Diese Präsentation wurde erfolgreich gemeldet.
Wir verwenden Ihre LinkedIn Profilangaben und Informationen zu Ihren Aktivitäten, um Anzeigen zu personalisieren und Ihnen relevantere Inhalte anzuzeigen. Sie können Ihre Anzeigeneinstellungen jederzeit ändern.

מסמך מדיניות סביבתית למשק המים

  • Als Erste(r) kommentieren

  • Gehören Sie zu den Ersten, denen das gefällt!

מסמך מדיניות סביבתית למשק המים

  1. 1. 1 פרק ראשון היבטים מבניים של משק המים. – פרק שני צרכני המים. – פרק שלישי היצע המים לסוגיו – פרק רביעי איכות המים. – פרק חמישי משק המים בראיה אזורית. – פרק שישי מאזן מים סביבתי ועלותו. – כתיבה ועריכה: גדי רוזנטל רמי ארז ארגוני הסביבה מרץ 0202 מסמך מדיניות סביבתית למשק המים
  2. 2. 2 א. מבנה מוסדי לניהול משק בר קיימא לקחי המשבר במשק המים מלמדים, בין היתר, כי קול הציבור בשיח המים האזרחי לא נשמע. הציבור לא הצליח "לשמור על השומרים", עובדה שהביאה את משק המים למצבו הנוכחי. כדי לתקן מצב חמור זה, להגביר את השקיפות באשר להחלטות הנוגעות למשק המים ולאפשר לציבור הרחב להשמיע את דברו, יש לנקוט בשני צעדים מידיים: להוסיף נציגי ציבור למועצת רשות המים הגוף האחראי על קבלת החלטות במשק המים, ולהקים מועצה ציבורית למשק - המים. א. 0 הרחבת מועצת רשות המים יש להרחיב את הרכבה של מועצת רשות המים ולהוסיף לה ייצוג של גופים סביבתיים וחברתיים, כנציגי ציבור. מהלך זה נחוץ כדי להגביר את השפעת הציבור על קבלת ההחלטות במשק המים, שמתאפיין בהשפעה ממשלתית רחבה בעוד שקולו של הציבור נעדר כמעט לחלוטין. כיום חברים במועצה נציגי ממשלה ושני נציגי ציבור הממונים על ידי השרים. מינוי של נציג ארגוני הסביבה ושל נציג ארגוני חברה, יאפשרו להעלות על סדר יומה של המועצה נושאים ערכיים, נושאים סביבתיים ונושאים וציבוריים שנעדרים כמעט לחלוטין מסדר היום הנוכחי, יביאו לאיזון ההחלטות ויאפשרו לציבור להשמיע את דברו. א. 0 הקמת מועצה ציבורית למשק המים התיקון משנת 2002 רוקן מתוכן את סמכויות מועצת המים. כדי להפיח במועצה זו חיים חדשים, יש להגדיר מחדש את ייעודה, את מטרותיה, את סמכויותיה ולשנות את הרכבה. מועצה זו תייצג אינטרסים שאינם מקבלים כיום ביטוי ברשות הממשלתית ובמועצת הרשות. מוצע אם כן, להקים גוף רחב בו חברים נציגי ממשלה, נציגי החברה האזרחית, נציגי רשויות מקומיות ואגודות מים, נציגי צרכנים וחקלאים ונציגי אקדמיה. המועצה הציבורית תעסוק בגיבוש מדיניות ארוכת טווח לניהול משק מים בר קיימא, בנושאים עקרוניים במשק המים - דוגמת התפלת מי ים, רמת טיפול בשפכים וכו'. המועצה הציבורית תיפעל להגברת השקיפות והמעורבות הציבורית בתהליכי קבלת ההחלטות. עוד מוצע, כי המועצה הציבורית לא תהיה מעורבת בניהול השוטף. יש לציין, שחלופה זו דורשת שינוי בחוק המים. פרק ראשון היבטים מבניים של משק המים –
  3. 3. 3 א. 3 הפיקוח על המאגרים הטבעיים .1 יש למנות גורם אחראי על המאגרים הטבעיים ברשות המים. .2 יש לקבוע )ולעגן קביעה זו בחוק( את אחריותו וסמכותו של הגורם האחראי, לגבי ההפקה מהמאגרים הטבעיים כסופית ומוחלטת, וזאת בלא קשר למקומו ההירארכי .) והארגוני במערכת הרשות )ראה סעיף 4 .3 האחראי על המאגרים הטבעיים ישמש כפועל יוצא מתפקידו, גם כמרכז ועדת התפעול. .4 בהיבט הארגוני האחראי על מאגרי המים הטבעיים יישאר במערך הרשות ויהא - כפוף מנהלית למנכ"ל הרשות. א. 4. הפרדה בין תפקיד המנכ"ל ותפקיד יו"ר רשות המים .5 יש לבצע הפרדה בין תפקיד מנכ"ל מועצת הרשות ובין יו"ר המועצה. .2 מינוי יו"ר הרשות יתבצע בהמלצת שר התשתיות ובאישור מועצת הרשות בהליכי מינוי ובחירה שקופים. .7 לתפקיד היו"ר תמונה אישיות בעלת משקל ציבורי, שאיננו משמש בתפקיד עובד מדינה. .8 היקף משרתו של יו"ר הרשות ייקבע ע"י מועצת הרשות.
  4. 4. 4 א. צריכה ביתית וחיסכון .0 הקטנה וויסות צריכת המים הביתית מהווה מרכיב ליבה במאמץ לקדם אימוץ והטמעה של אורח חיים מקיים, על ידי הפרטים, הקבוצות והתאגידים, החיים ופועלים בישראל. .0 במטרה להביא את האוכלוסייה לקבלה והטמעה של אורח חיים מקיים, יש לאמץ לטווח בינוני יעד של צריכת 83 מ"ק/ נפש, זאת בהשוואה ל 107 מ"ק/ נפש בשנים - שלפני המשבר. מדיניות חיסכון זו חייבת לעמוד בעדיפות מרכזית בתכנית הפעולה של משק המים. .3 רכיבים עיקריים בתכנית לאומית להקטנת הצריכה הביתית:  הסברה, חינוך, מודעות לחיסכון במים.  גינון פרטי וציבורי חוסך מים.  הקטנת אבדנים )דלף והעלמות( ברשויות מקומיות .4 כלי המדיניות: שילוב של סבסוד ותמריצים כלכליים, פעולה ישירה של רשות המים באמצעות קבלנים מטעמה, אמצעי אכיפה. .5 עידוד מחקר ופיתוח להרחבת דרכי החיסכון ואמצעי המדיניות, במיוחד בתחום השימוש במים אפורים. יש ליצור שיח נמרץ ולהגיע להסכמות בסוגיה זו עם משרד הבריאות .6 יש להבטיח, כי מחירי המים לצריכה ביתית ישקפו את מלוא העלויות, כולל עלויות סביבתיות. פרק שני צרכני המים –
  5. 5. 5 ב. תעריפים למשקי בית .1 ייעודו המרכזי של התעריף הינו לשקף את מלוא העלויות, לרבות עלויות ההון ועלויות הנזקים לסביבה, ולקדם ע"י כך קיימות ויציבות. .2 ככלל, צרכי הפיתוח של משק המים והפגיעה במאגרי המים והסביבה, מצדיקים העלאה של התעריפים. .3 על מתכונת התעריף שתיקבע ליצור תמריץ אפקטיבי לחיסכון והתייעלות ולהבטיח עם זאת נגישות חיונית למים לכל חלקי האוכלוסייה. .4 ניתן להשיג זאת ע"י בניית תעריף מים מדורג, שהינו עדיף על העלאה יחסית אחידה. .5 במסגרת זו מוצע, כי יתקיים סבסוד צולב בין המדרגות הגבוהות לנמוכות. ע"י כך תקודם הקיימות במשולב עם צדק חברתי. .2 בנוסף לתמרוץ באמצעות התעריף, יש להתוות ולהפעיל מדיניות אקטיבית לעידוד החיסכון וההתייעלות במשקי בית, ואותה יש לממן מכספי הגבייה. )על מנת לשפר את האפקטיביות של העלאת תעריפי מדרגות הצריכה הגבוהה, יש להשקיע במדיניות לצמצום צריכה ובהסברה(. .7 בטווח הקרוב יש להשקיע מתקציב המדינה בתשתיות מוניציפאליות, בהן קיימת בעיית אובדן משמעותית )במיוחד ברשויות מקרב המגזר הערבי(.
  6. 6. 2 ג. מים אפורים ג. 0. הסדרה ע"י חקיקה של האפשרות למיחזור מים אפורים .1 הסדרה )באמצעות חוק( של מיחזור המים האפורים תאפשר פעולה של שוק מים מבוקר, בו תוכל יזמות פרטית לספק מקורות מים חליפים במגזר העירוני, תחת כללי מיחזור ברורים. .2 על החוק להבטיח מחד גיסא, את האפשרות למיחזור, ולמנוע מאידך גיסא, סיכונים בריאותיים וסביבתיים. .3 יש לכלול בחוק מנגנון לאישור מתקנים באורח בלתי תלוי בגורם יחיד, ומתוך ראייה כוללת של צרכי משק המים ובריאות הציבור. .4 במקביל, יש לבחון את מנגנוני הבקרה הנדרשים, על מנת לאפשר מחזור מים בתנאי תפעול ובקרה ריאליים. ג. 0. גיבוש תכנית ממשלתית לעידוד מחזור מים אפורים .5 יש ליזום תכנית ממשלתית לעידוד מיחזור מים אפורים, כחלק מהמאמצים לאזן את משק המים הארצי ולהעמידו על בסיס קיימות משודרגת. תכנית זו יכולה לחסוך למשק המים חלק משמעותי מעלויות ההתפלה. .2 תכנית העידוד תאפשר התחלת חדירת מערכות מיחזור למשק המים בארץ. כך יוכלו, תוך כשני עשורים, מקורות של מים אפורים להוות גורם משמעותי במשק המים הלאומי )ובלא פגיעה באספקת המים לחקלאות(. ג. 3. קיום מנגנון פיקוח ובקרה .7 יש לקדם הקמת מנגנון בקרה על מתקני מחזור המים האפורים. .8 יש לקדם בחירה במסלול אישור מוקדם של טכנולוגיות ומתקנים, והוצאות "תו תקן" לטכנולוגיות/ מתקנים, שתאפשר התקנה של מערכות תקניות ללא צורך בבדיקה פרטנית של כל בית ובית. .9 במסגרת זו, יאושרו גם המתקינים עצמם כבעלי אישור להתקנת מערכות מחזור מים אפורים, תוך הקפדה על הליך הסמכה מוסדר. .10 בהמשך להתקנה יהיה צורך במנגנון בקרה לגבי השימוש ודיווח איכות תקופתי )תחומים אלו מוצגים גם בטבלה שלהלן(. .11 גיבוש והטמעת התקנות יחייבו את החברות, הפועלות בשוק המים האפורים, לשאת באחריות לתפעול המערכות ולמניעת מפגעים. כך תישמר בריאות
  7. 7. 7 הציבור בלא הכורח בהישענות שוחקת על האחריות הישירה של משרד הבריאות עצמו )הכוונה למנגנון דומה בעיקרו לרישוי מעליות או מתקני חשמל, המעביר את האחריות מהמשרד הממשלתי אל החברה המסחרית ואל הבודק, המוסמך ע"י המשרד(. תקנות מים אפורים נדרשות נושא פרוט תקנות למתקני מחזור מים אפורים הגדרות איכות נדרשת למערכות מחזור תקנות מנהליות הגדרת כללים להתקנה, תחזוקה ובקרה למערכת מחזור מים אפורים הסמכת אנשי מקצוע הגדרת דרישות מאנשי התקנה ותחזוקה והקמת מערך הדרכה והסמכה ג. 4. קידום מִחזור מים אפורים בבתים פרטיים .12 התמודדות עם מערכות קטנות ורבות וללא תפעול ותחזוקה מקצועיים, מקשה על ניהול הסיכון הבריאותי והסביבתי. .13 גיבוש תקנות בנושא מתקנים אלו והטמעתו, תורמת להקטנה משמעותית של הסיכון, הנובע ממחזור מים אפורים ברמה הביתית. .14 מומלצת לפיכך, הכנסת דרישה של חוזה תחזוקה גם בבתים פרטיים ודיגום מים מושבים, כדרך לאיזון בין הצורך הקיים בבניה הכפרית ובין החשש ממערכות אלו. ג. 5. מיחזור מים בבתי דירות )בניה רוויה( ומסחרית .15 מיחזור מים בעסקים ברי רישוי מאפשר למנות גורם, האחראי לתפקוד ותפעול מערכת מחזור המים. באורח דומה ניתן גם בבתי דירות להגדיר, כי יוּתַר מיחזור מים אפורים רק בבניין בעל חברת ניהול ואחזקה מרכזית. יש לתת עדיפות לקידום תחום זה, בהיות פוטנציאל החיסכון בבניה רוויה גבוה ביותר. ג. 6. קידום המחקר והפיתוח בתחום מים אפורים
  8. 8. 8 יש להשקיע בהמשך מחקר בנושא המים האפורים, כבסיס לחיזוי ולפתרון בעיות בממשק חדש של מחזור מים אורבאני. נושאים מומלצים לבחינה )חלקם כבר נחקרים(: מוצרים ושירותים ייעודיים לתחום השפעת מחזור מים אפורים - על ספיקות מי הביוב ותנועת המוצקים סקרים וניתוח פתוגנים ואפידמיולוגיה - - תפקוד מערכות בקנה מידה מלא לאורך זמן. ד. הצריכה החקלאית .1 לחקלאות המושקה ערכים סביבתיים חיוביים )נוף ירוק ושטחים פתוחים(, לפיכך, היקפה הכולל צריך להיות דומה להחלטת הממשלה בנושא, כ 1.1 מיליארד מ"ק. - זאת תוך שינוי יסודי בתמהיל המים וביסוסו בעיקר על מי קולחים. .2 לצורך מיצוי תהליך ההמרה משפירים לקולחים נדרשים כמה אמצעים משלימים בתחום המחירים:  השוואת מחירים של החקלאות המחופה )חממות ורשתות(, שערכיה הסביבתיים נמוכים יותר, לתעריפי הסקטור העירוני.  השוואת מחירי השפירים של המפיקים הפרטיים לתעריפי חברת מקורות וזאת באמצעות התאמת היטלי ההפקה. .3 אמצעים חשובים נוספים, אותם יש להפעיל לייצוב החקלאות ומשק המים  כללים מחייבים לפיצוי החקלאים במצבי קיצוץ.  תמיכה במענקים בציפוי מאגרי הקולחים, )הגדלת היצע הקולחים ופיצוי להקטנה, שתנבע מהחיסכון בצריכה העירונית(. ה. השבת המים לטבע ומאגרי המים הטבעיים .0 על מנהלי משק המים להעניק לסוגיה זו מעמד ועדיפות גבוהים יותר מאלה, לה היא זוכה כיום. יש לגבות עדיפות זו במעשה ולא רק במוצהר. .0 קביעה ושמירה על מפלסים וקווים אדומים גבוהים בכנרת, באורח מוקפד ובלתי מתפשר.
  9. 9. 9 .3 שימור ושיקום הנחלים ובתי הגידול הלחים יתבססו על מי המקור הטבעיים, בכמויות, באיכויות ובמשטר הזרימה הדומים לאלה שהיו בעבר. .4 מעיינות תפוסים ישוחררו ובמקומות שבהם השאיבה הביאה לדלדול וייבוש מעיינות ולייבושם, יופסק השימוש בקידוחים. .5 זרימות חורפיות ושיטפונות, הם חלק בלתי נפרד של מהמערכת האקולוגית בנחלים ויש להבטיח רמה מוסכמת אשר תספיק לקיומן של המערכות האקולוגיות. .6 תהליך חידוש השפיעה הטבעית והשבת מי המעיינות לנחלים ולבתי הגידול הלחים, ייעשה באופן הדרגתי, תוך כדי מתן פתרונות חלופיים לצרכנים. עלייה במפלסי האקוויפרים ושמירתם גבוהים, תאפשר חידוש והתגברות שפיעה של חלק מהמעיינות. .7 קידוחים חדשים: המגמה העקרונית תהיה שלא להוסיף קידוחים חדשים באזורים שבהם יש חשש לפגיעה בשפיעת מעיינות, ובקיומם של בתי גידול לחים מכל סוג שהוא. .8 המים הדרושים להשבה והחייאה מחדש של הנחלים ובתי הגידול הלחים שיובשו בשל שאיבות יתר הם מוצר ציבורי. על המדינה חלה החובה להשיב – מים אלה לטבע, בכמויות באיכויות ובמשטר בהזרימה הדומים לאלה שהיו בעבר. .9 על פי מסמכי התכנון של רשות המים, העוסקים בהערכת צורכי ההתפלה של ישראל, הכמות שמשק המים יקצה לטובת הנחלים ובתי הגידול הלחים ולא תושב למשק המים )איבודים למיניהם( מוגבלת ל 50 מלמ"ק בשנה. - .02 הצעתנו היא כי עד שנת 2030 יוקצו להשבת מים לנחלים ולבתי הגידול הלחים 180 מלמ"ק בשנה, באיכות מי מקור )נטו(. )כמות זו אינה כוללת את שיקומו המלא של הירדן הדרומי(. .00 התחלת פרויקט בין לאומי של שיקום נהר הירדן .00 הגברת האכיפה וההסברה למניעת זיהום בתי הגידול.
  10. 10. 10 א. התפלת מי ים .1 חלק משמעותי ממקורות המים השפירים למגזרי האוכלוסייה השונים, יתבסס בעתיד על מים מותפלים. .2 יש להדגיש עם זאת, כי ההתפלה סותרת את עקרונות הקיימות בשל צריכת החשמל המרובה שלה הגורמת לפליטות גזי חממה )ומזהמים נוספים( וכן בשל תפיסה הכרחית של משאבי קרקע וחוף יקרים. קיים חשש כי תודעת השפע המדומה שיוצרת ההתפלה, תיפגע באפקטיביות של ייעול וצמצום הצריכה. .3 לפיכך, יש להעמיד את היקף ההתפלה על מינימום סביר )עפ"י מאזן מים סביבתי(. הווה אומר, כי עד 2030 יש להסתפק בכמות של כ 250 מלמ"ק. זאת בשונה - - מהמגמה המסתמנת בתכניות רשות המים, להרחיב את היקף ההתפלה ל 1,120 מלמ"ק ב 2030 . במקביל, יש לשאוף לצמצום מספר המתקנים, כדי לחסוך - במשאבי קרקע. .4 תכנון מתקני ההתפלה ייעשה בראיה סביבתית תוך שימור מירבי של משאב הקרקע, צמצום פליטות גזי חממה והימנעות מפגיעה בסביבה הימית. .5 בהיבט הכלכלי, נאמד ערך הנזקים הסביבתיים )תיקון למחירי החשמל בגין פליטות וערך משאבי החוף( ב 25 סנט/מ"ק, המהווים תוספת של כ 40% לעלות הישירה - - הממוצעת. סה"כ עלות המים המותפלים מגיעה לכ 90 סנט/מ"ק. - ב. ייבוא מים .1 ייבוא מים בהיקף מוגבל )עם אפשרויות הרחבה בעתות מחסור(, יכול לתרום לאורך זמן, ליציבות משק המים ולהקטנת סיכונים למשאבי המים הטבעיים. .2 מומלץ לבחון את הנושא בגישה חיובית ולבצע פרויקט פיילוט קטן היקף, במטרה ללמוד באורח מעשי את מכלול ההיבטים הרלוונטיים להפעלתו. .3 בהתאם לתוצאות ולקחי הפרויקט, יש לגבש מדיניות יישומית בנוגע לשימוש בייבוא מים. פרק שלישי ניהול ההיצע –
  11. 11. 11 .4 יש לקדם טיפול ביבוא, כפתרון לבעיה המבנית של מחסור מים ברצועת עזה. ג. קולחים .1 יש לראות בקולחים משאב מים לאומי המשמש בעיקר להשקיה חקלאית. יש להבטיח רמת טיהור גבוהה על מנת למנוע סיכונים לאדם, לחי ולצומח סביבה. .2 כמו כן יש לעודד ולקדם תכניות ליצירת תשתית המחברת אזורי היצע לאזורי ביקוש. .3 האינטרס הסביבתי מחייב, כי הקולחים ימירו באופן מלא מים שפירים )וזאת ללא גידול בכמות המים הכוללת, שתוקצה לחקלאות(. מיצוי עיקרון ההמרה, משמעותו בחינת האפשרות של הולכה לאזורים פריפריאליים רחוקים. כמו כן יש לעודד ולקדם תכניות ליצירת תשתית המחברת אזורי היצע לאזורי ביקוש. יש להגביר מעורבות תכנונית ממשלתית ולקדם בדיקה של היתכנות כלכלית.. .4 בתהליך המעבר של החקלאות להשקיה בקולחים טמונים גם סיכונים סביבתיים ובריאותיים. לפיכך, יש לקדם את קצב אימוץ תקני האיכות המחמירים. .5 יש להקצות לצרכים אלו משאבים למחקר, פיתוח וניטור. א. מניעת זיהום מי תהום .1 נושא מניעת זיהום מקורות מים ושיקום מקורות מים מזוהמים צריך להיות אחד מהנדבכים המרכזיים של ממשלת ישראל לטיפול במשבר המים בטווח הקצר וכאמצעי מדיניות עקרי לטווח הארוך, במסגרת ניהול בר קיימא של משק המים ולצורך ההגנה על בריאות הציבור מפני אספקת מי שתיה המכילים מזהמים. בעניין זה, על רשות המים, כגוף האחראי על ניהול משק מים בר קיימא במדינת ישראל, לפעול לטיוב בארות מי השתיה המזוהמות, כחלק מסדר העדיפויות הראשוני לטיפול במשבר. .2 על המשרד להגנת הסביבה, כגוף התובע בפלילים בנושא של זיהום מים, ועל בתי המשפט ליישם את מלוא הכלים שמקנה להם החקיקה לצורך הטיפול בנושא זה, פרק רביעי איכויות המים –
  12. 12. 12 בין היתר, באמצעות ענישה בפלילים של נושאי משרה בגין עבריינות סביבתית והטלת ענישה מחמירה יותר על מזהמי מים מכוח הוראות חוק המזהם משלם. רק כך תיווצר הרתעה אמיתית ויינתן המשקל המשפטי הראוי לעבירות אשר פוגעות במשאבי הציבור המשותפים לכולנו. .3 על מנת לשפר את האכיפה בתחום של עבריינות סביבתית, יש להקים פרקליטות ייעודית שתפקידה לגבש מומחיות, כלים ייחודים ואתוס משפטי בנושא זה. דוגמא לדגם מוצלח של פרקליטות כזו, כאשר מדובר בסט מיוחד של עבריינות שנדרש טיפול ממוקד בה, ניתן לראות בפרקליטות מיסוי וכלכלה שנועדה להלחם באופן ייעודי וממוקד בסט מיוחד של עבירות עבירות כלכליות. זאת במקום המצב – הקיים כיום, בו הטיפול במרבית תיקי התביעה של המשרד להגנת הסביבה מופרט באמצעות טיפול על ידי עורכי דין פרטיים. .4 אין להשלים עם מצב שבו המדינה עצמה משחיתה את מקורות המים שלה, דוגמת הזיהום שנגרם על ידי משרד הביטחון בבסיס חיל האוויר בחצור, ואין להשלים עם מדיניות סלחנית של הרשויות המופקדות על נושא שמירת מקורות המים של המדינה כלפי מזהמים מדינתיים בנושא זה. על היועץ המשפטי לממשלה לקבוע בנושא זה כלים אשר יאפשרו לרשות המים, למשרד להגנת הסביבה ולמשרד הבריאות לפעול כנגד מזהמים מטעם המדינה ולא לאפשר להם ל"הסתתר" מאחורי "חסינות" זו. .5 על רשות המים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ליישם באופן אפקטיבי וכולל את הכלים שהעניק להם המחוקק לצורך טיפול מיידי בזיהומי מים. בעניין זה לדוגמא, על המשרד להגנת הסביבה להקים מנגנון אשר יאפשר הפעלת סמכותו בהתאם לפקודת בריאות העם לעניין טיפול במפגעי ביוב 1 . .2 יש לטפל באופן מבני בריב הסמכויות הבלתי ענייני בין רשות המים לבין המשרד להגנת הסביבה, אשר תוצאתו פגיעה חמורה במקורות המים ובבריאות הציבור. בעניין זה, יש לפעול, בין היתר, גם להשלמת הליך התקנת התקנות בנוגע לזיהום מקווי דלק, ממיכלי אחסנה תת קרקעיים של חומרים מסוכנים ורעילים - 2 ומקווי ביוב, אשר מהווים גורם סיכון לזיהום מים. 1 כאמור לעיל, ראו סעיף 21 א) 1( לפקודת בריאות העם לעניין סמכות זו. 2 לעניין זה, ראו העתירה התלויה ועומדת של אדם טבע ודין בג"צ 11180/05 אדם טבע ודין נ' השר לאיכות הסביבה. המדינה – . צריכה להגיש הודעה מעדכנת בתיק זה עד לסוף חודש פברואר 2010
  13. 13. 13 .7 לצורך ההגנה על בריאות הציבור והגשמת הזכויות לחיים, לבריאות, לסביבה נאותה ולשוויון של תושבי המדינה, על שר הבריאות לעדכן לאלתר את תקנות איכות מי השתיה מכוח פקודת בריאות העם, על מנת שהתקן לאיכות מי שתיה במדינת ישראל יהיה בהתאם לתקנים המקובלים בעולם המערבי המודרני. בעניין זה קיימת חשיבות להגברת ניטור המזהמים במי השתיה בהתאם להמלצות ועדת עדין בנושא. ב. מניעת זיהום נחלים בשנים האחרונות השקיעו המדינה והרשויות המקומיות כשבעה מיליארד שקל בהקמת מכונים לטיפול בשפכים. המשרד להגנת הסביבה השקיע כ 150 מליון שקל בהכנת - תוכניות אב לשיקום נחלים. למרות השקעות נרחבות אלה כמעט כל נחלי הארץ סובלים מזיהום ניכר, שהוא תוצאה של הזרמת שפכים גולמיים והזרמת קולחים ברמת טיהור נמוכה והמשך תפיסת הנחלים חלק ניכר מנחלי הארץ כחצר אחורית זנוחה ומזוהמת. הסיבות המרכזית להמשך הזנחת הנחלים הוא חוסר מודעות בדבר הפוטנציאל שלהם כאתרי טבע, נופש ופנאי וכמשמרי מגוון ביולוגי, אך גם בעקבות כשל האכיפה לו שותפים הרשויות המקומיות, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. .1 על המשרד להגנת הסביבה ועל רשות המים להגביר את האכיפה על המזהמים באמצעות החוקים והצווים הקיימים בחוק ובהם צו לתיקון מעוות. .2 על המערכת המשפטית להחמיר באופן ניכר את הענישה נגד המזהמים. בכלל זה הגדלת קנסות, הטלת אחריות אישית וגזירת עונשי מאסר. הקמת בית דין למים ולסביבה תגדיל את אפקטיביות ההרתעה. .3 על הגופים המטפלים בנושא שיקום נחלים לפעול על בסיס גישה מערכתית לאגני היקוות זאת בשונה מהגישה כיום המתייחסת בעיקר לנתיב הזרימה הראשי. יש לטפל במכלול המזהמים המצויים באגן ההיקוות של הנחל בו זמנית, ולא באופן נקודתי או חלקי בלבד . .4 על רשויות הניקוז ורשויות הנחלים לטפל בנחלים בראיה סביבתית מקיימת, ולחדול מלראות בהם אפיקי ניקוז בלבד, שכל מטרתם להוביל את הניקוז לים ולמנוע הצפות.
  14. 14. 14 .5 יש להגביר את מערך הניטור ואת מערך הדיגום של הנחלים. כיום דוגמת הרט"ג את הנחלים פעמיים בשנה בלבד בסתיו ובאביב. הגדלת מספר הדגימות תאפשר פיקוח - טוב יותר על המזהמים ותגדיל את בסיס הידע באשר למצב הנחלים ובאשר לצרכי השיקום. .2 על רשות המים לקיים את החלטת הממשלה להשיב מים לנחלים בכמות ובאיכות שתאפשר את שיקומם. על הרשות להקצות את כמות המים הדרושה לנחלים ולהתחיל את ההשבה ללא דיחוי. המשך זיהום הנחלים והמחסור החמור במים בהם גורמים להרס בלתי נסבל של החי והצומח בנחלים ומעמידים בספק את סיכויי השיקום. ב. 0. מניעת הזיהום .7 תשתיות ביוב מקומיות יש לזרז הקמת מכונים לטיהור שפכים במקומות בהם טרם - הוקמו; להשלים את הקמת המכונים שטרם הושלמו; לתחזק בצורה מיטבית את המכונים הקיימים ולמנוע תקלות, שגורמות להזרמת שפכים וקולחים לנחלים; למנוע תופעות של זרימת קולחים ברמת טיהור נמוכה מהמאגרים לנחלים. .8 בורות ספיגה יש להקים תשתיות ביוב בכל הישובים בארץ ולמנוע את תופעת – הבורות, המזרימים שפכים ישירות לקרקע ולסביבה. .9 בקרה ופיקוח על השימוש בדשנים ובחומרי הדברה יש לאסור שימוש בחומרי – הדברה רעילים בקרבת נחלים ומקורות מים. יש ליצור אזורי חייץ בין השדה המעובד לבין הנחל ולמנוע עבודות חקלאיות בקרבת. .01 פסולת יש לטפל באתרי הפסולת הפיראטיים מהם זורמים תשטיפים לנחלים ולמנוע – השלכת פסולת ופסולת בנייה לערוצי הנחלים באמצעות אכיפה. .11 בתי בד יש להגביר את האכיפה עליהם למניעת זיהום מבתי בד בגפת, ובעקר )תוצר – הלוואי של יצור השמן(. .12 ברכות דגים יש להשלים התקנת תקנות להזרמת פלט ברכות דגים לנחלים ולהמנע - ככל האפשר מהזרמת הפלט. ג. מבנה תאגידי המים, המספקים שירותי מים .1 על מדינת ישראל להקצות משאבים לצורך הקמת תשתיות מים וביוב, מקום בו אין תשתית כזו בתחומי רשות מקומית, וזאת ללא תלות בשאלת הקמתו של תאגיד.
  15. 15. 15 .2 יש לפעול ליישום החלטת הממשלה בנוגע לתאגוד אזורי, לתקן את חוק תאגידי מים וביוב בהתאם, להגביל את כמות התאגידים, ולהבטיח הגיון כלכלי, סביבתי, גיאוגרפי וחברתי ברשויות המרכיבות את התאגידים האזוריים. .3 יש לקבוע תמריצים לאיחוד תאגידים קיימים, לצורך יצירת תאגידים אזוריים חזקים יותר, ולהבטיח כי רשויות שטרם הקימו תאגיד מים וביוב יצורפו לתאגידים קיימים. ניתן להציע תמריצים כלכליים לצירופן של רשויות מדרגה סוציו אקונומית נמוכה, לרשויות חזקות יותר. בטווח הארוך המדינה תפיק מכך - תועלת, באשר התאגידים יפעלו באופן עצמאי יותר והמדינה לא תצטרך לממן הקמתן של תשתיות מים וביוב באמצעות מענקים .4 אין ליישם את השלב השני של חוק תאגידי מים וביוב. יש לשנות את החוק כך שלא תתאפשר הפרטה מלאה של משק המים והביוב העירוני. .5 יש לעדכן את סל השירותים החלים על תאגידי המים והביוב, על מנת להבטיח את האינטרסים הציבוריים, הסביבתיים והחברתיים שבאספקת שירותי מים וביוב ולהבטיח את אכיפתם על התאגידים. ד. הקמת בית משפט לענייני מים וסביבה .1 כללי המסגרת, לפיהם פועלת הרשות השופטת, טרם הותאמו לצרכיה המשתנים של החברה, בתחומי ההגנה על הסביבה בכלל, ועל מכלול היבטי ניהול המים בפרט. המאבק המחריף על שימושי הקרקע, הזיהום המתמשך של מקורות המים, הפגיעות במשאבי הטבע ומכלול ביטויה המתמשך של העבריינות הסביבתית בישראל, מחייבים את המחוקק לאמץ גישה שונה כלפי סוגיות אלה. .2 פועל כיום בית משפט למים, אך תחום פעולתו מצומצם ונוגע בעיקר ליחסי אזרח – רשויות. .3 יש להעניק לסוגיות המים והסביבה מעמד משפטי דומה, לאלה העוסקים במשפחה ובתעבורה. .4 הקמתו של בית משפט לענייני מים וסביבה יביא לשדרוג משמעותי של האכיפה, שבמצבה הרופס, שתואר בפרקי המסמך, אינה מסוגלת להתמודד באורח אפקטיבי עם הפגיעה במשאבי המים והסביבה.
  16. 16. 12 1. יש לחתור להסכם חלוקה וניהול משק המים, המגדיר זכויות, חובות ומגבלות הדדיות בתחום א. גישה למים. ב. שימוש במים. ג. טיפול במים. ד. מניעת הזרמת מי שופכין. יש לתמוך הסכם זה במערך מנגנונים המסדיר זכויות, חובות ומגבלות אלה ומבטיח שימור כמות ושימור איכות הזרימה לכל משאבי המים המשותפים. 2. שיתוף פעולה אזורי לטיפול במקורות הזיהום באקוות ההר ובאגן הירדן ומניעתם, הינו חיוני: א. לטיהור ושימוש חוזר בשפכים. ב. לשמירה על מקורות המים השפירים המשותפים והרגישים מאוד לזיהום. ג. להקטנת התלות במים שפירים. 3. לצורך ייצוב משק מים אזורי מקיים, הנשען על עקרונות של הוגנות, יש להעלות את היצע המים לגדה המערבית ולעזה. יש לחתור באורח הדרגתי לשוויון בתצרוכת הביתית של מים לנפש בין ישראל לגדה המערבית ולעזה. לצורך זה, יש להבטיח בשלב הראשון "מנת ברזל", שתעמוד על מינימום מקובל של 20 מ"ק לנפש לשנה מים שפירים. – 4. יש לגבש מדרג מחיר למים, אותם מוכרת ישראל לפלשתינאים, על פי העקרונות הבאים: א. מחיר נמוך, המאפשר נגישות לשימוש למנת הברזל ) 20 מ"ק לנפש לשנה(. ב. מחיר נמוך של מים לטבע ולחקלאות, במקומות בהם אין חלופה כלכלית )תמהיל של קולחים ושפירים(. ג. לכל יתר היעדים, מחירים אחידים, המבטאים את העלות השולית של השימוש באותו משאב. 5. על ישראל לסייע בקידום פעולת גיוס משאבים בין לאומיים, לקידום פרויקטים של הקטנת דלף, אבדנים, טיהור ושימוש חוזר בשפכים. פרק חמישי משק המים בראייה אזורית -
  17. 17. 17 2. יש לגבש ולבסס מנגנון ניהול מחלוקות אפקטיבי ומקיף, על מנת להבטיח פתרון אפקטיבי והולם במקביל לוועדות מים משותפות או לגופים בילטראליים אחרים, מוצע להקים "ועד מנהל לגישור מים", לו יהיה שותף גורמים בינ"ל, וייעודו קידום תהליכי גישור או בוררות בנושאים, אותם לא ניתן לפתור במסגרת אחת מהרשויות האחרות. 7. לרצועת עזה נדרשת תכנית נפרדת, במימון בינלאומי, של בניית משק מים עצמאי, שתתבסס, בהיעדר מקורות טבעיים, על שילוב בין התפלה וייבוא. על ישראל לסייע בקידום תכנית זו. א. מאזני מים כסיכום וכאינטגרציה של היעדים ואמצעי המדיניות הסביבתיות שהומלצו, נבנה מאזן מים חלופי, המתבסס על העקרונות שפורטו. המאזן מוכוון ל 2030 הוא מושווה למאזן המים - )המצורף להלן( על פי גישות תכנון מקובלות. ביישום קווי המתאר, המופיעים במסמך זה, יש כדי להביא לתוצאות הבאות: .0 - - - בגישה הסביבתית הצריכה הביתית תהיה נמוכה ב 2030 ב 330 מלמ"ק. כ 25% פחות מזו שבגישה המקובלת. .0 החקלאות תישאר פחות או יותר, בגודלה הנוכחי )לפני המשבר(, בהשוואה להיקף גדל בגישה המקובלת. .3 תתאפשר הקצאה גדולה הרבה יותר של מים טבעיים שפירים לשיקום נחלים. .4 תהיה תרומה גדולה יותר להקטנת פערי הצריכה בין ישראל לפלשתינאים. .5 יקטן היקף ההתפלה הנדרש בכ 300 מלמ"ק בשנה, כ 30% בהשוואה לגישת - - התכנון המקובל. כתוצאה מכך ימנעו חלק מהסיכונים הסביבתיים הנובעים מההתפלה. .6 במהלך שני העשורים הקרובים ניתן יהיה להסתפק במתקני ההתפלה שעליהם כבר החליטה הממשלה ) 250 מלמ"ק(, ולא יהא צורך, תחת יעדי התכנון הנ"ל, במתקנים נוספים. .7 היקף השאיבה השנתית מהמאגרים הטבעיים יהא נמוך ב 75 מלמ"ק מהמילוי - החוזר, מצב שיעלה את קיימות האוגר ויאיץ את שיקומו. תחת הנחות סבירות לגבי החיסכון בצריכה הביתית, ניתן יהא להשתמש במחצית השנייה של העשור הקרוב פרק שישי מאזן מים סביבתי ועלותו - סביבתי
  18. 18. 18 בחלק מהמים המותפלים, להחדרה למאגר התפעולי ומכאן לשיקומו לרמה של 1.5 מיליארד מ"ק בתוך עשור. .8 העלות הכוללת של אספקת המים לאוכלוסיה )עלות משק המים( תהיה נמוכה יותר באופן משמעותי. .9 מכאן, שבגישה הסביבתית יש כדי לשפר את קיימותו של משק המים בישראל הן מבחינת יציבותם של המאגרים הטבעיים, הן בהקטנת סיכונים סביבתיים הכרוכים בהתפלה והן מבחינת הקטנת העלויות המושתות על הצרכן והמשק הישראלי. .02 מומלץ לפיכך, לאמץ את עקרונות הגישה המוצעת ואת היעדים הכמותיים, הגלומים במאזן המים הסביבתי.
  19. 19. 19 מאזני המים: צריכה ושימושים )מלמ"ק( 0232 0227 גישה מקובלת גישה סביבתית בית 935 1225 722 תעשיה 115 115 89 חקלאות: שפירים ¹ קולחים ואחרים 530 219 450 870 300 800 טבע ונחלים 180 50 7 "שכנים" 330 275 140 סה"כ 0,662 3,205 0,047 מקורות המים )מלמ"ק( 0232 0227 גישה מקובלת גישה סביבתית שאיבת שפירים נטו 1404 3 1100 1175 שאיבת מליחים 230 230 224 קולחים 570 240 347 התפלת מי ים 940 127 4 220 יבוא - - 20 שיטפונות 40 40 48 סה"כ 0,662 3,205 0,047 3 באתר רשות המים פורסמו כמה נתונים על היקף השאיבה. אחד מהם הוא 1,312 מיליארד מ"ק, אך אז המאזן לא נסגר. המספר שנרשם כאן מאפשר את סגירת המאזן. 4 היקף ההתפלה על פי הגישה התכנונית המקובלת יהיה גבוה בכ 180 מלמ"ק ) 15% מהמילוי החוזר( מעל - ל 940 מלמ"ק כרזרבה לשנים שחונות; קרי 1.120 מיליארד מ"ק ב 2030 . בגישה הסביבתית היקף ההתפלה - - יוכל להיות 720-220 מלמ"ק ב 2030 , הן בשל היקף השאיבה הנמוך, המהווה מעין רזרבה, ובמיוחד אם - תהיה אופציית יבוא.
  20. 20. 20 ב. העלות למשק ולציבור )ניתוח ראשוני( כהשלמה להשוואה המאזנית בין החלופות נבחן את המשמעות הכלכלית של יישומן. ההשוואה היא מצומצמת ותיעשה בממד העלויות בלבד וללא התייחסות לתועלות שינבעו מהגישה הסביבתית ואשר פורטו בגוף העבודה ומתבטאות כלכלית במניעת העלויות הסביבתיות. נדגיש כי חשיבותו העיקרית של הניתוח היא בממד ההשוואתי של משק המים בכללותו, ולא בנתוני המחירים עצמם שבחלקם מבוססים על הנחות. העלות השנתית מוגדרת כמכפלת הכמויות לפי המאזנים, בצד ההיצע בעלות למ"ק, על פי פרמטרים מקובלים של חברת מקורות, אגודות מים ומשקי מים עירוניים. נעשתה הפרדה בין העלויות של משק המים החוץ עירוניות, לבין עלויות המים התוך עירוניות )ראו פארטו, 2007 וכן דוח ועדת גרונאו, 2002 (. העלויות התוך עירוניות בקולחים יקרות יותר בחלופה הסביבתית, בשל הצורך באספקה לאזורים רחוקים יותר. העלויות התוך עירוניות למ"ק גבוהות יותר עקב העלות הנדרשת למימוש החיסכון, אולם הכמות, כמובן, נמוכה יותר. השוואת עלות משק המים ב - 0232 המקור ש"ח/מ"ק מלש"ח גישה מקובלת גישה סביבתית מקובלת סביבתית חוץ עירונית שפירים טבעיים 1,250 1,722 1.50 1.50 התפלה 2,394 3,254 3.20 3.20 יבוא 252 3.20 מליחים 345 345 1.50 1.50 קולחים 927 900 1.75 1.50 שיטפונות 12 12 0.3 0.3 סה"כ חוץ עירונית 5,581 2,274 תוך עירוניות 7,200 8,222 8 2.5 עלות סביבתית התפלה - 725 1,282 1.15 1.15 עלות סביבתית יבוא - - 23 0.20 סה"כ תוך עירונית+פליטות 8,428 9,504 סה"כ כולל 14,009 12,178

    Als Erste(r) kommentieren

    Loggen Sie sich ein, um Kommentare anzuzeigen.

Aufrufe

Aufrufe insgesamt

612

Auf Slideshare

0

Aus Einbettungen

0

Anzahl der Einbettungen

2

Befehle

Downloads

5

Geteilt

0

Kommentare

0

Likes

0

×