫אלון‬
"‫זאתי‬ ‫אני‬"!
‫עיצוב‬ ‫לייצר‬ ‫איך‬"‫אינקלוסיבי‬"
‫ייחודים‬ ‫ממוצרים‬ ‫ללמוד‬ ‫אפשר‬ ‫מה‬
‫מובנות‬ ‫מגדריות‬ ‫מהטיות‬ ‫להיזהר‬ ‫איך‬
‫מוצר‬ ‫זה‬ ‫מה‬"‫ניטרלי‬"
‫שלנו‬ ‫מהמשתמשותים‬ ‫ללמוד‬ ‫אפשר‬ ‫מה‬
"Not excluding half
of the population
is actually more
profitable."
Mathilda Engman, Toca Boka:
‫יש‬ ‫לנשים‬47%‫סיכוי‬ ‫יותר‬
‫יותר‬ ‫קשה‬ ‫לפגיעה‬
‫דרכים‬ ‫בתאונות‬,‫כשהן‬
‫בטיחות‬ ‫בחגורת‬ ‫חגורות‬
‫מיותר‬ ‫סובלות‬ ‫נשים‬
‫לוואי‬ ‫תופעות‬+‫תופעות‬
‫יותר‬ ‫קשות‬ ‫לוואי‬
‫ע‬ ‫הנגרמות‬"‫שימוש‬ ‫י‬
‫בתרופות‬
‫מוצר‬"‫ניטרלי‬"
=
‫תהליך‬ ‫של‬ ‫תוצאה‬
‫מפתח‬ ‫כעמדת‬ ‫ולא‬
‫הטובות‬ ‫החדשות‬
‫גיוון‬ ‫יותר‬:
‫דימויים‬
‫מגדרים‬
‫שפה‬
‫מעדיפה‬ ‫את‬ ‫גוף‬ ‫כינוי‬ ‫איזה‬?
‫נקבה‬" :‫שמח‬ ‫הולדת‬ ‫יום‬ ‫לה‬ ‫אחל‬"!
‫זכר‬" :‫שמח‬ ‫הולדת‬ ‫יום‬ ‫לו‬ ‫אחל‬"!
‫ניטרלי‬" :‫לו‬ ‫אחל‬/‫שמח‬ ‫הולדת‬ ‫יום‬ ‫לה‬"!
Inclusive Design
=
different people but
not different designs
‫ייחודיים‬ ‫ממוצרים‬ ‫ללמוד‬
‫איטראטיבי‬ ‫עיצוב‬ ‫תהליך‬
‫מגדריות‬ ‫מהטיות‬ ‫היזהרו‬
‫ב‬ ‫פרסונליזציה‬Machine Learning
The machine answer
“Man is to Computer Programmer
as Woman is to?”
The machine answer
“Homemaker.”
Sassy-snappy
sewing-carpentry
Gender stereotype she-he analogies
Interior designer - architect
Nurse-surgeon
Nurse - physician
Vocalist-guitarist
‫מגוונים‬ ‫עבודה‬ ‫צוותי‬ ‫צרו‬
‫ייצוג‬ ‫יותר‬ ‫הכניסו‬:‫דימויים‬|‫מגדרים‬|‫שפה‬
‫ייחודיים‬ ‫מוצרים‬ ‫חקרו‬
‫האלגוריתם‬ ‫בתוך‬ ‫מובנות‬ ‫מגדריות‬ ‫הטיות‬ ‫בדקו‬
‫לסגמנט‬ ‫שלכם‬ ‫המוצר‬ ‫בין‬ ‫מוגזם‬ ‫לייחוס‬ ‫לב‬ ‫שימו‬
‫למוצר‬ ‫חתרו‬"‫ניטרלי‬"‫ע‬"‫לשונות‬ ‫התייחסות‬ ‫י‬
‫שלכם‬ ‫המשתמשימות‬ ‫על‬ ‫נתונים‬ ‫אספו‬
Guidelines
‫איטרטיבי‬ ‫עיצוב‬ ‫תהליך‬ ‫אמצו‬
‫ת‬‫ו‬‫ד‬‫ה‬
‫בינהיים‬ ‫לרותם‬ ‫מיוחדת‬ ‫תודה‬!
‫כהן‬ ‫לדנה‬ ‫גם‬ ‫תודה‬-‫כץ‬ ‫ולענת‬ ‫בראון‬-‫ארוג‬'‫אס‬
‫ולקבוצת‬XXUX‫המרצות‬ ‫ליווי‬ ‫ותכנית‬
‫התחיל‬ ‫השינוי‬.‫שלו‬ ‫ההמשך‬,‫שלנו‬ ‫בידיים‬.
‫גרוס‬ ‫אביב‬-‫אלון‬aviv@vivdesign.co

Weitere ähnliche Inhalte

Mehr von Netcraft

טרנדים בעולם העיצוב הדיגיטלי בשנת 2017 / ניר נבות
טרנדים בעולם העיצוב הדיגיטלי בשנת 2017 / ניר נבותטרנדים בעולם העיצוב הדיגיטלי בשנת 2017 / ניר נבות
טרנדים בעולם העיצוב הדיגיטלי בשנת 2017 / ניר נבותNetcraft
 
ניר גייר
ניר גיירניר גייר
ניר גיירNetcraft
 
יהונתן שיפר
יהונתן שיפריהונתן שיפר
יהונתן שיפרNetcraft
 
סרג' קרול
סרג' קרולסרג' קרול
סרג' קרולNetcraft
 
כשהלקוח מבקש שהמוצר יהיה "חדשני, טרנדי וואו!" / עופר הולצמן
כשהלקוח מבקש שהמוצר יהיה "חדשני, טרנדי וואו!" / עופר הולצמןכשהלקוח מבקש שהמוצר יהיה "חדשני, טרנדי וואו!" / עופר הולצמן
כשהלקוח מבקש שהמוצר יהיה "חדשני, טרנדי וואו!" / עופר הולצמןNetcraft
 
רועי פלד
רועי פלדרועי פלד
רועי פלדNetcraft
 
ינון פרק
ינון פרקינון פרק
ינון פרקNetcraft
 
זוהר ארד
זוהר ארדזוהר ארד
זוהר ארדNetcraft
 
סרג' קרול
סרג' קרולסרג' קרול
סרג' קרולNetcraft
 
אודי סלנט
אודי סלנטאודי סלנט
אודי סלנטNetcraft
 
שלומי זיגארט
שלומי זיגארטשלומי זיגארט
שלומי זיגארטNetcraft
 
יוני אושין
יוני אושיןיוני אושין
יוני אושיןNetcraft
 
קרן נוימן ונטע תבל
קרן נוימן ונטע תבלקרן נוימן ונטע תבל
קרן נוימן ונטע תבלNetcraft
 
ניר נבות
ניר נבותניר נבות
ניר נבותNetcraft
 
כשמעצב פוגש מעסיק- ניר נבות
כשמעצב פוגש מעסיק- ניר נבותכשמעצב פוגש מעסיק- ניר נבות
כשמעצב פוגש מעסיק- ניר נבותNetcraft
 
לעצב מעבר לגבולות המסך- אבי איצקוביץ
לעצב מעבר לגבולות המסך- אבי איצקוביץלעצב מעבר לגבולות המסך- אבי איצקוביץ
לעצב מעבר לגבולות המסך- אבי איצקוביץNetcraft
 
למה איפיון ועיצוב לטלוויזיה זה לא כמו Web ומובייל? מרטין סבג
למה איפיון ועיצוב לטלוויזיה זה לא כמו Web ומובייל? מרטין סבגלמה איפיון ועיצוב לטלוויזיה זה לא כמו Web ומובייל? מרטין סבג
למה איפיון ועיצוב לטלוויזיה זה לא כמו Web ומובייל? מרטין סבגNetcraft
 
Ofer Holtzman
Ofer HoltzmanOfer Holtzman
Ofer HoltzmanNetcraft
 
Tali Lavie
Tali LavieTali Lavie
Tali LavieNetcraft
 

Mehr von Netcraft (20)

טרנדים בעולם העיצוב הדיגיטלי בשנת 2017 / ניר נבות
טרנדים בעולם העיצוב הדיגיטלי בשנת 2017 / ניר נבותטרנדים בעולם העיצוב הדיגיטלי בשנת 2017 / ניר נבות
טרנדים בעולם העיצוב הדיגיטלי בשנת 2017 / ניר נבות
 
ניר גייר
ניר גיירניר גייר
ניר גייר
 
יהונתן שיפר
יהונתן שיפריהונתן שיפר
יהונתן שיפר
 
סרג' קרול
סרג' קרולסרג' קרול
סרג' קרול
 
כשהלקוח מבקש שהמוצר יהיה "חדשני, טרנדי וואו!" / עופר הולצמן
כשהלקוח מבקש שהמוצר יהיה "חדשני, טרנדי וואו!" / עופר הולצמןכשהלקוח מבקש שהמוצר יהיה "חדשני, טרנדי וואו!" / עופר הולצמן
כשהלקוח מבקש שהמוצר יהיה "חדשני, טרנדי וואו!" / עופר הולצמן
 
רועי פלד
רועי פלדרועי פלד
רועי פלד
 
ינון פרק
ינון פרקינון פרק
ינון פרק
 
זוהר ארד
זוהר ארדזוהר ארד
זוהר ארד
 
סרג' קרול
סרג' קרולסרג' קרול
סרג' קרול
 
אודי סלנט
אודי סלנטאודי סלנט
אודי סלנט
 
שלומי זיגארט
שלומי זיגארטשלומי זיגארט
שלומי זיגארט
 
יוני אושין
יוני אושיןיוני אושין
יוני אושין
 
קרן נוימן ונטע תבל
קרן נוימן ונטע תבלקרן נוימן ונטע תבל
קרן נוימן ונטע תבל
 
ניר נבות
ניר נבותניר נבות
ניר נבות
 
כשמעצב פוגש מעסיק- ניר נבות
כשמעצב פוגש מעסיק- ניר נבותכשמעצב פוגש מעסיק- ניר נבות
כשמעצב פוגש מעסיק- ניר נבות
 
לעצב מעבר לגבולות המסך- אבי איצקוביץ
לעצב מעבר לגבולות המסך- אבי איצקוביץלעצב מעבר לגבולות המסך- אבי איצקוביץ
לעצב מעבר לגבולות המסך- אבי איצקוביץ
 
למה איפיון ועיצוב לטלוויזיה זה לא כמו Web ומובייל? מרטין סבג
למה איפיון ועיצוב לטלוויזיה זה לא כמו Web ומובייל? מרטין סבגלמה איפיון ועיצוב לטלוויזיה זה לא כמו Web ומובייל? מרטין סבג
למה איפיון ועיצוב לטלוויזיה זה לא כמו Web ומובייל? מרטין סבג
 
Ofer Holtzman
Ofer HoltzmanOfer Holtzman
Ofer Holtzman
 
Ran Liron
Ran LironRan Liron
Ran Liron
 
Tali Lavie
Tali LavieTali Lavie
Tali Lavie
 

Aviv Gross Alon

Hinweis der Redaktion

  1. "את יודעת איזו דמות אני?" שואלת אותי בתי בת ה-8 כשהיא צופה בסרט או משחקת משחק במחשב.
  2. "אני זאתי!" ומצביעה להראות לי. ואז היא גם מסבירה לי למה היא הדמות הזאת.
  3. אז כולנו רוצים למצוא את עצמנו בתוך מוצרי התרבות שאנחנו צורכים. כולנו רוצים להרגיש שהכלים שאנחנו משתמשים בהם נועדו עבורנו. כי קשה לנו להיות במקום שאנחנו מרגישים שהוא לא נועד עבורנו, או שלא מתייחסים אלינו. שלא מכירים בזהות שלנו. אז חלק חשוב בזהות שלנו הוא מגדר. וכשאני מדברת על מגדר כחלק מהזהות, אני לא מדברת על הבחנה בינארית בין גבר לאישה – בתוך תוכנו רובנו מרגישים שאנחנו לא פוסטר לגבריות מוחלטת או לנשיות מוחלטת. כשאני מדברת על מגדר, אני מתכוונת לפסיפס מגדרי.
  4. לפני שנמשיך הלאה - אציג את עצמי בקצרה. אני אביב. אני מאפיינת חוויית משתמשים ומשתמשות, עובדת בשנתיים האחרונות בבזק וחברת צוות בנטקראפט. במקור מגיעה מעיסוק בעיצוב גרפי של הרבה שנים ובעיקר עבדתי בשיתוף עם ארגונים לשינוי חברתי. אני גם חברה בקבוצה XXUX ישראל, קבוצה שמקדמת נשים בתעשייה - אני יודעת שלפחות דוברת נוספת הערב חברה שם גם :). חלק מהעשייה בקבוצה היא פיתוח חשיבה ביקורתית על מגדר בתהליך עבודה על מוצרים. וכמו שהבנתם - אני רוצה לדבר אתכם על נושא שקרוב לליבי הנמצא בתפר שבין מגדר לטכנולוגיה. אני חושבת שרוב הזמן אנחנו עובדים על מוצרים שמנסים להגיע ללב של כמה שיותר א/נשים, שכמה שיותר א/נשים ירגישו שהמוצר הזה מיועד גם עבורם; מוצרים שאנחנו מגדירים אותם כנייטרלים מבחינה מגדרית. ולרוב אנחנו חושבים שכדי לעשות את זה, עלינו להתעלם לגמרי ממגדר בתהליך העבודה. אני רוצה להראות לכם שהתעלמות ממגדרים בתהליך עבודה לא יוצר מוצר מאוזן מגדרית אלא יוצר מוצר המתעדף כברירת מחדל מגדר אחד – לרוב גברים.
  5. אני גם רוצה להראות לכם איך בעזרת כלים יחסית פשוטים, מתוך הסתכלות על מה קורה מסביבנו, אנחנו יכולים להוציא מוצרים יותר אינקלוסיביים (מכילים) למגדרים ולזהויות שונות וכך גם לנצל את הפונטציאל הרווחי. כי כמו שמתילדה אנגמן מחברת טוקה בוקה אומרת: "לא להתעלם מחצי מהאוכלוסיה – זה תכלס יותר רווחי" וטוקה בוקה זאת אחת החברות שמצליחות לעשות את זה ונגיע אליה עוד מעט.
  6. אם מדברים על התעלמות ממגדר וספציפית ביחס לנשים, בתהליך עבודה – אז הכי קל להמחיש את ההשלכות הקיצוניות של זה מהעולם שמחוץ למסך שם עלולות להיות תוצאות הרות גורל – בתעשיית הרכבים – רק ב- 2011 יצא חוק שמחייב לבדוק רכבים גם על נסייניות נשים ולכן במשך שנים רבות הרבה רכבים לא נבדקו על נשים והמידות שלהן לא משוקללות גם במערך התכנון של המושבים – מה שהוביל לנתון הזה 47% בתאונות נשים נפגעות יותר בשל כך ונהרגות יותר תעשיית התרופות – לא בדקה את התרופות שלה על נשים עד שנות התשעים גרם לנשים לקבל יותר תופעות לוואי מאותן תרופות
  7. דוגמה מהעולם הדיגיטל– דוגמה שדוברה כבר לא מעט ובטח אם הייתן בהרצאה של ענת שמתמחה בעולם של חדשנות מגדרית היא הגרסה של 2014 שהוציאה אפל לאפליקציית הבריאות שלה - ללא התייחסות למחזור הנשי !
  8. זאת כמובן היתה פדיחה שהם הבינו ישר ובגרסה הבאה תקנו. תוצאה כזאת סביר להניח מגיעה מתוך עמדת מפתח שאומרת "בואו נעשה מוצר הכי נייטרלי שאפשר" ע"י התעלמות ממגדרים. רק שמה שנוצר בפועל זה מוצר שמתעדף מגדר אחד בולט – גברים.
  9. זה בעצם אומר שנייטרליות איננה מושגת על ידי הימנעות - שנייטרליות היא תוצאה המושגת רק כאשר אנחנו מראש לוקחות בחשבון צרכים ואופני שימוש שונים של המשתמשים שלנו, גם בהתייחסות למגדר. אנחנו צריכים להבין שכדי ליצור מוצר נייטרלי, כזה ששומר על איזון מגדרי – חשוב לחקור את המוטיבציות השונות, ההקשרים החברתיים של המשתמשים שלנו, בהתייחס למגדר וזהות ולהתבסס על נתונים שאספנו ולהחליט עד כמה ואיך להתייחס אל זה. וזה לדעתי אולי המסר הכי חשוב בתור התחלה.
  10. אז החדשות הטובות הן שכשאנחנו מסתכלים מה קורה במוצרים המובילים כיום בעולם בשנתיים-שלוש האחרונות, בעיקר רשתות חברתיות - מבחינת ייצוג, אנחנו כן מזהים מגמה ליותר מגוון של ייצוג
  11. אז מקודם ציינו את אפל "לרעה" ועכשיו דווקא משהו חיובי - אפל וואטסאפ מכניסות מגוון רחב יותר של אמוג'יס שמייצג גיוון – יותר ייצוג לנשים, משפחות חדשות, גווני עור, מקצועות וסממני תרבות.
  12. הרקע למגמה: עם הנשים אנחנו יודעים שנשים באופן כללי נמצאות יותר ברשתות חברתיות; יותר נשים משתמשות באימוג'יס - אם איני טועה ביחס של שליש לשני שליש - לכן זה רק מתבקש שיהיה להן יותר ייצוג. פייסבוק גם החליפו את את אייקון החברים שלהם – כאשר כיום האישה נמצאת במרכז ואחריה הגבר. כך שביחס לנתונים האלו זה מתבקש. התיזמון מיוחס גם לשנתיים שבהן הילרי קלינטון רצה לנשיאות והיתה בארה"ב אווירה כללית שמתכוננת לכך שתיכף תהיה נשיאה ראשונה בארה"ב וקמו יותר יוזמות לקידום נשים וצמצום פערים מגדריים. במקביל רשתות חברתיות נאלצות להתמודד עם תלונות של משתמשימות על מקרי בריונות והטרדות בתוך הרשת. כך שאפשר לראות במהלך הזה כחלק מההתמודדות של החברות עם זה.
  13. גם בייצוג של מגדרים אנחנו רואים שינוי – כאשר פייסבוק (2014), טינדר (2016), וטאמבלר וטאמבלר מכירות בפסיפס המגדרי והופכות את השדה המגדר מבינארי (גבר/אישה) לשדה עם אפשרויות בחירה. כיום בפייסבוק יש 70+ אפשרויות, טינדר 40+ וטאמבלר הבנתי שאולי 300. בממשק האנגלי שלפייסבוק, כאשר מקלידים בתוך שדה המגדר – יש אוטוקומפליט ונפתחת רשימת דרופדאון לפי מה שהתחלתי להקליד ואני בוחרת מתוך הרשימה.
  14. בואו נסתכל רגע מה קורה בשפה. באופן כללי זהו תחום שבשנים האחרונות מקבל יותר התייחסות ואנחנו חושבים ומתעסקים יותר ויותר עם המיקרו קופי כי אנחנו מבינים שלשפה יש מקום מאד משמעותי בהצלחה של מוצרים. אז בהקשר של מגוון בייצוג – עברית היא שפה מאתגרת במיוחד בגלל שבכל גוף יש הבחנה בין גבר לאישה כולל גוף ראשון. ועם זאת עולה המודעות לחשיבות של מגוון ועברנו מקונבנציה של לשון גבר יחיד ללשון רבים. רק קוריוז – בדיגיטל זה מגיע יותר בשנים האחרונות אבל בשפה העברית הקונבנציה הזאת כבר החלה להשתנות בשנות ה-80. חמותי שהיתה עורכת לשונית סיפרה איך ערכה את הספרים של רות סירקיס. בספרים של שנות ה- 70 ההוראות היו בלשון אישה (ערבבי). ב-89 יצא כבר ספר שבו ההוראות היות בלשון רבים. בדיגיטל זה כנראה התעכב בגלל שהרבה ממשקים מתורגמים מאנגלית והתרגום לעברית לא זוכה לטיפול מעמיק. לכן גם כל הכלים של גוגל המתורגמים לעברית מדברים רק בלשון גבר יחיד. אם בשפה הכתובה, לשון רבים עובד לרוב בצורה חלקה – אז בממשקי ווייס זה עלול להישמע מאד עילג אם ידברו אלינו כל הזמן ברבים. לכן יש עוד פתרון - אם נסתכל על ווייז יש כבר מ- 2011 פניה בלשון אישה ושתי אפשרויות של הנחיות נסיעה – שגם זה מאד חשוב כי ההתמצאות בשטח היא שונה עבור א/נשים שונים. ואם מדברים על ממשקי "ווייס" אז אנחנו יודעים שממשקי ה"ווייס" רק הולכים ומתחזקים לכן שווה לנו להשקיע יותר בלהפנות את הקונבנציה לשם.
  15. פייסבוק שהוא לא ממשק ווייס כן מאפשרים לבחור את אופן הפניה אלינו בכל הממשק. וזה רק הגיוני מכייוון שפייסבוק כל הזמן מדברים עלינו ואלינו כאשר בעברית זה ממש קריטי. אז כאשר המוצר שלנו הוא חברתי ואו מרבה בדיבור אל/על המשתמש/ת (גוף שני - ספציפית בעברית) - כמו בווייז, בפייסבוק וכו' שווה לנו לבדוק את האפשרות של לאפשר למשתמשותים שלנו לבחור גם את אופן הפניה אליהם - כחלק מאפשרויות ההגדרה של המשתמש/ת במוצר.
  16. אז מבחינת ייצוג – אנחנו יכולים ללמוד מהמוצרים המובילים – אפשר בתוך המוצרים עצמם ליצור איזון מגדרי ע"י יצירת מוצרים אינקלוסיביים יותר, מוצרים מכילים יותר. הדוגמאות הללו הן סה"כ דוגמאות יחסית פשוטות לביצוע עם סיכון נמוך, שמראות שאפשר גם די בקלות להתחיל לאפשר יותר מקום מקום לביטוי אישי של זהות ומגדר - וע"י כך TO ENGAGE את המשתמשימות, יותר.
  17. כחלק מהשלב שבו אנחנו עושים סקר שוק ומתחרים, נוכל לחפש גם מוצרים שפונים ייחודית לנשים. מדוע? עצם העובדה שבשוק של המוצר שלנו פותח מוצר אחר שהוא ייחודי לנשים, מלמדת אותנו שכנראה משהו חסר במוצרים אחרים בשוק - שישנם איזשהם צרכים שלא מקבלים מענה ולכן פותחו עבורם מוצרים ייחודיים. כדאי שנשאל את עצמנו מהם הצרכים הללו וכיצד נוכל אנחנו במוצר שלנו כן לתת להם מענה ובכך להביא יתרון על המתחרים שלנו. שירות אובר למי שלא מכירים זה שרות של תחבורה שיתופית שבו עקרונית כל אחד יכול להיות נהג והשירות מחבר באופן כמעט בלתי מתווך בין נהגים לנוסעים. אובר הפך להיות פופלרי מאד ומיוחס אליו שינויי גדול בשוק ההסעות שינוי שלרוב חיובי.
  18. ועם זאת, אנחנו רואים שירות כמו “צ’ריו לנשים” שקם ופונה ייחודית לנשים. אז כבר אומר שכנראה הוא עונה על צורך שאובר לא הצליחה לענות. נחקור ונראה על רקע היא קמה: את המיזם הקים בחור בשם מייקל פלץ, שהיה נהג ב"אובר", לאחר נסיעה מפחידה עם גבר שיכור שהתנהג באלימות. לאחר הנסיעה, הוא תהה כיצד אישה הייתה מתמודדת עם נוסע כזה. הוא דיבר על זה עם אשתו - והתברר לו שהסיבה שהיא לא נהגת "אובר", כמוהו, כי היא מפחדת להיתקל בנוסעים כאלה. בנוסף, נחקור ונגלה שבשנים האחרונות צצו עוד ועוד סיפורים על נשים שחוו תקיפות מיניות במוניות ואובר לא הצליחה לתת כנראה מענה מספק למקרים אלה. בנוסף עלה במחקר שלהם שחווית הנסיעה במונית רגילה, בלילה, עם נהג גבר, יכולה להיות חוויה מפחידה ומאיימת לנשים, וודאי ובוודאי עם נהג לא מורשה (בישראל צריך אבל בעולם לא מחוייבים לשאת רשיון מיוחד). ואז נחקור איזה סט של פתרונות השירות מציע? 1. כל הנהגות והנוסעות בחברה הן נשים (זה כולל נשים טרנסיות) 2. גם הנוסעת וגם הנהגת מקבלות קוד בטיחות לטלפון בזמן הזמנת הנסיעה, והן צריכות להקליד אותו לפני הכניסה למונית 3.כל הנהגות עוברות סינון ווידוא זהות 4. כל הנהגות צריכות להביא "תעודת יושר" מהמדינה אחרי שנדע את כל אלו – אנחנו יכולים לחזור למוצר שלנו ולראות איך נוכל להשתמש במידע הזה ולשקלל אותם לתוך מערך השיקולים שלנו כדי להגיע לכמה שיותר משתמשים.
  19. כאשר אנחנו מבצעים תצפיות במהלך עבודה על מוצר – חשוב שנבחן אופני שימוש שונים במוצר שלנו וננסה לזהות האם הם מבטאים צרכים/העדפות/הקשרים חברתיים גם בהתייחס למגדר. כך נוכל ללמוד מהמשתמשימות שלנו ולבדוק האם המוצר שלנו הוא אינקלוסיבי מספיק ומצליח להגיע לכמה שיותר א/נשים. נישה שמסתמנת כמובילה ביישום של חשיבה ופיתוח מוצרים שמקפידים ללמוד מאופנים שונים של שימוש ובאופן מודע חותרים לייצוג מגוון מגדרים וזהויות - והן אפליקציות משחקי ילדותים
  20. טייניבופ היא חברה למשחקי לימוד זוכי פרסים. יש לה משחקים מאד משוקעים ומצליחים בכל העולם. בראיון עם ראול גוטיירז, הCEO – הוא מתאר את אופן העבודה כתהליך איטרטיבי. כל איטרציה כוללת תצפית כאשר בסופה ישנן מסקנות ואחריה חוזרים לשולחן העבודה לאיטרציה הבאה. הם מראש לוקחים בחשבון זמן עבודה שמגיע אחרי תצפיות - כלומר הם בודקים את המוצר ואז חוזרים לעבוד עליו. בשלב הבדיקה של המוצר, הם יבחנו את האופנים השונים שבו ילדים השתמשו במשחק וינתחו מזה מסקנות כיצד להמשיך. למשל האייקון שלהם – היה בהתחלה ורוד כי חשבו שימשוך יותר בנות אבל אחרי תצפיות החליטו בסוף על הטורקיז כי הצליח למשוך באופן מאוזן יותר בנות ובנים
  21. ROBOT FACTORY בתצפיות שהחברה ערכה על ילדימות ששחקו עם האפליקציה הם שמו לב שבנות ובנים התייחסו אל הרובוט כאל "הוא" בלבד. זאת היתה אינדיקציה שיש כאן איזשהי בעיה כי בנות פחות הזדהו עם היצירות שלהן. הם חזרו לשולחן העבודה ויצרו חלקי גוף יותר אקצנטרים ובעלי דמיון ופחות מסורתיים (ממה שהיו באיטרציה הקודמת) וגם הרחיבו את סקאלת הצבעים שלהם. בסיום התהליך, הם הגיעו לאיזשהו איזון שבו הרבה ילדות התייחסו לרובוט שבנו כאל "רובוטית" וגם הבנים יצרו רובוטיות ולא רק רובוטים. כלומר, מה שהם עשו היה לחפש את ההבדלים בשימוש, והם זיהו את חוסר ההזדהות (הקשר) שיוצרות הבנות לעומת הבנים וחשבו על פתרונות שיאפשרו עבור הבנות להזדהות יותר עם היצירות שלהן ועבור הבנים הזדמנות לחופש פעולה רחב יותר.
  22. טוקה בוקה גם היא חברה של משחקי ילדים, זוכות פרסים ומאד פופולריות. האפליקציה של הסלון היא בין הפופולריות ביותר בסוגה. טוקה בוקה באופן מוצהר מדברת על כך שהמטרה שלה לייצר משחקים אינקלוסיביים כאשר היצירתיות היא שם המשחק. דוגמה לאיך טוקה בוקה מנסים לאתגר את הסטראוטיפים היא האייקונים שהם בוחרים – המשחק שלהם "הייר סלון" הוא אחד הפופולריים ביותר לסוגו ! ושימו לב שהאייקון שלהם די שונה מהאייקונים האחרים. המטרה שלהם היתה ליצור משחק שימשוך בנים ובנות. אז הם ויתרו על הסיגנון הנשים המובחן שאנחנו רואים באייקונים האחרים ובחרו דמות שנראית מאד ילדית, חלק יגידו שהיא בת וחלק יגידו שהוא בן. זה לא לגמרי מובחן לפי המאפיינים – והם רואים בזה דווקא הזדמנות לייחד אותם מעל המתחרים שלהם
  23. במשחק הזה אין גבול ליצירתיות והאפשרויות. הם באופן מכוון מכניסים לכל משחק גם דמויות שיש להן עמימות מגדרית – והן לא לגמרי מובחנות. הם גם רואים בזה אסטרטגיה כדי שכמה שיותר ילדים יהנו מהמשחקים שלהם. יצרו לעצמם גיידליין של שאלות שהם שואלים את עצמם במהלך עבודה על מוצר כדי לבדוק את הם הם יוצרים איזון מגדרי ולא נופלים לסטראוטיפים ולעיתים מתייעצים עם נציגים מעמותות להט"ב.
  24. סיפור נחמד על משחק המכוניות שלהם, יש אחות גדולה ואח קטן. הם בקשו מסטודיו ההקלטות שהקול של האחות יהיה יותר הרפתקני והקול של האח הקטן יהיה יותר צחקני. הם קבלו חזרה מהסטודיו הקלטות הפוכות – הקול של האחות היה יותר מצוחקק והקול של האח הקטן יותר הרפתקני. אז הם החליטו פשוט להחליף בין הקולות כך שההקלטה שנעשתה עם הקול של האחות הושם לאח והקול ההרפתקני הושם לאחות
  25. חייבת להגיד מילה טובה על סנאפצ'אט שפשוט מאפשרת לנו לראות את עצמנו באופנים אחרים ומשונים שבאופן חתרני גם מאתגרת את התפיסות המגדריות שלנו
  26. אז ראינו איך אפשר בכל מיני דרכים בתהליך המחקר ותצפיות ליצור מוצר שיהיה אינקלוסיבי כך שיגיע ליותר א/נשים. אפיק נוסף שמאד משקיעים בו כיום כדי להגיע ליותר א/נשים הוא בכל תהליכי הפרסונליזציה של מאשין לרנינג. אז בהקשר הזה חשוב רק שנהיה מודעים לכך שהאלגוריתם הזה אינו חף מהטיות מכייוון שהוא מתבסס על ידע אנושי שהוזן לתוכו ושממנו הוא מתפתח. מכייוון שכולנו אנושיים ולכולנו יש דעות קדומות אז גם הידע האנושי עליו ניזונה המערכת נגועה בזה. לכן מאד חשוב לעשות בדיקות מכוונות במערכת כדי לאתר את המקומות הללו ולתקן אותן "ידנית".
  27. הנה דוגמאות מגוגל טרנסלייט. דוקטור תורגם כ"רופא". אוקיי
  28. אבל – גננת ואחות הן לא שם המקצוע בלשון גבר: גנן, אח. בעוד שרופא יכול פורמלית לייצג גם רופאה (נניח) – אחות לא מייצגת גם אח (גננת > גנן). כך שמקור התרגום אינו בחוקי השפה עצמה אלא קשור להטייה המגדרית שעומדת מאחוריה.
  29. מחקר שנעשה באוניברסיטת סטאנפורד על מוצר אחר של גוגל – גוגל ניוז בדק אנלוגיות הוא-היא במערכת והעלה תוצאה שמראה על הטיות של סטראוטיפים מגדריים באלגוריתם. בעקבות התוצאה הנ"ל, הם הוציאו מהמערכת פלט רחב של אנלוגיות וגילו עוד תוצאות המראות הטיות כאלו. אז זה ברור שההטיות הללו שקיימות במציאות זולגות למערכת אבל הבעיה היא שהטיות מובנות כאלו עלולות גם להעמיק את ההטיה והתיעדוף בתוך המערכת. מדוע? בגלל שאם השם "אבי" מקושר יותר ל"מתכנת" מאשר השם "נועה" ל"מתכנתת" גם תוצאות חיפוש למשל ימקמו את אבי גבוה יותר - אפילו שאין ביניהם שום הבדל אחר שמעיד על כך השמיקום שלו צריך להיות גבוה יותר חוץ מההקשר בין המגדר למקצוע.
  30. מחקר שנעשה באוניברסיטת סטאנפורד על מוצר אחר של גוגל – גוגל ניוז בדק אנלוגיות הוא-היא במערכת והעלה תוצאה שמראה על הטיות של סטראוטיפים מגדריים באלגוריתם. בעקבות התוצאה הנ"ל, הם הוציאו מהמערכת פלט רחב של אנלוגיות וגילו עוד תוצאות המראות הטיות כאלו. אז זה ברור שההטיות הללו שקיימות במציאות זולגות למערכת אבל הבעיה היא שהטיות מובנות כאלו עלולות גם להעמיק את ההטיה והתיעדוף בתוך המערכת. מדוע? בגלל שאם השם "אבי" מקושר יותר ל"מתכנת" מאשר השם "נועה" ל"מתכנתת" גם תוצאות חיפוש למשל ימקמו את אבי גבוה יותר - אפילו שאין ביניהם שום הבדל אחר שמעיד על כך השמיקום שלו צריך להיות גבוה יותר חוץ מההקשר בין המגדר למקצוע.
  31. דוגמאות לאנלוגיות מוטות נוספות שנמצאות במערכת. איזה פתרון נמצא? הם יצרו מערכת debiasing שנעזרת באנשים אמיתיים :) כדי לזהות את סוגי חיבורים מתאימים (קשרי משפחה, תארי אצולה ועוד) ואת סוגי החיבורים המוטים. לאחר מכן, באמצעות האבחנות האנושיות שנוצרו, נערכת הערכה כמותית של עד כמה מאפיין ה"מין" היה הגורם המחבר העיקרי לעומת חיבורים כמו קשרי משפחה או תארי אצולה. אח"כ ניתנה הוראה למערכת להוריד לגמרי את ה"מין" כפקטור מחבר בין צמדים וזה הוריד את החיבורים המוטים בלי לאבד מהיעילות של המערכת. כאשר זה נעשה, נמצא כי האלגוריתם כבר לא מפגין סטריאוטיפים מגדריים בוטים.
  32. אז לסיכום – הנה כמה גיידלינס שיעזרו לכולנו: