J-RIS Regional Innovation Strategy to Promote Growth in Jerusalem
•Als PPS, PDF herunterladen•
0 gefällt mir•425 views
פרויקט מחדש"ים הינו פרויקט אזורי לקידום חדשנות ויצירתיות בירושלים וסביבתה (J-RIS). מטרתו של הפרויקט היא לגבש תכנית אסטרטגית מבוססת ומוסכמת, לעידוד צמיחה בירושלים, המושתתת על חדשנות וזאת על-ידי שיתוף פעולה נרחב בין כל הגורמים השותפים לתהליך החדשנות (תעשיינים ויזמים, אנשי שלטון מקומי, אקדמיה, אנשי רוח ומנהלי מוסדות בעיר). הפרויקט ממומן על ידי האיחוד האירופי כחלק מהתכנית השישית אשר שמה לה למטרה לעודד חדשנות וצמיחה באירופה ובשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים. מבנה הפרויקט זהה למבנה של פרויקטים אירופאים מקבילים אשר התקיימו ומתקיימים בלמעלה מ-200 אזורים אחרים באירופה מאז סוף שנות התשעים. צוות מחדש"ים זיהה מספר נושאים כבעלי פוטנציאל לשמש כמנועי הצמיחה של העיר: תעשיית המדיה החדשה, השכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה החרדית, תיירות כפרית במרחב ירושלים ומוסדות ההשכלה הגבוהה באזור. בנוסף, נבחר נושא התעשייה כנושא רוחבי ומטרתו לגבש תמונה כוללת של מצב התעשייה באזור.
![נסיגתה של ירושלים ,[object Object],[object Object],[object Object],[object Object],[object Object]]()
Empfohlen
Empfohlen
Weitere ähnliche Inhalte
Andere mochten auch
Andere mochten auch (20)
Ähnlich wie J-RIS Regional Innovation Strategy to Promote Growth in Jerusalem
Ähnlich wie J-RIS Regional Innovation Strategy to Promote Growth in Jerusalem (20)
Mehr von The Jerusalem Institute for Israel Studies
Mehr von The Jerusalem Institute for Israel Studies (20)
J-RIS Regional Innovation Strategy to Promote Growth in Jerusalem
- 1. מנועי צמיחה אפשריים לירושלים דן קאופמן מכון ירושלים לחקר ישראל 06-01-2008
- 4. מועסקים תושבי ירושלים , לפי ענף כלכלי , 1970,1987,2005 מקור : למ " ס 2005 192.8 - 8.7 5.6 0.5 18.5 6.7 13.7 44.5 1.7 1987 130.7 0.2 13 0.6 0.6 16.1 6.8 9.6 42.4 5.8 1970 81.8 0.6 15.3 9 0.5 12.9 6.8 5.7 39.9 9.3 שנה סה " כ מועסקים חקלאות תעשייה בנייה חשמל ומים מסחר תחבורה אחסנה ותקשורת פיננסים ושירותים עסקיים שירותים ציבוריים שירותים אישיים
- 5. פרויקט מחדשי " ם אסטרטגיית צמיחה מבוססת חדשנות לאזור ירושלים
- 7. ביוטכנולוגיה "כי מציון תצא תרופה" (ביו ירושלים)
- 16. חיזוק אשכול ההשכלה הגבוהה השבת ירושלים למעמדה כ"עיר בינה"
- 20. הנגשת לימודים גבוהים לאוכלוסיה החרדית "כי מציון תצא תורה"
- 22. שיעור השתתפות בכוח העבודה בירושלים מקור : מכון ירושלים לחקר ישראל - כוח העבודה האזרחי 2006
Hinweis der Redaktion
- מדוע עלינו להתמקד במנועי צמיחה לעיר ? ובכן הסיבה המרכזית לכך הינה כי ירושלים בדומה לערי בירה אחרות בעולם סובלת מעיוותים כלכליים הנובעים מהתבססותה על הסקטור הציבורי ועל מגזר השירותים , שני תחומים אשר אינם מקור להתפתחות וצמיחה ואשר אינם מספקים הכנסה גבוהה . על כך יש להוסיף את מצבה המעורער של ירושלים מבחינה ביטחונית ופוליטית אשר יוצרים אווירה שאינה בהכרח אווירה מזמינה לסקטור התעשייתי והעסקי שהינם סקטורים מעודדי צמיחה .
- למעשה מאיחוד העיר ועד אמצע שנות השמונים היה מצבה הכלכלי של העיר מניח את הדעת ואף למעלה מזה . תקופה זו התאפיינה באופוריית בנייה והתחדשות אשר נתנה את אותותיה הכלכליים החיוביים . דבר זה בא לידי ביטוי ב : שיעור העוני היה דומה מאוד לזה שבת " א (8%) ואף נמוך שזה שבחיפה (12%) בשנת 66 לדוגמא היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה 53.7% - - מעל הממוצע הארצי ושיעור המועסקים בתעשייה עמד על כ 14% בשומה לממוצע הארצי ואף השכר הממוצע היה דומה לממוצע הארצי
- אולם , החל מאמצע שנות השמונים , כ 20 שנה לאחר הכיבוש ולאחר אופוריית הבנייה וההתחדשות של העיר , אנו עדים לנסיגה של העיר בפרמטרים כלכליים רבים . אם מביטים על נתוני 2005 מבחינים ב : עוני גבוה . ירושלים הופכת לאחת הערים העניות במדינה . לצורך השוואה בישראל כולה חיים רק 20% מהתושבים מתחת לקו העוני . עונייה של העיר נגרם מכמה גורמים ובראשם שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה . שיעור נמוך זה הינו תוצאה של גודלם היחסי ( והתחזקותם ) של המגזר החרדי והמגזר הערבי אשר שיעורי השתתפותם הנמוכים במיוחד בכוח העבודה מושכים מטה את הממוצע . גורם נוסף הינו התפלגות המועסקים על פני ענפי התעשייה השונים . למעשה שיעור העובדים בתעשייה הינו כמחצית מהשיעור הארצי גורמים אלו יוצרים מצב בו לא רק ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה הינו נמוך אף השכר כספי המשולם לאלו שכן עובדים הינו נמוך באופן משמעותי מזה שבת " א או חיפה ואף נמוך מהממוצע הארצי (6900 לעומת 7500 בישראל )
- אם נביט בטבלא שלפנינו ניווכח כי בצד הירידה בשיעור כוחה של התעשייה הלך ועלה שיעור המועסקים בשירותים הציבוריים והוא עתה מהגבוהים במדינה . הממוצע בישראל של עובדי המגזר הציבורי עומד על 27%. נשאל אם כן השאלה ביחס למה ניתן לעשות : עבור שקף
- בשלוש השנים האחרונות ריכז מכון ירושלים , בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים , תכנית אסטרטגית לצמיחה וחדשנות בירושלים . הרעיון היה לאתר נושאים אשר השקעה בהם עתידה להוביל לחיזוק או אף ליצירה של תחומים חדשניים , בהם יש לירושלים ייתרון יחסי , שהינם בעלי יכולת השפעה חיובית על כלכלת העיר כבר בטווח הבינוני .
- הפרויקט זיהה 4 תחומים בהם יש לירושלים יתרון יחסי . תחומים אלו כוללים את תחום הביוטכנולוגיה , הניו - מדיה , אשכול ההשכלה הגבוהה ואולי היצירתי ביותר נושא ההכלה הגבוהה במגזר החרדי . אעבור עתה על כל אחד ממנועי צמיחה אלו ואדבר על ההסיבה לבחירתו , על עקרי ההמלצות ביחס אליו ועל המלצות אשר כבר מצויות בשלבי ביצוע
- לייחס אמירה לדר שירלי קוטנר
- חברת יישום של האוניברסיטה העברית מדורגת בין ה -15 חברות מסחור הטכנולוגיה המובילות בעולם ; הדסית היא חברת המסחור הטכנולוגי הראשונה בארץ שהונפקה בבורסה . שתי תרופות חדשניות הנמכרות במיליארד דולר לשנה הן פרי המצאה של מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים : התרופות הינן : Exelon לטיפול במחלת האלזהיימר ( משווקת על ידי Novartis ) ו - Doxil לטיפול בסרטן ( משווקת על ידי J&J/Schering ). הדסית הקימה עד כה 6 חברות ביוכנולוגית המבוססות על ידע שנוצר בהדסה
- במהלך 2006 והמחצית הראשונה של 2007, חברות מדעי החיים הממוקמות בירושלים גייסו כ -395 מיליון דולר , מתוכם כ - 103 מיליון דולר בגיוסים פרטיים ו -292 מיליון דולר בהנפקות לציבור , שהוא כ -50% מכלל ההון שגויס ע " י חברות מדעי החיים בישראל בהנפקות בבורסה ( מקור : IVC )
- למעשה מונתה רכזת – הדר ' שירלי קוטנר ביוליין פארק בהדסה – 9000 מ " ר פרוטליקס ? ואומריקס , מרחיבות סיגמא מעבדות רפא , טבע מפעל שלילי בסה " כ מאות עובדים והשקעות של מאות מליוני דולרים
- 13 מוסדות מוכרים ועוד 6 לא מוכרים . חלקם מובילים ברמה הארצית ודי אם נציין את האונ ' העברית בצלאל והאקדמיה למוסיקה ומחול . לחיזוק האקדמיה חשיבות בשני מישורים : הן כמעסיק איכותי וגדול באופן יחסי והן כגורם מרכזי במשיכת צעירים לעיר והתגברות על ההגירה השלילית
- הרציונאל העומד מאחורי פעילות זו נובע ראשית משיעורה ההולך וגדל של האוכלוסייה החרדית המהווה כיום כ כרבע מאוכלוסיית העיר .
- התמורות המתרחשות כיום מתייחסות לעצם היציאה לעבודה ומקבלות מענה ממיגוון גורמים ובכללם הגוינט , משרד התמ " ת , מוסדות הכשרה רבים ועמותות פרטיות ( דוגמת קמח ). הבעייה העיקרית היא שההתייחסות לנושא הלימודים הגבוהים הינה מוגבלת ומצומצמת למוסדות
- כיום אנו עדים להשתתפות נמוכה במיוחד של כוח החרדים בכוח העבודה . אולם אם זאת ראוי לשים לב לתמורות החלות ולמספרים ההולכים וגדלים של חרדים הרוכשים השכלה מקצועית ומשתלבים בשוק העבודה .
- במחקר אותו ערכנו במסגרת פעילותנו במחדשים עלתה תמונה בהחלט מעודדת המצביעה על רצונם של חרדים רבים לרכוש השכלה גבוהה אפילו במוסדות לא חרדיים . די עם נציין את פעילותו של עמירם גונן בנושא זה אשר הוכיחה כי בהינתן מלגות מספקות הביקוש ללימודים ( במקרה זה באו " פ ) היתה גבוה מאוד
- ישנה חשיבות מכרעת לנושא התמיכה הכלכלית שכן הסטודנט החרדי הינו על פי רוב מבוגר יחסית , נשוי , עם ילדים ומחוייב למשכנתא . ניתן לראות כי מקרב הנשאלים הנכונות להשקיע שנים רבות בלימוד עולה באופן ישיר בהינתן תמיכה כספית . ( הראה שקף ) עם זאת אין ספק כי הנושא הכספי אינו חסם יחיד . פערי הידע הבסיסיים באנגלית ומטמטיקה מונעים למעשה את השתלבותם של חרדים במוסדות שאינם ייעודיים . חסם נוסף עליו יש לגשר מתייחס למידע של החרדים על מסלולי הלימוד השונים ועל אפשרויות התעסוקה הנגזרים מהם לפיכך ממליץ המחקר על הקמת מערך מידע מסודר שיגשר על העדרם של מעגלים חברתיים רלוונטיים המספקים מידע זה באופן טבעי . לסיום חשוב במקביל לפתח מסגרות לימוד ותמיכה אשר יאפשרו לסטודנטים לשמור על אורח החיים החרדי ולשמר את מעמדם החברתי .