1. ירושלים
השכלה גבוהה
איתן בלואר, ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל
מכון ירושלים לחקר ישראל
2. השכלה ככלי לפיתוח עירוני - בעולם
יצירת מקומות עבודה חדשים
משיכה של אוכלוסייה איכותית אל העיר
פיתוח הון אנושי )בוגרי המוסדות להשכלה
גבוהה( בעיר
מיתוג עירוני
שיפור מערכת החינוך, יצירת שותפויות בין
המוסדות לקהילות מסביב
תהליכי "סטודנטיפיקציה" – סטודנטים ככלי
להתחדשות עירונית
משיכת עסקים וחברות המתבססות על תוצרי
מכון ירושלים לחקר ישראל
3. מנועי צמיחה פוטנציאליים
פרויקט מחד"שים ) (J-RISבמכון ירושלים לחקר
ישראל
קידום אשכול הביוטכנולוגיה
בניית אשכול "מדיה-חדשה": עיצוב, אומנות, מדיה
וטכנולוגיה
חיזוק אשכול ההשכלה גבוהה
הנגשת לימודים גבוהים לאוכלוסיה
החרדית
מקור: מכון ירושלים לחקר ישראל, "מחקר מחדש"ים )7002 ,")J-RIS
מכון ירושלים לחקר ישראל
4. השכלה גבוהה בירושלים
מאבני היסוד של העיר וכלכלתה
מרכז תעסוקתי גדול לתושבי ירושלים והסביבה
תורמת לתעשייה המקומית ולהקמת חברות
"הזנק".
מושכת אוכלוסייה צעירה
מיתוג העיר
אמנות ותרבות
חיי חברה
מכון ירושלים לחקר ישראל
5. השכלה גבוהה בירושלים – יעדים עירוניים
)עירייה+הרל"י – עיר אקדמיה(
יעדים לחיזוק ההשכלה בירושלים
• השארת אוכלוסייה איכותית
• מיצוב ירושלים כעיר אקדמית מובילה
• חיזוק כוח המשיכה של העיר לסטודנטים
חיזוק ההשכלה הגבוהה בירושלים
• פעילויות בתחומי תרבות
• קהילתיות
• פעילות חו"ל
• חיבור תעסוקה סטודנטים - התמחויות
מכון ירושלים לחקר ישראל
6. מטרות מיזם עיר. אקדמיה
המטרה:
• השארת אוכלוסיה יצרנית ואיכותית בעיר ומיצוב ירושלים כעיר
האקדמית המובילה בארץ וכמרכז אקדמי בינלאומי
היעדים:
• הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים בירושלים
• הגדלת אחוז הסטודנטים הנשארים להתגורר בעיר עם תום
לימודיהם
• יצירת מקומות תעסוקה חדשים )ישירים ועקיפים( בסקטור
ההשכלה הגבוהה
• הגדלת חלקה היחסי של ירושלים בהכשרת סטודנטים לתארים
מתקדמים )תואר שני ושלישי(
• הגדלת מספר תוכניות לתלמידי חו"ל והגדלת מספר הסטודנטים
מכון ירושלים לחקר ישראל מקור: עיר.אקדמיה
7. השכלה גבוהה בירושלים – רקע
היסטורי
האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה
הראשונה שהוקמה בארץ )5291(
• שני קמפוסים עיקריים – הר הצופים וגבעת רם
מכללות אקדמיות ראשונות בירושלים
• בצלאל – 6091 )5591 קיבלה הכרה אקדמית(, האקדמיה למוסיקה
ומחול – 3391, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה – 9691 ומכללת הדסה
– 0791.
• במהלך שנות ה-09 וה-0002 הוקמו והוכרו על ידי המל"ג מכללות
נוספות ביניהם המכללה להנדסה ומכון שכטר
• בשנת 0002 הוקמה המכללה החרדית
מכללות לחינוך ראשונות בירושלים
• מכללת דוד ילין – 3191, מכללת אפרתה – 4291
• במהלך השנים הוקמו והוכרו מכללות נוספות
מכון ירושלים לחקר ישראל
8. השכלה גבוהה בישראל – רקע כללי
בשני העשורים האחרונים, ההשכלה הגבוהה בישראל
נמצאת בתהליך של התרחבות.
תשע"ב ) /11(
21 תש"ן ) /98(
09
07 12 מוסדות*
006,603 008,88 סטודנטים*
%57 מכלל הסטודנטים בשנת תשע"ב למדו לתואר
ראשון, %02 לתואר שני, %4 לתואר שלישי ו-%1 לימודי
תעודה.
עליה במספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני
בשנת 0102, שיעור הצעירים בישראל, אשר צפויים
מקור:להתחיל לימודי תואר ראשוןלעיתונות לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית %06
תשע"ג", 2102.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל- הודעה במהלך חייהם היה
מכון ירושלים לחקר ישראל * כולל האוניברסיטה הפתוחה
9. בשנת תשע"ב, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר
בקרב הסטודנטים בישראל היו:
• לתואר ראשון - מדעי החברה )%42( ומדעי הרוח )%32(
• לתואר שני - מדעי הרוח )%92(, ועסקים ומדעי הניהול
)%22(
• תואר שלישי - מדעי הטבע ומתמטיקה )%83(, מדעי הרוח
)%52(
%65 מכלל הלומדים היו סטודנטיות
%21 מכלל הלומדים היו ערבים
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל- הודעה לעיתונות לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ג",
2102.
מקור: בנק ישראל, "דין וחשבון 0102".
מכון ירושלים לחקר ישראל
10. שינוי החוק להשכלה גבוהה במהלך שנות ה-09
אפשר הקמה של מכללות אקדמאיות ציבוריות.
היפוך המגמה בשיעור הלומדים לתואר הראשון
באוניברסיטאות* לעומת המכללות.
• בשנת תשע"ב, למדו 5.521 אלף באוניברסיטאות,
מהם לתואר ראשון 9.47 אלף סטודנטים
• 8.101 אלף במכללות האקדמיות מהם לתואר ראשון
4.78 אלף סטודנטים
קיימים הבדלים בתחומי הלימוד לתואר ראשון
בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות.
* ללא האוניברסיטה הפתוחה
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל- הודעה לעיתונות לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ג", 2102.
מכון ירושלים לחקר ישראל
11. מגמות שינוי באוניברסיטאות בישראל
מכון ירושלים לחקר ישראל מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל תשס"ט" 2102.
12. מגמות שינוי באוניברסיטאות בישראל
מכון ירושלים לחקר ישראל מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים"
13. מגמות שינוי באוניברסיטאות בישראל
מכון ירושלים לחקר ישראל מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים"
14. מגמות שינוי באוניברסיטאות בישראל
מכון ירושלים לחקר ישראל מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים"
15. מגמות שינוי באוניברסיטאות בישראל
מכון ירושלים לחקר ישראל מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים"
16. מכון ירושלים לחקר ישראל מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים"
17. בירושלים פועלים 91 מוסדות להשכלה גבוהה.
מתוכם:
• 31 מוסדות המוכרים על ידי המל"ג:
האוניברסיטה העברית
8 מכללות אקדמיות )"הדסה", בצלאל, המכללה להנדסה, אקדמיה
למוסיקה, מכון שכטר, מכון לנדר, מכון לב והמכללה החרדית*(
5 מכללות לחינוך )דוד ילין, אפרתה, אמונה, ליפשיץ ומכללה
ירושלים(
• 6 מוסדות לאומנות שאינם מוכרים על ידי המל"ג:
6 מוסדות )מוסררה, סם שפיגל, מעלה, תיאטרון חזותי, ניסן נתיב,
המרכז למוזיקה מהמזרח(
מקור: עיר.אקדמיה
* המכללה החרדית איננה עומדת כמוסד עצמאי. היא מהווה שלוחה מכוןאוניברסיטת בר
של ירושלים לחקר ישראל
18. סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה
בירושלים, תשע"ב
בישראל למדו 006,603 סטודנטים במוסדות
המוכרים על ידי המל"ג.
• בירושלים למדו 001,24 סטודנטים, שהם %41 מכלל
הסטודנטים בישראל
• סטודנטים בירושלים לפי תואר
31,400 למדו לתואר ראשון
8,100 למדו לתואר שני
2,500 למדו לתואר שלישי
מספר הסטודנטים במוסדות שאינם מוכרים על ידי
המל"ג בירושלים בשנת 1102 היה כ-055
מכון ירושלים לחקר ישראל מקור:עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
19. מאפייני הסטודנטים בירושלים – תשע"ב
קבוצת אוכלוסייה - %09 מהלומדים היו יהודים
ואחרים, ו- %01 היו ערבים.
גיל - %57 מהלומדים בירושלים היו מתחת לגיל
92.
מקור:עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מכון ירושלים לחקר ישראל
20. מאפייני הסטודנטים בירושלים – תשע"ב
) המשך(
מקום מגורים – מתוך 001,24 הסטודנטים כ-
000,11 סטודנטים גדלו בירושלים
הם מהווים %62 מכלל הסטודנטים הלומדים בעיר.
כ-%94 הגיעו מאזור ירושלים )ממחוז ירושלים
וממחוז יו"ש(
• כ-%62 הגיעו מאזור המרכז )מחוז ת"א ומחוז מרכז(
• כ- %21 הגיעו מאזור הפריפריה )מחוז דרום וצפון(
000,01 סטודנטים שלמדו מחוץ לירושלים
התגוררו לפני לימודיהם בעיר
מקור: עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מכון ירושלים לחקר ישראל
21. סטודנטים חרדים
בירושלים פועלות מספר מסגרות לחרדים
• מסגרות רגילות - באוניברסיטה ובמכללת הדסה
• מכינות לחרדים הפועלות במסגרות נפרדות - בצלאל,
מכללה להנדסה, האוניברסיטה העברית, מכללת הדסה
ומכון לב
• לימודי תארים במסגרות נפרדות - במכון לב ובמכון טל,
מכון לנדר
• מוסדות המיועדים לחרדים - המכללה החרדית*, ובקמפוס
של הקריה האקדמית אונו הפועל בירושלים
* המכללה החרדית מהווה שלוחה של אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון
מקור: עיר.אקדמיה
מכון ירושלים לחקר ישראל ומכללת "הדסה"
22. נתוני חרדים – דוח בנק ישראל, 0102
בנק ישראל, "דין וחשבון 0102".
מכון ירושלים לחקר ישראל
23. ללימודים בירושלים )לא כולל את המכללות
לחינוך( נרשמו כ- 007,31 נרשמים.
שיעור גבוה מהנרשמים למוסדות הלימוד
בירושלים, מגיעים ממחוז ירושלים )%43(.
כשליש מהנרשמים לאוניברסיטה העברית,
למכללה להנדסה ולמכללת הדסה, מתקבלים
ללימודים ובוחרים לא לממש את לימודיהם במוסד.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל תשס"ט" 2102.
מכון ירושלים לחקר ישראל
26. מקור: עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מכון ירושלים לחקר ישראל
27. סטודנטים לתואר ראשון לפי תחום לימוד
בישראל באחוזים בהשוואה לסטודנטים
המתגוררים בעיר, שנת תשע"א
סטודנטים תושבי סה"כ
ירושלים
001 001 סה"כ
9.53 6.52 מדעי הרוח
7.62 8.33 מדעי החברה
9.8 5.8 משפטים
6 4.5 רפואה
4.8 1.9 מדעי הטבע
ומתמטיקה
3.0 4.0 חקלאות
8.31 2.71 הנדסה ואדריכלות
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "לקט נתונים ליום ירושלים ", 2102.
מכון ירושלים לחקר ישראל
28. תחומי לימוד ומחוזות
מקור: עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מכון ירושלים לחקר ישראל
29. מקורות
מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים", 2102.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "לקט נתונים ליום ירושלים ", 2102.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל- הודעה לעיתונות לרגל
פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ג", 2102.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל תשס"ט" 2102.
מכון ירושלים לחקר ישראל, "מחקר מחדש"ים )7002 ,")J-RIS
בנק ישראל, "דין וחשבון 0102".
עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה.
מכון ירושלים לחקר ישראל
פיתוח של מוסדות להשכלה גבוהה עשוי להגדיל את היצע התעסוקה בעיר – תעסוקה "איכותית" – מרצים ואנשי אקדמיה, וכן השפעה עקיפה של עובדי אדמיניסטרציה , ניקיון ועוד משיכה של אוכלוסייה איכותית – כניסה של מרצים ואנשי אקדמיה, הישארות של בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה, משיכה של אוכלוסייה כללית שרוצה לגור בקרבת המוסדות. פיתוח הון אנושי – בוגרי מוסדות מיתוג העיר – כמרכז אדמי שיפור מערכת החינוך – כניסה של אוכלוסייה איכותית הדורשת רף מסוים, המוסדות כגורם המעלה את רמת החינוך ועוד משיכת עסקים וחברות לאשכול של מוסדות להשכלה גבוהה, חלקם מהווים ספין אוף מתוך המוסדות עצמם. מקור : מכון ירושלים לחקר ישראל, "מחקר מחדש"ים ( J-RIS )", 2007
הפרויקט זיהה 4 תחומים בהם יש לירושלים יתרון יחסי. תחומים אלו כוללים את תחום הביוטכנולוגיה, הניו-מדיה, אשכול ההשכלה הגבוהה ואולי היצירתי ביותר נושא ההשכלה הגבוהה במגזר החרדי. מקור: מכון ירושלים לחקר ישראל, "מחקר מחדש"ים ( J-RIS )", 2007
השכלה הגבוהה בירושלים היא אחת מאבני היסוד של העיר, והיא אחת מהסיבות להגירה לעיר מרכז תעסוקתי גדול מספר מועסקים הישירים והעקיפים תרומה לתעשייה המקומית – חברת "יישום" –
מקור: עיר.אקדמיה
הטכניון הוא המוסד האקדמי הראשון שהוקם בארץ מקור: אתרי האינטרנט של המוסדות השונים
מ- 21 מוסדות ו- 88.8 אלף סטודנטים בשנת תש"ן ל- 70 מוסדות ו 306.6 סטודנטים בשנת תשע"ב. בתשע"ב, מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון גדל ב- 4.7 . זהו שינוי לעומת היציבות במספרם בתשע"א. מספר הסטודנטים לתואר שני בתשע"ב גדל ב- 3.8% (עלייה זו מתונה בהשוואה לאותה עלייה בשנה הקודמת – 7.5% ), בשעה שמספר הסטודנטים לתואר שלישי נותר יציב, כמו בשנת תשע"א. בשנת 2010 שיעור הצעירים בישראל, אשר צפויים להתחיל לימודי תואר ראשון במהלך חייהם היה 60% - גבוה משמעותית מזה שהיה בשנת 2000 ( 48% ) ומעט מתחת לממוצע שיעור הכניסה להשכלה גבוהה במדינות ה- OECD (62% ). מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל- הודעה לעיתונות לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ג", 2012 .
נשים היווה רב בכל התארים – 56% מתואר ראשון, 60% תואר שני, 52% תואר שלישי ישנה עליה בשיעור הערבים מ- 8% בשנת 2000 ל- 12% מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל- הודעה לעיתונות לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ג", 2012 . ו-בנק ישראל, "דין וחשבון 2010 ".
שינוי החוק להשכלה גבוהה במהלך שנות ה- 90 אפשר את פתיחתם של המכללות. – רצון להנגיש את הלימודים לכולם (פריפריה, קבוצות אוכלוסייה וכו') מכללות מתמקדות בתואר I מכללו מתמקדות במקצועות "רווחיים" ואטרקטיביים - במשפטים ובמדעי הניהול (יותר משלושה רבעים) למדו במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות אוניברסיטאות- יותר משני שלישים מהלומדים וממקבלי התארים בתחומים: מדעי הרוח, מקצועות עזר רפואיים, רפואה וחקלאות. לעומת זאת, יותר מ- 90 אחוזים מהסטודנטים וממקבלי התארים בחינוך למדו במכללות אקדמיות לחינוך, ורוב הסטודנטים ומקבלי התארים מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל- הודעה לעיתונות לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ג", 2012 .
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל תשס"ט" 2012 . שינוי מגמה
שיעור בך כל הסטודנטים ירידה לאורך השנים של העברית כתוצאה מכניסה של אוניברסיטאות נוספות מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים"
שיעור תואר ראשון מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים", לשנים רלוונטיות
תואר שני ניתן לראות את ההתמקדות בתארים גבוהים מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים", לשנים רלוונטיות
תואר שלישי – חלקה היחסי של העברית גבוה מכל היתר
מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים", 2012
מקור: עיר.אקדמיה
האוניברסיטה העברית מהווה את מרבית הסטודנטים תואר ראשון – 12 אלף במכללות (המוכרות) לעומת 13 אלף באוניברסיטה תואר שני – 7 אלף אוניברסיטה לעומת אלף מכללות מקור:עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מקור:עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
21,0000 סטודנטים למדו בתיכון בירושלים, מתוכם 10,000 סטודנטים למדו מחוץ לירושלים. רק מחצית מהלומדים הם מאזור ירושלים. ניתן לומר ש- 20% מתוך כלל הסטודנטים הפוטנציאלים של ירושלים לומדים מחוץ לירושלים. מקור:עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מקור: עיר.אקדמיה
* הערכה המבוססת על גידול מספר הסטודנטים במוסדות השונים. המקור: המועצה להשכלה גבוהה, נתוני מוסדות הלימוד השונים. בנק ישראל, "דין וחשבון 2010 ".
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכלה גבוהה בישראל תשס"ט" 2012 .
מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים", 2012
מקור:מכון ירושלים לחקר ישראל, "השנתון הסטטיסטי לירושלים", 2012
עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
העדפות הסטודנטים ה"ירושלמים" – מדעי הרוח כולל מקצועות החינוך רפואה שיעור גבוה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "לקט נתונים ליום ירושלים ", 2012 .
מקצועות חסרים בירושלים לעומת היתר – משפטים ומדעי החברה מקור: עיבודי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיר.אקדמיה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה