SlideShare a Scribd company logo

לשון אתנית בעידן הלאומיות

•
•
A
arkadash
1 of 42
‫אליעזר פאפו‬ ‫לשון אתנית בעידן‬ ‫הלאומיות‬ ‫הספרדית־היהודית הבוסנית בעת‬ ‫החדשה‬ ‫בבוסניה‬ ‫מאמר זה עוסק בשאלת מצבה ומעמדה של הספרדית־יהודית‬ ‫על רקע‬ ‫והרצגובינה בשלהי המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים,‬ ‫ותיקות:‬ ‫ההקשר ההיסטורי (התמוטטותן של שתי אימפריות רב־אתניות‬ ‫שנגרמו‬ ‫העות'מאנית והאוסטרו־הונגרית והשינויים הפוליטיים והכלכליים‬ ‫היהודית‬ ‫אגב כך) והחברתי־תרבותי (השתנותה מרחיקת לכת של החברה‬ ‫הבלקנית המסורתית בעת החדשה) הרחב.‬ ‫המאמר סוקר את משניותיהם הלשוניות של יוצרים ספרדים־יהודים‬ ‫שפעלו בקהילה זו בעת החדשה, החל בחלוצי הספרות הספרדית־יהודית‬ ‫בבוסניה והרצגובינה (דוגמת ח"ר אברהם אהרון קאפון או ח"ר שבתי‬ ‫ג'אאין, וכלה ביצירותיהם של פעילי "החוג הספרדי"1 כגון לאורה פאפו‬ ‫(בוכוריטה)2 או ח"ר אברהם רומאנו (בוקי).‬ ‫מאמר זה הוא עיבוד של פרק מעבודת המוסמך שלי, 'מפעלה‬ ‫*‬ ‫ ‬ ‫הספרותי של לאורה פאפו “בוכוריטה", רקע היסטורי וחברתי;‬ ‫ניתוח לשוני', אשר נכתבה בהדרכתו של פרופ' דוד מ' בוניס,‬ ‫באוניברסיטה העברית בירושלים. כל הטקסטים הספרדיים־‬ ‫היהודיים והסרבו־קרואטיים המצוטטים במאמר תורגמו על ידי.‬ ‫המובאות הסרבו־קרואטיות מופיעות רק בתרגום עברי.‬ ‫על חוג זה, חבריו, השקפתם ומפעליהם ראו פאפו א', החוג‬ ‫1‬ ‫ ‬ ‫הספרדי.‬ ‫לסיפור חייה ולביבליוגרפיה מלאה של כתביה של סופרת זו ראו:‬ ‫ ‬ ‫2‬ ‫פאפו, בוכוריטה.‬ ‫‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫הספרדית־היהודית בבלקן ובשארית האימפריה‬ ‫העות'מאנית בשלהי המאה התשע עשרה‬ ‫מראשית דרכם של היהודים באימפריה העות'מאנית הכירו בהם השלטונות‬ ‫כמיל ֶט, כקבוצה אתנית־דתית נפרדת, והעניקו להם אוטונומיה שיפוטית־‬ ‫ארגונית רבה. תהליך המיזוג של קבוצות המגורשים השונות (אשר‬ ‫בהתחלה נטו להבדלות על בסיס מוצאם האזורי בחצי האי האיברי) ושל‬ ‫הרומניוטים (יהודים מקומיים, בעלי שורשים עמוקים באזור ביזנטיון)‬ ‫נמשך לפחות מאה שנה. אך מן המאה השבע עשרה ואילך הייתה ליהודי‬ ‫רּומֶליה — כולל קהילות יהודיות־ספרדיות באזור אסיה הקטנה, דוגמת‬ ‫4‬ ‫איזמיר — זהות אחידה, תרבות אחידה ולשון אחידה.‬ ‫עם התפוררות האימפריה התחיל להיסדק גם עולמם האחיד של‬ ‫היהודים־הספרדים. תחילה נופצה אחדותו המדינית־הכלכלית, אך בתוך‬ ‫זמן לא רב החלה להתערער גם אחדותו הלשונית, החברתית והתרבותית.‬ ‫במהלך המאה התשע עשרה, משהצטמצם תחום השלטון העות'מאני, עברו‬ ‫רבות מהקהילות היהודיות־הספרדיות שהיו בתחום האימפריה לשלטונן של‬ ‫מדינות לאום נוצריות חדשות. מדינות אלה נלחמו באופן מתמיד בשארית‬ ‫האחיזה העות'מאנית באירופה, ולעתים אף שיתפו פעולה במאבק זה (כמו‬ ‫על חוג זה, חבריו, השקפתם ומפעליהם ראו: פאפו, החוג הספרדי.‬ ‫ ‬ ‫3‬ ‫הספרדית־היהודית התגבשה כלשון נפרדת ומוגדרת רק‬ ‫ ‬ ‫4‬ ‫באימפריה העות'מאנית, במאה השש עשרה, והייתה לשפתם‬ ‫המשותפת והמאחדת של היהודים־הספרדים. היא התבססה‬ ‫על שפתם של מגורשי קסטיליה — שמשורותיהם קמה העילית‬ ‫היהודית הכלכלית, ואחר כך גם האינטלקטואלית, החדשה —‬ ‫ונוספו לה תרומות גדולות של שפות וניבים איבריים אחרים, כגון‬ ‫ארגונית, קטלנית ופורטוגלית. אף שניביה האזוריים של הספרדית־‬ ‫היהודית משקפים נאמנה את תולדות ההגירה והתנודה של‬ ‫היהודים ברחבי האימפריה, ואף שבהמשך הם נחשפו להשפעות‬ ‫לשוניות — לקסיקליות, פונולוגיות ומורפולוגיות — שונות,‬ ‫מהשפעה של השפה הערבית בארץ־ישראל ועד להשפעה של‬ ‫השפה הסרבית בבוסניה ובסרביה, תמיד נשתמרה אצל היהודים־‬ ‫הספרדים אחדות לשונית. הדבר נכון במיוחד לשפה הכתובה,‬ ‫שרמת הסטנדרטיזציה שלה הייתה גבוהה ביותר. הספרדית־‬ ‫היהודית הספרותית עברה, כמו כל שפה סטנדרטית, תמורות‬ ‫והתפתחויות, אבל הכותבים הרבנים נטו תמיד לכתוב בשפה‬ ‫העל־ניבית השווה לכל נפש. גם הכתב העברי הנהוג בספרדית־‬ ‫יהודית תרם לאחדות, כי ההבדלים הרווחים בין הניבים, בהיגוי‬ ‫התנועות [‪ ]e]/[i‬או [‪ ]o]/[u‬בהברות הבלתי מוטעמות, אינם באים‬ ‫לידי ביטוי בכתב זה.‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫01‬
‫במלחמת הבלקנים הראשונה), או לחלופין נלחמו זו בזו, עקב המחלוקות‬ ‫הפנימיות בעניין חלוקת השטחים המשוחררים (כמו במלחמת הבלקנים‬ ‫השנייה). גבולות מדיניים חדשים ביתרו כעת את מה שהיה במשך מאות‬ ‫שנים עולמם האחיד של היהודים־הספרדים, וחילקו אותו לישויות חדשות;‬ ‫ישויות אלו רובן חששו זו מזו, כולן יחד חששו מפני שארית האימפריה‬ ‫העות'מאנית / תורכיה, והיא כמובן חששה מפני כולן. חלק מהגבולות‬ ‫החדשים בבלקן הפכו לחומות מגן מפני תרבויות עוינות. קהילות יהודיות‬ ‫באזור כולו צריכות היו לדאוג לאינטרסים שלהן: להתאים את עצמן לסדר‬ ‫החדש ולמצוא את מקומן בחברה החדשה הנבנית סביבן.‬ ‫רוב בני הדור החדש בקהילות היהודיות־הספרדיות באזור הבלקנים,‬ ‫במיוחד במרכזים עירוניים גדולים, כבר לא קיבלו חינוך מסורתי אחיד‬ ‫בסוף המאה התשע עשרה. במדינות הלאום החדשות נזנח החינוך‬ ‫היהודי המסורתי בעיקר מפני שהממשל, בניסיון להלאים את המיעוטים,‬ ‫הטיל על כלל אזרחי המדינה חינוך חובה. חינוך החובה נועד להבטיח‬ ‫שכל האזרחים יקבלו חינוך פטריוטי־לאומי הולם, ותוצאותיו המעשיות‬ ‫מבחינת הקהילות היהודיות היו ביטול האוטונומיה החינוכית שהייתה‬ ‫להן בעבר,5 והכרה בצורך ברכישה מזורזת של שפת המדינה, שפת‬ ‫הלימוד בבתי הספר הממשלתיים. בתהליך ההתאזרחות הפנימו רבים‬ ‫מן היהודים רעיונות לאומיים של הרוב הסובב,6 אך רובם ככולם‬ ‫אגב מדיניות זו צומצמו גבולות החינוך היהודי לפרק הזמן אשר‬ ‫ ‬ ‫5‬ ‫לפני לימודי חובה או לימי ראשון ולימי חג נוצריים או לאומיים.‬ ‫מפאת מגבלות הזמן למדו הילדים בקהילות רבות רק את יסודות‬ ‫הדת וכתב עברי מרובע.‬ ‫כמה יהודים־ספרדים התבלטו במאבקים הלאומיים של העמים‬ ‫ ‬ ‫6‬ ‫הבלקניים הסלאוויים־הנוצריים נגד השלטון העות'מאני. למשל‬ ‫חכם ר' ישראל בכר חיים נאלץ לברוח לווינה אחרי נפילתה של‬ ‫בלגרד בידי 'הדהיות', אנשי צבא היניצ'רים העות'מאני, בגלל‬ ‫תמיכתו במורדים הסרבים. ראו: בוניס, ישראל חיים. בן אחיו, דוד‬ ‫בן חיים המכונה דאב'יג'ו, הציל את חייו של מנהיג ההתקוממות‬ ‫הסרבית השנייה (לימים נציבה של סרביה החופשית), מילוש‬ ‫אוברינוביץ', ובעקבות זאת ברח גם הוא מפני התורכים לווינה.‬ ‫ראו: לבל, בלגרד. על בני משפחת חיים־דאב'יג'ו ועל השתלבותם‬ ‫בעילית הסרבית ראו גם: מיכאלוביץ'. רפאל משה קמחי (0781—‬ ‫0791), יליד מונסטיר (ביטולה), היה קצין קשר של ה'ארגון‬ ‫המקדוני הפנימי המהפכני' ואף השתתף במבצע חטיפת‬ ‫המיסיונרית האנגלית, מיס סטון, כדי לעורר את דעת הקהל‬ ‫העולמית לתמוך במאבקם של המקדונים לעצמאות. ראו: לבל,‬ ‫מקדוניה, עמ' 921, 031.‬ ‫11‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫פעלו גם למען הרעיון הלאומי היהודי.7 במקביל לתהליך הדה־‬ ‫עות'מאניזציה וההתמערבות המזורזת בקהילות היהודיות־הספרדיות‬ ‫בסרביה, 8 בבולגריה9 וביוון התרחש תהליך דומה בקהילות שבשארית‬ ‫על התעוררות הרעיון הלאומי בקרב היהודים־הספרדים: ראו‬ ‫ ‬ ‫7‬ ‫פאור; בוניס, אלקלעי.‬ ‫תהליך הטמיעה הלאומית של יהודי סרביה, והסימביוזה המעניינת‬ ‫ ‬ ‫8‬ ‫שנוצרה בגינו בהדרגה בין הרוב הסרבי למיעוט היהודי, הביאו‬ ‫לידי התבוללות מהירה של יהודי סרביה. הם החלו לנטוש את‬ ‫הספרדית־היהודית לטובת הסרבית ונתנו לילדיהם שמות עבריים־‬ ‫תנכיים (אך בהגייה הנהוגה בתרגום הסרבי של התנך), שמות‬ ‫כפולים (עבריים וסרביים) או שמות סרביים בלבד. אחד המטיפים‬ ‫לאימוץ השמות הסרביים והשפה הסרבית היה הסופר חיים‬ ‫בן שמואל דאב'יג'ו (4581—6191), נכדו של דוד בן חיים המכונה‬ ‫דאב'יג'ו, שנזכר לעיל, הערה 6. את סיפוריו, העוסקים רובם ככולם‬ ‫בהווי היהודי בבלגרד, כתב בסרבית. בתחילתו של הסיפור 'נעמי'‬ ‫כתב בין השאר: 'אינו נחוץ שאגיד לכם כי נעמי היא יהודייה. פעם‬ ‫כשיתחילו לתת ליפהפיות יהודיות שמות סרביים, השם הזה‬ ‫יישמע נעים ומתוק יותר: ליפוסאווה' (דאב'יג'ו, עמ' 92). בהמשך‬ ‫הסיפור תיאר את תפילת ערבית בבית הכנסת בערב תשעה באב.‬ ‫בחור אשר 'במקום להשתמש בסידור שבקושי אחד ממאה מבין'‬ ‫העז להביא לבית הכנסת 'ספר חילוני', תרגום סרבי של מגילת‬ ‫איכה, עורר את חשדם וסלידתם של ותיקי בית הכנסת שחששו‬ ‫מפני תמורות המודרנה. אחד מהם הפנה את תשומת לבו של חברו‬ ‫לספסל להתנהגות הבלתי הולמת של הצעיר, אך זה נטה להצדיק‬ ‫את מעשהו באמרו: 'ואנחנו שלא הבאנו שום ספר או אלה שהביאו‬ ‫ספרים עבריים שאינם מבינים אותם, אנחנו טובים יותר?'. על כך‬ ‫ענה לו חברו בבוז: 'אה, כן, אילו היה הדבר תלוי בך, היית רוצה‬ ‫שכל הסידורים שלנו יכללו, בצד הטקסט העברי הישן, גם תרגום‬ ‫סרבי'. המודרניסט ענה על כך: 'איני שולל זאת. אני רק מצטער‬ ‫מפני שאני רואה שזה יקרה רק בעתיד רחוק. מנהיגינו אינם חפים‬ ‫מדעות קדומות וגם אינם לאומיים מספיק, ומשום כך אין לאל ידם‬ ‫לשכנע את הנוער שלנו לאמץ את שפת הארץ כשפת אם. ומנגד‬ ‫אנחנו בעצמנו אין בנו די פטריוטיות כדי לאמץ, בבית ומחוצה לו,‬ ‫את השפה הסרבית. במקום זה אנחנו מנסים להסתדר עם פירורי‬ ‫שפתו של העם הנדיב מכל העמים' (דאב'יג'ו, עמ' 13—23). רבים‬ ‫מן היהודים־הספרדים בסרביה הוסיפו לשמות המשפחה שלהם‬ ‫את הסיומות הסלאוויות יץ' או אוביץ', וכך נוצרו שמות כמו לויץ',‬ ‫נבונוביץ', עוזרוביץ'. תהליך כזה מעולם לא התרחש בבוסניה‬ ‫והרצגובינה הרב־לאומיות, שהקבוצה היהודית לא עמדה בהן מול‬ ‫קבוצת רוב הומוגנית אחת כי אם מול מספר קבוצות, שכל אחת‬ ‫מהן שמרה על ייחודה בהקפדה. כתוצאה מכך לא היה לחץ חיצוני‬ ‫על בני הקבוצה היהודית או דחף פנימי בקרבם לחבור לאחת‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫21‬
‫האימפריה.01 היהודים שם ראו לנכון להקים בתי ספר מערביים מודרניים‬ ‫11‬ ‫שיקנו לילדיהם ידיעות ומקצועות הנחוצים לחיים בעולם המתחדש.‬ ‫רוב המשכילים היהודים־הספרדים בתקופה זו סברו כי יתקשו להסתפק‬ ‫בשפה הספרדית־היהודית, שפת האם של יהודי הבלקנים, כאמצעי‬ ‫לרכישת השכלה מערבית — שכולם ראוה כצו השעה — אלא אם כן‬ ‫יחוללו בשפה רפורמה מרחיקת לכת.21 אחדים אף פקפקו באפשרות‬ ‫הקבוצות האחרות, והיהודים המשיכו להיות מוגדרים כקבוצה‬ ‫נפרדת שזכויותיה המלאות אינן קשורות בהיטמעות.‬ ‫ על השתלבותם של יהודי בולגריה במדינה הבולגרית החדשה‬ ‫9‬ ‫ראו: נסים ואשכנזי.‬ ‫0 לרשת בתי ספר של חברת 'כל ישראל חברים' היה תפקיד חשוב‬ ‫1‬ ‫בהקניית השכלה מערבית וערכים מערביים ליהודי שארית‬ ‫האימפריה העות'מאנית. בדומה לאחיהם במדינות הלאום‬ ‫החדשות בבלקנים, מיהרו בוגרי בתי ספר אלה לאמץ להם תדמית‬ ‫אירופית: בתלבושת, במנהגים ובהשקפות. גורם נוסף אשר‬ ‫התגייס להפצת רעיונות מערביים בקרב האוכלוסייה היהודית־‬ ‫הספרדית בשארית האימפריה היה העיתונות. על העיתונים‬ ‫הרבים והמגוונים של היהודים־הספרדים בעידן זה ראו: גאון;‬ ‫רומרו. בתי הספר של 'אליאנס' פעלו בעיקר בחינוך הצעירים,‬ ‫ואילו עורכי העיתונים והכותבים בהם, שרובם ככולם היו בעלי‬ ‫אוריינטציה מערבית מובהקת, הציבו להם מטרה להפיץ רעיונות‬ ‫מערביים בקרב האוכלוסייה הבוגרת. על תרומתה של העיתונות‬ ‫היהודית־הספרדית להתמערבותה של קהילת סלוניקי למשל‬ ‫ראו: בוניס, קולות, עמ' 62—23. לדיון רחב בתופעה ראו: אברביה־‬ ‫שטיין.‬ ‫1 אין לתלות את התמערבותם של יהודי הבלקנים ושארית‬ ‫1‬ ‫האימפריה העות'מאנית רק בגורמים חיצוניים, כגון הקמת‬ ‫מדינות לאום נוצריות (כמו בסרביה, ביוון ובבולגריה) או כיבוש‬ ‫פרובינציות עות'מאניות בידי מעצמות נוצריות (כמו בבוסניה‬ ‫והרצגובינה). הרוח המהפכנית שחתרה לשחרורו של הלאום ושל‬ ‫הפרט, ואשר עודדה מיעוטים נוצריים להיאבק על עצמאותם,‬ ‫החלה נושבת גם בקרב המיעוט היהודי־ספרדי באזור הבלקנים‬ ‫ובשארית האימפריה העות'מאנית. עליונותה הטכנולוגית,‬ ‫הצבאית, המנהלית והמדינית של אירופה וכוחה החדש של‬ ‫יהדות אירופה לאחר האמנציפציה גרמו ליהודי המזרח לתלות‬ ‫את עיניהם באחיהם במערב, להזדהות אתם ולאמץ את דרכיהם‬ ‫ואת ערכיהם.‬ ‫2 הנורמטיוויזציה של השפה הסרבית — שכללה התנתקות‬ ‫1‬ ‫מהשפה הסלאוויאנו־סרבית, אימוץ הדיאלקט הנורמטיווי ואימוץ‬ ‫ַ‬ ‫שיטת כתיב פונטית — החלה במקביל להתקוממות הלאומית‬ ‫והסתיימה עד אמצע המאה התשע עשרה; ראו: סטוינוביץ'.‬ ‫התנועה האילירית, שפעלה לשחרורם ואיחודם של הסלאווים‬ ‫31‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫שהיהודים־הספרדים ישקיעו מאמצים בנורמטיוויזציה ובמודרניזציה של‬ ‫שפה שבעצם אינה שפתם כי אם מזכרת הגלות והגירוש. מנגד רוב‬ ‫האינטלקטואלים הספרדים, כולל הציונים הנלהבים שבתוכם, הסכימו‬ ‫שאין לתלות את ההקניה של השכלה מערבית ליהודי הבלקנים בהצלחת‬ ‫ניסיון החייאת השפה העברית — התחושה הרווחת הייתה שיש לפעול‬ ‫מהר ככל האפשר כדי לסגל את ההמונים הספרדים לרוח התקופה,‬ ‫לתמורותיה ולערכיה, ולהבטיח שלא יקרה להם מה שקורה לאומות‬ ‫31‬ ‫המאחרות לעלות על רכבת ההיסטוריה.‬ ‫בנסיבות אלה החלה הספרדית־היהודית לסגת בתקופה זו בכל‬ ‫החזיתות. במדינות הלאום הבלקניות החדשות החלה לתפוס את מקומה‬ ‫שפת המדינה, תחילה בפיהם של ילדי בית הספר ובהמשך גם בפי‬ ‫ההורים. בשארית האימפריה העות'מאנית דחקה הצרפתית את שפת‬ ‫האם של היהודים־הספרדים. היהודים־הספרדים המשכילים בתורכיה ראו‬ ‫בצרפתית שפת תרבות וציוויליזציה מובהקת, וחלק גדול מהם סברו כי‬ ‫על יהודי תורכיה לאמצה כשפת התרבות שלהם. אינטלקטואלים אלה‬ ‫קיוו כי החינוך בשפה הצרפתית בבתי ספר היהודיים במדינה יביא‬ ‫לנטישה הדרגתית של הספרדית־היהודית ולהחלפתה בצרפתית.‬ ‫בוסניה והרצגובינה בשלהי המאה התשע עשרה‬ ‫ובתחילת המאה העשרים‬ ‫גם את יהודי בוסניה והרצגובינה העסיקה בתקופה זו השאלה איזו שפה‬ ‫ראוי ליהודים לדבר, וכן התלבטו כיצד ראוי שתישמע הספרדית־היהודית‬ ‫המודרנית. גישתם המיוחדת של האינטלקטואלים מקרב יהדות זו הייתה‬ ‫פועל יוצא של ניסיונו המיוחד של חבל ארץ זה בתקופת התפוררותה‬ ‫של האימפריה העות'מאנית.‬ ‫ביולי 8781, בוועידת ברלין, אולצה האימפריה העות'מאנית להכיר‬ ‫בעצמאותן המלאה של סרביה ובולגריה, והוחלט כי בבוסניה והרצגובינה‬ ‫יוחלף הכובש הישן והעייף, אשר כבר לא הצליח להשליט סדר בין‬ ‫הדרומיים, הביאה לידי נורמטיוויזציה של השפה הקרואטית;‬ ‫ראו: מאייסן. תהליך הנורמטיוויזציה והרה־לטיניזציה של‬ ‫השפה הרומנית הסתיים במאה התשע עשרה; ראו: דנסושיאנו.‬ ‫בתורכית החל התהליך של רפורמה מרחיקת לכת מאוחר יותר,‬ ‫בשנות השלושים של המאה העשרים; ראו: הייד.‬ ‫31 על בעלי מחלוקת ראו: בוניס, מודרניזציה.‬ ‫ ‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫41‬
‫הקבוצות האתניות השונות בפרובינציה, בכובש חדש, חזק ומלא מרץ:‬ ‫האימפריה האוסטרו־הונגרית.41 המעבר מן השלטון העות'מאני לשלטון‬ ‫41 ברוב אזורי הכיבוש העות'מאני באירופה הייתה תופעת‬ ‫ ‬ ‫ההתאסלמות ספורדית ומצומצמת, והמתאסלמים בדרך כלל‬ ‫המירו לא רק את דתם אלא גם את זהותם האתנית, והצטרפו‬ ‫לשכבת התורכים אדוני הארץ. לעומת זאת בבוסניה ובאלבניה‬ ‫התאסלמו המונים, ולכן בעלי קרקעות ופקידי שלטון בבוסניה‬ ‫היו מוסלמים מקומיים, בעלי מודעות קבוצתית ואינטרסים‬ ‫משותפים. קבוצה זו ראתה ברפורמות התנְ טימאת ובראשן‬ ‫ַ ִ ַ‬ ‫בהענקת שוויון זכויות ללא מוסלמים פגיעה בקודשי האסלאם.‬ ‫גזרת המדים האירופיים של הסלטאן מחמוד השני משנת 6281‬ ‫ֻ‬ ‫עוררה במיוחד את זעמו של ההמון המוסלמי בבוסניה, מפני‬ ‫שלבישת תלבושת זרה נראתה בעיניהם אות כניעה וקלון.‬ ‫אולם ביסודו של דבר התנגדותם הנחרצת לרפורמות נבעה‬ ‫מכך שכמעט כל משפחה מוסלמית בבוסניה והרצגובינה אחד‬ ‫מבניה או לפחות מקרוביה היה קשור בדרך זה או אחרת למסדר‬ ‫היניצ'רים ונהנה מזכויותיו. ביטול המסדר וביטול זכויות היתר‬ ‫של חבריו היו פגיעה ישירה באינטרסים של הקבוצה. בשורה‬ ‫של התקוממויות נגד השלטון המרכזי בשנים 5381, 6381,‬ ‫0481, 9481 ו־0581 ביקשו המוסלמים הבוסנים לכונן מדינה‬ ‫עצמאית שהמיעוט המוסלמי ימשיך לשלוט בה כמו שהיה‬ ‫לפני הרפורמות. את תסכולם ואת כעסם בגין הרפורמות‬ ‫המוסלמית בבוסניה שפכו על הרַאיַה (נתיני הסלטאן) הנוצרית.‬ ‫ְ‬ ‫הראשון אשר הצליח לכפות את רצונו של הסלטאן על האצולה‬ ‫המוסלמית הסוררת בבוסניה היה עֹומר פאשא לאטאס, קצין‬ ‫ֵ‬ ‫צבא אוסטרו־הונגרי לשעבר, ממוצא סרבי־אורתודוקסי, יליד‬ ‫אזור ליקה שבקרואטיה, סמוך לגבול הבוסני, אשר התאסלם‬ ‫ועשה קריירה בצבא העות'מאני החדש. הוא נשלח לבוסניה‬ ‫והרצגובינה בשנת 0581 לכהן בה כווזיר ולהשליט בה חוק וסדר.‬ ‫לשמחתה של הר‪‬איַ ה הצליח וזיר זה לדכא את מרד האצולה.‬ ‫ְ‬ ‫אמנם הכנעתה של האצולה פתחה פתח לתהליך שכבר התרחש‬ ‫זמן רב קודם לכן במחוזים הסמוכים. החל משנת 0681 התחילו‬ ‫התקוממויות נוצריות פרבוסלאוויות, בעיקר באזור הרצגובינה,‬ ‫הגובלת במונטנגרו החופשית. ההתקוממות שהביאה לידי‬ ‫התערבות בין־לאומית החלה בקיץ 5781 בנֶ בסיניֶ יה, ובה‬ ‫ֶ‬ ‫התמרדו איכרים סרבים נגד המוכסים אשר לא הסכימו לוותר‬ ‫על מס שמינית אחרי שנת בצורת. בשנת 6781 אספו אצילים‬ ‫מוסלמים את שארית כוחם ויצאו לפעולות תגמול באוכלוסייה‬ ‫האזרחית. מאות כפרים נשרפו ואלפי איכרים נשחטו. מספרם‬ ‫המשוער של הפליטים הנוצרים אשר נמלטו מבוסניה לממלכה‬ ‫האוסטרו־הונגרית (שקרואטיה הסמוכה הייתה אז חלק ממנה)‬ ‫או למונטנגרו וסרביה נע בין 000,001 ל־000,052 נפשות. בעקבות‬ ‫ההתעללות בסרבים בבוסניה הכריזו סרביה ומונטנגרו מלחמה‬ ‫51‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫האוסטרו־הונגרי היה מהיר. אמנם לראשונה בהיסטוריה שיתפו פעולה‬ ‫המוסלמים והסרבים בהתנגדות מזוינת לשלטון החדש — שלטון כופרים‬ ‫בעיני המוסלמים, שלטון כובש בעיני הסרבים — אך ההתנגדות דוכאה‬ ‫עד מהרה בידי 000,28 חיילים אוסטרים־הונגרים.51 בתוך פחות משלושה‬ ‫חודשים נעקרו הבוסנים, בני ארבע דתות, מחֵיקה של אימפריה רב אתנית‬ ‫ורב דתית אחת ועברו לחיקה של אימפריה רב אתנית ורב דתית אחרת.‬ ‫61‬ ‫כך התחילה תקופת המנדט האוסטרו־הונגרי בבוסניה והרצגובינה.‬ ‫על האימפריה העות'מאנית, ובשנה שלאחר מכן נכנסה גם רוסיה‬ ‫למלחמה. העות'מאנים שוב הובסו, ובהסכם שלום שנחתם‬ ‫בסן־סטפנו נקבע כי בוסניה והרצגובינה תישאר באימפריה אך‬ ‫יוחלו בה כל הרפורמות שכבר הונהגו בשאר האימפריה ומספר‬ ‫רפורמות נוספות. בוועידת ברלין, ביולי 8781, כבר בשלה אצל‬ ‫המעצמות האירופיות ההחלטה שממלכת אוסטרו־הונגריה‬ ‫תיכנס לבוסניה והרצגובינה כדי למנוע מרחץ דמים נוסף, כדי‬ ‫להחזיר את עשרות אלפי הפליטים שברחו לשטחיה, וכדי להניח‬ ‫את דעת המוסלמים המקומיים. החלטה זו נבעה מרצונן של‬ ‫מעצמות־העל האירופיות למנוע את השתלטותה של רוסיה על‬ ‫האזורים הדרום סלאוויים, הפרבוסלאוויים.‬ ‫51 ראו: סקריץ', עמ' 752—092. האג'י לֹויֹו, אחד מראשי ההתנגדות‬ ‫ ‬ ‫במחוז סרייבו, נחקק גם בזיכרונם של יהודי העיר כדמות גיבור‬ ‫אמיץ, חסר אמצעים, הנאבק באויב חזק ממנו, דמות המעוררת‬ ‫הערצה והזדהות, ונמצאו לה הדים גם בכתיבתה של בוכוריטה.‬ ‫למשל במחזה 'איסטירקה' ('‪ )'Esterka‬אומר דוד חיים אחרי‬ ‫שגירש מביתה של איסטירקה מחזר מטריד: ‪'Tu sos Sterka iža‬‬ ‫‪de buen padre, kamina siempre kon tu kara klara i de ninguno‬‬ ‫.‪no te espantes ahuera del Bendico — na por esto vine a dizirte‬‬ ‫ˇ‬ ‫‪I afilu ke es mi feco el Dio de ke lo viežo enprezenteš, de gusto‬‬ ‫ˇ‬ ‫‪no se vende! Se algo te akapita, ja aj ken ke te mampare, no‬‬ ‫!‪sos sola kon nona! Jo vo ser komo a tiempo de Hadži Lojo‬‬ ‫‪A manos. Jo lo bato komo l'alma mi demanda, i duspues ke‬‬ ‫'‪( me gjuzgen‬סטירקה, את בתו של בן אדם מכובד, תמיד לכי‬ ‫לך עם פנים לבנות ואל תפחדי מאף אחד חוץ מהאל ברוך הוא‬ ‫— זה מה שבאתי להגיד לך. ואף שזה מקצוע שלי, ייתן האל שאת‬ ‫החפצים הישנים תיתנו במתנה, במצב טוב, הרי לא מוכרים! אם‬ ‫משהו יקרה לך, יש מי שיגן עליך, את לא לבד עם הסבתא שלך!‬ ‫אני אהיה כמו בזמנים של האג'י לויו! בידיים ריקות. אני אכה בו‬ ‫כאוות נפשי — ואחר כך שישפטו אותי [בוכוריטה, איסטירקה,‬ ‫כי ‪ ,B‬מערכה ב, עמ' 12—22]).‬ ‫61 רשמית הסתיימה תקופה המנדט בשנת 8091, כשביקשה‬ ‫ ‬ ‫אוסטריה לספח את בוסניה והרצגובינה מחשש שחילופי שלטון‬ ‫באימפריה העות'מאנית עלולים להניב דרישות עות'מאניות‬ ‫מחודשות על המחוז.‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫61‬
‫הניגוד הקוטבי בין האינטרסים של הקבוצות האתנו־דתיות השונות‬ ‫מנע את היווצרותו של לאום בוסני על־אתני ועל־דתי. האורתודוקסים‬ ‫בבוסניה והרצגובינה ראו את עצמם כסרבים, הקתולים — כקרואטים,‬ ‫והמוסלמים ראו את עצמם תחילה כתורכים ולאחר מכן כבֹושנייקים.‬ ‫הפוליפוניה הבוסנית אפשרה גם ליהודים להמשיך לדבר בקולם עוד‬ ‫שנות דור. היעדר קבוצת רוב מונוליתית חש‪‬ך מיהודי סרייבו את קשיי‬ ‫ההסתגלות למדינת לאום.‬ ‫הממשלה הקיסרית והמלכותית הכירה מיד במלוא זכויותיהן האזרחיות‬ ‫של כל הקבוצות האתניות בבוסניה והרצגובינה. היהודים לא הופלו‬ ‫לעומת אזרחים אחרים בשום תחום של החיים הפרטיים או הציבוריים.‬ ‫כך הסתיים בתוך זמן קצר הפרק העות'מאני בתולדותיהם של יהודי‬ ‫בוסניה,71 ונפתח פרק חדש: אירופי ומערבי.81 הקשרים עם איסתנבול‬ ‫הלכו ודעכו, ובמקומם הלכו והתפתחו קשרים עם וינה,91 בירת הממלכה‬ ‫האוסטרו־הונגרית, שהייתה בה קהילה יהודית־ספרדית חשובה, וקשרים‬ ‫עם מרכזים אירופיים אחרים.‬ ‫עם הכיבוש פרצה המודרניזציה לבוסניה והרצגובינה בצעדים‬ ‫גדולים. רפורמות מעמיקות ויסודיות שנגעו בכל תחומי החיים, מכלכלה‬ ‫ופוליטיקה ועד חינוך, חקלאות וארכיטקטורה, שינו את פני המדינה‬ ‫לבלי הכר. עשרות יזמים ותעשיינים נהרו לבוסניה והרצגובינה מרחבי‬ ‫הממלכה והקימו בה בתי חרושת ובתי עסק מודרניים. השלטון ייסד‬ ‫בסרייבו מוסדות תרבות (כגון מוזאון המדינה), מוסדות ציבור (כגון בית‬ ‫חולים, מרכז מסחרי), מוסדות מחקר (כגון המכון לחקר הבלקן) ומוסדות‬ ‫מנהליים (בניין העירייה) וממשלתיים מפוארים. בשנת 5981 הופעלה‬ ‫בעיר חשמלית הראשונה.‬ ‫כאמור אף בתחום החינוך התחוללה מהפכה. כבר בשנים הראשונות‬ ‫של השלטון ההבסבורגי נפתחו בתי ספר יסודיים מודרניים. בשנת‬ ‫9781 נחנכה בסרייבו גימנסיה הראשונה, ובשנת 4091 נחנך סמינר‬ ‫למורים. הפקולטה הראשונה (לחקלאות) נפתחה בסרייבו רק ערב מלחמת‬ ‫71 על תולדות הקהילה בתקופת השלטון התורכי ראו את מחקרו‬ ‫ ‬ ‫החלוצי של רבה הראשי של סרייבו, דר מוריץ לוי: לוי, ספרדים;‬ ‫הספר ראה אור במקור בגרמנית ותורגם לספרדית־יהודית‬ ‫ולסרבו־קרואטית.‬ ‫8 ראו: לוקר, תולדות; לוקר, פנקס; פינטו, אגודות.‬ ‫1‬ ‫91 ראו: בוניס, ישראל חיים. על היחשפות של היהודים־הספרדים‬ ‫ ‬ ‫ביוגוסלוויה, בולגריה ורומניה לשפה הגרמנית, לספרותה‬ ‫ולתרבותה ראו: בוניס, מודרניזציה, עמ' 132.‬ ‫71‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫העולם הראשונה. לפיכך בתקופת השלטון האוסטרו־הונגרי היה על תלמידים‬ ‫שחפצו בלימודים גבוהים לנסוע לאחד המרכזים האוניברסיטאיים של‬ ‫הממלכה, ורבים אכן עשו זאת.‬ ‫יהודי בוסניה והרצגובינה היו אחת האוכלוסיות שהיטיבו להסתגל‬ ‫במהירות לשינויים מדיניים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים שהביאו‬ ‫התנתקותה של בוסניה והרצגובינה מן המזרח וסיפוחה למערב. הם‬ ‫תרמו לפריחה הכללית של העיר והמדינה, ונהנו ממנה יחד עם כל‬ ‫שאר התושבים. בהתחשב במספרם הקטן באוכלוסייה הייתה תרומתם‬ ‫למודרניזציה של המדינה גדולה במיוחד. בתקופה זאת נוסדו בסרייבו‬ ‫אגודות יהודיות הומניטריות ותרבותיות חשובות,02 כגון 'איל פרוגריסו'‬ ‫(הקִדמה), 'נואיב'ה פ'לור' (פרח חדש),12 'לה ביניב'ולינציה' (הרצון‬ ‫הטוב, 2981),22 'לה אומאנידאד' (האנושיות, 4981),32 'לה לירה' (הנבל,‬ ‫1091), ו'לה גלוריאה' (הפאר, 3091).42 גם העיתון היהודי הראשון בבוסניה‬ ‫ראו: פינטו, אגודות.‬ ‫0 ‬ ‫2‬ ‫לא ברור מתי הוקמו שתי אגודות אלה. עדות על קיומן‬ ‫ ‬ ‫12‬ ‫יש בכתבות אחדות שפורסמו בסוף המאה התשע עשרה‬ ‫ב'בוסנישה פוסט' (‪ .)Bosnische Post‬קבוצת שחקנים חובבים‬ ‫של אגודת 'איל פרוגריסו' צורפה ל'לה לירה', אחרי שזו נוסדה.‬ ‫אגודת 'נואיב'ה פ'לור' ככל הנראה הפסיקה להתקיים משנוסדה‬ ‫'לה ביניב'ולינציה'.‬ ‫'לה ביניב'ולינציה' שמה לה למטרה לעודד ולקדם את ההשכלה‬ ‫2 ‬ ‫2‬ ‫בקרב הספרדים וליצור דור חדש של אינטלקטואלים, מנהיגים‬ ‫ופעילי ציבור. לשם כך היא יסדה קרן שממנה הוענקו מלגות‬ ‫לתלמידים מוכשרים, במיוחד למי שחפצו ללמוד מקצועות‬ ‫שתהיה בהם גם תרומה ציבורית, כגון הוראה, רפואה, עיתונאות‬ ‫ואמנות. 'לה ביניב'ולינציה' מימנה את הלימודים של בני חסותה,‬ ‫בדרך כלל באחת האוניברסיטאות שפעלו בתחומי הממלכה,‬ ‫בווינה, בגרץ או בפראג. 'לה ביניב'ולינציה' גם יסדה ספרייה‬ ‫יהודית ציבורית, עודדה איסוף ומחקר של חומר פולקלוריסטי,‬ ‫פובליציסטיקה יהודית (הכנת ספרי לימוד וספרי מחקר בנושאים‬ ‫יהודיים, תרגום של ספרות יהודית מעברית, יידיש או מלשונות‬ ‫אירופה) ויצירה (הצגות, תצוגות וכיוצא באלה).‬ ‫מועדון נשים אשר עסק בארגון אירועי תרבות, בגמילות חסדים‬ ‫ ‬ ‫32‬ ‫וכדומה.‬ ‫'לה לירה' ו'לה גלוריאה' קיימו פעילות מצומצמת מזו של‬ ‫4 ‬ ‫2‬ ‫האגודות האחרות. 'לה לירה' הפעילה מקהלה מעורבת של נשים‬ ‫וגברים ששרה יצירות ליטורגיות וחילוניות, וכן פעלה במסגרתה‬ ‫קבוצת תאטרון חובבים. 'לה גלוריאה' עסקה במצוות הכנסת‬ ‫כלה, ומטרתה העיקרית הייתה להבטיח נדוניה לבחורות עניות‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫81‬
‫והרצגובינה הופיע רק עם הכיבוש האוסטרו־הונגרי — ב־82 בדצמבר 0091‬ ‫יצא לאור הגיליון הראשון של 'לה אלב'וראדה' הבוסני. העורך הראשי של‬ ‫העיתון היה חכם ר' אברהם בן אהרון קאפון, מראשוני האינטלקטואלים‬ ‫52‬ ‫היהודים־הספרדים בבוסניה שהייתה לו השכלה מערבית רחבה.‬ ‫משנותיהם הלשוניות של סופרים יהודים־ספרדים‬ ‫בוסנים בתחילת המאה העשרים‬ ‫עמדותיהם של אינטלקטואלים יהודים־ספרדים בבוסניה בשאלה מה היא‬ ‫הלשון הראויה לבני הקבוצה באזור הבלקנים, שיקפו את מעמדם של‬ ‫היהודים־הספרדים כקבוצה אתנית־דתית בחברה רב אתנית ורב דתית,‬ ‫מעמד שונה מהותית מזה של יהודי סרביה או בולגריה, אשר חיו‬ ‫כקבוצות מיעוט במדינות לאום אחידות.‬ ‫משנתו הלשונית של חכם ר' אברהם בן אהרון קאפון‬ ‫האינטלקטואל הראשון מקרב היהודים־הספרדים בבוסניה אשר ניסח‬ ‫את עמדותיו בעניין הלשון היה חכם קאפון ( 3581— 0391), אחד מהוגי‬ ‫רעיון הרה־קסטילייניזציה.62 לקאפון הייתה משנה סדורה בנושא הזהות‬ ‫הלאומית היהודית־הספרדית ובנושא זיקתה ללשונה של הקבוצה. הוא‬ ‫הפיץ את רעיונותיו בכל האמצעים שעמדו לרשותו: בעיתון אשר ניסה‬ ‫72‬ ‫לייסד בפלוישטי ואחר כך בסרייבו, בדרשותיו בבית הכנסת, בשיריו,‬ ‫כדי שלא תישארנה רווקות. 'לה גלוריאה' גם תמכה כספית‬ ‫בלימודים מקצועיים של בחורות צעירות.‬ ‫5 העיתון התחיל לצאת ברושצ'וק שבבולגריה בספטמבר 8981.‬ ‫2‬ ‫עורכו הראשי, קאפון, התגורר אז בפלוישטי שברומניה. זמן‬ ‫מה אחר הגירתו לסרייבו, בסוף המאה התשע עשרה, החליט‬ ‫קאפון לחזור על הניסיון ולייסד עיתון יהודי־ספרדי במקום‬ ‫מגוריו החדש. העיתון הופיע שנה אחת בלבד ונסגר, עקב‬ ‫קשיים כספיים. כל הגיליונות נמצאים בבית הספרים הלאומי‬ ‫והאוניברסיטאי של בוסניה והרצגובינה בסרייבו. ראו: פאפו,‬ ‫אלב'וראדה.‬ ‫6 ראו: קינטנה, רה־קסטילייניזציה; פולידו־פרננדז.‬ ‫2‬ ‫72 קאלמי ברוך כתב על שיריו של קאפון ועל מטרותיהם הדידקטיות:‬ ‫ ‬ ‫'המחנכים הלאומיים אצל הספרדים, כמו בכל אומות המזרח, היו‬ ‫אנשי דת. משום כך אין זה צירוף מקרים שגם אצלנו הראשון‬ ‫אשר התנסה בספרות אמנותית היה הזקן המכובד מר א' קאפון.‬ ‫הוא הקדיש את כל חייו למדעי היהדות וספרותה, כיהן כמורה‬ ‫רוח ומלמד תינוקות במרכזים רבים של המזרח הספרדי. בהגיעו‬ ‫91‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫במחזהו העברי 'שיבת ציון',82 במחזהו הספרדי־היהודי 'איל אנגוסטיאדור'‬ ‫(הצורר)92 ובמאמריו בעיתונות היהודית הבוסנית בין שתי מלחמות‬ ‫העולם. למשנתו זו כמה פינות יסוד: קִדמה והשכלה, שמירה מוקפדת‬ ‫על ערכי תורת ישראל ועל התרבות היהודית והספרות היהודית, ציונות‬ ‫ועשייה למען הרעיון הלאומי.‬ ‫קאפון היה ציוני03 ועם זאת הוא סבר שכל עוד היהודים־הספרדים‬ ‫אלינו, לפני כשני עשורים, הוא בלט בין שאר חכמינו במודרניות‬ ‫שלו, בהשכלתו היהודית העמוקה ובמידה ניכרת של חינוך‬ ‫מערבי אירופי. הוא היה מייסדו של העיתון לה אלב'וראדה.‬ ‫מאז ומתמיד הוא עסק בשירה, ובשנת 2291 אף פרסם בשני‬ ‫כרכים המכונים “שירים [‪ ]Poesias‬חלק גדול של שיריו וגם את‬ ‫תרגומו למשלי שלמה, ‪.Versifikasion de los versos de Salomo‬‬ ‫ניתן לאפיין באופן כללי את שירתו של מר קאפון: ברוחה היא‬ ‫דתית־פדגוגית ודידקטית. המוטיבים של שיריו הם תנכיים או‬ ‫שהם עוסקים במאורעות מהחיים החברתיים או התרבותיים‬ ‫של יהודי בוסניה. למקרא שיריו מתקבל הרושם שהם נכתבו‬ ‫בקלות נפלאה, בהעלם אחד, כאילו לא נכתבו ולוטשו, אלא‬ ‫נרשמו בצורה שבה היה מסוגל להפיקם מר קאפון מהתיבה‬ ‫באיזו דרשה נפלאה... מר קאפון הוא בעל מחשבה, הוא מפתח‬ ‫ומעמיק היטב את המוטיבים התנכיים, הוא בעל שגרה משקלית‬ ‫יוצאת מן הכלל, אבל הוא משתמש בה גם במקומות שבהם היא‬ ‫בלתי אפשרית ובלתי מתקבלת על הדעת מבחינה אסתטית. יש‬ ‫למר קאפון שירים בנושאים פרוזאיים למדי שלא ניתן לעצבם‬ ‫במשקל, וכשבכל זאת מנסים לעשות זאת בכוח, מידלדלת‬ ‫עצמת המחשבה. מר קאפון מכיר היטב את השפה הקסטיליינית‬ ‫המודרנית, ומן ההכרח להדגיש זאת בדיון על יצירתו, כי עובדה‬ ‫זו היא שאפשרה לו להעשיר את שפת האם שלו, וזה מה שנתן‬ ‫צביון מיוחד לדיקצייה האדיבה שלו. מנגד, דווקא מאפיין זה‬ ‫הוא אשר גרם לכך שחלק גדול משיריו של קאפון היו ונשארו‬ ‫נגישים רק למספר קטן של משכילים ספרדים. המון העם לא‬ ‫היה מסוגל לקרוא את שני ספרי השירים האלה או ליהנות מהם‬ ‫הנאה שלמה' (ברוך, כתבים, עמ' 323—623).‬ ‫82 קאפון, שיבת ציון.‬ ‫ ‬ ‫92 קאפון, איל אנגוסטיאדור. המחזה נכתב לפי מוטיבים של סיפורו‬ ‫ ‬ ‫של מרדכי ברנדשטטר 'צורר היהודים', אשר פורסם בעברית‬ ‫ב'השחר'.‬ ‫0 המחזה 'שיבת ציון' הוא 'תשורה לציונות לכבוד האדם המעלה,‬ ‫3‬ ‫דוקטור מאכס נורדאו'. וכך כתב קאפון בפתח דבר למחזה:‬ ‫'הלא מטרתי היא לעזור כפי יכולתי להתפתחות הכשרונות של‬ ‫הילדים, בנוגע למליצה ושיר בשפתנו העבריה, ולטעת בלבבם‬ ‫הרך אהבה לעמם ולדתם וחדוה להתחנך לרוח הרעיון הציוני,‬ ‫אשר על ידו תושע יהודא וישראל ישכון לבטח'. מרוב אהבתו‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫02‬
‫לא יאמצו את השפה העברית לכל הצרכים, יחד עם כל שאר היהודים,‬ ‫עליהם לשמר את שפתם הלאומית המיוחדת, הלוא היא ספרדית־יהודית,‬ ‫'כשפה חיה ומועילה'.13 רק באמצעותה יוכלו לקיים את אחדותם ואת‬ ‫זהותם. אימוץ שפות זרות, לשיטתו של קאפון, בין אם מדובר בשפת‬ ‫המדינה ובין אם מדובר בשפות תרבות עולמיות, עלול לפגוע בייחודם‬ ‫הלאומי של היהודים־הספרדים. שפה היא אחת מאבני הבוחן להגדרת‬ ‫לאום, ולפיכך ויתור על שפתם הלאומית יקרב את היהודים־הספרדים צעד‬ ‫נוסף לקראת התבוללות.‬ ‫נראה כי קאפון סבר שבעולם המודרני תרבות לאומית וספרות לאומית‬ ‫יכולות להבטיח את שימורה של מסגרתו הלאומית של עם ישראל. לכן‬ ‫לא די לשמר את הספרדית־היהודית כשפתם הלאומית החיה של היהודים־‬ ‫הספרדים. עליה גם להיות מועילה, להיות מסוגלת לשמש כלי תקשורת‬ ‫בעולם המודרני, אמצעי לרכישת ההשכלה המערבית המיוחלת — ואולי חשוב‬ ‫יותר: כלי ליצירה תרבותית מחודשת, אשר תחזק את המודעות הלאומית‬ ‫ותעורר את הגאווה הלאומית, הכול על בסיס אימוץ ערכים הומניסטיים‬ ‫כלליים. לשם כך על הספרדית־היהודית להתנקות מהשפעות זרות ולחזור‬ ‫אל מקורה הרומנו־איברי, בלי לוותר על ייחודה ביחס לקסטיליינית. תהליך‬ ‫דומה התחולל קודם לכן או במקביל בשפות בלקניות שנעשה ניסיון להשיבן‬ ‫אל מקורן ולנקותן מהשפעות עות'מאניות (דוגמת הסרבית והבולגרית) או‬ ‫סלאוויות (דוגמת הרומנית). נוסף על כך, טען קאפון, על היהודים־הספרדים‬ ‫להקפיד לשמר את הגייתם העתיקה המייחדת והמיוחדת.‬ ‫אמנם הרפורמה היסודית של השפה שהציע קאפון לא עמדה במבחן‬ ‫המציאות. בשנים הראשונות של המאה העשרים, משהנהיגו השלטונות‬ ‫האוסטרו־הונגריים במדינה חינוך חובה, הצטמצם החינוך היהודי‬ ‫לשפה העברית עברת קאפון אפילו את שמו של נורדאו. שיר‬ ‫ההקדשה של המחזה בפתח החוברת כתוב בשיטת נוטריקון,‬ ‫והאותיות הראשונות של כל בית מצטרפות לשם 'מאכס נהר‬ ‫דעה'. נוסף על כך בבית השישי כתב: 'הלא ברוח דעת והשכל‬ ‫נגלית, אשר על כן נהר דעה אקרא שמך'.‬ ‫13 נזירוביץ' ציטט מאמר של יהושע קאייון מ'יברייסקי ז'יבוט'‬ ‫ ‬ ‫שצוטטו בו דבריו של קאפון: ‪'Rekonosemos, dunke, ke todo el‬‬ ‫‪tiempo ke no adoptaremos el lašon akodeš, tenemos primura‬‬ ‫‪de pratikar noestra avla espanjola, komo una lingua biva i‬‬ ‫'‪( provecoza‬אנחנו מכירים אם כן בכך שכל עוד לא נאמץ את לשון‬ ‫ˇ‬ ‫הקודש, יש לנו צורך להמשיך לדבר את שפתנו הספרדית, כשפה‬ ‫חיה ומועילה [1 .‪ .)]Jevrejski život 94 (1926), p‬ראו: נזירוביץ',‬ ‫ספרות, עמ' 084.‬ ‫12‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫המסורתי — ועמו השימוש בספרדית־היהודית כאמצעי חינוכי — לשיעורי‬ ‫דת בבתי ספר כלליים וכן ל ְמה שקלטו הילדים בבית, במשפחה‬ ‫ובבית הכנסת. בהתאם לכך הצטמצם היקפו של החומר הנלמד. כל‬ ‫תלמידי בתי ספר הכלליים למדו ארבעה כתבים: שניים לטיניים (המודפס‬ ‫והרהוט [קורסיב]) ושניים קיריליים (המודפס והרהוט). ילדים יהודים‬ ‫למדו נוסף על כך, במסגרת שיעורי דת, גם שני כתבים עבריים (הכתב‬ ‫המרובע והכתב הרהוט האשכנזי אשר אומץ על ידי התנועה הלאומית).‬ ‫הכתב הספרדי המסורתי, ובמיוחד צורתו הרהוטה, סוליטריאו, הושמטו‬ ‫מתכנית הלימודים.23 קאפון המשיך להשתמש בכתב העברי הספרדי‬ ‫המסורתי הן כעורך העיתון 'לה אלב'וראדה' והן לאחר מכן, בכתיבת‬ ‫מחזהו.‬ ‫משנתו הלשונית של חכם ר' שבתי בן יוסף ג'אאין‬ ‫חכם ר' שבתי ג'אאין (3881—6491), חכם, איש חינוך, סופר ואיש‬ ‫ציבור, יליד בולגריה (פל ֶוונ ָה), פעל כמעט עשרים שנה בקרב יהודי‬ ‫ּ‬ ‫בוסניה והרצגובינה.33 בשנת 2291 הדפיס בווינה שלושה ממחזותיו:‬ ‫23 מן המפורסמות הוא שמחיי השפה העברית, בבקשם לקבוע‬ ‫ ‬ ‫כללים ומוסכמות אשר יאחדו את כל פלגי העם, העדיפו דווקא‬ ‫את היגוים של דוברי הספרדית־היהודית וקבעו אותו כהיגוי‬ ‫הנורמטיווי לשפה המתחדשת. ולעומת זאת בחרו לכתב‬ ‫הנורמטיווי בכתב הרהוט האשכנזי. מנהיגים ציונים ממוצא‬ ‫יהודי־ספרדי הציעו כמובן את סוליטריאו, הכתב הרהוט הספרדי‬ ‫המסורתי, אך הצעתם לא התקבלה. ראו: בוניס, אלקלעי. מורי‬ ‫הדת בסרייבו, שרובם ככולם היו בעלי השקפות מודרניות‬ ‫וציונים פעילים, העדיפו להקנות לחניכיהם את הכתב הרהוט‬ ‫אשר התקבל כנורמטיווי בעברית המתחדשת וויתרו על כתב‬ ‫הסוליטריאו, אשר נדחה על ידי התנועה הלאומית. על כן כבר‬ ‫בתחילת המאה העשרים לא למדו רוב הילדים היהודים בסרייבו‬ ‫קרוא וכתוב בכתב הספרדי המסורתי, לא בגרסתו המודפסת‬ ‫(המכונה בפי ההמון כתב רש'י) ולא בגרסתו הרהוטה.‬ ‫3 בשנת 4091 פעל בטרווניק, ששם הועסק כחזן, מורה ללשון‬ ‫3‬ ‫העברית ומורה דת. אך בסוף שנת 5091 נאלץ לעזוב את הקהילה‬ ‫בגלל התנגדותם של זקני הקהילה לשיטותיו המודרניות‬ ‫והמהפכניות. אחר כך, ככל הנראה משנת 6191, היה בסרייבו‬ ‫— בשנת 7191 הוצג מחזהו 'דבורה' בסרייבו כמה פעמים — ופעל‬ ‫שם עד 4291, ואז עבר למונסטיר (ביטולה) לשמש כרבה הראשי.‬ ‫גם לפני בואו לבוסניה והרצגובינה היה ג'אאין קשור באזור אשר‬ ‫נכלל בסוף מלחמת העולם הראשונה בתחום יוגוסלוויה. בשנים‬ ‫2091—4091 הוא שימש כמורה ללשון העברית בבית הספר‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫22‬
‫חר אברהם בן אהרון קאפון, מתוך ספרו איל אנגוסטיאדור‬ ‫32‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫'יפתח', 'דבורה' ו'לה איז'ה דיל סול' (בת השמש), בכתב הספרדי־היהודי‬ ‫43‬ ‫המסורתי.‬ ‫שיטתו הלשונית של ג'אאין קרובה לזו של קאפון אך שונה ממנה.‬ ‫שניהם היו מגויסים לרעיון הדה־עות'מאניזציה והדה־אוריינטליזציה של‬ ‫הספרדית־היהודית. בדומה לקאפון נמנע ג'אאין מלהשתמש במילים‬ ‫תורכיות־עות'מאניות53 או עבריות,63 וגם הוא השתמש בנ ֵאו־קסטילייניזמים‬ ‫רבים, אך שיטתו נחרצת וחד־משמעית פחות מזו של קאפון. קאפון‬ ‫תמך בכל מאודו ברעיון הרה־קסטילייניזציה של השפה, ואת החֶסר‬ ‫שבה (שנוצר בעיקר עקב הימנעות מכוונת משימוש בפתרונות לשוניים‬ ‫ישנים המבוססים על קליטת השפעות לא רומניות, אך גם עקב תמורות‬ ‫הזמן) מילא תמיד, באופן שיטתי, על פי פתרונות לשוניים הנהוגים‬ ‫בקסטיליינית. גישתו של ג'אאין הייתה אקלקטית יותר. הוא לא הגביל‬ ‫את עצמו לשאילה מקסטיליינית בלבד, ואפילו העדיף לפנות לשפות‬ ‫רומניות שהיו קרובות לקהל קוראיו יותר מהקסטיליינית (צרפתית‬ ‫ואיטלקית). לעומת הרה־קסטילייניזציה, שבה דגל קאפון, אפשר לכנות‬ ‫את שיטתו של ג'אאין רה־רומניזציה.‬ ‫יהודי בניש שבדרום סרביה; בהיותו שם הבין עד כמה חשובה‬ ‫ליהודים המקומיים ההסתגלות לסביבה הסרבית, ונהג לחתום‬ ‫על מכתביו בשם ג'אאינוביץ' (ראו את מכתביו מ־11 ביולי ומ־‬ ‫3 בספטמבר 2091, אצמ, 733/1‪ .)Z1/336, Z‬למעשה גם אחרי‬ ‫שעזב את סרייבו למונסטיר המשיך ג'אאין לפעול בגבולותיה של‬ ‫יוגוסלוויה. על ג'אאין ועל פועלו: ראו פאפו, ג'אאין; נזירוביץ',‬ ‫ספרות, עמ' 145—845.‬ ‫4 על שלושת המחזות פורסמו ביקורות בעיתונות היהודית‬ ‫3‬ ‫המקומית. ראו למשל: לוי, מחזות.‬ ‫53 אך בניגוד לקאפון, שפסל את שימוש בהן באופן שיטתי, ג'אאין,‬ ‫ ‬ ‫שמחזותיו חרוזים, נזקק לעתים רחוקות עקב אילוצי חריזה‬ ‫למילים תורכיות־עות'מאניות. עד כה מצאתי במחזותיו שלוש‬ ‫מילים תורכיות־עות'מאניות: איגלינה ('מונג'אס אינגליאנאס סין‬ ‫מונג'אס פינאס' [ג'אאין, בת השמש, עמ' 71]), דאאול ('סי דישה‬ ‫סינטיר אונה קאנטיקה מונוטונה די קארטינה, קון באטידאס די‬ ‫דאאול די לונג'ורה' [ג'אאין, דבורה, עמ' 53]), קירבאג' ('לה פ'יירי‬ ‫קון סו קירבאג'' [שם, עמ' 25]).‬ ‫6 שניהם אמנם השתמשו במילים עבריות המציינות מושגי יסוד‬ ‫3‬ ‫ביהדות, ושלא נהוג או קשה לתרגמן לשפות אחרות, למשל‬ ‫המילה שופר. לקאפון שיר שכותרתו 'השופר': ‪'El Šofar', Jevrejski‬‬ ‫4 .‪ .život 26 (1924), p‬וג'אאין השתמש במילה במחזהו 'דבורה'‬ ‫('די לונג'י סי סיינטין שופרות' [ג'אאין, דבורה, עמ' 56]).‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫42‬
1922 ‫הפער בין שיטותיהם של השניים גדל כשהוציא קאפון בשנת‬ ‫) שלו בכתיב קסטילייני. אחרי מלחמת‬Poesias( '‫את שני כרכי ה'שירים‬ ‫העולם הראשונה החלה הקהילה היהודית־הספרדית לנטוש את הכתב‬ ,‫המסורתי‬ ‫ובנסיבות אלה ועל יסוד שיטתו העקרונית של קאפון נקל להבין מדוע‬ ,‫אימץ את הכתיב הקסטילייני. שום פתרון אחר, להוציא הכתב המסורתי‬ ‫לא יכול היה לאחד את כל היהודים־הספרדים. כל עוד כתבו בסרביה‬ ‫ספרדית־יהודית פונטית בכתב קירילי,73 בבוסניה — ספרדית־יהודית‬ ‫73 כפי שהודפס ספרו של חיים מרדכי כהן 'ליקוטי תפילות: תפילות‬ ‫נבחרות', שיצא לאור בבלגרד בשנת תרפז. בדברי ההקדמה‬ ‫לספר היטיב המחבר לתאר את חוסר השליטה של הנוער‬ ‫היהודי בבלגרד בזמנו בכתב ספרדי מסורתי, והמצב בסרייבו‬ 'и партидас и партидас ди :‫לא היה שונה בהרבה. וכך כתב‬ мансивирија лус вемус лас орас де лас тефилот ен ел куртижу ди ел кал енбивисидус кон куанта бава ај и нон ај кистјонанду син тинер нингун провечу ди ејас. Висту ки туви унас куантас веѕис укасјон де авлар кун унус куантус боенус падрис ди еста боена и ћинтила мансивирија ки ејус дезејан аки сус ижус парти ен лас тефилот (урасјонис) ма ејус ми дизин ки пор дисплазер сус ижус лис ремаркан дизјенду, пара куалу во естар ал кал, куанду мелдар нон се ни менус ентендер ентјенду коза де луке еста ел Хазан мелданду, ала ора куанду ја нон ентјенду нада, нон пуеду тинер дингун интересу ди еја, и пор еста кавза ес ки ми салгу ди ел кал. Соври ести сужету ес ки јо ел минор енвилунтанду афирмар ди Мезаке ларабим (азер мирисер алус мунчус) ес ки кон ми пока савидурија ми дичиди пор азер ести ливрику јамаду Лекуте Тефилот Орасјонис ескужидас... тодас естан траидас кон строфас (стиховима) муј плазјентис и митерлу ен естампа и есту ла авла Еспањол и ла естампа срба (ћирилицом) пор ки лу пуедан онди музотрус када уна и уну мелдарлу и ‫ (ההדגשה שלי; תרגום: קבוצות גדולות של נוער‬ентиндерлу' ‫אנו רואים בעת התפילה בחצר בית הכנסת עוסקים בשטויות‬ ‫ובהבלים שאין בהם תועלת כלשהי. כמה פעמים הייתה לי‬ ,‫הזדמנות לדבר עם אבותיהם של בני נוער טובים והגונים אלה‬ ‫והם אמרו לי כי הם רוצים שבניהם ייקחו חלק בתפילה, וגם‬ ‫מסרו לי כי למרבה הצער בניהם מעירים להם ואומרים: בשביל‬ ‫מה שאהיה בבית הכנסת כשאיני יודע לקרוא, ואף איני מבין‬ 25 ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫פונטית בכתב לטיני,83 בבולגריה — ספרדית־יהודית לפי שיטת כתיב‬ ‫בולגרית, ובתורכיה — ספרדית־יהודית בכתב עברי מסורתי (או לפי‬ ‫כללי הכתיב הצרפתי), לא יכולה הייתה הספרדית־היהודית להיות שפתם‬ ‫הלאומית של היהודים־הספרדים. חוסר הנורמה והיעדר האחידות הורידו‬ ‫את ערכה והפכו אותה משפה אירופית מודרנית שיכולה לשמש שפת‬ ‫תרבות ויצירה, לשפה שבטית שלכל היותר יכולה להישמר בה הספרות‬ ‫שבעל־פה.‬ ‫איש לא חלק על השקפתו של קאפון שהכתב העברי המסורתי‬ ‫כבר איננו שימושי עבור רוב רובו של הנוער היהודי־הספרדי בבוסניה‬ ‫והרצגובינה. הרוב גם הסכימו שיש להחליפו בכתב לטיני. ובאמת, אחרי‬ ‫פרסום מחזותיו של ג'אאין, אשר כאמור הודפסו בווינה בכתב מסורתי,‬ ‫דבר ממה שהחזן קורא. אם איני מבין כלום איך יהיה לי עניין‬ ‫כלשהו בתפילה, וזאת הסיבה לכך שאני יוצא מבית הכנסת.‬ ‫מפני כל זה אני הקטן, ברצותי לקיים מצוות זיכוי הרבים כפי‬ ‫ידיעתי המצומצמת, החלטתי לחבר ספרון זה המכונה “לקוטי‬ ‫תפילות... כולם בחריזה חיננית, ולהדפיסו בשפה ספרדית‬ ‫ובאותיות סרביות (קיריליות) — כדי שיוכלו כל אחד ואחת‬ ‫מאתנו לקרוא בו ולהבינו [כהן, עמ' ‪.)]iii—ii‬‬ ‫8 חיים אברהם פאפו תיאר בהקדמתו לתרגומו למחזור לראש‬ ‫3‬ ‫השנה ללדינו, אשר יצא לאור בסרייבו בשנת תרצא, את רמת‬ ‫ההבנה של טקסטים עבריים או של תרגומיהם הקלסיים ללדינו,‬ ‫הכתובים בכתב ספרדי מסורתי, בקרב בני הנוער בסרייבו: ‪'I‬‬ ‫‪vjendo ke, no solo noestra lingua santa se esta ulvidando, ke‬‬ ‫‪espanjol (ladino), ansi, ke el‬־‪tambien i el saver meldar en žudio‬‬ ‫‪livro de tefila (orasjon) es kaži sin egzažirar en mano de mucos‬‬ ‫ˇ‬ ‫‪de la žuventud (mansevez) komo una karta serada... me esforsi‬‬ ‫‪a azer dešar este livro de orasjon editar (estampar), malgrado‬‬ ‫‪mi prekura por azer espander i ensancar noestra lingua hebrea‬‬ ‫ˇ‬ ‫‪entre ejos, me tomi la premura i en kurto tiempo truši suto‬‬ ‫‪espanjol en un stilo‬־‪Ašana en žudio‬־‪estampa este livro de Roš‬‬ ‫)‪levjano segun noestro uzo de avlar aki en Bosna (en Jugoslavija‬‬ ‫'‪( kon karakteres latinos‬ובראותי כי לא רק לשון הקודש הולכת‬ ‫ומשתכחת, אלא גם ידיעת קריאה בספרדית־יהודית [לדינו], כך‬ ‫שבידי רבים מבני הנוער [הצעירים] ספר תפילה הפך כמעט, בלי‬ ‫הגזמה, למכתב חתום... הכרחתי את עצמי לערוך [להדפיס] את‬ ‫הספר הזה, למרות ניסיונותי להפיץ ביניהם ולהרביץ בהם את‬ ‫שפתנו העברית, דרבנתי את עצמי ובזמן קצר הבאתי לדפוס‬ ‫את ספר התפילות לראש השנה הזה בספרדית־יהודית בסגנון‬ ‫קל לפי דרכי הדיבור שלנו כאן בבוסניה (יוגוסלוויה) ובאותיות‬ ‫לטיניות [פאפו, מחזור, עמ' 3]).‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫62‬
‫חכם ר' שבתי ג'אאין בעת כהונתו במונסטיר, אוסף אליעזר‬ ‫פאפו‬ ‫72‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫כל מה שפרסמו יהודי בוסניה והרצגובינה (ויהודי יוגוסלוויה בכלל)‬ ‫בספרדית־יהודית נכתב באותיות לטיניות.93 אולם בעניין הכתיב לא‬ ‫הסכימו הכול עם קאפון. רק קומץ קטן של אידאליסטים הלכו בעקבותיו‬ ‫ואימצו כתיב קסטילייני. הרוב אימץ את הכתיב הסרבו־קרואטי הפונטי,‬ ‫שהיה מוכר לכל בני הקהילה.‬ ‫מצבה של הספרדית־היהודית בבוסניה בתקופה שבין‬ ‫שתי מלחמות העולם‬ ‫והנה בדיוק בתקופה שבה התחיל להתפורר העולם הספרדי החד־‬ ‫גוני — אצלנו, בבוסניה, ספרדים אחדים מנסים את עצמם ביצירה‬ ‫אמנותית־ספרותית. התופעה היא מעניינת... ניסיונות אלה אינם אלא‬ ‫ניסיונות אינדיווידואליים אשר בנסיבות זהות מגלים תכונות זהות,‬ ‫או, תכופות יותר, חסרונות זהים. באילו נושאים הם עוסקים, באיזו‬ ‫צורה ובאיזו שפה — או ליתר דיוק, מניין יש להם שפה [ההדגשה‬ ‫שלי] — על שאלות אלה וכאלה יש לענות בשורות בודדות אלה,‬ ‫הנכתבות ראשית כול כדי שידובר בתופעה, כקוריוז, ולאו דווקא כדי‬ ‫04‬ ‫לספק עליה מידע יסודי.‬ ‫המחלוקת הנזכרת בין קאפון לג'אאין בעניין הכתיב הראוי של הספרדית־‬ ‫היהודית הכתובה באותיות לטיניות הייתה רלוונטית רק לאותם הסופרים‬ ‫93 נוסף על יצירותיו הנזכרות של קאפון מדובר בעיקר בחומר אשר‬ ‫ ‬ ‫פורסם בעיתונות היהודית אך גם במספר ספרים או חוברות‬ ‫עצמאיות, למשל כל מהדורותיו של חיים אברהם פאפו: המחזור‬ ‫לראש השנה שנזכר לעיל, מחזור ליום כיפור (‪Mahzor de Jom-Kipur en‬‬ ‫‪ )žudio-espaniol kon karakter (letra) latino‬והגדה של פסח (‪Agada‬‬ ‫‪ ,)de Pesah‬שלושתם משנת תרצא, 'קומפלאס לפורים' (‪Komplas‬‬ ‫‪ ,)de Purim‬משנת תרצב, תרגום ספרדי־יהודי של סידור תפילה‬ ‫לימי חול ולשבת ו'חוברת התפילה הנאמרת בסטולאץ' (‪Livriku di‬‬ ‫‪ )la orasjon ke se dizi a Stolac‬אשר תורגמה מעברית ללדינו על ידי‬ ‫האג'י משה חיים הלוי, ונדפסה בסרייבו תרצז. אחד הפרסומים‬ ‫המעטים מתקופה זו שכוללים גם טקסט כתוב בכתב מסורתי‬ ‫הוא החוברת 'תפילה על קברות הקרובים והצדיקים, מחובר‬ ‫עי משה יעקב ק' אלטאראץ' (בלי ציון שנה), שמופיעה בה‬ ‫תפילה אחת בעברית, בתרגום ללדינו בכתב מסורתי, בתרגום‬ ‫ללדינו באותיות לטיניות (כתיב סרבו־קרואטי) ובתרגום לסרבו־‬ ‫קרואטית.‬ ‫0 ברוך, כתבים, עמ' 323, 423.‬ ‫4‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫82‬
‫והאינטלקטואלים שהמשיכו ליצור ולהתבטא בספרדית־היהודית. אולם‬ ‫חלק גדול מהאינטלקטואלים היהודים־הספרדים בבוסניה והרצגובינה‬ ‫(וביוגוסלוויה בכלל) בתקופה שבין שתי מלחמות העולם כבר הרגיש‬ ‫שהספרדית־היהודית איננה שפת תרבותו. מדובר באינטלקטואלים צעירים,‬ ‫רובם מלגאי 'לה ביניב'ולנציה', בעלי השכלה אירופית רחבה, שכל הווייתם‬ ‫האינטלקטואלית עוצבה במוסדות כלליים (תחילה בבתי ספר ממלכתיים‬ ‫בסרייבו עצמה ולבסוף באוניברסיטאות בערי אירופה) ובלשונות אירופיות‬ ‫(תחילה בסרבו־קרואטית ולאחר מכן בגרמנית או בצ'כית). לשפת אִמם,‬ ‫ספרדית־יהודית, לא היה חלק בהווייתם האינטלקטואלית. רובם ככולם‬ ‫בוודאי שלטו בספרדית־היהודית המדוברת, אך זו לא יכלה לשמש אותם‬ ‫כשפת צריכת או יצירת תרבות.‬ ‫שלא כבמרכזים יהודיים־ספרדיים אחרים (בתורכיה, בבולגריה וביוון),‬ ‫שבהם תיווכו ארגונים חיצוניים בין התרבות הספרדית־היהודית המסורתית‬ ‫לבין התרבות המערבית המודרנית, היכרותם של יהודי בוסניה את התרבות‬ ‫האירופית המערבית הייתה מהירה, ישירה וטוטלית. שום ארגון חיצוני‬ ‫(דוגמת 'אליאנס') לא תיווך ביניהם לבין תרבות זו, ולא היה בהיכרות זו‬ ‫תיווך של שפה רומנית (צרפתית או איטלקית) הקרובה לספרדית־היהודית.‬ ‫בבוסניה והרצגובינה לא התרחש תהליך פרנקיזציה של הספרדית־היהודית.‬ ‫מבחינת חלק גדול של האינטלקטואלים היהודים־הספרדים, הספרדית־‬ ‫היהודית נדחקה הצדה לטובת הגרמנית (עד סוף מלחמת העולם הראשונה)‬ ‫או הסרבו־קרואטית (החל מהתקופה שבין שתי מלחמות העולם). בכל זאת‬ ‫עד השואה נמשכה בסרייבו יצירה ספרותית בלתי פוסקת בספרדית־יהודית,‬ ‫בעיקר בתחום המחזה והנובלה אך גם בשירה.‬ ‫בתקופה זו הספרדית־היהודית הייתה בנסיגה בכל תחומי‬ ‫החיים של יהודי בוסניה והרצגובינה. ילדים יהודים כבר למדו‬ ‫בבתי ספר כלליים; עיתונים יהודיים כבר יצאו בסרבו־קרואטית —‬ ‫והשימוש בספרדית־יהודית הצטמצם גם בעיתונים יהודיים למספר‬ ‫מדורים תקופתיים או קבועים ולמאמרים ספורדיים אחדים; חלוצי‬ ‫החוקרים (דוגמת מוריץ לוי,14 יצחק ישראל24 וקאלמי ברוך34),‬ ‫14 רשימה ביבליוגרפית נבחרת של מחקריו, בעיקר בתחום‬ ‫ ‬ ‫ההיסטוריה, כולם בסרבו־קרואטית, ראו: וידקוביץ'־פטרוב, עמ'‬ ‫243.‬ ‫2 ראו לדוגמה את מאמרו על הרפואה העממית של יהודי בוסניה:‬ ‫4‬ ‫ישראל.‬ ‫3 לאחרונה תורגמו לאנגלית כתבים נבחרים של ברוך, ראו: ברוך,‬‫4‬ ‫מבחר.‬ ‫92‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫משוררים וסופרים (כמו יחיאל קטן,44 סאלאמון־מוני פ'ינצי או יצחק‬ ‫סמוקובליה54) ומבקרי ספרות (דוגמת אלי פ'ינצי וחיים אלקלעי64), כולם‬ ‫כבר עברו לסרבו־קרואטית. אפילו ראשי התנועה הספרדית כתבו בסרבו־‬ ‫קרואטית — שמואל קמחי כתב בשפה זו את מסתו 'הספרדים והתנועה‬ ‫הספרדית' ('‪ ,)'Sefardi i sefardski pokret‬וישוע א' קאייון את מסתו‬ ‫'הספרדים עד היום' 74,)'‪ ('Sefardi do danas‬כי אלמלא כן ספק אם היו‬ ‫מגיעים אל לבה של האינטליגנצייה הספרדית.‬ ‫אולם סופרים אחדים, דוגמת לאורה פאפו, בוכוריטה כתבו אך‬ ‫84‬ ‫ורק בספרדית־יהודית. (להוציא את שני מאמריה הראשונים, שכתבה‬ ‫בגרמנית).94 בחירתה להתבטא דווקא בספרדית־יהודית, למרות שליטתה‬ ‫בשפות אחרות — החל בשפת המדינה, סרבו־קרואטית, וכלה בשפות‬ ‫תרבות בין־לאומיות כגון צרפתית וגרמנית — שבאמצעותן הייתה אמנותה‬ ‫מגיעה לקהלים רחבים יותר, הייתה בהחלט מודעת. אין לשכוח שבתקופה‬ ‫זו זכה אחד מבני הקהילה, יצחק סמוקובליה, לגדּולה בספרות הסרבו־‬ ‫קרואטית דווקא בשל יצירותיו המתארות את עולמם הפנימי, המוצנע‬ ‫והסמוי מן העין של היהודים־הספרדים. בוכוריטה מעולם לא פירטה‬ ‫את מניעיה לדבוק בשפה הגוססת, אך בהתחשב ביחסה לנוסטלגייה‬ ‫המתנכרת למציאות, והמבקשת להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור, ניתן‬ ‫להניח כי אלה לא היו רגשיים בלבד. בתקופה זו הייתה סרייבו אחד‬ ‫המרכזים החשובים לפעילותה של התנועה הספרדית. תנועה זו ביקשה‬ ‫ליצור נוסחה ספרדית של הציונות, נוסחה אשר תדבר אל לבם של‬ ‫על קטן ועל מפעלו הספרותי ראו: קטן בן־ציון.‬ ‫4 ‬ ‫4‬ ‫לפרטים על סמוקובליה (9881—4591) ועל יצירתו ראו: לוי,‬ ‫ ‬ ‫54‬ ‫ילדים; מאסטרו.‬ ‫לפרטים על אלקלעי ועל מפעלו ראו: מקסימוביץ'.‬ ‫6 ‬ ‫4‬ ‫קמחי; קאייון. בשער חוברת זו, שיצאה לאור בזגרב מטעם מועדון‬ ‫ ‬ ‫74‬ ‫הסטודנטים הספרדיים 'איספיראנסה', מופיעים שמותיהם של‬ ‫קמחי וקאייון וכותרות מסותיהם. למיטב ידיעתי לא הופיעו‬ ‫חוברות נוספות של כתב־העת.‬ ‫לביוביבליוגרפיה של בוכוריטה ראו: פאפו, בוכוריטה.‬ ‫8 ‬ ‫4‬ ‫הראשון הוא 'האישה הספרדייה' ('‪,)'Die Spanolische Frau‬‬ ‫ ‬ ‫94‬ ‫אשר פורסם בעיתון 6191 ‪ ,Bosnische Post, 17 Dezember‬והוא‬ ‫מאמר תגובה על מאמרה של יליצה ברנדזיקובסקה־בילוביץ'‬ ‫'האישה הדרום־סלאווית בפוליטיקה' (‪'Die sudslavische Frau‬‬ ‫'‪ ,)in der Politik‬אשר פורסם באותו העיתון שבוע קודם. והשני‬ ‫הוא 'זיכרונות על אודות זיקי איפ'ינדי' (‪'Zekky Effendi eine‬‬ ‫'‪ ,)Erinnerung‬אשר פורסם באותו עיתון ב־13 בדצמבר 6191.‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫03‬
‫היהודים־הספרדים; אשר תתחשב בהיסטוריה ובמנטליות שלהם, במצבם‬ ‫ובצורכיהם המיוחדים; אשר תעורר אותם מה'אפתיה המזרחית' לעשות‬ ‫את חלקם במעשה תחיית האומה. את מפעלה הספרותי והציבורי של‬ ‫בוכוריטה יש לראות בהקשר של פעילותה בקרב האינטלקטואלים ובני‬ ‫הנוער שהזדהו עם תנועה זו ועם מטרותיה.‬ ‫בשנת 6291 יזם 'איספיראנסה' (‪ ,Esperanza‬התקווה), מועדון הסטודנטים‬ ‫הספרדים מזגרב (רובם ככולם יוצאי בוסניה שלמדו באוניברסיטת זגרב),‬ ‫כינוס של אינטלקטואלים ספרדים מכל יוגוסלוויה. יזמה זו יצאה לפועל‬ ‫רק בשנה הבאה. ב־12—22 באוגוסט 7291 התקיימה בסרייבו הוועידה‬ ‫של הנוער הספרדי )‪ 50.(Konferencija Sefardske omladine‬לקראת‬ ‫הוועידה, בסוף יולי ובתחילת אוגוסט, פרסם אחד ממארגני הוועידה,‬ ‫אליעזר לוי (סטודנט לפילוסופיה שהיה לימים איש רוח בעל שם), מאמר‬ ‫בן שלושה חלקים שכותרתו 'שאלת השפה הספרדית־היהודית בוועידה'‬ ‫('‪španskog jezika na konferenciji‬־‪ ,)'Pitanje jevrejsko‬ובו הביע את‬ ‫דעתו על חשיבותה של השפה כאבן פינה לייחודה של הקבוצה היהודית־‬ ‫הספרדית:‬ ‫05 בכתבה (לא חתומה, ככל הנראה דבר המערכת) על האירוע‬ ‫ ‬ ‫הדגיש הכותב בנימה ביקורתית כי כל האידאולוגים של‬ ‫התנועה הספרדית דיברו בסרבו־קרואטית, ודבריו שופכים‬ ‫אור על הפער הגדול בין הרצוי למצוי בקרב האינטלקטואלים‬ ‫הספרדים בסרייבו: 'מר י' קאייון הרצה את “הרצאת נציג הנוער'‬ ‫בסרבו־קרואטית בהביעו צער על כך שלא הספיק לתרגמה‬ ‫לספרדית... במושב אחר הצהריים ראשון הנואמים הוא ד'ר‬ ‫בראצו פולייוקאן הנואם באריכות, גם כן בסרבו־קרואטית, על‬ ‫האידאולוגיה של התנועה הספרדית... סטודנט לפילוסופיה,‬ ‫מר אליעזר לוי, מרצה על השפה. הוא מרצה בסרבו־קרואטית‬ ‫על התפתחותה והרכבה הפילולוגי של הספרדית ומצביע‬ ‫על חשיבותה של שפה זו עבורנו הספרדים. הוא גם מדגיש את‬ ‫חשיבות הנורמטיוויזציה של הכתיב ושל התחביר... מר אברהם‬ ‫פינטו, סטודנט לפילוסופיה, מדבר על היסטוריה באופן כללי,‬ ‫ובמיוחד על הצורך שהנוער הספרדי יעסוק בהיסטוריה ספרדית.‬ ‫גם הוא הרצה בסרבו־קרואטית. מר שמואל קמחי מרצה את‬ ‫“הרצאת המארגן', הוא מדבר סרבו־קרואטית... סוף סוף‬ ‫מונתה גם הוועדה לשפה הספרדית... ביום שני הרצה מר שמואל‬ ‫קמחי את חלקה השני של “הרצאת המארגן, הפעם הוא דיבר‬ ‫על ארגון הנוער הספרדי... הוא עובר על המשימות שעומדות‬ ‫לפני הספרדים, ודורש שיתארגנו לימודי הלאדינו, עבודה‬ ‫בתחום הפולקלור ובתחום ההיסטוריה הספרדית [ההדגשות‬ ‫שלי]' (ועידה).‬ ‫13‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫אחת השאלות החשובות אשר תעלינה לדיון בוועידה הבאה היא‬ ‫שאלת השפה הספרדית־היהודית. השאלה חשובה ואקטואלית, כי‬ ‫בעובדה שזוהי שפתה של קבוצה יהודית לא קטנה טמונות בעיות‬ ‫לא פתורות רבות. שפה זו, ירושה מספרד, חייתה עם הספרדים‬ ‫כל ימי חייהם מאז הגירוש, השתתפה בהתפתחויותיהם החברתיות‬ ‫והתרבותיות, הִכתה שורשים עמוקים בקרבם ונעשתה לחלק אינטגרלי‬ ‫של חייהם הרוחניים. בתהליך זה היא השתנתה ונדבקה כל כך‬ ‫לתבניתם הנפשית עד שכבר איננו מסוגלים להבין כי היא ניב‬ ‫של השפה המדוברת על ידי עם אחר, נוצרי־קתולי. לכן אין זה‬ ‫פלא שהתנועה של הקבוצה הספרדית בתוך היהדות, קבוצה שמה‬ ‫שמבדיל אותה משאר הקבוצות ומגדיר אותה כקבוצה נפרדת הוא‬ ‫השפה, מדגישה במיוחד את רצונה בשימורה ובש‪‬כלולה של שפה‬ ‫15‬ ‫זו [ההדגשה שלי].‬ ‫אליבא דלוי התנועה הספרדית ביקשה לא רק לשמר את שפתם של‬ ‫היהודים־הספרדים כי אם גם לשכללה ולפתחה, והאמצעי הטוב ביותר‬ ‫להשגת מטרות אלה הוא לדעתו פעילות ספרותית:‬ ‫כבר הזכרתי כי הפעילות הספרותית היא האמצעי הטוב ביותר לשמר‬ ‫שפה מפני שינויים מרחיקי לכת, למנוע את דלדולה ואף להעשירה.‬ ‫לכן אנחנו רואים שבמרכזים ספרדיים גדולים (סלוניקי, סופיה, קושטא)‬ ‫השפה השתמרה היטב, כי שם קיימים עיתונים וביטאונים ספרדיים־‬ ‫יהודיים ואף מוציאים לאור המדפיסים ספרים בספרדית־יהודית. אצלנו‬ ‫25‬ ‫כל זה לא קיים, ולכן השפה הולכת ומתדלדלת.‬ ‫גם בוכוריטה סברה כי הספרדית־היהודית בבוסניה הולכת ונעלמת. את‬ ‫'אימהֹות' )'‪ 53,('Madres‬מאמר התגובה שלה על סיפורו של בוקי45 'שתי‬ ‫לוי, השפה.‬ ‫1 ‬ ‫5‬ ‫שם.‬ ‫2 ‬ ‫5‬ ‫בוכוריטה, אימהות.‬ ‫3 ‬ ‫5‬ ‫חכם ר' אברהם רומאנו המכונה בוקי נולד בסרייבו, בשנת 4981.‬ ‫ ‬ ‫45‬ ‫הוא נקרא על שם סבו, חכם ר' אברהם רומאנו המכונה מירקאדו,‬ ‫מאחרוני חכמיה של סרייבו שנקשרה לו ההילה המסורתית של‬ ‫צדיק וקדוש. רומאנו הנכד היה רב קהילה בשאמאץ, בראגוזה‬ ‫(דוברובניק) ולבסוף במונסטיר (ביטולה). יחד עם שאר יהודי‬ ‫מונסטיר, ב־11 במרס 3491 נשלח בידי הבולגרים ששיתפו‬ ‫פעולה עם הנאצים לאושוויץ, ומשם לא חזר. בין שתי מלחמות‬ ‫העולם פרסם בעיתונות היהודית בסרייבו עשרים ושמונה‬ ‫סיפורים קצרים, חלקם יצירות מופת של הספרות הספרדית־‬ ‫היהודית בכלל. עקב גורלה המר של קהילת יהודי יוגוסלוויה‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫23‬
‫'איספיראנסה' בשנת 7291; ישוע קאייון (הראשון מצד שמאל בשורה הראשונה), אליעזר‬ ‫לוי (באמצע בשורה השלישית), אוסף אליעזר פאפו‬ ‫33‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
‫שכנות בחצר' )'‪ 55,('Dos vizinas in el kortižo‬פתחה בשבח המדור‬ ‫הספרדי־היהודי ובשבח ללשונו של בוקי, ‪'un lenguaže tan serkano de‬‬ ‫'‪( mozotros ma ke ja desparese a poko a poko‬שפה כל כך קרובה‬ ‫אלינו שאט אט הולכת ונעלמת). ככל הנראה היא גם קיבלה את הבחנתו‬ ‫של לוי כי זהותם היהודית של בני קהילתה מושתתת על שפה זו, ועל‬ ‫כן היחלשותה תחליש את זהותם, והתחזקותה תחזק אותה.‬ ‫אולם בפרק הזמן שבין שתי מלחמות העולם כבר לא הייתה הספרדית־‬ ‫היהודית שפתם העיקרית של בני הדור החדש בבוסניה והרצגובינה. אמנם‬ ‫הזקנים, ובמיוחד הזקנות — שמעולם לא למדו שפה אחרת, ושאף בחייהן‬ ‫החברתיים, אשר התנהלו בעיקר בקרב המשפחה, לא נזקקו במיוחד‬ ‫לסרבו־קרואטית — דבקו בספרדית־היהודית, אך הנכדים השתמשו בה‬ ‫פחות ופחות. את דורה של בוכוריטה ניתן להגדיר דור ביניים. רוב בני‬ ‫דור זה גדלו במשפחות שדיברו ספרדית־יהודית, אך את חינוכם הפורמלי‬ ‫קיבלו בסרבו־קרואטית. הם כבר היו דו־לשוניים והזדקקותם לאחת‬ ‫השפות הייתה תלויה בהקשר — בזהות בן השיח ובנושא שעליו מדובר.‬ ‫עם הוריהם, אשר לא היטיבו לדבר סרבו־קרואטית, דיברו לרוב ספרדית־‬ ‫יהודית, אך עם ילדיהם, אשר לא היטיבו לדבר ספרדית־יהודית, דיברו‬ ‫לרוב סרבו־קרואטית. כרגיל במצב של דו־לשוניות, בתודעתם של בני‬ ‫דור הביניים התקיימה גם חלוקה נושאית בין השפות. בנושאים אישיים‬ ‫ובהקשרים אישיים ניתנה עדיפות לשפה אינטימית, לשפת הבית, הלוא‬ ‫היא הספרדית־היהודית. אולם בנושאים כלליים, כגון כלכלה, מדיניות‬ ‫או אירועי תרבות כלליים, הועדפה שפת הכלל, סרבו־קרואטית. לדור‬ ‫הנכדים הייתה לכל הפחות שליטה סבילה בספרדית־יהודית, אבל חייהם‬ ‫התנהלו בעיקר בסרבו־קרואטית. בינם לבין עצמם, בבית הספר, בתנועות‬ ‫הנוער היהודיות והכלליות ואף בחיק המשפחה (בין האחים), הם דיברו‬ ‫לרוב סרבו־קרואטית. חלק גדול גם לא הרגישו נוח לדבר ספרדית־‬ ‫יהודית. היא נחשבה בעיניהם ז'רגון, שפה מעורבבת משפות שונות, בלתי‬ ‫מתורבתת, נחותה ומדולדלת. גם אלה שלא סלדו מהספרדית־היהודית‬ ‫מטעמים עקרוניים העדיפו להשתמש בשפה שהיו רגילים בה יותר. כך‬ ‫נוצרה התופעה של דו־שיחים דו־לשוניים, שכל בני הדור ההוא שעודם‬ ‫חיים מעידים עליה. הורים פנו לילדים בספרדית־יהודית, והילדים ענו‬ ‫בסרבו־קרואטית. חלק מההורים, במיוחד המשכילים שבהם, דיברו לרוב‬ ‫בשואה ובגלל מעמדה הנמוך של סוגת הסיפור הקצר בקרב‬ ‫היהודים־הספרדים יצירתו מוכרת רק לקומץ חוקרי לשון.‬ ‫5 בוקי, שכנות.‬ ‫5‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫43‬
‫לאורה פאפו, בוכוריטה, באדיבות הקהילה היהודית בסראייבו‬ ‫53‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות
לשון אתנית בעידן הלאומיות

Recommended

Ladino para prinsipantes ebreo
Ladino para prinsipantes ebreoLadino para prinsipantes ebreo
Ladino para prinsipantes ebreoarkadash
 
Alexanderpapo+el+enkanto+de+la+majia
Alexanderpapo+el+enkanto+de+la+majiaAlexanderpapo+el+enkanto+de+la+majia
Alexanderpapo+el+enkanto+de+la+majiaarkadash
 
קהילת יהודי סלוניקי
קהילת יהודי סלוניקיקהילת יהודי סלוניקי
קהילת יהודי סלוניקיYad Vashem
 
משתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתי
משתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתימשתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתי
משתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתיarkadash
 
הגדת+הפרטיזנים+צחוק+קרנבלי+כדרך+התמודדות+עם+טראומות+הרדיפה+והלוחמה
הגדת+הפרטיזנים+צחוק+קרנבלי+כדרך+התמודדות+עם+טראומות+הרדיפה+והלוחמההגדת+הפרטיזנים+צחוק+קרנבלי+כדרך+התמודדות+עם+טראומות+הרדיפה+והלוחמה
הגדת+הפרטיזנים+צחוק+קרנבלי+כדרך+התמודדות+עם+טראומות+הרדיפה+והלוחמהarkadash
 
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17Amit Moreno
 
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17Amit Moreno
 
-Teoria 41 or
-Teoria 41 or -Teoria 41 or
-Teoria 41 orYakir Ben-Maor
 

Recommended

Ladino para prinsipantes ebreo
Ladino para prinsipantes ebreoLadino para prinsipantes ebreo
Ladino para prinsipantes ebreoarkadash
 
Alexanderpapo+el+enkanto+de+la+majia
Alexanderpapo+el+enkanto+de+la+majiaAlexanderpapo+el+enkanto+de+la+majia
Alexanderpapo+el+enkanto+de+la+majiaarkadash
 
קהילת יהודי סלוניקי
קהילת יהודי סלוניקיקהילת יהודי סלוניקי
קהילת יהודי סלוניקיYad Vashem
 
משתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתי
משתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתימשתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתי
משתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתיarkadash
 
הגדת+הפרטיזנים+צחוק+קרנבלי+כדרך+התמודדות+עם+טראומות+הרדיפה+והלוחמה
הגדת+הפרטיזנים+צחוק+קרנבלי+כדרך+התמודדות+עם+טראומות+הרדיפה+והלוחמההגדת+הפרטיזנים+צחוק+קרנבלי+כדרך+התמודדות+עם+טראומות+הרדיפה+והלוחמה
הגדת+הפרטיזנים+צחוק+קרנבלי+כדרך+התמודדות+עם+טראומות+הרדיפה+והלוחמהarkadash
 
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17Amit Moreno
 
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17
אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17Amit Moreno
 
-Teoria 41 or
-Teoria 41 or -Teoria 41 or
-Teoria 41 orYakir Ben-Maor
 
ביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטי
ביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטיביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטי
ביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטיarkadash
 
סבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdf
סבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdfסבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdf
סבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdfZvi Sever
 
ורשה היהודית
ורשה היהודיתורשה היהודית
ורשה היהודיתYad Vashem
 
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...Ya'ir Ronen
 
עולי רומניה אחרי 1948
עולי רומניה אחרי 1948עולי רומניה אחרי 1948
עולי רומניה אחרי 1948Bondy Stenzler
 
maftechot leadam am vemakom
maftechot leadam am vemakommaftechot leadam am vemakom
maftechot leadam am vemakomחלד מפעלים חינוכיים
 
היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"
היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"
היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"Yad Vashem
 
סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייה
סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייהסיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייה
סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייהBondy Stenzler
 
רב תרבותיות עבודת אמצע - סופי
רב תרבותיות עבודת אמצע - סופירב תרבותיות עבודת אמצע - סופי
רב תרבותיות עבודת אמצע - סופיDooby Suchowolsky
 
העלייה הראשונה והשנייה
העלייה הראשונה והשנייההעלייה הראשונה והשנייה
העלייה הראשונה והשנייהדביר המורה
 
שער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
שער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלשער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
שער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלtarbutisrael
 
ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלtarbut_il
 
האיסיים -מיתוס או מציאות
האיסיים -מיתוס או מציאותהאיסיים -מיתוס או מציאות
האיסיים -מיתוס או מציאותpabloberman
 
Anu machrizim final
Anu machrizim finalAnu machrizim final
Anu machrizim finalYona Arzi
 
עוד חמש דקות
עוד חמש דקותעוד חמש דקות
עוד חמש דקותHarel Agmon
 
עוד חמש דקות
עוד חמש דקותעוד חמש דקות
עוד חמש דקותHarel Agmon
 
מצגת הרצל - מורחב – מנהיג יהודי-ציוני - השפעות אוניברסאליות - אקטיביזם ומקו...
מצגת הרצל - מורחב – מנהיג יהודי-ציוני - השפעות אוניברסאליות - אקטיביזם ומקו...מצגת הרצל - מורחב – מנהיג יהודי-ציוני - השפעות אוניברסאליות - אקטיביזם ומקו...
מצגת הרצל - מורחב – מנהיג יהודי-ציוני - השפעות אוניברסאליות - אקטיביזם ומקו...הפורום היהודי-ערבי למען תושבי ראמיה - כרמיאל - ישראל
 
ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012
ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012
ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012Carmel כרמל
 
אוכל+ופתגמים
אוכל+ופתגמיםאוכל+ופתגמים
אוכל+ופתגמיםarkadash
 
Холокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политика
Холокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политикаХолокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политика
Холокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политикаMoshe Kenigshtein
 
Yetzira+ammit
Yetzira+ammitYetzira+ammit
Yetzira+ammitarkadash
 
חידה +אילפרזנטי
חידה +אילפרזנטיחידה +אילפרזנטי
חידה +אילפרזנטיarkadash
 

More Related Content

Similar to לשון אתנית בעידן הלאומיות

ביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטי
ביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטיביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטי
ביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטיarkadash
 
סבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdf
סבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdfסבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdf
סבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdfZvi Sever
 
ורשה היהודית
ורשה היהודיתורשה היהודית
ורשה היהודיתYad Vashem
 
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...Ya'ir Ronen
 
עולי רומניה אחרי 1948
עולי רומניה אחרי 1948עולי רומניה אחרי 1948
עולי רומניה אחרי 1948Bondy Stenzler
 
היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"
היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"
היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"Yad Vashem
 
סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייה
סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייהסיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייה
סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייהBondy Stenzler
 
רב תרבותיות עבודת אמצע - סופי
רב תרבותיות עבודת אמצע - סופירב תרבותיות עבודת אמצע - סופי
רב תרבותיות עבודת אמצע - סופיDooby Suchowolsky
 
העלייה הראשונה והשנייה
העלייה הראשונה והשנייההעלייה הראשונה והשנייה
העלייה הראשונה והשנייהדביר המורה
 
שער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
שער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלשער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
שער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלtarbutisrael
 
ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלtarbut_il
 
האיסיים -מיתוס או מציאות
האיסיים -מיתוס או מציאותהאיסיים -מיתוס או מציאות
האיסיים -מיתוס או מציאותpabloberman
 
Anu machrizim final
Anu machrizim finalAnu machrizim final
Anu machrizim finalYona Arzi
 
עוד חמש דקות
עוד חמש דקותעוד חמש דקות
עוד חמש דקותHarel Agmon
 
עוד חמש דקות
עוד חמש דקותעוד חמש דקות
עוד חמש דקותHarel Agmon
 
ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012
ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012
ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012Carmel כרמל
 
אוכל+ופתגמים
אוכל+ופתגמיםאוכל+ופתגמים
אוכל+ופתגמיםarkadash
 
Холокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политика
Холокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политикаХолокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политика
Холокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политикаMoshe Kenigshtein
 

Similar to לשון אתנית בעידן הלאומיות (20)

ביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטי
ביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטיביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטי
ביבליוגרפיה של בוכואיטה - איל פריזינטי
 
סבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdf
סבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdfסבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdf
סבר-אירופה חדשה–בהתגבשות אימפריה אסלאמית 2013.pdf
 
ורשה היהודית
ורשה היהודיתורשה היהודית
ורשה היהודית
 
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...
 
עולי רומניה אחרי 1948
עולי רומניה אחרי 1948עולי רומניה אחרי 1948
עולי רומניה אחרי 1948
 
maftechot leadam am vemakom
maftechot leadam am vemakommaftechot leadam am vemakom
maftechot leadam am vemakom
 
היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"
היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"
היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך"
 
סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייה
סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייהסיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייה
סיפורה של יהדות רומניה במלהע השנייה
 
רב תרבותיות עבודת אמצע - סופי
רב תרבותיות עבודת אמצע - סופירב תרבותיות עבודת אמצע - סופי
רב תרבותיות עבודת אמצע - סופי
 
העלייה הראשונה והשנייה
העלייה הראשונה והשנייההעלייה הראשונה והשנייה
העלייה הראשונה והשנייה
 
שער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
שער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלשער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
שער שלישי - ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
 
ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
ספר האגדה ואגדות ארץ ישראלספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
ספר האגדה ואגדות ארץ ישראל
 
האיסיים -מיתוס או מציאות
האיסיים -מיתוס או מציאותהאיסיים -מיתוס או מציאות
האיסיים -מיתוס או מציאות
 
Anu machrizim final
Anu machrizim finalAnu machrizim final
Anu machrizim final
 
עוד חמש דקות
עוד חמש דקותעוד חמש דקות
עוד חמש דקות
 
עוד חמש דקות
עוד חמש דקותעוד חמש דקות
עוד חמש דקות
 
מצגת הרצל - מורחב – מנהיג יהודי-ציוני - השפעות אוניברסאליות - אקטיביזם ומקו...
מצגת הרצל - מורחב – מנהיג יהודי-ציוני - השפעות אוניברסאליות - אקטיביזם ומקו...מצגת הרצל - מורחב – מנהיג יהודי-ציוני - השפעות אוניברסאליות - אקטיביזם ומקו...
מצגת הרצל - מורחב – מנהיג יהודי-ציוני - השפעות אוניברסאליות - אקטיביזם ומקו...
 
ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012
ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012
ימימה חובב, סגולה, 29, תשרי תשעג, אוק' 2012
 
אוכל+ופתגמים
אוכל+ופתגמיםאוכל+ופתגמים
אוכל+ופתגמים
 
Холокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политика
Холокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политикаХолокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политика
Холокост глазами советской разведки: архивы и документы, история и политика
 

More from arkadash

Yetzira+ammit
Yetzira+ammitYetzira+ammit
Yetzira+ammitarkadash
 
חידה +אילפרזנטי
חידה +אילפרזנטיחידה +אילפרזנטי
חידה +אילפרזנטיarkadash
 
בין+שיר+לפתגם+במסורת+יהודי+ספרד
בין+שיר+לפתגם+במסורת+יהודי+ספרדבין+שיר+לפתגם+במסורת+יהודי+ספרד
בין+שיר+לפתגם+במסורת+יהודי+ספרדarkadash
 
סיפור+השבועה+שהופרה
סיפור+השבועה+שהופרהסיפור+השבועה+שהופרה
סיפור+השבועה+שהופרהarkadash
 
נשים+בשואה+הגהה+אחרונה
נשים+בשואה+הגהה+אחרונהנשים+בשואה+הגהה+אחרונה
נשים+בשואה+הגהה+אחרונהarkadash
 
עיון+בסיפור+השער+לגן+עדן
עיון+בסיפור+השער+לגן+עדןעיון+בסיפור+השער+לגן+עדן
עיון+בסיפור+השער+לגן+עדןarkadash
 
תורכיה +סיפורים++ופתגמים
תורכיה +סיפורים++ופתגמיםתורכיה +סיפורים++ופתגמים
תורכיה +סיפורים++ופתגמיםarkadash
 
Ladino para adelantados ebreo
Ladino para adelantados ebreoLadino para adelantados ebreo
Ladino para adelantados ebreoarkadash
 

More from arkadash (8)

Yetzira+ammit
Yetzira+ammitYetzira+ammit
Yetzira+ammit
 
חידה +אילפרזנטי
חידה +אילפרזנטיחידה +אילפרזנטי
חידה +אילפרזנטי
 
בין+שיר+לפתגם+במסורת+יהודי+ספרד
בין+שיר+לפתגם+במסורת+יהודי+ספרדבין+שיר+לפתגם+במסורת+יהודי+ספרד
בין+שיר+לפתגם+במסורת+יהודי+ספרד
 
סיפור+השבועה+שהופרה
סיפור+השבועה+שהופרהסיפור+השבועה+שהופרה
סיפור+השבועה+שהופרה
 
נשים+בשואה+הגהה+אחרונה
נשים+בשואה+הגהה+אחרונהנשים+בשואה+הגהה+אחרונה
נשים+בשואה+הגהה+אחרונה
 
עיון+בסיפור+השער+לגן+עדן
עיון+בסיפור+השער+לגן+עדןעיון+בסיפור+השער+לגן+עדן
עיון+בסיפור+השער+לגן+עדן
 
תורכיה +סיפורים++ופתגמים
תורכיה +סיפורים++ופתגמיםתורכיה +סיפורים++ופתגמים
תורכיה +סיפורים++ופתגמים
 
Ladino para adelantados ebreo
Ladino para adelantados ebreoLadino para adelantados ebreo
Ladino para adelantados ebreo
 

לשון אתנית בעידן הלאומיות

  • 1. ‫אליעזר פאפו‬ ‫לשון אתנית בעידן‬ ‫הלאומיות‬ ‫הספרדית־היהודית הבוסנית בעת‬ ‫החדשה‬ ‫בבוסניה‬ ‫מאמר זה עוסק בשאלת מצבה ומעמדה של הספרדית־יהודית‬ ‫על רקע‬ ‫והרצגובינה בשלהי המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים,‬ ‫ותיקות:‬ ‫ההקשר ההיסטורי (התמוטטותן של שתי אימפריות רב־אתניות‬ ‫שנגרמו‬ ‫העות'מאנית והאוסטרו־הונגרית והשינויים הפוליטיים והכלכליים‬ ‫היהודית‬ ‫אגב כך) והחברתי־תרבותי (השתנותה מרחיקת לכת של החברה‬ ‫הבלקנית המסורתית בעת החדשה) הרחב.‬ ‫המאמר סוקר את משניותיהם הלשוניות של יוצרים ספרדים־יהודים‬ ‫שפעלו בקהילה זו בעת החדשה, החל בחלוצי הספרות הספרדית־יהודית‬ ‫בבוסניה והרצגובינה (דוגמת ח"ר אברהם אהרון קאפון או ח"ר שבתי‬ ‫ג'אאין, וכלה ביצירותיהם של פעילי "החוג הספרדי"1 כגון לאורה פאפו‬ ‫(בוכוריטה)2 או ח"ר אברהם רומאנו (בוקי).‬ ‫מאמר זה הוא עיבוד של פרק מעבודת המוסמך שלי, 'מפעלה‬ ‫*‬ ‫ ‬ ‫הספרותי של לאורה פאפו “בוכוריטה", רקע היסטורי וחברתי;‬ ‫ניתוח לשוני', אשר נכתבה בהדרכתו של פרופ' דוד מ' בוניס,‬ ‫באוניברסיטה העברית בירושלים. כל הטקסטים הספרדיים־‬ ‫היהודיים והסרבו־קרואטיים המצוטטים במאמר תורגמו על ידי.‬ ‫המובאות הסרבו־קרואטיות מופיעות רק בתרגום עברי.‬ ‫על חוג זה, חבריו, השקפתם ומפעליהם ראו פאפו א', החוג‬ ‫1‬ ‫ ‬ ‫הספרדי.‬ ‫לסיפור חייה ולביבליוגרפיה מלאה של כתביה של סופרת זו ראו:‬ ‫ ‬ ‫2‬ ‫פאפו, בוכוריטה.‬ ‫‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 2. ‫הספרדית־היהודית בבלקן ובשארית האימפריה‬ ‫העות'מאנית בשלהי המאה התשע עשרה‬ ‫מראשית דרכם של היהודים באימפריה העות'מאנית הכירו בהם השלטונות‬ ‫כמיל ֶט, כקבוצה אתנית־דתית נפרדת, והעניקו להם אוטונומיה שיפוטית־‬ ‫ארגונית רבה. תהליך המיזוג של קבוצות המגורשים השונות (אשר‬ ‫בהתחלה נטו להבדלות על בסיס מוצאם האזורי בחצי האי האיברי) ושל‬ ‫הרומניוטים (יהודים מקומיים, בעלי שורשים עמוקים באזור ביזנטיון)‬ ‫נמשך לפחות מאה שנה. אך מן המאה השבע עשרה ואילך הייתה ליהודי‬ ‫רּומֶליה — כולל קהילות יהודיות־ספרדיות באזור אסיה הקטנה, דוגמת‬ ‫4‬ ‫איזמיר — זהות אחידה, תרבות אחידה ולשון אחידה.‬ ‫עם התפוררות האימפריה התחיל להיסדק גם עולמם האחיד של‬ ‫היהודים־הספרדים. תחילה נופצה אחדותו המדינית־הכלכלית, אך בתוך‬ ‫זמן לא רב החלה להתערער גם אחדותו הלשונית, החברתית והתרבותית.‬ ‫במהלך המאה התשע עשרה, משהצטמצם תחום השלטון העות'מאני, עברו‬ ‫רבות מהקהילות היהודיות־הספרדיות שהיו בתחום האימפריה לשלטונן של‬ ‫מדינות לאום נוצריות חדשות. מדינות אלה נלחמו באופן מתמיד בשארית‬ ‫האחיזה העות'מאנית באירופה, ולעתים אף שיתפו פעולה במאבק זה (כמו‬ ‫על חוג זה, חבריו, השקפתם ומפעליהם ראו: פאפו, החוג הספרדי.‬ ‫ ‬ ‫3‬ ‫הספרדית־היהודית התגבשה כלשון נפרדת ומוגדרת רק‬ ‫ ‬ ‫4‬ ‫באימפריה העות'מאנית, במאה השש עשרה, והייתה לשפתם‬ ‫המשותפת והמאחדת של היהודים־הספרדים. היא התבססה‬ ‫על שפתם של מגורשי קסטיליה — שמשורותיהם קמה העילית‬ ‫היהודית הכלכלית, ואחר כך גם האינטלקטואלית, החדשה —‬ ‫ונוספו לה תרומות גדולות של שפות וניבים איבריים אחרים, כגון‬ ‫ארגונית, קטלנית ופורטוגלית. אף שניביה האזוריים של הספרדית־‬ ‫היהודית משקפים נאמנה את תולדות ההגירה והתנודה של‬ ‫היהודים ברחבי האימפריה, ואף שבהמשך הם נחשפו להשפעות‬ ‫לשוניות — לקסיקליות, פונולוגיות ומורפולוגיות — שונות,‬ ‫מהשפעה של השפה הערבית בארץ־ישראל ועד להשפעה של‬ ‫השפה הסרבית בבוסניה ובסרביה, תמיד נשתמרה אצל היהודים־‬ ‫הספרדים אחדות לשונית. הדבר נכון במיוחד לשפה הכתובה,‬ ‫שרמת הסטנדרטיזציה שלה הייתה גבוהה ביותר. הספרדית־‬ ‫היהודית הספרותית עברה, כמו כל שפה סטנדרטית, תמורות‬ ‫והתפתחויות, אבל הכותבים הרבנים נטו תמיד לכתוב בשפה‬ ‫העל־ניבית השווה לכל נפש. גם הכתב העברי הנהוג בספרדית־‬ ‫יהודית תרם לאחדות, כי ההבדלים הרווחים בין הניבים, בהיגוי‬ ‫התנועות [‪ ]e]/[i‬או [‪ ]o]/[u‬בהברות הבלתי מוטעמות, אינם באים‬ ‫לידי ביטוי בכתב זה.‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫01‬
  • 3. ‫במלחמת הבלקנים הראשונה), או לחלופין נלחמו זו בזו, עקב המחלוקות‬ ‫הפנימיות בעניין חלוקת השטחים המשוחררים (כמו במלחמת הבלקנים‬ ‫השנייה). גבולות מדיניים חדשים ביתרו כעת את מה שהיה במשך מאות‬ ‫שנים עולמם האחיד של היהודים־הספרדים, וחילקו אותו לישויות חדשות;‬ ‫ישויות אלו רובן חששו זו מזו, כולן יחד חששו מפני שארית האימפריה‬ ‫העות'מאנית / תורכיה, והיא כמובן חששה מפני כולן. חלק מהגבולות‬ ‫החדשים בבלקן הפכו לחומות מגן מפני תרבויות עוינות. קהילות יהודיות‬ ‫באזור כולו צריכות היו לדאוג לאינטרסים שלהן: להתאים את עצמן לסדר‬ ‫החדש ולמצוא את מקומן בחברה החדשה הנבנית סביבן.‬ ‫רוב בני הדור החדש בקהילות היהודיות־הספרדיות באזור הבלקנים,‬ ‫במיוחד במרכזים עירוניים גדולים, כבר לא קיבלו חינוך מסורתי אחיד‬ ‫בסוף המאה התשע עשרה. במדינות הלאום החדשות נזנח החינוך‬ ‫היהודי המסורתי בעיקר מפני שהממשל, בניסיון להלאים את המיעוטים,‬ ‫הטיל על כלל אזרחי המדינה חינוך חובה. חינוך החובה נועד להבטיח‬ ‫שכל האזרחים יקבלו חינוך פטריוטי־לאומי הולם, ותוצאותיו המעשיות‬ ‫מבחינת הקהילות היהודיות היו ביטול האוטונומיה החינוכית שהייתה‬ ‫להן בעבר,5 והכרה בצורך ברכישה מזורזת של שפת המדינה, שפת‬ ‫הלימוד בבתי הספר הממשלתיים. בתהליך ההתאזרחות הפנימו רבים‬ ‫מן היהודים רעיונות לאומיים של הרוב הסובב,6 אך רובם ככולם‬ ‫אגב מדיניות זו צומצמו גבולות החינוך היהודי לפרק הזמן אשר‬ ‫ ‬ ‫5‬ ‫לפני לימודי חובה או לימי ראשון ולימי חג נוצריים או לאומיים.‬ ‫מפאת מגבלות הזמן למדו הילדים בקהילות רבות רק את יסודות‬ ‫הדת וכתב עברי מרובע.‬ ‫כמה יהודים־ספרדים התבלטו במאבקים הלאומיים של העמים‬ ‫ ‬ ‫6‬ ‫הבלקניים הסלאוויים־הנוצריים נגד השלטון העות'מאני. למשל‬ ‫חכם ר' ישראל בכר חיים נאלץ לברוח לווינה אחרי נפילתה של‬ ‫בלגרד בידי 'הדהיות', אנשי צבא היניצ'רים העות'מאני, בגלל‬ ‫תמיכתו במורדים הסרבים. ראו: בוניס, ישראל חיים. בן אחיו, דוד‬ ‫בן חיים המכונה דאב'יג'ו, הציל את חייו של מנהיג ההתקוממות‬ ‫הסרבית השנייה (לימים נציבה של סרביה החופשית), מילוש‬ ‫אוברינוביץ', ובעקבות זאת ברח גם הוא מפני התורכים לווינה.‬ ‫ראו: לבל, בלגרד. על בני משפחת חיים־דאב'יג'ו ועל השתלבותם‬ ‫בעילית הסרבית ראו גם: מיכאלוביץ'. רפאל משה קמחי (0781—‬ ‫0791), יליד מונסטיר (ביטולה), היה קצין קשר של ה'ארגון‬ ‫המקדוני הפנימי המהפכני' ואף השתתף במבצע חטיפת‬ ‫המיסיונרית האנגלית, מיס סטון, כדי לעורר את דעת הקהל‬ ‫העולמית לתמוך במאבקם של המקדונים לעצמאות. ראו: לבל,‬ ‫מקדוניה, עמ' 921, 031.‬ ‫11‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 4. ‫פעלו גם למען הרעיון הלאומי היהודי.7 במקביל לתהליך הדה־‬ ‫עות'מאניזציה וההתמערבות המזורזת בקהילות היהודיות־הספרדיות‬ ‫בסרביה, 8 בבולגריה9 וביוון התרחש תהליך דומה בקהילות שבשארית‬ ‫על התעוררות הרעיון הלאומי בקרב היהודים־הספרדים: ראו‬ ‫ ‬ ‫7‬ ‫פאור; בוניס, אלקלעי.‬ ‫תהליך הטמיעה הלאומית של יהודי סרביה, והסימביוזה המעניינת‬ ‫ ‬ ‫8‬ ‫שנוצרה בגינו בהדרגה בין הרוב הסרבי למיעוט היהודי, הביאו‬ ‫לידי התבוללות מהירה של יהודי סרביה. הם החלו לנטוש את‬ ‫הספרדית־היהודית לטובת הסרבית ונתנו לילדיהם שמות עבריים־‬ ‫תנכיים (אך בהגייה הנהוגה בתרגום הסרבי של התנך), שמות‬ ‫כפולים (עבריים וסרביים) או שמות סרביים בלבד. אחד המטיפים‬ ‫לאימוץ השמות הסרביים והשפה הסרבית היה הסופר חיים‬ ‫בן שמואל דאב'יג'ו (4581—6191), נכדו של דוד בן חיים המכונה‬ ‫דאב'יג'ו, שנזכר לעיל, הערה 6. את סיפוריו, העוסקים רובם ככולם‬ ‫בהווי היהודי בבלגרד, כתב בסרבית. בתחילתו של הסיפור 'נעמי'‬ ‫כתב בין השאר: 'אינו נחוץ שאגיד לכם כי נעמי היא יהודייה. פעם‬ ‫כשיתחילו לתת ליפהפיות יהודיות שמות סרביים, השם הזה‬ ‫יישמע נעים ומתוק יותר: ליפוסאווה' (דאב'יג'ו, עמ' 92). בהמשך‬ ‫הסיפור תיאר את תפילת ערבית בבית הכנסת בערב תשעה באב.‬ ‫בחור אשר 'במקום להשתמש בסידור שבקושי אחד ממאה מבין'‬ ‫העז להביא לבית הכנסת 'ספר חילוני', תרגום סרבי של מגילת‬ ‫איכה, עורר את חשדם וסלידתם של ותיקי בית הכנסת שחששו‬ ‫מפני תמורות המודרנה. אחד מהם הפנה את תשומת לבו של חברו‬ ‫לספסל להתנהגות הבלתי הולמת של הצעיר, אך זה נטה להצדיק‬ ‫את מעשהו באמרו: 'ואנחנו שלא הבאנו שום ספר או אלה שהביאו‬ ‫ספרים עבריים שאינם מבינים אותם, אנחנו טובים יותר?'. על כך‬ ‫ענה לו חברו בבוז: 'אה, כן, אילו היה הדבר תלוי בך, היית רוצה‬ ‫שכל הסידורים שלנו יכללו, בצד הטקסט העברי הישן, גם תרגום‬ ‫סרבי'. המודרניסט ענה על כך: 'איני שולל זאת. אני רק מצטער‬ ‫מפני שאני רואה שזה יקרה רק בעתיד רחוק. מנהיגינו אינם חפים‬ ‫מדעות קדומות וגם אינם לאומיים מספיק, ומשום כך אין לאל ידם‬ ‫לשכנע את הנוער שלנו לאמץ את שפת הארץ כשפת אם. ומנגד‬ ‫אנחנו בעצמנו אין בנו די פטריוטיות כדי לאמץ, בבית ומחוצה לו,‬ ‫את השפה הסרבית. במקום זה אנחנו מנסים להסתדר עם פירורי‬ ‫שפתו של העם הנדיב מכל העמים' (דאב'יג'ו, עמ' 13—23). רבים‬ ‫מן היהודים־הספרדים בסרביה הוסיפו לשמות המשפחה שלהם‬ ‫את הסיומות הסלאוויות יץ' או אוביץ', וכך נוצרו שמות כמו לויץ',‬ ‫נבונוביץ', עוזרוביץ'. תהליך כזה מעולם לא התרחש בבוסניה‬ ‫והרצגובינה הרב־לאומיות, שהקבוצה היהודית לא עמדה בהן מול‬ ‫קבוצת רוב הומוגנית אחת כי אם מול מספר קבוצות, שכל אחת‬ ‫מהן שמרה על ייחודה בהקפדה. כתוצאה מכך לא היה לחץ חיצוני‬ ‫על בני הקבוצה היהודית או דחף פנימי בקרבם לחבור לאחת‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫21‬
  • 5. ‫האימפריה.01 היהודים שם ראו לנכון להקים בתי ספר מערביים מודרניים‬ ‫11‬ ‫שיקנו לילדיהם ידיעות ומקצועות הנחוצים לחיים בעולם המתחדש.‬ ‫רוב המשכילים היהודים־הספרדים בתקופה זו סברו כי יתקשו להסתפק‬ ‫בשפה הספרדית־היהודית, שפת האם של יהודי הבלקנים, כאמצעי‬ ‫לרכישת השכלה מערבית — שכולם ראוה כצו השעה — אלא אם כן‬ ‫יחוללו בשפה רפורמה מרחיקת לכת.21 אחדים אף פקפקו באפשרות‬ ‫הקבוצות האחרות, והיהודים המשיכו להיות מוגדרים כקבוצה‬ ‫נפרדת שזכויותיה המלאות אינן קשורות בהיטמעות.‬ ‫ על השתלבותם של יהודי בולגריה במדינה הבולגרית החדשה‬ ‫9‬ ‫ראו: נסים ואשכנזי.‬ ‫0 לרשת בתי ספר של חברת 'כל ישראל חברים' היה תפקיד חשוב‬ ‫1‬ ‫בהקניית השכלה מערבית וערכים מערביים ליהודי שארית‬ ‫האימפריה העות'מאנית. בדומה לאחיהם במדינות הלאום‬ ‫החדשות בבלקנים, מיהרו בוגרי בתי ספר אלה לאמץ להם תדמית‬ ‫אירופית: בתלבושת, במנהגים ובהשקפות. גורם נוסף אשר‬ ‫התגייס להפצת רעיונות מערביים בקרב האוכלוסייה היהודית־‬ ‫הספרדית בשארית האימפריה היה העיתונות. על העיתונים‬ ‫הרבים והמגוונים של היהודים־הספרדים בעידן זה ראו: גאון;‬ ‫רומרו. בתי הספר של 'אליאנס' פעלו בעיקר בחינוך הצעירים,‬ ‫ואילו עורכי העיתונים והכותבים בהם, שרובם ככולם היו בעלי‬ ‫אוריינטציה מערבית מובהקת, הציבו להם מטרה להפיץ רעיונות‬ ‫מערביים בקרב האוכלוסייה הבוגרת. על תרומתה של העיתונות‬ ‫היהודית־הספרדית להתמערבותה של קהילת סלוניקי למשל‬ ‫ראו: בוניס, קולות, עמ' 62—23. לדיון רחב בתופעה ראו: אברביה־‬ ‫שטיין.‬ ‫1 אין לתלות את התמערבותם של יהודי הבלקנים ושארית‬ ‫1‬ ‫האימפריה העות'מאנית רק בגורמים חיצוניים, כגון הקמת‬ ‫מדינות לאום נוצריות (כמו בסרביה, ביוון ובבולגריה) או כיבוש‬ ‫פרובינציות עות'מאניות בידי מעצמות נוצריות (כמו בבוסניה‬ ‫והרצגובינה). הרוח המהפכנית שחתרה לשחרורו של הלאום ושל‬ ‫הפרט, ואשר עודדה מיעוטים נוצריים להיאבק על עצמאותם,‬ ‫החלה נושבת גם בקרב המיעוט היהודי־ספרדי באזור הבלקנים‬ ‫ובשארית האימפריה העות'מאנית. עליונותה הטכנולוגית,‬ ‫הצבאית, המנהלית והמדינית של אירופה וכוחה החדש של‬ ‫יהדות אירופה לאחר האמנציפציה גרמו ליהודי המזרח לתלות‬ ‫את עיניהם באחיהם במערב, להזדהות אתם ולאמץ את דרכיהם‬ ‫ואת ערכיהם.‬ ‫2 הנורמטיוויזציה של השפה הסרבית — שכללה התנתקות‬ ‫1‬ ‫מהשפה הסלאוויאנו־סרבית, אימוץ הדיאלקט הנורמטיווי ואימוץ‬ ‫ַ‬ ‫שיטת כתיב פונטית — החלה במקביל להתקוממות הלאומית‬ ‫והסתיימה עד אמצע המאה התשע עשרה; ראו: סטוינוביץ'.‬ ‫התנועה האילירית, שפעלה לשחרורם ואיחודם של הסלאווים‬ ‫31‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 6. ‫שהיהודים־הספרדים ישקיעו מאמצים בנורמטיוויזציה ובמודרניזציה של‬ ‫שפה שבעצם אינה שפתם כי אם מזכרת הגלות והגירוש. מנגד רוב‬ ‫האינטלקטואלים הספרדים, כולל הציונים הנלהבים שבתוכם, הסכימו‬ ‫שאין לתלות את ההקניה של השכלה מערבית ליהודי הבלקנים בהצלחת‬ ‫ניסיון החייאת השפה העברית — התחושה הרווחת הייתה שיש לפעול‬ ‫מהר ככל האפשר כדי לסגל את ההמונים הספרדים לרוח התקופה,‬ ‫לתמורותיה ולערכיה, ולהבטיח שלא יקרה להם מה שקורה לאומות‬ ‫31‬ ‫המאחרות לעלות על רכבת ההיסטוריה.‬ ‫בנסיבות אלה החלה הספרדית־היהודית לסגת בתקופה זו בכל‬ ‫החזיתות. במדינות הלאום הבלקניות החדשות החלה לתפוס את מקומה‬ ‫שפת המדינה, תחילה בפיהם של ילדי בית הספר ובהמשך גם בפי‬ ‫ההורים. בשארית האימפריה העות'מאנית דחקה הצרפתית את שפת‬ ‫האם של היהודים־הספרדים. היהודים־הספרדים המשכילים בתורכיה ראו‬ ‫בצרפתית שפת תרבות וציוויליזציה מובהקת, וחלק גדול מהם סברו כי‬ ‫על יהודי תורכיה לאמצה כשפת התרבות שלהם. אינטלקטואלים אלה‬ ‫קיוו כי החינוך בשפה הצרפתית בבתי ספר היהודיים במדינה יביא‬ ‫לנטישה הדרגתית של הספרדית־היהודית ולהחלפתה בצרפתית.‬ ‫בוסניה והרצגובינה בשלהי המאה התשע עשרה‬ ‫ובתחילת המאה העשרים‬ ‫גם את יהודי בוסניה והרצגובינה העסיקה בתקופה זו השאלה איזו שפה‬ ‫ראוי ליהודים לדבר, וכן התלבטו כיצד ראוי שתישמע הספרדית־היהודית‬ ‫המודרנית. גישתם המיוחדת של האינטלקטואלים מקרב יהדות זו הייתה‬ ‫פועל יוצא של ניסיונו המיוחד של חבל ארץ זה בתקופת התפוררותה‬ ‫של האימפריה העות'מאנית.‬ ‫ביולי 8781, בוועידת ברלין, אולצה האימפריה העות'מאנית להכיר‬ ‫בעצמאותן המלאה של סרביה ובולגריה, והוחלט כי בבוסניה והרצגובינה‬ ‫יוחלף הכובש הישן והעייף, אשר כבר לא הצליח להשליט סדר בין‬ ‫הדרומיים, הביאה לידי נורמטיוויזציה של השפה הקרואטית;‬ ‫ראו: מאייסן. תהליך הנורמטיוויזציה והרה־לטיניזציה של‬ ‫השפה הרומנית הסתיים במאה התשע עשרה; ראו: דנסושיאנו.‬ ‫בתורכית החל התהליך של רפורמה מרחיקת לכת מאוחר יותר,‬ ‫בשנות השלושים של המאה העשרים; ראו: הייד.‬ ‫31 על בעלי מחלוקת ראו: בוניס, מודרניזציה.‬ ‫ ‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫41‬
  • 7. ‫הקבוצות האתניות השונות בפרובינציה, בכובש חדש, חזק ומלא מרץ:‬ ‫האימפריה האוסטרו־הונגרית.41 המעבר מן השלטון העות'מאני לשלטון‬ ‫41 ברוב אזורי הכיבוש העות'מאני באירופה הייתה תופעת‬ ‫ ‬ ‫ההתאסלמות ספורדית ומצומצמת, והמתאסלמים בדרך כלל‬ ‫המירו לא רק את דתם אלא גם את זהותם האתנית, והצטרפו‬ ‫לשכבת התורכים אדוני הארץ. לעומת זאת בבוסניה ובאלבניה‬ ‫התאסלמו המונים, ולכן בעלי קרקעות ופקידי שלטון בבוסניה‬ ‫היו מוסלמים מקומיים, בעלי מודעות קבוצתית ואינטרסים‬ ‫משותפים. קבוצה זו ראתה ברפורמות התנְ טימאת ובראשן‬ ‫ַ ִ ַ‬ ‫בהענקת שוויון זכויות ללא מוסלמים פגיעה בקודשי האסלאם.‬ ‫גזרת המדים האירופיים של הסלטאן מחמוד השני משנת 6281‬ ‫ֻ‬ ‫עוררה במיוחד את זעמו של ההמון המוסלמי בבוסניה, מפני‬ ‫שלבישת תלבושת זרה נראתה בעיניהם אות כניעה וקלון.‬ ‫אולם ביסודו של דבר התנגדותם הנחרצת לרפורמות נבעה‬ ‫מכך שכמעט כל משפחה מוסלמית בבוסניה והרצגובינה אחד‬ ‫מבניה או לפחות מקרוביה היה קשור בדרך זה או אחרת למסדר‬ ‫היניצ'רים ונהנה מזכויותיו. ביטול המסדר וביטול זכויות היתר‬ ‫של חבריו היו פגיעה ישירה באינטרסים של הקבוצה. בשורה‬ ‫של התקוממויות נגד השלטון המרכזי בשנים 5381, 6381,‬ ‫0481, 9481 ו־0581 ביקשו המוסלמים הבוסנים לכונן מדינה‬ ‫עצמאית שהמיעוט המוסלמי ימשיך לשלוט בה כמו שהיה‬ ‫לפני הרפורמות. את תסכולם ואת כעסם בגין הרפורמות‬ ‫המוסלמית בבוסניה שפכו על הרַאיַה (נתיני הסלטאן) הנוצרית.‬ ‫ְ‬ ‫הראשון אשר הצליח לכפות את רצונו של הסלטאן על האצולה‬ ‫המוסלמית הסוררת בבוסניה היה עֹומר פאשא לאטאס, קצין‬ ‫ֵ‬ ‫צבא אוסטרו־הונגרי לשעבר, ממוצא סרבי־אורתודוקסי, יליד‬ ‫אזור ליקה שבקרואטיה, סמוך לגבול הבוסני, אשר התאסלם‬ ‫ועשה קריירה בצבא העות'מאני החדש. הוא נשלח לבוסניה‬ ‫והרצגובינה בשנת 0581 לכהן בה כווזיר ולהשליט בה חוק וסדר.‬ ‫לשמחתה של הר‪‬איַ ה הצליח וזיר זה לדכא את מרד האצולה.‬ ‫ְ‬ ‫אמנם הכנעתה של האצולה פתחה פתח לתהליך שכבר התרחש‬ ‫זמן רב קודם לכן במחוזים הסמוכים. החל משנת 0681 התחילו‬ ‫התקוממויות נוצריות פרבוסלאוויות, בעיקר באזור הרצגובינה,‬ ‫הגובלת במונטנגרו החופשית. ההתקוממות שהביאה לידי‬ ‫התערבות בין־לאומית החלה בקיץ 5781 בנֶ בסיניֶ יה, ובה‬ ‫ֶ‬ ‫התמרדו איכרים סרבים נגד המוכסים אשר לא הסכימו לוותר‬ ‫על מס שמינית אחרי שנת בצורת. בשנת 6781 אספו אצילים‬ ‫מוסלמים את שארית כוחם ויצאו לפעולות תגמול באוכלוסייה‬ ‫האזרחית. מאות כפרים נשרפו ואלפי איכרים נשחטו. מספרם‬ ‫המשוער של הפליטים הנוצרים אשר נמלטו מבוסניה לממלכה‬ ‫האוסטרו־הונגרית (שקרואטיה הסמוכה הייתה אז חלק ממנה)‬ ‫או למונטנגרו וסרביה נע בין 000,001 ל־000,052 נפשות. בעקבות‬ ‫ההתעללות בסרבים בבוסניה הכריזו סרביה ומונטנגרו מלחמה‬ ‫51‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 8. ‫האוסטרו־הונגרי היה מהיר. אמנם לראשונה בהיסטוריה שיתפו פעולה‬ ‫המוסלמים והסרבים בהתנגדות מזוינת לשלטון החדש — שלטון כופרים‬ ‫בעיני המוסלמים, שלטון כובש בעיני הסרבים — אך ההתנגדות דוכאה‬ ‫עד מהרה בידי 000,28 חיילים אוסטרים־הונגרים.51 בתוך פחות משלושה‬ ‫חודשים נעקרו הבוסנים, בני ארבע דתות, מחֵיקה של אימפריה רב אתנית‬ ‫ורב דתית אחת ועברו לחיקה של אימפריה רב אתנית ורב דתית אחרת.‬ ‫61‬ ‫כך התחילה תקופת המנדט האוסטרו־הונגרי בבוסניה והרצגובינה.‬ ‫על האימפריה העות'מאנית, ובשנה שלאחר מכן נכנסה גם רוסיה‬ ‫למלחמה. העות'מאנים שוב הובסו, ובהסכם שלום שנחתם‬ ‫בסן־סטפנו נקבע כי בוסניה והרצגובינה תישאר באימפריה אך‬ ‫יוחלו בה כל הרפורמות שכבר הונהגו בשאר האימפריה ומספר‬ ‫רפורמות נוספות. בוועידת ברלין, ביולי 8781, כבר בשלה אצל‬ ‫המעצמות האירופיות ההחלטה שממלכת אוסטרו־הונגריה‬ ‫תיכנס לבוסניה והרצגובינה כדי למנוע מרחץ דמים נוסף, כדי‬ ‫להחזיר את עשרות אלפי הפליטים שברחו לשטחיה, וכדי להניח‬ ‫את דעת המוסלמים המקומיים. החלטה זו נבעה מרצונן של‬ ‫מעצמות־העל האירופיות למנוע את השתלטותה של רוסיה על‬ ‫האזורים הדרום סלאוויים, הפרבוסלאוויים.‬ ‫51 ראו: סקריץ', עמ' 752—092. האג'י לֹויֹו, אחד מראשי ההתנגדות‬ ‫ ‬ ‫במחוז סרייבו, נחקק גם בזיכרונם של יהודי העיר כדמות גיבור‬ ‫אמיץ, חסר אמצעים, הנאבק באויב חזק ממנו, דמות המעוררת‬ ‫הערצה והזדהות, ונמצאו לה הדים גם בכתיבתה של בוכוריטה.‬ ‫למשל במחזה 'איסטירקה' ('‪ )'Esterka‬אומר דוד חיים אחרי‬ ‫שגירש מביתה של איסטירקה מחזר מטריד: ‪'Tu sos Sterka iža‬‬ ‫‪de buen padre, kamina siempre kon tu kara klara i de ninguno‬‬ ‫.‪no te espantes ahuera del Bendico — na por esto vine a dizirte‬‬ ‫ˇ‬ ‫‪I afilu ke es mi feco el Dio de ke lo viežo enprezenteš, de gusto‬‬ ‫ˇ‬ ‫‪no se vende! Se algo te akapita, ja aj ken ke te mampare, no‬‬ ‫!‪sos sola kon nona! Jo vo ser komo a tiempo de Hadži Lojo‬‬ ‫‪A manos. Jo lo bato komo l'alma mi demanda, i duspues ke‬‬ ‫'‪( me gjuzgen‬סטירקה, את בתו של בן אדם מכובד, תמיד לכי‬ ‫לך עם פנים לבנות ואל תפחדי מאף אחד חוץ מהאל ברוך הוא‬ ‫— זה מה שבאתי להגיד לך. ואף שזה מקצוע שלי, ייתן האל שאת‬ ‫החפצים הישנים תיתנו במתנה, במצב טוב, הרי לא מוכרים! אם‬ ‫משהו יקרה לך, יש מי שיגן עליך, את לא לבד עם הסבתא שלך!‬ ‫אני אהיה כמו בזמנים של האג'י לויו! בידיים ריקות. אני אכה בו‬ ‫כאוות נפשי — ואחר כך שישפטו אותי [בוכוריטה, איסטירקה,‬ ‫כי ‪ ,B‬מערכה ב, עמ' 12—22]).‬ ‫61 רשמית הסתיימה תקופה המנדט בשנת 8091, כשביקשה‬ ‫ ‬ ‫אוסטריה לספח את בוסניה והרצגובינה מחשש שחילופי שלטון‬ ‫באימפריה העות'מאנית עלולים להניב דרישות עות'מאניות‬ ‫מחודשות על המחוז.‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫61‬
  • 9. ‫הניגוד הקוטבי בין האינטרסים של הקבוצות האתנו־דתיות השונות‬ ‫מנע את היווצרותו של לאום בוסני על־אתני ועל־דתי. האורתודוקסים‬ ‫בבוסניה והרצגובינה ראו את עצמם כסרבים, הקתולים — כקרואטים,‬ ‫והמוסלמים ראו את עצמם תחילה כתורכים ולאחר מכן כבֹושנייקים.‬ ‫הפוליפוניה הבוסנית אפשרה גם ליהודים להמשיך לדבר בקולם עוד‬ ‫שנות דור. היעדר קבוצת רוב מונוליתית חש‪‬ך מיהודי סרייבו את קשיי‬ ‫ההסתגלות למדינת לאום.‬ ‫הממשלה הקיסרית והמלכותית הכירה מיד במלוא זכויותיהן האזרחיות‬ ‫של כל הקבוצות האתניות בבוסניה והרצגובינה. היהודים לא הופלו‬ ‫לעומת אזרחים אחרים בשום תחום של החיים הפרטיים או הציבוריים.‬ ‫כך הסתיים בתוך זמן קצר הפרק העות'מאני בתולדותיהם של יהודי‬ ‫בוסניה,71 ונפתח פרק חדש: אירופי ומערבי.81 הקשרים עם איסתנבול‬ ‫הלכו ודעכו, ובמקומם הלכו והתפתחו קשרים עם וינה,91 בירת הממלכה‬ ‫האוסטרו־הונגרית, שהייתה בה קהילה יהודית־ספרדית חשובה, וקשרים‬ ‫עם מרכזים אירופיים אחרים.‬ ‫עם הכיבוש פרצה המודרניזציה לבוסניה והרצגובינה בצעדים‬ ‫גדולים. רפורמות מעמיקות ויסודיות שנגעו בכל תחומי החיים, מכלכלה‬ ‫ופוליטיקה ועד חינוך, חקלאות וארכיטקטורה, שינו את פני המדינה‬ ‫לבלי הכר. עשרות יזמים ותעשיינים נהרו לבוסניה והרצגובינה מרחבי‬ ‫הממלכה והקימו בה בתי חרושת ובתי עסק מודרניים. השלטון ייסד‬ ‫בסרייבו מוסדות תרבות (כגון מוזאון המדינה), מוסדות ציבור (כגון בית‬ ‫חולים, מרכז מסחרי), מוסדות מחקר (כגון המכון לחקר הבלקן) ומוסדות‬ ‫מנהליים (בניין העירייה) וממשלתיים מפוארים. בשנת 5981 הופעלה‬ ‫בעיר חשמלית הראשונה.‬ ‫כאמור אף בתחום החינוך התחוללה מהפכה. כבר בשנים הראשונות‬ ‫של השלטון ההבסבורגי נפתחו בתי ספר יסודיים מודרניים. בשנת‬ ‫9781 נחנכה בסרייבו גימנסיה הראשונה, ובשנת 4091 נחנך סמינר‬ ‫למורים. הפקולטה הראשונה (לחקלאות) נפתחה בסרייבו רק ערב מלחמת‬ ‫71 על תולדות הקהילה בתקופת השלטון התורכי ראו את מחקרו‬ ‫ ‬ ‫החלוצי של רבה הראשי של סרייבו, דר מוריץ לוי: לוי, ספרדים;‬ ‫הספר ראה אור במקור בגרמנית ותורגם לספרדית־יהודית‬ ‫ולסרבו־קרואטית.‬ ‫8 ראו: לוקר, תולדות; לוקר, פנקס; פינטו, אגודות.‬ ‫1‬ ‫91 ראו: בוניס, ישראל חיים. על היחשפות של היהודים־הספרדים‬ ‫ ‬ ‫ביוגוסלוויה, בולגריה ורומניה לשפה הגרמנית, לספרותה‬ ‫ולתרבותה ראו: בוניס, מודרניזציה, עמ' 132.‬ ‫71‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 10. ‫העולם הראשונה. לפיכך בתקופת השלטון האוסטרו־הונגרי היה על תלמידים‬ ‫שחפצו בלימודים גבוהים לנסוע לאחד המרכזים האוניברסיטאיים של‬ ‫הממלכה, ורבים אכן עשו זאת.‬ ‫יהודי בוסניה והרצגובינה היו אחת האוכלוסיות שהיטיבו להסתגל‬ ‫במהירות לשינויים מדיניים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים שהביאו‬ ‫התנתקותה של בוסניה והרצגובינה מן המזרח וסיפוחה למערב. הם‬ ‫תרמו לפריחה הכללית של העיר והמדינה, ונהנו ממנה יחד עם כל‬ ‫שאר התושבים. בהתחשב במספרם הקטן באוכלוסייה הייתה תרומתם‬ ‫למודרניזציה של המדינה גדולה במיוחד. בתקופה זאת נוסדו בסרייבו‬ ‫אגודות יהודיות הומניטריות ותרבותיות חשובות,02 כגון 'איל פרוגריסו'‬ ‫(הקִדמה), 'נואיב'ה פ'לור' (פרח חדש),12 'לה ביניב'ולינציה' (הרצון‬ ‫הטוב, 2981),22 'לה אומאנידאד' (האנושיות, 4981),32 'לה לירה' (הנבל,‬ ‫1091), ו'לה גלוריאה' (הפאר, 3091).42 גם העיתון היהודי הראשון בבוסניה‬ ‫ראו: פינטו, אגודות.‬ ‫0 ‬ ‫2‬ ‫לא ברור מתי הוקמו שתי אגודות אלה. עדות על קיומן‬ ‫ ‬ ‫12‬ ‫יש בכתבות אחדות שפורסמו בסוף המאה התשע עשרה‬ ‫ב'בוסנישה פוסט' (‪ .)Bosnische Post‬קבוצת שחקנים חובבים‬ ‫של אגודת 'איל פרוגריסו' צורפה ל'לה לירה', אחרי שזו נוסדה.‬ ‫אגודת 'נואיב'ה פ'לור' ככל הנראה הפסיקה להתקיים משנוסדה‬ ‫'לה ביניב'ולינציה'.‬ ‫'לה ביניב'ולינציה' שמה לה למטרה לעודד ולקדם את ההשכלה‬ ‫2 ‬ ‫2‬ ‫בקרב הספרדים וליצור דור חדש של אינטלקטואלים, מנהיגים‬ ‫ופעילי ציבור. לשם כך היא יסדה קרן שממנה הוענקו מלגות‬ ‫לתלמידים מוכשרים, במיוחד למי שחפצו ללמוד מקצועות‬ ‫שתהיה בהם גם תרומה ציבורית, כגון הוראה, רפואה, עיתונאות‬ ‫ואמנות. 'לה ביניב'ולינציה' מימנה את הלימודים של בני חסותה,‬ ‫בדרך כלל באחת האוניברסיטאות שפעלו בתחומי הממלכה,‬ ‫בווינה, בגרץ או בפראג. 'לה ביניב'ולינציה' גם יסדה ספרייה‬ ‫יהודית ציבורית, עודדה איסוף ומחקר של חומר פולקלוריסטי,‬ ‫פובליציסטיקה יהודית (הכנת ספרי לימוד וספרי מחקר בנושאים‬ ‫יהודיים, תרגום של ספרות יהודית מעברית, יידיש או מלשונות‬ ‫אירופה) ויצירה (הצגות, תצוגות וכיוצא באלה).‬ ‫מועדון נשים אשר עסק בארגון אירועי תרבות, בגמילות חסדים‬ ‫ ‬ ‫32‬ ‫וכדומה.‬ ‫'לה לירה' ו'לה גלוריאה' קיימו פעילות מצומצמת מזו של‬ ‫4 ‬ ‫2‬ ‫האגודות האחרות. 'לה לירה' הפעילה מקהלה מעורבת של נשים‬ ‫וגברים ששרה יצירות ליטורגיות וחילוניות, וכן פעלה במסגרתה‬ ‫קבוצת תאטרון חובבים. 'לה גלוריאה' עסקה במצוות הכנסת‬ ‫כלה, ומטרתה העיקרית הייתה להבטיח נדוניה לבחורות עניות‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫81‬
  • 11. ‫והרצגובינה הופיע רק עם הכיבוש האוסטרו־הונגרי — ב־82 בדצמבר 0091‬ ‫יצא לאור הגיליון הראשון של 'לה אלב'וראדה' הבוסני. העורך הראשי של‬ ‫העיתון היה חכם ר' אברהם בן אהרון קאפון, מראשוני האינטלקטואלים‬ ‫52‬ ‫היהודים־הספרדים בבוסניה שהייתה לו השכלה מערבית רחבה.‬ ‫משנותיהם הלשוניות של סופרים יהודים־ספרדים‬ ‫בוסנים בתחילת המאה העשרים‬ ‫עמדותיהם של אינטלקטואלים יהודים־ספרדים בבוסניה בשאלה מה היא‬ ‫הלשון הראויה לבני הקבוצה באזור הבלקנים, שיקפו את מעמדם של‬ ‫היהודים־הספרדים כקבוצה אתנית־דתית בחברה רב אתנית ורב דתית,‬ ‫מעמד שונה מהותית מזה של יהודי סרביה או בולגריה, אשר חיו‬ ‫כקבוצות מיעוט במדינות לאום אחידות.‬ ‫משנתו הלשונית של חכם ר' אברהם בן אהרון קאפון‬ ‫האינטלקטואל הראשון מקרב היהודים־הספרדים בבוסניה אשר ניסח‬ ‫את עמדותיו בעניין הלשון היה חכם קאפון ( 3581— 0391), אחד מהוגי‬ ‫רעיון הרה־קסטילייניזציה.62 לקאפון הייתה משנה סדורה בנושא הזהות‬ ‫הלאומית היהודית־הספרדית ובנושא זיקתה ללשונה של הקבוצה. הוא‬ ‫הפיץ את רעיונותיו בכל האמצעים שעמדו לרשותו: בעיתון אשר ניסה‬ ‫72‬ ‫לייסד בפלוישטי ואחר כך בסרייבו, בדרשותיו בבית הכנסת, בשיריו,‬ ‫כדי שלא תישארנה רווקות. 'לה גלוריאה' גם תמכה כספית‬ ‫בלימודים מקצועיים של בחורות צעירות.‬ ‫5 העיתון התחיל לצאת ברושצ'וק שבבולגריה בספטמבר 8981.‬ ‫2‬ ‫עורכו הראשי, קאפון, התגורר אז בפלוישטי שברומניה. זמן‬ ‫מה אחר הגירתו לסרייבו, בסוף המאה התשע עשרה, החליט‬ ‫קאפון לחזור על הניסיון ולייסד עיתון יהודי־ספרדי במקום‬ ‫מגוריו החדש. העיתון הופיע שנה אחת בלבד ונסגר, עקב‬ ‫קשיים כספיים. כל הגיליונות נמצאים בבית הספרים הלאומי‬ ‫והאוניברסיטאי של בוסניה והרצגובינה בסרייבו. ראו: פאפו,‬ ‫אלב'וראדה.‬ ‫6 ראו: קינטנה, רה־קסטילייניזציה; פולידו־פרננדז.‬ ‫2‬ ‫72 קאלמי ברוך כתב על שיריו של קאפון ועל מטרותיהם הדידקטיות:‬ ‫ ‬ ‫'המחנכים הלאומיים אצל הספרדים, כמו בכל אומות המזרח, היו‬ ‫אנשי דת. משום כך אין זה צירוף מקרים שגם אצלנו הראשון‬ ‫אשר התנסה בספרות אמנותית היה הזקן המכובד מר א' קאפון.‬ ‫הוא הקדיש את כל חייו למדעי היהדות וספרותה, כיהן כמורה‬ ‫רוח ומלמד תינוקות במרכזים רבים של המזרח הספרדי. בהגיעו‬ ‫91‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 12. ‫במחזהו העברי 'שיבת ציון',82 במחזהו הספרדי־היהודי 'איל אנגוסטיאדור'‬ ‫(הצורר)92 ובמאמריו בעיתונות היהודית הבוסנית בין שתי מלחמות‬ ‫העולם. למשנתו זו כמה פינות יסוד: קִדמה והשכלה, שמירה מוקפדת‬ ‫על ערכי תורת ישראל ועל התרבות היהודית והספרות היהודית, ציונות‬ ‫ועשייה למען הרעיון הלאומי.‬ ‫קאפון היה ציוני03 ועם זאת הוא סבר שכל עוד היהודים־הספרדים‬ ‫אלינו, לפני כשני עשורים, הוא בלט בין שאר חכמינו במודרניות‬ ‫שלו, בהשכלתו היהודית העמוקה ובמידה ניכרת של חינוך‬ ‫מערבי אירופי. הוא היה מייסדו של העיתון לה אלב'וראדה.‬ ‫מאז ומתמיד הוא עסק בשירה, ובשנת 2291 אף פרסם בשני‬ ‫כרכים המכונים “שירים [‪ ]Poesias‬חלק גדול של שיריו וגם את‬ ‫תרגומו למשלי שלמה, ‪.Versifikasion de los versos de Salomo‬‬ ‫ניתן לאפיין באופן כללי את שירתו של מר קאפון: ברוחה היא‬ ‫דתית־פדגוגית ודידקטית. המוטיבים של שיריו הם תנכיים או‬ ‫שהם עוסקים במאורעות מהחיים החברתיים או התרבותיים‬ ‫של יהודי בוסניה. למקרא שיריו מתקבל הרושם שהם נכתבו‬ ‫בקלות נפלאה, בהעלם אחד, כאילו לא נכתבו ולוטשו, אלא‬ ‫נרשמו בצורה שבה היה מסוגל להפיקם מר קאפון מהתיבה‬ ‫באיזו דרשה נפלאה... מר קאפון הוא בעל מחשבה, הוא מפתח‬ ‫ומעמיק היטב את המוטיבים התנכיים, הוא בעל שגרה משקלית‬ ‫יוצאת מן הכלל, אבל הוא משתמש בה גם במקומות שבהם היא‬ ‫בלתי אפשרית ובלתי מתקבלת על הדעת מבחינה אסתטית. יש‬ ‫למר קאפון שירים בנושאים פרוזאיים למדי שלא ניתן לעצבם‬ ‫במשקל, וכשבכל זאת מנסים לעשות זאת בכוח, מידלדלת‬ ‫עצמת המחשבה. מר קאפון מכיר היטב את השפה הקסטיליינית‬ ‫המודרנית, ומן ההכרח להדגיש זאת בדיון על יצירתו, כי עובדה‬ ‫זו היא שאפשרה לו להעשיר את שפת האם שלו, וזה מה שנתן‬ ‫צביון מיוחד לדיקצייה האדיבה שלו. מנגד, דווקא מאפיין זה‬ ‫הוא אשר גרם לכך שחלק גדול משיריו של קאפון היו ונשארו‬ ‫נגישים רק למספר קטן של משכילים ספרדים. המון העם לא‬ ‫היה מסוגל לקרוא את שני ספרי השירים האלה או ליהנות מהם‬ ‫הנאה שלמה' (ברוך, כתבים, עמ' 323—623).‬ ‫82 קאפון, שיבת ציון.‬ ‫ ‬ ‫92 קאפון, איל אנגוסטיאדור. המחזה נכתב לפי מוטיבים של סיפורו‬ ‫ ‬ ‫של מרדכי ברנדשטטר 'צורר היהודים', אשר פורסם בעברית‬ ‫ב'השחר'.‬ ‫0 המחזה 'שיבת ציון' הוא 'תשורה לציונות לכבוד האדם המעלה,‬ ‫3‬ ‫דוקטור מאכס נורדאו'. וכך כתב קאפון בפתח דבר למחזה:‬ ‫'הלא מטרתי היא לעזור כפי יכולתי להתפתחות הכשרונות של‬ ‫הילדים, בנוגע למליצה ושיר בשפתנו העבריה, ולטעת בלבבם‬ ‫הרך אהבה לעמם ולדתם וחדוה להתחנך לרוח הרעיון הציוני,‬ ‫אשר על ידו תושע יהודא וישראל ישכון לבטח'. מרוב אהבתו‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫02‬
  • 13. ‫לא יאמצו את השפה העברית לכל הצרכים, יחד עם כל שאר היהודים,‬ ‫עליהם לשמר את שפתם הלאומית המיוחדת, הלוא היא ספרדית־יהודית,‬ ‫'כשפה חיה ומועילה'.13 רק באמצעותה יוכלו לקיים את אחדותם ואת‬ ‫זהותם. אימוץ שפות זרות, לשיטתו של קאפון, בין אם מדובר בשפת‬ ‫המדינה ובין אם מדובר בשפות תרבות עולמיות, עלול לפגוע בייחודם‬ ‫הלאומי של היהודים־הספרדים. שפה היא אחת מאבני הבוחן להגדרת‬ ‫לאום, ולפיכך ויתור על שפתם הלאומית יקרב את היהודים־הספרדים צעד‬ ‫נוסף לקראת התבוללות.‬ ‫נראה כי קאפון סבר שבעולם המודרני תרבות לאומית וספרות לאומית‬ ‫יכולות להבטיח את שימורה של מסגרתו הלאומית של עם ישראל. לכן‬ ‫לא די לשמר את הספרדית־היהודית כשפתם הלאומית החיה של היהודים־‬ ‫הספרדים. עליה גם להיות מועילה, להיות מסוגלת לשמש כלי תקשורת‬ ‫בעולם המודרני, אמצעי לרכישת ההשכלה המערבית המיוחלת — ואולי חשוב‬ ‫יותר: כלי ליצירה תרבותית מחודשת, אשר תחזק את המודעות הלאומית‬ ‫ותעורר את הגאווה הלאומית, הכול על בסיס אימוץ ערכים הומניסטיים‬ ‫כלליים. לשם כך על הספרדית־היהודית להתנקות מהשפעות זרות ולחזור‬ ‫אל מקורה הרומנו־איברי, בלי לוותר על ייחודה ביחס לקסטיליינית. תהליך‬ ‫דומה התחולל קודם לכן או במקביל בשפות בלקניות שנעשה ניסיון להשיבן‬ ‫אל מקורן ולנקותן מהשפעות עות'מאניות (דוגמת הסרבית והבולגרית) או‬ ‫סלאוויות (דוגמת הרומנית). נוסף על כך, טען קאפון, על היהודים־הספרדים‬ ‫להקפיד לשמר את הגייתם העתיקה המייחדת והמיוחדת.‬ ‫אמנם הרפורמה היסודית של השפה שהציע קאפון לא עמדה במבחן‬ ‫המציאות. בשנים הראשונות של המאה העשרים, משהנהיגו השלטונות‬ ‫האוסטרו־הונגריים במדינה חינוך חובה, הצטמצם החינוך היהודי‬ ‫לשפה העברית עברת קאפון אפילו את שמו של נורדאו. שיר‬ ‫ההקדשה של המחזה בפתח החוברת כתוב בשיטת נוטריקון,‬ ‫והאותיות הראשונות של כל בית מצטרפות לשם 'מאכס נהר‬ ‫דעה'. נוסף על כך בבית השישי כתב: 'הלא ברוח דעת והשכל‬ ‫נגלית, אשר על כן נהר דעה אקרא שמך'.‬ ‫13 נזירוביץ' ציטט מאמר של יהושע קאייון מ'יברייסקי ז'יבוט'‬ ‫ ‬ ‫שצוטטו בו דבריו של קאפון: ‪'Rekonosemos, dunke, ke todo el‬‬ ‫‪tiempo ke no adoptaremos el lašon akodeš, tenemos primura‬‬ ‫‪de pratikar noestra avla espanjola, komo una lingua biva i‬‬ ‫'‪( provecoza‬אנחנו מכירים אם כן בכך שכל עוד לא נאמץ את לשון‬ ‫ˇ‬ ‫הקודש, יש לנו צורך להמשיך לדבר את שפתנו הספרדית, כשפה‬ ‫חיה ומועילה [1 .‪ .)]Jevrejski život 94 (1926), p‬ראו: נזירוביץ',‬ ‫ספרות, עמ' 084.‬ ‫12‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 14. ‫המסורתי — ועמו השימוש בספרדית־היהודית כאמצעי חינוכי — לשיעורי‬ ‫דת בבתי ספר כלליים וכן ל ְמה שקלטו הילדים בבית, במשפחה‬ ‫ובבית הכנסת. בהתאם לכך הצטמצם היקפו של החומר הנלמד. כל‬ ‫תלמידי בתי ספר הכלליים למדו ארבעה כתבים: שניים לטיניים (המודפס‬ ‫והרהוט [קורסיב]) ושניים קיריליים (המודפס והרהוט). ילדים יהודים‬ ‫למדו נוסף על כך, במסגרת שיעורי דת, גם שני כתבים עבריים (הכתב‬ ‫המרובע והכתב הרהוט האשכנזי אשר אומץ על ידי התנועה הלאומית).‬ ‫הכתב הספרדי המסורתי, ובמיוחד צורתו הרהוטה, סוליטריאו, הושמטו‬ ‫מתכנית הלימודים.23 קאפון המשיך להשתמש בכתב העברי הספרדי‬ ‫המסורתי הן כעורך העיתון 'לה אלב'וראדה' והן לאחר מכן, בכתיבת‬ ‫מחזהו.‬ ‫משנתו הלשונית של חכם ר' שבתי בן יוסף ג'אאין‬ ‫חכם ר' שבתי ג'אאין (3881—6491), חכם, איש חינוך, סופר ואיש‬ ‫ציבור, יליד בולגריה (פל ֶוונ ָה), פעל כמעט עשרים שנה בקרב יהודי‬ ‫ּ‬ ‫בוסניה והרצגובינה.33 בשנת 2291 הדפיס בווינה שלושה ממחזותיו:‬ ‫23 מן המפורסמות הוא שמחיי השפה העברית, בבקשם לקבוע‬ ‫ ‬ ‫כללים ומוסכמות אשר יאחדו את כל פלגי העם, העדיפו דווקא‬ ‫את היגוים של דוברי הספרדית־היהודית וקבעו אותו כהיגוי‬ ‫הנורמטיווי לשפה המתחדשת. ולעומת זאת בחרו לכתב‬ ‫הנורמטיווי בכתב הרהוט האשכנזי. מנהיגים ציונים ממוצא‬ ‫יהודי־ספרדי הציעו כמובן את סוליטריאו, הכתב הרהוט הספרדי‬ ‫המסורתי, אך הצעתם לא התקבלה. ראו: בוניס, אלקלעי. מורי‬ ‫הדת בסרייבו, שרובם ככולם היו בעלי השקפות מודרניות‬ ‫וציונים פעילים, העדיפו להקנות לחניכיהם את הכתב הרהוט‬ ‫אשר התקבל כנורמטיווי בעברית המתחדשת וויתרו על כתב‬ ‫הסוליטריאו, אשר נדחה על ידי התנועה הלאומית. על כן כבר‬ ‫בתחילת המאה העשרים לא למדו רוב הילדים היהודים בסרייבו‬ ‫קרוא וכתוב בכתב הספרדי המסורתי, לא בגרסתו המודפסת‬ ‫(המכונה בפי ההמון כתב רש'י) ולא בגרסתו הרהוטה.‬ ‫3 בשנת 4091 פעל בטרווניק, ששם הועסק כחזן, מורה ללשון‬ ‫3‬ ‫העברית ומורה דת. אך בסוף שנת 5091 נאלץ לעזוב את הקהילה‬ ‫בגלל התנגדותם של זקני הקהילה לשיטותיו המודרניות‬ ‫והמהפכניות. אחר כך, ככל הנראה משנת 6191, היה בסרייבו‬ ‫— בשנת 7191 הוצג מחזהו 'דבורה' בסרייבו כמה פעמים — ופעל‬ ‫שם עד 4291, ואז עבר למונסטיר (ביטולה) לשמש כרבה הראשי.‬ ‫גם לפני בואו לבוסניה והרצגובינה היה ג'אאין קשור באזור אשר‬ ‫נכלל בסוף מלחמת העולם הראשונה בתחום יוגוסלוויה. בשנים‬ ‫2091—4091 הוא שימש כמורה ללשון העברית בבית הספר‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫22‬
  • 15. ‫חר אברהם בן אהרון קאפון, מתוך ספרו איל אנגוסטיאדור‬ ‫32‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 16. ‫'יפתח', 'דבורה' ו'לה איז'ה דיל סול' (בת השמש), בכתב הספרדי־היהודי‬ ‫43‬ ‫המסורתי.‬ ‫שיטתו הלשונית של ג'אאין קרובה לזו של קאפון אך שונה ממנה.‬ ‫שניהם היו מגויסים לרעיון הדה־עות'מאניזציה והדה־אוריינטליזציה של‬ ‫הספרדית־היהודית. בדומה לקאפון נמנע ג'אאין מלהשתמש במילים‬ ‫תורכיות־עות'מאניות53 או עבריות,63 וגם הוא השתמש בנ ֵאו־קסטילייניזמים‬ ‫רבים, אך שיטתו נחרצת וחד־משמעית פחות מזו של קאפון. קאפון‬ ‫תמך בכל מאודו ברעיון הרה־קסטילייניזציה של השפה, ואת החֶסר‬ ‫שבה (שנוצר בעיקר עקב הימנעות מכוונת משימוש בפתרונות לשוניים‬ ‫ישנים המבוססים על קליטת השפעות לא רומניות, אך גם עקב תמורות‬ ‫הזמן) מילא תמיד, באופן שיטתי, על פי פתרונות לשוניים הנהוגים‬ ‫בקסטיליינית. גישתו של ג'אאין הייתה אקלקטית יותר. הוא לא הגביל‬ ‫את עצמו לשאילה מקסטיליינית בלבד, ואפילו העדיף לפנות לשפות‬ ‫רומניות שהיו קרובות לקהל קוראיו יותר מהקסטיליינית (צרפתית‬ ‫ואיטלקית). לעומת הרה־קסטילייניזציה, שבה דגל קאפון, אפשר לכנות‬ ‫את שיטתו של ג'אאין רה־רומניזציה.‬ ‫יהודי בניש שבדרום סרביה; בהיותו שם הבין עד כמה חשובה‬ ‫ליהודים המקומיים ההסתגלות לסביבה הסרבית, ונהג לחתום‬ ‫על מכתביו בשם ג'אאינוביץ' (ראו את מכתביו מ־11 ביולי ומ־‬ ‫3 בספטמבר 2091, אצמ, 733/1‪ .)Z1/336, Z‬למעשה גם אחרי‬ ‫שעזב את סרייבו למונסטיר המשיך ג'אאין לפעול בגבולותיה של‬ ‫יוגוסלוויה. על ג'אאין ועל פועלו: ראו פאפו, ג'אאין; נזירוביץ',‬ ‫ספרות, עמ' 145—845.‬ ‫4 על שלושת המחזות פורסמו ביקורות בעיתונות היהודית‬ ‫3‬ ‫המקומית. ראו למשל: לוי, מחזות.‬ ‫53 אך בניגוד לקאפון, שפסל את שימוש בהן באופן שיטתי, ג'אאין,‬ ‫ ‬ ‫שמחזותיו חרוזים, נזקק לעתים רחוקות עקב אילוצי חריזה‬ ‫למילים תורכיות־עות'מאניות. עד כה מצאתי במחזותיו שלוש‬ ‫מילים תורכיות־עות'מאניות: איגלינה ('מונג'אס אינגליאנאס סין‬ ‫מונג'אס פינאס' [ג'אאין, בת השמש, עמ' 71]), דאאול ('סי דישה‬ ‫סינטיר אונה קאנטיקה מונוטונה די קארטינה, קון באטידאס די‬ ‫דאאול די לונג'ורה' [ג'אאין, דבורה, עמ' 53]), קירבאג' ('לה פ'יירי‬ ‫קון סו קירבאג'' [שם, עמ' 25]).‬ ‫6 שניהם אמנם השתמשו במילים עבריות המציינות מושגי יסוד‬ ‫3‬ ‫ביהדות, ושלא נהוג או קשה לתרגמן לשפות אחרות, למשל‬ ‫המילה שופר. לקאפון שיר שכותרתו 'השופר': ‪'El Šofar', Jevrejski‬‬ ‫4 .‪ .život 26 (1924), p‬וג'אאין השתמש במילה במחזהו 'דבורה'‬ ‫('די לונג'י סי סיינטין שופרות' [ג'אאין, דבורה, עמ' 56]).‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫42‬
  • 17. 1922 ‫הפער בין שיטותיהם של השניים גדל כשהוציא קאפון בשנת‬ ‫) שלו בכתיב קסטילייני. אחרי מלחמת‬Poesias( '‫את שני כרכי ה'שירים‬ ‫העולם הראשונה החלה הקהילה היהודית־הספרדית לנטוש את הכתב‬ ,‫המסורתי‬ ‫ובנסיבות אלה ועל יסוד שיטתו העקרונית של קאפון נקל להבין מדוע‬ ,‫אימץ את הכתיב הקסטילייני. שום פתרון אחר, להוציא הכתב המסורתי‬ ‫לא יכול היה לאחד את כל היהודים־הספרדים. כל עוד כתבו בסרביה‬ ‫ספרדית־יהודית פונטית בכתב קירילי,73 בבוסניה — ספרדית־יהודית‬ ‫73 כפי שהודפס ספרו של חיים מרדכי כהן 'ליקוטי תפילות: תפילות‬ ‫נבחרות', שיצא לאור בבלגרד בשנת תרפז. בדברי ההקדמה‬ ‫לספר היטיב המחבר לתאר את חוסר השליטה של הנוער‬ ‫היהודי בבלגרד בזמנו בכתב ספרדי מסורתי, והמצב בסרייבו‬ 'и партидас и партидас ди :‫לא היה שונה בהרבה. וכך כתב‬ мансивирија лус вемус лас орас де лас тефилот ен ел куртижу ди ел кал енбивисидус кон куанта бава ај и нон ај кистјонанду син тинер нингун провечу ди ејас. Висту ки туви унас куантас веѕис укасјон де авлар кун унус куантус боенус падрис ди еста боена и ћинтила мансивирија ки ејус дезејан аки сус ижус парти ен лас тефилот (урасјонис) ма ејус ми дизин ки пор дисплазер сус ижус лис ремаркан дизјенду, пара куалу во естар ал кал, куанду мелдар нон се ни менус ентендер ентјенду коза де луке еста ел Хазан мелданду, ала ора куанду ја нон ентјенду нада, нон пуеду тинер дингун интересу ди еја, и пор еста кавза ес ки ми салгу ди ел кал. Соври ести сужету ес ки јо ел минор енвилунтанду афирмар ди Мезаке ларабим (азер мирисер алус мунчус) ес ки кон ми пока савидурија ми дичиди пор азер ести ливрику јамаду Лекуте Тефилот Орасјонис ескужидас... тодас естан траидас кон строфас (стиховима) муј плазјентис и митерлу ен естампа и есту ла авла Еспањол и ла естампа срба (ћирилицом) пор ки лу пуедан онди музотрус када уна и уну мелдарлу и ‫ (ההדגשה שלי; תרגום: קבוצות גדולות של נוער‬ентиндерлу' ‫אנו רואים בעת התפילה בחצר בית הכנסת עוסקים בשטויות‬ ‫ובהבלים שאין בהם תועלת כלשהי. כמה פעמים הייתה לי‬ ,‫הזדמנות לדבר עם אבותיהם של בני נוער טובים והגונים אלה‬ ‫והם אמרו לי כי הם רוצים שבניהם ייקחו חלק בתפילה, וגם‬ ‫מסרו לי כי למרבה הצער בניהם מעירים להם ואומרים: בשביל‬ ‫מה שאהיה בבית הכנסת כשאיני יודע לקרוא, ואף איני מבין‬ 25 ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 18. ‫פונטית בכתב לטיני,83 בבולגריה — ספרדית־יהודית לפי שיטת כתיב‬ ‫בולגרית, ובתורכיה — ספרדית־יהודית בכתב עברי מסורתי (או לפי‬ ‫כללי הכתיב הצרפתי), לא יכולה הייתה הספרדית־היהודית להיות שפתם‬ ‫הלאומית של היהודים־הספרדים. חוסר הנורמה והיעדר האחידות הורידו‬ ‫את ערכה והפכו אותה משפה אירופית מודרנית שיכולה לשמש שפת‬ ‫תרבות ויצירה, לשפה שבטית שלכל היותר יכולה להישמר בה הספרות‬ ‫שבעל־פה.‬ ‫איש לא חלק על השקפתו של קאפון שהכתב העברי המסורתי‬ ‫כבר איננו שימושי עבור רוב רובו של הנוער היהודי־הספרדי בבוסניה‬ ‫והרצגובינה. הרוב גם הסכימו שיש להחליפו בכתב לטיני. ובאמת, אחרי‬ ‫פרסום מחזותיו של ג'אאין, אשר כאמור הודפסו בווינה בכתב מסורתי,‬ ‫דבר ממה שהחזן קורא. אם איני מבין כלום איך יהיה לי עניין‬ ‫כלשהו בתפילה, וזאת הסיבה לכך שאני יוצא מבית הכנסת.‬ ‫מפני כל זה אני הקטן, ברצותי לקיים מצוות זיכוי הרבים כפי‬ ‫ידיעתי המצומצמת, החלטתי לחבר ספרון זה המכונה “לקוטי‬ ‫תפילות... כולם בחריזה חיננית, ולהדפיסו בשפה ספרדית‬ ‫ובאותיות סרביות (קיריליות) — כדי שיוכלו כל אחד ואחת‬ ‫מאתנו לקרוא בו ולהבינו [כהן, עמ' ‪.)]iii—ii‬‬ ‫8 חיים אברהם פאפו תיאר בהקדמתו לתרגומו למחזור לראש‬ ‫3‬ ‫השנה ללדינו, אשר יצא לאור בסרייבו בשנת תרצא, את רמת‬ ‫ההבנה של טקסטים עבריים או של תרגומיהם הקלסיים ללדינו,‬ ‫הכתובים בכתב ספרדי מסורתי, בקרב בני הנוער בסרייבו: ‪'I‬‬ ‫‪vjendo ke, no solo noestra lingua santa se esta ulvidando, ke‬‬ ‫‪espanjol (ladino), ansi, ke el‬־‪tambien i el saver meldar en žudio‬‬ ‫‪livro de tefila (orasjon) es kaži sin egzažirar en mano de mucos‬‬ ‫ˇ‬ ‫‪de la žuventud (mansevez) komo una karta serada... me esforsi‬‬ ‫‪a azer dešar este livro de orasjon editar (estampar), malgrado‬‬ ‫‪mi prekura por azer espander i ensancar noestra lingua hebrea‬‬ ‫ˇ‬ ‫‪entre ejos, me tomi la premura i en kurto tiempo truši suto‬‬ ‫‪espanjol en un stilo‬־‪Ašana en žudio‬־‪estampa este livro de Roš‬‬ ‫)‪levjano segun noestro uzo de avlar aki en Bosna (en Jugoslavija‬‬ ‫'‪( kon karakteres latinos‬ובראותי כי לא רק לשון הקודש הולכת‬ ‫ומשתכחת, אלא גם ידיעת קריאה בספרדית־יהודית [לדינו], כך‬ ‫שבידי רבים מבני הנוער [הצעירים] ספר תפילה הפך כמעט, בלי‬ ‫הגזמה, למכתב חתום... הכרחתי את עצמי לערוך [להדפיס] את‬ ‫הספר הזה, למרות ניסיונותי להפיץ ביניהם ולהרביץ בהם את‬ ‫שפתנו העברית, דרבנתי את עצמי ובזמן קצר הבאתי לדפוס‬ ‫את ספר התפילות לראש השנה הזה בספרדית־יהודית בסגנון‬ ‫קל לפי דרכי הדיבור שלנו כאן בבוסניה (יוגוסלוויה) ובאותיות‬ ‫לטיניות [פאפו, מחזור, עמ' 3]).‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫62‬
  • 19. ‫חכם ר' שבתי ג'אאין בעת כהונתו במונסטיר, אוסף אליעזר‬ ‫פאפו‬ ‫72‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 20. ‫כל מה שפרסמו יהודי בוסניה והרצגובינה (ויהודי יוגוסלוויה בכלל)‬ ‫בספרדית־יהודית נכתב באותיות לטיניות.93 אולם בעניין הכתיב לא‬ ‫הסכימו הכול עם קאפון. רק קומץ קטן של אידאליסטים הלכו בעקבותיו‬ ‫ואימצו כתיב קסטילייני. הרוב אימץ את הכתיב הסרבו־קרואטי הפונטי,‬ ‫שהיה מוכר לכל בני הקהילה.‬ ‫מצבה של הספרדית־היהודית בבוסניה בתקופה שבין‬ ‫שתי מלחמות העולם‬ ‫והנה בדיוק בתקופה שבה התחיל להתפורר העולם הספרדי החד־‬ ‫גוני — אצלנו, בבוסניה, ספרדים אחדים מנסים את עצמם ביצירה‬ ‫אמנותית־ספרותית. התופעה היא מעניינת... ניסיונות אלה אינם אלא‬ ‫ניסיונות אינדיווידואליים אשר בנסיבות זהות מגלים תכונות זהות,‬ ‫או, תכופות יותר, חסרונות זהים. באילו נושאים הם עוסקים, באיזו‬ ‫צורה ובאיזו שפה — או ליתר דיוק, מניין יש להם שפה [ההדגשה‬ ‫שלי] — על שאלות אלה וכאלה יש לענות בשורות בודדות אלה,‬ ‫הנכתבות ראשית כול כדי שידובר בתופעה, כקוריוז, ולאו דווקא כדי‬ ‫04‬ ‫לספק עליה מידע יסודי.‬ ‫המחלוקת הנזכרת בין קאפון לג'אאין בעניין הכתיב הראוי של הספרדית־‬ ‫היהודית הכתובה באותיות לטיניות הייתה רלוונטית רק לאותם הסופרים‬ ‫93 נוסף על יצירותיו הנזכרות של קאפון מדובר בעיקר בחומר אשר‬ ‫ ‬ ‫פורסם בעיתונות היהודית אך גם במספר ספרים או חוברות‬ ‫עצמאיות, למשל כל מהדורותיו של חיים אברהם פאפו: המחזור‬ ‫לראש השנה שנזכר לעיל, מחזור ליום כיפור (‪Mahzor de Jom-Kipur en‬‬ ‫‪ )žudio-espaniol kon karakter (letra) latino‬והגדה של פסח (‪Agada‬‬ ‫‪ ,)de Pesah‬שלושתם משנת תרצא, 'קומפלאס לפורים' (‪Komplas‬‬ ‫‪ ,)de Purim‬משנת תרצב, תרגום ספרדי־יהודי של סידור תפילה‬ ‫לימי חול ולשבת ו'חוברת התפילה הנאמרת בסטולאץ' (‪Livriku di‬‬ ‫‪ )la orasjon ke se dizi a Stolac‬אשר תורגמה מעברית ללדינו על ידי‬ ‫האג'י משה חיים הלוי, ונדפסה בסרייבו תרצז. אחד הפרסומים‬ ‫המעטים מתקופה זו שכוללים גם טקסט כתוב בכתב מסורתי‬ ‫הוא החוברת 'תפילה על קברות הקרובים והצדיקים, מחובר‬ ‫עי משה יעקב ק' אלטאראץ' (בלי ציון שנה), שמופיעה בה‬ ‫תפילה אחת בעברית, בתרגום ללדינו בכתב מסורתי, בתרגום‬ ‫ללדינו באותיות לטיניות (כתיב סרבו־קרואטי) ובתרגום לסרבו־‬ ‫קרואטית.‬ ‫0 ברוך, כתבים, עמ' 323, 423.‬ ‫4‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫82‬
  • 21. ‫והאינטלקטואלים שהמשיכו ליצור ולהתבטא בספרדית־היהודית. אולם‬ ‫חלק גדול מהאינטלקטואלים היהודים־הספרדים בבוסניה והרצגובינה‬ ‫(וביוגוסלוויה בכלל) בתקופה שבין שתי מלחמות העולם כבר הרגיש‬ ‫שהספרדית־היהודית איננה שפת תרבותו. מדובר באינטלקטואלים צעירים,‬ ‫רובם מלגאי 'לה ביניב'ולנציה', בעלי השכלה אירופית רחבה, שכל הווייתם‬ ‫האינטלקטואלית עוצבה במוסדות כלליים (תחילה בבתי ספר ממלכתיים‬ ‫בסרייבו עצמה ולבסוף באוניברסיטאות בערי אירופה) ובלשונות אירופיות‬ ‫(תחילה בסרבו־קרואטית ולאחר מכן בגרמנית או בצ'כית). לשפת אִמם,‬ ‫ספרדית־יהודית, לא היה חלק בהווייתם האינטלקטואלית. רובם ככולם‬ ‫בוודאי שלטו בספרדית־היהודית המדוברת, אך זו לא יכלה לשמש אותם‬ ‫כשפת צריכת או יצירת תרבות.‬ ‫שלא כבמרכזים יהודיים־ספרדיים אחרים (בתורכיה, בבולגריה וביוון),‬ ‫שבהם תיווכו ארגונים חיצוניים בין התרבות הספרדית־היהודית המסורתית‬ ‫לבין התרבות המערבית המודרנית, היכרותם של יהודי בוסניה את התרבות‬ ‫האירופית המערבית הייתה מהירה, ישירה וטוטלית. שום ארגון חיצוני‬ ‫(דוגמת 'אליאנס') לא תיווך ביניהם לבין תרבות זו, ולא היה בהיכרות זו‬ ‫תיווך של שפה רומנית (צרפתית או איטלקית) הקרובה לספרדית־היהודית.‬ ‫בבוסניה והרצגובינה לא התרחש תהליך פרנקיזציה של הספרדית־היהודית.‬ ‫מבחינת חלק גדול של האינטלקטואלים היהודים־הספרדים, הספרדית־‬ ‫היהודית נדחקה הצדה לטובת הגרמנית (עד סוף מלחמת העולם הראשונה)‬ ‫או הסרבו־קרואטית (החל מהתקופה שבין שתי מלחמות העולם). בכל זאת‬ ‫עד השואה נמשכה בסרייבו יצירה ספרותית בלתי פוסקת בספרדית־יהודית,‬ ‫בעיקר בתחום המחזה והנובלה אך גם בשירה.‬ ‫בתקופה זו הספרדית־היהודית הייתה בנסיגה בכל תחומי‬ ‫החיים של יהודי בוסניה והרצגובינה. ילדים יהודים כבר למדו‬ ‫בבתי ספר כלליים; עיתונים יהודיים כבר יצאו בסרבו־קרואטית —‬ ‫והשימוש בספרדית־יהודית הצטמצם גם בעיתונים יהודיים למספר‬ ‫מדורים תקופתיים או קבועים ולמאמרים ספורדיים אחדים; חלוצי‬ ‫החוקרים (דוגמת מוריץ לוי,14 יצחק ישראל24 וקאלמי ברוך34),‬ ‫14 רשימה ביבליוגרפית נבחרת של מחקריו, בעיקר בתחום‬ ‫ ‬ ‫ההיסטוריה, כולם בסרבו־קרואטית, ראו: וידקוביץ'־פטרוב, עמ'‬ ‫243.‬ ‫2 ראו לדוגמה את מאמרו על הרפואה העממית של יהודי בוסניה:‬ ‫4‬ ‫ישראל.‬ ‫3 לאחרונה תורגמו לאנגלית כתבים נבחרים של ברוך, ראו: ברוך,‬‫4‬ ‫מבחר.‬ ‫92‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 22. ‫משוררים וסופרים (כמו יחיאל קטן,44 סאלאמון־מוני פ'ינצי או יצחק‬ ‫סמוקובליה54) ומבקרי ספרות (דוגמת אלי פ'ינצי וחיים אלקלעי64), כולם‬ ‫כבר עברו לסרבו־קרואטית. אפילו ראשי התנועה הספרדית כתבו בסרבו־‬ ‫קרואטית — שמואל קמחי כתב בשפה זו את מסתו 'הספרדים והתנועה‬ ‫הספרדית' ('‪ ,)'Sefardi i sefardski pokret‬וישוע א' קאייון את מסתו‬ ‫'הספרדים עד היום' 74,)'‪ ('Sefardi do danas‬כי אלמלא כן ספק אם היו‬ ‫מגיעים אל לבה של האינטליגנצייה הספרדית.‬ ‫אולם סופרים אחדים, דוגמת לאורה פאפו, בוכוריטה כתבו אך‬ ‫84‬ ‫ורק בספרדית־יהודית. (להוציא את שני מאמריה הראשונים, שכתבה‬ ‫בגרמנית).94 בחירתה להתבטא דווקא בספרדית־יהודית, למרות שליטתה‬ ‫בשפות אחרות — החל בשפת המדינה, סרבו־קרואטית, וכלה בשפות‬ ‫תרבות בין־לאומיות כגון צרפתית וגרמנית — שבאמצעותן הייתה אמנותה‬ ‫מגיעה לקהלים רחבים יותר, הייתה בהחלט מודעת. אין לשכוח שבתקופה‬ ‫זו זכה אחד מבני הקהילה, יצחק סמוקובליה, לגדּולה בספרות הסרבו־‬ ‫קרואטית דווקא בשל יצירותיו המתארות את עולמם הפנימי, המוצנע‬ ‫והסמוי מן העין של היהודים־הספרדים. בוכוריטה מעולם לא פירטה‬ ‫את מניעיה לדבוק בשפה הגוססת, אך בהתחשב ביחסה לנוסטלגייה‬ ‫המתנכרת למציאות, והמבקשת להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור, ניתן‬ ‫להניח כי אלה לא היו רגשיים בלבד. בתקופה זו הייתה סרייבו אחד‬ ‫המרכזים החשובים לפעילותה של התנועה הספרדית. תנועה זו ביקשה‬ ‫ליצור נוסחה ספרדית של הציונות, נוסחה אשר תדבר אל לבם של‬ ‫על קטן ועל מפעלו הספרותי ראו: קטן בן־ציון.‬ ‫4 ‬ ‫4‬ ‫לפרטים על סמוקובליה (9881—4591) ועל יצירתו ראו: לוי,‬ ‫ ‬ ‫54‬ ‫ילדים; מאסטרו.‬ ‫לפרטים על אלקלעי ועל מפעלו ראו: מקסימוביץ'.‬ ‫6 ‬ ‫4‬ ‫קמחי; קאייון. בשער חוברת זו, שיצאה לאור בזגרב מטעם מועדון‬ ‫ ‬ ‫74‬ ‫הסטודנטים הספרדיים 'איספיראנסה', מופיעים שמותיהם של‬ ‫קמחי וקאייון וכותרות מסותיהם. למיטב ידיעתי לא הופיעו‬ ‫חוברות נוספות של כתב־העת.‬ ‫לביוביבליוגרפיה של בוכוריטה ראו: פאפו, בוכוריטה.‬ ‫8 ‬ ‫4‬ ‫הראשון הוא 'האישה הספרדייה' ('‪,)'Die Spanolische Frau‬‬ ‫ ‬ ‫94‬ ‫אשר פורסם בעיתון 6191 ‪ ,Bosnische Post, 17 Dezember‬והוא‬ ‫מאמר תגובה על מאמרה של יליצה ברנדזיקובסקה־בילוביץ'‬ ‫'האישה הדרום־סלאווית בפוליטיקה' (‪'Die sudslavische Frau‬‬ ‫'‪ ,)in der Politik‬אשר פורסם באותו העיתון שבוע קודם. והשני‬ ‫הוא 'זיכרונות על אודות זיקי איפ'ינדי' (‪'Zekky Effendi eine‬‬ ‫'‪ ,)Erinnerung‬אשר פורסם באותו עיתון ב־13 בדצמבר 6191.‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫03‬
  • 23. ‫היהודים־הספרדים; אשר תתחשב בהיסטוריה ובמנטליות שלהם, במצבם‬ ‫ובצורכיהם המיוחדים; אשר תעורר אותם מה'אפתיה המזרחית' לעשות‬ ‫את חלקם במעשה תחיית האומה. את מפעלה הספרותי והציבורי של‬ ‫בוכוריטה יש לראות בהקשר של פעילותה בקרב האינטלקטואלים ובני‬ ‫הנוער שהזדהו עם תנועה זו ועם מטרותיה.‬ ‫בשנת 6291 יזם 'איספיראנסה' (‪ ,Esperanza‬התקווה), מועדון הסטודנטים‬ ‫הספרדים מזגרב (רובם ככולם יוצאי בוסניה שלמדו באוניברסיטת זגרב),‬ ‫כינוס של אינטלקטואלים ספרדים מכל יוגוסלוויה. יזמה זו יצאה לפועל‬ ‫רק בשנה הבאה. ב־12—22 באוגוסט 7291 התקיימה בסרייבו הוועידה‬ ‫של הנוער הספרדי )‪ 50.(Konferencija Sefardske omladine‬לקראת‬ ‫הוועידה, בסוף יולי ובתחילת אוגוסט, פרסם אחד ממארגני הוועידה,‬ ‫אליעזר לוי (סטודנט לפילוסופיה שהיה לימים איש רוח בעל שם), מאמר‬ ‫בן שלושה חלקים שכותרתו 'שאלת השפה הספרדית־היהודית בוועידה'‬ ‫('‪španskog jezika na konferenciji‬־‪ ,)'Pitanje jevrejsko‬ובו הביע את‬ ‫דעתו על חשיבותה של השפה כאבן פינה לייחודה של הקבוצה היהודית־‬ ‫הספרדית:‬ ‫05 בכתבה (לא חתומה, ככל הנראה דבר המערכת) על האירוע‬ ‫ ‬ ‫הדגיש הכותב בנימה ביקורתית כי כל האידאולוגים של‬ ‫התנועה הספרדית דיברו בסרבו־קרואטית, ודבריו שופכים‬ ‫אור על הפער הגדול בין הרצוי למצוי בקרב האינטלקטואלים‬ ‫הספרדים בסרייבו: 'מר י' קאייון הרצה את “הרצאת נציג הנוער'‬ ‫בסרבו־קרואטית בהביעו צער על כך שלא הספיק לתרגמה‬ ‫לספרדית... במושב אחר הצהריים ראשון הנואמים הוא ד'ר‬ ‫בראצו פולייוקאן הנואם באריכות, גם כן בסרבו־קרואטית, על‬ ‫האידאולוגיה של התנועה הספרדית... סטודנט לפילוסופיה,‬ ‫מר אליעזר לוי, מרצה על השפה. הוא מרצה בסרבו־קרואטית‬ ‫על התפתחותה והרכבה הפילולוגי של הספרדית ומצביע‬ ‫על חשיבותה של שפה זו עבורנו הספרדים. הוא גם מדגיש את‬ ‫חשיבות הנורמטיוויזציה של הכתיב ושל התחביר... מר אברהם‬ ‫פינטו, סטודנט לפילוסופיה, מדבר על היסטוריה באופן כללי,‬ ‫ובמיוחד על הצורך שהנוער הספרדי יעסוק בהיסטוריה ספרדית.‬ ‫גם הוא הרצה בסרבו־קרואטית. מר שמואל קמחי מרצה את‬ ‫“הרצאת המארגן', הוא מדבר סרבו־קרואטית... סוף סוף‬ ‫מונתה גם הוועדה לשפה הספרדית... ביום שני הרצה מר שמואל‬ ‫קמחי את חלקה השני של “הרצאת המארגן, הפעם הוא דיבר‬ ‫על ארגון הנוער הספרדי... הוא עובר על המשימות שעומדות‬ ‫לפני הספרדים, ודורש שיתארגנו לימודי הלאדינו, עבודה‬ ‫בתחום הפולקלור ובתחום ההיסטוריה הספרדית [ההדגשות‬ ‫שלי]' (ועידה).‬ ‫13‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 24. ‫אחת השאלות החשובות אשר תעלינה לדיון בוועידה הבאה היא‬ ‫שאלת השפה הספרדית־היהודית. השאלה חשובה ואקטואלית, כי‬ ‫בעובדה שזוהי שפתה של קבוצה יהודית לא קטנה טמונות בעיות‬ ‫לא פתורות רבות. שפה זו, ירושה מספרד, חייתה עם הספרדים‬ ‫כל ימי חייהם מאז הגירוש, השתתפה בהתפתחויותיהם החברתיות‬ ‫והתרבותיות, הִכתה שורשים עמוקים בקרבם ונעשתה לחלק אינטגרלי‬ ‫של חייהם הרוחניים. בתהליך זה היא השתנתה ונדבקה כל כך‬ ‫לתבניתם הנפשית עד שכבר איננו מסוגלים להבין כי היא ניב‬ ‫של השפה המדוברת על ידי עם אחר, נוצרי־קתולי. לכן אין זה‬ ‫פלא שהתנועה של הקבוצה הספרדית בתוך היהדות, קבוצה שמה‬ ‫שמבדיל אותה משאר הקבוצות ומגדיר אותה כקבוצה נפרדת הוא‬ ‫השפה, מדגישה במיוחד את רצונה בשימורה ובש‪‬כלולה של שפה‬ ‫15‬ ‫זו [ההדגשה שלי].‬ ‫אליבא דלוי התנועה הספרדית ביקשה לא רק לשמר את שפתם של‬ ‫היהודים־הספרדים כי אם גם לשכללה ולפתחה, והאמצעי הטוב ביותר‬ ‫להשגת מטרות אלה הוא לדעתו פעילות ספרותית:‬ ‫כבר הזכרתי כי הפעילות הספרותית היא האמצעי הטוב ביותר לשמר‬ ‫שפה מפני שינויים מרחיקי לכת, למנוע את דלדולה ואף להעשירה.‬ ‫לכן אנחנו רואים שבמרכזים ספרדיים גדולים (סלוניקי, סופיה, קושטא)‬ ‫השפה השתמרה היטב, כי שם קיימים עיתונים וביטאונים ספרדיים־‬ ‫יהודיים ואף מוציאים לאור המדפיסים ספרים בספרדית־יהודית. אצלנו‬ ‫25‬ ‫כל זה לא קיים, ולכן השפה הולכת ומתדלדלת.‬ ‫גם בוכוריטה סברה כי הספרדית־היהודית בבוסניה הולכת ונעלמת. את‬ ‫'אימהֹות' )'‪ 53,('Madres‬מאמר התגובה שלה על סיפורו של בוקי45 'שתי‬ ‫לוי, השפה.‬ ‫1 ‬ ‫5‬ ‫שם.‬ ‫2 ‬ ‫5‬ ‫בוכוריטה, אימהות.‬ ‫3 ‬ ‫5‬ ‫חכם ר' אברהם רומאנו המכונה בוקי נולד בסרייבו, בשנת 4981.‬ ‫ ‬ ‫45‬ ‫הוא נקרא על שם סבו, חכם ר' אברהם רומאנו המכונה מירקאדו,‬ ‫מאחרוני חכמיה של סרייבו שנקשרה לו ההילה המסורתית של‬ ‫צדיק וקדוש. רומאנו הנכד היה רב קהילה בשאמאץ, בראגוזה‬ ‫(דוברובניק) ולבסוף במונסטיר (ביטולה). יחד עם שאר יהודי‬ ‫מונסטיר, ב־11 במרס 3491 נשלח בידי הבולגרים ששיתפו‬ ‫פעולה עם הנאצים לאושוויץ, ומשם לא חזר. בין שתי מלחמות‬ ‫העולם פרסם בעיתונות היהודית בסרייבו עשרים ושמונה‬ ‫סיפורים קצרים, חלקם יצירות מופת של הספרות הספרדית־‬ ‫היהודית בכלל. עקב גורלה המר של קהילת יהודי יוגוסלוויה‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫23‬
  • 25. ‫'איספיראנסה' בשנת 7291; ישוע קאייון (הראשון מצד שמאל בשורה הראשונה), אליעזר‬ ‫לוי (באמצע בשורה השלישית), אוסף אליעזר פאפו‬ ‫33‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬
  • 26. ‫שכנות בחצר' )'‪ 55,('Dos vizinas in el kortižo‬פתחה בשבח המדור‬ ‫הספרדי־היהודי ובשבח ללשונו של בוקי, ‪'un lenguaže tan serkano de‬‬ ‫'‪( mozotros ma ke ja desparese a poko a poko‬שפה כל כך קרובה‬ ‫אלינו שאט אט הולכת ונעלמת). ככל הנראה היא גם קיבלה את הבחנתו‬ ‫של לוי כי זהותם היהודית של בני קהילתה מושתתת על שפה זו, ועל‬ ‫כן היחלשותה תחליש את זהותם, והתחזקותה תחזק אותה.‬ ‫אולם בפרק הזמן שבין שתי מלחמות העולם כבר לא הייתה הספרדית־‬ ‫היהודית שפתם העיקרית של בני הדור החדש בבוסניה והרצגובינה. אמנם‬ ‫הזקנים, ובמיוחד הזקנות — שמעולם לא למדו שפה אחרת, ושאף בחייהן‬ ‫החברתיים, אשר התנהלו בעיקר בקרב המשפחה, לא נזקקו במיוחד‬ ‫לסרבו־קרואטית — דבקו בספרדית־היהודית, אך הנכדים השתמשו בה‬ ‫פחות ופחות. את דורה של בוכוריטה ניתן להגדיר דור ביניים. רוב בני‬ ‫דור זה גדלו במשפחות שדיברו ספרדית־יהודית, אך את חינוכם הפורמלי‬ ‫קיבלו בסרבו־קרואטית. הם כבר היו דו־לשוניים והזדקקותם לאחת‬ ‫השפות הייתה תלויה בהקשר — בזהות בן השיח ובנושא שעליו מדובר.‬ ‫עם הוריהם, אשר לא היטיבו לדבר סרבו־קרואטית, דיברו לרוב ספרדית־‬ ‫יהודית, אך עם ילדיהם, אשר לא היטיבו לדבר ספרדית־יהודית, דיברו‬ ‫לרוב סרבו־קרואטית. כרגיל במצב של דו־לשוניות, בתודעתם של בני‬ ‫דור הביניים התקיימה גם חלוקה נושאית בין השפות. בנושאים אישיים‬ ‫ובהקשרים אישיים ניתנה עדיפות לשפה אינטימית, לשפת הבית, הלוא‬ ‫היא הספרדית־היהודית. אולם בנושאים כלליים, כגון כלכלה, מדיניות‬ ‫או אירועי תרבות כלליים, הועדפה שפת הכלל, סרבו־קרואטית. לדור‬ ‫הנכדים הייתה לכל הפחות שליטה סבילה בספרדית־יהודית, אבל חייהם‬ ‫התנהלו בעיקר בסרבו־קרואטית. בינם לבין עצמם, בבית הספר, בתנועות‬ ‫הנוער היהודיות והכלליות ואף בחיק המשפחה (בין האחים), הם דיברו‬ ‫לרוב סרבו־קרואטית. חלק גדול גם לא הרגישו נוח לדבר ספרדית־‬ ‫יהודית. היא נחשבה בעיניהם ז'רגון, שפה מעורבבת משפות שונות, בלתי‬ ‫מתורבתת, נחותה ומדולדלת. גם אלה שלא סלדו מהספרדית־היהודית‬ ‫מטעמים עקרוניים העדיפו להשתמש בשפה שהיו רגילים בה יותר. כך‬ ‫נוצרה התופעה של דו־שיחים דו־לשוניים, שכל בני הדור ההוא שעודם‬ ‫חיים מעידים עליה. הורים פנו לילדים בספרדית־יהודית, והילדים ענו‬ ‫בסרבו־קרואטית. חלק מההורים, במיוחד המשכילים שבהם, דיברו לרוב‬ ‫בשואה ובגלל מעמדה הנמוך של סוגת הסיפור הקצר בקרב‬ ‫היהודים־הספרדים יצירתו מוכרת רק לקומץ חוקרי לשון.‬ ‫5 בוקי, שכנות.‬ ‫5‬ ‫אליעזר פאפו / לשון אתנית בעידן הלאומיות‬ ‫43‬
  • 27. ‫לאורה פאפו, בוכוריטה, באדיבות הקהילה היהודית בסראייבו‬ ‫53‬ ‫פ ע מ י ם 3 1 1, ת ש ס ח‬