2. המפגשים הבאים
9 בדצמבר – פרק 5 – שכל REASON
16 בדצמבר – פרק 6 – אדם MAN
23 בדצמבר – פרק 7 - הטוב THE GOOD
30 בדצמבר - פרק 8 - מעלה VIRTUE
6 בינואר – פרק 9 - אושר HAPPINESS
13 בינואר פרק 10 - ממשלה GOVERNMENT
20 בינואר פרק 11 - קפיטליזם CAPITALISM
27 בינואר פרק 12 – אמנות ART
2
4. פרק 5 : שכל
REASON
•EMOTIONS AS A PRODUCT OF IDEAS
•REASON AS MAN’S ONLY MEANS OF KNOWLEDGE
•THE ARBITRARY AS NEITHER TRUE NOR FALSE
•CERTAINTY AS CONTEXTUAL
•MYSTICISM AND SKEPTICISM AS DENIALS OF REASON
4
5. שכל
REASON
• שכל ) Reason ( הוא היכולת שמזהה ומשלבת את המידע המתקבל על
ידי חושי האדם
•Reason is the existence-oriented faculty
– לשאול "מדוע עליי לקבל את השכל?" הינו לשאול "מדוע עליי לקבל את המציאות?"
• אדם לא יכול לדרוש הוכחה שהשכל הוא אמין, מאחר שהשכל הוא
היכולת בבסיס ההוכחה. אך ע''י השימוש בשכל, אדם יכול לזהות את
ההקשר לעובדות המציאות ולתקף את היכולת השכלית.
5
6. שכל
רגשות כתוצרים של רעיונות
• רגש הוא תגובה של אדם התופס איזשהוא אובייקט )כגון אדם אחר,
חיה, או מאורע(.
• רגש הינו מצב תודעתי עם סיבות רוחניות ואינטלקטואליות. ללא הסיבות
האינטלקטואליות זהו אינו רגש ) feeling ( אלא תחושה ) sensation )
• ישנם ארבעה שלבים בייצור הרגש: תפיסה, זיהוי, הערכה, תגובה.
בדרך כלל, תפיסה ותגובה נעשים במודע, ואילו הזיהוי והערכה נעשים
במהירות באופן בלתי מודע.
EMOTIONS AS A PRODUCT OF IDEAS
6
7. שכל
רגשות כתוצרים של רעיונות
• ברגע שאדם צבר ידע מושגי הוא הופך לאוטומטי, ואינו נדרש לתהליך
למידה מחדש בנוגע לאותם המושגים. באותו אופן, מהרגע שאדם גיבש
שיפוט מבוסס ערכים הוא הופך אותם לאוטומטיים, ואינו מבצע תהליך
הערכה מחדש בנוגע אליהם.
• השיפוט הערכי מתבצע על בסיס ההשקפה הפילוסופית על החיים ועל
האדם. מרבית האנשים מחזיקים בהשקפה על האדם והחיים רק באופן
מרומז, ולא באופן מפורש.
EMOTIONS AS A PRODUCT OF IDEAS
7
8. שכל
רגשות כתוצרים של רעיונות
• רגש נגזר מתפיסה של אובייקט בתוך תוכן הקשרי מסויים. מה שהופך
את הרגשות, בעבור רבים, לבלתי ניתנים להבנה היא העובדה
שרעיונותיהם לא רק תת-מודעים, אלא גם לא עקביים.
• רגשות אינם שדים בלתי ניתנים להבנה – כל התנגשות בין מחשבה
לרגש, היא בבסיסה התנגשות בין רעיונות )לפחות חלקם בלתי מודעים(
• הבנת הגורמים להתנגשות בין מחשבה לרגש חמקה מפילוסופים בשל
הדומיננטיות של דיכוטומית הגוף-נפש. ע''פ הדיכוטומיה )הכוזבת(
רגשות הנם גורם לא רציונלי נפרד מהשכל, המובנה בטבע האדם.
EMOTIONS AS A PRODUCT OF IDEAS
8
9. שכל
השכל ככלי הידיעה היחיד של האדם
• כתכונה מודעת ורצונית, יש לשכל את הכח לשמור על קשר עם עובדות
המציאות. הרגש, לעומת זאת, הינו תגובה אוטומטית למסקנות העבר,
בין אם הן נכונות או לא. על כן, לרגשות אין את היכולת לבחון את
שורשיהם ואת יחסם למציאות – הם תגובות צייתניות.
– הרגשות אינם חלק מהשיטה הלוגית, ואינם הוכחה לדבר.
• קונפליקט בין רגש לשכל מתקיים כאשר האדם מחזיק בתת מודע
ברעיון המתנגש ברעיון שבו הוא מחזיק במודע. ייתכן והרעיון המודע
הוא הנכון וייתכן להיפך. בכל אופן הדרך לפתרון הקונפליקט הוא
להעמיד את שני הרעיונות למבחן בפני השכל.
REASON AS MAN’S ONLY MEANS OF KNOWLEDGE
9
10. שכל
השכל ככלי הידיעה היחיד של האדם
• רגש איננו כלי לידיעה. אפילו אם רגש מסוים נכון )הרעיון שבבסיסו נכון(
אין לו את היכולת לדעת זאת.
• אנשים מסוימים הינם רגשנים ) emotionalists ( מוצהרים, כלומר
מאמינים ביכולת הרגש ככלי לידיעה. לאחרים יש מועמדים אחרים ככלי
ידיעה: אינטואיציה, התגלות, תפיסה על חושית וכו'. המשותף לכולם כי
אינם אובייקטיביים, וכי הם מהווים כיסוי לרגש.
REASON AS MAN’S ONLY MEANS OF KNOWLEDGE
10
11. שכל
השכל ככלי הידיעה היחיד של האדם
• בכדי לחשוב באופן רציונלי על האדם לעשות הבחנה מודעת בין שכל
לרגש, ועליו לוודא כי כי במהלך כל פעילות קוגניטיבית הרגש 'יושב בצד'
• לרגש תפקיד חשוב בחייו של האדם. בלעדיו לא יכל האדם להיות
מאושר, לחוות אהבה, פחד, מוטיבציה, או תגובה לערכים. אלא
שתפקידו של הרגש איננו גילוי המציאות.
• הסדר הנכון של היחס בין שכל לרגש הוא: שכל ראשון, רגש כנגזרת.
הפיכת הסדר היא להציב את I wish מעל it is . כלומר זו הצבת
התודעה כעליונה על המציאות.
REASON AS MAN’S ONLY MEANS OF KNOWLEDGE
11
12. שכל
השכל ככלי הידיעה היחיד של האדם
REASON AS MAN’S ONLY MEANS OF KNOWLEDGE
12
13. שכל
השרירותי כלא אמיתי ולא שקרי
• טיעונים מבוססי רגש הינם שרירותיים, כלומר נטולי ראיות. דוגמאות:
'הנשמה שורדת את מות הגוף', 'גורלך נקבע בלידתך ע''פ מזלך', 'יש לי
חוש שישי שמתעלה על חמישת חושיך' וכו'
• הצהרה שרירותית אינה מקושרת ) no relation ( לכלי הידיעה של
האדם. מאחר והיא מנותקת מראיות אין תהליך לוגי להעריכה. ומאחר
והיא מנותקת מכל הקשר לא ניתן לשלבה עם שאר הידע של האדם.
מאחר ואין לה מיקום היררכי, לא ניתן לעשות לה רדוקציה, וכל
הסתכלות במציאות איננה רלוונטית.
THE ARBITRARY AS NEITHER TRUE NOR FALSE
13
14. שכל
השרירותי כלא אמיתי ולא שקרי
• מאחר וההצהרה השרירותית מנותקת מראיות לא ניתן להכילה תחת
המושגים המזהים כמות שונה של ראיות - 'אפשרי', 'סביר', 'ודאי'.
• מאחר והיא מנותקת מהמציאות לא ניתן להכילה תחת המושגים
המזהים את הקשר בין רעיון למציאות – 'אמיתי', 'שקרי'
• השרירותי גרוע מהשקרי – לשקרי יש קשר )אמנם שלילי( למציאות.
בטיעון השקרי הופעל תחום הקוגניציה האנושית ונעשתה טעות. זה
שונה מאוד מהקפריזי השרירותי. הטיעון השקרי לא הורס את יכולת
האדם לדעת, ואינו מאיין את האובייקטיביות. השרירותי לעומת זאת,
תוקף את יכולתו הקוגניטיבית של האדם, והופך חשיבה רציונלית
לבלתי אפשרית.
THE ARBITRARY AS NEITHER TRUE NOR FALSE
14
15. שכל
השרירותי כלא אמיתי ולא שקרי
• הצהרות שרירותיות מסוימות ניתנות לניסוח מחדש בקונטקסט קוגניטיבי,
ועל ידי כך להביאן לצורה של טיעון 'אמיתי' או 'שקרי'. לדוגמא: כפי שנעשה
עם מושג האל בפרק הראשון.
גם כשזה אפשרי אין הכרח לבצע אינטגרציה להצהרות שרירותיות. ידע של
האדם אינו מקודם ע''י השתלטות השרירותי על 'סדר היום' של הקוגניציה. כל
שניתן להשיג מטרנספורמציה של השרירותי ובדיקתו, הוא זיהוי מדויק של
הטעות – אך גם זה מהווה ערך רק למי שאינו שרירותי לשם השרירותיות.
שום ראיה לא תשנה את דעתו של התומך הנלהב בשרירותיות.
THE ARBITRARY AS NEITHER TRUE NOR FALSE
15
16. שכל
השרירותי כלא אמיתי ולא שקרי
• ' You’re never called upon to prove a Negative '
חובת ההוכחה היא על האדם המעלה טיעון. הסיבה לכך – המציאות
קיימת, ולכל קיים יש את ההשפעות שלו ) effects (, הניתנות לתפיסה ע''י
האדם. אך לדבר שאינו קיים, אין שום השפעה ואינו ניתן לתפיסה.
• לפטור הצהרה כשרירותית, זה לא אותו הדבר כמו לומר 'אני לא יודע' או
'עוד לא גיבשתי דעתי בעניין', אלא זהו זיהוי שהטענההצהרה מנותקת
מראיות. השהיית גיבוש הדיעה לגיטימית ורלוונטית למקרים שבהם
האדם לא הספיק לבחון את הראיות, או שהראיות די מאוזנות וכו'
THE ARBITRARY AS NEITHER TRUE NOR FALSE
16
17. שכל
השרירותי כלא אמיתי ולא שקרי
• אובייקטיביזם דוחה את ההשקפה האגנוסטית המתייחסת להצהרות
שרירותיות כפתוחות לדיון. 'לא ניתן להוכיח שהטענה נכונה, אך גם לא
ניתן להוכיח שהיא שקרית. אולי אף אחד לא ידע לעולם..' אגנוסטיות
היא לא רק ההודאה באי הידיעה, אלא קידושה של אי הידיעה.
• אגנוסטיות איננה מונעת משכל אלא מרגש. אצל חלק מהאגנוסטים
הרגש הוא הפחד לנקוט עמדה. אצל אגנוסטים אחרים הרגש יותר
מורכב וקרוב לשמחה – שמחה על חתירה תחת כל רעיון.
THE ARBITRARY AS NEITHER TRUE NOR FALSE
17
18. שכל
וודאות כתלוית הקשר
• מרגע שאדם הגיע למסקנה חדשה, תוך עמידה בתנאים הלוגיים
)רדוקציה למידע החושי, ואינטגרציה עם כל שאר הידע הקודם( -
המסקנה עברה תיקוף (Validation) .
• אם עובדה היא מובנית בתודעת האדם, אז העובדה איננה מכשול
לקוגניציה, אלא תנאי מקדים לה. תנאי שמשתמעת ממנו חובה
אפיסטמולוגית. לדוגמא: האדם משלב מידע חושי ע''י תהליך מושגי
רצוני )עובדה( – ולכן הוא חייב להוביל את התהליך ע''י השמעות לחוקי
הלוגיקה )חובה(.
CERTAINTY AS CONTEXTUAL
18
19. שכל
וודאות כתלוית הקשר
• האדם הוא בעל ידע מוגבל, ועל כן עליו לזהות את ההקשר הקוגניטיבי
של מסקנותיו. בכל שאלה, בה ידועים לו רק חלק מהמשתנים
הרלוונטיים לאמת, הוא מחוייב להכיר בכך כאשר הוא מגבש את
מסקנתו. אם יעשה כן, ידע שהאדם צובר בכל נקודת זמן לא ייסתר על
ידי ידע עתידי )מסקנותיו הן הקשריות בהינתן לשאר הידע הנוכחי
הקיים(.
• מראית העין של ידע חדש הסותר ידע קודם, נובעת מהשמטת הקשר
)דוגמת ארבעת סוגי הדם, והתגלית היותר מאוחרת של RH חיובי או
שלילי(.
CERTAINTY AS CONTEXTUAL
19
20. שכל
וודאות כתלוית הקשר
• על האדם לא להתייחס למסקנותיו כמשהו מוחלט ללא הקשר )כלומר
משהו נכון, יהיו הנסיבות העתידיות אשר יהיו(. אבל עליו כן להתייחס
למסקנותיו כמשהו מוחלט בהקשר שבו התקבלו.
• האדם אינו כל-יודע, אבל את מה שהוא יודע – הוא יודע. הבחירה
איננה בין טענה לידע דוגמתי )שאינו כבול בהקשר( לבין ויתור מוחלט
על מסע החיפוש הקוגניטיבי. ידע מושגי, מתבסס על לוגיקה בתוך
הקשר.
CERTAINTY AS CONTEXTUAL
20
21. שכל
וודאות כתלוית הקשר
• תפיסה מודרנית )ומוטעית( של מוחלטות ) absolutism ( מייצגת הפיכה
של אמת חשובה: קשרים אינם האוייב של מוחלטות ; הם מה שמאפשר
אותה. הקשר אין משמעותו יחסיות ) relativism (, להיפך, כאמור הוא
מה שמאפשר מוחלטות.
• במהלך התיקוף של מסקנות מסדר גבוה, המעבר בין שתי המסקנות –
תקף ) validated ( ולא ידוע – נעשה באופן הדרגתי. ישנן שלוש
קטגוריות על הרצף הזה: אפשרי ) possible (, סביר ) probable (, וודאי
( certain .)
CERTAINTY AS CONTEXTUAL
21
22. שכל
וודאות כתלוית הקשר
• אפשרי ) possible ( – מסקנה היא אפשרית, אם ישנן מעט ראיות* בעדה,
והיא איננה סותרת ידע קודם.
*ראיה היא עדות או עובדות הנוטות להוכיח או להפריך טענה כלשהי.
• 'ראיה' ל'מתעלה מעל הטבע והלוגיקה' – ראיה בהקשר זה היא מושג
גנוב, מאחר ושום דבר לא יכול להוכיח את קיומה של ישות שכזו.
• דוגמאות לעובדות המהוות ראיות: 'הנאשם, אשר שנא את הנרצח, נכח
בזירת הרצח'. אין בכך מספיק, כדי להוכיח את המסקנה, אך גיבוש המניע
וההזדמנות מזיזים אותנו ע''פ הרצף לתחום של אפשרי ) possible .)
CERTAINTY AS CONTEXTUAL
22
23. שכל
וודאות כתלוית הקשר
• כמו כל טיעון קוגניטיבי, האפשרי ) possible ( מוערך בתוך הקשר. אם
ההקשר ישתנה )הופעה של ראיות נוספות(, על המסקנה להשתנות
בהתאם. אם ראיות נוספות בעד המסקנה ממשיכות להגיע, בשלב
מסוים, היא מפסיקה להיות אפשרית, והופכת לסבירה ) probable .)
• סביר ) probable ( – 'סביר' הינו תחום גבוה יותר על הרצף הראייתי.
מסקנה היא סבירה, אם גוף מהותי ומקיף של ראיות תומך בה, למרות
שהיא עדיין לא חד משמעית. מאחר וסך הראיות עדיין לא עומד
בסטנדרט של הוכחה, עדיין ישנו מקום לספק אובייקטיבי, ואיננו נמצאים
בתחום של ודאות ) certainty )
CERTAINTY AS CONTEXTUAL
23
24. שכל
וודאות כתלוית הקשר
• כמו תחום האפשרי, כך גם תחום הסביר הינו תלוי הקשר. אם ההקשר
ישתנה, על המסקנה להשתנות בהתאם. אם ראיות נוספות בעד המסקנה
יגיעו עד להגעת השיא הקוגניטיבי, המסקנה תהפוך מאפשרית לוודאית.
• ודאי ) certain ( – מסקנה היא ודאית, אם הראיות בעדה הן חד משמעיות,
כלומר היא עברה תיקוף לוגי. בשלב זה, כל הראיות מצביעות לכיוון אחד,
והראיות עומדות בסטנדרט ההוכחה ) proof .)
CERTAINTY AS CONTEXTUAL
24
25. שכל
וודאות כתלוית הקשר
• כמו תחום האפשרי ותחום הסביר )וכמו כל טיעון קוגניטיבי(, כך גם הוודאי
הינו תלוי הקשר.
• דוגמת הפרופסור 'המתחזה' – 'איך אתם יודעים, שאני זה באמת פרופסור
X , ולא מתחזה?'
– כשאלה היפותטית זו שאלה המהווה הצהרה שרירותית )וספק שרירותי(,
אין כל ידע אובייקטיבי התומך בה. היא מעין תרגיל 'פסודו אינטלקטואלי'
המשרת את הקנאי הסקפטי )ספקן לשם הספקנות(..
– בהמשך פייקוף מביא דוגמאות לראיות שיהפכו שאלה זו, מהצהרה
שרירותית לשאלה לגיטימית.
CERTAINTY AS CONTEXTUAL
25
26. שכל
וודאות כתלוית הקשר
• ספק ) Doubt (, כאשר משתמשים בו באופן רציונלי, הינו רק שלב מעבר
זמני המיושם רק למושגים ושאלות מרמה גבוהה ) high level concepts ,)
ושבעצמו מהווה שיפוט קוגניטיבי – שהראיות שהצטברו עדיין לא חד-
משמעיות. לכן, הספק הופך לאפשרי רק בשל ידע הקשרי רב בראש
הספקן. על המטיל ספק להכיר גם את העובדות וגם את הלוגיקה. עליו
להכיר את העובדות הידועות, ואת האמצעים שבהם ספקותיו יוסרו –
כלומר, מה עוד נדרש כדי להגיע להוכחה מלאה?
CERTAINTY AS CONTEXTUAL
26
27. שכל
מיסטיקה וספקנות כהכחשה של השכל
• מיסטיקה היא התיאוריה הגורסת שלאדם יש כלי ידיעה שונים מהחושים או
מהשכל. לדוגמא: התגלות, אמונה, אינטואיציה וכו'. בפועל המיסטיקן מצווה:
'אין הכרח להטיל ספק או לתקף את רעיונותיך. במקום זאת קבל את תכולת
תודעתך )ללא קשר לדרך בה הושגה( כנתון, פשוט מכיוון שהיא שם'.
מצוות המיסטיקן מתאימה לחיות משלב אבולוציוני נמוך )מאחר ודרך ידיעתן
היא תפיסתית(. היא אינה מתאימה ל'חיה הרציונלית'
MYSTICISM AND SKEPTICISM AS DENIALS OF REASON
27
28. שכל
מיסטיקה וספקנות כהכחשה של השכל
• ספקנות ) Skepticism ( היא התיאוריה הגורסת שידיעת המציאות הינה
בלתי אפשרית לאדם. בשום אמצעים.. זו דחייה של השכל כאימפוטנט.
• ממש כפי שמיסטיקה תומכת בקבלה מתירנית של רעיונות, כך הספקנות
תומכת בדחייה מתירנית של רעיונות. המיסטיקן 'פשוט יודע' כל מה שהוא
רוצה להאמין בו, והספקן 'פשוט אינו יודע' כל מה שהוא אינו רוצה להאמין
בו. שתי התפיסות הינן כיסוי לרגשנות ) emotionalism (. שתיהן מסתמכות
על רגש כמדריך קוגניטיבי. שתיהן מקדשות את השרירותי ומכחישות את
צורך האדם בלוגיקה.
MYSTICISM AND SKEPTICISM AS DENIALS OF REASON
28
29. שכל
מיסטיקה וספקנות כהכחשה של השכל
• הוכחת המיסטיקה או הוכחת הספקנות יהיו קטלניות לכל אחת מההשקפות.
• אל הניתן להוכחה, יהיה ישות סופית ומוגבלת. ישות זו תהיה חלק מהטבע,
דרך הלמידה עליה – תהיה המדע )ולא מיסטיקה(, היא לא תהיה מסתורית.
• ספק ) doubt ( הניתן לתיקוף אובייקטיבי, יהיה סופי והקשרי ) contextual )
ומוגבל ע''י חוקי הראיות. ספק שכזה, יהיה הערכה אחת מני רבות ביקום של
ידע רציונלי.
• ספק 'מדעי' )רציונלי( אינו מהווה עזר לספקן, כפי ש'אל מדעי' אינו מהווה עזר
למיסטיקן.
MYSTICISM AND SKEPTICISM AS DENIALS OF REASON
29
30. שכל
מיסטיקה וספקנות כהכחשה של השכל
• פשרה? אף אחד לא מעוניין בדחייה מוחלטת ומלאה של השכל. אך רבים,
לא מעוניינים להיות מוגבלים באופן מוחלט ע''י ההיגיון. הם מחפשים עסקה,
פשרה. לאנשים אלו, המיסטיקה והספקנות, כביטוי לרגשנות
( emotionalism ( מהוות פירצה קורצת.
• השכל אינו מאפשר פשרה. אם אדם מנסה לשלב שכל ורגשנות, העיקרון
השכלי לא יכול להיות מדריכו, מאחר והשכל אינו מאפשר לשום רגש
סובייקטיבי מקום בתהליכים קוגניטיביים. לכן, הרגש הסובייקטיבי, תופס
את מקום המדריך ומגדיר את גבולות השכל והרגשנות – 'כשאני רוצה..'
MYSTICISM AND SKEPTICISM AS DENIALS OF REASON
30
31. שכל
מיסטיקה וספקנות כהכחשה של השכל
• גישת ה'פשרה' הופכת את השימוש בלוגיקה עצמה, למשהו קפריזי. בפועל,
זו איננה פשרה, אלא רגשנות ) emotionalism ( מלאה – מאחר וכאמור, אף
אחד אינו מעוניין בדחייה מוחלטת של השכל. מה שהופך אדם ל'רגשן' הוא
הקריטריון שלו לקבלת רעיונות – בעבורו, לא ההיגיון שברעיון הוא שמשנה,
אלא הנעימות והנוחות שבקבלת הרעיון.
• דחיית המוחלטות ) absolutism ( של השכל, איננה תענוג נטול נזק. היא
איננה שקולה לאכילת שוקולד במהלך דיאטה, אלא לשתיית רעל שלוש
פעמים ביום – כמהותה ) essence ( של התזונה.
MYSTICISM AND SKEPTICISM AS DENIALS OF REASON
31
