SlideShare ist ein Scribd-Unternehmen logo

קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14

•
•
E
eshaki

קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14

News & Politik
1 von 24
Downloaden Sie, um offline zu lesen
‫שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ˆ מס' 328 ˆ 02 בפברואר 4102 ˆ כ' באדר א' תשע"ד‬ ‫08 שנות‬ ‫חקלאות,‬ ‫בדיוק‬ ‫כמו כביש‬ ‫צילום: פלאש 09‬ ‫"אם מחזיק הקרקע לא‬ ‫ישתף פעולה - המדינה‬ ‫תיטול את הקרקע ותפצה‬ ‫אותו - אבל לא בפיצוי‬ ‫מוגדל", אמר שר האוצר‬ ‫יאיר לפיד בדיון בווד"לים‬ ‫בוועדת הפנים של הכנסת.‬ ‫לשאלת מוטי דלג'ו, האם‬ ‫המדינה באמת תפנה‬ ‫חקלאים שיושבים 08 שנה‬ ‫על קרקע ומעבדים אותה,‬ ‫ללא פיצוי הולם, השיב‬ ‫השר: נפנה חקלאים בדיוק‬ ‫כמו שאנו מפקיעים קרקע‬ ‫לסלילת כביש‬ ‫סיון שדמון « עמ' 4‬ ‫‪w w w. m e t ro . c o . i l‬‬
‫חדשות‬ ‫תוכן‬ ‫דרור יוסף‬ ‫■  עורך דרור יוסף‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫■  סגן עורך סיון שדמון‬ ‫‪sivvan@gmail.com‬‬ ‫■ מנהלת עיתון‬ ‫עדנה זיו‬ ‫■ כתבים חני סולומון,‬ ‫עו"ד אפרת חקיקת,‬ ‫יבל ברקאי, עו"ד איילת רייך-‬ ‫מיכאלי, מירי דג, זהר נוי, אבי‬ ‫אובליגנהרץ, בר-כוכבא‬ ‫מדרשי, דפנה מאור,‬ ‫טל חביב גליבטר‬ ‫■ גרפיקה מערכת‬ ‫שרה ראובן‬ ‫■ גרפיקה מודעות‬ ‫ניקולאי קולניק‬ ‫■ מזכירה והפקה‬ ‫יפית לוי‬ ‫‪yafit.levi@maariv.co.il‬‬ ‫טל' 8509632-370‬ ‫פקס' 8809632-370‬ ‫■ מזכירת הפקה סניף דרום‬ ‫מזי עזרא‬ ‫■ יועצי פרסום‬ ‫דניאלה גבאי, יעקב קניאל,‬ ‫אהובית פרידמן-להב,‬ ‫יורם טביבי‬ ‫■ מודעות לוח‬ ‫זוהר מלאכי‬ ‫■ מודעות‬ ‫‪kav_daf@maariv.co.il‬‬ ‫"קו למושב" גם באינטרנט:‬ ‫תנועת המושבים:‬ ‫‪www.tmoshavim.org.il‬‬ ‫תנועת האיחוד החקלאי:‬ ‫‪www.ihaklai.org.il‬‬ ‫חפשו אותנו בדף הפייסבוק:‬ ‫הזמן הירוק, קו למושב, יבול שיא,‬ ‫הרפת והחלב עיתוני המרחב הכפרי‬ ‫המערכת והמנהלה‬ ‫רח‘ קרליבך 2, ת“א‬ ‫כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לתרגם, לשדר‬ ‫בכל אמצעי, לאחסן במאגר מידע, לפרסם או להפיץ‬ ‫בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה.‬ ‫סיימתם לקרוא? אנא השליכו את הגיליון‬ ‫לפח המחזור הסמוך למקום מגוריכם.‬ ‫המילים‬ ‫שלכם‬ ‫בעיתון‬ ‫מורד הירדן ישוקם ב-02 מיליון ₪‬ ‫11 קילומטר לאורך הנהר, מסכר דגניה לנהריים,‬ ‫יפותחו לצורכי תיירות. בשלב הראשון, יורחב האפיק‬ ‫לשם חידוש זרימת המים. מכון שפכים שנבנה‬ ‫בביתניה יטהר ויסנן מי שפכים מטבריה ומעמק‬ ‫הירדן לצרכים חקלאיים‬ ‫בימים אלו החלו לפעול רשות‬ ‫ניקוז ונחלים כינרת, המשרד לה‬ ‫גנת הסביבה, רשות הטבע והגנים‬ ‫ורשות מקרקעי ישראל בפרויקט‬ ‫אקולוגי ותיירותי ייחודי לשיקום‬ ‫נהר הירדן, שבו ישקיעו 02 מיליון‬ ‫שקלים. תכנית השיקום תתבצע‬ ‫לאורך 11 קילומטר, מסכר דגניה‬ ‫לנהריים שמדרום לכינרת, במקטע‬ ‫היחיד שבו שתי גדותיו של הירדן‬ ‫נמצאות בתחומי מדינת ישראל.‬ ‫על אף חשיבותו מבחינה דתית‬ ‫והיסטורית, סבל נהר הירדן משנים‬ ‫של הזנחה ושימש כמוביל שפכים‬ ‫ומים מליחים של הכינרת. ספיקת‬ ‫המים במורד הירדן פחתה במידה‬ ‫ניכרת עם הקמת המוביל הארצי‬ ‫בשנות ה-06', וכתוצאה מכך, עלה‬ ‫ריכוז המליחות במים וגרם להכח‬ ‫דת צמחי בר, לפגיעה בבתי הגידול‬ ‫הטבעיים ולהשתלטות מיני צמחים‬ ‫מתפרצים, כגון: אשלים וקנים.‬ ‫תכנית השיקום החלה ביזמת‬ ‫רשות ניקוז ונחלים כינרת, המשרד‬ ‫להגנת הסביבה ורשות הטבע והג‬ ‫נים, במימון חמישה מיליוני שקלים‬ ‫מהקרן לשטחים פתוחים, שאפשרה‬ ‫את תחילת הביצוע. השלב הראשון‬ ‫של הפרויקט כולל פיתוח אקולו‬ ‫גי להחזרת הנוף הטבעי באמצעות‬ ‫הרחבת אפיק הנהר לרוחב 03 מט‬ ‫רים והעמקתו לשני מטרים וחצי,‬ ‫המאפשרת את חידוש זרימת המים‬ ‫בנפתולי הנהר. בנוסף, מתבצע‬ ‫מיתון גדות הנהר, שיאפשר השבת‬ ‫001 מיני צמחים טבעיים למערכת‬ ‫האקולוגית המתחדשת, שנאספו‬ ‫4‬ ‫סופ"ש שלא‬ ‫יישכח‬ ‫נופש רומנטי הסתיים‬ ‫באשפוז בבית החולים:‬ ‫צעירה נורתה ליד הצימר‬ ‫במושב חזון‬ ‫תחילת עבודות השיקום בנפתול בית זרע הצפוני. "אבן דרך ראשונה בשיקום‬ ‫הירדן הדרומי כולו"‬ ‫על פי סקר אקולוגי מקדים.‬ ‫כחלק מהתכנית רחבת ההיקף,‬ ‫נבנה מכון טיהור שפכים בבית‬ ‫ניה, שיקלוט את מי השפכים של‬ ‫טבריה ועמק הירדן, שיעברו תה‬ ‫ליכי טיהור וסינון ויוקצו לצרכים‬ ‫חקלאיים. במקביל, מתבצע פיתוח‬ ‫תיירותי לאורך 11 ק"מ, הכולל‬ ‫הסדרת מערכת שבילים להולכי‬ ‫רגל ולרכיבה על אופניים, נקודות‬ ‫תצפית, פינות פיקניק, הקמת חניון‬ ‫לילה לנופשים. בסיום הפרויקט‬ ‫יהפוך מורד הירדן - סכר דגניה‬ ‫לנהריים - לשמורת טבע, המאפ‬ ‫שרת כניסה רגלית למטיילים ללא‬ ‫תשלום ותהווה המשך לשמורת‬ ‫הטבע של נחל יבנאל.‬ ‫דרור פבזנר, אחראי לשיקום‬ ‫קוראים יקרים,‬ ‫"קו למושב" נכתב‬ ‫עבורכם. יש בו מקום‬ ‫לתגובותיכם על הכתבות‬ ‫המתפרסמות בו, למאמרי‬ ‫דעה, לסיפורים ולשירים‬ ‫שכתבתם, ואף לתמונות‬ ‫שלכדו את עיניכם ונשמרו‬ ‫במצלמתכם. כתבו את שם‬ ‫הצלם בשם קובץ התמונה,‬ ‫חתמו על מאמרים ועל‬ ‫יצירות ושלחו אל:‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫הטיית אפיק הנהר בנפתול בית זרע. האתגר: להחזיר את המופע הטבעי של הירדן‬ ‫צילומים: ציון כהן‬ ‫נחלי הצפון במשרד להגנת הסבי‬ ‫בה, המתגורר במושבה קדמת צבי:‬ ‫"מורד הירדן מהווה חלק מהשבר‬ ‫הסורי-אפריקאי המקשר בין שלוש‬ ‫יבשות שונות, ומכאן חשיבותו‬ ‫לקיום מגוון מינים. ברמה הארצית,‬ ‫נהר הירדן מהווה מסדרון אקולו‬ ‫גי המאפשר מעבר בין אוכלוס‬ ‫יות בעלי החיים וצמחים מהירדן‬ ‫הדרומי לכינרת ולירדן העליון".‬ ‫רן מולכו, מהנדס רשות ניקוז ונ‬ ‫חלים כינרת: "פרויקט מורד הירדן‬ ‫הנו נדבך נוסף במסגרת תפקידנו,‬ ‫במטרה להחיות את הנחלים וג‬ ‫דותיהם. שיקום מורד הירדן הנו‬ ‫אבן דרך ראשונה בשיקום הירדן‬ ‫הדרומי כולו. תעלת ביוב תהפוך‬ ‫לפנינת טבע ותאפשר אטרקציות‬ ‫תיירותיות נוספות להשלמת חווית‬ ‫השהות בכינרת לציבור הישראלי‬ ‫ולמיליוני הצליינים, ובכך נחזיר‬ ‫את הירדן לציבור הרחב".‬ ‫יונתן הררי, אקולוג רשות הטבע‬ ‫והגנים, אומר שהאתגר הוא להח‬ ‫זיר את המופע הטבעי של הירדן‬ ‫על ידי פיתול אפיק הנהר, העש‬ ‫רת מגוון הצמחים והשבת מינים‬ ‫מקומיים שנכחדו במהלך עשרות‬ ‫שנים של הזרמת שפכים לנהר.‬ ‫"כבר עכשיו, בתחילתו של הפרו‬ ‫יקט, ניתן לראות כי בתי הגידול‬ ‫החדשים החלו למשוך בעלי חיים‬ ‫רבים אשר במשך שנים לא נראו‬ ‫באזור, ביניהם: אנפות, ברווזים‬ ‫וצבי מים", אומר הררי.‬ ‫21‬ ‫מסירים את‬ ‫הכפפות‬ ‫באיחוד החקלאי מכריזים‬ ‫מלחמה משפטית‬ ‫וציבורית על "חוק‬ ‫הות"לים" שיזם השר לפיד‬ ‫-‬ ‫41‬ ‫שבע השנים‬ ‫הקשות‬ ‫שנותיהם הראשונות של‬ ‫חברי ארגון בני גאולים‬ ‫בארץ היו ניסיון מר. כפר‬ ‫ידידיה נתן להם הזדמנות‬ ‫שנייה‬ ‫)5491.11.01(‬ ‫2 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫:‬ ‫3002‬ ‫:‬
‫יו.די.אס אינטרנשיונל בע"מ‬ ‫יבואנים בלעדיים לכלי רכב חשמליים המובילים בישראל, במגוון דגמים לכל מטרה 2,4,6 ו-8‬ ‫נוסעים, כלי רכב מוגבהים,4‪ ,4X‬אפשרות לתוספות ולשינויים מיוחדים לפי דרישת הלקוח‬ ‫עכשיו בתנאי רכישה מיוחדים‬ ‫ובאספקה מיידית!‬ ‫מ-‬ ‫החל‬ ‫000,52 ₪‬ ‫כולל מע"מ‬ ‫מפרט טכני עשיר ביותר:‬ ‫מערך 8 מצברים ‪ ,6V ,225 A/H‬אמריקאים סה"כ ‪ ,48V‬טווח נסיעה 07 קילומטר‬ ‫4 מתח ‪48V‬‬ ‫מנוע חשמלי עוצמתי בהספק‬ ‫בקר ראשי ‪ 400A‬אמריקאי ‪CURTIS‬‬ ‫תאורה היקפית מלאה הכוללת פנסי דרך הלוגן, איתותים ואור בלם‬ ‫חלון קדמי מזכוכית מחוסמת תקנית + מגב חשמלי‬ ‫גלגלים גדולים במידה 05/502 עם חישוקי אלומיניום‬ ‫חגורת בטיחות לכל נוסע‬ ‫2 מראות צד + מראה מרכזית‬ ‫כיסוי חורף )להגנה בפני גשמים ורוחות( – מקורי‬ ‫גגון + ארגז משא )במידות שונות( – מקוריים‬ ‫רשימת לקוחות חלקית:‬ ‫התעשייה האווירית‬ ‫משרד הביטחון / צה"ל‬ ‫רשות שדות התעופה‬ ‫חברת החשמל‬ ‫רפא"ל‬ ‫מכון ויצמן למדע‬ ‫קיבוצים, מושבים‬ ‫אוניברסיטאות‬ ‫בתי חולים ועוד...‬ ‫אספקת חלפים מקוריים וניידות שרות טכני בפרישה ארצית‬ ‫לפרטים נוספים בקרו באתר ‪WWW.ELECTRIC-CARS.CO.IL‬‬ ‫אולם תצוגה והדגמה: רח' החופר 43 אזור תעשייה חולון 85885‬ ‫טלפון: 1189955-30 פקס: 6804855-30‬ ‫נייד: אבי שאול - 8441056-050‬ ‫41.2.02‬ ‫|| 3‬
‫חדשות‬ ‫סיוון שדמון‬ ‫לפיד: נפנה חקלאים בדיוק כמו שאנו מפקיעים‬ ‫קרקע לסלילת כביש‬ ‫שר האוצר הציג תכנית לבנייה מואצת )"חוק הוד"לים"( בדיון סוער בוועדת הפנים. אנשי‬ ‫ההתיישבות העובדת: אתה עושה מאתנו עברייינים. ארגוני הסביבה: חוק עוקף ציבור.‬ ‫מוטי דלג'ו: לפיד אומר שאפשר לדבר על הפיצוי‬ ‫חוק התכנון והבנייה החדש, שמקדם במרץ‬ ‫שר האוצר יאיר לפיד, נידון השבוע בוועדת‬ ‫הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וגרם לסע‬ ‫רת רוחות. החוק, שעבר כבר בקריאה ראשונה,‬ ‫נועד למצוא פתרון למשבר הדיור בארץ על‬ ‫ידי הקמת מתחמי דיור בשולי הערים, תוך כדי‬ ‫עקיפת מוסדות התכנון הקיימים והפקעת אד‬ ‫מות חקלאיות רבות.‬ ‫בהצעת החוק מוקדשים סעיפים רבים לה‬ ‫פקעת אדמות מדינה מידי חקלאים שחוכרים‬ ‫אותן. לפיד התייחס לכך בפתח דבריו בישיבת‬ ‫הוועדה: "במסגרת החוק החדש, הליך פדיון‬ ‫הקרקע יקודם במקביל להליך התכנון. אם‬ ‫מחזיק הקרקע לא ישתף פעולה - המדינה תי‬ ‫טול את הקרקע ותפצה אותו - אבל לא בפיצוי‬ ‫מוגדל".‬ ‫סעיפים נוספים בחוק קובעים זמני פינוי‬ ‫קצרים ועונשים מוגדלים, עד שנתיים מאסר‬ ‫בפועל, למי שלא יסכים לפנות קרקעות שב‬ ‫רשותו. "אני מודה שמדובר בצעדים אגרסי‬ ‫ביים - מידת האגרסיביות של הצעדים שבהם‬ ‫נוקט האוצר היא כמידת המשבר בשוק הדיור‬ ‫הישראלי. זה איום על דור שלם, בעיקר על‬ ‫הצעירים, וזה הנושא המרכזי שאנו במשרד‬ ‫האוצר עוסקים בו יום-יום", הוסיף לפיד.‬ ‫חברת הכנסת תמר זנדברג )מרצ( שהשתתפה‬ ‫בדיון טענה נגד החוק, כי אין זה נכון לטפל‬ ‫בהגדלת היצע הדירות בלבד, שכן זו אינה‬ ‫הבעיה במשבר הדיור. "יש כאן ניסיון לתכנן‬ ‫עוד ועוד שכונות חדשות בשטחים פתוחים,‬ ‫חלקן בשולי הערים. יש כאן ועדה חדשה ללא‬ ‫נציגים סביבתיים. למעשה, יוקמו שכונות‬ ‫המיועדות למעמד הבינוני, שמבוססות על‬ ‫רכב פרטי, ללא התייחסות למחיר הדירות,‬ ‫לדיור הציבורי ולדיור בר-השגה, ללא פיקוח‬ ‫על שכר הדירה - ואלה הצרכים העיקריים‬ ‫והמרכזיים שצריכים להעסיק את מערכת‬ ‫התכנון".‬ ‫איתמר בן דוד, מנהל תחום התכנון בחברה‬ ‫להגנת הטבע: "צר לי שהשר לפיד לא זכה‬ ‫לשמוע בדיון בוועדה, שקוראים לה הפנים וה‬ ‫גנת הסביבה, את ההיבט הסביבתי. המטרה של‬ ‫החוק הנוכחי היא לעקוף את מוסדות התכנון‬ ‫הקיימים, תוך שמייבשים אותם, והכול לטובת‬ ‫היזמים".‬ ‫ראש מועצת דרום השרון, ד"ר מוטי דלג'ו,‬ ‫ישב בקהל ושאל באופן ישיר את השר לפיד‬ ‫אם המדינה באמת מתכוונת לפנות ללא פי‬ ‫צוי הולם חקלאים שיושבים 08 שנה על קרקע‬ ‫של המדינה ומעבדים אותה. לפיד השיב, כי‬ ‫המדינה תעשה זאת בדיוק כמו שהיא מפקיעה‬ ‫אדמות לצורך סלילת כביש חדש.‬ ‫ל"קו למושב" אמר דלג'ו לאחר הדיון, שבו‬ ‫ישב : "הייתי שם כמייצג המועצות האזוריות,‬ ‫התפלאתי שלא היו נציגים מהתנועה הקיבוצית‬ ‫והמושבים, זה במרכז האג'נדה של התנועות.‬ ‫"אחד הפתרונות היותר-טובים הוא פינוי-‬ ‫בינוי בתוך הערים. ערים יקדמו זאת בברכה,‬ ‫משתי סיבות: להיפטר מהשכונות המכוערות‬ ‫וגם להביא תושבים יותר חזקים. במקביל,‬ ‫צריך לאפשר יותר בנייה בתחומי המושבים‬ ‫והקיבוצים.‬ ‫"הבנייה במסגרת המושבים והקיבוצים לא‬ ‫עולה למדינה אגורה, כי הכול מתבצע על‬ ‫חשבון היישובים ורמ"י גובה את הכסף, כך‬ ‫שהמדינה רק מרוויחה. התכנית היא בעצם‬ ‫תכנית לפרבור של הערים. זה דבר מאוד יקר‬ ‫למדינה, הרבה יותר זול ויעיל יהיה לזרז בנייה‬ ‫בתחום היישובים הקיימים.‬ ‫"בסין, כשרוצים לבנות עיר, באים לאנשים‬ ‫ונותנים להם חודש להתפנות. לא דמיינתי‬ ‫שבארץ, אנשים שמחזיקים את הקרקע 07‬ ‫ו-08 שנה יאולצו להתפנות". לדברי דלג'ו,‬ ‫השר לפיד אמר שאנשים יפונו מאדמות מדי‬ ‫נה, אבל "לגבי נושא הפיצוי הכספי הוא אמר‬ ‫שיש מה לדבר".‬ ‫בת 42 נורתה ליד הצימר‬ ‫אורחת בלינה הכפרית במושב חזון נפצעה קל מפגיעת כדור תועה בפלג גופה העליון.‬ ‫במשטרה חושדים שנורתה בידי צייד וסרקו את השטח המיוער בהר חזון בעזרת גשש‬ ‫בשעה 05:41 ביום שישי התקבלה קריאה‬ ‫במוקד מד"א מרחב אשר שהודיעה על צעירה‬ ‫שנמצאה ירויה סמוך לצימר במושב חזון בג‬ ‫ליל העליון. חובשים ופראמדיקים של מד"א‬ ‫העניקו טיפול רפואי ופינו לבית החולים זיו‬ ‫בצפת צעירה כבת 42 במצב בינוני, בהכרה‬ ‫יציבה עם סימני ירי בפלג גופה העליון.‬ ‫חובש רפואת חרום במד"א אדל מוזלבט‬ ‫ופאראמדיק מד"א יניב מילשטיין שנשל‬ ‫חו למקום סיפרו שראו את הפצועה שוכבת‬ ‫כשהיא בהכרה מלאה ומסביבה כמה מחבריה.‬ ‫"היא הייתה נסערת וסבלה מכאבים", אומ‬ ‫רים אנשי העזרה הראשונה, "הענקנו לה טי‬ ‫פול רפואי ראשוני בשטח ופינינו אותה תוך‬ ‫כדי טיפול לבי"ח במצב בינוני יציב, עם מד‬ ‫דים תקינים. בדרך היא תקשרה אתנו וסיפרה‬ ‫שהגיע ממרכז הארץ לנופש בסוף השבוע".‬ ‫מבית החולים זיו נמסר, כי הצעירה או‬ ‫שפזה במחלקה הכירורגית להשגחה וסבלה‬ ‫מתשישות ומחרדה, לאחר שפצע הירי בא‬ ‫זור החזה שלה טופל ונתפר. לדעת הרופ‬ ‫אים, היה לה מזל רב, שכן אם הקליע היה‬ ‫סוטה מעט ממקום הפגיעה הייתה סכנה‬ ‫לפגיעה באיברים חיוניים כמו לב, ריאות‬ ‫וכלי דם גדולים.‬ ‫משטרת כרמיאל ערכה סריקות במקום‬ ‫4 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫ונסיבות הירי לא התבררו עדיין. להערכת‬ ‫המשטרה, הצעירה נפגעה מכדור תועה שנורה‬ ‫על ידי צייד מכיוון השטח המיוער שבהר חזון.‬ ‫החוקרים מבססים את הנחתם על מאפייני הכ‬ ‫דור שפגע באישה. המשטרה סגרה את האזור‬ ‫ופקחי רשות הטבע והגנים סרקו אותו בעזרת‬ ‫גשש לאיתור היורה.‬ ‫הצעירה ובן זוגה נפשו עם חברים בצימר‬ ‫במושב חזון, הסמוך לכרמיאל. בעת הירי,‬ ‫האישה עמדה עם חברתה על שביל המחבר‬ ‫בין שתי בקתות במושב ולפתע, חשה מכה עזה‬ ‫בגופה. לאחר שטופלה התברר, שנהרס לה ול‬ ‫חברה סוף שבוע רומנטי במיוחד.‬ ‫ערב הפציעה, יום חמישי, הספיק החבר‬ ‫להציע נישואים לחברתו, הצעה שהפכה בל‬ ‫תי-נשכחת, ולא מהסיבות הנכונות. הצעירה,‬ ‫שהספיקה ליהנות מכמה שעות של אושר ללא‬ ‫הפרעה לפני שנפצעה, גילתה שענתה בחיוב‬ ‫להצעה והוסיפה: "ללא ספק, את הצעת הני‬ ‫שואים הזו לא אשכח לעולם".‬ ‫הולכת רגל נפגעה‬ ‫בשדה ורבורג‬ ‫הר חזון. פקחי רשות הטבע והגנים נעזרו בגשש לאיתור היורה‬ ‫צילום: לינה אבוגוש‬ ‫מדוברות מגן דוד אדום נמסר, כי ביום רבי‬ ‫עי, 21 בפברואר, בשעה 40:41, נמסרה למוקד‬ ‫מד"א במרחב ירקון הודעה על ילדה הולכת‬ ‫רגל, שנפגעה באורח בינוני מאוטובוס בדרך‬ ‫ההדרים בשדה ורבורג.‬ ‫למקום התאונה נשלחו חובשים ופראמדי‬ ‫קים של מד"א, שהעניקו טיפול רפואי לילדה‬ ‫בת 21, ופינו אותה לבית החולים מאיר בכפר‬ ‫סבא, כשהיא סובלת מחבלת בטן ומחבלות‬ ‫בגפיים ומוגדרת פצועה באופן בינוני.‬
www.ggb.co.il 5 || 20.2.14
‫חדשות‬ ‫סיון שדמון‬ ‫"לערוך רפורמה במשק המים‬ ‫ולהוריד את המחיר לצרכן"‬ ‫חדשות בקצרה‬ ‫כנס חירום‬ ‫יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה ביקר את הפניית תשלומי המים‬ ‫למערכת הניהולית של התאגידים במקום לשיפור ולאחזקת תשתיות.‬ ‫מנהל רשות המים: אופטימי לגבי הוזלה נוספת של מחירי המים‬ ‫הוועדה לביקורת המדינה בכנסת ערכה‬ ‫בשבוע שעבר דיון מעקב נוסף בנושאים‬ ‫תאגידי מים, התלונות נגדם ומחיר המים‬ ‫לצרכן. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת‬ ‫אמנון כהן )ש"ס( הדגיש, כי מטרת חוק‬ ‫תאגידי המים הייתה ליצור משק מים סגור,‬ ‫ולהשתמש בתשלומי המים לשיפור ולאח‬ ‫זקת תשתיות המים והביוב בלבד. לדבריו,‬ ‫בפועל, התשלומים משמשים לא פעם לאח‬ ‫זקת המערכת המנהלית של התאגיד המקו‬ ‫מי, והמחירים לצרכן מאמירים בשיעור‬ ‫שבין %04 ל-%06.‬ ‫עוד נטען בדיון, כי הרשויות המקומיות‬ ‫מקבלות דיבידנדים מתשלומי המים וב‬ ‫שנת 2102 בלבד קיבלו כ-681 מיליון שק‬ ‫לים, שנוצלו לצרכים עירוניים רבים – אך‬ ‫לא לשיפור תשתיות המים. "חובה לערוך‬ ‫רפורמה ארצית ורוחבית במשק המים – שי‬ ‫תבטא לפני הכול במחיר לצרכן" )הטעות‬ ‫במקור(, הדגיש יו"ר הוועדה.‬ ‫מנהל רשות המים אלכסנדר קושניר אמר‬ ‫בדיון, כי מחצית מכמות מי השתייה בארץ‬ ‫מגיעה ממתקני טיהור והתפלה ולא ממי‬ ‫גשמים, ולכן עלות הייצור מתבטאת במחיר‬ ‫לצרכן. "הקטנו את העלויות המוכרות שהת‬ ‫אגידים יכולים לגבות, ולכן הרווחים שלהם‬ ‫יקטנו בהדרגתיות. הובלנו מהפכת התייע‬ ‫לות, 'הורדת שומנים' וצמצום התאגידים, אך‬ ‫המודל שרצינו לא התקבל על ידי הממשלה.‬ ‫אני אופטימי ביחס להורדה נוספת במחיר‬ ‫המים", אמר. עוזרו ברשות, יוסף אל-עזרה,‬ ‫הוסיף: "כל צרכן יכול לפנות אלינו לערער‬ ‫על תחשיב החיוב שלו, ומשנת 0102 קיבלנו‬ ‫כ-41 אלף פניות מהציבור".‬ ‫ח"כ איציק שמולי )העבודה( אמר, כי הוא‬ ‫דורש מרשות המים לטפל בכל התלונות‬ ‫נגדה לפני שהיא מחליטה על ניתוק של‬ ‫משפחות שמאחרות בתשלום מרשת המים.‬ ‫ח"כ דב חנין )חד"ש( ביקר את השיטה הק‬ ‫יימת, שהונהגה במדינה לפני מספר שנים:‬ ‫"שיטת התאגידים היא כישלון אחד גדול‬ ‫ויש בפני הממשלה שתי אפשרויות: להחזיר‬ ‫את הטיפול לרשויות המקומיות, או להקים‬ ‫רשויות מים וביוב אזוריות, כרשות שלטו‬ ‫נית ולא כתאגיד כלכלי".‬ ‫כתגובה לדברי חנין אמר נציג האוצר‬ ‫בדיון, אלון מסר, כי הרשות המקומית היא‬ ‫צרכן המים הגדול ביותר בתחומה, כך שיש‬ ‫ניגוד אינטרסים מובנה בינה לבין התאגיד,‬ ‫ולכן הוא הופרד מהרשות, ונציג משרד‬ ‫הפנים יוסי בנישתי הוסיף, כי יש רשויות‬ ‫מקומיות, שגבו מתושביהן היטלי מים וביוב‬ ‫בניגוד לחוק.‬ ‫בסיכום הדיון, שיבח כהן את מנהל רשות‬ ‫המים על עמדתו בדבר צמצום מספר תאגי‬ ‫די המים למספר מרחבים, אך דרש ממנו‬ ‫לחזק את המחלקות לפניות הציבור בת‬ ‫אגידי המים, ולהתייחס למקרים מיוחדים‬ ‫של קשישים ומשפחות מצוקה באופן הולם‬ ‫ולפנים משורת הדין.‬ ‫מועצה אזורית אשכול בין‬ ‫הזוכות בפרס החינוך היישובי‬ ‫לשנת הלימודים שעברה‬ ‫פיצוי מאוחר: הפרשי הצמדה בסך כ-05 מיליון שקלים נפסקו‬ ‫לחקלאים שהגישו תביעה לפיצויים בחורף 19'-29'. במינהלת‬ ‫שתפקח על חלוקת הכסף חברים נציגי ארגוני המגדלים‬ ‫כ-000,4 מגדלי הפירות שקיבלו בעבר‬ ‫כ-081 מיליון שקלים, פיצוי ליבול הרב‬ ‫שירד לטמיון בחורף הקשה של השנים‬ ‫1991-2991, יקבלו 05 מיליון שקלים נו‬ ‫ספים, לאחר שנציגיהם הגיעו לפשרה עם‬ ‫האוצר.‬ ‫דרישת החקלאים הוצגה בפני המדינה‬ ‫לאחר שהסכום הראשוני ניתן להם שנים‬ ‫רבות לאחר החורף הקשה, והוא אינו צמוד‬ ‫למדד המחירים. ארגון מגדלי הפירות סירב‬ ‫להשלים עם ה"תספורת" בתשלום והגיש‬ ‫תביעה לקבלת הפרשי ריבית והצמדה, שנ‬ ‫דונה במספר ערכאות משפטיות והגיעה עד‬ ‫בית המשפט העליון, שקבע שהמגדלים זכ‬ ‫אים לפיצוי. בעקבות הפסיקה, החלה התד‬ ‫יינות עם משרד האוצר לגבי גובה הפיצוי,‬ ‫שנמשכה אף היא זמן רב והסתיימה לאחרו‬ ‫נה כאמור בהסכם פשרה.‬ ‫מינהלת שהוקמה בעקבות הפסיקה כוללת‬ ‫נציגים ממשרד עורך הדין שאול פלס, שיי‬ ‫צג את התובעים במשפט ובמשא ומתן בדרך‬ ‫6 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫ישיבת הוועד המנהל של התאחדות‬ ‫חקלאי ישראל, שנערכה בשבוע שעבר,‬ ‫עסקה בבעיות של חקלאים ומגדלים‬ ‫מרחבי הארץ, בעקבות ההתמודדות עם‬ ‫שנת הבצורת המסתמנת.‬ ‫בישיבה הוחלט, כי לקראת סוף החודש‬ ‫תערוך ההתאחדות כנס חירום בנושא‬ ‫מים, לבחינת השלכות הבצורת על ענף‬ ‫החקלאות הישראלי. בהתאם למסקנות‬ ‫שיעלו במהלך הכנס, תועבר פנייה‬ ‫למשרד האוצר ולרשות המים, בבקשה‬ ‫לסייע בפתרונות למצב.‬ ‫התאחדות אומרים, כי כבר היום‬ ‫מבינים שיש בעיה - בכל הארץ,‬ ‫חקלאים נאלצים להשקות את השדות‬ ‫ואת המטעים שלהם – ומזהירים מפני‬ ‫משבר חמור שעלול להיווצר במשק‬ ‫המים. בארגון מקווים, כי יימצא פתרון‬ ‫מהיר ומידי בעזרת ממשלת ישראל,‬ ‫כדי ששיווק התוצרת החקלאית באביב‬ ‫ובקיץ הקרובים לא ייפגעו.‬ ‫פרס לבציר‬ ‫תשע"ג‬ ‫מינהלת ציבורית תפקח על‬ ‫הפיצויים לחקלאים‬ ‫העבודה.‬ ‫"המאבק הממושך והצלחתו הוא הוכחה‬ ‫נוספת לחשיבות של ההתארגנות של החק‬ ‫לאים במסגרת משותפת. אלמלא הארגון,‬ ‫המגדלים לא היו זוכים לראות את הכסף‬ ‫שמגיע להם".‬ ‫לפשרה, ראשי ארגוני מגדלי הפירות וה‬ ‫הדרים ורזי יהל מהתנועה הקיבוצית. חברי‬ ‫המינהלת, שתלווה את חלוקת הפיצויים‬ ‫ותפקח עליה, כבר נפגשו פעם אחת והחלו‬ ‫להתכונן למשימה המורכבת.‬ ‫איציק כהן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות‬ ‫בישראל: "חלוקת כספי‬ ‫הפיצויים היא תהליך מורכב‬ ‫מאחר ומדובר בחישוב של‬ ‫החלק היחסי מסכום הפיצוי‬ ‫שמגיע לכל אחד מ-000,4‬ ‫החקלאים התובעים. חלק‬ ‫מהחקלאים, לצערנו, כבר‬ ‫אינם בחיים ונצטרך לאתר‬ ‫את היורשים החוקיים.‬ ‫"על המגדלים להת‬ ‫אזר בסבלנות ולהמתין עד‬ ‫להתקדמות התהליך. אנו‬ ‫נגיע באופן אישי לכל חקל‬ ‫אי. אין צורך לפנות בבירו‬ ‫רים, כי זה לא יתרום לזירוז חורף 2991. חברי המינהלת החלו בעבודתם‬ ‫התאחדות חקלאי ישראל‬ ‫תבחן את השלכות הבצורת על‬ ‫החקלאות‬ ‫צילום: אלי דסה‬ ‫שר החינוך, הרב שי פירון, הכריז‬ ‫בשבוע שעבר על רשויות מקומיות‬ ‫ואזוריות שזכו בפרס החינוך לשנת‬ ‫הלימודים תשע"ג: מועצה אזורית‬ ‫אשכול, אפרת, חיפה, מעלות, רמלה‬ ‫ושהם. הפרס היוקרתי ניתן עבור הישגי‬ ‫הרשות בחמש השנים האחרונות.‬ ‫חיים ילין, ראש מועצת אשכול:‬ ‫"ההשקעה המרכזית שלנו היא במער‬ ‫כת החינוך, מתוך מחויבות לממש את‬ ‫מקסימום הפוטנציאל של כל תלמיד‬ ‫ומתוך תפיסה, כי המצוינות היא לא רק‬ ‫למצוינים.‬ ‫"'יש הרבה מאוד אנשים בעולם, אבל‬ ‫מעט מאוד בני אדם'. אנחנו פועלים‬ ‫לחנך את התלמידים להיות בני אדם‬ ‫אנושיים וערכיים. לפני חמש שנים‬ ‫אוחדו בתי הספר של המושבים והקי‬ ‫בוצים, יצרנו מערכת מצמיחה ומכילה‬ ‫באמצעות 'השולחן העגול' של תנועות‬ ‫הנוער ודאגנו ליצור רצף חינוכי וחיבור‬ ‫בין מערכת החינוך הפורמאלית לבל‬ ‫תי-פורמאלית".‬ ‫ילין בירך את אנשי החינוך המועסקים‬ ‫במוסדות המועצה: "אני מבקש להודות‬ ‫לכל אנשי החינוך, שפועלים מתוך‬ ‫תחושת שליחות ומסירות לקהילה שלנו.‬ ‫אתם הפכתם את החלום למציאות".‬
7 || 20.2.14
‫בסימן שאלה‬ ‫חדשות‬ ‫עו“ד איילת רייך-מיכאלי‬ ‫דרור יוסף‬ ‫כתובת לשאלותיכם‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫מבקש לשלם פחות‬ ‫מזונות, כי האם גנבה‬ ‫את זרעו‬ ‫גבר תובע מושבניקית מאזור נתניה משום‬ ‫שהבטיחה שהיא נוטלת גלולות למניעת‬ ‫היריון, אך הרתה וילדה לו בן. בית המשפט‬ ‫יכריע אם ייאלץ לשלם מזונות בסך עשרות‬ ‫אלפי שקלים בכל שנה‬ ‫תושב אזור השרון פנה לאחרונה לבית‬ ‫המשפט למשפחה בפתח תקווה, בתביעה‬ ‫להפחתת דמי מזונות שנקבע שעליו לשלם.‬ ‫לדברי הגבר, הוא קיים יחסי מין מזדמנים‬ ‫עם אישה, תושבת אחד המושבים הסמוכים‬ ‫לנתניה, ושוכנע כי בת זוגו הארעית נוטלת‬ ‫גלולות למניעת היריון. לכן, לטענתו ועל‬ ‫אף הסכנה הבריאותית בכך, הוא לא השתמש‬ ‫באמצעי הגנה אחר – קונדום, ואילו לאישה‬ ‫הספיק המפגש החד-פעמי כדי להתעבר ול‬ ‫תבוע ממנו מזונות כבדים כעבור שנתיים‬ ‫כמעט.‬ ‫בבית המשפט טען הגבר, באמצעות עור‬ ‫כת הדין ענבר לב, כי האישה גנבה את זרעו‬ ‫והונתה אותו בקשר למטרותיה, ואף לא הס‬ ‫תפקה בכך והעלימה מבית המשפט מידע רב‬ ‫על הכנסותיה.‬ ‫האם והאב הניצבים היום משני עברי המת‬ ‫רס הכירו בבר ידוע של פנויים-פנויות בתל‬ ‫אביב. האישה, בשנות ה-03 המאוחרות של‬ ‫חייה, תושבת מושב קרוב לנתניה, הייתה‬ ‫נתונה בהליך גירושין מתמשך, שני במספר,‬ ‫ולאחר שהכירה את הגבר, בן גילה, הם סיימו‬ ‫את הערב בביתו, שם קיימו יחסי מין שאינם‬ ‫מוגנים.‬ ‫לדברי הגבר, האישה טענה שהיא אלרגית‬ ‫לקונדומים והבטיחה שמאחר שיש לה ארבעה‬ ‫ילדים היא משתמשת בגלולות, ובכל מקרה,‬ ‫גם במקרה של תאונה, אין בכוונתה להביא‬ ‫ילד נוסף לעולם.‬ ‫לאחר אותו ערב לא נוצר קשר בין השנ‬ ‫יים. הגבר הצהיר, שלמרות שניסה ליזום‬ ‫קשר מתמשך עם האישה ולצאת עמה, היא‬ ‫דחתה אותו בקור וניתקה כל קשר עמו – עד‬ ‫שיום אחד, בחלוף שנתיים כמעט, התברר לו‬ ‫באמצעותה שהיא ילדה לו בן. האישה לא‬ ‫בישרה לגבר את הבשורה בפגישה פנים-אל-‬ ‫פנים או בטלפון, אלא באמצעות שליח שמסר‬ ‫גלולות למניעת היריון. האישה התעקשה‬ ‫שהיא אלרגית לקונדומים צילום: ‪Ceridwen‬‬ ‫8 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫בידיו מעטפה ובה הזמנה לדיון בנושא אבהות‬ ‫בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה.‬ ‫הגבר התייצב למשפט ובו טען שהאי‬ ‫שה שכבה עמו פעם אחת, התעקשה שהיא‬ ‫אלרגית לקונדומים ומשתמשת בגלולות –‬ ‫ושזוהי גניבת זרע לכל דבר. בדיקת רקמות‬ ‫גילתה שהגבר הוא אכן האב, וביהמ"ש פסק‬ ‫לו תשלום מזונות חודשי בסך 005,3 שקלים‬ ‫לחודש, כולל מדור, שהוא חלקו במימון הוצ‬ ‫אות המגורים של הילד.‬ ‫האב לא קיבל בהשלמה את פסיקת בית‬ ‫המשפט ושכר חוקר פרט שגילה, כי האי‬ ‫שה הציגה את עצמה בפני בית המשפט כאם‬ ‫במשפחה חד-הורית מובטלת ומתקשה בפר‬ ‫נסתה, אך התברר שהיא גרה עם חמשת יל‬ ‫דיה )משלושה גברים שונים( ביחידת דיור של‬ ‫הוריה במושב, ועל כן אין היא משלמת שכר‬ ‫דירה או חשבונות אחרים על מגוריה.‬ ‫יתרה מכך, החוקר מצא שהאישה מקבלת‬ ‫משלושת אבות ילדיה תשלומי מזונות בסך‬ ‫כ-000,7 שקלים, היא נתמכת בכ-005,1‬ ‫שקלים נוספים שהיא מקבלת כקצבה מביטוח‬ ‫לאומי, וכן מרוויחה מניהול עסק קוסמטיקה‬ ‫לא-מורשה בביתה, שעל הכנסותיו אין היא‬ ‫מדווחת, ככל הנראה.‬ ‫הגדיל לעשות החוקר הפרטי כשהקליט גבר‬ ‫נוסף, הטוען שהאישה גנבה את זרעו והגישה‬ ‫נגדו תביעת מזונות מנופחת. עו"ד לב הציגה‬ ‫בפני בית המשפט ראיות לכך שהאישה נוס‬ ‫עת לנופש בחו"ל פעמיים בשנה, וכן נופשת‬ ‫בסופי שבוע ארוכים ורבים בארץ, בקפריסין‬ ‫ובאיי יוון. בחופשות אלה הוריה דואגים לכל‬ ‫מחסורם של הילדים.‬ ‫בפנייתו אל בית המשפט, ביקש האב המ‬ ‫רומה לטענתו להקטין את סכום המזונות‬ ‫שבהם הוא חויב למינימום )052,1 שקלים(,‬ ‫תוך התחשבות בהכנסותיו הדלות מול הכנ‬ ‫סותיה של האישה. מהתביעה עולה, כי האי‬ ‫שה משתכרת נטו כ-21 אלף שקלים בחודש,‬ ‫גרה בחצר ביתם של הוריה ביחידת דיור בגו‬ ‫דל דירה לכל דבר ועניין ונהנית מפנאי רב‬ ‫ומחיי שפע, כמעט ללא עבודה, ועל פי ראיות‬ ‫שנמצאו בידי עו"ד לב והוצגו בבית המשפט,‬ ‫היא טסה ארבע פעמים לחו"ל במהלך השנת‬ ‫יים האחרונות, בעוד חמשת ילדיה מטופלים‬ ‫על ידי הוריה, הסבים.‬ ‫בימים אלה אמור להיקבע דיון בבקשה‬ ‫להפחתת מזונות שהגיש הגבר. עדיין לא‬ ‫הוגש כתב הגנה.‬ ‫מותר להם‬ ‫לספח?‬ ‫תושבי המושב מספחים לעצמם שטחי ציבוריים באישור‬ ‫הוועד, שטוען שאין די כסף לפיתוח. האם הדבר חוקי?‬ ‫בעשר השנים האחרו‬ ‫נות מאפשר ועד המו‬ ‫שב )שנבחר באופן קבוע‬ ‫ורצוף( לכל המעוניין‬ ‫לחרוג מתחום שטח חצר‬ ‫ביתו שניים עד חמישה‬ ‫מטרים, ולבנות קיר בטון‬ ‫בחזית הבית בחלק השטח‬ ‫הציבורי המיועד כמדרכה, למעט מונה‬ ‫החשמל המוצב בקו גבול השטח. נימוקם:‬ ‫אין מספיק תקציב לפיתוח. בשטח הצי‬ ‫בורי שנוסף לשטח הפרטי עוברות תש‬ ‫תיות המושב ובמדרכה שנותרה למעבר‬ ‫יש תאורת רחוב, ארונות תקשורת ופחי‬ ‫אשפה. האם הדבר חוקי? האם ועד המושב‬ ‫רשאי לאשר ולאפשר לפרטיים לצרף שטח‬ ‫ציבורי לבתיהם?‬ ‫אודה מאוד לתשובתכם ועזרתכם.‬ ‫למעט מקלטים ציבוריים ומערכות תשתית".‬ ‫לעומת זאת, התכנית שמבקש המושב לאשר‬ ‫"פוגעת בשטחים הירוקים האחרונים שנותרו‬ ‫במושב באופן שאין לקבלה". עוד התברר,‬ ‫כי מדובר בשטח ציבורי פתוח שאינו גדול,‬ ‫ששטחו כתשעה דונמים, והתכנית מבקשת‬ ‫לגרוע ממנו כשליש משטחו. לפיכך פוסק‬ ‫בית המשפט, כי החלטת הוועדה שקיבלה את‬ ‫התנגדויות תושבי המושב בנימוק של הפגי‬ ‫עה הלא-ראויה בשטח הציבורי היחיד במושב‬ ‫הייתה החלטה סבירה וראויה.‬ ‫מי קובע אם הבחירות לאגודת המושב יי‬ ‫ערכו בקלפי או בהצבעה?‬ ‫ראשית, יש לעיין בתקנון כדי לבדוק האם‬ ‫התקנון הסדיר את אופן קיום הבחירות בא‬ ‫גודה. מבלי לגרוע מכך וככלל, החוק אינו‬ ‫מחייב עריכת בחירות באגודה בקלפי וניתן‬ ‫בית המשפט אישר את החלטת הוועדה: תכנית המתאר‬ ‫הקיימת והתקפה במושב אינה מתירה בנייה בשטח‬ ‫הציבורי הפתוח כפי שמבקש המושב לעשות. בתכנית‬ ‫נקבע, כי השטח הציבורי הפתוח אשר בו מבקש המושב‬ ‫לפגוע מיועד לנטיעות, לגינון ולמתקני משחק לילדים‬ ‫התופעה של "סיפוח" שטחים ציבוריים במו‬ ‫שב לטובת צרכים פרטיים של חברים אסורה,‬ ‫כל עוד הדבר נעשה בניגוד לתב"ע החלה על‬ ‫המושב, ומבלי שהוגשה תכנית חדשה אשר‬ ‫אושרה בוועדות התכנון המוסמכות.‬ ‫ישנם מקרים, שבהם ועדות התכנון אינן‬ ‫מאשרות את התכניות הגורעות מן השטחים‬ ‫הציבוריים של המושב. כך היה למשל בתיק‬ ‫עזריקם מושב עובדים נגד הוועדה המחוזית‬ ‫לתכנון ובנייה דרום )עתמ )ב"ש( -01-32784‬ ‫21, פורסם ב-82 באפריל 3102(. מושב עז‬ ‫ריקם עתר נגד החלטת הוועדה המחוזית שלא‬ ‫לאשר תכנית הקמת שמונה מגרשי מגורים‬ ‫בשטח המיועד לשטח ציבורי פתוח.‬ ‫בפסק דינו אישר בית המשפט את החלטת‬ ‫הוועדה, תוך שהוא קובע, כי תכנית המתאר‬ ‫הקיימת והתקפה במושב אינה מתירה בנייה‬ ‫בשטח הציבורי הפתוח כפי שמבקש המושב‬ ‫לעשות. בתכנית נקבע, כי השטח הציבורי‬ ‫הפתוח אשר בו מבקש המושב לפגוע מיועד‬ ‫לנטיעות, לגינון ולמתקני משחק לילדים,‬ ‫ולפי תקנון תכנית זו, "לא תותר בו כל בנייה‬ ‫לעשות זאת באסיפה הכללית.‬ ‫עם זאת, תקנה 14 לתקנות האגודות השי‬ ‫תופיות )רשויות אגודה( תשל"ה-5791 קוב‬ ‫עת, כי אם דרשו זאת לפחות %01 מהנוכחים‬ ‫באסיפה הכללית, תיעשה הבחירה באמצעות‬ ‫הצבעה בקלפי.‬ ‫אני מחפש תקנון אגודה שיתופית של‬ ‫מושב בדרום אשר איני חבר בו. האם קיי‬ ‫מת אפשרות לעיין בתקנון?‬ ‫כל אדם רשאי לעיין בתקנון האגודה לאחר‬ ‫ששילם במשרד רשם האגודות השיתופיות‬ ‫את האגרה שנקבעה לכך )תקנה 4 לתק‬ ‫נות האגודות השיתופיות )הוראות כלליות(‬ ‫תשל"ו- 6791(.‬ ‫* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור"‬ ‫מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים,‬ ‫בתחום המסחרי-חקלאי מינהלי וליטיגציה.‬ ‫המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו‬ ‫בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ‬ ‫מוסמך.‬
9 || 20.2.14
‫איפה הכסף?‬ ‫בית שמאי‬ ‫עומר גנות והדר מירום,‬ ‫שמאי מקרקעין‬ ‫‪office@ganot.co.il‬‬ ‫עו"ד אביגדור ליבוביץ‬ ‫עו"ד שניר שער, רו"ח‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫בנית ולא דיווחת לרמ"י? חישוב מחדש‬ ‫יש לך שנה‬ ‫בעל נחלה ועליה נכסים שאינם רשומים יכול להסדיר‬ ‫זאת בשנה הקרובה ולשלם דמי שימוש מופחתים‬ ‫בעלי נחלות רבים, בעיקר במרכז הארץ,‬ ‫מקבלים בשנים האחרונות דרישות מרשות‬ ‫מקרקעי ישראל לתשלום עבור דמי שימוש‬ ‫במבנים למגורים, אשר הוקמו ללא ידיעת הר‬ ‫שות. במקרים רבים, דרישת התשלום כוללת‬ ‫חיוב בגין תקופות של ארבע עד שבע שנים‬ ‫אחורה, ובמקרים מסוימים, גם עבור תקופה‬ ‫של עשר שנים. מן הסתם, הדרישות מסתכמות‬ ‫בסכומים נכבדים, אבל נהלים חדשים שנק‬ ‫בעו לצורך הסדרת הרישום ברמ"י מזמינים‬ ‫את בעלי הנחלות לבוא ולהסדיר מרצונם את‬ ‫הרישום, ולשלם תמורתו פחות כסף.‬ ‫סתירה יקרה‬ ‫דרישות התשלום שהגיעו לבעלי נחלות‬ ‫כוללות לרוב חיובים בגין מבני מגורים בנ‬ ‫חלה, ששטחם הבנוי אינו גדול מ-061 מ"ר,‬ ‫ולעתים קרובות, גם בגין מבני מגורים שבהם‬ ‫הבנייה עוברת 061 מ"ר. בחינת העניין מגלה,‬ ‫כי דרישת התשלום בגין בנייה שאינה עוב‬ ‫רת את 061 המטרים הרבועים אינה עומדת‬ ‫בקנה אחד עם הוראות החלטה מספר 2521‬ ‫של המועצה.‬ ‫ההחלטה קבעה, שלבעל נחלה מותר לבנות‬ ‫שני בתי מגורים ששטחם 061 מ"ר כל אחד‬ ‫)ובמקרים מסוימים, גם יחידה שלישית ששט‬ ‫חה 55 מ"ר(, מבלי לשלם תשלומים נוספים‬ ‫בגין זכויות בנייה אלה. בהתחשב בכך, הופתעו‬ ‫בעלי נחלות רבים לקבל דרישת דמי שימוש‬ ‫תוך שהם נצמדים להוראות החלטה מספר‬ ‫2521, שמאפשרת בנייה של עד 061 מ"ר‬ ‫ללא תשלום לרמ"י. 2521 קובעת, כי בעל‬ ‫נחלה רשאי להקים בה יחידת דיור לצורכי‬ ‫מגוריו ובנוסף, רשאי להקים יחידה שנייה‬ ‫המיועדת למגורי בן ממשיך. על נכסים אלה‬ ‫לא תגבה הרשות תשלום )עד 061 מ"ר לכל‬ ‫בית(. במקרים שבהם מוכח, כי בנחלה מתגו‬ ‫ררים שלושה דורות, הרשות גם לא תגבה‬ ‫תשלום עבור בנייה של עד 55 מ"ר ביחידת‬ ‫המגורים השלישית.‬ ‫בהתאם להחלטה, עבור בנייה שמעל 061‬ ‫מ"ר ביחידה הראשונה וביחידה השנייה, ובגין‬ ‫בנייה שמעל 55 מ"ר ביחידה השלישית בנח‬ ‫לה, ועד למלוא זכויות הבנייה המותרות עפ"י‬ ‫התכנית התקפה, תגבה רמ"י דמי חכירה מה‬ ‫וונים בשיעור %19 מערך הקרקע של זכויות‬ ‫הבנייה המבוקשות.‬ ‫שימושים חורגים‬ ‫בהחלטה החדשה יש התייחסות גם למקרה‬ ‫שבו קיים בנחלה בית שני ובנחלה יש שימו‬ ‫שים חורגים או שאינם מוסדרים. במקרה כזה,‬ ‫יחויב בעל הנחלה בתשלום דמי שימוש עבור‬ ‫שנתיים ובנוסף, יחויב להסדיר את השימו‬ ‫שים.‬ ‫שיעור התשלום בגין הבנייה שלא דוו‬ ‫חה לרמ"י )עד 061 מ"ר( יחושב על פי שווי‬ ‫הזכויות המבוקשות, כאשר אחוז החיוב יהיה‬ ‫כיום, חשופים בעלי הנחלות לדרישות תשלום בגין דמי‬ ‫שימוש עבור ארבע עד עשר שנים‬ ‫עבור בנייה אשר אינה מחייבת בתשלום.‬ ‫הסתירה היקרה הזו הגיעה ממש לאחרונה‬ ‫לשולחנה של הנהלת רשות מקרקעי ישראל‬ ‫וב-12 בינואר 4102 התקבלה החלטה חדשה,‬ ‫שקובעת נהלים אחידים בנוגע לגביית דמי שי‬ ‫מוש בנחלה. על פי ההחלטה, בית ראשון בנחלה,‬ ‫שגודלו עד 061 מ"ר, יהיה פטור מתשלום דמי‬ ‫שימוש גם אם נבנה ללא קבלת אישור הרשות.‬ ‫בית שני בנחלה, בהנחה שגודלו 061 מ"ר‬ ‫או פחות, ושנבנה ללא היתר הרשות, יחויב‬ ‫בתשלום עבור שנה אחת בלבד של דמי שי‬ ‫מוש. עבור בנייה מעבר ל-061 מ"ר ישלם‬ ‫בעל הנחלה דמי היוון מלאים, בנוסף לתש‬ ‫לום דמי השימוש החד-פעמיים בגין 061‬ ‫המטרים הראשונים.‬ ‫ההחלטה החדשה מאפשרת לבעלי הנחלות‬ ‫להסדיר בנייה שלא דווחה לרמ"י, על ידי‬ ‫תשלום עבור שימוש במשך שנה עד שנתיים,‬ ‫וזאת בניגוד למצב כיום, שבו חשופים בעלי‬ ‫הנחלות לדרישות תשלום בגין דמי שימוש‬ ‫עבור ארבע עד עשר שנים.‬ ‫בעלי הנחלות קובלים על הוראות החלטת‬ ‫ההנהלה ועל דרישת תשלום דמי השימוש,‬ ‫01 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫כמפורט: במרכז הארץ - %5, באזור עדיפות‬ ‫לאומית ב' - %3, באזור עדיפות א' - %2.‬ ‫בגין בנייה שמעבר ל-061 מ"ר ישולמו דמי‬ ‫היוון מלאים, ובמקרים שבהם בעל הנחלה‬ ‫נדרש לשלם ולא שילם, הרשות תגיש תביעה‬ ‫לפי שומה פרטנית, לדמי שימוש בגין תקו‬ ‫פה שמשכה עד שבע שנים. החלטה זו תקפה‬ ‫לשנה אחת.‬ ‫הנהלת הרשות קבעה, כי "בעל הנחלה לא‬ ‫יהיה רשאי להשיג על אופן החישוב והסכום‬ ‫לתשלום" ובהנחיה זו יש כדי לפגוע בזכויות‬ ‫הבסיסיות של המבקשים להסדיר את הבנ‬ ‫ייה מול רמ"י. הניסיון מלמד, כי ערעור על‬ ‫שומת רמ"י עשוי, במקרים מסוימים, להפחית‬ ‫את גובה התשלום בגין השימוש. לפיכך,‬ ‫מן הראוי שתינתן לנישום הזכות הבסיסית‬ ‫לערער על שומת רמ"י, תוך מתן הזדמנות‬ ‫הוגנת לבחון את הטענות ואת הנתונים עלי‬ ‫הם התבססו השומה ודרישת התשלום.‬ ‫הכותבים, שמאי מקרקעין ממשרד "גנות‬ ‫נדל"ן", עוסקים במגזר הכפרי. המידע כללי‬ ‫בלבד ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ מו‬ ‫סמכים.‬ ‫האם רשות מקרקעי ישראל תידרש להשיב‬ ‫מיליונים לבעלי נחלות בגין "דמי הסכמה"?‬ ‫האם אנו חווים רגע היסטורי, רעידת אדמה‬ ‫של ממש, בשל חישוב דמי ההסכמה בעת‬ ‫מכירת נחלה, לפי החלטה 435 של מועצת‬ ‫מקרקעי ישראל משנת 2991?‬ ‫ב-42 בדצמבר 3102 קבעה השופטת רחל‬ ‫ערקובי בבית משפט השלום בתל אביב בפסק‬ ‫דין, שעל רשות מקרקעי ישראל )רמ"י( לבחון‬ ‫מחדש את דרך החישוב של דמי ההסכמה לפי‬ ‫החלטה 435, נוכח "השמטה" של שווי ערך‬ ‫הקרקע וזכויות הבנייה בחישוב "המחיר הי‬ ‫סודי" של הנחלה.‬ ‫קביעה זו עשויה להביא לפתיחת שומות‬ ‫רבות של דמי הסכמה ולהשבה של מיליונים‬ ‫רבים לבעלי הנחלות שמכרו את זכויותיהם‬ ‫בגין "חישוב מחדש". עניינו של פסק הדין הוא‬ ‫נחלות ש"החליפו ידיים" שלוש פעמים, אך‬ ‫לדעתנו, הקביעה ישימה לכל הנחלות בארץ.‬ ‫בעת מכירת נחלה נדרש בעל הנחלה לשלם‬ ‫מסים המותירים בכיסו פחות מ-%06 מה‬ ‫תמורה. בנוסף למס שבח ולהיטל השבחה‬ ‫)משולם בגין זכויות חכירה(, משולמים לרמ"י‬ ‫"דמי הסכמה", נתח עיקרי מהתמורה בשיעור‬ ‫שליש, בצירוף מע"מ מעליית ערך הקרקע.‬ ‫על פי התוספת הראשונה להחלטה 435,‬ ‫"מחיר יסודי" לדמי הסכמה הוא חיבור של‬ ‫ארבעת המרכיבים הבאים, הפחתה שלהם‬ ‫מהתמורה בהסכם ו"גזירת" שליש בצירוף‬ ‫מע"מ מגובה ההפרש. ארבעת המרכיבים הם:‬ ‫057 אלף שקלים, בגין שטחי עיבוד ניתן זיכוי‬ ‫בסך 004 אלף שקלים. דמי ההסכמה יסתכמו‬ ‫במיליון ו-854 אלף שקלים )במעוגל(.‬ ‫לאחר שהבנו כיצד מחשבים את גובה דמי‬ ‫ההסכמה, נשכיל להבין מדוע דרך חישוב דמי‬ ‫ההסכמה שנקבעה בפסק הדין היא "רעידת‬ ‫אדמה". בפסק דינה, מנתחת השופטת המלו‬ ‫מדת את החלטה 435 וכן את פסקי הדין שדנו‬ ‫בדרך חישוב של דמי ההסכמה לפי החלטה‬ ‫435 ומגיעה למסקנה תקדימית, כי מחישוב‬ ‫"המחיר היסודי" לנחלה נעדר חלק מהנחלה‬ ‫והוא ערך "הקרקע", עליה בנויים בתי המגו‬ ‫רים ומבני המשק )"חלקת המגורים"( וכן זכו‬ ‫יות הבנייה הצמודות לחלקת המגורים.‬ ‫השופטת קובעת, כי בחישוב "המחיר היסו‬ ‫די" לנחלה יש לבחון גם את חלק המקרקעין‬ ‫שעליו בנויים המבנים, לרבות זכויות הבנייה,‬ ‫ומחזירה את הטיפול לשמאי שיבחן את שווי‬ ‫חלקת המגורים וזכויות הבנייה, יוסיף אותם‬ ‫למחיר היסודי של הנחלה ויפחית מהשומה.‬ ‫לפיכך, מהיום יש להוסיף מרכיב חמישי‬ ‫לקביעת "המחיר היסודי" בהחלטה 435 והוא‬ ‫שווי "חלקת המגורים" ושווי "זכויות הבנ‬ ‫ייה", מה שיגדיל באופן משמעותי את המחיר‬ ‫היסודי ויפחית באופן דרמטי את גובה דמי‬ ‫ההסכמה המשולמים על ידי בעלי הנחלות.‬ ‫על מנת להבין את משמעות החידוש בפסק‬ ‫הדין, ערכנו חישוב לדוגמה של דמי הסכמה,‬ ‫בעלי נחלות טוענים, כי לא ניתן השווי הריאלי של‬ ‫ההשקעות בנחלה וברכוש המשותף שתרמו לעליית‬ ‫ערך הנחלה, ורשות מקרקעי ישראל נהנית מדרך‬ ‫החישוב הזו פעמיים‬ ‫"שווי המחוברים" - נקבע בשומה פרטנית‬ ‫בעת מכירת הזכויות בנחלה עבור בתי מגו‬ ‫רים ומבני משק; "שווי שני דונם חלקת חצר‬ ‫ללא מחוברים" - נקבע שווי אחיד שהוא‬ ‫כיום כ-45 אלף ו-006 שקלים; "החלק בר‬ ‫כוש המשותף" - סכום שנקבע על ידי רמ"י‬ ‫והוא כיום כ-011 אלף ו-001 שקלים; "שטחי‬ ‫עיבוד" - החלטה 435 קובעת בתוספת הרא‬ ‫שונה שווי בגין כל דונם שלחין או מטעים‬ ‫שבגינו ניתן זיכוי.‬ ‫בעלי נחלות טוענים, לאור דרך החישוב‬ ‫הנ"ל, כי לא ניתן השווי הריאלי של ההשק‬ ‫עות בנחלה וברכוש המשותף שתרמו לעליית‬ ‫ערך הנחלה, והרשות נהנית מדרך החישוב הזו‬ ‫פעמיים - מצד אחד, רמ"י "שותפה" בשליש‬ ‫בצירוף מע"מ בעליית ערך הקרקע, ומצד‬ ‫שני, היא אינה שותפה בסכומי הכסף שבעל‬ ‫הנחלה השקיע וגרם לעליית ערך הקרקע.‬ ‫לדוגמה: במקרה שבו נמכרת נחלה תמורת‬ ‫חמישה מיליוני שקלים ושווי המחוברים הוא‬ ‫המכיל את המרכיב הנוסף. בהשוואה לדוגמה‬ ‫שהבאנו לעיל, לפיה הנחלה נמכרה תמורת‬ ‫חמישה מיליוני שקלים, כאשר הוספנו למחיר‬ ‫היסודי מיליון שקלים בגין חלקת המגורים‬ ‫וזכויות הבנייה, חישבנו דמי הסכמה בסך‬ ‫מיליון ו-56 אלף שקלים )במעוגל(. כלומר,‬ ‫בעל הנחלה עשוי לשלם דמי הסכמה הנמו‬ ‫כים ב-393 אלפי שקלים מהסכום שחושב‬ ‫בהתאם לשיטת שמאי רמ"י.‬ ‫פסק הדין נכון, ראוי והוגן, ומבטא בפעם‬ ‫הראשונה את המחאה רבת השנים של בעלי‬ ‫הנחלות שטענו, כי החלטה 435 מפלה, שגויה‬ ‫ומנותקת לגמרי מהמציאות וגורמת להת‬ ‫עשרות של הרשות על חשבון בעלי הנחלות.‬ ‫לסיום, נזכיר כי פסק הדין התקבל בערכאה‬ ‫המכובדת של בית משפט השלום, וימים יגידו‬ ‫מה יהיו ההליכים הבאים שבהם תנקוט רמ"י‬ ‫כתגובה להחלטה.‬ ‫הכותבים עוסקים במיסוי‬ ‫ובאגודות שיתופיות‬
11 || 20.2.14
‫חדר אורחים‬ ‫כתובת לשליחת מאמרים:‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫נתנגד לבריונות שלטונית‬ ‫חוק הותל"ים של שר האוצר לפיד, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, יפגע בהרבה חקלאים והוא אינו‬ ‫הדרך הנכונה לפתרון בעיית מחירי הדיור בארץ. המגזר החקלאי היה תמיד בן שיח להידברות, אבל‬ ‫יילחם בחוק הלא-חוקתי במישור המשפטי והציבורי‬ ‫דודו קוכמן‬ ‫לאחר שאושרה בממ‬ ‫שלה והועברה לקידום‬ ‫הליך חקיקה מזורז בכנ‬ ‫סת, לאחרונה אושרה‬ ‫בקריאה ראשונה הצעת‬ ‫חוק "לקידום הבנייה במתחמים מועדפים"‬ ‫)"הוד"לים"(. בימים אלה, מקדמים יוזם החוק,‬ ‫שר האוצר יאיר לפיד )יש עתיד( וחברי מפ‬ ‫לגתו בממשלה את החוק שמטרתו "לאפשר‬ ‫את קידומן היעיל של תכניות בנייה לדיור‬ ‫ביחס למתחמי קרקע שהוכרזו על ידי הממש‬ ‫לה כמתחמים מועדפים לדיור, במסגרת הליך‬ ‫תכנוני מיוחד".‬ ‫כמו כן, החוק החדש אמור "לקדם את‬ ‫השבתם למדינה של מקרקעין המוחזקים על‬ ‫ידי מי שחלה עליו חובת השבה למדינה. השבה‬ ‫מהירה של המקרקעין לידי המדינה תאיץ את‬ ‫ביצוען של תכניות הבנייה שיאושרו במסגרת‬ ‫ההליך התכנוני המיוחד לפי החוק המוצע".‬ ‫בהליך, על פי ההצעה, ייכללו מתחמים אשר‬ ‫בהם פוטנציאל לבנייתו של כ-005 יחידות‬ ‫דיור ומעלה.‬ ‫התעלמות מזכויות‬ ‫קנייניות‬ ‫החוק המוצע קובע, כי מועצת מקרקעי יש‬ ‫ראל תקבע סכום פיצוים שיינתנו במסגרת‬ ‫הסכמי ההשבה, אך גם מעניק למדינה סמכו‬ ‫יות לפינוי בעל זכויות במקרקעין תוך 06 יום‬ ‫מכניסתה לתוקף של תכנית המשנה )"סעד‬ ‫עצמי"(. ביצוע ה"סעד העצמי" ותנאיו יהיו‬ ‫דומים למנגנון צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי‬ ‫ציבור, אשר עוגן בחוק מקרקעי ציבור )פינוי‬ ‫קרקע(.‬ ‫על פי עמדת תנועת כפרי האיחוד החקלאי,‬ ‫החוק הוא הכרזה על החקלאים כפולשים וה‬ ‫פיכתם לעבריינים. הצעת החוק מבקשת לקדם‬ ‫השבתם למדינה של מקרקעין המוחזקים על‬ ‫ידי מי שחלה עליו חובת ההשבה למדינה,‬ ‫מתוך צורך להתמודד עם מחירי הדיור ועם‬ ‫הצורך להגדלת מצאי הדיור בארץ. אבל החוק‬ ‫במתכונתו הנוכחית מתעלם מזכויות קנייניות‬ ‫לשם השוואה, אדם שעבד 05 שנה במקום עבודה ואז‬ ‫מפוטר, ללא ששולמו לו זכויותיו, קרי פיצויים, פנסיה וכו',‬ ‫הרי ברור שהיה מקבל את כל זכויותיו אם היה פונה לבית‬ ‫הדין לעבודה. במקרה של החוק הנוכחי, חקלאי שלוקחים‬ ‫לו את הקרקע ולוקחים לו את פרנסתו לתמיד, האם לא‬ ‫מגיע לו פיצוי הוגן?‬ ‫בקרקע ובעצם מוחק אותן. כך נוהגות דיקט‬ ‫טורות. לא יועילו תעלולים משפטיים וחוות‬ ‫דעת משפטיות שניתנו לממשלה על ידי יו‬ ‫עציה המשפטיים. מדובר בהפרה של זכויות‬ ‫חוקתיות.‬ ‫על פי החוק החדש, גובה הפיצויים שישול‬ ‫מו לבעלי הקרקעות שיופקעו ייקבע במועצת‬ ‫מקרקעי ישראל. המועצה תוסמך לאשר "פי‬ ‫צוי מוגדל" בשל "השבה מוקדמת" של הקר‬ ‫קע, כלומר רק אם בעל הקרקע ייאות לוותר‬ ‫עליה ללא עיכובים ותוך חודש מרגע הפקדת‬ ‫התכנית בוועדה המקומית לתכנון.‬ ‫אבל מה שאינו כתוב בחוק הוא שהפיצוי‬ ‫המוצע כיום מגוחך, ולכן גם המונח "פיצוי‬ ‫מוגדל" שמופיע בנוסח החוק הוא זריית חול‬ ‫בעיניים. אם ניקח, לשם השוואה, אדם שעבד‬ ‫05 שנה במקום עבודה ואז מפוטר, ללא ששו‬ ‫למו לו זכויותיו, קרי פיצויים, פנסיה וכו', הרי‬ ‫ברור שהיה מקבל את כל זכויותיו אם היה‬ ‫פונה לבית הדין לעבודה. במקרה של החוק‬ ‫הנוכחי, חקלאי שלוקחים לו את הקרקע ולוק‬ ‫חים לו את פרנסתו לתמיד, האם לא מגיע לו‬ ‫פיצוי הוגן?‬ ‫אי ניצול הקרקעות‬ ‫הוא אשמת הממשלה‬ ‫אין חולק על כך שהמצב הקיים - בו הליכי‬ ‫פדיון הקרקע מחוכרים חקלאים או בעלי זכו‬ ‫יות אחרים נמשכים שנים רבות ומהווים מעכב‬ ‫משמעותי לשיווק מתחמי קרקע לדיור – הוא‬ ‫אינו נכון. אבל המצב בשטח מראה, שהממשלה‬ ‫כושלת מזה שנים בניצול משאבי הקרקע שכן‬ ‫קיימים. לראיה, עד היום לא בנתה הממשלה‬ ‫החוק הוא הכרזה על החקלאים כפולשים והפיכתם‬ ‫לעבריינים. הצעת החוק מבקשת לקדם השבתם למדינה‬ ‫של מקרקעין המוחזקים על ידי מי שחלה עליו חובת‬ ‫ההשבה למדינה, מתוך צורך להתמודד עם מחירי הדיור‬ ‫ועם הצורך להגדלת מצאי הדיור בארץ. אבל החוק‬ ‫במתכונתו הנוכחית מתעלם מזכויות קנייניות בקרקע‬ ‫ובעצם מוחק אותן. כך נוהגות דיקטטורות‬ ‫21 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫במרבית הקרקעות שניתנו לה על ידי הקיבו‬ ‫צים במסגרת הסדר הקיבוצים, משנות ה-09'!‬ ‫המגזר החקלאי תמיד היה נכון לתרום ותמיד‬ ‫תרם לפיתוחה ולבינויה של מדינת ישראל.‬ ‫אבל במקרה של החוק החדש, נציגי הממש‬ ‫לה לא טרחו להתייעץ עם נציגי ההתיישבות.‬ ‫יוזמי החקיקה מצפים לשיתוף פעולה בעוד הם‬ ‫עצמם אינם משתפים את המתיישבים בפתרון‬ ‫הולם שיהיה הוגן לכל.‬ ‫וכך, במקום לכונן תכנית לאומית להתייש‬ ‫בות, שיש בה הכרה בחשיבות המרחב הכפרי,‬ ‫המדינה יוצרת מציאות שתהיה בכייה לדו‬ ‫רות ומחליטה על הפקעה של קרקעות לצורך‬ ‫קידום בינוי בשטחים הפתוחים, מבלי לקחת‬ ‫בחשבון את חשיבותו של המרחב הכפרי לכל‬ ‫כלה, לתיירות ולשמירה על איכות הסביבה.‬ ‫המציאות התכנונית שתיווצר אינה הגיונית,‬ ‫מבחינה כלכלית וחברתית, אבל הנזק הכי‬ ‫גדול בה הוא למגזר החקלאים.‬ ‫העובדת היא האשמה במצב הדיור ובמחיריו‬ ‫היקרים ולכן כדאי להפוך אותנו לעבריי‬ ‫נים אם לא ניאות להשיב, תוך זמן קצר, את‬ ‫הקרקע ב"מתחמי הדיור" שיוכרזו בהצעה.‬ ‫המדינה הופכת אותנו לפולשים על קרקעות‬ ‫שלנו: החוק מתעלם לחלוטין מזכויות חוק‬ ‫תיות, מזכויות קניין, מזכויות חכירה. החוק‬ ‫מוחק באבחה אחת את ההיסטוריה של ההת‬ ‫יישבות על הקרקע.‬ ‫במקום לראות הכול דרך החור שבגרוש,‬ ‫יש לגבש תכנית לאומית למרחב הכפרי. אנו‬ ‫קוראים לממשלה לזנוח את הדהירה חסרת‬ ‫התוחלת אחר מקסמי שווא, שלא יקלו על‬ ‫מצוקת הדיור, ובמקום להפוך את המגזר הכפ‬ ‫רי לשעיר לעזאזל, להבין שבו נמצא דווקא‬ ‫הפתרון. תכנית לאומית לכפר תעניק פתרו‬ ‫נות לא רק למצוקות דיור אלא גם לכלכלה,‬ ‫לתיירות ולאיכות הסביבה. המרחב הכפרי הוא‬ ‫המפתח לקידום תעשייה וחקלאות.‬ ‫המגזר החקלאי היה תמיד בן שיח להידברות,‬ ‫אבל יתנגד לבריונות שלטונית. בכוונת האי‬ ‫חוד החקלאי להילחם בחוק במישור המשפטי‬ ‫והציבורי.‬ ‫הכותב עו"ד ומזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי‬ ‫מחיקת המורשת‬ ‫ההיסטורית‬ ‫נזק טמון בצו לסילוק יד כנגד הסרבנים,‬ ‫שנקבע כי יופעל אם הקרקע לא תפונה תוך‬ ‫06 יום מיום מסירת הצו. מי שיראה עצמו‬ ‫נפגע מהצו רשאי אמנם לפנות לבית משפט‬ ‫שלום עד מועד הסילוק והפינוי כדי להוכיח‬ ‫את זכותו להחזיק בקרקע להשבה, אבל בהצ‬ ‫עת החוק נכתב, כי פנייה לבית המשפט לפי‬ ‫סעיף זה לא תעכב את ביצוע הצו!‬ ‫עד היום, סכסוכים על קרקעות נידונים‬ ‫בבית המשפט המחוזי משום שעניינם סוגיות‬ ‫עקרוניות וזכויות קנייניות, כך שהממשלה‬ ‫בהצעתה החדשה מכופפת את החוק ובפועל,‬ ‫מייתרת אותו. עוד קובע החוק החדש, כי העו‬ ‫נש למי שמחזיק בקרקע בניגוד לצו שניתן‬ ‫דינו יהיה שנתיים מאסר או קנס. האם המדינה‬ ‫באמת מתכוונת לאסור מאות חקלאים? הרי‬ ‫אין מי שיסכים להליכים בריוניים שכאלה‬ ‫שמוחקים את מורשתו ההסטורית, את עמל‬ ‫כפיו ואת זכויותיו במחי יד.‬ ‫החוק אינו חוקתי ובכוונתנו להיאבק בו‬ ‫בכל תוקף ולהגיש נגדו עתירה לבג"צ. מת‬ ‫ברר שאליבא דממשלת ישראל, ההתיישבות‬ ‫יוזם החוק, השר יאיר לפיד. הפיצוי המוצע כיום‬ ‫מגוחך, ולכן גם המונח "פיצוי מוגדל" שמופיע‬ ‫בנוסח החוק הוא זריית חול בעיניים‬ ‫צילום: פלאש 09‬
‫משתלת שתילי גפן‬ ‫בפיקוח הגנת הצומח‬ ‫יקבי גולדברג בע“מ כפר נטר‬ ‫41.2.02‬ ‫|| 31‬
‫כך זה התחיל‬ ‫בית הפרדסן. המשרד‬ ‫והצרכנייה מוקמו בקומה‬ ‫התחתונה, בקומה העליונה‬ ‫ישבו הנוטרים‬ ‫צילום: חיים ישורון 3002‬ ‫חבלי הגאולה של בני גאולים‬ ‫כ-07 נשים וגברים חברי ארגון בני גאולים, שהכשירו את עצמם לעבודת אדמה עוד‬ ‫בגרמניה ובצ'כוסלובקיה, היו להוטים להגשים את חלומם: להיות חקלאים בארץ ישראל.‬ ‫ב-71 בנובמבר 8391 הם עלו על הקרקע ב"אחוזת דוד", דרומית לכפר יונה, ובאותו יום‬ ‫החלו שבע השנים הקשות של החברים, שהסתיימו בקליטתם בכפר ידידיה‬ ‫עמרם קליין‬ ‫לפני 57 שנה, ב-71 בנובמבר 8391, עלה‬ ‫ארגון בני גאולים על קרקע דרומית לכפר‬ ‫יונה, בשטח שנקרא אז "אחוזת דוד". זו‬ ‫הייתה התיישבות חריגה במתכונתה והר‬ ‫בה קשיים המתינו בשטח למתיישבים. חברי‬ ‫הארגון, כ-07 נשים וגברים, עלו מגרמניה‬ ‫ומצ'כוסלובקיה והתגוררו באופן זמני בטירת‬ ‫שלום, שכונה של המושבה נס ציונה.‬ ‫"אחוזת דוד", שטח אדמה שנרכש על ידי‬ ‫משפחת פלטניק ב-5391, נקראה בשם זה‬ ‫לכבוד האב, דוד פלטניק, שהיה איש עסקים‬ ‫בתחום החקלאות ברוסיה, אז תושב פתח תק‬ ‫ווה. באחוזה היה פרדס ששטחו 073 דונם, כרם‬ ‫ענבים שהתפרס על פני כ-05 דונם ושדה בור‬ ‫המיועד לגידולים נוספים.‬ ‫דוד פלטניק עלה ארצה ב-1191 עם אשתו‬ ‫וארבעת בניו – טוביה, יעקב, יוסף ואדולף.‬ ‫ב-2191 היגרו ארבעת הבנים לברזיל ושם‬ ‫עשו חיל בעסקי מסחר שונים. ב-2391 חזר‬ ‫האח טוביה )0981-2791( עם משפחתו ארצה.‬ ‫ב-0791 פרסם הבן טוביה ספר בשם "בנתיבי‬ ‫הנדודים" ובו הוקדש פרק 33 לקשר עם בני‬ ‫41 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫גאולים.‬ ‫באפריל 6391 פרץ המרד הערבי )"המאור‬ ‫עות"( כמחאה נגד גלי העלייה החמישית‬ ‫שהגיעו ארצה ונגד היישובים הרבים שהוק‬ ‫מו בעקבותיה. הפרדס נשמר על ידי שלושה‬ ‫נוטרים שנשכרו על ידי משפחת פלטניק, אך‬ ‫ב-41 באוגוסט 83' הצליחו הפורעים לחדור‬ ‫אליו וגדעו בו 028 עצי לימון.‬ ‫בני המשפחה ההמומים הגיעו למסקנה, כי‬ ‫רצוי ליישב במקום קבוצת מתיישבים שתע‬ ‫בד את השטח ותפגין נוכחות קבועה, שעשויה‬ ‫להרתיע התנכלויות נוספות. המשפחה פנתה‬ ‫לסוכנות היהודית ולמרכז החקלאי והציעה, כי‬ ‫המתיישבים יעבדו את השטח והכנסתם תבוא‬ ‫ממכירת יבולי הפרדס והכרם ומגידול ירקות.‬ ‫על פי הצעתם, לאחר פרק זמן שיוסכם עליו,‬ ‫יהפוך המקום למושב עובדים לכל דבר.‬ ‫שניים-שלושה גרעיני התיישבות דחו את‬ ‫ההצעה. כנראה לא רצו לשמש פועלים חקל‬ ‫איים ללא שכר אצל מעסיק פרטי, אולם חברי‬ ‫בני גאולים, שהיו להוטים לעלות על הקרקע‬ ‫ולהגשים את חלומם להיות חקלאים בארץ‬ ‫ישראל, החליט לקבל את ההצעה. בני גאולים‬ ‫הכשירו את עצמם לעבודת אדמה עוד בגרמ‬ ‫ניה ובצ'כוסלובקיה ולמדו לטפל בפרות, לח‬ ‫רוש ולזרוע אם כי, כנראה, לא למדו להתמודד‬ ‫עם גידולי יבלית אין-סופיים...‬ ‫ב-22 באוקטובר 83', לקראת העלייה לקר‬ ‫קע, נבחרו שישה חברים לוועד הארגון: יצחק‬ ‫שנאפס, גינטר הירשפלד, פאול אנגרס, דני‬ ‫אל שטראוס, קורט פרידלנדר ופריץ רוזנברג.‬ ‫שלושת האחרונים יעזבו את היישוב בשנים‬ ‫הקרובות למרבה הצער. החוזה נחתם ב-8 בנו‬ ‫במבר, ומטעם בני גאולים חתמו יצחק שנאפס‬ ‫)אלגור( ודניאל שטראוס. סוכם, כי ב-1 בי‬ ‫נואר 34' תסתיים ההתקשרות, הקבוצה תה‬ ‫פוך למושב עובדים וכל מתיישב יקבל חלקת‬ ‫אדמה משלו.‬ ‫תשובה לליל הבדולח‬ ‫תשעה ימים לאחר חתימת ההסכם, ב-71‬ ‫בנובמבר, התקיים טקס העלייה על הקרקע.‬ ‫כנהוג בטקסים אלו, השמיעו את ברכותיהם‬ ‫זלמן מסחרי מהמרכז החקלאי, טוביה פלטניק,‬ ‫משה פישלר מטעם תנועת המושבים ועוד. גם‬ ‫נתן אקסלרוד, איש "יומני כרמל", הגיע לטקס‬ ‫עם המסרטה. המתיישבים היו גאים במיוחד,‬ ‫כי ראו בעלייתם לקרקע תשובה לאירועי ליל‬ ‫הבדולח הנוראים שאירעו שבוע קודם לכן‬ ‫בגרמניה.‬ ‫בקבוצת המתיישבים היו 51 גברים ושתי‬ ‫נשים. מסיבות שונות, יתר המתיישבים הגיעו‬ ‫רק במארס 0491. המתיישבים התגוררו באר‬ ‫בעה צריפים ובכל אחד מהם היו חמישה חדרי‬ ‫מגורים, חדר האוכל והמטבח היו משותפים.‬ ‫המשרד והצרכנייה מוקמו בקומה התחתונה‬ ‫של "בית הפרדסן", בניין אבן בן שתי קומות,‬ ‫ובקומה העליונה ישבו הנוטרים.‬ ‫המשק כלל 71 סוסים ופרדים, ארבע פרות,‬ ‫31 עזים ותיש ו-361 תרנגולות. ב-41 בפב‬ ‫רואר 93', לפני 57 שנים, נחתם הסכם נוסף‬ ‫בין משפחת פלטניק לבני גאולים ולפיו‬ ‫תמכור המשפחה למתיישבים כ-521 דונם.‬ ‫באוקטובר של אותה שנה קיבלו המתיישבים‬ ‫אלף דונם נוספים לשם עיבוד גידולי ירקות‬ ‫ואחרים, ורק ב-22 במאי 0491 התקבל מקרן‬
‫ב-22 באוקטובר 83', לקראת העלייה לקרקע, נבחרו‬ ‫שישה חברים לוועד הארגון: יצחק שנאפס, גינטר‬ ‫הירשפלד, פאול אנגרס, דניאל שטראוס, קורט פרידלנדר‬ ‫ופריץ רוזנברג. שלושת האחרונים יעזבו את היישוב‬ ‫בשנים הקרובות. החוזה נחתם ב-8 בנובמבר, ומטעם בני‬ ‫גאולים חתמו יצחק שנאפס )אלגור( ודניאל שטראוס.‬ ‫סוכם, כי ב-1 בינואר 34' תסתיים ההתקשרות והקבוצה‬ ‫תהפוך למושב עובדים‬ ‫קיימת לישראל האישור להסכם.‬ ‫בשנה הראשונה התנהלו העניינים בצורה‬ ‫סבירה. המתיישבים עיבדו בחריצות את הפ‬ ‫רדס ואת הכרם, אבל אט-אט החלו להיווצר‬ ‫בעיות שונות. הפרדס והכרם נזקקו להשקעות‬ ‫כספיות שונות והמתיישבים פנו למשפחת‬ ‫פלטניק ולמוסדות שונים בבקשה לעזרה, אך‬ ‫הכסף בושש לבוא.‬ ‫בנוסף על כל הקשיים, ב-93.9.1 פרצה מל‬ ‫חמת העולם השנייה וייצוא פרי ההדר לחו"ל‬ ‫נחסם כמעט לגמרי ולכל הפרדסנים בארץ,‬ ‫כולל בני גאולים, נרשמו הפסדים גדולים.‬ ‫מתיישבים רבים החלו לעזוב את הנקודה‬ ‫חסרת המזל. טוביה פלטניק ונציגיו בשטח,‬ ‫גיסו מרדכי סירקיס מפתח תקווה ומנהל הפ‬ ‫רדס יחזקאל אלפרוביץ' )שהוכתר בספרו של‬ ‫פלטניק, משום מה, בתואר "אגרונום"( הביעו‬ ‫את מורת רוחם מהמתרחש.‬ ‫ב-0491.7.41 שיגר טוביה פלטניק מכתב‬ ‫תלונה בן 02 סעיפים לאברהם הרצפלד, מז‬ ‫כיר המרכז החקלאי, בקשר לטיפול בפרדס‬ ‫ובו טען, למשל, כי לא הורדו הזיזים )הענפים‬ ‫היבשים( מהעצים ולא בוצע זיבול בזבל כימי.‬ ‫לא ידוע מה היה ההסבר של בני גאולים, אבל‬ ‫ברור שהייתה שם בעיה של תקציב. בין היתר,‬ ‫לא היה מספיק כסף לרכישת זבל כימי ולמזון‬ ‫לסוסים, שבלעדיהם, לא התאפשר לצאת לח‬ ‫ריש או להובלות שונות.‬ ‫העימותים של בני משפחת פלטניק, אנשי‬ ‫עסקים מנוסים, עם חברי בני גאולים הצעי‬ ‫רים נמשכו. ב-62 ביולי 24' נערכה פגישת‬ ‫פשרה, כנראה בתל אביב, ובה הוסדרו נושאים‬ ‫שונים הקשורים בשטחי הפרדס ובתחזוקת‬ ‫הבאר ו"בית הפרדסן". זכותם של בני משפחת‬ ‫פלטניק הייתה לשמור על ערך רכושם, אך אין‬ ‫זה ברור מדוע דרשו גם לסלק את השפנייה‬ ‫שהקימו בני גאולים ליד הבניין. בשר השפן‬ ‫אינו כשר כידוע, אך תמוה הדבר מדוע הועלה‬ ‫סעיף זה חצי שנה לפני תום חוזה ההתקשרות‬ ‫עם בני גאולים...‬ ‫הקשיים היו גדולים‬ ‫לילו אנגרס )19(, כיום חברת כפר ידידיה,‬ ‫היא האחרונה מבני גאולים שחיה שם, לשמחת‬ ‫:‬ ‫)5491.11.01(‬ ‫בני משפחתה וחבריה. היא אם לוורדה ולאיתן‬ ‫וסבתא לחמישה נכדים ונכדות ולשישה ני‬ ‫נים. היא יודעת לספר, כי הקשיים היו גדו‬ ‫לים. כולם עבדו קשה וכסף למחייה היה חסר‬ ‫תמיד.‬ ‫אפילו טלפון לא היה ביישוב. בקיץ 3491,‬ ‫למשל, כאשר עמדה ללדת את בתה הבכורה,‬ ‫היה צורך להזעיק מונית כדי להעביר אותה‬ ‫לבית החולים בילינסון בפתח תקווה. פאול‬ ‫בעלה וחבר נוסף, אבא רוזטנשטיין, נסעו בע‬ ‫גלה לתחנת המשטרה בבית ליד כדי לטלפן‬ ‫משם. בכניסה עמדו שני חיילים הודים, שס‬ ‫ירבו לתת להם להיכנס. החיילים ידעו רק אנ‬ ‫גלית ושני היקים רק גרמנית וקצת עברית.‬ ‫למזלם, היו לפאול כישורי חקיינות והוא,‬ ‫כנראה, הכניס את הכובע שלו לתוך החולצה‬ ‫ואז החיילים הבינו שמדובר באישה בהריון...‬ ‫המונית הגיעה ונולדה ורדה, היום תושבת חו‬ ‫לון, אם לשלושה וסבתא לשישה נכדים.‬ ‫ב-1491 נפתח ביישוב גן ילדים. החברה רות‬ ‫ראונר שימשה גננת וטיפלה במסירות בילדים‬ ‫יחזקאל קסל, שני אלנשטיין וחנה כץ. מאוחר‬ ‫יותר, הצטרפו אילנה לב, צורי גולדשמיט )גל(‬ ‫ומיכה לוי, שני האחרונים הם חברי כפר ידי‬ ‫דיה.‬ ‫תכניות שאינן ניתנות‬ ‫להגשמה‬ ‫ב-11 במארס 2491 משגרים אליעזר קפלן‬ ‫)לימים שר האוצר הראשון של מדינת ישראל(‬ ‫והאגרונום דוד שטרן, שניהם ממחלקת ההת‬ ‫יישבות של הסוכנות היהודית, מכתב ליוסף‬ ‫העימותים של בני משפחת פלטניק, אנשי עסקים‬ ‫מנוסים, עם חברי בני גאולים הצעירים נמשכו. ב-62 ביולי‬ ‫24' נערכה פגישת פשרה, כנראה בתל אביב, ובה הוסדרו‬ ‫נושאים שונים הקשורים בשטחי הפרדס ובתחזוקת‬ ‫הבאר ו"בית הפרדסן". זכותם של בני משפחת פלטניק‬ ‫הייתה לשמור על ערך רכושם, אך אין זה ברור מדוע‬ ‫דרשו גם לסלק את השפנייה שהקימו בני גאולים ליד‬ ‫הבניין. בשר השפן אינו כשר כידוע, אך תמוה הדבר מדוע‬ ‫הועלה סעיף זה חצי שנה לפני תום חוזה ההתקשרות עם‬ ‫בני גאולים...‬ ‫וייץ, מנהל קק"ל, ובו הם כותבים: "במקום לד‬ ‫גול בשם הציוניות... מוטב היה שאנו לא ניתן‬ ‫מקום לנצל את החלוציות של אותם צעירים‬ ‫המוכנים לקורבנות ולהוליך אותם שולל עם‬ ‫תכניות שאינן ניתנות להגשמה..."‬ ‫ב-8 במאי באותה שנה שיגר יו"ר הוועד,‬ ‫יצחק אלגור, תזכיר למרכז החקלאי ובו פירט‬ ‫את הקשיים הכספיים של בני גאולים. בין יתר‬ ‫הדברים במכתבו, אלגור כותב "על סמך הנ"ל‬ ‫)פירוט הבעיות( וניסיוננו מוכרח היה להתהוות‬ ‫הרושם שלא נבדקו מצדכם מראש כל השאלות‬ ‫והבעיות הקשורות עם הקמת הכפר )שלנו(.‬ ‫האסיפה הכללית של בני גאולים מ-2491.5.7,‬ ‫החליטה בין היתר על שלוש נקודות:‬ ‫א. אישור ארגוננו להתיישבות על ידי הסוכ‬ ‫נות היהודית.‬ ‫ב. על עריכת תכנית סופית לתכנית מעבר‬ ‫למשק )לכל חבר(.‬ ‫ג. במקרה שהוועדה, שעל בואה הודעתם, לא‬ ‫תוכל לערוך תכניות עבורנו בנקודה זו )אנחנו‬ ‫דורשים( קביעת מקום אחר להתיישבות וה‬ ‫עברתנו לשם".‬ ‫התשובה למכתב הזה התמהמהה להגיע.‬ ‫מרטין קליין )1191-6002(. השיחות התנהלו‬ ‫בעברית מעורבת בגרמנית ושני הצדדים מצאו‬ ‫מהר שפה משותפת‬ ‫)1191-6002(‬ ‫תשובה שלילית על שאלת‬ ‫הקיום‬ ‫ביום הראשון בשנת 3491 הסתיים החוזה‬ ‫בין משפחת פלטניק לבני גאולים. החברים‬ ‫המשיכו לעבוד בפרדס ולגדל ירקות בשט‬ ‫חים שונים, וכן עסקו בעבודות חוץ בעין ורד‬ ‫ובמושבים אחרים ובמחנה צבאי ליד כפר יונה.‬ ‫הם ציפו שתתבצע חלוקת השטח לחלקות ול‬ ‫בניין בתי מגורים לכל משפחה, אבל התהלי‬ ‫כים הללו לא התקדמו כראוי. כמו כן, נוצר‬ ‫צורך לקדוח באר נוספת עבור השקאת שטחי‬ ‫הירקות, כי הבאר הקודמת נשארה בפרדס של‬ ‫משפחת פלטניק.‬ ‫ב-71 ביולי כותב היו"ר אלגור למחלקת‬ ‫ההתיישבות, כי באסיפת החברים שהתקיימה‬ ‫שבוע קודם לכן, ב-01 ביולי, הוחלט "שאם לא‬ ‫תתקבל תשובה בנושא הבאר עד ל-3491.8.1,‬ ‫יראה בזה ארגון בני גאולים תשובה שלילית‬ ‫על פתרון שאלת קיומו פה בנקודה ויוכרח‬ ‫להוציא את המסקנות מזה!!!".‬ ‫עברה שנה של התמודדות בלתי פוסקת עם‬ ‫קשיים כספיים ואחרים. ב-01 בנובמבר 4491‬ ‫כותב היו"ר יצחק אלגור למחלקת ההתיישבות:‬ ‫"נמסר לבני גאולים כי קיימת תכנית לעבור‬ ‫לביתן אהרון בעמק חפר והננו להודיעכם כי‬ ‫אנו מוכנים לעבור. כמו כן, מוכנים להישאר‬ ‫במקום וכל זאת בתנאי אחד: לגשת מיד הן‬ ‫בביתן אהרון והן אם נישאר בגאולים לפעולה‬ ‫ממשית היינו להקמת הבתים".‬ ‫במרכז החקלאי לא ראו בעין יפה את האפ‬ ‫שרות למעבר לביתן אהרון, שהשתייך לארגון‬ ‫הכפרים השיתופיים )שקדם לתנועת האיחוד‬ ‫החקלאי של היום(, והעדיפו את כפר ידי‬ ‫דיה, שרוב תושביו עולים מגרמניה והשתייך‬ ‫לתנועת המושבים שזוהתה עם מפא"י ההיס‬ ‫טורית...‬ ‫" יידע את‬ ‫יצחק אלגור )5191-3891(. יו"ר הוועד, " 34.21.01‬ ‫המרכז החקלאי בקשיים הכספיים של בני גאולים‬ ‫"טלמון" של עולי תימן כדי ליישב אותם‬ ‫באתר גאולים )בגרעין טלמון טיפל עסקן‬ ‫צעיר ונמרץ, ישראל ישעיהו, לימים שר הדו‬ ‫אר ויו"ר הכנסת(.‬ ‫ב-8 במאי 5491 הסתיימה מלחמת העולם‬ ‫השנייה באירופה והיישוב בא"י ציפה לעתיד‬ ‫טוב יותר. ב-82 ביוני 54' כותב רענן וייץ,‬ ‫‬‫מזכיר מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית,‬ ‫העניינים מתחילים לזוז‬ ‫המוסדות התחילו במגעים עם הוועד החדש‬ ‫של כפר ידידיה, שנבחר בנובמבר 4491 וכלל‬ ‫את היו"ר מרטין קליין )אביו המנוח של מחבר‬ ‫כתבה זו(, אגון פרידמן וליאו היילברון כדי‬ ‫לבצע את המעבר במרוצת 5491. במקביל,‬ ‫המוסדות החלו לנהל משא ומתן עם גרעין‬ ‫תכנית שיבוץ המשקים לבני גאולים בכפר‬ ‫ידידיה )5491.11.01(. בהתחלה שוכנו כדיירי‬ ‫משנה בבתי תושבים ובמבני משק הכין: יוסף‬ ‫אובספלד‬ ‫41.2.02‬ ‫|| 51‬ ‫:‬
קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14
קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14
קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14
קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14
קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14
קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14
קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14
קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14
קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14

Empfohlen

קו למושב, גיליון 784 23/05/13
קו למושב, גיליון 784 23/05/13קו למושב, גיליון 784 23/05/13
קו למושב, גיליון 784 23/05/13eshaki
 
בדרום השרון - עיתון המועצה המקומית דרום השרון, גיליון 75 - ינואר 2014
בדרום השרון - עיתון המועצה המקומית דרום השרון, גיליון 75 - ינואר 2014בדרום השרון - עיתון המועצה המקומית דרום השרון, גיליון 75 - ינואר 2014
בדרום השרון - עיתון המועצה המקומית דרום השרון, גיליון 75 - ינואר 2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 813 - 12/12/13
קו למושב, גיליון 813 - 12/12/13קו למושב, גיליון 813 - 12/12/13
קו למושב, גיליון 813 - 12/12/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 815 - 26/12/13
קו למושב, גיליון 815 - 26/12/13קו למושב, גיליון 815 - 26/12/13
קו למושב, גיליון 815 - 26/12/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 808 -7/11/2013
קו למושב, גיליון 808 -7/11/2013 קו למושב, גיליון 808 -7/11/2013
קו למושב, גיליון 808 -7/11/2013 eshaki
 
קו למושב, גיליון 814 - 19/12/13
קו למושב, גיליון 814 - 19/12/13קו למושב, גיליון 814 - 19/12/13
קו למושב, גיליון 814 - 19/12/13eshaki
 
מכתב הבלוגרים לגלעד ארדן - הפרטת הקרקעות
מכתב הבלוגרים לגלעד ארדן - הפרטת הקרקעותמכתב הבלוגרים לגלעד ארדן - הפרטת הקרקעות
מכתב הבלוגרים לגלעד ארדן - הפרטת הקרקעותHanan E. Levy
 
קו למושב, גיליון מס׳ 824 - 27/02/2014
קו למושב, גיליון מס׳ 824 - 27/02/2014קו למושב, גיליון מס׳ 824 - 27/02/2014
קו למושב, גיליון מס׳ 824 - 27/02/2014eshaki
 

Empfohlen

קו למושב, גיליון 784 23/05/13
קו למושב, גיליון 784 23/05/13קו למושב, גיליון 784 23/05/13
קו למושב, גיליון 784 23/05/13eshaki
 
בדרום השרון - עיתון המועצה המקומית דרום השרון, גיליון 75 - ינואר 2014
בדרום השרון - עיתון המועצה המקומית דרום השרון, גיליון 75 - ינואר 2014בדרום השרון - עיתון המועצה המקומית דרום השרון, גיליון 75 - ינואר 2014
בדרום השרון - עיתון המועצה המקומית דרום השרון, גיליון 75 - ינואר 2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 813 - 12/12/13
קו למושב, גיליון 813 - 12/12/13קו למושב, גיליון 813 - 12/12/13
קו למושב, גיליון 813 - 12/12/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 815 - 26/12/13
קו למושב, גיליון 815 - 26/12/13קו למושב, גיליון 815 - 26/12/13
קו למושב, גיליון 815 - 26/12/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 808 -7/11/2013
קו למושב, גיליון 808 -7/11/2013 קו למושב, גיליון 808 -7/11/2013
קו למושב, גיליון 808 -7/11/2013 eshaki
 
קו למושב, גיליון 814 - 19/12/13
קו למושב, גיליון 814 - 19/12/13קו למושב, גיליון 814 - 19/12/13
קו למושב, גיליון 814 - 19/12/13eshaki
 
מכתב הבלוגרים לגלעד ארדן - הפרטת הקרקעות
מכתב הבלוגרים לגלעד ארדן - הפרטת הקרקעותמכתב הבלוגרים לגלעד ארדן - הפרטת הקרקעות
מכתב הבלוגרים לגלעד ארדן - הפרטת הקרקעותHanan E. Levy
 
קו למושב, גיליון מס׳ 824 - 27/02/2014
קו למושב, גיליון מס׳ 824 - 27/02/2014קו למושב, גיליון מס׳ 824 - 27/02/2014
קו למושב, גיליון מס׳ 824 - 27/02/2014eshaki
 
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014
קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014 קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014
קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014 eshaki
 
קו למושב, גליון 827 - 20/03/14
קו למושב, גליון 827 - 20/03/14קו למושב, גליון 827 - 20/03/14
קו למושב, גליון 827 - 20/03/14eshaki
 
קו למושב, גליון 826 - 13/03/14
קו למושב, גליון 826 - 13/03/14קו למושב, גליון 826 - 13/03/14
קו למושב, גליון 826 - 13/03/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14
קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14
קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14
קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14
קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14
קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14
קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014
קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014
קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14
קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14
קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014
קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014
קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014
קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014
קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13
קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13
קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13
קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13
קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13
קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13
קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13
קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13
קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 807 -31/10/13
קו למושב, גיליון 807 -31/10/13קו למושב, גיליון 807 -31/10/13
קו למושב, גיליון 807 -31/10/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 806 -24/102013
קו למושב, גיליון 806 -24/102013קו למושב, גיליון 806 -24/102013
קו למושב, גיליון 806 -24/102013eshaki
 
מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013
מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013
מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013eshaki
 
קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13
קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13
קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13eshaki
 

Weitere ähnliche Inhalte

Mehr von eshaki

קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014
קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014 קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014
קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014 eshaki
 
קו למושב, גליון 827 - 20/03/14
קו למושב, גליון 827 - 20/03/14קו למושב, גליון 827 - 20/03/14
קו למושב, גליון 827 - 20/03/14eshaki
 
קו למושב, גליון 826 - 13/03/14
קו למושב, גליון 826 - 13/03/14קו למושב, גליון 826 - 13/03/14
קו למושב, גליון 826 - 13/03/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14
קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14
קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14
קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14
קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14
קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14
קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014
קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014
קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14
קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14
קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14eshaki
 
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014
קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014
קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014
קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014
קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014eshaki
 
קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13
קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13
קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13
קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13
קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13
קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13
קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13
קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13
קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 807 -31/10/13
קו למושב, גיליון 807 -31/10/13קו למושב, גיליון 807 -31/10/13
קו למושב, גיליון 807 -31/10/13eshaki
 
קו למושב, גיליון 806 -24/102013
קו למושב, גיליון 806 -24/102013קו למושב, גיליון 806 -24/102013
קו למושב, גיליון 806 -24/102013eshaki
 
מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013
מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013
מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013eshaki
 
קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13
קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13
קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13eshaki
 

Mehr von eshaki (20)

קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
 
קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014
קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014 קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014
קו למושב, גיליון 9828 -27/03/2014
 
קו למושב, גליון 827 - 20/03/14
קו למושב, גליון 827 - 20/03/14קו למושב, גליון 827 - 20/03/14
קו למושב, גליון 827 - 20/03/14
 
קו למושב, גליון 826 - 13/03/14
קו למושב, גליון 826 - 13/03/14קו למושב, גליון 826 - 13/03/14
קו למושב, גליון 826 - 13/03/14
 
קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14
קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14
קו למושב, גיליון 825 - 06/03/14
 
קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14
קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14
קו למושב, גיליון 822 - 13/02/14
 
קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14
קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14
קו למושב, גיליון 821 - 06/02/14
 
קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014
קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014
קו למושב, גיליון 820 - 30/1/2014
 
קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14
קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14
קו למושב, גיליון 819 - 23/1/14
 
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014
 
קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014
קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014
קו למושב, גיליון 817 - 09/01/2014
 
קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014
קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014
קו למושב, גיליון 816 - 02/01/2014
 
קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13
קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13
קו למושב, גיליון 812 - 05/12/13
 
קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13
קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13
קו למושב, גיליון 811 - 28/11/13
 
קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13
קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13
קו למושב, גיליון 810 - 21/11/13
 
קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13
קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13
קו למושב, גיליון 809 - 14/11/13
 
קו למושב, גיליון 807 -31/10/13
קו למושב, גיליון 807 -31/10/13קו למושב, גיליון 807 -31/10/13
קו למושב, גיליון 807 -31/10/13
 
קו למושב, גיליון 806 -24/102013
קו למושב, גיליון 806 -24/102013קו למושב, גיליון 806 -24/102013
קו למושב, גיליון 806 -24/102013
 
מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013
מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013
מגזין צור יצחק מס' 6 - אוקטובר 2013
 
קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13
קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13
קו למושב, גיליון 805 - 17/10/13
 

קו למושב, גיליון 823 - 20/02/14

  • 1. ‫שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ˆ מס' 328 ˆ 02 בפברואר 4102 ˆ כ' באדר א' תשע"ד‬ ‫08 שנות‬ ‫חקלאות,‬ ‫בדיוק‬ ‫כמו כביש‬ ‫צילום: פלאש 09‬ ‫"אם מחזיק הקרקע לא‬ ‫ישתף פעולה - המדינה‬ ‫תיטול את הקרקע ותפצה‬ ‫אותו - אבל לא בפיצוי‬ ‫מוגדל", אמר שר האוצר‬ ‫יאיר לפיד בדיון בווד"לים‬ ‫בוועדת הפנים של הכנסת.‬ ‫לשאלת מוטי דלג'ו, האם‬ ‫המדינה באמת תפנה‬ ‫חקלאים שיושבים 08 שנה‬ ‫על קרקע ומעבדים אותה,‬ ‫ללא פיצוי הולם, השיב‬ ‫השר: נפנה חקלאים בדיוק‬ ‫כמו שאנו מפקיעים קרקע‬ ‫לסלילת כביש‬ ‫סיון שדמון « עמ' 4‬ ‫‪w w w. m e t ro . c o . i l‬‬
  • 2. ‫חדשות‬ ‫תוכן‬ ‫דרור יוסף‬ ‫■  עורך דרור יוסף‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫■  סגן עורך סיון שדמון‬ ‫‪sivvan@gmail.com‬‬ ‫■ מנהלת עיתון‬ ‫עדנה זיו‬ ‫■ כתבים חני סולומון,‬ ‫עו"ד אפרת חקיקת,‬ ‫יבל ברקאי, עו"ד איילת רייך-‬ ‫מיכאלי, מירי דג, זהר נוי, אבי‬ ‫אובליגנהרץ, בר-כוכבא‬ ‫מדרשי, דפנה מאור,‬ ‫טל חביב גליבטר‬ ‫■ גרפיקה מערכת‬ ‫שרה ראובן‬ ‫■ גרפיקה מודעות‬ ‫ניקולאי קולניק‬ ‫■ מזכירה והפקה‬ ‫יפית לוי‬ ‫‪yafit.levi@maariv.co.il‬‬ ‫טל' 8509632-370‬ ‫פקס' 8809632-370‬ ‫■ מזכירת הפקה סניף דרום‬ ‫מזי עזרא‬ ‫■ יועצי פרסום‬ ‫דניאלה גבאי, יעקב קניאל,‬ ‫אהובית פרידמן-להב,‬ ‫יורם טביבי‬ ‫■ מודעות לוח‬ ‫זוהר מלאכי‬ ‫■ מודעות‬ ‫‪kav_daf@maariv.co.il‬‬ ‫"קו למושב" גם באינטרנט:‬ ‫תנועת המושבים:‬ ‫‪www.tmoshavim.org.il‬‬ ‫תנועת האיחוד החקלאי:‬ ‫‪www.ihaklai.org.il‬‬ ‫חפשו אותנו בדף הפייסבוק:‬ ‫הזמן הירוק, קו למושב, יבול שיא,‬ ‫הרפת והחלב עיתוני המרחב הכפרי‬ ‫המערכת והמנהלה‬ ‫רח‘ קרליבך 2, ת“א‬ ‫כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לתרגם, לשדר‬ ‫בכל אמצעי, לאחסן במאגר מידע, לפרסם או להפיץ‬ ‫בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה.‬ ‫סיימתם לקרוא? אנא השליכו את הגיליון‬ ‫לפח המחזור הסמוך למקום מגוריכם.‬ ‫המילים‬ ‫שלכם‬ ‫בעיתון‬ ‫מורד הירדן ישוקם ב-02 מיליון ₪‬ ‫11 קילומטר לאורך הנהר, מסכר דגניה לנהריים,‬ ‫יפותחו לצורכי תיירות. בשלב הראשון, יורחב האפיק‬ ‫לשם חידוש זרימת המים. מכון שפכים שנבנה‬ ‫בביתניה יטהר ויסנן מי שפכים מטבריה ומעמק‬ ‫הירדן לצרכים חקלאיים‬ ‫בימים אלו החלו לפעול רשות‬ ‫ניקוז ונחלים כינרת, המשרד לה‬ ‫גנת הסביבה, רשות הטבע והגנים‬ ‫ורשות מקרקעי ישראל בפרויקט‬ ‫אקולוגי ותיירותי ייחודי לשיקום‬ ‫נהר הירדן, שבו ישקיעו 02 מיליון‬ ‫שקלים. תכנית השיקום תתבצע‬ ‫לאורך 11 קילומטר, מסכר דגניה‬ ‫לנהריים שמדרום לכינרת, במקטע‬ ‫היחיד שבו שתי גדותיו של הירדן‬ ‫נמצאות בתחומי מדינת ישראל.‬ ‫על אף חשיבותו מבחינה דתית‬ ‫והיסטורית, סבל נהר הירדן משנים‬ ‫של הזנחה ושימש כמוביל שפכים‬ ‫ומים מליחים של הכינרת. ספיקת‬ ‫המים במורד הירדן פחתה במידה‬ ‫ניכרת עם הקמת המוביל הארצי‬ ‫בשנות ה-06', וכתוצאה מכך, עלה‬ ‫ריכוז המליחות במים וגרם להכח‬ ‫דת צמחי בר, לפגיעה בבתי הגידול‬ ‫הטבעיים ולהשתלטות מיני צמחים‬ ‫מתפרצים, כגון: אשלים וקנים.‬ ‫תכנית השיקום החלה ביזמת‬ ‫רשות ניקוז ונחלים כינרת, המשרד‬ ‫להגנת הסביבה ורשות הטבע והג‬ ‫נים, במימון חמישה מיליוני שקלים‬ ‫מהקרן לשטחים פתוחים, שאפשרה‬ ‫את תחילת הביצוע. השלב הראשון‬ ‫של הפרויקט כולל פיתוח אקולו‬ ‫גי להחזרת הנוף הטבעי באמצעות‬ ‫הרחבת אפיק הנהר לרוחב 03 מט‬ ‫רים והעמקתו לשני מטרים וחצי,‬ ‫המאפשרת את חידוש זרימת המים‬ ‫בנפתולי הנהר. בנוסף, מתבצע‬ ‫מיתון גדות הנהר, שיאפשר השבת‬ ‫001 מיני צמחים טבעיים למערכת‬ ‫האקולוגית המתחדשת, שנאספו‬ ‫4‬ ‫סופ"ש שלא‬ ‫יישכח‬ ‫נופש רומנטי הסתיים‬ ‫באשפוז בבית החולים:‬ ‫צעירה נורתה ליד הצימר‬ ‫במושב חזון‬ ‫תחילת עבודות השיקום בנפתול בית זרע הצפוני. "אבן דרך ראשונה בשיקום‬ ‫הירדן הדרומי כולו"‬ ‫על פי סקר אקולוגי מקדים.‬ ‫כחלק מהתכנית רחבת ההיקף,‬ ‫נבנה מכון טיהור שפכים בבית‬ ‫ניה, שיקלוט את מי השפכים של‬ ‫טבריה ועמק הירדן, שיעברו תה‬ ‫ליכי טיהור וסינון ויוקצו לצרכים‬ ‫חקלאיים. במקביל, מתבצע פיתוח‬ ‫תיירותי לאורך 11 ק"מ, הכולל‬ ‫הסדרת מערכת שבילים להולכי‬ ‫רגל ולרכיבה על אופניים, נקודות‬ ‫תצפית, פינות פיקניק, הקמת חניון‬ ‫לילה לנופשים. בסיום הפרויקט‬ ‫יהפוך מורד הירדן - סכר דגניה‬ ‫לנהריים - לשמורת טבע, המאפ‬ ‫שרת כניסה רגלית למטיילים ללא‬ ‫תשלום ותהווה המשך לשמורת‬ ‫הטבע של נחל יבנאל.‬ ‫דרור פבזנר, אחראי לשיקום‬ ‫קוראים יקרים,‬ ‫"קו למושב" נכתב‬ ‫עבורכם. יש בו מקום‬ ‫לתגובותיכם על הכתבות‬ ‫המתפרסמות בו, למאמרי‬ ‫דעה, לסיפורים ולשירים‬ ‫שכתבתם, ואף לתמונות‬ ‫שלכדו את עיניכם ונשמרו‬ ‫במצלמתכם. כתבו את שם‬ ‫הצלם בשם קובץ התמונה,‬ ‫חתמו על מאמרים ועל‬ ‫יצירות ושלחו אל:‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫הטיית אפיק הנהר בנפתול בית זרע. האתגר: להחזיר את המופע הטבעי של הירדן‬ ‫צילומים: ציון כהן‬ ‫נחלי הצפון במשרד להגנת הסבי‬ ‫בה, המתגורר במושבה קדמת צבי:‬ ‫"מורד הירדן מהווה חלק מהשבר‬ ‫הסורי-אפריקאי המקשר בין שלוש‬ ‫יבשות שונות, ומכאן חשיבותו‬ ‫לקיום מגוון מינים. ברמה הארצית,‬ ‫נהר הירדן מהווה מסדרון אקולו‬ ‫גי המאפשר מעבר בין אוכלוס‬ ‫יות בעלי החיים וצמחים מהירדן‬ ‫הדרומי לכינרת ולירדן העליון".‬ ‫רן מולכו, מהנדס רשות ניקוז ונ‬ ‫חלים כינרת: "פרויקט מורד הירדן‬ ‫הנו נדבך נוסף במסגרת תפקידנו,‬ ‫במטרה להחיות את הנחלים וג‬ ‫דותיהם. שיקום מורד הירדן הנו‬ ‫אבן דרך ראשונה בשיקום הירדן‬ ‫הדרומי כולו. תעלת ביוב תהפוך‬ ‫לפנינת טבע ותאפשר אטרקציות‬ ‫תיירותיות נוספות להשלמת חווית‬ ‫השהות בכינרת לציבור הישראלי‬ ‫ולמיליוני הצליינים, ובכך נחזיר‬ ‫את הירדן לציבור הרחב".‬ ‫יונתן הררי, אקולוג רשות הטבע‬ ‫והגנים, אומר שהאתגר הוא להח‬ ‫זיר את המופע הטבעי של הירדן‬ ‫על ידי פיתול אפיק הנהר, העש‬ ‫רת מגוון הצמחים והשבת מינים‬ ‫מקומיים שנכחדו במהלך עשרות‬ ‫שנים של הזרמת שפכים לנהר.‬ ‫"כבר עכשיו, בתחילתו של הפרו‬ ‫יקט, ניתן לראות כי בתי הגידול‬ ‫החדשים החלו למשוך בעלי חיים‬ ‫רבים אשר במשך שנים לא נראו‬ ‫באזור, ביניהם: אנפות, ברווזים‬ ‫וצבי מים", אומר הררי.‬ ‫21‬ ‫מסירים את‬ ‫הכפפות‬ ‫באיחוד החקלאי מכריזים‬ ‫מלחמה משפטית‬ ‫וציבורית על "חוק‬ ‫הות"לים" שיזם השר לפיד‬ ‫-‬ ‫41‬ ‫שבע השנים‬ ‫הקשות‬ ‫שנותיהם הראשונות של‬ ‫חברי ארגון בני גאולים‬ ‫בארץ היו ניסיון מר. כפר‬ ‫ידידיה נתן להם הזדמנות‬ ‫שנייה‬ ‫)5491.11.01(‬ ‫2 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫:‬ ‫3002‬ ‫:‬
  • 3. ‫יו.די.אס אינטרנשיונל בע"מ‬ ‫יבואנים בלעדיים לכלי רכב חשמליים המובילים בישראל, במגוון דגמים לכל מטרה 2,4,6 ו-8‬ ‫נוסעים, כלי רכב מוגבהים,4‪ ,4X‬אפשרות לתוספות ולשינויים מיוחדים לפי דרישת הלקוח‬ ‫עכשיו בתנאי רכישה מיוחדים‬ ‫ובאספקה מיידית!‬ ‫מ-‬ ‫החל‬ ‫000,52 ₪‬ ‫כולל מע"מ‬ ‫מפרט טכני עשיר ביותר:‬ ‫מערך 8 מצברים ‪ ,6V ,225 A/H‬אמריקאים סה"כ ‪ ,48V‬טווח נסיעה 07 קילומטר‬ ‫4 מתח ‪48V‬‬ ‫מנוע חשמלי עוצמתי בהספק‬ ‫בקר ראשי ‪ 400A‬אמריקאי ‪CURTIS‬‬ ‫תאורה היקפית מלאה הכוללת פנסי דרך הלוגן, איתותים ואור בלם‬ ‫חלון קדמי מזכוכית מחוסמת תקנית + מגב חשמלי‬ ‫גלגלים גדולים במידה 05/502 עם חישוקי אלומיניום‬ ‫חגורת בטיחות לכל נוסע‬ ‫2 מראות צד + מראה מרכזית‬ ‫כיסוי חורף )להגנה בפני גשמים ורוחות( – מקורי‬ ‫גגון + ארגז משא )במידות שונות( – מקוריים‬ ‫רשימת לקוחות חלקית:‬ ‫התעשייה האווירית‬ ‫משרד הביטחון / צה"ל‬ ‫רשות שדות התעופה‬ ‫חברת החשמל‬ ‫רפא"ל‬ ‫מכון ויצמן למדע‬ ‫קיבוצים, מושבים‬ ‫אוניברסיטאות‬ ‫בתי חולים ועוד...‬ ‫אספקת חלפים מקוריים וניידות שרות טכני בפרישה ארצית‬ ‫לפרטים נוספים בקרו באתר ‪WWW.ELECTRIC-CARS.CO.IL‬‬ ‫אולם תצוגה והדגמה: רח' החופר 43 אזור תעשייה חולון 85885‬ ‫טלפון: 1189955-30 פקס: 6804855-30‬ ‫נייד: אבי שאול - 8441056-050‬ ‫41.2.02‬ ‫|| 3‬
  • 4. ‫חדשות‬ ‫סיוון שדמון‬ ‫לפיד: נפנה חקלאים בדיוק כמו שאנו מפקיעים‬ ‫קרקע לסלילת כביש‬ ‫שר האוצר הציג תכנית לבנייה מואצת )"חוק הוד"לים"( בדיון סוער בוועדת הפנים. אנשי‬ ‫ההתיישבות העובדת: אתה עושה מאתנו עברייינים. ארגוני הסביבה: חוק עוקף ציבור.‬ ‫מוטי דלג'ו: לפיד אומר שאפשר לדבר על הפיצוי‬ ‫חוק התכנון והבנייה החדש, שמקדם במרץ‬ ‫שר האוצר יאיר לפיד, נידון השבוע בוועדת‬ ‫הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וגרם לסע‬ ‫רת רוחות. החוק, שעבר כבר בקריאה ראשונה,‬ ‫נועד למצוא פתרון למשבר הדיור בארץ על‬ ‫ידי הקמת מתחמי דיור בשולי הערים, תוך כדי‬ ‫עקיפת מוסדות התכנון הקיימים והפקעת אד‬ ‫מות חקלאיות רבות.‬ ‫בהצעת החוק מוקדשים סעיפים רבים לה‬ ‫פקעת אדמות מדינה מידי חקלאים שחוכרים‬ ‫אותן. לפיד התייחס לכך בפתח דבריו בישיבת‬ ‫הוועדה: "במסגרת החוק החדש, הליך פדיון‬ ‫הקרקע יקודם במקביל להליך התכנון. אם‬ ‫מחזיק הקרקע לא ישתף פעולה - המדינה תי‬ ‫טול את הקרקע ותפצה אותו - אבל לא בפיצוי‬ ‫מוגדל".‬ ‫סעיפים נוספים בחוק קובעים זמני פינוי‬ ‫קצרים ועונשים מוגדלים, עד שנתיים מאסר‬ ‫בפועל, למי שלא יסכים לפנות קרקעות שב‬ ‫רשותו. "אני מודה שמדובר בצעדים אגרסי‬ ‫ביים - מידת האגרסיביות של הצעדים שבהם‬ ‫נוקט האוצר היא כמידת המשבר בשוק הדיור‬ ‫הישראלי. זה איום על דור שלם, בעיקר על‬ ‫הצעירים, וזה הנושא המרכזי שאנו במשרד‬ ‫האוצר עוסקים בו יום-יום", הוסיף לפיד.‬ ‫חברת הכנסת תמר זנדברג )מרצ( שהשתתפה‬ ‫בדיון טענה נגד החוק, כי אין זה נכון לטפל‬ ‫בהגדלת היצע הדירות בלבד, שכן זו אינה‬ ‫הבעיה במשבר הדיור. "יש כאן ניסיון לתכנן‬ ‫עוד ועוד שכונות חדשות בשטחים פתוחים,‬ ‫חלקן בשולי הערים. יש כאן ועדה חדשה ללא‬ ‫נציגים סביבתיים. למעשה, יוקמו שכונות‬ ‫המיועדות למעמד הבינוני, שמבוססות על‬ ‫רכב פרטי, ללא התייחסות למחיר הדירות,‬ ‫לדיור הציבורי ולדיור בר-השגה, ללא פיקוח‬ ‫על שכר הדירה - ואלה הצרכים העיקריים‬ ‫והמרכזיים שצריכים להעסיק את מערכת‬ ‫התכנון".‬ ‫איתמר בן דוד, מנהל תחום התכנון בחברה‬ ‫להגנת הטבע: "צר לי שהשר לפיד לא זכה‬ ‫לשמוע בדיון בוועדה, שקוראים לה הפנים וה‬ ‫גנת הסביבה, את ההיבט הסביבתי. המטרה של‬ ‫החוק הנוכחי היא לעקוף את מוסדות התכנון‬ ‫הקיימים, תוך שמייבשים אותם, והכול לטובת‬ ‫היזמים".‬ ‫ראש מועצת דרום השרון, ד"ר מוטי דלג'ו,‬ ‫ישב בקהל ושאל באופן ישיר את השר לפיד‬ ‫אם המדינה באמת מתכוונת לפנות ללא פי‬ ‫צוי הולם חקלאים שיושבים 08 שנה על קרקע‬ ‫של המדינה ומעבדים אותה. לפיד השיב, כי‬ ‫המדינה תעשה זאת בדיוק כמו שהיא מפקיעה‬ ‫אדמות לצורך סלילת כביש חדש.‬ ‫ל"קו למושב" אמר דלג'ו לאחר הדיון, שבו‬ ‫ישב : "הייתי שם כמייצג המועצות האזוריות,‬ ‫התפלאתי שלא היו נציגים מהתנועה הקיבוצית‬ ‫והמושבים, זה במרכז האג'נדה של התנועות.‬ ‫"אחד הפתרונות היותר-טובים הוא פינוי-‬ ‫בינוי בתוך הערים. ערים יקדמו זאת בברכה,‬ ‫משתי סיבות: להיפטר מהשכונות המכוערות‬ ‫וגם להביא תושבים יותר חזקים. במקביל,‬ ‫צריך לאפשר יותר בנייה בתחומי המושבים‬ ‫והקיבוצים.‬ ‫"הבנייה במסגרת המושבים והקיבוצים לא‬ ‫עולה למדינה אגורה, כי הכול מתבצע על‬ ‫חשבון היישובים ורמ"י גובה את הכסף, כך‬ ‫שהמדינה רק מרוויחה. התכנית היא בעצם‬ ‫תכנית לפרבור של הערים. זה דבר מאוד יקר‬ ‫למדינה, הרבה יותר זול ויעיל יהיה לזרז בנייה‬ ‫בתחום היישובים הקיימים.‬ ‫"בסין, כשרוצים לבנות עיר, באים לאנשים‬ ‫ונותנים להם חודש להתפנות. לא דמיינתי‬ ‫שבארץ, אנשים שמחזיקים את הקרקע 07‬ ‫ו-08 שנה יאולצו להתפנות". לדברי דלג'ו,‬ ‫השר לפיד אמר שאנשים יפונו מאדמות מדי‬ ‫נה, אבל "לגבי נושא הפיצוי הכספי הוא אמר‬ ‫שיש מה לדבר".‬ ‫בת 42 נורתה ליד הצימר‬ ‫אורחת בלינה הכפרית במושב חזון נפצעה קל מפגיעת כדור תועה בפלג גופה העליון.‬ ‫במשטרה חושדים שנורתה בידי צייד וסרקו את השטח המיוער בהר חזון בעזרת גשש‬ ‫בשעה 05:41 ביום שישי התקבלה קריאה‬ ‫במוקד מד"א מרחב אשר שהודיעה על צעירה‬ ‫שנמצאה ירויה סמוך לצימר במושב חזון בג‬ ‫ליל העליון. חובשים ופראמדיקים של מד"א‬ ‫העניקו טיפול רפואי ופינו לבית החולים זיו‬ ‫בצפת צעירה כבת 42 במצב בינוני, בהכרה‬ ‫יציבה עם סימני ירי בפלג גופה העליון.‬ ‫חובש רפואת חרום במד"א אדל מוזלבט‬ ‫ופאראמדיק מד"א יניב מילשטיין שנשל‬ ‫חו למקום סיפרו שראו את הפצועה שוכבת‬ ‫כשהיא בהכרה מלאה ומסביבה כמה מחבריה.‬ ‫"היא הייתה נסערת וסבלה מכאבים", אומ‬ ‫רים אנשי העזרה הראשונה, "הענקנו לה טי‬ ‫פול רפואי ראשוני בשטח ופינינו אותה תוך‬ ‫כדי טיפול לבי"ח במצב בינוני יציב, עם מד‬ ‫דים תקינים. בדרך היא תקשרה אתנו וסיפרה‬ ‫שהגיע ממרכז הארץ לנופש בסוף השבוע".‬ ‫מבית החולים זיו נמסר, כי הצעירה או‬ ‫שפזה במחלקה הכירורגית להשגחה וסבלה‬ ‫מתשישות ומחרדה, לאחר שפצע הירי בא‬ ‫זור החזה שלה טופל ונתפר. לדעת הרופ‬ ‫אים, היה לה מזל רב, שכן אם הקליע היה‬ ‫סוטה מעט ממקום הפגיעה הייתה סכנה‬ ‫לפגיעה באיברים חיוניים כמו לב, ריאות‬ ‫וכלי דם גדולים.‬ ‫משטרת כרמיאל ערכה סריקות במקום‬ ‫4 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫ונסיבות הירי לא התבררו עדיין. להערכת‬ ‫המשטרה, הצעירה נפגעה מכדור תועה שנורה‬ ‫על ידי צייד מכיוון השטח המיוער שבהר חזון.‬ ‫החוקרים מבססים את הנחתם על מאפייני הכ‬ ‫דור שפגע באישה. המשטרה סגרה את האזור‬ ‫ופקחי רשות הטבע והגנים סרקו אותו בעזרת‬ ‫גשש לאיתור היורה.‬ ‫הצעירה ובן זוגה נפשו עם חברים בצימר‬ ‫במושב חזון, הסמוך לכרמיאל. בעת הירי,‬ ‫האישה עמדה עם חברתה על שביל המחבר‬ ‫בין שתי בקתות במושב ולפתע, חשה מכה עזה‬ ‫בגופה. לאחר שטופלה התברר, שנהרס לה ול‬ ‫חברה סוף שבוע רומנטי במיוחד.‬ ‫ערב הפציעה, יום חמישי, הספיק החבר‬ ‫להציע נישואים לחברתו, הצעה שהפכה בל‬ ‫תי-נשכחת, ולא מהסיבות הנכונות. הצעירה,‬ ‫שהספיקה ליהנות מכמה שעות של אושר ללא‬ ‫הפרעה לפני שנפצעה, גילתה שענתה בחיוב‬ ‫להצעה והוסיפה: "ללא ספק, את הצעת הני‬ ‫שואים הזו לא אשכח לעולם".‬ ‫הולכת רגל נפגעה‬ ‫בשדה ורבורג‬ ‫הר חזון. פקחי רשות הטבע והגנים נעזרו בגשש לאיתור היורה‬ ‫צילום: לינה אבוגוש‬ ‫מדוברות מגן דוד אדום נמסר, כי ביום רבי‬ ‫עי, 21 בפברואר, בשעה 40:41, נמסרה למוקד‬ ‫מד"א במרחב ירקון הודעה על ילדה הולכת‬ ‫רגל, שנפגעה באורח בינוני מאוטובוס בדרך‬ ‫ההדרים בשדה ורבורג.‬ ‫למקום התאונה נשלחו חובשים ופראמדי‬ ‫קים של מד"א, שהעניקו טיפול רפואי לילדה‬ ‫בת 21, ופינו אותה לבית החולים מאיר בכפר‬ ‫סבא, כשהיא סובלת מחבלת בטן ומחבלות‬ ‫בגפיים ומוגדרת פצועה באופן בינוני.‬
  • 6. ‫חדשות‬ ‫סיון שדמון‬ ‫"לערוך רפורמה במשק המים‬ ‫ולהוריד את המחיר לצרכן"‬ ‫חדשות בקצרה‬ ‫כנס חירום‬ ‫יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה ביקר את הפניית תשלומי המים‬ ‫למערכת הניהולית של התאגידים במקום לשיפור ולאחזקת תשתיות.‬ ‫מנהל רשות המים: אופטימי לגבי הוזלה נוספת של מחירי המים‬ ‫הוועדה לביקורת המדינה בכנסת ערכה‬ ‫בשבוע שעבר דיון מעקב נוסף בנושאים‬ ‫תאגידי מים, התלונות נגדם ומחיר המים‬ ‫לצרכן. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת‬ ‫אמנון כהן )ש"ס( הדגיש, כי מטרת חוק‬ ‫תאגידי המים הייתה ליצור משק מים סגור,‬ ‫ולהשתמש בתשלומי המים לשיפור ולאח‬ ‫זקת תשתיות המים והביוב בלבד. לדבריו,‬ ‫בפועל, התשלומים משמשים לא פעם לאח‬ ‫זקת המערכת המנהלית של התאגיד המקו‬ ‫מי, והמחירים לצרכן מאמירים בשיעור‬ ‫שבין %04 ל-%06.‬ ‫עוד נטען בדיון, כי הרשויות המקומיות‬ ‫מקבלות דיבידנדים מתשלומי המים וב‬ ‫שנת 2102 בלבד קיבלו כ-681 מיליון שק‬ ‫לים, שנוצלו לצרכים עירוניים רבים – אך‬ ‫לא לשיפור תשתיות המים. "חובה לערוך‬ ‫רפורמה ארצית ורוחבית במשק המים – שי‬ ‫תבטא לפני הכול במחיר לצרכן" )הטעות‬ ‫במקור(, הדגיש יו"ר הוועדה.‬ ‫מנהל רשות המים אלכסנדר קושניר אמר‬ ‫בדיון, כי מחצית מכמות מי השתייה בארץ‬ ‫מגיעה ממתקני טיהור והתפלה ולא ממי‬ ‫גשמים, ולכן עלות הייצור מתבטאת במחיר‬ ‫לצרכן. "הקטנו את העלויות המוכרות שהת‬ ‫אגידים יכולים לגבות, ולכן הרווחים שלהם‬ ‫יקטנו בהדרגתיות. הובלנו מהפכת התייע‬ ‫לות, 'הורדת שומנים' וצמצום התאגידים, אך‬ ‫המודל שרצינו לא התקבל על ידי הממשלה.‬ ‫אני אופטימי ביחס להורדה נוספת במחיר‬ ‫המים", אמר. עוזרו ברשות, יוסף אל-עזרה,‬ ‫הוסיף: "כל צרכן יכול לפנות אלינו לערער‬ ‫על תחשיב החיוב שלו, ומשנת 0102 קיבלנו‬ ‫כ-41 אלף פניות מהציבור".‬ ‫ח"כ איציק שמולי )העבודה( אמר, כי הוא‬ ‫דורש מרשות המים לטפל בכל התלונות‬ ‫נגדה לפני שהיא מחליטה על ניתוק של‬ ‫משפחות שמאחרות בתשלום מרשת המים.‬ ‫ח"כ דב חנין )חד"ש( ביקר את השיטה הק‬ ‫יימת, שהונהגה במדינה לפני מספר שנים:‬ ‫"שיטת התאגידים היא כישלון אחד גדול‬ ‫ויש בפני הממשלה שתי אפשרויות: להחזיר‬ ‫את הטיפול לרשויות המקומיות, או להקים‬ ‫רשויות מים וביוב אזוריות, כרשות שלטו‬ ‫נית ולא כתאגיד כלכלי".‬ ‫כתגובה לדברי חנין אמר נציג האוצר‬ ‫בדיון, אלון מסר, כי הרשות המקומית היא‬ ‫צרכן המים הגדול ביותר בתחומה, כך שיש‬ ‫ניגוד אינטרסים מובנה בינה לבין התאגיד,‬ ‫ולכן הוא הופרד מהרשות, ונציג משרד‬ ‫הפנים יוסי בנישתי הוסיף, כי יש רשויות‬ ‫מקומיות, שגבו מתושביהן היטלי מים וביוב‬ ‫בניגוד לחוק.‬ ‫בסיכום הדיון, שיבח כהן את מנהל רשות‬ ‫המים על עמדתו בדבר צמצום מספר תאגי‬ ‫די המים למספר מרחבים, אך דרש ממנו‬ ‫לחזק את המחלקות לפניות הציבור בת‬ ‫אגידי המים, ולהתייחס למקרים מיוחדים‬ ‫של קשישים ומשפחות מצוקה באופן הולם‬ ‫ולפנים משורת הדין.‬ ‫מועצה אזורית אשכול בין‬ ‫הזוכות בפרס החינוך היישובי‬ ‫לשנת הלימודים שעברה‬ ‫פיצוי מאוחר: הפרשי הצמדה בסך כ-05 מיליון שקלים נפסקו‬ ‫לחקלאים שהגישו תביעה לפיצויים בחורף 19'-29'. במינהלת‬ ‫שתפקח על חלוקת הכסף חברים נציגי ארגוני המגדלים‬ ‫כ-000,4 מגדלי הפירות שקיבלו בעבר‬ ‫כ-081 מיליון שקלים, פיצוי ליבול הרב‬ ‫שירד לטמיון בחורף הקשה של השנים‬ ‫1991-2991, יקבלו 05 מיליון שקלים נו‬ ‫ספים, לאחר שנציגיהם הגיעו לפשרה עם‬ ‫האוצר.‬ ‫דרישת החקלאים הוצגה בפני המדינה‬ ‫לאחר שהסכום הראשוני ניתן להם שנים‬ ‫רבות לאחר החורף הקשה, והוא אינו צמוד‬ ‫למדד המחירים. ארגון מגדלי הפירות סירב‬ ‫להשלים עם ה"תספורת" בתשלום והגיש‬ ‫תביעה לקבלת הפרשי ריבית והצמדה, שנ‬ ‫דונה במספר ערכאות משפטיות והגיעה עד‬ ‫בית המשפט העליון, שקבע שהמגדלים זכ‬ ‫אים לפיצוי. בעקבות הפסיקה, החלה התד‬ ‫יינות עם משרד האוצר לגבי גובה הפיצוי,‬ ‫שנמשכה אף היא זמן רב והסתיימה לאחרו‬ ‫נה כאמור בהסכם פשרה.‬ ‫מינהלת שהוקמה בעקבות הפסיקה כוללת‬ ‫נציגים ממשרד עורך הדין שאול פלס, שיי‬ ‫צג את התובעים במשפט ובמשא ומתן בדרך‬ ‫6 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫ישיבת הוועד המנהל של התאחדות‬ ‫חקלאי ישראל, שנערכה בשבוע שעבר,‬ ‫עסקה בבעיות של חקלאים ומגדלים‬ ‫מרחבי הארץ, בעקבות ההתמודדות עם‬ ‫שנת הבצורת המסתמנת.‬ ‫בישיבה הוחלט, כי לקראת סוף החודש‬ ‫תערוך ההתאחדות כנס חירום בנושא‬ ‫מים, לבחינת השלכות הבצורת על ענף‬ ‫החקלאות הישראלי. בהתאם למסקנות‬ ‫שיעלו במהלך הכנס, תועבר פנייה‬ ‫למשרד האוצר ולרשות המים, בבקשה‬ ‫לסייע בפתרונות למצב.‬ ‫התאחדות אומרים, כי כבר היום‬ ‫מבינים שיש בעיה - בכל הארץ,‬ ‫חקלאים נאלצים להשקות את השדות‬ ‫ואת המטעים שלהם – ומזהירים מפני‬ ‫משבר חמור שעלול להיווצר במשק‬ ‫המים. בארגון מקווים, כי יימצא פתרון‬ ‫מהיר ומידי בעזרת ממשלת ישראל,‬ ‫כדי ששיווק התוצרת החקלאית באביב‬ ‫ובקיץ הקרובים לא ייפגעו.‬ ‫פרס לבציר‬ ‫תשע"ג‬ ‫מינהלת ציבורית תפקח על‬ ‫הפיצויים לחקלאים‬ ‫העבודה.‬ ‫"המאבק הממושך והצלחתו הוא הוכחה‬ ‫נוספת לחשיבות של ההתארגנות של החק‬ ‫לאים במסגרת משותפת. אלמלא הארגון,‬ ‫המגדלים לא היו זוכים לראות את הכסף‬ ‫שמגיע להם".‬ ‫לפשרה, ראשי ארגוני מגדלי הפירות וה‬ ‫הדרים ורזי יהל מהתנועה הקיבוצית. חברי‬ ‫המינהלת, שתלווה את חלוקת הפיצויים‬ ‫ותפקח עליה, כבר נפגשו פעם אחת והחלו‬ ‫להתכונן למשימה המורכבת.‬ ‫איציק כהן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות‬ ‫בישראל: "חלוקת כספי‬ ‫הפיצויים היא תהליך מורכב‬ ‫מאחר ומדובר בחישוב של‬ ‫החלק היחסי מסכום הפיצוי‬ ‫שמגיע לכל אחד מ-000,4‬ ‫החקלאים התובעים. חלק‬ ‫מהחקלאים, לצערנו, כבר‬ ‫אינם בחיים ונצטרך לאתר‬ ‫את היורשים החוקיים.‬ ‫"על המגדלים להת‬ ‫אזר בסבלנות ולהמתין עד‬ ‫להתקדמות התהליך. אנו‬ ‫נגיע באופן אישי לכל חקל‬ ‫אי. אין צורך לפנות בבירו‬ ‫רים, כי זה לא יתרום לזירוז חורף 2991. חברי המינהלת החלו בעבודתם‬ ‫התאחדות חקלאי ישראל‬ ‫תבחן את השלכות הבצורת על‬ ‫החקלאות‬ ‫צילום: אלי דסה‬ ‫שר החינוך, הרב שי פירון, הכריז‬ ‫בשבוע שעבר על רשויות מקומיות‬ ‫ואזוריות שזכו בפרס החינוך לשנת‬ ‫הלימודים תשע"ג: מועצה אזורית‬ ‫אשכול, אפרת, חיפה, מעלות, רמלה‬ ‫ושהם. הפרס היוקרתי ניתן עבור הישגי‬ ‫הרשות בחמש השנים האחרונות.‬ ‫חיים ילין, ראש מועצת אשכול:‬ ‫"ההשקעה המרכזית שלנו היא במער‬ ‫כת החינוך, מתוך מחויבות לממש את‬ ‫מקסימום הפוטנציאל של כל תלמיד‬ ‫ומתוך תפיסה, כי המצוינות היא לא רק‬ ‫למצוינים.‬ ‫"'יש הרבה מאוד אנשים בעולם, אבל‬ ‫מעט מאוד בני אדם'. אנחנו פועלים‬ ‫לחנך את התלמידים להיות בני אדם‬ ‫אנושיים וערכיים. לפני חמש שנים‬ ‫אוחדו בתי הספר של המושבים והקי‬ ‫בוצים, יצרנו מערכת מצמיחה ומכילה‬ ‫באמצעות 'השולחן העגול' של תנועות‬ ‫הנוער ודאגנו ליצור רצף חינוכי וחיבור‬ ‫בין מערכת החינוך הפורמאלית לבל‬ ‫תי-פורמאלית".‬ ‫ילין בירך את אנשי החינוך המועסקים‬ ‫במוסדות המועצה: "אני מבקש להודות‬ ‫לכל אנשי החינוך, שפועלים מתוך‬ ‫תחושת שליחות ומסירות לקהילה שלנו.‬ ‫אתם הפכתם את החלום למציאות".‬
  • 8. ‫בסימן שאלה‬ ‫חדשות‬ ‫עו“ד איילת רייך-מיכאלי‬ ‫דרור יוסף‬ ‫כתובת לשאלותיכם‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫מבקש לשלם פחות‬ ‫מזונות, כי האם גנבה‬ ‫את זרעו‬ ‫גבר תובע מושבניקית מאזור נתניה משום‬ ‫שהבטיחה שהיא נוטלת גלולות למניעת‬ ‫היריון, אך הרתה וילדה לו בן. בית המשפט‬ ‫יכריע אם ייאלץ לשלם מזונות בסך עשרות‬ ‫אלפי שקלים בכל שנה‬ ‫תושב אזור השרון פנה לאחרונה לבית‬ ‫המשפט למשפחה בפתח תקווה, בתביעה‬ ‫להפחתת דמי מזונות שנקבע שעליו לשלם.‬ ‫לדברי הגבר, הוא קיים יחסי מין מזדמנים‬ ‫עם אישה, תושבת אחד המושבים הסמוכים‬ ‫לנתניה, ושוכנע כי בת זוגו הארעית נוטלת‬ ‫גלולות למניעת היריון. לכן, לטענתו ועל‬ ‫אף הסכנה הבריאותית בכך, הוא לא השתמש‬ ‫באמצעי הגנה אחר – קונדום, ואילו לאישה‬ ‫הספיק המפגש החד-פעמי כדי להתעבר ול‬ ‫תבוע ממנו מזונות כבדים כעבור שנתיים‬ ‫כמעט.‬ ‫בבית המשפט טען הגבר, באמצעות עור‬ ‫כת הדין ענבר לב, כי האישה גנבה את זרעו‬ ‫והונתה אותו בקשר למטרותיה, ואף לא הס‬ ‫תפקה בכך והעלימה מבית המשפט מידע רב‬ ‫על הכנסותיה.‬ ‫האם והאב הניצבים היום משני עברי המת‬ ‫רס הכירו בבר ידוע של פנויים-פנויות בתל‬ ‫אביב. האישה, בשנות ה-03 המאוחרות של‬ ‫חייה, תושבת מושב קרוב לנתניה, הייתה‬ ‫נתונה בהליך גירושין מתמשך, שני במספר,‬ ‫ולאחר שהכירה את הגבר, בן גילה, הם סיימו‬ ‫את הערב בביתו, שם קיימו יחסי מין שאינם‬ ‫מוגנים.‬ ‫לדברי הגבר, האישה טענה שהיא אלרגית‬ ‫לקונדומים והבטיחה שמאחר שיש לה ארבעה‬ ‫ילדים היא משתמשת בגלולות, ובכל מקרה,‬ ‫גם במקרה של תאונה, אין בכוונתה להביא‬ ‫ילד נוסף לעולם.‬ ‫לאחר אותו ערב לא נוצר קשר בין השנ‬ ‫יים. הגבר הצהיר, שלמרות שניסה ליזום‬ ‫קשר מתמשך עם האישה ולצאת עמה, היא‬ ‫דחתה אותו בקור וניתקה כל קשר עמו – עד‬ ‫שיום אחד, בחלוף שנתיים כמעט, התברר לו‬ ‫באמצעותה שהיא ילדה לו בן. האישה לא‬ ‫בישרה לגבר את הבשורה בפגישה פנים-אל-‬ ‫פנים או בטלפון, אלא באמצעות שליח שמסר‬ ‫גלולות למניעת היריון. האישה התעקשה‬ ‫שהיא אלרגית לקונדומים צילום: ‪Ceridwen‬‬ ‫8 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫בידיו מעטפה ובה הזמנה לדיון בנושא אבהות‬ ‫בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה.‬ ‫הגבר התייצב למשפט ובו טען שהאי‬ ‫שה שכבה עמו פעם אחת, התעקשה שהיא‬ ‫אלרגית לקונדומים ומשתמשת בגלולות –‬ ‫ושזוהי גניבת זרע לכל דבר. בדיקת רקמות‬ ‫גילתה שהגבר הוא אכן האב, וביהמ"ש פסק‬ ‫לו תשלום מזונות חודשי בסך 005,3 שקלים‬ ‫לחודש, כולל מדור, שהוא חלקו במימון הוצ‬ ‫אות המגורים של הילד.‬ ‫האב לא קיבל בהשלמה את פסיקת בית‬ ‫המשפט ושכר חוקר פרט שגילה, כי האי‬ ‫שה הציגה את עצמה בפני בית המשפט כאם‬ ‫במשפחה חד-הורית מובטלת ומתקשה בפר‬ ‫נסתה, אך התברר שהיא גרה עם חמשת יל‬ ‫דיה )משלושה גברים שונים( ביחידת דיור של‬ ‫הוריה במושב, ועל כן אין היא משלמת שכר‬ ‫דירה או חשבונות אחרים על מגוריה.‬ ‫יתרה מכך, החוקר מצא שהאישה מקבלת‬ ‫משלושת אבות ילדיה תשלומי מזונות בסך‬ ‫כ-000,7 שקלים, היא נתמכת בכ-005,1‬ ‫שקלים נוספים שהיא מקבלת כקצבה מביטוח‬ ‫לאומי, וכן מרוויחה מניהול עסק קוסמטיקה‬ ‫לא-מורשה בביתה, שעל הכנסותיו אין היא‬ ‫מדווחת, ככל הנראה.‬ ‫הגדיל לעשות החוקר הפרטי כשהקליט גבר‬ ‫נוסף, הטוען שהאישה גנבה את זרעו והגישה‬ ‫נגדו תביעת מזונות מנופחת. עו"ד לב הציגה‬ ‫בפני בית המשפט ראיות לכך שהאישה נוס‬ ‫עת לנופש בחו"ל פעמיים בשנה, וכן נופשת‬ ‫בסופי שבוע ארוכים ורבים בארץ, בקפריסין‬ ‫ובאיי יוון. בחופשות אלה הוריה דואגים לכל‬ ‫מחסורם של הילדים.‬ ‫בפנייתו אל בית המשפט, ביקש האב המ‬ ‫רומה לטענתו להקטין את סכום המזונות‬ ‫שבהם הוא חויב למינימום )052,1 שקלים(,‬ ‫תוך התחשבות בהכנסותיו הדלות מול הכנ‬ ‫סותיה של האישה. מהתביעה עולה, כי האי‬ ‫שה משתכרת נטו כ-21 אלף שקלים בחודש,‬ ‫גרה בחצר ביתם של הוריה ביחידת דיור בגו‬ ‫דל דירה לכל דבר ועניין ונהנית מפנאי רב‬ ‫ומחיי שפע, כמעט ללא עבודה, ועל פי ראיות‬ ‫שנמצאו בידי עו"ד לב והוצגו בבית המשפט,‬ ‫היא טסה ארבע פעמים לחו"ל במהלך השנת‬ ‫יים האחרונות, בעוד חמשת ילדיה מטופלים‬ ‫על ידי הוריה, הסבים.‬ ‫בימים אלה אמור להיקבע דיון בבקשה‬ ‫להפחתת מזונות שהגיש הגבר. עדיין לא‬ ‫הוגש כתב הגנה.‬ ‫מותר להם‬ ‫לספח?‬ ‫תושבי המושב מספחים לעצמם שטחי ציבוריים באישור‬ ‫הוועד, שטוען שאין די כסף לפיתוח. האם הדבר חוקי?‬ ‫בעשר השנים האחרו‬ ‫נות מאפשר ועד המו‬ ‫שב )שנבחר באופן קבוע‬ ‫ורצוף( לכל המעוניין‬ ‫לחרוג מתחום שטח חצר‬ ‫ביתו שניים עד חמישה‬ ‫מטרים, ולבנות קיר בטון‬ ‫בחזית הבית בחלק השטח‬ ‫הציבורי המיועד כמדרכה, למעט מונה‬ ‫החשמל המוצב בקו גבול השטח. נימוקם:‬ ‫אין מספיק תקציב לפיתוח. בשטח הצי‬ ‫בורי שנוסף לשטח הפרטי עוברות תש‬ ‫תיות המושב ובמדרכה שנותרה למעבר‬ ‫יש תאורת רחוב, ארונות תקשורת ופחי‬ ‫אשפה. האם הדבר חוקי? האם ועד המושב‬ ‫רשאי לאשר ולאפשר לפרטיים לצרף שטח‬ ‫ציבורי לבתיהם?‬ ‫אודה מאוד לתשובתכם ועזרתכם.‬ ‫למעט מקלטים ציבוריים ומערכות תשתית".‬ ‫לעומת זאת, התכנית שמבקש המושב לאשר‬ ‫"פוגעת בשטחים הירוקים האחרונים שנותרו‬ ‫במושב באופן שאין לקבלה". עוד התברר,‬ ‫כי מדובר בשטח ציבורי פתוח שאינו גדול,‬ ‫ששטחו כתשעה דונמים, והתכנית מבקשת‬ ‫לגרוע ממנו כשליש משטחו. לפיכך פוסק‬ ‫בית המשפט, כי החלטת הוועדה שקיבלה את‬ ‫התנגדויות תושבי המושב בנימוק של הפגי‬ ‫עה הלא-ראויה בשטח הציבורי היחיד במושב‬ ‫הייתה החלטה סבירה וראויה.‬ ‫מי קובע אם הבחירות לאגודת המושב יי‬ ‫ערכו בקלפי או בהצבעה?‬ ‫ראשית, יש לעיין בתקנון כדי לבדוק האם‬ ‫התקנון הסדיר את אופן קיום הבחירות בא‬ ‫גודה. מבלי לגרוע מכך וככלל, החוק אינו‬ ‫מחייב עריכת בחירות באגודה בקלפי וניתן‬ ‫בית המשפט אישר את החלטת הוועדה: תכנית המתאר‬ ‫הקיימת והתקפה במושב אינה מתירה בנייה בשטח‬ ‫הציבורי הפתוח כפי שמבקש המושב לעשות. בתכנית‬ ‫נקבע, כי השטח הציבורי הפתוח אשר בו מבקש המושב‬ ‫לפגוע מיועד לנטיעות, לגינון ולמתקני משחק לילדים‬ ‫התופעה של "סיפוח" שטחים ציבוריים במו‬ ‫שב לטובת צרכים פרטיים של חברים אסורה,‬ ‫כל עוד הדבר נעשה בניגוד לתב"ע החלה על‬ ‫המושב, ומבלי שהוגשה תכנית חדשה אשר‬ ‫אושרה בוועדות התכנון המוסמכות.‬ ‫ישנם מקרים, שבהם ועדות התכנון אינן‬ ‫מאשרות את התכניות הגורעות מן השטחים‬ ‫הציבוריים של המושב. כך היה למשל בתיק‬ ‫עזריקם מושב עובדים נגד הוועדה המחוזית‬ ‫לתכנון ובנייה דרום )עתמ )ב"ש( -01-32784‬ ‫21, פורסם ב-82 באפריל 3102(. מושב עז‬ ‫ריקם עתר נגד החלטת הוועדה המחוזית שלא‬ ‫לאשר תכנית הקמת שמונה מגרשי מגורים‬ ‫בשטח המיועד לשטח ציבורי פתוח.‬ ‫בפסק דינו אישר בית המשפט את החלטת‬ ‫הוועדה, תוך שהוא קובע, כי תכנית המתאר‬ ‫הקיימת והתקפה במושב אינה מתירה בנייה‬ ‫בשטח הציבורי הפתוח כפי שמבקש המושב‬ ‫לעשות. בתכנית נקבע, כי השטח הציבורי‬ ‫הפתוח אשר בו מבקש המושב לפגוע מיועד‬ ‫לנטיעות, לגינון ולמתקני משחק לילדים,‬ ‫ולפי תקנון תכנית זו, "לא תותר בו כל בנייה‬ ‫לעשות זאת באסיפה הכללית.‬ ‫עם זאת, תקנה 14 לתקנות האגודות השי‬ ‫תופיות )רשויות אגודה( תשל"ה-5791 קוב‬ ‫עת, כי אם דרשו זאת לפחות %01 מהנוכחים‬ ‫באסיפה הכללית, תיעשה הבחירה באמצעות‬ ‫הצבעה בקלפי.‬ ‫אני מחפש תקנון אגודה שיתופית של‬ ‫מושב בדרום אשר איני חבר בו. האם קיי‬ ‫מת אפשרות לעיין בתקנון?‬ ‫כל אדם רשאי לעיין בתקנון האגודה לאחר‬ ‫ששילם במשרד רשם האגודות השיתופיות‬ ‫את האגרה שנקבעה לכך )תקנה 4 לתק‬ ‫נות האגודות השיתופיות )הוראות כלליות(‬ ‫תשל"ו- 6791(.‬ ‫* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור"‬ ‫מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים,‬ ‫בתחום המסחרי-חקלאי מינהלי וליטיגציה.‬ ‫המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו‬ ‫בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ‬ ‫מוסמך.‬
  • 10. ‫איפה הכסף?‬ ‫בית שמאי‬ ‫עומר גנות והדר מירום,‬ ‫שמאי מקרקעין‬ ‫‪office@ganot.co.il‬‬ ‫עו"ד אביגדור ליבוביץ‬ ‫עו"ד שניר שער, רו"ח‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫בנית ולא דיווחת לרמ"י? חישוב מחדש‬ ‫יש לך שנה‬ ‫בעל נחלה ועליה נכסים שאינם רשומים יכול להסדיר‬ ‫זאת בשנה הקרובה ולשלם דמי שימוש מופחתים‬ ‫בעלי נחלות רבים, בעיקר במרכז הארץ,‬ ‫מקבלים בשנים האחרונות דרישות מרשות‬ ‫מקרקעי ישראל לתשלום עבור דמי שימוש‬ ‫במבנים למגורים, אשר הוקמו ללא ידיעת הר‬ ‫שות. במקרים רבים, דרישת התשלום כוללת‬ ‫חיוב בגין תקופות של ארבע עד שבע שנים‬ ‫אחורה, ובמקרים מסוימים, גם עבור תקופה‬ ‫של עשר שנים. מן הסתם, הדרישות מסתכמות‬ ‫בסכומים נכבדים, אבל נהלים חדשים שנק‬ ‫בעו לצורך הסדרת הרישום ברמ"י מזמינים‬ ‫את בעלי הנחלות לבוא ולהסדיר מרצונם את‬ ‫הרישום, ולשלם תמורתו פחות כסף.‬ ‫סתירה יקרה‬ ‫דרישות התשלום שהגיעו לבעלי נחלות‬ ‫כוללות לרוב חיובים בגין מבני מגורים בנ‬ ‫חלה, ששטחם הבנוי אינו גדול מ-061 מ"ר,‬ ‫ולעתים קרובות, גם בגין מבני מגורים שבהם‬ ‫הבנייה עוברת 061 מ"ר. בחינת העניין מגלה,‬ ‫כי דרישת התשלום בגין בנייה שאינה עוב‬ ‫רת את 061 המטרים הרבועים אינה עומדת‬ ‫בקנה אחד עם הוראות החלטה מספר 2521‬ ‫של המועצה.‬ ‫ההחלטה קבעה, שלבעל נחלה מותר לבנות‬ ‫שני בתי מגורים ששטחם 061 מ"ר כל אחד‬ ‫)ובמקרים מסוימים, גם יחידה שלישית ששט‬ ‫חה 55 מ"ר(, מבלי לשלם תשלומים נוספים‬ ‫בגין זכויות בנייה אלה. בהתחשב בכך, הופתעו‬ ‫בעלי נחלות רבים לקבל דרישת דמי שימוש‬ ‫תוך שהם נצמדים להוראות החלטה מספר‬ ‫2521, שמאפשרת בנייה של עד 061 מ"ר‬ ‫ללא תשלום לרמ"י. 2521 קובעת, כי בעל‬ ‫נחלה רשאי להקים בה יחידת דיור לצורכי‬ ‫מגוריו ובנוסף, רשאי להקים יחידה שנייה‬ ‫המיועדת למגורי בן ממשיך. על נכסים אלה‬ ‫לא תגבה הרשות תשלום )עד 061 מ"ר לכל‬ ‫בית(. במקרים שבהם מוכח, כי בנחלה מתגו‬ ‫ררים שלושה דורות, הרשות גם לא תגבה‬ ‫תשלום עבור בנייה של עד 55 מ"ר ביחידת‬ ‫המגורים השלישית.‬ ‫בהתאם להחלטה, עבור בנייה שמעל 061‬ ‫מ"ר ביחידה הראשונה וביחידה השנייה, ובגין‬ ‫בנייה שמעל 55 מ"ר ביחידה השלישית בנח‬ ‫לה, ועד למלוא זכויות הבנייה המותרות עפ"י‬ ‫התכנית התקפה, תגבה רמ"י דמי חכירה מה‬ ‫וונים בשיעור %19 מערך הקרקע של זכויות‬ ‫הבנייה המבוקשות.‬ ‫שימושים חורגים‬ ‫בהחלטה החדשה יש התייחסות גם למקרה‬ ‫שבו קיים בנחלה בית שני ובנחלה יש שימו‬ ‫שים חורגים או שאינם מוסדרים. במקרה כזה,‬ ‫יחויב בעל הנחלה בתשלום דמי שימוש עבור‬ ‫שנתיים ובנוסף, יחויב להסדיר את השימו‬ ‫שים.‬ ‫שיעור התשלום בגין הבנייה שלא דוו‬ ‫חה לרמ"י )עד 061 מ"ר( יחושב על פי שווי‬ ‫הזכויות המבוקשות, כאשר אחוז החיוב יהיה‬ ‫כיום, חשופים בעלי הנחלות לדרישות תשלום בגין דמי‬ ‫שימוש עבור ארבע עד עשר שנים‬ ‫עבור בנייה אשר אינה מחייבת בתשלום.‬ ‫הסתירה היקרה הזו הגיעה ממש לאחרונה‬ ‫לשולחנה של הנהלת רשות מקרקעי ישראל‬ ‫וב-12 בינואר 4102 התקבלה החלטה חדשה,‬ ‫שקובעת נהלים אחידים בנוגע לגביית דמי שי‬ ‫מוש בנחלה. על פי ההחלטה, בית ראשון בנחלה,‬ ‫שגודלו עד 061 מ"ר, יהיה פטור מתשלום דמי‬ ‫שימוש גם אם נבנה ללא קבלת אישור הרשות.‬ ‫בית שני בנחלה, בהנחה שגודלו 061 מ"ר‬ ‫או פחות, ושנבנה ללא היתר הרשות, יחויב‬ ‫בתשלום עבור שנה אחת בלבד של דמי שי‬ ‫מוש. עבור בנייה מעבר ל-061 מ"ר ישלם‬ ‫בעל הנחלה דמי היוון מלאים, בנוסף לתש‬ ‫לום דמי השימוש החד-פעמיים בגין 061‬ ‫המטרים הראשונים.‬ ‫ההחלטה החדשה מאפשרת לבעלי הנחלות‬ ‫להסדיר בנייה שלא דווחה לרמ"י, על ידי‬ ‫תשלום עבור שימוש במשך שנה עד שנתיים,‬ ‫וזאת בניגוד למצב כיום, שבו חשופים בעלי‬ ‫הנחלות לדרישות תשלום בגין דמי שימוש‬ ‫עבור ארבע עד עשר שנים.‬ ‫בעלי הנחלות קובלים על הוראות החלטת‬ ‫ההנהלה ועל דרישת תשלום דמי השימוש,‬ ‫01 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫כמפורט: במרכז הארץ - %5, באזור עדיפות‬ ‫לאומית ב' - %3, באזור עדיפות א' - %2.‬ ‫בגין בנייה שמעבר ל-061 מ"ר ישולמו דמי‬ ‫היוון מלאים, ובמקרים שבהם בעל הנחלה‬ ‫נדרש לשלם ולא שילם, הרשות תגיש תביעה‬ ‫לפי שומה פרטנית, לדמי שימוש בגין תקו‬ ‫פה שמשכה עד שבע שנים. החלטה זו תקפה‬ ‫לשנה אחת.‬ ‫הנהלת הרשות קבעה, כי "בעל הנחלה לא‬ ‫יהיה רשאי להשיג על אופן החישוב והסכום‬ ‫לתשלום" ובהנחיה זו יש כדי לפגוע בזכויות‬ ‫הבסיסיות של המבקשים להסדיר את הבנ‬ ‫ייה מול רמ"י. הניסיון מלמד, כי ערעור על‬ ‫שומת רמ"י עשוי, במקרים מסוימים, להפחית‬ ‫את גובה התשלום בגין השימוש. לפיכך,‬ ‫מן הראוי שתינתן לנישום הזכות הבסיסית‬ ‫לערער על שומת רמ"י, תוך מתן הזדמנות‬ ‫הוגנת לבחון את הטענות ואת הנתונים עלי‬ ‫הם התבססו השומה ודרישת התשלום.‬ ‫הכותבים, שמאי מקרקעין ממשרד "גנות‬ ‫נדל"ן", עוסקים במגזר הכפרי. המידע כללי‬ ‫בלבד ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ מו‬ ‫סמכים.‬ ‫האם רשות מקרקעי ישראל תידרש להשיב‬ ‫מיליונים לבעלי נחלות בגין "דמי הסכמה"?‬ ‫האם אנו חווים רגע היסטורי, רעידת אדמה‬ ‫של ממש, בשל חישוב דמי ההסכמה בעת‬ ‫מכירת נחלה, לפי החלטה 435 של מועצת‬ ‫מקרקעי ישראל משנת 2991?‬ ‫ב-42 בדצמבר 3102 קבעה השופטת רחל‬ ‫ערקובי בבית משפט השלום בתל אביב בפסק‬ ‫דין, שעל רשות מקרקעי ישראל )רמ"י( לבחון‬ ‫מחדש את דרך החישוב של דמי ההסכמה לפי‬ ‫החלטה 435, נוכח "השמטה" של שווי ערך‬ ‫הקרקע וזכויות הבנייה בחישוב "המחיר הי‬ ‫סודי" של הנחלה.‬ ‫קביעה זו עשויה להביא לפתיחת שומות‬ ‫רבות של דמי הסכמה ולהשבה של מיליונים‬ ‫רבים לבעלי הנחלות שמכרו את זכויותיהם‬ ‫בגין "חישוב מחדש". עניינו של פסק הדין הוא‬ ‫נחלות ש"החליפו ידיים" שלוש פעמים, אך‬ ‫לדעתנו, הקביעה ישימה לכל הנחלות בארץ.‬ ‫בעת מכירת נחלה נדרש בעל הנחלה לשלם‬ ‫מסים המותירים בכיסו פחות מ-%06 מה‬ ‫תמורה. בנוסף למס שבח ולהיטל השבחה‬ ‫)משולם בגין זכויות חכירה(, משולמים לרמ"י‬ ‫"דמי הסכמה", נתח עיקרי מהתמורה בשיעור‬ ‫שליש, בצירוף מע"מ מעליית ערך הקרקע.‬ ‫על פי התוספת הראשונה להחלטה 435,‬ ‫"מחיר יסודי" לדמי הסכמה הוא חיבור של‬ ‫ארבעת המרכיבים הבאים, הפחתה שלהם‬ ‫מהתמורה בהסכם ו"גזירת" שליש בצירוף‬ ‫מע"מ מגובה ההפרש. ארבעת המרכיבים הם:‬ ‫057 אלף שקלים, בגין שטחי עיבוד ניתן זיכוי‬ ‫בסך 004 אלף שקלים. דמי ההסכמה יסתכמו‬ ‫במיליון ו-854 אלף שקלים )במעוגל(.‬ ‫לאחר שהבנו כיצד מחשבים את גובה דמי‬ ‫ההסכמה, נשכיל להבין מדוע דרך חישוב דמי‬ ‫ההסכמה שנקבעה בפסק הדין היא "רעידת‬ ‫אדמה". בפסק דינה, מנתחת השופטת המלו‬ ‫מדת את החלטה 435 וכן את פסקי הדין שדנו‬ ‫בדרך חישוב של דמי ההסכמה לפי החלטה‬ ‫435 ומגיעה למסקנה תקדימית, כי מחישוב‬ ‫"המחיר היסודי" לנחלה נעדר חלק מהנחלה‬ ‫והוא ערך "הקרקע", עליה בנויים בתי המגו‬ ‫רים ומבני המשק )"חלקת המגורים"( וכן זכו‬ ‫יות הבנייה הצמודות לחלקת המגורים.‬ ‫השופטת קובעת, כי בחישוב "המחיר היסו‬ ‫די" לנחלה יש לבחון גם את חלק המקרקעין‬ ‫שעליו בנויים המבנים, לרבות זכויות הבנייה,‬ ‫ומחזירה את הטיפול לשמאי שיבחן את שווי‬ ‫חלקת המגורים וזכויות הבנייה, יוסיף אותם‬ ‫למחיר היסודי של הנחלה ויפחית מהשומה.‬ ‫לפיכך, מהיום יש להוסיף מרכיב חמישי‬ ‫לקביעת "המחיר היסודי" בהחלטה 435 והוא‬ ‫שווי "חלקת המגורים" ושווי "זכויות הבנ‬ ‫ייה", מה שיגדיל באופן משמעותי את המחיר‬ ‫היסודי ויפחית באופן דרמטי את גובה דמי‬ ‫ההסכמה המשולמים על ידי בעלי הנחלות.‬ ‫על מנת להבין את משמעות החידוש בפסק‬ ‫הדין, ערכנו חישוב לדוגמה של דמי הסכמה,‬ ‫בעלי נחלות טוענים, כי לא ניתן השווי הריאלי של‬ ‫ההשקעות בנחלה וברכוש המשותף שתרמו לעליית‬ ‫ערך הנחלה, ורשות מקרקעי ישראל נהנית מדרך‬ ‫החישוב הזו פעמיים‬ ‫"שווי המחוברים" - נקבע בשומה פרטנית‬ ‫בעת מכירת הזכויות בנחלה עבור בתי מגו‬ ‫רים ומבני משק; "שווי שני דונם חלקת חצר‬ ‫ללא מחוברים" - נקבע שווי אחיד שהוא‬ ‫כיום כ-45 אלף ו-006 שקלים; "החלק בר‬ ‫כוש המשותף" - סכום שנקבע על ידי רמ"י‬ ‫והוא כיום כ-011 אלף ו-001 שקלים; "שטחי‬ ‫עיבוד" - החלטה 435 קובעת בתוספת הרא‬ ‫שונה שווי בגין כל דונם שלחין או מטעים‬ ‫שבגינו ניתן זיכוי.‬ ‫בעלי נחלות טוענים, לאור דרך החישוב‬ ‫הנ"ל, כי לא ניתן השווי הריאלי של ההשק‬ ‫עות בנחלה וברכוש המשותף שתרמו לעליית‬ ‫ערך הנחלה, והרשות נהנית מדרך החישוב הזו‬ ‫פעמיים - מצד אחד, רמ"י "שותפה" בשליש‬ ‫בצירוף מע"מ בעליית ערך הקרקע, ומצד‬ ‫שני, היא אינה שותפה בסכומי הכסף שבעל‬ ‫הנחלה השקיע וגרם לעליית ערך הקרקע.‬ ‫לדוגמה: במקרה שבו נמכרת נחלה תמורת‬ ‫חמישה מיליוני שקלים ושווי המחוברים הוא‬ ‫המכיל את המרכיב הנוסף. בהשוואה לדוגמה‬ ‫שהבאנו לעיל, לפיה הנחלה נמכרה תמורת‬ ‫חמישה מיליוני שקלים, כאשר הוספנו למחיר‬ ‫היסודי מיליון שקלים בגין חלקת המגורים‬ ‫וזכויות הבנייה, חישבנו דמי הסכמה בסך‬ ‫מיליון ו-56 אלף שקלים )במעוגל(. כלומר,‬ ‫בעל הנחלה עשוי לשלם דמי הסכמה הנמו‬ ‫כים ב-393 אלפי שקלים מהסכום שחושב‬ ‫בהתאם לשיטת שמאי רמ"י.‬ ‫פסק הדין נכון, ראוי והוגן, ומבטא בפעם‬ ‫הראשונה את המחאה רבת השנים של בעלי‬ ‫הנחלות שטענו, כי החלטה 435 מפלה, שגויה‬ ‫ומנותקת לגמרי מהמציאות וגורמת להת‬ ‫עשרות של הרשות על חשבון בעלי הנחלות.‬ ‫לסיום, נזכיר כי פסק הדין התקבל בערכאה‬ ‫המכובדת של בית משפט השלום, וימים יגידו‬ ‫מה יהיו ההליכים הבאים שבהם תנקוט רמ"י‬ ‫כתגובה להחלטה.‬ ‫הכותבים עוסקים במיסוי‬ ‫ובאגודות שיתופיות‬
  • 12. ‫חדר אורחים‬ ‫כתובת לשליחת מאמרים:‬ ‫‪dror.maariv@gmail.com‬‬ ‫נתנגד לבריונות שלטונית‬ ‫חוק הותל"ים של שר האוצר לפיד, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, יפגע בהרבה חקלאים והוא אינו‬ ‫הדרך הנכונה לפתרון בעיית מחירי הדיור בארץ. המגזר החקלאי היה תמיד בן שיח להידברות, אבל‬ ‫יילחם בחוק הלא-חוקתי במישור המשפטי והציבורי‬ ‫דודו קוכמן‬ ‫לאחר שאושרה בממ‬ ‫שלה והועברה לקידום‬ ‫הליך חקיקה מזורז בכנ‬ ‫סת, לאחרונה אושרה‬ ‫בקריאה ראשונה הצעת‬ ‫חוק "לקידום הבנייה במתחמים מועדפים"‬ ‫)"הוד"לים"(. בימים אלה, מקדמים יוזם החוק,‬ ‫שר האוצר יאיר לפיד )יש עתיד( וחברי מפ‬ ‫לגתו בממשלה את החוק שמטרתו "לאפשר‬ ‫את קידומן היעיל של תכניות בנייה לדיור‬ ‫ביחס למתחמי קרקע שהוכרזו על ידי הממש‬ ‫לה כמתחמים מועדפים לדיור, במסגרת הליך‬ ‫תכנוני מיוחד".‬ ‫כמו כן, החוק החדש אמור "לקדם את‬ ‫השבתם למדינה של מקרקעין המוחזקים על‬ ‫ידי מי שחלה עליו חובת השבה למדינה. השבה‬ ‫מהירה של המקרקעין לידי המדינה תאיץ את‬ ‫ביצוען של תכניות הבנייה שיאושרו במסגרת‬ ‫ההליך התכנוני המיוחד לפי החוק המוצע".‬ ‫בהליך, על פי ההצעה, ייכללו מתחמים אשר‬ ‫בהם פוטנציאל לבנייתו של כ-005 יחידות‬ ‫דיור ומעלה.‬ ‫התעלמות מזכויות‬ ‫קנייניות‬ ‫החוק המוצע קובע, כי מועצת מקרקעי יש‬ ‫ראל תקבע סכום פיצוים שיינתנו במסגרת‬ ‫הסכמי ההשבה, אך גם מעניק למדינה סמכו‬ ‫יות לפינוי בעל זכויות במקרקעין תוך 06 יום‬ ‫מכניסתה לתוקף של תכנית המשנה )"סעד‬ ‫עצמי"(. ביצוע ה"סעד העצמי" ותנאיו יהיו‬ ‫דומים למנגנון צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי‬ ‫ציבור, אשר עוגן בחוק מקרקעי ציבור )פינוי‬ ‫קרקע(.‬ ‫על פי עמדת תנועת כפרי האיחוד החקלאי,‬ ‫החוק הוא הכרזה על החקלאים כפולשים וה‬ ‫פיכתם לעבריינים. הצעת החוק מבקשת לקדם‬ ‫השבתם למדינה של מקרקעין המוחזקים על‬ ‫ידי מי שחלה עליו חובת ההשבה למדינה,‬ ‫מתוך צורך להתמודד עם מחירי הדיור ועם‬ ‫הצורך להגדלת מצאי הדיור בארץ. אבל החוק‬ ‫במתכונתו הנוכחית מתעלם מזכויות קנייניות‬ ‫לשם השוואה, אדם שעבד 05 שנה במקום עבודה ואז‬ ‫מפוטר, ללא ששולמו לו זכויותיו, קרי פיצויים, פנסיה וכו',‬ ‫הרי ברור שהיה מקבל את כל זכויותיו אם היה פונה לבית‬ ‫הדין לעבודה. במקרה של החוק הנוכחי, חקלאי שלוקחים‬ ‫לו את הקרקע ולוקחים לו את פרנסתו לתמיד, האם לא‬ ‫מגיע לו פיצוי הוגן?‬ ‫בקרקע ובעצם מוחק אותן. כך נוהגות דיקט‬ ‫טורות. לא יועילו תעלולים משפטיים וחוות‬ ‫דעת משפטיות שניתנו לממשלה על ידי יו‬ ‫עציה המשפטיים. מדובר בהפרה של זכויות‬ ‫חוקתיות.‬ ‫על פי החוק החדש, גובה הפיצויים שישול‬ ‫מו לבעלי הקרקעות שיופקעו ייקבע במועצת‬ ‫מקרקעי ישראל. המועצה תוסמך לאשר "פי‬ ‫צוי מוגדל" בשל "השבה מוקדמת" של הקר‬ ‫קע, כלומר רק אם בעל הקרקע ייאות לוותר‬ ‫עליה ללא עיכובים ותוך חודש מרגע הפקדת‬ ‫התכנית בוועדה המקומית לתכנון.‬ ‫אבל מה שאינו כתוב בחוק הוא שהפיצוי‬ ‫המוצע כיום מגוחך, ולכן גם המונח "פיצוי‬ ‫מוגדל" שמופיע בנוסח החוק הוא זריית חול‬ ‫בעיניים. אם ניקח, לשם השוואה, אדם שעבד‬ ‫05 שנה במקום עבודה ואז מפוטר, ללא ששו‬ ‫למו לו זכויותיו, קרי פיצויים, פנסיה וכו', הרי‬ ‫ברור שהיה מקבל את כל זכויותיו אם היה‬ ‫פונה לבית הדין לעבודה. במקרה של החוק‬ ‫הנוכחי, חקלאי שלוקחים לו את הקרקע ולוק‬ ‫חים לו את פרנסתו לתמיד, האם לא מגיע לו‬ ‫פיצוי הוגן?‬ ‫אי ניצול הקרקעות‬ ‫הוא אשמת הממשלה‬ ‫אין חולק על כך שהמצב הקיים - בו הליכי‬ ‫פדיון הקרקע מחוכרים חקלאים או בעלי זכו‬ ‫יות אחרים נמשכים שנים רבות ומהווים מעכב‬ ‫משמעותי לשיווק מתחמי קרקע לדיור – הוא‬ ‫אינו נכון. אבל המצב בשטח מראה, שהממשלה‬ ‫כושלת מזה שנים בניצול משאבי הקרקע שכן‬ ‫קיימים. לראיה, עד היום לא בנתה הממשלה‬ ‫החוק הוא הכרזה על החקלאים כפולשים והפיכתם‬ ‫לעבריינים. הצעת החוק מבקשת לקדם השבתם למדינה‬ ‫של מקרקעין המוחזקים על ידי מי שחלה עליו חובת‬ ‫ההשבה למדינה, מתוך צורך להתמודד עם מחירי הדיור‬ ‫ועם הצורך להגדלת מצאי הדיור בארץ. אבל החוק‬ ‫במתכונתו הנוכחית מתעלם מזכויות קנייניות בקרקע‬ ‫ובעצם מוחק אותן. כך נוהגות דיקטטורות‬ ‫21 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫במרבית הקרקעות שניתנו לה על ידי הקיבו‬ ‫צים במסגרת הסדר הקיבוצים, משנות ה-09'!‬ ‫המגזר החקלאי תמיד היה נכון לתרום ותמיד‬ ‫תרם לפיתוחה ולבינויה של מדינת ישראל.‬ ‫אבל במקרה של החוק החדש, נציגי הממש‬ ‫לה לא טרחו להתייעץ עם נציגי ההתיישבות.‬ ‫יוזמי החקיקה מצפים לשיתוף פעולה בעוד הם‬ ‫עצמם אינם משתפים את המתיישבים בפתרון‬ ‫הולם שיהיה הוגן לכל.‬ ‫וכך, במקום לכונן תכנית לאומית להתייש‬ ‫בות, שיש בה הכרה בחשיבות המרחב הכפרי,‬ ‫המדינה יוצרת מציאות שתהיה בכייה לדו‬ ‫רות ומחליטה על הפקעה של קרקעות לצורך‬ ‫קידום בינוי בשטחים הפתוחים, מבלי לקחת‬ ‫בחשבון את חשיבותו של המרחב הכפרי לכל‬ ‫כלה, לתיירות ולשמירה על איכות הסביבה.‬ ‫המציאות התכנונית שתיווצר אינה הגיונית,‬ ‫מבחינה כלכלית וחברתית, אבל הנזק הכי‬ ‫גדול בה הוא למגזר החקלאים.‬ ‫העובדת היא האשמה במצב הדיור ובמחיריו‬ ‫היקרים ולכן כדאי להפוך אותנו לעבריי‬ ‫נים אם לא ניאות להשיב, תוך זמן קצר, את‬ ‫הקרקע ב"מתחמי הדיור" שיוכרזו בהצעה.‬ ‫המדינה הופכת אותנו לפולשים על קרקעות‬ ‫שלנו: החוק מתעלם לחלוטין מזכויות חוק‬ ‫תיות, מזכויות קניין, מזכויות חכירה. החוק‬ ‫מוחק באבחה אחת את ההיסטוריה של ההת‬ ‫יישבות על הקרקע.‬ ‫במקום לראות הכול דרך החור שבגרוש,‬ ‫יש לגבש תכנית לאומית למרחב הכפרי. אנו‬ ‫קוראים לממשלה לזנוח את הדהירה חסרת‬ ‫התוחלת אחר מקסמי שווא, שלא יקלו על‬ ‫מצוקת הדיור, ובמקום להפוך את המגזר הכפ‬ ‫רי לשעיר לעזאזל, להבין שבו נמצא דווקא‬ ‫הפתרון. תכנית לאומית לכפר תעניק פתרו‬ ‫נות לא רק למצוקות דיור אלא גם לכלכלה,‬ ‫לתיירות ולאיכות הסביבה. המרחב הכפרי הוא‬ ‫המפתח לקידום תעשייה וחקלאות.‬ ‫המגזר החקלאי היה תמיד בן שיח להידברות,‬ ‫אבל יתנגד לבריונות שלטונית. בכוונת האי‬ ‫חוד החקלאי להילחם בחוק במישור המשפטי‬ ‫והציבורי.‬ ‫הכותב עו"ד ומזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי‬ ‫מחיקת המורשת‬ ‫ההיסטורית‬ ‫נזק טמון בצו לסילוק יד כנגד הסרבנים,‬ ‫שנקבע כי יופעל אם הקרקע לא תפונה תוך‬ ‫06 יום מיום מסירת הצו. מי שיראה עצמו‬ ‫נפגע מהצו רשאי אמנם לפנות לבית משפט‬ ‫שלום עד מועד הסילוק והפינוי כדי להוכיח‬ ‫את זכותו להחזיק בקרקע להשבה, אבל בהצ‬ ‫עת החוק נכתב, כי פנייה לבית המשפט לפי‬ ‫סעיף זה לא תעכב את ביצוע הצו!‬ ‫עד היום, סכסוכים על קרקעות נידונים‬ ‫בבית המשפט המחוזי משום שעניינם סוגיות‬ ‫עקרוניות וזכויות קנייניות, כך שהממשלה‬ ‫בהצעתה החדשה מכופפת את החוק ובפועל,‬ ‫מייתרת אותו. עוד קובע החוק החדש, כי העו‬ ‫נש למי שמחזיק בקרקע בניגוד לצו שניתן‬ ‫דינו יהיה שנתיים מאסר או קנס. האם המדינה‬ ‫באמת מתכוונת לאסור מאות חקלאים? הרי‬ ‫אין מי שיסכים להליכים בריוניים שכאלה‬ ‫שמוחקים את מורשתו ההסטורית, את עמל‬ ‫כפיו ואת זכויותיו במחי יד.‬ ‫החוק אינו חוקתי ובכוונתנו להיאבק בו‬ ‫בכל תוקף ולהגיש נגדו עתירה לבג"צ. מת‬ ‫ברר שאליבא דממשלת ישראל, ההתיישבות‬ ‫יוזם החוק, השר יאיר לפיד. הפיצוי המוצע כיום‬ ‫מגוחך, ולכן גם המונח "פיצוי מוגדל" שמופיע‬ ‫בנוסח החוק הוא זריית חול בעיניים‬ ‫צילום: פלאש 09‬
  • 13. ‫משתלת שתילי גפן‬ ‫בפיקוח הגנת הצומח‬ ‫יקבי גולדברג בע“מ כפר נטר‬ ‫41.2.02‬ ‫|| 31‬
  • 14. ‫כך זה התחיל‬ ‫בית הפרדסן. המשרד‬ ‫והצרכנייה מוקמו בקומה‬ ‫התחתונה, בקומה העליונה‬ ‫ישבו הנוטרים‬ ‫צילום: חיים ישורון 3002‬ ‫חבלי הגאולה של בני גאולים‬ ‫כ-07 נשים וגברים חברי ארגון בני גאולים, שהכשירו את עצמם לעבודת אדמה עוד‬ ‫בגרמניה ובצ'כוסלובקיה, היו להוטים להגשים את חלומם: להיות חקלאים בארץ ישראל.‬ ‫ב-71 בנובמבר 8391 הם עלו על הקרקע ב"אחוזת דוד", דרומית לכפר יונה, ובאותו יום‬ ‫החלו שבע השנים הקשות של החברים, שהסתיימו בקליטתם בכפר ידידיה‬ ‫עמרם קליין‬ ‫לפני 57 שנה, ב-71 בנובמבר 8391, עלה‬ ‫ארגון בני גאולים על קרקע דרומית לכפר‬ ‫יונה, בשטח שנקרא אז "אחוזת דוד". זו‬ ‫הייתה התיישבות חריגה במתכונתה והר‬ ‫בה קשיים המתינו בשטח למתיישבים. חברי‬ ‫הארגון, כ-07 נשים וגברים, עלו מגרמניה‬ ‫ומצ'כוסלובקיה והתגוררו באופן זמני בטירת‬ ‫שלום, שכונה של המושבה נס ציונה.‬ ‫"אחוזת דוד", שטח אדמה שנרכש על ידי‬ ‫משפחת פלטניק ב-5391, נקראה בשם זה‬ ‫לכבוד האב, דוד פלטניק, שהיה איש עסקים‬ ‫בתחום החקלאות ברוסיה, אז תושב פתח תק‬ ‫ווה. באחוזה היה פרדס ששטחו 073 דונם, כרם‬ ‫ענבים שהתפרס על פני כ-05 דונם ושדה בור‬ ‫המיועד לגידולים נוספים.‬ ‫דוד פלטניק עלה ארצה ב-1191 עם אשתו‬ ‫וארבעת בניו – טוביה, יעקב, יוסף ואדולף.‬ ‫ב-2191 היגרו ארבעת הבנים לברזיל ושם‬ ‫עשו חיל בעסקי מסחר שונים. ב-2391 חזר‬ ‫האח טוביה )0981-2791( עם משפחתו ארצה.‬ ‫ב-0791 פרסם הבן טוביה ספר בשם "בנתיבי‬ ‫הנדודים" ובו הוקדש פרק 33 לקשר עם בני‬ ‫41 ||‬ ‫41.2.02‬ ‫גאולים.‬ ‫באפריל 6391 פרץ המרד הערבי )"המאור‬ ‫עות"( כמחאה נגד גלי העלייה החמישית‬ ‫שהגיעו ארצה ונגד היישובים הרבים שהוק‬ ‫מו בעקבותיה. הפרדס נשמר על ידי שלושה‬ ‫נוטרים שנשכרו על ידי משפחת פלטניק, אך‬ ‫ב-41 באוגוסט 83' הצליחו הפורעים לחדור‬ ‫אליו וגדעו בו 028 עצי לימון.‬ ‫בני המשפחה ההמומים הגיעו למסקנה, כי‬ ‫רצוי ליישב במקום קבוצת מתיישבים שתע‬ ‫בד את השטח ותפגין נוכחות קבועה, שעשויה‬ ‫להרתיע התנכלויות נוספות. המשפחה פנתה‬ ‫לסוכנות היהודית ולמרכז החקלאי והציעה, כי‬ ‫המתיישבים יעבדו את השטח והכנסתם תבוא‬ ‫ממכירת יבולי הפרדס והכרם ומגידול ירקות.‬ ‫על פי הצעתם, לאחר פרק זמן שיוסכם עליו,‬ ‫יהפוך המקום למושב עובדים לכל דבר.‬ ‫שניים-שלושה גרעיני התיישבות דחו את‬ ‫ההצעה. כנראה לא רצו לשמש פועלים חקל‬ ‫איים ללא שכר אצל מעסיק פרטי, אולם חברי‬ ‫בני גאולים, שהיו להוטים לעלות על הקרקע‬ ‫ולהגשים את חלומם להיות חקלאים בארץ‬ ‫ישראל, החליט לקבל את ההצעה. בני גאולים‬ ‫הכשירו את עצמם לעבודת אדמה עוד בגרמ‬ ‫ניה ובצ'כוסלובקיה ולמדו לטפל בפרות, לח‬ ‫רוש ולזרוע אם כי, כנראה, לא למדו להתמודד‬ ‫עם גידולי יבלית אין-סופיים...‬ ‫ב-22 באוקטובר 83', לקראת העלייה לקר‬ ‫קע, נבחרו שישה חברים לוועד הארגון: יצחק‬ ‫שנאפס, גינטר הירשפלד, פאול אנגרס, דני‬ ‫אל שטראוס, קורט פרידלנדר ופריץ רוזנברג.‬ ‫שלושת האחרונים יעזבו את היישוב בשנים‬ ‫הקרובות למרבה הצער. החוזה נחתם ב-8 בנו‬ ‫במבר, ומטעם בני גאולים חתמו יצחק שנאפס‬ ‫)אלגור( ודניאל שטראוס. סוכם, כי ב-1 בי‬ ‫נואר 34' תסתיים ההתקשרות, הקבוצה תה‬ ‫פוך למושב עובדים וכל מתיישב יקבל חלקת‬ ‫אדמה משלו.‬ ‫תשובה לליל הבדולח‬ ‫תשעה ימים לאחר חתימת ההסכם, ב-71‬ ‫בנובמבר, התקיים טקס העלייה על הקרקע.‬ ‫כנהוג בטקסים אלו, השמיעו את ברכותיהם‬ ‫זלמן מסחרי מהמרכז החקלאי, טוביה פלטניק,‬ ‫משה פישלר מטעם תנועת המושבים ועוד. גם‬ ‫נתן אקסלרוד, איש "יומני כרמל", הגיע לטקס‬ ‫עם המסרטה. המתיישבים היו גאים במיוחד,‬ ‫כי ראו בעלייתם לקרקע תשובה לאירועי ליל‬ ‫הבדולח הנוראים שאירעו שבוע קודם לכן‬ ‫בגרמניה.‬ ‫בקבוצת המתיישבים היו 51 גברים ושתי‬ ‫נשים. מסיבות שונות, יתר המתיישבים הגיעו‬ ‫רק במארס 0491. המתיישבים התגוררו באר‬ ‫בעה צריפים ובכל אחד מהם היו חמישה חדרי‬ ‫מגורים, חדר האוכל והמטבח היו משותפים.‬ ‫המשרד והצרכנייה מוקמו בקומה התחתונה‬ ‫של "בית הפרדסן", בניין אבן בן שתי קומות,‬ ‫ובקומה העליונה ישבו הנוטרים.‬ ‫המשק כלל 71 סוסים ופרדים, ארבע פרות,‬ ‫31 עזים ותיש ו-361 תרנגולות. ב-41 בפב‬ ‫רואר 93', לפני 57 שנים, נחתם הסכם נוסף‬ ‫בין משפחת פלטניק לבני גאולים ולפיו‬ ‫תמכור המשפחה למתיישבים כ-521 דונם.‬ ‫באוקטובר של אותה שנה קיבלו המתיישבים‬ ‫אלף דונם נוספים לשם עיבוד גידולי ירקות‬ ‫ואחרים, ורק ב-22 במאי 0491 התקבל מקרן‬
  • 15. ‫ב-22 באוקטובר 83', לקראת העלייה לקרקע, נבחרו‬ ‫שישה חברים לוועד הארגון: יצחק שנאפס, גינטר‬ ‫הירשפלד, פאול אנגרס, דניאל שטראוס, קורט פרידלנדר‬ ‫ופריץ רוזנברג. שלושת האחרונים יעזבו את היישוב‬ ‫בשנים הקרובות. החוזה נחתם ב-8 בנובמבר, ומטעם בני‬ ‫גאולים חתמו יצחק שנאפס )אלגור( ודניאל שטראוס.‬ ‫סוכם, כי ב-1 בינואר 34' תסתיים ההתקשרות והקבוצה‬ ‫תהפוך למושב עובדים‬ ‫קיימת לישראל האישור להסכם.‬ ‫בשנה הראשונה התנהלו העניינים בצורה‬ ‫סבירה. המתיישבים עיבדו בחריצות את הפ‬ ‫רדס ואת הכרם, אבל אט-אט החלו להיווצר‬ ‫בעיות שונות. הפרדס והכרם נזקקו להשקעות‬ ‫כספיות שונות והמתיישבים פנו למשפחת‬ ‫פלטניק ולמוסדות שונים בבקשה לעזרה, אך‬ ‫הכסף בושש לבוא.‬ ‫בנוסף על כל הקשיים, ב-93.9.1 פרצה מל‬ ‫חמת העולם השנייה וייצוא פרי ההדר לחו"ל‬ ‫נחסם כמעט לגמרי ולכל הפרדסנים בארץ,‬ ‫כולל בני גאולים, נרשמו הפסדים גדולים.‬ ‫מתיישבים רבים החלו לעזוב את הנקודה‬ ‫חסרת המזל. טוביה פלטניק ונציגיו בשטח,‬ ‫גיסו מרדכי סירקיס מפתח תקווה ומנהל הפ‬ ‫רדס יחזקאל אלפרוביץ' )שהוכתר בספרו של‬ ‫פלטניק, משום מה, בתואר "אגרונום"( הביעו‬ ‫את מורת רוחם מהמתרחש.‬ ‫ב-0491.7.41 שיגר טוביה פלטניק מכתב‬ ‫תלונה בן 02 סעיפים לאברהם הרצפלד, מז‬ ‫כיר המרכז החקלאי, בקשר לטיפול בפרדס‬ ‫ובו טען, למשל, כי לא הורדו הזיזים )הענפים‬ ‫היבשים( מהעצים ולא בוצע זיבול בזבל כימי.‬ ‫לא ידוע מה היה ההסבר של בני גאולים, אבל‬ ‫ברור שהייתה שם בעיה של תקציב. בין היתר,‬ ‫לא היה מספיק כסף לרכישת זבל כימי ולמזון‬ ‫לסוסים, שבלעדיהם, לא התאפשר לצאת לח‬ ‫ריש או להובלות שונות.‬ ‫העימותים של בני משפחת פלטניק, אנשי‬ ‫עסקים מנוסים, עם חברי בני גאולים הצעי‬ ‫רים נמשכו. ב-62 ביולי 24' נערכה פגישת‬ ‫פשרה, כנראה בתל אביב, ובה הוסדרו נושאים‬ ‫שונים הקשורים בשטחי הפרדס ובתחזוקת‬ ‫הבאר ו"בית הפרדסן". זכותם של בני משפחת‬ ‫פלטניק הייתה לשמור על ערך רכושם, אך אין‬ ‫זה ברור מדוע דרשו גם לסלק את השפנייה‬ ‫שהקימו בני גאולים ליד הבניין. בשר השפן‬ ‫אינו כשר כידוע, אך תמוה הדבר מדוע הועלה‬ ‫סעיף זה חצי שנה לפני תום חוזה ההתקשרות‬ ‫עם בני גאולים...‬ ‫הקשיים היו גדולים‬ ‫לילו אנגרס )19(, כיום חברת כפר ידידיה,‬ ‫היא האחרונה מבני גאולים שחיה שם, לשמחת‬ ‫:‬ ‫)5491.11.01(‬ ‫בני משפחתה וחבריה. היא אם לוורדה ולאיתן‬ ‫וסבתא לחמישה נכדים ונכדות ולשישה ני‬ ‫נים. היא יודעת לספר, כי הקשיים היו גדו‬ ‫לים. כולם עבדו קשה וכסף למחייה היה חסר‬ ‫תמיד.‬ ‫אפילו טלפון לא היה ביישוב. בקיץ 3491,‬ ‫למשל, כאשר עמדה ללדת את בתה הבכורה,‬ ‫היה צורך להזעיק מונית כדי להעביר אותה‬ ‫לבית החולים בילינסון בפתח תקווה. פאול‬ ‫בעלה וחבר נוסף, אבא רוזטנשטיין, נסעו בע‬ ‫גלה לתחנת המשטרה בבית ליד כדי לטלפן‬ ‫משם. בכניסה עמדו שני חיילים הודים, שס‬ ‫ירבו לתת להם להיכנס. החיילים ידעו רק אנ‬ ‫גלית ושני היקים רק גרמנית וקצת עברית.‬ ‫למזלם, היו לפאול כישורי חקיינות והוא,‬ ‫כנראה, הכניס את הכובע שלו לתוך החולצה‬ ‫ואז החיילים הבינו שמדובר באישה בהריון...‬ ‫המונית הגיעה ונולדה ורדה, היום תושבת חו‬ ‫לון, אם לשלושה וסבתא לשישה נכדים.‬ ‫ב-1491 נפתח ביישוב גן ילדים. החברה רות‬ ‫ראונר שימשה גננת וטיפלה במסירות בילדים‬ ‫יחזקאל קסל, שני אלנשטיין וחנה כץ. מאוחר‬ ‫יותר, הצטרפו אילנה לב, צורי גולדשמיט )גל(‬ ‫ומיכה לוי, שני האחרונים הם חברי כפר ידי‬ ‫דיה.‬ ‫תכניות שאינן ניתנות‬ ‫להגשמה‬ ‫ב-11 במארס 2491 משגרים אליעזר קפלן‬ ‫)לימים שר האוצר הראשון של מדינת ישראל(‬ ‫והאגרונום דוד שטרן, שניהם ממחלקת ההת‬ ‫יישבות של הסוכנות היהודית, מכתב ליוסף‬ ‫העימותים של בני משפחת פלטניק, אנשי עסקים‬ ‫מנוסים, עם חברי בני גאולים הצעירים נמשכו. ב-62 ביולי‬ ‫24' נערכה פגישת פשרה, כנראה בתל אביב, ובה הוסדרו‬ ‫נושאים שונים הקשורים בשטחי הפרדס ובתחזוקת‬ ‫הבאר ו"בית הפרדסן". זכותם של בני משפחת פלטניק‬ ‫הייתה לשמור על ערך רכושם, אך אין זה ברור מדוע‬ ‫דרשו גם לסלק את השפנייה שהקימו בני גאולים ליד‬ ‫הבניין. בשר השפן אינו כשר כידוע, אך תמוה הדבר מדוע‬ ‫הועלה סעיף זה חצי שנה לפני תום חוזה ההתקשרות עם‬ ‫בני גאולים...‬ ‫וייץ, מנהל קק"ל, ובו הם כותבים: "במקום לד‬ ‫גול בשם הציוניות... מוטב היה שאנו לא ניתן‬ ‫מקום לנצל את החלוציות של אותם צעירים‬ ‫המוכנים לקורבנות ולהוליך אותם שולל עם‬ ‫תכניות שאינן ניתנות להגשמה..."‬ ‫ב-8 במאי באותה שנה שיגר יו"ר הוועד,‬ ‫יצחק אלגור, תזכיר למרכז החקלאי ובו פירט‬ ‫את הקשיים הכספיים של בני גאולים. בין יתר‬ ‫הדברים במכתבו, אלגור כותב "על סמך הנ"ל‬ ‫)פירוט הבעיות( וניסיוננו מוכרח היה להתהוות‬ ‫הרושם שלא נבדקו מצדכם מראש כל השאלות‬ ‫והבעיות הקשורות עם הקמת הכפר )שלנו(.‬ ‫האסיפה הכללית של בני גאולים מ-2491.5.7,‬ ‫החליטה בין היתר על שלוש נקודות:‬ ‫א. אישור ארגוננו להתיישבות על ידי הסוכ‬ ‫נות היהודית.‬ ‫ב. על עריכת תכנית סופית לתכנית מעבר‬ ‫למשק )לכל חבר(.‬ ‫ג. במקרה שהוועדה, שעל בואה הודעתם, לא‬ ‫תוכל לערוך תכניות עבורנו בנקודה זו )אנחנו‬ ‫דורשים( קביעת מקום אחר להתיישבות וה‬ ‫עברתנו לשם".‬ ‫התשובה למכתב הזה התמהמהה להגיע.‬ ‫מרטין קליין )1191-6002(. השיחות התנהלו‬ ‫בעברית מעורבת בגרמנית ושני הצדדים מצאו‬ ‫מהר שפה משותפת‬ ‫)1191-6002(‬ ‫תשובה שלילית על שאלת‬ ‫הקיום‬ ‫ביום הראשון בשנת 3491 הסתיים החוזה‬ ‫בין משפחת פלטניק לבני גאולים. החברים‬ ‫המשיכו לעבוד בפרדס ולגדל ירקות בשט‬ ‫חים שונים, וכן עסקו בעבודות חוץ בעין ורד‬ ‫ובמושבים אחרים ובמחנה צבאי ליד כפר יונה.‬ ‫הם ציפו שתתבצע חלוקת השטח לחלקות ול‬ ‫בניין בתי מגורים לכל משפחה, אבל התהלי‬ ‫כים הללו לא התקדמו כראוי. כמו כן, נוצר‬ ‫צורך לקדוח באר נוספת עבור השקאת שטחי‬ ‫הירקות, כי הבאר הקודמת נשארה בפרדס של‬ ‫משפחת פלטניק.‬ ‫ב-71 ביולי כותב היו"ר אלגור למחלקת‬ ‫ההתיישבות, כי באסיפת החברים שהתקיימה‬ ‫שבוע קודם לכן, ב-01 ביולי, הוחלט "שאם לא‬ ‫תתקבל תשובה בנושא הבאר עד ל-3491.8.1,‬ ‫יראה בזה ארגון בני גאולים תשובה שלילית‬ ‫על פתרון שאלת קיומו פה בנקודה ויוכרח‬ ‫להוציא את המסקנות מזה!!!".‬ ‫עברה שנה של התמודדות בלתי פוסקת עם‬ ‫קשיים כספיים ואחרים. ב-01 בנובמבר 4491‬ ‫כותב היו"ר יצחק אלגור למחלקת ההתיישבות:‬ ‫"נמסר לבני גאולים כי קיימת תכנית לעבור‬ ‫לביתן אהרון בעמק חפר והננו להודיעכם כי‬ ‫אנו מוכנים לעבור. כמו כן, מוכנים להישאר‬ ‫במקום וכל זאת בתנאי אחד: לגשת מיד הן‬ ‫בביתן אהרון והן אם נישאר בגאולים לפעולה‬ ‫ממשית היינו להקמת הבתים".‬ ‫במרכז החקלאי לא ראו בעין יפה את האפ‬ ‫שרות למעבר לביתן אהרון, שהשתייך לארגון‬ ‫הכפרים השיתופיים )שקדם לתנועת האיחוד‬ ‫החקלאי של היום(, והעדיפו את כפר ידי‬ ‫דיה, שרוב תושביו עולים מגרמניה והשתייך‬ ‫לתנועת המושבים שזוהתה עם מפא"י ההיס‬ ‫טורית...‬ ‫" יידע את‬ ‫יצחק אלגור )5191-3891(. יו"ר הוועד, " 34.21.01‬ ‫המרכז החקלאי בקשיים הכספיים של בני גאולים‬ ‫"טלמון" של עולי תימן כדי ליישב אותם‬ ‫באתר גאולים )בגרעין טלמון טיפל עסקן‬ ‫צעיר ונמרץ, ישראל ישעיהו, לימים שר הדו‬ ‫אר ויו"ר הכנסת(.‬ ‫ב-8 במאי 5491 הסתיימה מלחמת העולם‬ ‫השנייה באירופה והיישוב בא"י ציפה לעתיד‬ ‫טוב יותר. ב-82 ביוני 54' כותב רענן וייץ,‬ ‫‬‫מזכיר מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית,‬ ‫העניינים מתחילים לזוז‬ ‫המוסדות התחילו במגעים עם הוועד החדש‬ ‫של כפר ידידיה, שנבחר בנובמבר 4491 וכלל‬ ‫את היו"ר מרטין קליין )אביו המנוח של מחבר‬ ‫כתבה זו(, אגון פרידמן וליאו היילברון כדי‬ ‫לבצע את המעבר במרוצת 5491. במקביל,‬ ‫המוסדות החלו לנהל משא ומתן עם גרעין‬ ‫תכנית שיבוץ המשקים לבני גאולים בכפר‬ ‫ידידיה )5491.11.01(. בהתחלה שוכנו כדיירי‬ ‫משנה בבתי תושבים ובמבני משק הכין: יוסף‬ ‫אובספלד‬ ‫41.2.02‬ ‫|| 51‬ ‫:‬