4. מקור הכשל הכשל האסטרטגי נובע מכך שקבוצה קטנטנה ואינטרסנטית רוכשת כוח, עוצמה כלכלית, פוליטית, וחברתית מנכסים לא לה. השופט לואיס ברנדייס: "הטייקונים שולטים בעם דרך כספו של העם". 4
5. היכן מוחזק ההון של הציבור? קרנות הפנסיה סך נכסי הציבור כ-2.5 טריליון ₪ קרנות נאמנות קופות הגמל חוב של המדינה כ-600 מיליארד₪ פיקדונות ביטוחי מנהלים נשאר פנוי להשקעות במשק כ-1.9 טריליון ₪ בידי "שליטי ההון" כ-1.1 טריליון ₪ 5
6. שליטי ההון 6 שליטי ההון שולטים על כ-60% מהנכסים הפיננסים של הציבור, למרות שהונם העצמי נמוך מ-4% מסך נכסי הציבור
7. פגיעת שליטי ההון הפגיעה של פעילות שליטי ההון הינה בשלושה מישורים: 7
8. המעגל המשילותי רשות מחוקקת שליטי ההון מונטסקיה, מודל קלאסי, מאה ה-18 מודל ניאו-קלאסי, המאה ה-21 תקשורת מבקרת רשות שופטת רשות מבצעת אזרחית 8
12. לשליטי ההון יש השפעה אפקטיבית על זרועות הרשות המבצעת על כל ענפיה, עד כדי פגיעה חמורה ביכולת תפקודן לטובת כלל הציבור. שרי ממשלת ישראל. זרועות ביצוע ורגולציה: רשות ני"ע (רו"ח, חב' הדירוג, מעריכי שווי- עסקאות בעלי עניין). בנק ישראל. ממונה על שוק ההון והביטוח. ממונה על הגבלים עסקיים. פקידות בכירה של האוצר. רשות החברות הממשלתיות. מנהל מקרקעי ישראל. רשות מבצעת 12
14. לשליטי ההון יש השפעה אפקטיבית על הליכי החקיקה בכנסת, לרבות קידום חוקים המשרתים את האג'נדות הכלכליות שלה. כמו גם, מניעה של חוקים המכבידים על פעילותם הכלכלית ו/ או התקשורתית. לוביסטים. ח"כים לשעבר. תרומות לח"כים ולמפלגות. מאזן הרתעה באמצעות כלי התקשורת. רשות מחוקקת 14
16. לשליטי ההון יש שליטה מעשית על עולם הפילנתרופיה במדינת ישראל, לאור העובדה שהם תורמי התרומות הגדולים ביותר. ברצותם מקרבים וברצותם מרחיקים. שליטי ההון מנסים לקבל גם לגיטימציה ו/ או רהביליטציה באמצעות תרומות להלבין את שמם. באמצעות התרומות הם קובעים מדיניות- ראה מלחמת לבנון השנייה. האבסורד שמרבית הכסף "שנתרם" הינו כספו של הציבור, שנחשב בטעות לכספם של שליטי ההון. אזרחית 16
18. לשליטי ההון יש השפעה על הרשויות הללו באמצעות השליטה האפקטיבית שלהם באמצעי התקשורת. גם גופים מקצועיים וסוברניים כמו הרשות השופטת והמבקרת זקוקים לאמון הציבור בכדי להתקיים כמוסדות, ולכן, התקשורת הינה מהותית מבחינת בניית התדמית של גופים אלו. רשות שופטת ומבקרת 18
19. פגיעה מהותית בבלמים ובאיזונים של המערכת הדמוקרטית במדינת ישראל, לאור העובדה שיש כאן שליטה אפקטיבית על רשויות שהיו אמורות להיות עצמאיות. סכנה במתן כוח משילותי לאנשים שלא נבחרו בצורה דמוקרטית. הפיכת מדינת ישראל מדמוקרטיה לפוליטיקרטיה (שלטון העשירים) או לאוליגרכיה (שלטון המיעוט). הסכנות שר האוצר: "במסע השכנוע נחצים קווים אדומים... אנו מקבלים מה שנראה כמו ניסיון לשבש את היכולת לקבל החלטות ענייניות במדינת ישראל... אנו קרובים לקו האדום שמעברו היכולת שלנו למשול תשתבש" 19
20. פתרונות לבעיית המשילות הגבלות מהותיות על הלוביסטים בכנסת. תכנית "תלפיות לכנסת" להכשרת צוערים שיפעלו ככוח עזר למול הלוביסטים של בעלי ההון. מיסוד תקופות צינון ארוכות לרגולטורים בכירים בתשלום שבה תתבצע עבודה במכוני מחקר לסיכום תקופת הכהונה ופיתוח ידע וזיכרון ארגוני. איסור תרומות מוחלט לח"כים ולשרים. חוק בחירות מקדימות במימון המדינה. עיצומים מנהליים על שומרי סף שכשלו. תרומות למגזר השלישי דורשות חשיבה מחודשת. הפרדה בין החזקות תקשורתיות לפיננסיות וריאליות. 20
21. פגיעת שליטי ההון הפגיעה של פעילות שליטי ההון הינה בשלושה מישורים: 21
22. המעגל הכלכלי הבעיה: גרעיני שליטה החזקות צולבות פירמידות שליטה השתלטות על ההון של הציבור 22
23. המעגל הכלכלי הבעיה: פירמידות שליטה גרעיני שליטה החזקות צולבות השתלטות על ההון של הציבור 23
24. פירמידות שליטה – תיאור גרפי 51% 51% 51% 51% אחוזי שליטה אחוז אחזקות 51% פירמידות שליטה = הדרך לשלוט כמעט בלי הון עצמי ובלי ערבויות 26% = 0.51 X 0.51 13% = 0.26 X 0.51 6.7% = 0.13 X 0.51 24
25. פירמידת השליטה הפירמידה מפרה עיקרון בסיסי של מניה אחת = קול אחד האחים בורוביץ' מ. ורטהיים ל. לבייב י. תשובה מ. ברונפמן ש. אריסון נ. דנקנר א. בן דב ש. אלוביץ' ד. עזריאלי אחים עופר 25
26. פירמידות השליטה חוסר הפרופורציה בין ההון העצמי למוטת השליטה יוצרת תמריץ ללקיחת סיכונים מחד וחוסר יעילות מאידך. הפירמידה הפכה הלכה למעשה למוסד פיננסי של בעל השליטה, באמצעות מינוף על מינוף בכל תווך של הפירמידה, וזאת ללא כל בקרה של המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון. יש תמריץ לתגמל ביתר בכירים בכדי לקנות את נאמנותם מכספי הציבור. סורס המבנה הקלאסי של חברה בע"מ, שבו יש איזון בין האסיפה הכללית לבין הדירקטוריון וההנהלה. 26
27. המעגל הכלכלי הבעיה: החזקות צולבות גרעיני שליטה פירמידות שליטה השתלטות על ההון של הציבור 27
37. גרעיני השליטה בבנקים ובחברות הביטוח לא הוכיחו את עצמם במבחן הזמן בישראל קיימת תפיסת עולם רגולטורית שגורסת שלבנקים וחברות ביטוח נדרש בעל שליטה ואי לכך פותח קונספט גרעין השליטה שמחייב "בעל בית" מהותי. בכל בנק וחברת ביטוח נקבע גרעין שליטה דיפרנציאלי בהתאם לגודלו. במונחים אבסולוטיים ל"בעל הבית" יש חלק קטן מההון שמנוהל ע"י המוסד הפיננסי. לדוג': לשרי אריסון יש כ-2% מהנכסים של בנק הפועלים ולכן יש דמיון לפירמידה. במבחן הזמן, הקונספט נכשל שוב ושוב, "בעלי הבית" ברחו בשעת מבחן ולעיתים סרבו לשתף פעולה עם דרישות הרגולטור. דוג': הזרמת הון של ברונפמן; הדחה של דנקנר; 32
38. במתארי קריסה (משבר 2008) כאשר אין הון עצמי בראש הפירמידה שיכול לכסות את הפסדי בסיס הפירמידה, המשמעות היא שהציבור מאבד את נכסיו דבר שעלול להוביל לחדלות פירעון של המשק. הסכנה היא הקצאה מסוכנת של חסכונות הציבור ופגיעה בפנסיות ובחסכונות שלו. פגיעה קשה בצמיחת המשק. מחיקת הלוואות (נכסי ציבור), "תספורות" למיניהן, לאור העובדה שהחסכונות ניתנו ללא בטוחות מספקות ולא עמדו בתנאי השוק. פגיעה קשה בתחרותיות של המשק. 33 הסכנות בקיום פירמידות, החזקות צולבות וגרעיני שליטה
41. פירוק גרעיני השליטה בבנקים ובחברות ביטוח ופיזור השליטה לציבור באמצעות הבורסה.
42. דירקטור = מקצוע: למנות לכל מוסד פיננסי 100% של דירקטורים מטעם הציבור במשרה מלאה ובשכר תחרותי לאחר תהליך מיון והכשרה קפדניים. להחזיר את הכוח לאורגנים הבסיסיים של החברה בע"מ.