Empfohlen
Weitere ähnliche Inhalte
Ähnlich wie מצגת העסקה ישירה אחרי עריכה לשונית
Ähnlich wie מצגת העסקה ישירה אחרי עריכה לשונית (12)
Mehr von Carmel Neta
Mehr von Carmel Neta (13)
מצגת העסקה ישירה אחרי עריכה לשונית
- 1. העסקה ישירה מעובדי קבלן לעובדים מן המניין "כששוחים נגד הזרם מגיעים אל המקורות"
- 2. העסקה ישירה מטרת ההרצאה להעמיק את ההבנה המשותפת של המושג "העסקה ישירה" אורנה עמוס כוח לעובדים
- 3. שיטת העסקה • בהעסקה הקבלנית מנגנון העסקה משולש שבו מעורבים שלושה צדדים: העובד, הקבלן והארגון שמזמין את העבודה. • הקבלן הוא שחותם על חוזה העבודה של העובדים והוא שמשלם את שכרם הם ואת יתר תשלומי המעביד. יש אם כך: - מעסיק ישיר - מעסיק עקיף
- 4. השלכות השיטה • תבנית העסקה זו משמשת כדי להוזיל עלויות שכר העבודה ולעקוף מגבלות של תקנים ומשרות. • הממשלה חובשת בדרך זו שני כובעים - כובע המעסיק, וכובע הרגולטור האמור להגן על זכויות העובדים הקבועות בחוק. לכן לא מפתיע שהממשלה, כמעסיק, מעדיפה את השיקולים הכלכליים על פני אלה של הרגולטור.
- 5. הפגיעה בזכויות עובדים העלמת העין של המוסדות מזכויות העובדים תוך הטלת • האחריות על הקבלן והוזלת כוח העבודה. עובדי קבלן מקבלים בדרך כלל שכר נמוך ותשלומים • סוציאליים מינימאליים, ואין להם כל ביטחון תעסוקתי. מבין שלושת הצדדים הקשורים בהעסקתם מרוויחים • רק שניים - המעסיק והקבלן. פיטורי עובדי קבלן נעשים ל בצורה שרירותית, בהתאם • לצורכי המעסיקים ומבלי להתחשב בעובדים עצמם. מצבם הכלכלי של עובדים ותיקים קשה אף יותר, בשל • העדר הפרשות לפנסיה במשך רוב שנות עבודתם )לפני חקיקת החוק( והתקרבותם לגיל הפרישה.
- 7. של מי האחראיות האתית והמוסרית כלפי העובדים? המשתמש-בפועל בעבודת הזולת הוא המעסיק אותו, על • כן אין הוא פטור מאחריות מוסרית לתנאי עבודתו, ועליו לכבד באופן מלא את מעמדו האנושי של העובד ואת זכויותיו. זיקת השימוש-בפועל בעבודתו של אדם יוצרת כלפיו את • החובות המוסריות החלות על כל מעסיק כלפי עובדיו, שהרי אין מדובר בסחורה או בחפץ, אלא באדם חופשי שנברא בצלם, שמתפרנס מעמל כפיו. הסדרים הפוטרים את המשתמש-בפועל מהצורך לחתום על חוזה העסקה פורמאלי הם הסדרים של השתמטות מוסרית; גם אם הם חוקיים, הם מעודדים בפועל עבודה בלתי-חופשית.
- 8. עבודה חופשית או מלחמת כל בכל? עובדי קבלן מנועים מקביעה חוזית של תנאי עבודתם ולכן אי אפשר לראות בהם עובדים חופשיים, מאחר שאין להם כל מעמד בקביעת תנאי עבודתם, ואין למשתמש בעבודתם כל חוזה מחייב עמם, או אחריות-מעסיק כלפיהם. השימוש שעושים מוסדות שונים בעבודה בלתי-חופשית מעין זאת מטיל עליהם כתם מוסרי. הוא הופך מוסדות אלה לסוכני עוול, ניצול עושק, ולסוכנים של הרס חברתי, המדרדרים את שוק העבודה משוק אזרחי חופשי לאתר שבו מתחוללת מלחמת הכול בכול.
- 9. קצת כבוד אנושי לא יזיק ... • הכרסום בזכויות העובדים בהעסקה פוגע בגורם האנושי. דפוס ההעסקה הקבלני כדי לזכות את המעסיק בכל היתרונות וטובות ההנאה שניתן להפיק מזיעת אפם של עובדים בשר ודם, אך בעקירת הממד האישי והאנושי מיחסי העבודה, ובהתנערות מהחובות והטרדות שכרוכים בהעסקת בני אדם. בתרבות הארגונית החדשה נעשים עובדי הקבלן "שירותים" ולא עובדים .
- 10. אני רוצה להיות שייך!! הרגשי והחוקי כרוכים זה בזה: • שייכות או ניכור : אופן ההעסקה וצורת השתייכותם החוקית, גוזרים את אופי ההשתייכות הרגשית לארגון. • תחושת שייכות נובעת ממדיניות של הכלה ) (inclusionושל הכרה ) :(recognitionהעסקת עובדים באופן עקיף היא צורה של הדרה ) , (exclusionהשקולה לאמירה "אינכם שייכים", או "אתן עובדות עבורנו - אבל לא אצלנו". זוהי מדיניות של "אי-שייכות" .
- 11. דמיינו לכם חיים • שייכות ואי-שייכות, הכרה ואי-הכרה, הדרה או הכלה הן שאלות של החיים שאנחנו מדמיינים עבור עצמנו ועבור אחרים במקום העבודה שלנו. מי שנמנעת ממנו הכרה זו, חווה פגיעה בעצמי ובתחושת ההערכה העצמית. • אי-הכרה בעובדים היא אמצעי לשליטה , לניכוס כוח עבודתם תוך הפקרתם כבני אנוש. • ההכרה והשייכות הופכות לשני משתנים התלויים זה בזה בקשר כפול, ההבנה שאי-הכרה משמעה ניצול והפקרה של העובד. "כבוד האדם" ו"כבוד המוסד" קשורים זה בזה ושניהם קשורים לחוקי העסקה. • כאשר העובד מועסק אך מודר משייכות, נמנעת ממנו הזכות להיות "אזרח" במוסד; נמנעת ממנו האפשרות להביע רצון, לדבר, להתארגן ולהגן על עצמו בחופשיות.
- 12. אפליה על רקע מאפיינים דמוגרפיים
- 13. מגדר: תעסוקת עוני בקרב נשים השכר הנמוך הנגזר מעבודה חלקית שלא מבחירה יוצר קושי • להתנהל כלכלית ולתכנן הוצאות שגרתיות. מצב כזה אינו מאפשר התחייבויות לטווח ארוך. נשים נאלצות לפעול בהווה, ללא עתיד ואופק כלכליים. • המציאות שבה יוקר המחייה עולה בעוד השכר קופא ואף • מתדרדר, הופכת יותר ויותר משרות לכאלה שאינן מצליחות לספק קיום סביר. העדר הקשר בין העבודה המושקעת לשכר המתקבל בסוף • החודש, יוצר חוויות של תסכול,עלבון ומלכוד, הנובעות מהידיעה של נשים שהן לא תוכלנה למצוא תנאי עבודה ושכר ראויים ומספקים יותר. בלית ברירה עליהן להישאר במקום העבודה הקיים. נשים בגיל הביניים נמצאות בעמדת נחיתות חמורה במיוחד, שכן • לא רק המגדר הוא בעוכריהן אלא גם הגיל.
- 14. עולים: המצב חמור במיוחד במקרים של עולים שהיצע המשרות בשוק אינו הולם את רמת השכלתם וכישוריהם אותם רכשו בארצות מוצאם . כך הופכת העבודה למקור לתסכול ולאכזבה, כיוון שהיא מקשה על השתלבות מקצועית וכתוצאה מכך משפיעה גם על ]אי[ שביעות רצונם מהחיים בישראל.
- 15. היבטים כלכליים
- 16. דוגמנים, כוכבי תקשורת • ויתור מרצון על ביטחון תעסוקתי תמורת שכר גבוה יותר המהווה "פרמיית סיכון". • בדרך כלל הם יכולים להתמקח וכך גם להשיג פיצוי נדיב תמורת הוויתור על הביטחון התעסוקתי
- 17. העובדות והעובדים בכוח לעובדים אינם בדרך כלל דוגמניות ולא כוכבי קולנוע לא מדובר בעובדים בעלי כוח מיקוח, המוותרים מרצונם על ביטחון תעסוקתי וזוכים תחת זאת בפיצוי כספי. למעשה, ההיפך הוא הנכון: כעובד קבלן מפסיד העובד משני הכיוונים, וזוכה הן בשכר נמוך והן בחוסר ביטחון תעסוקתי. זאת ועוד, אופי העבודה בתפקידים אלו אינו כאופי העבודה של דוגמנית או שחקן, המחייבת גמישות ויכולת הסתגלות לשינוי מהיר.
- 18. התמחות/ פעילות ליבה נימוק כלכלי שנפסל בטרם נולד • נימוק כלכלי אחר בעד הוצאת עבודות לגורמי חוץ מתמקד בחשיבות ההתמחות. המוסד או הארגון יעסיק עובדים שהתמחותם היא ליבת הארגון. • חינוך או שרותי ניקיון באוניברסיטה הם ליבה? • מי מחליט מהי "ליבה"?
- 19. חיסכון בעלויות , אם אכן עלותם נמוכה ? לא תהיה ברירה תצטרכו לשלם או למצוא מתנדב/ת שיעשה את החישוב... אותו מחיר, מעט יותר יקר , יקר בהרבה? האוצר מתעקש להפחית את התקציבים הציבוריים ודורש מהמוסדות הציבוריים לקצץ בהוצאותיהם; מוסדות אלה עושים מלאכה קלה: את נטל החיסכון הם מעבירים לכתפיהם של העובדים החלשים ביותר: נשים, עולים חדשים, אימהות חד-הוריות ובכלל עובדים שיכולת המיקוח שלהם חלשה והם פגיעים וחשופים לניצול. יעילות כלכלית אין פה, שהרי הכסף מגיע לכיס הציבורי דווקא מכיסם של עובדים אלה .
- 20. צמיחה כלכלית? האם ? אם כן, למי ? • המעבר להעסקה קבלנית כחלק מתהליך ההפרטה והתפתחות השוק החופשי היא רווחית במישור הלאומי מפני שתהליכים אלה מקדמים צמיחה כלכלית. ביבי טען כי הכנסות המדינה ממסים עתידות לגדול בזכות הצמיחה שיביא עמו תהליך ההפרטה; ואז תוכל המדינה לחזור ולהרחיב את תוכניות החינוך והרווחה שאותן צמצמה. גם טענה זאת הופרכה: בפועל, גם בתקופת צמיחה ניתן לזהות הקטנה משמעותית בשירותים החברתיים והחינוכיים, ולצדה התפתחות מסיבית של ארגוני מגזר שלישי המספקים צורכי יסוד במקום הממשלה, והניזונים תקציבית מתרומות וקרנות ולא מכספי מדינה. • על פי מחקרי הבנק העולמי העושר לא מחלחל !! גם בישראל : כחצי מיליון מאוכלוסיית המדינה אינו נהנה ולו משבריר אחוז משיעור הצמיחה. בהקשר זה, נתוני האבטלה מציגים תמונה חלקית בלבד, שכן אין מונים בהם כמובטלים את כל המועסקים במשרות חלקיות, במשרות זמניות, ואף במשרות המבוססות על שעות עבודה, מועטות כמו עובדי קרן קרב שמרביתם עובדים שעות מעטות. הקלות במס לא רלוונטיות במקרים אלו .
- 21. מה צריך להתרחש כדי להגיע למאבק להעסקה ישירה ? שלב א': • המשך בניית הכוח של העובדים. • יש להגיע להישגים ראשוניים ומשמעותיים החשובים • לבניית הכוח מול המעסיקים וחיזוק אמון העובדים. גיבוש עמדות משותפות של כלל העובדים. • מיפוי שותפים בכל הרמות ואבחון שותפותם ברמה • הראשונית . יש לגייס וועדים נוספים לתהליך השינוי ולמאבק. •
- 22. • יש לגייס לובי ברשתות הרלוונטיות . שלב ב': • למתג את המאבק. • להרכיב קואליציה ולגבש מהלכים. • לבנות מאבק מדורג. • לבנות קמפיין תקשורתי. • לנהל מו"מ. בהצלחה!!