1. הטיפול בנכסי של נספי השואה
תקציר
במש עשרות שני נכסי של נספי שואה הוחזקו בישראל בידי המדינה ובידי
גופי שוני בה ולא הושבו ליורשיה . בדצמבר 5002 התקבל בכנסת חוק נכסי של
נספי השואה )השבה ליורשי והקדשה למטרות סיוע והנצחה(, התשס"ו 6002
)להל החוק(. מטרות החוק ה איתור נכסי של נספי שואה והשבת ליורשי .
בחוק נקבע כי נכסי שהמאמצי לאיתור יורשיה לא נשאו פרי ישמשו לסיוע
לניצולי שואה ולהנצחת זכר השואה. לש מימוש מטרות החוק הוקמה באוגוסט
6002 "החברה לאיתור ולהשבת נכסי של נספי השואה בע"מ" )להל החברה(
לפרק זמ של 51 שני .
בחוק נקבע כי נכסי של נספי השואה שאות מנהל האפוטרופוס הכללי שבמשרד
המשפטי )להל האפ"כ( יועברו לניהול החברה, וכי כל אד שמחזיק או מנהל
נכס של נספה שואה או שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא מנהל או מחזיק נכס כזה
נדרש להודיע על כ לחברה.
פעולות הביקורת
בחודשי מרס נובמבר 9002 בדק משרד מבקר המדינה את אופ יישו החוק ואת
אופ תפקודה של החברה. הביקורת נעשתה בחברה, באג האפוטרופוס הכללי
והכונס הרשמי שבמשרד המשפטי , במינהל מקרקעי ישראל )להל ממ"י( ובאג
לרישו והסדר מקרקעי שבמשרד המשפטי )להל הטאבו(.
עיקרי הממצאי
העברת נכסי ומידע לחברה
האפ"כ נדרש בחוק להעביר לחברה נכסי של נספי שואה שבניהולו בתו שלושה
חודשי מיו הקמתה. לצור כ היה עליו לסווג את הנכסי ולהפריד בי תיקי
של נספי שואה לתיקי אחרי . האפ"כ העביר לחברה במרס 7002 את כל הנכסי
שלפי הידוע לו השתייכו לנספי השואה. הביקורת העלתה, כי א לאחר שלוש שני
מהקמת החברה טר השלי האפ"כ את סיווג כל התיקי .
95
2. דוח ביקורת
נמצאו כ 000,1 תיקי שהאפ"כ לא סיווג כלל ועוד כ 000,1 תיקי שהאפ"כ סיווג
את בעל הנכס הרשו כ"לא ידוע". בעקבות הביקורת החל האפ"כ לסווג ומצא
תיקי נוספי של נספי שואה.
של נספי בנובמבר 9002, מועד סיו הבדיקה, טר העביר ממ"י לחברה נכסי
שואה בשווי כ 05 מיליו ש"ח אשר היו בידיו, כנדרש בחוק.
החברה נדרשת לאסו מידע ממקורות שוני על מנת לאתר נכסי של נספי שואה.
החברה ביקשה מהאפ"כ ומהטאבו לאפשר לה לעיי במידע הנמצא ברשות , א
הדבר לא התאפשר בשל חילוקי דעות בינה ובי גורמי אלה בדבר היק זכות העיו
במידע הנדרש.
איתור נכסי ויורשי על ידי החברה
לפי החוק והיעדי שנקבעו בתכניות העבודה של החברה, נדרשת החברה לבצע
חקירה לש איתור נכסי של נספי שואה )ובכלל זה מיטלטלי וזכויות, לרבות
כספי וניירות ער (. אול החברה פעלה בעיקר לאיתור נכסי דלא ניידי )להל
נדל" ( וכמעט לא עסקה באיתור נכסי אחרי שהוגדרו בחוק.
תכנית עבודה אמורה לשמש עבור הדירקטוריו והנהלת החברה כלי מעקב אחר
התקדמות החברה בהשגת מטרותיה. בתכניות העבודה לאיתור נכסי לא נכללו
לוחות זמני של הפעולות שתוכננו ולא צוינה עלות ביצוע , ולפיכ ה לא יכלו לשמש
להשגת המטרה שלשמה הוכנו.
החוק הטיל על החברה לפרס בעיתוני באר ובחו"ל מידע על הנכסי שבידיה
בתו שלושה חודשי ממועד הקמתה. רק באפריל 0102, כשלוש שני לאחר המועד
הנדרש, החלה החברה במסע פרסו בחו"ל.
על החברה הוטל לפעול לאיתור יורשי של הנכסי שהועברו לניהולה, אול נמצא
כי איתור יזו של יורשיה של נכסי אשר הציבור לא הגיש בקשות בגינ היה
נדב שולי בלבד בפעילות החברה.
מימוש נכסי וסיוע לניצולי
מיולי 9002 רשאית החברה לממש נכסי שבניהולה ולהשתמש בתמורה שהתקבלה
ניצולי ( ממכירת למימוש מטרותיה, ובכלל זה סיוע לניצולי שואה )להל ג
והנצחת זכר השואה. החברה נדרשה בחוק לפרס הוראות בעניי מימוש נכסי תו
שנה מיו הקמתה אול נמצא כי היא לא עשתה זאת.
ולא פעלה די החברה לא גיבשה מדיניות ארוכת טווח בנושא הסיוע לניצולי
לבדיקת צורכיה .
החברה אישרה סיוע חירו לכמה ארגוני של ניצולי שואה שלא עמדו בתנאי הס
או בעקרונות שקבעה לעניי מת התמיכה.
06
3. הטיפול בנכסי של נספי השואה
סדרי מינהל בחברה
החברה לא הפנימה שעליה לפעול לפי נורמות ציבוריות שחלות עליה. לדוגמה החוק
חוק חובת החיל על החברה את חוק חובת המכרזי , התשנ"ב 2991 )להל
המכרזי (. אול החברה לא מינתה ועדת מכרזי כנדרש בתקנות חובת המכרזי ,
התשנ"ג 3991, א כי לפיה היא נדרשה לקבל את אישור ועדת המכרזי בנוגע
לדר ביצוע של כמה מהתקשרויותיה.
סיכו והמלצות
החברה אשר הוקמה מכוחו של החוק נדרשה לפעול לאיתור נכסי של נספי שואה
ולהשבת ליורשיה החוקיי . נכסי אשר המאמצי לאיתור יורשיה לא נשאו
פרי, ישמשו לסיוע לניצולי ולהנצחת זכר השואה.
היעדר תכנו רב בתפקודה של החברה נמצאו ליקויי רבי , והעיקריי שבה
שנתי ואי התוויית מדיניות ודרכי פעולה להשגת המטרות המרכזיות שלשמ הוקמה
החברה, לרבות איתור נכסי שאינ נדל" וסיוע לניצולי ובכלל זה בדיקת
צורכיה . כמו כ , איתור יורשי באופ יזו היה נדב שולי בפעילותה של החברה.
לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהחברה תקבע סדרי עדיפויות לעניי איתור
נכסי ואיתור יורשי , וכ תיער למימוש הנכסי שבידיה כדי שיהיו לה הכלי
לסייע לניצולי . עליה להכי תכנית רב שנתית לסיוע לניצולי על בסיס
מאפייניה הייחודיי , ובהתחשב בכ שאוכלוסייה זו הולכת ומתמעטת משנה
לשנה.
האפ"כ נדרש להעביר לחברה את כל נכסי נספי השואה שבניהולו ולצור כ נדרש
לסווג . אול נמצא כי במועד סיו הביקורת, כשלוש שני לאחר הקמת החברה,
הוא טר מיצה את הליכי הסיווג של כל התיקי . לדעת משרד מבקר המדינה ראוי
שהאפ"כ יפעל להשלמת המידע א א הוא סבור שהחוק אינו מחייבו לעשות כ
וימצה את הליכי בדיקת תיקי אלו וסיווג בהקד .
לדעת משרד מבקר המדינה, על כל הגורמי הרלוונטיי , ובכלל הנהלת משרד
המשפטי , האפ"כ והטאבו, להתגייס ללא דיחוי לפתרו המחלוקות בנוגע לשיתו
במידע על מנת לסייע לחברה לאתר נכסי ויורשי .
השבת הנכסי של נספי השואה ליורשיה היא חובה מוסרית, וא על פי כ לא
טופלה סוגיה זו במש שני . תיקו הליקויי שהועלו בדוח זה, בלוח זמני קצר,
יוכל לתק במעט את העוול שנעשה לבעלי הנכסי ויורשיה ולסייע לניצולי
בשנותיה האחרונות.
♦
16
4. דוח ביקורת
מבוא
לפני מלחמת העול השנייה רכשו יהודי מאירופה קרקעות, דירות ובתי בישראל, הפקידו
בבנקי כספי ורכשו מניות ואגרות חוב של חברות ובה בנקי . רבי מבעלי הרכוש האלה,
שישבו בגרמניה ובארצות שכבשה, נספו בשואה. בפרו מלחמת העול השנייה חוקק השלטו
הבריטי בישראל את פקודת המסחר ע האויב, 9391 )להל הפקודה(, ואת צו המסחר ע האויב
)אפוטרופוס(, 9391. הפקודה נועדה בעיקר למנוע מגרמניה ומבעלות בריתה לשי את ידיה על
רכוש נתיני המדינות שכבשה ולהשתמש בהונ לצורכיה . למטרה זו הוק גו שהוסמ לאכו
את יישו הפקודה הממונה על רכוש האויב )להל הממונה הבריטי( שלו הוקנה לפי הפקודה
רכוש של נתיני ארצות אלו. ע קו המדינה הועברו סמכויותיו והנכסי שבניהולו לממונה
מטע מדינת ישראל )להל הממונה הישראלי(. לימי התברר שחלק מרכוש של נספי השואה
נשאר בחשבונות בבנקי בישראל ובידי החברות שעסקו במכירת קרקעות1. הרכוש שהועבר
לממונה הישראלי כלל פרדסי בשטח 887,4 דונ , קרקע חקלאית בשטח 046,4 דונ , 381
מגרשי , 384 בתי מגורי וג מזומני , ניירות ער ומיטלטלי 2.
האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטי )להל האפ"כ( מנהל נכסי עזובי 3 מכוח חוק
האפוטרופוס הכללי, התשל"ח 8791 )להל חוק האפוטרופוס(4. האפ"כ ניהל בי היתר נכסי
של נספי שואה שאת חלק קיבל מידי הממונה הישראלי5.
בפברואר 0002 החליטה הכנסת להקי ועדת חקירה פרלמנטרית לאיתור ולהשבה של נכסי נספי
שואה הנמצאי בישראל )להל ועדת החקירה(. בדצמבר 4002 פרסמה הוועדה דוח מסכ
בעניי "הבדיקה בבנקי בישראל של נכסי קרבנות השואה". מהדוח עולה כי לאחר פרסו
המחקרי הראשוני על היק הנכסי של נספי השואה בישראל, בשלהי שנות התשעי של
המאה העשרי , לא פעלו ממשלות ישראל וגופי ציבוריי אחרי לאיתור בעלי הרכוש ולבדיקת
דרכי להשבת הרכוש ליורשיה .
בדצמבר 5002 התקבל בכנסת חוק נכסי של נספי השואה )השבה ליורשי והקדשה למטרות
סיוע והנצחה(, התשס"ו 6002 )להל החוק(. מטרות החוק ה איתור נכסי של נספי שואה
)להל ג הנכסי ( והשבת ליורשי . נכסי שהמאמצי לאיתור יורשיה לא נשאו פרי ישמשו
ניצולי ( ולהנצחת זכר השואה. לש מימוש מטרות החוק לסיוע לניצולי שואה )להל ג
הוקמה באוגוסט 6002 "החברה לאיתור ולהשבת נכסי של נספי השואה בע"מ" )להל
החברה(. כל מניותיה ה בבעלות המדינה. בחוק נקבע שחוקי והוראות מסוימי יחולו עליה
כאילו הייתה חברה ממשלתית. מש פעולתה הוגבל בחוק ל 51 שני . שר המשפטי )להל
השר( ממונה על ביצועו של חוק זה.
__________________
יוסי כ , ¯) χ¯˘È· ȈӉ ‰‡Â˘‰ ˙ ·¯Â˜ Ï˘ Ì˘Âί Ï¯Â‚Ï :Á΢ ˘ ˘ÂÎהתש"ס(. 1
מבקר המדינה, „ ,(1965) 15 È˙ ˘ ÁÂעמ' 492. 2
נכס עזוב הוגדר בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח 8791, כנכס שנמצא בישראל או בבעלות של 3
אזרח ישראלי ולא נמצא מי שיכול לנהלו, או כנכס שבעליו אינו ידוע.
מקו המדינה ועד שנחקק החוק פעל האפ"כ מכוח פקודת האפוטרופוס הכללי, 4491. 4
ראו מבקר המדינה, „ ,(1978) 28 È˙ ˘ ÁÂעמ' 094, אשר כבר בו צוי "שלא נעשה די לש גילוי 5
נכסי , שצריכי להיות מוקני לממונה, ולא קוי פיקוח יעיל על השימוש שנעשה למעשה
במקרקעי שהוקנו לו".
26
5. הטיפול בנכסי של נספי השואה
בחוק נקבע כי כל הנכסי של נספי השואה שהאפ"כ מנהל יועברו לניהול החברה. החוק מטיל על
כל אד שמחזיק או מנהל נכס של נספה שואה או שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא מנהל או
מחזיק נכס כזה את החובה להודיע על כ לחברה.
בחודשי מרס נובמבר 9002 בדק משרד מבקר המדינה את אופ יישו החוק ואת תפקודה של
החברה. הביקורת נעשתה בחברה, באג האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי שבמשרד המשפטי
)להל אג האפ"כ(, במינהל מקרקעי ישראל )להל ממ"י( ובאג לרישו והסדר מקרקעי
שבמשרד המשפטי )להל הטאבו(.
העברת נכסי מהאפ"כ לחברה
לפני שנחקק החוק ניהל האפ"כ את הנכסי של נספי השואה כחלק בלתי נפרד מהנכסי
שבניהולו. בחוק נקבע כי עליו להעביר לחברה את נכסי נספי השואה שהוא מנהל בתו שלושה
חודשי מיו הקמתה, בצירו כל החשבונות והמסמכי הנוגעי לה . עוד נקבע כי הוא יעביר
לה כל מידע אחר שברשותו העשוי לסייע באיתור היורשי של הנכס.
החוק הגדיר נכס של נספה שואה כנכס שנמצא בישראל אשר בעל הזכויות האחרו בו, הידוע,
שהה באחת ממדינות הכיבוש הנאצי, וידוע שנספה בי 93.9.1 ל 54.21.13, או לא ידוע שנותר
בחיי לאחר 54.21.13.
הנכסי העזובי שבאג האפ"כ מנוהלי באמצעות תיקי עיזבו )להל תיקי עיזבו או תיקי (
ובכלל תיקי של נספי שואה. באוקטובר 9002 ניהל האפ"כ כ 000,41 תיקי עיזבו .
בשני 0002 2002, לפני חקיקת החוק, החל אג האפ"כ להפריד בי תיקי של נספי שואה
לתיקי אחרי )להל הלי הסיווג(. במסגרת ההלי נבדקו פרטי הנוגעי לבעל הנכס כגו
תארי לידתו, תארי פטירתו, אר מוצאו ומקו מגוריו האחרו , מועד רכישת המקרקעי או
פתיחת חשבו הבנק. בעלי הנכס הרשומי בתיקי סווגו לשלוש קטגוריות:
"נספה שואה" במקרי שבה רכישת המקרקעי או פתיחת החשבו בוצעו לפני מלחמת 1.
העול השנייה ובעל הנכס התגורר, על פי המידע בתיק, באחת ממדינות הכיבוש לפי רשימה
שנקבעה6.
"לא נספה" במקרי שבה רכישת המקרקעי או פתיחת החשבו בוצעו לאחר מלחמת 2.
העול השנייה ובעל הנכס עשה פעולות ברכוש או בחשבו לאחר שנת 5491.
"לא ידוע" במקרי שבה אי בתיק כל מידע המלמד על התארי שבו בעל הנכס רכש את 3.
המקרקעי או פתח את החשבו או במקרי שבה אי מידע על מקו מגוריו.
עד אוגוסט 9002 העביר האפ"כ לחברה 852,1 תיקי עיזבו אשר סווגו כתיקי של נספי שואה:
במרס 70027 העביר 041,1 תיקי ; בשני 7002 9002 העביר האפ"כ לחברה 811 תיקי נוספי
לנוכח מידע חדש שקיבל או לנוכח שינוי בסיווג הנכסי בעקבות חקיקת החוק בשנת 5002
__________________
אוקראינה, איטליה, אסטוניה, בולגריה, בוסניה, בלגיה, גליציה, גרמניה, הולנד, הונגריה, יוו 6
)סלוניקי(, לטביה, ליטא, סלובקיה, סרביה, פולי , צ'כוסלובקיה, צרפת, רומניה, ריגה.
לאחר בקשת דחייה של החברה לצורכי התארגנות. 7
36
6. דוח ביקורת
שבמסגרתו שונתה ההגדרה של "נכס נספה שואה" לעניי הלי סיווג של הנכסי )ראו להל (.
ממסמכי החברה עולה כי השווי הכספי של הנכסי שהאפ"כ העביר אליה נאמד בכ 064 045
מיליו ש"ח.
משרד מבקר המדינה בדק את פעולות האפ"כ לסיווג התיקי של הנכסי שבניהולו והעלה את
הממצאי שלהל :
התאמת הלי הסיווג להגדרה בחוק
1. בחוק, שנחקק כאמור בדצמבר 5002, נקבעה הגדרה של "נכס של נספה שואה" השונה מזו
ששימשה להלי הסיווג שבוצע לפני חקיקת החוק. על כ נדרש האפ"כ לבחו את הסיווג שעשה
ולהתאימו להגדרה החדשה. השינוי העיקרי בחוק היה הוספת מדינות שכבשו הנאצי לרשימת
המדינות שמי שהתגורר בה נחשב "נספה שואה" לעניי ההגדרה האמורה8.
˜ÂÁ·˘ ‰¯„‚‰Ï ‚ÂÂÈÒ‰ ÍÈω ˙‡ Ìȇ˙‰Ï Î"Ù‡‰ ÏÁ‰ 2007 ¯·Ó·Â · ˜¯ ÈÎ ‡ˆÓ
.‰‡Â˘ ÈÙÒ Ï ÌÈÎÈÈ˘Î Â‡ˆÓ ˘ ÌÈÙÒ ÌȘÈ˙ ‰¯·ÁÏ ¯È·Ú‰Ï ÍÎÓ ‡ˆÂÈ ÏÚÂÙÎÂ
האפ"כ מסר בתשובותיו למשרד מבקר המדינה מאפריל 0102 ומאוגוסט 0102 כי הלי התאמת
הסיווג התעכב, בי היתר, בשל מספר הגדול של המשימות הנוגעות להעברת התיקי לחברה
אשר לא הוקצה לו כוח אד לביצוע ובשל סדרי העדיפויות שקבע לביצוע .
2. החל בשנות התשעי של המאה העשרי תיקי העיזבו מנוהלי באמצעות מערכת
ממוחשבת. ממסמכי אג האפ"כ עולה כי התאמת הסיווג להגדרת החוק נעשתה באמצעות
המערכת הממוחשבת לפי המידע על מקו שהותו האחרו של בעל הנכס, בהתא למדינות
שנוספו להגדרה.
ÈÏÚ· 525-Î Ï˘ Ô¯Á‡‰ ˙‰˘‰ ÌÂ˜Ó ÏÚ ÔÂ˙ ‰ ¯ÒÁ ˙·˘ÁÂÓÓ‰ ˙ίÚÓ· ÈÎ ‡ˆÓ
˙·˘ÁÂÓÓ‰ ˙ίÚÓ‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ¯˙‡Ï ‰È‰ Ô˙È ‡Ï ÍÎ ·˜Ú ,"‰ÙÒ ‡Ï"Π‚ÂÂÒ˘ ÌÈÒÎ
‡˙‡ ÌÈÏ˘‰Ï È„Î ÍÎÈÙÏ .‰‡Â˘ ÈÙÒ Ï˘ ÌȘÈ˙ ̉ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÒÎ ‰ ÈÏÚ· ȘÈ˙Ó ÂÏÈ
‰Ï˘ ˜È˙ ÏÎ È Ë¯Ù ÔÙ‡· ˜Â„·Ï Î"Ù‡‰ Û‚‡ ÏÚ ‰È‰ ˜ÂÁ· ˙ÂÈ Ӊ ˙ ȄӉ ÈÙÏ ‚ÂÂÈÒ
·.Â‡Ï Ì‡ ‰‡Â˘ ‰ÙÒ ‡Â‰ ÒÎ ‰ ÏÚ· ̇ Ú·˜Ï ‰ÊÎ ÒÎ ÏÚ
בעקבות הביקורת החל אג האפ"כ בהתאמת סיווג של אות תיקי . האפ"כ מסר בתשובתו
מאוגוסט 0102 כי במאי 0102 הושל הסיווג של תיקי אלו, וכי שישה מה סווגו כתיקי של
"נספה שואה" וחלק א הועברו לחברה.
__________________
המדינות שנוספו: אוסטריה, דנמרק, נורווגיה, לוב, תוניסיה, לוקסמבורג, ברית המועצות )למעט 8
ליטא, לטביה, אסטוניה ואוקראינה( ויוגוסלביה )למעט סרביה ובוסניה(.
46
7. הטיפול בנכסי של נספי השואה
סיווג התיקי
1. במקרי שבה לא היה לאג האפ"כ בתיק העיזבו כל מידע על מקו שהותו האחרו של
בעל הנכס, הוא לא הכריע א מדובר בנספה שואה, ולכ סיווג את בעל הנכס הרשו בו כ"לא
ידוע". בספטמבר 9002 היו כ 341,1 מהתיקי מסווגי בסיווג זה.
ÌÈÈË ÂÂϯ ÌÈӯ‚ ‰¯·Á‰ ÛÂ˙È˘· ÏÚÙÈ Î"Ù‡‰˘ ȇ¯ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï
‡.Â‡Ï Ì‡ ‰‡Â˘ ‰ÙÒ · ¯·Â„Ó Ì‡ ÚÈ¯Î‰Ï È„Î ,ÒÎ ‰ ÏÚ· ÏÚ Ú„ÈÓ‰ ˙ÓÏ˘‰Ï ÌȯÁ
האפ"כ מסר בתשובתו כי א שמהבחינה הפורמלית על פי הסיווג הקבוע בדי היה עליו לסווג את
התיקי הללו כ"תיקי שאינ של נספי שואה", הרי שלנוכח מעמדו כגו ציבורי וחשיבות הנושא
הוא פועל להשלמת המידע, במידת האפשר, על מנת לסווג את התיקי באופ מדויק יותר.
2. ··ÌÈÒÎ ‰˘ (ÌÈÒÎ ÈÏÚ· 2,000-Î Ï˘) ÌȘÈ˙ 1,000-Π‚ÂÂÒ ‡Ï ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È
‰¯˘ÈÎÓÒÓÓ ."Ì-È È˜È˙" Î"Ù‡‰ Û‚‡· ÌÈ ÂÎÓ‰ ,ÌÈÏ˘Â¯È Á¯ÊÓ· ÌȇˆÓ ̉· ÌÈÓÂ
‡‚ÌÈ„·ÂÚ‰ ¯·Ò ‰Ê ¯Âʇ· ‰˘Èί‰ È ÈÈÙ‡Ó ÁÎÂ Ï˘ ‡È‰ ÍÎÏ ‰·ÈÒ‰ ÈÎ ‰ÏÂÚ Î"Ù‡‰ Û
˘·Á¯ÊÓ· ‡ÂˆÓÏ ˙¯·˙Ò‰‰ ÈÎ 2000 ˙ ˘· Î"Ù‡‰ Û‚‡· ‚ÂÂÈÒ‰ ÍÈω ˙‡ ÂÚˆÈ
ÈÎ Î"Ù‡‰ ÚȄ‰ ˙¯Â˜È·‰ ˙·˜Ú· ."ÒÙ‡Ï ‰·Â¯˜" ‰‡Â˘ ÈÙÒ Ï˘ ÌÈÒÎ ÌÈÏ˘Â¯È
‚ÂÂÒ ÌȘÈ˙‰ ¯˙È .‰‡Â˘ ÈÙÒ Ï˘ ÌȘÈ˙ 14 ̉· ‡ˆÓ ÌȯÂÓ‡‰ ÌȘÈ˙‰ ÏÎ ˙‡ ‚ÂÂÈÒ
."‰ÙÒ ‡Ï" ̉· ÔȈӉ ÒÎ ‰ ÏÚ·˘ ÌȘÈ˙Î
האפ"כ הודיע למשרד מבקר המדינה בנוגע ל 003 )%03( מ"תיקי י " שבה סווג בעל הנכס
כ"לא נספה" כי בכוונתו לעשות בירורי נוספי להשלמת המידע, א שהוא אינו חייב לעשות כ
על פי הגדרת נכס של נספה שואה שנקבעה בחוק.
3. לפני מלחמת העול השנייה רכשו יהודי מאירופה קרקעות בישראל במישרי או בעקיפי ,
באמצעות חברות שעסקו במכירת קרקעות. לימי נספו חלק מאות קוני בשואה או שעקבותיה
נעלמו מסיבות אחרות. מקצת הקוני קיבלו שטרי מכר אבל קרקעותיה של רבי לא הועברו על
שמ בטאבו א ששילמו חלק ניכר ממחיר . במקרי אלו הקרקע נשארה רשומה על שמ של
החברות9.
בתחילת שנות השלושי של המאה העשרי חתמה חברת הכשרה בע"מ על חוזי למכירת
מקרקעי ע רוכשי שוני , שחלק גרו באירופה באותה עת. האפ"כ מנהל, בי היתר, את
תיקיה של בעלי נכסי שרכשו את הנכס שלה באמצעות חברת הכשרה, וחלק הועברו לחברה
כתיקי שהנכסי הרשומי בה ה של נספי שואה.
··ÌÈÒÎ ‰ ÈÏÚ·Â ‰¯˘Î‰ ˙¯·Á ˙ÂÚˆÓ‡· ÌÈÒÎ Â˘Î¯ ̉·˘ Ìȯ˜Ó ‰ÓΠ‡ˆÓ ˙¯Â˜È
Ú„ÈÓ ‡ˆÓ Ô·ÊÈÚ‰ ȘÈ˙·˘ Û‡ "‰ÙÒ ‡Ï"Π‡ "ÚÂ„È ‡Ï"Î Î"Ù‡‰ Û‚‡ È„È ÏÚ Â‚ÂÂÒ
˘.‰Ê ‚ÂÂÈÒ ÏÂÏ˘Ï È„Î Â· ˘È
__________________
ראו הערה 1, עמ' 51 ו 311. 9
56
9. הטיפול בנכסי של נספי השואה
העברת מידע לחברה
החוק הטיל על החברה לבצע חקירה לש איתור נכסי של נספי שואה שטר הועברו אליה. כדי
שהחברה תוכל למצוא "קצות חוט" לאיתור נכסי אלה היא נדרשת לאסו מידע ממקורות שוני .
מידע הנמצא בטאבו
בטאבו פועל מאגר מידע מרכזי ובו מתועדי מסמכי רבי ער הנוגעי לבעלי זכויות בנכסי
מקרקעי : שטרי מכר, ייפויי כוח, נסחי היסטוריי , תזכירי תביעה, חוזי ועוד. בשנתיי
הראשונות לקיומה של החברה התגלעו בינה לבי הטאבו חילוקי דעות בנוגע לסוג המידע שעליו
להעביר אליה. בנובמבר 8002 התווה מנכ"ל משרד המשפטי דאז את הדר להעברת מידע שאינו
נגיש לציבור, משיקולי של הגנת הפרטיות מהטאבו לחברה. זאת כאשר יש לחברה מידע ראשוני
באשר לנכס מסוי .
נוס על המידע האמור, יש לטאבו יכולת טכנולוגית לאחזור מידע ממאגרי המידע שלו העשוי
לסייע לחברה באיתור נכסי השייכי לנספי שואה אשר אי לחברה מידע לגביה . זאת ועוד,
הטאבו והחברה לא הגיעו לכלל הסכמות לגבי סוגיות הנוגעות לאחזור מידע, עקב התנגדותו של
הטאבו להעברת מידע שעלולה לפגוע בפרטיות ועקב חשש שהמידע ישמש בסיס לעסקאות
מרמה.
‰‡Ï‡ .Ì‰È˘¯ÂÈ ‰‡Â˘‰ ÈÙÒ Ï˘ ÌÈÒÎ ‰ ¯Â˙ȇ ÍÈω Ï˘ ȈÈÓ ·ÈÈÁÓ È¯Â·Èˆ‰ Ò¯Ë È
.‰Ó¯Ó È˘ÚÓÏ Ú„ÈÓ· ˘ÂÓÈ˘ Ú ÓÏ Í¯Âˆ‰Â ˙ÂÈ˯ى ÏÚ ‰ ‚‰Ï ˙ÂÎʉ ÌÈ„ÓÂÚ ‰Ê ÏÂÓ
˙‡ ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ ÔÁ·È ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó Ï"Î Ó˘ ȇ¯ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï
‰‡Ï˘ ÌÈÒÎ ¯Â˙È‡Ï ‰˙„·ڷ ‰Ï ÚÈÈÒÏ È¢ډ ÈË ÂÂϯ Ú„ÈÓ ‰¯·ÁÏ ¯È·Ú‰Ï ˙¯˘Ù
.ÌÈ Â˘‰ ÌÈÒ¯Ë È‡‰ ÔÈ· ÔÂÊȇ ÍÂ˙ ,ÌÈ˘¯„ ‰ ÌÈ‚ÈÈÒ· ,‰‡Â˘ ÈÙÒ
מידע הנמצא באג האפ"כ
כאמור, האפ"כ עוסק בגילוי וניהול נכסי עזובי מאז קו המדינה, ולכ בארכיוני אג האפ"כ
נמצא חומר היסטורי רב על נכסי ללא דורש שאינו נגיש לחברה. החברה טענה בתשובתה
מאפריל 0102 כי התגלעו בינה ובי האפ"כ מחלוקות בדבר היק זכות העיו של החברה
במסמכי הנמצאי באג האפ"כ ובדבר דרכי העיו בה .
ÏÎ ÏÚ ‰‡Â˘ ÈÙÒ Ï˘ ÌÈÒÎ · ÏÂÙÈˉ ˙ÂÙÈÁ„ ÁÎÂ Ï ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï
‰‚ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ ÒÈÈ‚˙‰Ï ,Î"Ù‡‰Â ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ˙ω ‰ ÌÏÏη ,ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈÓ¯Â
˙¯ËÓ‰ ˙‡ Ì„˜Ï ‰¯·ÁÏ ÚÈÈÒÏ ˙ Ó ÏÚ Ú„ÈÓ· ÛÂ˙È˘Ï Ú‚Â · ˙˜ÂÏÁÓ‰ Ô¯˙ÙÏ
‰˙ÂÈ„ÂÒ ˙¯ÈÓ˘· ÂÚÈÈÒÈ˘ ÌÈ Â ‚ Ó‰ ˙ÚÈ·˜ ÍÂ˙ ˜ÂÁ· ÂÚ·˜ ˘ ¯ÂÚÈ˘ ÔÈ‡Ï ˙·¢Á
‰˙.Î"Ù‡‰ ÏÂ‰È ·˘ ÌȘÈ
76
10. דוח ביקורת
פעולות החברה לאיתור ולהשבת נכסי
של נספי השואה בע"מ
כאמור, מניות החברה ה בבעלות המדינה. השר, לאחר התייעצות ע נשיא בית המשפט העליו ,
ממנה שופט בדימוס שיעמוד בראש ועדה הממנה את דירקטוריו החברה. לוועדה ניתנו הזכויות
של האסיפה הכללית. שישה מחברי הדירקטוריו ממוני מתו רשימת מומלצי שתגיש עמותת
פורו הארגוני להשבת רכוש של נפגעי השואה11, ושלושה אחרי מתו רשימת מומלצי
שיגיש השר. מטרות החברה ה לאתר נכסי של נספי השואה, להעביר לחברה ולנהל בהתא
לחוק; לאתר את יורשי הנכסי ואת בעלי הזכויות האחרי בה ; להשיב לזכאי לכ את הנכסי
או את שוויי ההוג ; לתת סיוע לניצולי שואה הזקוקי לכ ולתמו בגופי ובמוסדות שמטרת
סיוע לניצולי שואה; לתמו בגורמי שוני שמטרת תיעוד, הנצחה, חינו והסברה בנושא זכר
השואה, הנחלתו לדורות הבאי והנצחת זכר הנספי .
בחוק נקבעו כללי לקביעת תקציב החברה שימומ מהנכסי של נספי השואה שהיא מנהלת.
התקציב לשני 8002 ו 9002 היה כ 81 מיליו ש"ח וכ 12 מיליו ש"ח, בהתאמה. על פי הדוחות
הכספיי לשני 7002 ו 8002, החברה החזיקה בנאמנות עבור יורשיה של נספי השואה נכסי
ששוויי הכולל כ 086 מיליו ש"ח וכ 846 מיליו ש"ח, בהתאמה. בנובמבר 9002 העסיקה
החברה 54 עובדי .
מפברואר 7002 עד מרס 9002 כיה כמנכ"ל החברה מר ישי עמרמי. באוגוסט 9002 החל מר צבי
קנור לכה כמנכ"ל החברה, וביוני 0102 הוא הודיע על סיו תפקידו.
איתור נכסי
אחת ממטרותיו העיקריות של החוק היא איתור נכסי של נספי השואה הנמצאי בישראל
והעברת לחברה )להל איתור נכסי (. כדי שתוכל החברה להשיג מטרה זו עליה לקיי חקירה
ולאסו ראיות בנושא.
החברה העסיקה יוע חיצוני שייע לה בעניי איתור הנכסי )להל היוע (. כמו כ , בתחילת
שנת 8002 העסיקה החברה חוקרי חיצוניי שתפקיד לבדוק מידע ומסמכי בארכיוני
ציבוריי . החל מאמצע שנת 8002 התקשרה החברה במיקור חו לש איתור נכסי . ממסמכי
החברה עולה כי בעקבות פעולותיה אלה הועברו לניהולה 32 נכסי מקרקעי .
1. כדי לשפר את יכולת הארגו להשיג את מטרותיו נדרשת עבודת מטה ותכנו . תכנית עבודה
אמורה בי השאר, לשמש עבור הנהלת החברה והדירקטוריו כלי מעקב אחר התקדמות החברה
בהשגת מטרותיה, ולכ על תכנית כזאת לכלול פירוט של היעדי המבוקשי , של הפעולות
הנחוצות להשגת היעדי ושל כל שלביה , עלויותיה ולוח הזמני לביצוע 21.
__________________
העמותה נרשמה בינואר 6002, ומייסדיה ה מרכז ארגוני של ניצולי שואה בישראל )ארגו גג 11
המאגד עשרות ארגוני של ניצולי השואה( וכ שלושה ארגוני של ניצולי שואה.
מבקר המדינה, „ ,(2003) ·53 È˙ ˘ ÁÂעמ' 64 ו 94; מבקר המדינה, „ ,(2009) ·59 È˙ ˘ ÁÂעמ' 21
929.
86
11. הטיפול בנכסי של נספי השואה
בחברה נכתבו תכניות עבודה לאיתור נכסי לשני 7002 9002. תכניות העבודה נסמכו על מיפוי
גופי שיש לבדוק א ה מחזיקי או החזיקו בעבר נכסי של נספי שואה, כגו חברות שמכרו
אגרות חוב )להל אג"ח( ומניות, בנקי וחברות אשר רכשו קרקעות בשנות השלושי והארבעי
של המאה העשרי .
‰ Ȉ ‡Ï  ÎÂ˙˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÚÂˆÈ·Ï ÌÈ ÓÊ ˙ÂÁÂÏ ÂÏÏÎ ‡Ï ‰„·ډ ˙ÂÈ Î˙· ÈÎ ‡ˆÓ
˙‚˘‰· ‰¯·Á‰ ˙ÂÓ„˜˙‰ ¯Á‡ ·˜ÚÓ ÈÏÎ ˘Ó˘Ï ÂÏÎÈ ‡Ï ˙ÂÈ Î˙‰ ÍÎÈÙÏ ,ÔÚˆȷ ˙ÂÏÚ
.‰È˙¯ËÓ
2. בחוק הוגדר כי נכס הוא "מקרקעי , מיטלטלי וזכויות, לרבות כספי וניירות ער ".
בתכניות העבודה נקבע כי במסגרת בדיקת הגופי כאמור לעיל ייבדק א ה החזיקו או מחזיקי
בנכסי שוני של נספי שואה, ובכלל זה אג"ח, מניות וחשבונות בבנקי שלא נבדקו על ידי ועדת
החקירה31.
··ËÚÓÎ ‰¯·Á‰ ÈΠ,Ô"Ï„ ¯Â˙ȇ ‰ÏÂÎÎ ‰·Â¯ ‰˙Èȉ ‰¯·Á‰ ˙ÂÏÈÚÙ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È
‰Ú·˜ ‰ÓˆÚ ‡È‰˘ ÌÈ„Úȉ ÈÙÏ ‡Ï˘ ,˜ÂÁ· ¯„‚‰˘ ÌȯÁ‡ ÌÈÒÎ ¯Â˙ȇ· ‰˜ÒÚ ‡Ï
·˙.‰Ï˘ ‰„·ډ ˙ÂÈ Î
בתשובת החברה למשרד מבקר המדינה מאפריל 0102 נמסר כי היא תתק את תכנית העבודה שלה
לאיתור נכסי לשנת 0102 באופ שזו תכלול את עלות ביצוע של הפעולות ולוחות הזמני
לביצוע . עוד מסרה החברה כי כבר בסו שנת 9002 היא החלה לנסות לאתר ג נכסי שאינ
נדל" , וכי היא מתעתדת להקצות לכ משאבי כספיי וכוח אד בשנת 0102.
איתור יורשי
אחת ממטרותיה המרכזיות של החברה היא איתור של יורשי הנכסי שבידיה ושל בעלי הזכויות
האחרי בנכסי .
הלי האיתור המיוחד
בחוק נקבע כי במש שנתיי תידרש החברה לנקוט צעדי מסוימי לאיתור יורשי ובעלי זכויות
בנכסי )להל הלי האיתור המיוחד(. נקבע כי במסגרת ההלי האמור תידרש החברה, בתו
שלושה חודשי ממועד הקמתה, לפרס באר ובחו"ל מידע על הנכסי שבידיה כדי לאפשר למי
שרואה עצמו בעל זכות בנכס להגיש בקשה להשבתו. הפונה לחברה לש השבת רכוש )להל
המבקש( בעקבות פרסו בעניינו של נכס נדרש להגיש בקשה בנושא בתו שנה מיו הפרסו ,
והחברה נדרשה להשיב לו במהל השנה השנייה מיו הפרסו . הפרסומי הראשוני באתר
האינטרנט של החברה היו בחודשי יוני יולי 7002. מועד סיו ההלי המיוחד היה יוני 9002.
__________________
פעילות החברה הנוגעת לחשבונות הבנקי שבדקה ועדת החקירה לא נכללו בבדיקה של משרד מבקר 31
המדינה בשל הליכי משפטיי שמתנהלי .
96
12. דוח ביקורת
1. בחוק נקבע שעל החברה לפרס בעיתוני באר ובחו"ל ובקרב ארגוני יהודיי מרכזיי
ברחבי העול הודעה ובה הסבר מפורט על הפרסו , על המקומות שבה הוא מופיע ועל דרכי
הפנייה לחברה.
‰·ÈÙ ÏÚ ÌÒ¯ÙÏ ‰˘¯„ ‡È‰˘ ÌÈ Â˙ ‰ ˙‡ Ï"ÂÁ· ‰ÓÒ¯Ù ‡Ï ‰¯·Á‰ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È
‰.˜ÂÁ
בתשובת החברה למשרד מבקר המדינה צוי כי באפריל 0102 היא החלה במסע פרסו נרחב
בצפו אמריקה לאיתור יורשי . באוגוסט 0102 הודיעה החברה כי היא מתכננת את הרחבת מסע
הפרסו למדינות נוספות.
2. עד סיו הלי האיתור המיוחד היה על החברה לקבל החלטות בעניינ של 647,2 בקשות
שהוגשו לה. בחוק נקבע כי השר רשאי לאשר לחברה לדחות את מועד ביצועה של כל פעולה אשר
נקבע בחוק.
··ÏÂÙÈˉ ˙‡ ‰¯·Á‰ ‰ÓÈÈÒ ‡Ï ÔÈÈ„Ú „ÁÂÈÓ‰ ¯Â˙ȇ‰ ÍÈω ÌÂÈÒ „ÚÂÓ· ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È
·-863 )˙‡ ÂÓÈÏ˘È ÌÈ˘˜·Ó‰˘ ‰¯·Á‰ ‰ È˙Ó‰ Ô‰Ó 204 È·‚Ï .˙¢˜·‰ ÏÏÎÓ (13%-Î
‰ÚÈ¯Î‰Ï ÏÎÂ˙˘ ˙ Ó ÏÚ ˙ÂÓÏ˘‰ Úˆ·Ï ‰¯·Á‰ ‰˘˜È· Ô‰Ó 164 È·‚Ï ,Ô ÈÈ Ú· Ú„ÈÓ
· ˙¯‚ÒÓ· ‰È˙ÂËÏÁ‰ ˙Ï·˜Ï ‰Î¯‡ ‰Ï ˙˙Ï ‰˘˜·· ¯˘Ï ‰˙ Ù ‡Ï ‰¯·Á‰ Ìχ .‡˘Â
‰.„ÁÂÈÓ‰ ¯Â˙ȇ‰ ÍÈÏ
ÌȘÈ˙‰ Ï˘ Ì ÈÈ Ú· ˙˜ÈÓÚÓ ˙˜Ȅ· ˙¢ÚÏ ‰¯·Á‰ ÏÚ ‰È‰ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï
·Ú„ÈÓ È¯‚‡Ó· ˘ÂÓÈ˘ ˙ÂÚˆÓ‡· ¯˙ȉ ÔÈ· ,‰˙¢¯Ï ˜˜ÂÁÓ‰ „ÈÓÚ‰˘ ÔÓʉ ˜¯Ù ˙¯‚ÒÓ
.‡˘Â · ¯˘Ù‡‰ ÏÎÎ ·¯ ¯ÓÂÁ ÛÂÒ‡Ï È„Î ,ÌÈÙÒÂ
החברה הסבירה בתשובתה באפריל 0102 כי פעלה לטובת האינטרס של המבקשי , ועל כ נמנעה
מקבלת החלטה לדחות את בקשותיה קוד שנעשה מאמ להשלמת מידע חיוני בענייניה .
באוגוסט 0102 היא הודיעה כי קצבה את הזמ שבו עליה לסיי את הטיפול בתיקי שהיא מבצעת
השלמות נוספות בעניינ כדי להכריע בנושא השבת הנכסי שבה עוסקי התיקי .
איתור יורשי
החוק קובע כי על החברה לעשות חקירה לש איסו מידע הנוגע לנכסי שהועברו לה וכ מידע
אחר העשוי לסייע באיתור היורשי . הוטל על החברה לאתר את יורשי הנכסי שבניהולה, לרבות
יורשי של נכסי שלא הוגשו בקשות בעניינ או יורשי של נכסי שהחברה דחתה בקשות
בעניינ )להל איתור יזו (. את הפעולות לאיתור יזו מבצעת מחלקת איתור יורשי בחברה
)להל מחלקת איתור יורשי ( אשר ג מסייעת להכריע בעניינ של נכסי שהציבור הגיש
בקשות להשבת .
‡ : Ì Â Ê È ¯ Â ˙ Èלפי נתוני החברה, עד יולי 8002, המועד האחרו להגשת בקשות 1.
במסגרת הלי האיתור המיוחד, לא הוגשו בקשות לגבי נכסיה של 245,1 מ 646,2 בעלי הנכסי
ששמותיה פורסמו. נוס על כ , עד מועד סיו ההלי המיוחד נדחו כאל מהבקשות שהוגשו
לגבי נכסיה של שאר בעלי הנכסי .
07
13. הטיפול בנכסי של נספי השואה
Ï˘ ÌÂÊÈ ¯Â˙ȇ ˜¯ ,Ì˙·˘‰Ï ˙¢˜· ¢‚‰ ‡Ï ¯˘‡ ‰¯·Á‰ È„È· ÌȇˆÓ ‰ ÌÈÒÎ È·‚Ï
‰˙·ÈÈÁÓ ÌÂÊÈ ¯Â˙ȇ· ÌÈ·‡˘Ó ˙Ú˜˘‰ .(ÔÏ‰Ï Â‡¯) ÌÈÒÎ ‰ Ï˘ ˘ÂÓÈÓ ¯˘Ù‡È ‰¯·Á
˜·„Ú .ÂÈÂÂ˘Ï Ì‡˙‰·Â ÒÎ ‰ ˜È˙·˘ Ú„ÈÓ‰ Û˜È‰Ï Ì‡˙‰· ¯˙ȉ ÔÈ· ,˙ÂÙÈ„Ú ¯„Ò ˙ÚÈ
¯„Ò ‰Ú·˜ ‡Ï ‰¯·Á‰ ÈÎ ‡ˆÓ .14ÌÂÊÈ ¯Â˙ȇ ȘÈ˙ 57 ‰¯·Á· ÂÏÙÂË 2009 ¯·Ó·Â
.Ì˙·˘‰Ï ˙¢˜· ¢‚‰ ‡Ï˘ ÌÈÒÎ · ÏÂÙÈËÏ ˙ÂÙÈ„Ú
Ì ÈÈ Ú· ÌÂÊȉ ¯Â˙ȇ‰ ÈÎÈω ˙‡ Ì„˜Ï ÏÚÙ˙ ‰¯·Á‰˘ ȇ¯ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï
˘.ÌÈÒÎ ‰ ˙·˘‰Ï ¯Â·Èˆ‰ ˙¢˜· ˙¯‚ÒÓ· ÌÈ˘¯ÂÈ Ì‰Ï Â‡ˆÓ ‡Ï˘ ‰È„È·˘ ÌÈÒÎ Ï
2. ˙ ˜ : Ì È ˘ ¯ Â È ¯ Â ˙ È ‡ ˙ ˜ Ï Á Ó ˙ Â Ï Â Ú Ù Ï · È ˆ ˜ ˙ Â Ôתקציב הפעולות
הכולל לפעולות המחלקה )לא כולל התקציב למימו שכר עובדי המחלקה( שנקבע לשני 7002
9002 הוא 000,636 ש"ח51. נמצא כי עד יוני 9002 ניצלה המחלקה כ 000,9 ש"ח בלבד מתקציב
זה. עוד נמצא כי החברה הקצתה למחלקה רק משרה אחת, וכי רק באמצע שנת 9002 החלה
החברה לתגבר את כוח האד במחלקה.
3. ˙ : ˙ Â Ï Â Ú Ù ‰ ˙ Â Ï Ú Â ‰ „ Â · Ú ˙ È Îכאמור, על תכנית עבודה לכלול פירוט של
היעדי הרצויי , פירוט של הפעולות הנחוצות להשגת היעדי , כל שלביה , עלויותיה ולוח
הזמני לביצוע . בנוהלי העבודה של המחלקה נקבע, בי היתר, סכומ המרבי של ההוצאות שהיא
רשאית להוציא במסגרת החקירות שתבצע.
˙˜ÏÁÓ ÈÎ ‡ˆÓ „ÂÚ .‰„Â·Ú ˙È Î˙ ÈÙÏ ˙ÏÚÂÙ ‰ ȇ ÌÈ˘¯ÂÈ ¯Â˙ȇ ˙˜ÏÁÓ ÈÎ ‡ˆÓ
‡.‰ÚˆÈ·˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ˙ÂÏÚ ˙‡ ÌÂÊÈ ¯Â˙ȇ ȘÈ˙· ‰„ÚÈ˙ ‡Ï ÌÈ˘¯ÂÈ ¯Â˙È
Âڈ·˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ˙ÂÈÂÏÚ Â„ÚÂ˙È ÌȘÈ˙·˘ „Â‡Ó ·Â˘Á ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï
Â΢ÓÈÈ È˙Ó „Ú Ï˜˘Ï ˙ Ó ÏÚ È ÂÈÁ ‰Ê Ú„ÈÓ˘ ÔÂÂÈÎ ¯˙ȉ ÔÈ· ,ÌÈ˘¯Âȉ ¯Â˙ȇÏ
‰˙·ÂËÏ ÂÈ¢ ˙‡ ¯È·Ú‰Ï ‡ ÒÎ ‰ ˙‡ ˘ÓÓÏ Ô˙È ‰È‰È È˙Ó ÌÈ˘¯Âȉ ¯Â˙È‡Ï ˙ÂÏÂÚÙ
.‰‡Â˘‰ ¯ÎÊ ˙Áˆ ‰Â ÌÈÏÂˆÈ Ï ÚÂÈÒ ˙¯ËÓ
„·Ï· ÈÏ¢ Í·„ ÌÂÊȉ ¯Â˙ȇ‰ ‰È‰ ÔÈÈ„Ú ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ· ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó
·.‰Ó˜Â‰ ÔÓ˘Ï˘ ‰¯·Á‰ Ï˘ ˙ÂÈÊίӉ ˙¯ËÓ‰ ˙Á‡· ¯·Â„Ó˘ Û‡ ,‰¯·Á‰ ˙ÂÏÈÚÙ
החברה השיבה למשרד מבקר המדינה כי היא הכינה את תכנית העבודה לשנת 0102, וכי היא
שוקדת על אישור נוהלי עבודה לביצוע חקירות וכ החלה בתיעוד עלויות החקירה.
__________________
בעניינ של כל יורש או כל 'קבוצת יורשי ' נפתח תיק נפרד. 41
עד שנת 9002 תוקצבו יחד מחלקת איתור יורשי ומחלקת פניות הציבור. התקציב שצוי לעיל אינו 51
כולל את התקציב שיועד לפרסו בשנת 9002.
17
14. דוח ביקורת
השבת נכסי
לפי החוק, א החליטה החברה להשיב ליורש נכס, עליה להעביר לו את ערכו המשוער של הנכס.
החברה ציינה בדוח השנתי שהכינה מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח 8991, ופרסמה ביולי 9002,
כי שוויי של הנכסי ששחררה ליורשי עד אותו מועד היה כ 81 מיליו ש"ח.
Ï˘ È¢· ˙ÂÈ Ó ÌÈ˘¯ÂÈÏ Â·˘Â‰ 2009 ¯·Ó·Â ÚˆÓ‡ „Ú ÈÎ ‰ÏÚ ‰¯·Á‰ ÈÎÓÒÓÓ ÌχÂ
- Á"˘ ÔÂÈÏÈÓ 4.3-Î Ï˘ È¢· Ô"Ï„  Á"˘ ÔÂÈÏÈÓ 6.5-Î ÍÒ· ÌÈÙÒÎ ,Á"˘ 400,000-Î
·ÈÙ ÏÚ Â¯¯Á¢˘ ÌÈÒÎ ‰ Ï˘ ÌÈÈÂÂ˘Ó 62%-Π̉˘ Á"˘ ÔÂÈÏÈÓ 11.2-Î ÏÂΉ ÍÒ
‰.ÌÂÒ¯Ù
החברה הסבירה כי לא העבירה ליורשי של נכסי שאושרו להשבה את מלוא שוויי המשוער
בי היתר בשל בעיות בשערו הנכסי . בעניי זה מעורבי ג גורמי אחרי : משרד המשפטי
)לרבות האפ"כ(, קר קיימת לישראל ומשרד האוצר.
˙Ï·˜ ˙‡ ˘ÈÁ‰Ï ÔÈÈ Ú· ÌÈ·¯ÂÚÓ‰ ÌÈӯ‚‰ ÏÚ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó
‰.ÌÈÒÎ ‰ Ï˘ ͯÚ¢Ӊ ÌÈÈ¢ ‡ÂÏÓ ˙‡ ÂÏ·˜È ÌÈ˘¯Âȉ˘ È„Î ,‡˘Â · ̉È˙ÂËÏÁ
מימוש נכסי
החוק קובע כי החברה תהיה רשאית למכור נכס של נספה שואה שהועבר אליה, או לבצע בנכס
כאמור פעולה אחרת אשר תמנע ממנה את השבתו בעי , רק שבע שני לאחר שהנכס הועבר אליה
)להל תקופת עיכוב המימוש(. תקופת עיכוב המימוש לגבי נכס שניהל האפ"כ תסתיי בתו
תקופת הלי האיתור המיוחד )הנמשכת שנתיי ( או בתו שבע שני מהיו שבו נמסר הנכס
לניהולו של האפ"כ, לפי המאוחר שבה .
עוד נקבע בחוק כי א הסתיימה תקופת עיכוב מימושו של נכס שהועבר לחברה, ובנסיבות העניי
אי לחברה יסוד להניח שתוגש בקשה להשבתו ליורשי , רשאית החברה לממש את הנכס
ולהשתמש בתמורה שהתקבלה ממכירתו לש השגת מטרותיה. כדי שתוכל החברה לממש נכס
שיורשיו לא אותרו, עליה לקבל את אישור הדירקטוריו לכ , והאישור יינת רק לאחר שהיוע
המשפטי של החברה בדק כי בוצעו הפעולות הנדרשות לפי החוק לאיתור היורשי ואישר את
מכירתו.
החברה הייתה רשאית להתחיל לממש נכסי בשווי של כ 671 מיליו ש"ח61 כבר בסו יוני 9002.
במועד סיו הביקורת טר מימשה החברה שו נכס.
__________________
ובכלל נכסי שאושרו להשבה ליורשי )כ %6 מהנכסי ( ונכסי שמתקיימי הליכי משפטיי 61
בעניינ .
27
15. הטיפול בנכסי של נספי השואה
1. החוק קובע כי בתו שנה מיו הקמתה של החברה, דהיינו באוגוסט 7002, עליה לפרס
באתר האינטרנט שלה הוראות בעניי מימוש נכסי של נספי השואה.
,‰‡Â˘ ÈÙÒ Ï˘ ÌÈÒÎ ˘ÂÓÈÓÏ ˙‡¯Â‰ ‰¯·Á‰ ‰Ú·˜ ‡Ï ÔÈÈ„Ú 2009 ¯·Ó·Â · ÈÎ ‡ˆÓ
.˜ÂÁ· ˘¯„ Î ,‰Ï˘ Ë ¯Ë ȇ‰ ¯˙‡· Ô˙‡ ‰ÓÒ¯Ù ‡Ï ‡È‰ ÈÎ ÔÈÈˆÏ ¯˙ÂÓÏÂ
2. בתכנית העבודה של החברה לשנת 9002 נקבע כי עליה להיער למימוש נכסי , לקבוע את
הנהלי בעניי ולגבש תכנית לביצוע המימוש. כמו כ נקבע שעל החברה לבצע איתור יזו של
יורשי כדי להכי תשתית להלי מימוש נכסי החל ביולי 9002. מימוש הנכסי יאפשר יישו
של החלטת הדירקטוריו מפברואר 9002 להגדיל את סכו הסיוע לניצולי ולהאי ככל הנית את
קצב חלוקתו.
‡Ï ‰¯·Á‰ ÈΠ,ÌÈÒÎ ˘ÂÓÈÓÏ ˙È˘ÚÓ ˙˯ÂÙÓ ˙È Î˙· Ô„ ‡Ï ÔÂȯ¢¯È„‰ ÈÎ ‡ˆÓ
‰ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂȉ˘ È„Î ÒÎ Ï˘ ÌÈ˘¯ÂÈ ¯Â˙È‡Ï Úˆ·Ï ˘È ˙ÂÏÂÚÙ ÂÏȇ ڷ˜˘ ω ‰ ÈÎ
˘.˘¯ÂÈ ÂÏ ‡ˆÓÈÈ ‡Ï˘ ÒÎ Ï˘ ¢ÂÓÈÓ ˙‡ ¯˘‡Ï ÏÎÂÈ ‰¯·Á‰ Ï
˙¯ËÓ È˙˘ ‚È˘‰Ï ¯˘Ù‡Ó‰ ÈÏÎ ‡Â‰ ÌÈÒÎ ˘ÂÓÈÓ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó
˘ÂÓÈÓÏ ˙ÂίÚȉ‰Â Ïȇ‰ .‰‡Â˘‰ ¯ÎÊ ˙Áˆ ‰Â ÌÈÏÂˆÈ Ï ÚÂÈÒ Ô˙Ó - ¯˙ÂÈ· ˙·¢Á
‰¯·Á‰ ÏÚ˘ ÌÂ˘Ó ¯˙ȉ ÔÈ· ,¯˙Ï‡Ï ÌÈÒÎ ˘ÓÓÏ ¯˘Ù‡-ȇ ·¯ ÔÓÊ ˙ί‡ ÌÈÒÎ
È„Î ,ÌÈÒÎ ‰ ˘ÂÓÈÓÏ È¯˘Ù‡‰ Ì„˜‰· ͯÚÈ‰Ï ‰ÈÏÚ ,˘ÂÓÈÓÏ Ì„Â˜ ÌÂÊÈ ¯Â˙ȇ Úˆ·Ï
˘.ÌÈÏÂˆÈ Ï ÚÂÈÒÏ ·Èˆ˜˙‰ ˙ÚÈ·˜ ÔÈÈ ÚÏ ‰Ï·‚Ó ÌÂ˘Ó Íη ‰È‰È ‡Ï
סיוע לניצולי
מטרה נוספת של החוק הייתה להביא לכ שנכסי שלא נמצאו לה יורשי ישמשו למטרת סיוע
לניצולי שואה "וכ למטרות של הנצחת זכר השואה, הנחלתו לדורות הבאי והנצחת זכר של
הנספי בשואה, תו מת עדיפות למטרת סיוע לניצולי שואה".
בינואר 8002 פרסמה החברה כי בכוונתה לפעול למת סיוע לניצולי . כמו כ פרסמה הוראות
כלליות לעניי דרכי הגשת של בקשות לסיוע. בשני 8002 ו 9002 פרסמה החברה כי בכל שנה
היא הקציבה 001 מיליו ש"ח לסיוע לניצולי . הסיוע לשני אלה נחלק לשלושה סוגי סיוע
באמצעות העברה כספית לחשבו הבנק של ניצול נזקק71 )להל סיוע ישיר(81, סיוע לפרויקטי
__________________
באתר החברה נקבע כי רק מי שעומד בשני התנאי המצטברי שיפורטו להל יוגדר 'נזקק': ")1( הוא 71
זכאי ומקבל תגמול חודשי מכוח אחד מהחוקי הבאי : חוק הפיצויי הפדרלי של מערב גרמניה
) (BEGחוק נכי רדיפות הנאצי , התשי"ז 7591 סעי 2 של הסכ היישו לאמנת האיחוד
הגרמנית מיו 9 באוקטובר 2991 חוק הטבות לניצולי שואה נזקקי , התשס"ז 7002. )2( הוא זכאי
ומקבל גמלת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א 0891 או
תשלו תגמול נזקק על פי חוק נכי רדיפות הנאצי , התשי"ז 7591".
בשני 8002 ו 9002 נתנה החברה סיוע ישיר לכ 000,21 ולכ 000,01 ניצולי שואה נזקקי , בהתאמה. 81
37
16. דוח ביקורת
מיוחדי וסיוע חירו לארגוני הניצולי . משרד מבקר המדינה בדק את תפקודה של החברה בכל
הנוגע להקצאת כספי הסיוע, כמפורט להל :
)א( בנובמבר 7002 מינתה החברה יועצת לריכוז הקמתו 1. ˜ · : Ú Â È Ò ‰ „ Ú È ˙ Ú È
של מער הסיוע לניצולי , לבחינת הסיוע לה ולמת המלצות לדירקטוריו לגבי דרכי הפעולה
בעניי )להל היועצת(. במאי 8002 הקימה החברה ועדה מייעצת שמנתה אנשי ציבור, מומחי
בתחומי שוני ובעלי רקע רלוונטי, שתפקידה היה לייע לחברה כיצד לפעול להשגת שתי
מטרותיו עיקריות של החוק סיוע לניצולי והנצחת זכר השואה, בכפו להחלטות הדירקטוריו .
‰·‰˙ Ù ‡È‰ ,‰¯·Á‰ ˙Ó˜‰ ¯Á‡Ï ȈÁ ÌÈÈ˙ ˘ ,2009 ¯‡Â¯·Ù· ˜¯ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È
˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ· .ÌÈÏÂˆÈ ‰ È߈ ‡˘Â · ‰˜È„· Ì˘Ï ˙ˆÚÈÈÓ‰ ‰„ÚÂÂÏ ‰ ¢‡¯Ï
.ÂÊ ‰ÈÈÒÂÏ· È߈ ÏÚ Ú„ÈÓ ÛÂÒ‡Ï ‰¯·Á‰ È„È· ‰ÏÚ ‡Ï ÔÈÈ„Ú
בתשובת החברה מאפריל 0102 נאמר כי היא התקשתה לגבש תמונה מהימנה בנושא צורכי
הניצולי , במידה רבה עקב קשיי שערמו בדרכה גופי ממשלה שוני , ובכלל זה קשיי בהעברת
מסד נתוני על ניצולי השואה בישראל. בתשובתה של החברה מאוגוסט 0102 היא הודיעה
למשרד מבקר המדינה כי השר הוציא באפריל 0102 צו המסדיר קבלת נתוני של ניצולי שואה
מגו ממשלתי.
)ב( בשנת 8002 חילקה החברה כ 17 מיליו ש"ח כסיוע ישיר. בנובמבר 9002 בחנה החברה
אפשרות למת סיוע נוס , הואיל ומהתקציב בס 001 מיליו ש"ח שנקבע לכ לשנת 9002 נוצלו
רק כ 06 מיליו ש"ח, ועל פי פירוט הנכסי שהיה בידי החברה באותו מועד היה אפשר לחלק עוד
כ 06 מיליו ש"ח. החברה החליטה שלא לנצל את יתרת התקציב לשנת 9002 לסיוע ישיר נוס
ולהמתי עד שיאושר פרויקט "נתיב בריאות לניצולי " שנועד לאפשר מת טיפול רפואי ותרופות
ללא תשלו . באוגוסט 0102 הודיעה החברה למשרד מבקר המדינה כי בעקבות הוצאתו של הצו
האמור בידי השר באפריל 0102 הוא יישו הפרויקט, וכי היא נמצאת בשלבי מתקדמי של
יישומו.
ממסמכי החברה עולה כי היא ביקשה להרחיב את היקפה של אוכלוסיית מקבלי הסיוע הישיר
באופ שייכללו במסגרתה ג ניצולי שואה שמצב קשה א שאינ מוגדרי "ניצולי נזקקי ",
א הדבר לא עלה בידה.
‡Ï ÔÈÈ„Ú ‡È‰ ‰¯·Á‰ Ï˘ ˙ÂÏÈÚÙ ˙ ˘ ˘ÂÏ˘ ¯Á‡Ï Ì‚ ÈÎ „ÂÚ ‰ÏÂÚ ‰¯·Á‰ ÈÎÓÒÓÓ
‚‰Ï·È˜ ‡Ï ÌÈÏÂˆÈ Ï ÚÂÈÒ‰ ‡˘Â · ‰ÏÂÙÈË Í¯„Ï Ú‚Â · ˙È˙ ˘-·¯ ˙ÂÈ È„Ó ‰˘·È
‰.‡˘Â · ˙ÂȂ˯ËÒ‡ ˙ÂËÏÁ
2. : Ì È „ Á Â È Ó Ì È Ë ˜ È Â ¯ Ùבינואר 8002 החליט הדירקטוריו להקציב 52 מיליו ש"ח
לתמיכה בפרויקטי שיבוצעו באמצעות גופי ומוסדות שמטרת לסייע לניצולי שואה )להל
פרויקטי מיוחדי (.
ביולי 8002 ביקש הדירקטוריו מהוועדה המייעצת להגיש את המלצותיה לעניי חלוקת התקציב
שנקבע לתמיכה בפרויקטי מיוחדי , ובאוגוסט 8002 בחנה הוועדה 34 בקשות לביצוע פרויקטי
שהוגשו לחברה ועמדו בתנאי הס שפורסמו. בספטמבר 8002 אישר הדירקטוריו את המלצת
הוועדה לתמו בעשרה מה .
47
17. הטיפול בנכסי של נספי השואה
ממסמכי החברה עולה כי בחודשי דצמבר 8002 מרס 9002 חתמה החברה על חוזי לביצוע
שבעה פרויקטי בס כולל של 7.61 מיליו ש"ח: שני ארגוני חזרו בה , ואחד הפרויקטי
הוקפא. יצוי כי על פי החוזי , הארגוני נדרשו לבצע את הפרויקטי בתו 21 חודשי מיו
חתימת החוזה.
בנובמבר 9002 אישר הדירקטוריו את הארכת תקופת ביצוע של הפרויקטי עד סו שנת 0102
)במסגרת התקציב שיועד לכ מלכתחילה(. לפי הנתוני המעודכני למועד האישור, שיעור
הביצוע של חמישה משבעת הפרויקטי שיצאו לפועל היה קט .
ÈÏ· ‰Ï·˜˙‰ ÌÈ˘È¯ى Ï˘ ÌÚˆȷ ˙Ù˜˙ ˙ί‡‰ ¯·„· ÔÂȯ¢¯È„‰ ˙ËÏÁ‰ ÈÎ ‡ˆÓ
˘‰˙ÂÈ˙ÈÈÚ·‰ È·‚Ï ÌÚˆȷ ˙ÂÓ„˜˙‰ ¯ÂÚÈ˘ È·‚Ï ÌÈ˘¯„ ‰ ÌÈ Â˙ ‰ ÂÈ ÙÏ ÂÈ
˘·‰ÏÂÎÈ ‰¯·Á‰ ̇ ÔÂÁ·Ï È„Î ,¯˙ȉ ÔÈ· ,¢¯„ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈ Â˙ ‰˘ ÔÈÂˆÈ .ÌÓ¢ÈÈ
˙˜Ù‰ Ï˘ ¯„ÒÂÓ ÍÈω ÌÈÈ˜Ï È„Î ÔΠ,‡ÏÓ Â‡ ȘÏÁ Ô¯˙Ù ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÈÚ·‰ ˙‡ ¯Â˙ÙÏ
.„È˙ÚÏ ÌÈÁ˜Ï
3. : Ì È Â ‚ ¯ ‡ Ï Ì Â ¯ È Á Ú Â È Òבנובמבר 8002 אישר הדירקטוריו מת סיוע חירו
לארגוני של ניצולי שואה, ובדצמבר 8002 הקציב לכ 3 מיליו ש"ח. באפריל 9002 פרסמה
החברה הודעה בדבר מת סיוע חירו חד פעמי לארגוני ניצולי אשר מתקשי לקיי את עצמ
או לממ את פעילות הבסיסית )להל סיוע חירו ( ואת העקרונות שהיא קבעה למת הסיוע.
באוגוסט 9002 החליט הדירקטוריו לתת סיוע בס כולל של 9.2 מיליו ש"ח ל 71 מ 42
הארגוני שהגישו בקשות לסיוע.
בעקרונות לסיוע חירו נקבעו תנאי הס והעקרונות לקבלת התמיכה. בי היתר נקבע כי )א (
לא תינת תמיכה לארגו המקבל תמיכה משמעותית מגופי אחרי ואינו זקוק לסיוע חירו לש
קיומו ו/או לביצוע פעילותו הבסיסית.
‰·È‡ ˙ ÈÙÏ ‡Ï˘ ÌÈ Â‚¯‡ ‰˘ÂÏ˘Ï Ì¯ÈÁ ÚÂÈÒ Ô˙Ó ‰¯˘È‡ ‰¯·Á‰ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È
‰‰ÎÈÓ˙ ÂϷȘ˘ ÌÈ Â‚¯‡ È ˘Ï ÚÂÈÒ ¯˘Â‡ ,‰Ó‚Â„Ï .‰ÎÈÓ˙‰ ˙Ï·˜Ï ˙ ¯˜Ú‰Â ÛÒ
,˙ÈÒÈÒ·‰ Ì˙ÂÏÈÚÙÏ Â‡ ÌÓÂȘ Ì˘Ï ÚÂÈÒÏ ÌÈ˜Â˜Ê Âȉ ‡Ï ÌȯÁ‡ ÌÈÙÂ‚Ó ˙È˙ÂÚÓ˘Ó
 ȇ Ì‰Ó „Á‡ Û‡ (˘"ÓÚÂȉ - ÔωÏ) ‰¯·ÁÏ ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂȉ Ï˘ Â˙Ú„ ˙ÂÂÁ ÈÙÏ˘Â
·‚„¯ "‡¯‚."Â˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ ‡ ÂÓˆÚ ˙‡ ÌÈÈ˜Ï ‰˘˜˙Ó‰ ÔÂ
)ב( בחוות דעת שנת היועמ"ש בעניי הסיוע לארגוני נאמר, בי היתר, כי אי חשש כי
בקשות לתמיכה בפרויקטי מיוחדי שלא קיבלו את המלצת הוועדה המייעצת יטופלו במסלול
"עוק ועדה מייעצת" שבמסגרתו יזכו לקבל את התמיכה המבוקשת, משו שסיוע חירו אינו
נועד לאותה מטרה.
˙ ¯˜Ú· „ÓÚ ‡Ï˘ Ô‚¯‡ Ï˘ ˘È¯ÙÏ Ì¯ÈÁ ÚÂÈÒ Ï˘ ‰ÎÈÓ˙ ‰¯˘È‡ ‰¯·Á‰ ÈÎ ‡ˆÓ
˘‰ Á· ˙ˆÚÈÈÓ‰ ‰„Ú‰ ¯˘‡ ˘È¯ٷ ¯·Â„Ó ÈÎ ÔÈÂˆÈ .‰ÎÈÓ˙ ˙Ï·˜Ï ̯ÈÁ ÚÂÈÒ Ï
‡‰ˆÈÏÓ‰ ‡Ï (ÌÈ„ÁÂÈÓ ÌÈ˘È¯ٷ ÍÂÓ˙Ï ‰¯·Á‰ ˙ËÏÁ‰ ˙¯‚ÒÓ·) ÔÎÏ Ì„Â˜ ‰ ˘ Â˙Â
.· ÍÂÓ˙Ï
57
18. דוח ביקורת
ÍÂÓ˙Ï ‰ˆÈÏÓ‰ ‡Ï ˙ˆÚÈÈÓ‰ ‰„Ú‰ Ïȇ‰ ÈÎ ‰¯·ÁÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó
·Ì‡ ËÈÏÁÈ˘ È ÙÏ ÔÂȯ¢¯È„‰ ˙ÚÈ„ÈÏ Â‡·ÂÈ ‰ÈÏÂ˜È˘ ÈÎ ‰È‰ ȇ¯ ,‰Ê ˘È¯Ù
‰.̯ÈÁ ÚÂÈÒÏ È‡ÎÊ Ë˜È¯Ù
‰Ú·˜˘ ˙ ¯˜Ú· ˜Â·„Ï ,ȯ·Ȉ Û‚ ‰˙Âȉ· ,‰¯·Á‰ ÏÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï
Â˙Â˘È‚¯Â ÌÈ Â‚¯‡Ï ÌÈÏÂˆÈ Ï ÚÂÈÒ‰ ˙Â·È˘Á ÁÎÂ Ï .ÔÂÈ¢‰ Ô¯˜Ú ÏÚ ¯ÂÓ˘Ï È„Î
‰¯·‰ ˘.˘‡¯Ó ÂÚ·˜ ˘ ‰„ÈÓ‰ ˙ÂÓ‡Ó ‚¯Á˙ ‡Ï ‰¯·Á‰˘ Íη ͯˆ‰ ¯·Â‚ ‡˘Â ‰ Ï
✯
‰¯Á‡Ó .‰¯·Á‰ ‰Ó˜Â‰ ÔÓ˘Ï˘ ˙Âȯ˜ÈÚ‰ ˙¯ËÓ‰ ˙Á‡ ‡Â‰ ‰‡Â˘ ÈÏÂˆÈ Ï ÚÂÈÒ
˘‡‡Ï·Â ˙È·¯Ó‰ ˙ÂÏÈÚÈ· ÏÂÚÙÏ ‰¯·Á‰ ÏÚ ,‰ ˘Ï ‰ ˘Ó ˙ËÚÓ˙Ó ˙Îω ÂÊ ‰ÈÈÒÂÏÎÂ
„˙ÏÏÂÎ ˙Ȃ˯ËÒ‡ ˙È Î˙ ˙È˙ ˘-·¯ ˙ÂÈ È„Ó ˘·‚Ï ‰ÈÏÚ ÍΠͯˆÏ ,‰Ï ÚÈÈÒÏ È„Î ÈÂÁÈ
· ÈÏΉ ̉·Â) ‰˙¢¯Ï ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÌÈÏΉ ÏÎ ˙ ÈÁ·Ï ‰ ·ÂÓ ÍÈω ÏÚ ˙ÒÒ·˙Ó‰ ,‡˘Â
‰.(ÌÈÓÈȘ‰ ÌÈ Â˙ ‰ È„ÒÓ ÈÙ ÏÚ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ Ï˘ ÁÂÏÈÙ Úˆ·Ï ‰Ï ¯˘Ù‡Ó
סדרי מינהל בחברה
1. ‰ ˙ ˜ ˘ ¯ ) :Ê ¯ Î Ó ‰ ˙ · Â Á Â ˙ Â È Âא( על פי חוזר של רשות החברות הממשלתיות,
על חברה ממשלתית לקבוע נוהל להעסקת יועצי , מומחי ונותני שירותי , כדי שהלי
ההתקשרות יהיה שקו , מסודר ומבוקר, וכ כדי לשמור על יֹשרה ומניעת ניגודי אינטרסי ומשוא
פני ; נוהל כזה אמור להיקבע בהתא לדיני המכרזי . החוזר משק נורמה רצויה בגופי
הפועלי במגזר הציבורי, ובכלל החברה, בכל הנוגע להליכי התקשרויות.
החוק החיל על החברה את חוק חובת המכרזי , התשנ"ב 2991 )להל חוק חובת )ב (
המכרזי (, כאילו הייתה חברה ממשלתית. לפי חוק זה נדרשת החברה לבצע התקשרויות
באמצעות מכרז. לפי תקנות חובת המכרזי , התשנ"ג 3991 )להל תקנות חובת המכרזי (91,
מנכ"ל החברה ימנה לה, באישור הדירקטוריו , ועדת מכרזי אחת או יותר; הוועדה תכלול
שלושה חברי לפחות02, ועליה להחליט, בי היתר, א יש עילה לבצע התקשרות מסוימת בפטור
ממכרז או באמצעות מכרז סגור.
)1( ·˙Âȯ˘˜˙‰ ˙¯„Ò‰Ï Ï‰Â ‰¯·ÁÏ Ôȇ ÔÈÈ„Ú ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ
.ÌÈ˙Â¯È˘ È ˙  ÌÈÁÓÂÓ ,ÌȈÚÂÈ ˙˜ÒÚ‰Ï
__________________
תקנות חובת המכרזי תוקנו, והתיקו נכנס לתוקפו ביוני 9002. 91
החל מיוני 9002 קובעות התקנות כי על הוועדה לכלול, בי היתר, את מנכ"ל החברה או נציגו ואת 02
היוע המשפטי או נציגו.
67
19. הטיפול בנכסי של נספי השואה
,ÌÈʯÎÓ‰ ˙·ÂÁ ˙ ˜˙· ˘¯„ Î ÌÈʯÎÓ ˙„Ú ‰¯·ÁÏ ‰ ÈÓ ‡Ï Ï"Î Ó‰ ÈÎ ‡ˆÓ )2(
‡,‰È˙Âȯ˘˜˙‰Ó ˜ÏÁ Ï˘ ÔÚˆȷ ͯ„Ï Ú‚Â · ÌÈʯÎÓ ˙„Ú ¯Â˘È‡Ï ‰˜˜Ê ‡È‰ ÈÎ Û
.ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈÓ¯Â‚Ï ÍÎ ÏÚ ¯ÈÚ‰ ‡Ï ÔÂȯ¢¯È„‰Â
‡ÌÈÁÓÂÓ ,ÌȈÚÂÈ ˙˜ÒÚ‰ ÔÈÈ ÚÏ Ï‰Â ˙ Ή-ȇ ˙ ˜˙· ˘¯„ Î ÌÈʯÎÓ ˙„Ú ˙Ó˜‰-È
Ï˘ Ì˙ÂÎÊ· Ú‚ÙÏ ÏÂÏÚ ¯·„‰Â ,ÔȘ˙ ω ÈÓ ÈÏÏÎ ÌÚ ˙·˘ÈÈ˙Ó Ô È‡ ÌÈ˙Â¯È˘ È ˙ Â
.‰¯·ÁÏ ÌÈ˙Â¯È˘ ˙˙Ï ÌÈÈχȈ ËÂÙ ÌÈÚȈÓ
בעקבות הביקורת הודיעה החברה כי מונתה ועדת מכרזי .
)3( תקנות חובת המכרזי קובעות, בי היתר, את הליכי המכרז הסגור ואת אופ עבודתה של
ועדת המכרזי . בי היתר נקבע בתקנות כי מעטפות המכרז יישמרו בתיבה נעולה עד המועד
האחרו להגשת הצעות, וכי ה ייפתחו בנוכחות שלושה אנשי לפחות. עוד נקבע בתקנות כי
החלטות הוועדה יירשמו בפרוטוקול שעליו יחתמו חברי הוועדה הנוכחי בישיבה, וכי לאחר
בדיקת כל ההצעות תקבל ועדת המכרזי את החלטתה בנושא.
בפברואר 8002 ביקשה החברה מחמישה עשר גופי להגיש הצעות לאיתור נכסי במסגרת מכרז
סגור שהיא קיימה. שניי מעובדי החברה והיוע התכנסו לדיו בהצעות. באפריל ובמאי אותה
שנה התקשרה החברה ע ארבעה גופי .
··‰¯·Á‰ È„·ÂÚ ˙‡ ‰ ÈÓ ‡Ï Ï"Î Ó‰ ,‰Ó‚Â„Ï .ʯÎÓ‰ ÈÎÈω· ÌÈÓ‚Ù ÂÏÚ‰ ˙¯Â˜È
;ÍÎÏ ‰„ÚÂÈ ¯˘‡ ‰ÏÂÚ ‰·È˙· Â¯Ó˘ ‡Ï ˙ÂÙËÚÓ‰ ;ÌÈʯÎÓ ˙„Ú ȯ·ÁÏ ıÚÂȉÂ
‰˙Á‡ ‰¯·Á ˙„·ÂÚ È„È· ÂÁ˙Ù Ô‰ ;˙ÂÚˆ‰ ˙˘‚‰Ï Ô¯Á‡‰ „ÚÂÓ‰ È ÙÏ ÂÁ˙Ù ˙ÂÙËÚÓ
·È„È ÏÚ ÂÓ˙Á 2008 Ò¯ÓÓ 2008 ¯‡Â ÈÓ ‰„Ú‰ È ÂÈ„ Ï˘ ÌÈϘÂ˯ى È ˘ ;„·Ï
.„·Ï· ˙Á‡ ‰¯·Á ˙„·ÂÚ
: Ì È Ò Î ‰ Ï Â ‰ Èבחוק נקבע כי אחד מתפקידי החברה הוא לנהל את הנכסי שהועברו 2.
לידיה. לחברה הועברו נכסי כספיי , ניירות ער ונדל" מגופי שוני , ששוויי על פי הדוח
הכספי לשנת 8002 הוא כ 846 מיליו ש"ח. הנדל" מנוהל בידי חברת ניהול שמעסיקה החברה.
בחוק נקבע כי על החברה לפרס באתר האינטרנט שלה הוראות בעניי ניהול הנכסי של )א (
נספי השואה. היה עליה לעשות זאת בתו שלושה חודשי מיו הקמתה.
ÔÈÈ Ú· ˙‡¯Â‰ ‰Ï˘ Ë ¯Ë ȇ‰ ¯˙‡· ‰¯·Á‰ ‰ÓÒ¯Ù Ì¯Ë ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ· ÈÎ ‡ˆÓ
.‰‡Â˘‰ ÈÙÒ Ï˘ ÌÈÒÎ ‰ ωÈ
)ב( בחוזה בי החברה ובי חברת הניהול ממאי 7002 מצוי כי הצדדי יקבעו נוהלי עבודה
ודיווח ויצרפו אות לחוזה כנספח בתו 06 יו מיו חתימת החוזה.
·.·˙η ÁÂÂÈ„Â ‰„Â·Ú Èω ‰¯·Á‰ ‰Ú·˜ Ì¯Ë ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ
‰¯˜·· Ú‚ÙÏ ÌÈÏÂÏÚ ÁÂÂÈ„ ȯ„Ò ÌÈω ¯„Úȉ ÈÎ ‰¯·ÁÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó
˘.ÏÂ‰È ‰ ˙¯·Á ÏÂÙÈËÏ Â¯·Ú‰˘ ÌÈÒÎ ‰ ˙ÂÓÏ˘ ÏÚ ‰¯·Á‰ Ï
77