SlideShare a Scribd company logo
1 of 3
Download to read offline
‫אוכל‬
‫לא‬

‫זורקים?‬

‫15 אלף טונות של פסולת אורגנית – רובה שאריות ועודפי מזון –‬
‫נזרקות מדי שנה מבסיסים ברחבי הארץ # הפקודות מקשות על‬
‫החיסכון, חיילים מבזבזים בחדרי האוכל, ואף פירור לא מגיע לעמותות‬
‫שמחלקות ארוחות לנזקקים # צה"ל מבטיח מהפכה: השינוי, בינתיים,‬
‫מתחיל מלמטה – כמו בר סלטים שחוסך בירקות‬

‫א‬
‫"אם יש גוף שיש בו כל כך‬
‫הרבה מזון לא מנוצל - אין‬
‫הצדקה לא לעשות בו‬
‫שימוש". חייל מפנה את‬
‫הזבל אחרי הארוחה‬

‫62‬

‫י"ב בתמוז התשע"ג /‬

‫מאי רש | צילום: תם ביקלס‬

‫רבעה מיליארד טונות של מזון מייצר העולם מדי שנה; כשני‬
‫מיליארד מתוכם מושלכים לפח הזבל עוד לפני שהגיעו לצלחת –‬
‫וזאת כשברקע מיליארד אנשים רעבים ברחבי הגלובוס. כך קובע‬
‫דוח שפורסם בחודש ינואר וחובר על ידי ד"ר טים פוקס, ראש‬
‫המחלקה לאנרגיה וסביבה במכון המהנדסים של בריטניה. הוא‬
‫טוען שבזבוז המזון הוא תופעה עולמית, אבל לא מאבד תקווה.‬
‫ד"ר פוקס מציין שעל ידי התנהלות נכונה ומספר צעדי התייעלות פשוטים יהיה‬
‫ניתן להפיק בין 06 ל־001 אחוזים יותר מזון מחומרי הגלם בעולם, במקום אלה‬
‫שנזרקים היום לחינם. באותן שורות הוא קורא לממשלות ברחבי העולם, לאזרחיהן‬
‫ולספקי המזון לחשוב פעמיים לפני שמורידים את הזבל - ולזרוק פחות אוכל.‬
‫גם הישראלים חוטאים בבזבוז מזון, ואפילו די מצטיינים בתחום. לפי‬
‫המשרד להגנת הסביבה, בארץ הקודש זורקים בכל שנה שני מיליון טונות של‬
‫מזון - בעוד כ־7.1 מיליון ישראלים, לפי המוסד לביטוח לאומי, חיים בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי. באופן תיאורטי, יש מספיק מזון להאכיל אותם - אלא שהוא‬
‫נמצא במזבלה.‬

‫כאחד הארגונים הגדולים בארץ, גם צה"ל מתמודד עם תופעת בזבוז המזון.‬
‫לפי נתונים של משרד הביטחון שהגיעו ל"במחנה", כ־051 אלף טונות של‬
‫פסולת נזרקות מבסיסי הצבא מדי שנה: מתוכן 041,15 טונות פסולת אורגנית,‬
‫רובה שאריות ועודפי מזון. מדובר בסוגיה מורכבת: צה"ל נדרש להאכיל מדי‬
‫יום מאות אלפי חיילים, קצינים ונגדים, ועדיין לשלוט בכמות האוכל שנזרק.‬
‫תוסיפו לקלחת את הקיצוץ בתקציב הביטחון והכסף שנזרק לפח יחד עם‬
‫האוכל – וקיבלתם מתכון לבעיה רצינית.‬
‫אומרים שהצבא צועד על קיבתו, ובהתאם - נושא בזבוז האוכל מעסיק את‬
‫הדרגים הגבוהים בצה"ל, שפועלים כדי לחסוך במזון ובממון. העיסוק מגיע‬
‫עד נגד המטבח והחייל הפשוט בקצה, שיכול לצמצם את כמות עודפי המזון‬
‫על ידי כמה פעולות פשוטות. לצד המספרים המדאיגים, או בגללם, בשנים‬
‫האחרונות נעשו צעדים מרחיקי לכת בתחום. העתיד, אומרים בצה"ל, מבטיח‬
‫עוד יותר. "אנחנו חיים במדינה עם מציאות תקציבית לא קלה", אומרת ראש‬
‫ענף המזון במחלקת הציוד הלוגיסטי באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל),‬
‫המשך בעמוד הבא‬

‫/ 02 ביוני 3102 72‬
‫עשה זאת בעצמך‬

‫051 אלף טונות של פסולת‬
‫נזרקות מבסיסים מדי שנה. מזבלה‬
‫במרכז הארץ. למטה: פח בחדר אוכל‬
‫צה"לי, אחרי ארוחת צהריים‬
‫צילום: ברית שליט‬

‫5 טיפים לחייל החסכן‬

‫סגור היטב את קופסאות הממרחים‬
‫("חומי", לדוגמה): כך תשמור על‬
‫טריות הממרח לאורך זמן‬
‫לא אוכל את אחד המרכיבים במנת‬
‫הקרב? העבר אותו למטבח – שם‬
‫יידעו איך להשתמש בו‬

‫"כשהחיילים בוחרים את הירקות - פחות אוכל מתבזבז". חדר אוכל צבאי‬

‫ממיין עגבניות בתורנות מטבח? אם‬
‫העגבנייה ירוקה, שים אותה‬
‫בצד – תוך יומיים היא תהיה אדומה.‬
‫העגבנייה רכה מדי? אפשר להכין‬
‫ממנה שקשוקה‬
‫דאג שיפתחו מעט אריזות כיכרות‬
‫לחם בתחילת הארוחה. את היתר‬
‫פתחו בהדרגה, רק כשנגמר. זכור:‬
‫לחם שנפתח ולא נאכל - ייזרק‬
‫מודעות, מודעות, מודעות: אם‬
‫כל החברים מהבסיס יתאמצו‬
‫לא לבזבז, חסכת בגדול‬

‫"‬

‫"מנסים לחשוב כל הזמן על פתרונות חדשים". סא"ל משה‬
‫המשך מעמוד קודם‬

‫סא"ל סנדרה משה, "והכי חשוב להיות יצירתי, לא‬
‫להיות מקובע", היא מדגישה. "אנחנו כל הזמן‬
‫מנסים לחשוב על פתרונות חדשים. צריך לשנות‬
‫את דרך החשיבה, לצאת מהמסגרת. ועדיין", היא‬
‫אומרת, "תמיד נתקלים בהרבה קשיים בדרך".‬

‫סיימת לאכול? תזרוק‬
‫על פי המשרד להגנת הסביבה, אזרח ישראלי‬
‫ממוצע זורק מדי שנה 052 ק"ג של פסולת אורגנית‬
‫– המורכבת ברובה מעודפי מזון (מצרכים או אוכל‬
‫שבושל וטרם הגיע לצלחת), שאריות מזון (מה‬
‫שנשאר בצלחת) וקליפות. הכמות שצה"ל זורק על‬
‫כל חייל דומה - ואף גבוהה באחוזים בודדים.‬
‫בדוח שחיבר, ד"ר פוקס מסביר את הגורמים‬
‫העיקריים לבזבוז מזון מסביב לגלובוס. במערב,‬
‫הוא מפרט, מדובר ברשתות השיווק שמסרבות‬
‫לקבל סחורות שלא עומדות בסטנדרטיים‬
‫האסתטיים שלהן, ומצרכים בסיסיים רבים מוצאים‬
‫את מקומם בפח - אף על פי שהם כשירים למאכל.‬
‫במדינות לא מפותחות, שינוע ואחסון לא יעילים‬
‫הם הגורמים העיקריים לתופעה.‬
‫בצה"ל הסיבות שונות. ראשית, יש חוסר התאמה‬

‫82‬

‫י"ב בתמוז התשע"ג /‬

‫בין רכש המזון‬
‫לצריכה שלו. "רוב‬
‫הבזבוז נובע מתכנון לא‬
‫נכון, וזה קורה בעיקר במתקני אימונים", מציין‬
‫נגד המזון של פיקוד הצפון, רנ"ג סמי וקנין.‬
‫"קורה שמגיע רס"פ, לוקח מעדנים וגבינות בכמות‬
‫מופרזת, החיילים אוכלים רק חלק מזה – ושום דבר‬
‫לא חוזר למטבח".‬
‫גם להוראות התברואה המחמירות של צה"ל,‬
‫שנועדו לשמור על המזון כשיר למאכל ובלתי‬
‫מזיק לבריאות, יש חלק במורכבות הבעיה. "יש‬
‫איסור לשמור אוכל מבושל", מציין נגד המטבח‬
‫של פיקוד המרכז, רנ"ג אבי סיגאווי, "וזה גורם‬
‫עיקרי לזריקה של מזון. ההנחיה משפיעה באופן‬
‫ישיר על הפחים".‬
‫על פי ההנחיות של ענף בריאות הצבא בחיל‬
‫הרפואה, יש לזרוק עודפי מזון שנשארים עם תום‬
‫הארוחה – כדי למנוע מחיילים לצרוך מזון שעשוי‬
‫להתקלקל. "יש קשר הפוך בין חיסכון לתברואה",‬
‫מסבירה ראש מדור התברואה בענף, רס"ן ד"ר‬
‫יפעת זליקוביץ'. "מבחינה תברואית, תמיד עדיף‬
‫לאכול את האוכל כמה שיותר טרי וכמה שפחות‬
‫זמן מרגע שהכינו אותו. בדיוק בגלל זה הכי נוח לנו‬
‫להגיד 'סיימת לאכול? תזרוק', אבל אנחנו עדיין‬
‫לובשי מדים ויודעים להפעיל שיקול דעת מקצועי,‬

‫ויכולים להגיד מה אפשר לשמור - ואיפה רמת‬
‫הסיכון גבוהה מדי", היא אומרת ומדגימה. "פעם‬
‫כל הביצים הקשות שלא היו משתמשים בהן‬
‫בארוחה היו נזרקות בסוף היום. לפני חמש שנים‬
‫הגדרנו שמותר להשאיר ביצה שנשארת בתוך‬
‫הקליפה שלה, עד למחרת. היום לא זורקים ביצים.‬
‫הסיכוי שמשהו יצמח עליהן כשהן בתוך הקליפה‬
‫הוא נמוך. לעומת זאת, הסיכוי שמשהו יצמח על‬
‫סלט ירקות הוא גבוה", היא אומרת.‬
‫התרחיש ממנו חוששים במדור התברואה, יש‬
‫לציין, הוא צמיחה של עובש, חיידקים ופטריות‬
‫על מזון שנשמר בתנאים לא נכונים. בכל שנה‬
‫מתפרצות מחלות מעיים ומקרי שלשולים בבסיסים‬
‫ברחבי הארץ - שפוגעים בתפקודן של יחידות‬
‫שלמות, עד כדי השבתת פעילותן.‬
‫עודפי המזון שנזרקים לא מכבידים רק על פחי‬
‫הזבל בבסיסים, אלא גם על הכיס. צה"ל הבין זאת‬
‫לפני שנים ספורות, ולקח את הסוגיה ברצינות.‬
‫המשימה הוטלה בעיקר על אט"ל, שמתוקף היותו‬
‫אחראי על הקיום והשגרה של הצבא אחראי על‬
‫הידוק החגורה וצמצום שקיות האשפה. "אנחנו‬
‫נמצאים בתהליכי התייעלות כבר לפחות שלוש‬
‫שנים", מתגאה סא"ל סנדרה משה, שגם עומדת‬
‫בראש צוות התייעלות המזון של האגף שהוקם‬
‫ב־0102. "הצוות משקיע המון זמן ואנרגיה במטרה‬

‫לייעל את סוגיית המזון, בלי לפגוע בבריאות‬
‫ובכמויות שמגיעות לצלחת. זה גם עובד. בשנה‬
‫האחרונה ראינו תוצאות יפות מאוד".‬
‫במהלך 2102, לדוגמה, פעילות הצוות הביאה‬
‫לחיסכון של כ־5.11 מיליון שקלים לקופה‬
‫הצה"לית. אחד הצעדים הבולטים שעשו כדי‬
‫לחסוך בעלויות ולצמצם את הבזבוז היה יישום‬
‫של "רכש הזדמנותי", במסגרתו ענף המזון רוכש‬
‫מצרכים שמתקרבים לתאריך התפוגה שלהם‬
‫במחיר זול באופן משמעותי, ומשתמש בהם כשהם‬
‫עדיין כשירים למאכל. התוצאות: עלויות נמוכות,‬
‫פחות מוצרים מקולקלים במטבחים הצה"ליים‬
‫ופחות בזבוז של מזון - בצה"ל, ובארץ בכלל.‬
‫המודעות לבזבוז האוכל לא נשארה רק בענף‬
‫המזון - ומאמץ החיסכון החל לחלחל לבסיסים‬
‫ולמטבחים ברחבי הארץ. בבסיסים של פיקוד הצפון,‬
‫למשל, מבצעים סקרים בחדרי האוכל, ושואלים את‬
‫החיילים על העדפותיהם הקולינריות. לאחר מכן‬
‫מתאימים את רכש המזון לתשובות שהתקבלו, כך‬
‫שהאוכל שמוגש יקלע לטעמם של החיילים ולא‬
‫יישאר בחדר האוכל, ובסופו של דבר יגיע לפח.‬
‫לעומתם, במטבחי המרכז הלאומי לאימונים‬
‫ביבשה (מל"י), שמאכיל אלפים רבים של לוחמים‬
‫ומילואימניקים מדי יום, בחרו בשיטה אחרת:‬
‫אנשי הקבע שמפעילים אותם מתקשרים ביניהם‬

‫במהלך היום ומעבירים מנות מיותרות ממטבח‬
‫אחד לשני, לפי הצורך, במטרה לצמצם עודפים‬
‫ולנצל את המזון שכבר בושל. כמו כן, במל"י‬
‫מחזיקים מקררים מיוחדים השומרים על טריות‬
‫המזון שטרם בושל לזמן רב יותר - מה שמצמצם‬
‫משמעותית את הבזבוז. המקררים, יש לציין,‬
‫נמצאים בשימוש דווקא במל"י בשל כמות הפיות‬
‫הגדולה שהם מאכילים. להערכת אנשי המרכז,‬
‫חמישה אחוזים בלבד מהמזון שמוכן מדי יום‬
‫במטבחים מגיעים לפחי הזבל.‬
‫עדיין באותו אזור, בפיקוד הדרום מציעים החל‬
‫מהתקופה האחרונה בר סלטים בהרכבה עצמית,‬
‫במקום להגיש סלטים מוכנים. נגדי המטבח‬
‫מוציאים מנות קטנות יותר של ירקות בכל פעם,‬
‫וממלאים את המלאי כשהוא אוזל; המהלך הביא‬
‫לירידה משמעותית בבזבוז הירקות. "זה קיים‬
‫בעשרות מחנות, וזה מתחיל להשתרש בכל בסיסי‬
‫הקבע בפיקוד", מסביר נגד המזון הפיקודי, רנ"ג‬
‫סולומון מרון. "אם אני אגיש לחייל שלא אוהב‬
‫תירס, נניח, סלט עם תירס – הוא לא יאכל אותו,‬
‫וזה עוד ירקות שייזרקו. כשהחיילים בוחרים את‬
‫הירקות שהם רוצים, יותר חיילים אוכלים סלט‬
‫ופחות אוכל מתבזבז", הוא אומר, ומוסיף שהצעד‬
‫הוביל לחיסכון של כ־03 אחוזים בירקות.‬
‫המשך בעמוד הבא‬

‫נגד המטבח של פקמ"ז,‬
‫רנ"ג אבי סיגאווי:‬

‫אסור לשמור אוכל מבושל,‬
‫וזה גורם עיקרי לזריקה של‬
‫מזון. ההנחיה משפיעה באופן‬
‫ישיר על הפחים, ותמיד ידענו‬
‫שחלק מהמנות שאנחנו‬
‫מכינים מגיעות לאשפה, אבל‬
‫בזמן האחרון הבנו שצריך‬
‫להתייעל. התחלנו להפעיל‬
‫את המוח, שינינו גישה‬

‫"‬

‫/ 02 ביוני 3102 92‬
‫צילום: איתי כהן‬

‫"למה הצבא לא עושה משהו טוב‬
‫עם האוכל שנותר?" מטבח של‬
‫עמותת "לשובע". בתמונה הקטנה:‬
‫חיילים בצבא ארצות הברית מעמי־‬
‫סים על הצלחת‬

‫רק באמריקה‬
‫האוכל שנזרק מהבסיסים הופך‬
‫לקומפוסט – ואפילו למזון לחזירים‬
‫אם העולם כולו מתמודד עם תופעת בזבוז המזון, כך גם‬
‫הצבאות מסביב לגלובוס. צבא ארצות הברית הוא אחד‬
‫מהם, ובאמריקה – כמו באמריקה – לקחו את ניצול‬
‫המזון לשלב הבא.‬
‫ב־1102 אימץ משרד ההגנה האמריקאי את‬
‫תוכנית "‪( "Net Zero Waste‬אפס בזבוז,‬
‫בתרגום חופשי), שפיתח ארגון ‪ZWIA‬‬
‫(‪.)Zero Waste International Alliance‬‬
‫האגון הוקם ב־4002 ושם לעצמו למטרה‬
‫למנוע בזבוז של פסולת, מים וחשמל בעולם‬
‫כולו - ולמצוא להם שימוש חוזר. הצבא החל‬
‫בפיילוט ב־71 בסיסים ברחבי ארצות הברית,‬
‫כשבכולם נרשמה ירידה חדה בבזבוז המזון,‬
‫המים והאנרגיה וצמצום הפסולת שהם מייצרים.‬
‫מעבר לזה, הבסיסים מצאו דרכים מקוריות לנצל את‬
‫עודפי הפסולת שבכל זאת נותרה. את חלקה תרמו לנזקקים,‬
‫אחרים עיבדו אותה לקומפוסט או הפיקו ממנה אנרגיה. "הּוד‬
‫פורט", הבסיס הצבאי הגדול בעולם, הממוקם בסמוך לטקסס‬
‫ומונה עשרות אלפי חיילים, הגדיל לעשות והפך את הזבל שזרק‬
‫למזון לחזירים; הדירים באזור טקסס נהנו מהשאריות.‬
‫התוצאות המרשימות הביאו את משרד ההגנה להכריז על‬
‫מהפך בצבא. באחרונה הוא מסר שכל בסיסי צבא ארצות‬
‫הברית, בשטחה ובעולם כולו, יפעלו לפי "‪"Net Zero Waste‬‬
‫– מהלך שיביא לחיסכון עצום במשאבים, ובעיקר יצמצם את‬
‫שקיות האשפה של צבא ארצות הברית.‬

‫"צריך להקדיש לזה תשומת לב". חייל בתורנות מטבח‬
‫צילום: איתי כהן‬

‫"‬

‫"נדרש פה שינוי בחקיקה". מחצית מהבסיסים יפרידו אשפה עד 5102‬
‫המשך מעמוד קודם‬

‫חצי מיליארד שקל באדמה‬

‫ראש מדור תברואה,‬
‫רס"ן ד"ר יפעת זליקוביץ':‬
‫ההנחיה היא שלא מעבירים‬
‫מזון לעמותות. אני לא יודעת‬
‫מה עבר עליו מרגע שהוא‬
‫יצא מהבסיס, ואם הייתי‬
‫יודעת שמשרד הבריאות‬
‫לוקח על זה אחריות - לא‬
‫הייתה לי בעיה. זה לא שכיף‬
‫לי לזרוק אוכל, ממש לא. זה‬
‫לא עושה לי טוב שזורקים‬
‫מזון, כשיש אנשים שאין להם‬

‫03‬

‫י"ב בתמוז התשע"ג /‬

‫"‬

‫בפיקוד המרכז מספרים על מהפכה של ממש‬
‫בשנתיים האחרונות. "תמיד ידענו שחלק מהאוכל‬
‫שאנחנו מכינים מגיע לאשפה, אבל בזמן האחרון‬
‫הבנו שצריך להתייעל, והתחלנו להפעיל את המוח.‬
‫התחלנו לשנות גישה", מסביר רנ"ג סיגאווי. "עכשיו‬
‫הלו"ז של היחידות עובר למטבחים כל בוקר, שם‬
‫מבינים כמה אנשים יגיעו לחדר האוכל ומבשלים‬
‫כמות מתאימה. אנחנו עושים את זה כדי למנוע מצב‬
‫שחצי מהמנות ייזרקו, כי יש חיילים שירדו לשטח‬
‫או נמצאים בסיור". מעבר לזה, רנ"ג סיגאווי טוען‬
‫שכל חייל יכול לחסוך במזון בעצמו, בלי תוכניות‬
‫מיוחדות או ביורוקרטיה. "צריך רק להקדיש לזה‬
‫תשומת לב", הוא מדגיש.‬
‫המטבחים של פיקוד המרכז לא הסתפקו רק‬
‫בהצצה יומית על הלו"ז. את המאמץ לצמצם‬
‫בעלויות ובמצרכים המיותרים הם חיברו עם התזונה‬
‫הנכונה באמצעות פרויקט "בישול בריא" (שהתחיל‬
‫לפני שנתיים בפיקוד המרכז בשיתוף עם ענף‬
‫ההספקה בפיקוד). היחידות של פיקוד המרכז הורידו‬
‫את צריכת השמן ב־61 אחוזים, בכך שעברו לאפייה‬
‫במקום טיגון. כמו כן, הן הורידו ב־32 אחוזים את‬
‫כמות הסוכר במטבחים, וצמצמו ב־15 אחוזים את‬
‫השימוש במרגרינה. כדי לסבר את האוזן, במהלך‬

‫2102 הפיקוד רכש כשתי טונות מרגרינה פחות‬
‫מאשר ב־1102 – והמשמעות היא חיסכון כלכלי של‬
‫עשרות אלפי שקלים, ורבבות קלוריות מיותרות.‬
‫מלבד בזבוז במשאבים, להשלכת עודפי מזון‬
‫יש השלכות סביבתיות. שאריות האוכל שנזרקות‬
‫מוטמנות באדמתם של אתרי פסולת (מזבלות)‬
‫ומייצרות זיהום קרקע ומי תהום; גזי החממה‬
‫שנפלטים במהלך פירוק הפסולת מזהמים את האוויר,‬
‫וההטמנה תופסת שטחים לא מבוטלים. לפי נתונים‬
‫של משרד הביטחון, צה"ל מטמין כ־58 אחוזים‬
‫מהפסולת האורגנית שהוא משליך מדי שנה. לשם‬
‫השוואה, 08 אחוזים מהפסולת האזרחית מוטמנת‬
‫באותו פרק זמן; שוויים של עודפי ושאריות המזון‬
‫שמרכיבים את הפסולת האזרחית המוטמנת מדי שנה‬
‫נאמדים בחצי מיליארד שקלים.‬
‫המציאות הזו הולכת להשתנות בעתיד הקרוב.‬
‫באוקטובר האחרון צה"ל החליט להצטרף לתנופת‬
‫הפרדת האשפה שנפוצה מאוד באירופה והחלה גם‬
‫בישראל – עם כמעט 081 אלף משקי בית שמפרידים‬
‫בין אשפה אורגנית ויבשה (עטיפות, למשל). על פי‬
‫השיטה, הפסולת האורגנית נלקחת למתקני עיבוד‬
‫ייחודיים, שהופכים אותה ממפגע סביבתי לדשן.‬
‫המשרד להגנת הסביבה מעודד את ההפרדה: עד‬
‫0202, הוא מבטיח, מחצית מבתי האב יפרידו את‬
‫האשפה שלהם. על פי התכנון, צה"ל מתכוון לעקוף‬
‫את הנתונים האזרחיים: עד 5102 מחצית מהבסיסים‬
‫ברחבי הארץ יפרידו אשפה, ו־05 אחוזים מהפסולת‬

‫האורגנית הצבאית תמוחזר. בשבועות הקרובים‬
‫צפויים להחיל את המהלך בכמה מהבסיסים בדרום,‬
‫ביניהם בית־הספר לשריון בשיזפון ובית־הספר‬
‫לאיסוף קרבי בסיירים.‬

‫במגרש של הכנסת‬
‫את שאריות האוכל שנותרות בסוף כל ארוחה‬
‫בקונטיינרים גדולים בקצה חדר האוכל, לא חייבים‬
‫לזרוק לפח. עמותות כמו "לקט" ו"לשובע" –‬
‫שאוספות שאריות מזון ומחלקות אותו לנזקקים –‬
‫משוועות למזון הצה"לי. הנושא הטריד גם את אחד‬
‫החיילים, שלפני חודש וחצי פנה במכתב לארגון‬
‫"לקט", שרק בשנה האחרונה חילק לנזקקים כמעט‬
‫001 אלף ארוחות חמות. "לפני מספר חודשים עברתי‬
‫טירונות והזדעזעתי מהכמות העצומה של אוכל‬
‫שנזרק לפח", הוא כתב. "בדקתי את העניין עם כמה‬
‫מחבריי, שמשרתים בבסיסים אחרים, והם מספרים‬
‫דברים דומים. את הארגון שלכם הכרתי כבר מזמן,‬
‫ושאלתי את עצמי – למה הצבא לא עושה משהו טוב‬
‫עם האוכל שנותר?"‬
‫החייל האנונימי אינו היחיד ששאל את אותה‬
‫שאלה. מנכ"ל "לקט" מספר שהוא מקבל פניות‬
‫דומות מחיילים כמעט בכל שבוע, ולמעשה צה"ל,‬
‫"לקט" ו"לשובע" מכירים היטב. שתי העמותות היו‬
‫מקבלות שאריות מזון רבות מבסיסים במרכז הארץ‬
‫עד לפני כארבע שנים, אך ב־9002 התקבלה החלטה‬

‫להפסיק את הקשר בין הארגונים. "קיבלנו עודפים‬
‫מהמטבחים בגלילות, צריפין ותל השומר", נזכר גיל־‬
‫עד חריש, יו"ר ומקים "לשובע". "היה לנו שפע נהדר,‬
‫האכלנו את הנזקקים באוכל טוב. מ־3002 עד 9002‬
‫הצבא היה המקור העיקרי שלנו למזון, ואני מאוד‬
‫כואב את ההחלטה להפסיק את זה. אם הצבא יפתח‬
‫לנו בחזרה את הדלתות נוכל להגדיל את המעגל, לתת‬
‫יותר עזרה".‬
‫חשוב לציין שלצה"ל היו סיבות תברואתיות‬
‫לסגור את הברז. "ההנחיה היום היא באמת שלא‬
‫מעבירים מזון לעמותות", פוסקת רמ"ד תברואה,‬
‫רס"ן זליקוביץ'. "הבעיה היא שאני לא יודעת מה‬
‫עבר על המזון מרגע שהוא יצא מהבסיס, אין לי‬
‫אישור על האופן שבו העמותה מובילה את האוכל,‬
‫איך היא מגישה אותו ושומרת על הטריות שלו,‬
‫ואנחנו חוששים שתהיה תחלואה מהאוכל הזה",‬
‫היא אומרת. "אני לא רוצה לקחת אחריות על ילדים‬
‫וקשישים, זה לא שכיף לי לזרוק אוכל. ממש לא. זה‬
‫לא עושה לי טוב שזורקים מזון כשיש אנשים שאין‬
‫להם. אם הייתי יודעת שמשרד הבריאות לוקח על‬
‫זה אחריות, מפקח על העברת המזון, לא הייתה לי‬
‫בעיה לתת את העודפים".‬
‫"כשזה נוגע לבטיחות, הצבא לא משחק משחקים",‬
‫מציין מנכ"ל "לקט", גידי כרוך, "אבל גם אצלנו זה‬
‫ככה. בטיחות מזון היא אחת המכשלות שהכי קל‬
‫להתחבא מאחוריהן: 'אני לא יודע מה יקרה הלאה עם‬
‫האוכל ואני לא רוצה לסכן את בריאותם של אחרים'‬

‫– ופה נכנסת המקצועיות שלנו. לדעתי זה אפשרי,‬
‫צה"ל יכול לעבוד בצורה מסודרת עם עמותה כמו‬
‫שלנו, שאפשר לסמוך עליה. בכל שנות פעילותינו‬
‫מעולם לא היה לנו מקרה של הרעלה".‬
‫הסוגיה הזו הגיעה עד לשולחן הכנסת, כבר‬
‫חודשים ספורים אחרי קץ הקשר בין צה"ל לעמותות.‬
‫היא הועלתה לסדר היום על ידי חבר הכנסת לשעבר‬
‫יעקב כץ (האיחוד הלאומי), והועלתה שוב לפני‬
‫כשלושה חודשים על ידי יו"ר מרצ, חברת הכנסת‬
‫זהבה גלאון, שהציעה את "חוק שאריות מזון בצה"ל"‬
‫ הקורא להעביר את עודפי המזון מהבסיסים‬‫לעמותות שיבחר שר הרווחה, ושר הביטחון יקבע את‬
‫דרכי העברת העודפים אל היעד. ההצעה כבר מונחת‬
‫על שולחן הכנסת, וממתינה לעבור להצבעה בוועדת‬
‫השרים לחקיקה. "העליתי את ההצעה הזו בעקבות‬
‫פנייה של חייל", מפרטת חברת הכנסת גלאון.‬
‫"הפנייה שלו נגעה ללבי, וגרמה לי להבין שאין כאן‬
‫היגיון. אם יש גוף שהוא חלק מהמדינה, ויש בו כל‬
‫כך הרבה מזון לא מנוצל - אין הצדקה לא לעשות‬
‫בו שימוש. זה לא נראה לי הוגן, לנוכח הנתונים‬
‫המדאיגים של העוני והאבטלה. יש כל כך הרבה‬
‫קבוצות באוכלוסייה שלא זוכות לביטחון תזונתי,‬
‫ועדיין יש כמויות של מזון שנזרקות בצבא וזה בלתי‬
‫מתקבל על הדעת. נדרש פה שינוי בחקיקה", היא‬
‫פוסקת. "כשהחוק עלה בפעם הראשונה מערכת‬
‫הביטחון התנגדה. עכשיו אנחנו צריכים למצוא דרך‬
‫לשכנע אותה בנחיצות ההצעה הזאת". 0‬

‫/ 02 ביוני 3102 13‬

More Related Content

More from lostways

דה וויס
דה וויסדה וויס
דה וויסlostways
 
אסי עזר
אסי עזראסי עזר
אסי עזרlostways
 
איראן
איראןאיראן
איראןlostways
 
פרויקט שפים
פרויקט שפיםפרויקט שפים
פרויקט שפיםlostways
 
סיקור
סיקורסיקור
סיקורlostways
 
זוטה הרטמן
זוטה הרטמןזוטה הרטמן
זוטה הרטמןlostways
 

More from lostways (7)

דה וויס
דה וויסדה וויס
דה וויס
 
דבלא
דבלאדבלא
דבלא
 
אסי עזר
אסי עזראסי עזר
אסי עזר
 
איראן
איראןאיראן
איראן
 
פרויקט שפים
פרויקט שפיםפרויקט שפים
פרויקט שפים
 
סיקור
סיקורסיקור
סיקור
 
זוטה הרטמן
זוטה הרטמןזוטה הרטמן
זוטה הרטמן
 

חסכון

  • 1. ‫אוכל‬ ‫לא‬ ‫זורקים?‬ ‫15 אלף טונות של פסולת אורגנית – רובה שאריות ועודפי מזון –‬ ‫נזרקות מדי שנה מבסיסים ברחבי הארץ # הפקודות מקשות על‬ ‫החיסכון, חיילים מבזבזים בחדרי האוכל, ואף פירור לא מגיע לעמותות‬ ‫שמחלקות ארוחות לנזקקים # צה"ל מבטיח מהפכה: השינוי, בינתיים,‬ ‫מתחיל מלמטה – כמו בר סלטים שחוסך בירקות‬ ‫א‬ ‫"אם יש גוף שיש בו כל כך‬ ‫הרבה מזון לא מנוצל - אין‬ ‫הצדקה לא לעשות בו‬ ‫שימוש". חייל מפנה את‬ ‫הזבל אחרי הארוחה‬ ‫62‬ ‫י"ב בתמוז התשע"ג /‬ ‫מאי רש | צילום: תם ביקלס‬ ‫רבעה מיליארד טונות של מזון מייצר העולם מדי שנה; כשני‬ ‫מיליארד מתוכם מושלכים לפח הזבל עוד לפני שהגיעו לצלחת –‬ ‫וזאת כשברקע מיליארד אנשים רעבים ברחבי הגלובוס. כך קובע‬ ‫דוח שפורסם בחודש ינואר וחובר על ידי ד"ר טים פוקס, ראש‬ ‫המחלקה לאנרגיה וסביבה במכון המהנדסים של בריטניה. הוא‬ ‫טוען שבזבוז המזון הוא תופעה עולמית, אבל לא מאבד תקווה.‬ ‫ד"ר פוקס מציין שעל ידי התנהלות נכונה ומספר צעדי התייעלות פשוטים יהיה‬ ‫ניתן להפיק בין 06 ל־001 אחוזים יותר מזון מחומרי הגלם בעולם, במקום אלה‬ ‫שנזרקים היום לחינם. באותן שורות הוא קורא לממשלות ברחבי העולם, לאזרחיהן‬ ‫ולספקי המזון לחשוב פעמיים לפני שמורידים את הזבל - ולזרוק פחות אוכל.‬ ‫גם הישראלים חוטאים בבזבוז מזון, ואפילו די מצטיינים בתחום. לפי‬ ‫המשרד להגנת הסביבה, בארץ הקודש זורקים בכל שנה שני מיליון טונות של‬ ‫מזון - בעוד כ־7.1 מיליון ישראלים, לפי המוסד לביטוח לאומי, חיים בחוסר‬ ‫ביטחון תזונתי. באופן תיאורטי, יש מספיק מזון להאכיל אותם - אלא שהוא‬ ‫נמצא במזבלה.‬ ‫כאחד הארגונים הגדולים בארץ, גם צה"ל מתמודד עם תופעת בזבוז המזון.‬ ‫לפי נתונים של משרד הביטחון שהגיעו ל"במחנה", כ־051 אלף טונות של‬ ‫פסולת נזרקות מבסיסי הצבא מדי שנה: מתוכן 041,15 טונות פסולת אורגנית,‬ ‫רובה שאריות ועודפי מזון. מדובר בסוגיה מורכבת: צה"ל נדרש להאכיל מדי‬ ‫יום מאות אלפי חיילים, קצינים ונגדים, ועדיין לשלוט בכמות האוכל שנזרק.‬ ‫תוסיפו לקלחת את הקיצוץ בתקציב הביטחון והכסף שנזרק לפח יחד עם‬ ‫האוכל – וקיבלתם מתכון לבעיה רצינית.‬ ‫אומרים שהצבא צועד על קיבתו, ובהתאם - נושא בזבוז האוכל מעסיק את‬ ‫הדרגים הגבוהים בצה"ל, שפועלים כדי לחסוך במזון ובממון. העיסוק מגיע‬ ‫עד נגד המטבח והחייל הפשוט בקצה, שיכול לצמצם את כמות עודפי המזון‬ ‫על ידי כמה פעולות פשוטות. לצד המספרים המדאיגים, או בגללם, בשנים‬ ‫האחרונות נעשו צעדים מרחיקי לכת בתחום. העתיד, אומרים בצה"ל, מבטיח‬ ‫עוד יותר. "אנחנו חיים במדינה עם מציאות תקציבית לא קלה", אומרת ראש‬ ‫ענף המזון במחלקת הציוד הלוגיסטי באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל),‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫/ 02 ביוני 3102 72‬
  • 2. ‫עשה זאת בעצמך‬ ‫051 אלף טונות של פסולת‬ ‫נזרקות מבסיסים מדי שנה. מזבלה‬ ‫במרכז הארץ. למטה: פח בחדר אוכל‬ ‫צה"לי, אחרי ארוחת צהריים‬ ‫צילום: ברית שליט‬ ‫5 טיפים לחייל החסכן‬ ‫סגור היטב את קופסאות הממרחים‬ ‫("חומי", לדוגמה): כך תשמור על‬ ‫טריות הממרח לאורך זמן‬ ‫לא אוכל את אחד המרכיבים במנת‬ ‫הקרב? העבר אותו למטבח – שם‬ ‫יידעו איך להשתמש בו‬ ‫"כשהחיילים בוחרים את הירקות - פחות אוכל מתבזבז". חדר אוכל צבאי‬ ‫ממיין עגבניות בתורנות מטבח? אם‬ ‫העגבנייה ירוקה, שים אותה‬ ‫בצד – תוך יומיים היא תהיה אדומה.‬ ‫העגבנייה רכה מדי? אפשר להכין‬ ‫ממנה שקשוקה‬ ‫דאג שיפתחו מעט אריזות כיכרות‬ ‫לחם בתחילת הארוחה. את היתר‬ ‫פתחו בהדרגה, רק כשנגמר. זכור:‬ ‫לחם שנפתח ולא נאכל - ייזרק‬ ‫מודעות, מודעות, מודעות: אם‬ ‫כל החברים מהבסיס יתאמצו‬ ‫לא לבזבז, חסכת בגדול‬ ‫"‬ ‫"מנסים לחשוב כל הזמן על פתרונות חדשים". סא"ל משה‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫סא"ל סנדרה משה, "והכי חשוב להיות יצירתי, לא‬ ‫להיות מקובע", היא מדגישה. "אנחנו כל הזמן‬ ‫מנסים לחשוב על פתרונות חדשים. צריך לשנות‬ ‫את דרך החשיבה, לצאת מהמסגרת. ועדיין", היא‬ ‫אומרת, "תמיד נתקלים בהרבה קשיים בדרך".‬ ‫סיימת לאכול? תזרוק‬ ‫על פי המשרד להגנת הסביבה, אזרח ישראלי‬ ‫ממוצע זורק מדי שנה 052 ק"ג של פסולת אורגנית‬ ‫– המורכבת ברובה מעודפי מזון (מצרכים או אוכל‬ ‫שבושל וטרם הגיע לצלחת), שאריות מזון (מה‬ ‫שנשאר בצלחת) וקליפות. הכמות שצה"ל זורק על‬ ‫כל חייל דומה - ואף גבוהה באחוזים בודדים.‬ ‫בדוח שחיבר, ד"ר פוקס מסביר את הגורמים‬ ‫העיקריים לבזבוז מזון מסביב לגלובוס. במערב,‬ ‫הוא מפרט, מדובר ברשתות השיווק שמסרבות‬ ‫לקבל סחורות שלא עומדות בסטנדרטיים‬ ‫האסתטיים שלהן, ומצרכים בסיסיים רבים מוצאים‬ ‫את מקומם בפח - אף על פי שהם כשירים למאכל.‬ ‫במדינות לא מפותחות, שינוע ואחסון לא יעילים‬ ‫הם הגורמים העיקריים לתופעה.‬ ‫בצה"ל הסיבות שונות. ראשית, יש חוסר התאמה‬ ‫82‬ ‫י"ב בתמוז התשע"ג /‬ ‫בין רכש המזון‬ ‫לצריכה שלו. "רוב‬ ‫הבזבוז נובע מתכנון לא‬ ‫נכון, וזה קורה בעיקר במתקני אימונים", מציין‬ ‫נגד המזון של פיקוד הצפון, רנ"ג סמי וקנין.‬ ‫"קורה שמגיע רס"פ, לוקח מעדנים וגבינות בכמות‬ ‫מופרזת, החיילים אוכלים רק חלק מזה – ושום דבר‬ ‫לא חוזר למטבח".‬ ‫גם להוראות התברואה המחמירות של צה"ל,‬ ‫שנועדו לשמור על המזון כשיר למאכל ובלתי‬ ‫מזיק לבריאות, יש חלק במורכבות הבעיה. "יש‬ ‫איסור לשמור אוכל מבושל", מציין נגד המטבח‬ ‫של פיקוד המרכז, רנ"ג אבי סיגאווי, "וזה גורם‬ ‫עיקרי לזריקה של מזון. ההנחיה משפיעה באופן‬ ‫ישיר על הפחים".‬ ‫על פי ההנחיות של ענף בריאות הצבא בחיל‬ ‫הרפואה, יש לזרוק עודפי מזון שנשארים עם תום‬ ‫הארוחה – כדי למנוע מחיילים לצרוך מזון שעשוי‬ ‫להתקלקל. "יש קשר הפוך בין חיסכון לתברואה",‬ ‫מסבירה ראש מדור התברואה בענף, רס"ן ד"ר‬ ‫יפעת זליקוביץ'. "מבחינה תברואית, תמיד עדיף‬ ‫לאכול את האוכל כמה שיותר טרי וכמה שפחות‬ ‫זמן מרגע שהכינו אותו. בדיוק בגלל זה הכי נוח לנו‬ ‫להגיד 'סיימת לאכול? תזרוק', אבל אנחנו עדיין‬ ‫לובשי מדים ויודעים להפעיל שיקול דעת מקצועי,‬ ‫ויכולים להגיד מה אפשר לשמור - ואיפה רמת‬ ‫הסיכון גבוהה מדי", היא אומרת ומדגימה. "פעם‬ ‫כל הביצים הקשות שלא היו משתמשים בהן‬ ‫בארוחה היו נזרקות בסוף היום. לפני חמש שנים‬ ‫הגדרנו שמותר להשאיר ביצה שנשארת בתוך‬ ‫הקליפה שלה, עד למחרת. היום לא זורקים ביצים.‬ ‫הסיכוי שמשהו יצמח עליהן כשהן בתוך הקליפה‬ ‫הוא נמוך. לעומת זאת, הסיכוי שמשהו יצמח על‬ ‫סלט ירקות הוא גבוה", היא אומרת.‬ ‫התרחיש ממנו חוששים במדור התברואה, יש‬ ‫לציין, הוא צמיחה של עובש, חיידקים ופטריות‬ ‫על מזון שנשמר בתנאים לא נכונים. בכל שנה‬ ‫מתפרצות מחלות מעיים ומקרי שלשולים בבסיסים‬ ‫ברחבי הארץ - שפוגעים בתפקודן של יחידות‬ ‫שלמות, עד כדי השבתת פעילותן.‬ ‫עודפי המזון שנזרקים לא מכבידים רק על פחי‬ ‫הזבל בבסיסים, אלא גם על הכיס. צה"ל הבין זאת‬ ‫לפני שנים ספורות, ולקח את הסוגיה ברצינות.‬ ‫המשימה הוטלה בעיקר על אט"ל, שמתוקף היותו‬ ‫אחראי על הקיום והשגרה של הצבא אחראי על‬ ‫הידוק החגורה וצמצום שקיות האשפה. "אנחנו‬ ‫נמצאים בתהליכי התייעלות כבר לפחות שלוש‬ ‫שנים", מתגאה סא"ל סנדרה משה, שגם עומדת‬ ‫בראש צוות התייעלות המזון של האגף שהוקם‬ ‫ב־0102. "הצוות משקיע המון זמן ואנרגיה במטרה‬ ‫לייעל את סוגיית המזון, בלי לפגוע בבריאות‬ ‫ובכמויות שמגיעות לצלחת. זה גם עובד. בשנה‬ ‫האחרונה ראינו תוצאות יפות מאוד".‬ ‫במהלך 2102, לדוגמה, פעילות הצוות הביאה‬ ‫לחיסכון של כ־5.11 מיליון שקלים לקופה‬ ‫הצה"לית. אחד הצעדים הבולטים שעשו כדי‬ ‫לחסוך בעלויות ולצמצם את הבזבוז היה יישום‬ ‫של "רכש הזדמנותי", במסגרתו ענף המזון רוכש‬ ‫מצרכים שמתקרבים לתאריך התפוגה שלהם‬ ‫במחיר זול באופן משמעותי, ומשתמש בהם כשהם‬ ‫עדיין כשירים למאכל. התוצאות: עלויות נמוכות,‬ ‫פחות מוצרים מקולקלים במטבחים הצה"ליים‬ ‫ופחות בזבוז של מזון - בצה"ל, ובארץ בכלל.‬ ‫המודעות לבזבוז האוכל לא נשארה רק בענף‬ ‫המזון - ומאמץ החיסכון החל לחלחל לבסיסים‬ ‫ולמטבחים ברחבי הארץ. בבסיסים של פיקוד הצפון,‬ ‫למשל, מבצעים סקרים בחדרי האוכל, ושואלים את‬ ‫החיילים על העדפותיהם הקולינריות. לאחר מכן‬ ‫מתאימים את רכש המזון לתשובות שהתקבלו, כך‬ ‫שהאוכל שמוגש יקלע לטעמם של החיילים ולא‬ ‫יישאר בחדר האוכל, ובסופו של דבר יגיע לפח.‬ ‫לעומתם, במטבחי המרכז הלאומי לאימונים‬ ‫ביבשה (מל"י), שמאכיל אלפים רבים של לוחמים‬ ‫ומילואימניקים מדי יום, בחרו בשיטה אחרת:‬ ‫אנשי הקבע שמפעילים אותם מתקשרים ביניהם‬ ‫במהלך היום ומעבירים מנות מיותרות ממטבח‬ ‫אחד לשני, לפי הצורך, במטרה לצמצם עודפים‬ ‫ולנצל את המזון שכבר בושל. כמו כן, במל"י‬ ‫מחזיקים מקררים מיוחדים השומרים על טריות‬ ‫המזון שטרם בושל לזמן רב יותר - מה שמצמצם‬ ‫משמעותית את הבזבוז. המקררים, יש לציין,‬ ‫נמצאים בשימוש דווקא במל"י בשל כמות הפיות‬ ‫הגדולה שהם מאכילים. להערכת אנשי המרכז,‬ ‫חמישה אחוזים בלבד מהמזון שמוכן מדי יום‬ ‫במטבחים מגיעים לפחי הזבל.‬ ‫עדיין באותו אזור, בפיקוד הדרום מציעים החל‬ ‫מהתקופה האחרונה בר סלטים בהרכבה עצמית,‬ ‫במקום להגיש סלטים מוכנים. נגדי המטבח‬ ‫מוציאים מנות קטנות יותר של ירקות בכל פעם,‬ ‫וממלאים את המלאי כשהוא אוזל; המהלך הביא‬ ‫לירידה משמעותית בבזבוז הירקות. "זה קיים‬ ‫בעשרות מחנות, וזה מתחיל להשתרש בכל בסיסי‬ ‫הקבע בפיקוד", מסביר נגד המזון הפיקודי, רנ"ג‬ ‫סולומון מרון. "אם אני אגיש לחייל שלא אוהב‬ ‫תירס, נניח, סלט עם תירס – הוא לא יאכל אותו,‬ ‫וזה עוד ירקות שייזרקו. כשהחיילים בוחרים את‬ ‫הירקות שהם רוצים, יותר חיילים אוכלים סלט‬ ‫ופחות אוכל מתבזבז", הוא אומר, ומוסיף שהצעד‬ ‫הוביל לחיסכון של כ־03 אחוזים בירקות.‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫נגד המטבח של פקמ"ז,‬ ‫רנ"ג אבי סיגאווי:‬ ‫אסור לשמור אוכל מבושל,‬ ‫וזה גורם עיקרי לזריקה של‬ ‫מזון. ההנחיה משפיעה באופן‬ ‫ישיר על הפחים, ותמיד ידענו‬ ‫שחלק מהמנות שאנחנו‬ ‫מכינים מגיעות לאשפה, אבל‬ ‫בזמן האחרון הבנו שצריך‬ ‫להתייעל. התחלנו להפעיל‬ ‫את המוח, שינינו גישה‬ ‫"‬ ‫/ 02 ביוני 3102 92‬
  • 3. ‫צילום: איתי כהן‬ ‫"למה הצבא לא עושה משהו טוב‬ ‫עם האוכל שנותר?" מטבח של‬ ‫עמותת "לשובע". בתמונה הקטנה:‬ ‫חיילים בצבא ארצות הברית מעמי־‬ ‫סים על הצלחת‬ ‫רק באמריקה‬ ‫האוכל שנזרק מהבסיסים הופך‬ ‫לקומפוסט – ואפילו למזון לחזירים‬ ‫אם העולם כולו מתמודד עם תופעת בזבוז המזון, כך גם‬ ‫הצבאות מסביב לגלובוס. צבא ארצות הברית הוא אחד‬ ‫מהם, ובאמריקה – כמו באמריקה – לקחו את ניצול‬ ‫המזון לשלב הבא.‬ ‫ב־1102 אימץ משרד ההגנה האמריקאי את‬ ‫תוכנית "‪( "Net Zero Waste‬אפס בזבוז,‬ ‫בתרגום חופשי), שפיתח ארגון ‪ZWIA‬‬ ‫(‪.)Zero Waste International Alliance‬‬ ‫האגון הוקם ב־4002 ושם לעצמו למטרה‬ ‫למנוע בזבוז של פסולת, מים וחשמל בעולם‬ ‫כולו - ולמצוא להם שימוש חוזר. הצבא החל‬ ‫בפיילוט ב־71 בסיסים ברחבי ארצות הברית,‬ ‫כשבכולם נרשמה ירידה חדה בבזבוז המזון,‬ ‫המים והאנרגיה וצמצום הפסולת שהם מייצרים.‬ ‫מעבר לזה, הבסיסים מצאו דרכים מקוריות לנצל את‬ ‫עודפי הפסולת שבכל זאת נותרה. את חלקה תרמו לנזקקים,‬ ‫אחרים עיבדו אותה לקומפוסט או הפיקו ממנה אנרגיה. "הּוד‬ ‫פורט", הבסיס הצבאי הגדול בעולם, הממוקם בסמוך לטקסס‬ ‫ומונה עשרות אלפי חיילים, הגדיל לעשות והפך את הזבל שזרק‬ ‫למזון לחזירים; הדירים באזור טקסס נהנו מהשאריות.‬ ‫התוצאות המרשימות הביאו את משרד ההגנה להכריז על‬ ‫מהפך בצבא. באחרונה הוא מסר שכל בסיסי צבא ארצות‬ ‫הברית, בשטחה ובעולם כולו, יפעלו לפי "‪"Net Zero Waste‬‬ ‫– מהלך שיביא לחיסכון עצום במשאבים, ובעיקר יצמצם את‬ ‫שקיות האשפה של צבא ארצות הברית.‬ ‫"צריך להקדיש לזה תשומת לב". חייל בתורנות מטבח‬ ‫צילום: איתי כהן‬ ‫"‬ ‫"נדרש פה שינוי בחקיקה". מחצית מהבסיסים יפרידו אשפה עד 5102‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫חצי מיליארד שקל באדמה‬ ‫ראש מדור תברואה,‬ ‫רס"ן ד"ר יפעת זליקוביץ':‬ ‫ההנחיה היא שלא מעבירים‬ ‫מזון לעמותות. אני לא יודעת‬ ‫מה עבר עליו מרגע שהוא‬ ‫יצא מהבסיס, ואם הייתי‬ ‫יודעת שמשרד הבריאות‬ ‫לוקח על זה אחריות - לא‬ ‫הייתה לי בעיה. זה לא שכיף‬ ‫לי לזרוק אוכל, ממש לא. זה‬ ‫לא עושה לי טוב שזורקים‬ ‫מזון, כשיש אנשים שאין להם‬ ‫03‬ ‫י"ב בתמוז התשע"ג /‬ ‫"‬ ‫בפיקוד המרכז מספרים על מהפכה של ממש‬ ‫בשנתיים האחרונות. "תמיד ידענו שחלק מהאוכל‬ ‫שאנחנו מכינים מגיע לאשפה, אבל בזמן האחרון‬ ‫הבנו שצריך להתייעל, והתחלנו להפעיל את המוח.‬ ‫התחלנו לשנות גישה", מסביר רנ"ג סיגאווי. "עכשיו‬ ‫הלו"ז של היחידות עובר למטבחים כל בוקר, שם‬ ‫מבינים כמה אנשים יגיעו לחדר האוכל ומבשלים‬ ‫כמות מתאימה. אנחנו עושים את זה כדי למנוע מצב‬ ‫שחצי מהמנות ייזרקו, כי יש חיילים שירדו לשטח‬ ‫או נמצאים בסיור". מעבר לזה, רנ"ג סיגאווי טוען‬ ‫שכל חייל יכול לחסוך במזון בעצמו, בלי תוכניות‬ ‫מיוחדות או ביורוקרטיה. "צריך רק להקדיש לזה‬ ‫תשומת לב", הוא מדגיש.‬ ‫המטבחים של פיקוד המרכז לא הסתפקו רק‬ ‫בהצצה יומית על הלו"ז. את המאמץ לצמצם‬ ‫בעלויות ובמצרכים המיותרים הם חיברו עם התזונה‬ ‫הנכונה באמצעות פרויקט "בישול בריא" (שהתחיל‬ ‫לפני שנתיים בפיקוד המרכז בשיתוף עם ענף‬ ‫ההספקה בפיקוד). היחידות של פיקוד המרכז הורידו‬ ‫את צריכת השמן ב־61 אחוזים, בכך שעברו לאפייה‬ ‫במקום טיגון. כמו כן, הן הורידו ב־32 אחוזים את‬ ‫כמות הסוכר במטבחים, וצמצמו ב־15 אחוזים את‬ ‫השימוש במרגרינה. כדי לסבר את האוזן, במהלך‬ ‫2102 הפיקוד רכש כשתי טונות מרגרינה פחות‬ ‫מאשר ב־1102 – והמשמעות היא חיסכון כלכלי של‬ ‫עשרות אלפי שקלים, ורבבות קלוריות מיותרות.‬ ‫מלבד בזבוז במשאבים, להשלכת עודפי מזון‬ ‫יש השלכות סביבתיות. שאריות האוכל שנזרקות‬ ‫מוטמנות באדמתם של אתרי פסולת (מזבלות)‬ ‫ומייצרות זיהום קרקע ומי תהום; גזי החממה‬ ‫שנפלטים במהלך פירוק הפסולת מזהמים את האוויר,‬ ‫וההטמנה תופסת שטחים לא מבוטלים. לפי נתונים‬ ‫של משרד הביטחון, צה"ל מטמין כ־58 אחוזים‬ ‫מהפסולת האורגנית שהוא משליך מדי שנה. לשם‬ ‫השוואה, 08 אחוזים מהפסולת האזרחית מוטמנת‬ ‫באותו פרק זמן; שוויים של עודפי ושאריות המזון‬ ‫שמרכיבים את הפסולת האזרחית המוטמנת מדי שנה‬ ‫נאמדים בחצי מיליארד שקלים.‬ ‫המציאות הזו הולכת להשתנות בעתיד הקרוב.‬ ‫באוקטובר האחרון צה"ל החליט להצטרף לתנופת‬ ‫הפרדת האשפה שנפוצה מאוד באירופה והחלה גם‬ ‫בישראל – עם כמעט 081 אלף משקי בית שמפרידים‬ ‫בין אשפה אורגנית ויבשה (עטיפות, למשל). על פי‬ ‫השיטה, הפסולת האורגנית נלקחת למתקני עיבוד‬ ‫ייחודיים, שהופכים אותה ממפגע סביבתי לדשן.‬ ‫המשרד להגנת הסביבה מעודד את ההפרדה: עד‬ ‫0202, הוא מבטיח, מחצית מבתי האב יפרידו את‬ ‫האשפה שלהם. על פי התכנון, צה"ל מתכוון לעקוף‬ ‫את הנתונים האזרחיים: עד 5102 מחצית מהבסיסים‬ ‫ברחבי הארץ יפרידו אשפה, ו־05 אחוזים מהפסולת‬ ‫האורגנית הצבאית תמוחזר. בשבועות הקרובים‬ ‫צפויים להחיל את המהלך בכמה מהבסיסים בדרום,‬ ‫ביניהם בית־הספר לשריון בשיזפון ובית־הספר‬ ‫לאיסוף קרבי בסיירים.‬ ‫במגרש של הכנסת‬ ‫את שאריות האוכל שנותרות בסוף כל ארוחה‬ ‫בקונטיינרים גדולים בקצה חדר האוכל, לא חייבים‬ ‫לזרוק לפח. עמותות כמו "לקט" ו"לשובע" –‬ ‫שאוספות שאריות מזון ומחלקות אותו לנזקקים –‬ ‫משוועות למזון הצה"לי. הנושא הטריד גם את אחד‬ ‫החיילים, שלפני חודש וחצי פנה במכתב לארגון‬ ‫"לקט", שרק בשנה האחרונה חילק לנזקקים כמעט‬ ‫001 אלף ארוחות חמות. "לפני מספר חודשים עברתי‬ ‫טירונות והזדעזעתי מהכמות העצומה של אוכל‬ ‫שנזרק לפח", הוא כתב. "בדקתי את העניין עם כמה‬ ‫מחבריי, שמשרתים בבסיסים אחרים, והם מספרים‬ ‫דברים דומים. את הארגון שלכם הכרתי כבר מזמן,‬ ‫ושאלתי את עצמי – למה הצבא לא עושה משהו טוב‬ ‫עם האוכל שנותר?"‬ ‫החייל האנונימי אינו היחיד ששאל את אותה‬ ‫שאלה. מנכ"ל "לקט" מספר שהוא מקבל פניות‬ ‫דומות מחיילים כמעט בכל שבוע, ולמעשה צה"ל,‬ ‫"לקט" ו"לשובע" מכירים היטב. שתי העמותות היו‬ ‫מקבלות שאריות מזון רבות מבסיסים במרכז הארץ‬ ‫עד לפני כארבע שנים, אך ב־9002 התקבלה החלטה‬ ‫להפסיק את הקשר בין הארגונים. "קיבלנו עודפים‬ ‫מהמטבחים בגלילות, צריפין ותל השומר", נזכר גיל־‬ ‫עד חריש, יו"ר ומקים "לשובע". "היה לנו שפע נהדר,‬ ‫האכלנו את הנזקקים באוכל טוב. מ־3002 עד 9002‬ ‫הצבא היה המקור העיקרי שלנו למזון, ואני מאוד‬ ‫כואב את ההחלטה להפסיק את זה. אם הצבא יפתח‬ ‫לנו בחזרה את הדלתות נוכל להגדיל את המעגל, לתת‬ ‫יותר עזרה".‬ ‫חשוב לציין שלצה"ל היו סיבות תברואתיות‬ ‫לסגור את הברז. "ההנחיה היום היא באמת שלא‬ ‫מעבירים מזון לעמותות", פוסקת רמ"ד תברואה,‬ ‫רס"ן זליקוביץ'. "הבעיה היא שאני לא יודעת מה‬ ‫עבר על המזון מרגע שהוא יצא מהבסיס, אין לי‬ ‫אישור על האופן שבו העמותה מובילה את האוכל,‬ ‫איך היא מגישה אותו ושומרת על הטריות שלו,‬ ‫ואנחנו חוששים שתהיה תחלואה מהאוכל הזה",‬ ‫היא אומרת. "אני לא רוצה לקחת אחריות על ילדים‬ ‫וקשישים, זה לא שכיף לי לזרוק אוכל. ממש לא. זה‬ ‫לא עושה לי טוב שזורקים מזון כשיש אנשים שאין‬ ‫להם. אם הייתי יודעת שמשרד הבריאות לוקח על‬ ‫זה אחריות, מפקח על העברת המזון, לא הייתה לי‬ ‫בעיה לתת את העודפים".‬ ‫"כשזה נוגע לבטיחות, הצבא לא משחק משחקים",‬ ‫מציין מנכ"ל "לקט", גידי כרוך, "אבל גם אצלנו זה‬ ‫ככה. בטיחות מזון היא אחת המכשלות שהכי קל‬ ‫להתחבא מאחוריהן: 'אני לא יודע מה יקרה הלאה עם‬ ‫האוכל ואני לא רוצה לסכן את בריאותם של אחרים'‬ ‫– ופה נכנסת המקצועיות שלנו. לדעתי זה אפשרי,‬ ‫צה"ל יכול לעבוד בצורה מסודרת עם עמותה כמו‬ ‫שלנו, שאפשר לסמוך עליה. בכל שנות פעילותינו‬ ‫מעולם לא היה לנו מקרה של הרעלה".‬ ‫הסוגיה הזו הגיעה עד לשולחן הכנסת, כבר‬ ‫חודשים ספורים אחרי קץ הקשר בין צה"ל לעמותות.‬ ‫היא הועלתה לסדר היום על ידי חבר הכנסת לשעבר‬ ‫יעקב כץ (האיחוד הלאומי), והועלתה שוב לפני‬ ‫כשלושה חודשים על ידי יו"ר מרצ, חברת הכנסת‬ ‫זהבה גלאון, שהציעה את "חוק שאריות מזון בצה"ל"‬ ‫ הקורא להעביר את עודפי המזון מהבסיסים‬‫לעמותות שיבחר שר הרווחה, ושר הביטחון יקבע את‬ ‫דרכי העברת העודפים אל היעד. ההצעה כבר מונחת‬ ‫על שולחן הכנסת, וממתינה לעבור להצבעה בוועדת‬ ‫השרים לחקיקה. "העליתי את ההצעה הזו בעקבות‬ ‫פנייה של חייל", מפרטת חברת הכנסת גלאון.‬ ‫"הפנייה שלו נגעה ללבי, וגרמה לי להבין שאין כאן‬ ‫היגיון. אם יש גוף שהוא חלק מהמדינה, ויש בו כל‬ ‫כך הרבה מזון לא מנוצל - אין הצדקה לא לעשות‬ ‫בו שימוש. זה לא נראה לי הוגן, לנוכח הנתונים‬ ‫המדאיגים של העוני והאבטלה. יש כל כך הרבה‬ ‫קבוצות באוכלוסייה שלא זוכות לביטחון תזונתי,‬ ‫ועדיין יש כמויות של מזון שנזרקות בצבא וזה בלתי‬ ‫מתקבל על הדעת. נדרש פה שינוי בחקיקה", היא‬ ‫פוסקת. "כשהחוק עלה בפעם הראשונה מערכת‬ ‫הביטחון התנגדה. עכשיו אנחנו צריכים למצוא דרך‬ ‫לשכנע אותה בנחיצות ההצעה הזאת". 0‬ ‫/ 02 ביוני 3102 13‬