SlideShare ist ein Scribd-Unternehmen logo
1 von 49
‫חוק לעידוד השקעות הון - החדש‬



     ‫ארז שגיב, עו" ד ורו" ח‬
     ‫יגיל בלזר, עו" ד ורו" ח‬
‫תיקון 06 לחוק – רוח חדשה‬
‫מגבלה תקציבית – הוסרו מגבלות ופיתחו‬          ‫‪‬‬
                           ‫מסלולים חדשים.‬
‫מסלול " ירוק" – עבודה ישירה מול רשות‬         ‫‪‬‬
                                   ‫המסים.‬
    ‫וודאות – ביצוע פעולות ללא אישור מראש.‬    ‫‪‬‬
‫אישור מקדמי – אפשרות קיימת – מהירות‬          ‫‪‬‬
                                    ‫תגובה.‬
   ‫נכסים מאושרים – ביטול תנאים מגבילים.‬      ‫‪‬‬
                                             ‫2‬
‫" פישוט" התהליך ו-" הקטנת הנטל‬
              ‫הבירוקראטי"‬
                         ‫אין צורך לפנות מראש.‬   ‫.1‬
‫פחות מגע עם המינהלה יותר מגע עם ראשות המסים.‬    ‫.2‬
                        ‫דחיית מחלוקות לעתיד.‬    ‫.3‬
                    ‫הסדרת מחלוקות משפטיות.‬      ‫.4‬
                      ‫העמדת מבחנים כמותיים.‬     ‫.5‬


                                                ‫3‬
‫תפעול החוק ) המסלול החלופי(:‬
                                    ‫לפני התיקון לחוק:‬         ‫‪‬‬
‫‪ ‬שלב א' – אישור התוכנית והנפקת אישורי ביצוע על ידי מינהלת‬
                ‫מרכז השקעות )ליווי התוכנית וביצוע תיקונים(.‬
 ‫‪ ‬שלב ב' - ביקורת מס על ידי פקיד השומה )פס"ד האחים בולוס(.‬
                                   ‫אחרי התיקון לחוק:‬          ‫‪‬‬
‫‪ ‬אין עוד צורך לפנות לגורם שלטוני על מנת לקבל אישור לתוכנית‬
                  ‫ההשקעות, ולפיכך, שלב א' "הישן" התייתר.‬
‫‪ ‬פקיד השומה, כבעבר, יהא רשאי לבחון את הזכאות להטבות מס‬
                    ‫ואת אופן חישוב חבות המס של המשקיע.‬
                                                          ‫4‬
‫מסלולי ההטבות‬
‫מתופעל באופן דומה לעבר.‬   ‫מסלול המענקים -‬         ‫‪‬‬
                     ‫מסלולי הטבות המס‬             ‫‪‬‬
              ‫‪" ‬המסלול הירוק" )מסלול חלופי(.‬
             ‫‪" ‬מסלול אירלנד" )איזור פיתוח א'(.‬
        ‫‪" ‬המסלול האסטרטגי" )איזור פיתוח א'(.‬


                                                  ‫5‬
‫מסלולי ההטבות‬
‫מסלול מענקים - ללא שינוי )למעט "תנאי הייצוא"(. קיימת‬               ‫‪‬‬
       ‫כוונה להפחית את שיעור הנפקת ההון לכדי %02-%42.‬

‫אזור אחר‬      ‫אזור ב'‬         ‫אזור א'‬
    ‫-‬          ‫%01‬              ‫%42‬                 ‫מענקים‬
    ‫-‬            ‫-‬               ‫2‬               ‫פטור ממס‬
    ‫-‬       ‫תקופות: 01/7‬   ‫תקופות: 8/5 לפי‬        ‫מס מופחת‬
              ‫לפי העניין‬        ‫העניין‬       ‫)%01-%52()*(‬

    ‫-‬          ‫%51‬              ‫%51‬          ‫מס על דיבידנד‬

                                  ‫)*( בהתאם לשיעור השקעת חוץ‬
                                                               ‫6‬
‫המסלול החלופי, דין ישן:‬
 ‫אזור אחר‬     ‫אז"פ ב'‬       ‫אז"פ א'‬
‫ס' 15ג)א()1( ס' 15א)א()2( ס' 15א)א()3(‬

  ‫שנתיים‬       ‫6 שנים‬       ‫01 שנים‬              ‫פטור ממס )עד למועד המשיכה(‬

  ‫5 שנים‬        ‫שנה‬             ‫-‬        ‫יתרת תקופת ההטבות )שיעור המס: %52(‬
  ‫8 שנים‬       ‫4 שנים‬           ‫-‬            ‫חברה בהשקעת חוץ - סעיף 15ג)א()3(‬
  ‫31 שנים‬      ‫9 שנים‬        ‫5 שנים‬         ‫חברה עתירת השקעות חוץ – ס' 15ג)ג(‬

   ‫%51‬          ‫%51‬          ‫%51‬              ‫מס במשיכת דיבידנד - סעיף 15ב)ג(‬

     ‫כן‬           ‫כן‬           ‫כן‬                      ‫פחת מואץ - סעיף 15א)ב(‬


                                                                                ‫7‬
‫הטבות מס נוספות‬

 ‫לפחות %09‬   ‫%47-%09‬      ‫%94-%47‬      ‫עד %94‬        ‫שיעור השקעת חוץ‬


                                                      ‫שיעור מס חברות‬
   ‫%01‬          ‫%51‬         ‫%02‬         ‫%52‬
                                                         ‫סעיף 74)א1(‬



‫סעיף 15ג - תקופת ההטבות תחל משנת התחילה ובלבד שלא חלפו 21‬           ‫‪‬‬
     ‫שנים משנת הבחירה, לגבי מפעל באז"פ א' - 41 שנים משנת הבחירה .‬
                 ‫ולגבי חברה עתירת השקעות חוץ - 71 שנים משנת הבחירה.‬
‫ס' 15ב)ג()1( - שיעור המס המופחת בגין חלוקת דיבידנד יחול בתקופה 21‬   ‫‪‬‬
‫השנים מתום תקופת ההטבות )מסלול חלופי או אירלנד(. המגבלה אינה חלה‬
             ‫במסלול האסטרטגי והיא אינה חלה על חברות בהשקעת חוץ.‬


                                                                   ‫8‬
‫מסלול אירלנד‬
         ‫באזור פיתוח א' נוסף " מסלול אירלנד":‬          ‫‪‬‬
                            ‫מס מופחת‬
            ‫מס על דיבידנד‬
‫מס משוקלל‬      ‫ס' 15ב‬
                            ‫15א)א()1(‬
                                ‫)ב(‬

  ‫%52~‬          ‫%51‬          ‫%5.11‬      ‫משקיע ישראלי‬


  ‫%51~‬          ‫%4‬           ‫%5.11‬         ‫משקיע חוץ‬


                                                       ‫9‬
‫מס על דיבידנד‬
  ‫אירלנד‬              ‫ללא הטבות‬               ‫מאושר‬
‫חברה תושבת‬           ‫חברה תושבת‬
                                         ‫חברה תושבת‬
  ‫ישראל‬                ‫ישראל‬
                                           ‫ישראל‬
             ‫4/%51‬
               ‫%‬                  ‫פטור‬                ‫%51‬

‫חברה תושבת‬           ‫חברה תושבת‬          ‫חברה תושבת‬
  ‫ישראל‬                ‫ישראל‬               ‫ישראל‬




                                                       ‫01‬
‫מסלול אסטרטגי‬
‫באזור פיתוח א' נוסף " מסלול אסטרטגי" סעיף‬
                               ‫15 א) א()4(:‬
 ‫שיעור המס על‬
   ‫הדיבידנד‬     ‫שיעור מס החברות‬   ‫מחזור מאוחד לפי‬   ‫השקעה מזערית מזכה‬   ‫איזור‬
                                    ‫כללי חשבונאות‬                       ‫פיתוח‬
  ‫ס'15ב)ג()3(‬


     ‫%0‬               ‫%0‬            ‫02 מיליארד‬         ‫009 מיליון ₪‬      ‫א'‬



     ‫%0‬               ‫%0‬            ‫31 מיליארד‬         ‫006 מיליון ₪‬     ‫אזור‬
                                                                        ‫מזכה‬


                                                                           ‫11‬
‫הקריטריונים - הזכאות להטבות במסלול‬
              ‫המס‬
                         ‫תנאים מצטברים:‬
                      ‫"מפעל תעשייתי".‬     ‫‪‬‬
                 ‫"השקעה מזערית מזכה".‬     ‫‪‬‬
                     ‫"מפעל בר תחרות".‬     ‫‪‬‬


                                        ‫21‬
‫" מפעל תעשייתי"‬
‫סעיף 15 לחוק - מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות‬
‫ייצורית, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, וכן מו"פ תעשייתי, שאישר‬
                                     ‫המדען הראשי, עבור תושב חוץ.‬


‫למעט - אריזה, בנייה, מסחר, תחבורה, החסנה, שירותי תקשורת,‬
                        ‫שירותים סניטריים ושירותים אישיים.‬
‫ככלל, חברות עתירות השקעות בציוד תעשייתי – מקיימות את התנאים ובלבד‬
                                         ‫שתעסוקנה בפעילות ייצורית.‬
        ‫חברות התוכנה )עתירות "הון אנושי"( – סווגו כפעילויות תעשייתיות.‬

                                                                  ‫31‬
‫" השקעה מזערית מזכה"‬
‫סעיף 15 לחוק - השקעה מזערית ברכישת נכסים יצרניים במפעל‬          ‫‪‬‬
    ‫תעשייתי תוך תקופה של שלוש שנות מס המסתיימות בשנת הבחירה.‬

                                                  ‫השקעה מזערית:‬   ‫‪‬‬
             ‫מפעל בהקמה – השקעה בסך של 000,003 ₪ לפחות.‬         ‫‪‬‬
‫הרחבה – בשיעור מ- "שווי הנכסים" של המפעל ערב ביצוע ההשקעה‬       ‫‪‬‬
                             ‫המזערית המזכה, וזאת כמפורט להלן:‬
‫"שווי נכסים" של עד 041 מיליון ש"ח - %21 )לפחות 003‬          ‫.1‬
                                                ‫אלפי ₪(.‬
‫בין 041 מיליון ש"ח ל- 005 מיליון ש"ח – %7 משווי הנכסים‬      ‫.2‬
                                                ‫הנוספים.‬
          ‫מעל 005 מיליון ש"ח – %5 משווי הנכסים הנוספים.‬     ‫.3‬
                                                                ‫41‬
‫דגשים - השקעה מזערית מזכה‬
                             ‫א. סכום ההשקעה - בפועל נמדד בערכים נומינליים.‬
‫ב. יש לקבוע את היקף ההשקעה המינימאלי ביחס ל- "שווי הנכסים היצרניים" - העלות‬
      ‫המופחתת המתואמת של הנכסים היצרניים לתחילת תקופת ההשקעה.‬
‫ג. העלות המופחתת של הנכסים – העלות המופחתת התיאורטית אילו הנכס היה‬
                                            ‫מופחת לפי תקנות הפחת )1491(.‬
‫ד. תקופת ההשקעה – עד 3 שנים המסתיימות בתום שנת הבחירה. הנישום‬
‫צריך להגדיר את תקופת ההשקעה כדי שניתן יהיה לבחון את עלות הנכסים‬
                                                   ‫לתחילת תקופת ההשקעה.‬
‫ה. הנכסים הכלולים – מכונות וציוד המשמשים את המפעל. השקעה בבניינים אינה‬
‫כלולה במסגרת ההשקעה המינימאלית ואינה כלולה במצבת הנכסים לצורך‬
                                         ‫חישוב ההשקעה המינימאלית )י.פ.(.‬
                                                                       ‫51‬
‫" מפעל בר תחרות"‬
                                          ‫סעיף 81 א) ג( - הוא אחד מאלה:‬
‫מפעל שעיקר פעילותו היא בתחום הביוטכנולוגיה או בתחום הננוטכנולוגיה )דרוש‬    ‫‪‬‬
                                                 ‫אישור של המדען הראשי(.‬
‫מפעל אשר הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים )מדינה/טריטוריית‬        ‫‪‬‬
‫מכס(, אינה עולה על %57 מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנה – מבחן‬
                                                             ‫תקרה.‬
‫%52 או יותר מכלל הכנסתו, בשנת מס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק‬           ‫‪‬‬
                     ‫מסוים המונה 21 מליון תושבים לפחות – מבחן רצפה.‬


                                                                      ‫61‬
‫דוגמאות‬

‫מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג באופן הבא:‬      ‫.1‬
‫ישראל – 4 מ' ₪, ארה"ב – 3 מ' ₪, תאילנד – 3 מ' ₪. מפעל זה עומד בתנאי‬
‫)ב(, שכן לא ניתן להצביע על שוק מסוים בו המפעל משווק מעל ל- %57‬
                                                           ‫מתוצרתו.‬

‫.2 מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג באופן הבא:‬
                                      ‫ישראל – 1 מ' ₪, ארה"ב – 9 מ' ₪.‬
‫לגבי מפעל זה תנאי )ב( אינו מתקיים שכן ניתן להצביע על שוק מסוים בו‬
‫המפעל משווק מעל ל- %57 מתוצרתו. יחד עם זאת, תנאי )ג( מתקיים לגבי‬
                                                               ‫המפעל.‬

                                                                      ‫71‬
‫דוגמאות‬
‫3. מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג‬
‫באופן הבא: ישראל – 7 מ' ₪, ארה"ב – 2 מ' ₪, תאילנד – 1 מ'‬
                                                      ‫₪.‬
‫לגבי מפעל זה, תנאי )ג( אינו מתקיים וזאת משום שהוא אינו מוכר‬
‫מעל ל- %52 ממחזור מכירותיו בשוק מסוים שמספר התושבים‬
‫בו עולה על 21 מיליון. שיעור מכירותיו של המפעל לארה"ב‬
‫מגיע כדי %02 ושיעור מכירותיו לתאילנד מגיע כדי %01‬
        ‫בלבד. יחד עם זאת, תנאי )ב( מתקיים לגבי מפעל זה.‬

                                                         ‫81‬
‫דוגמא - מפעל בהקמה‬
‫חברה הקימה מפעל לייצור שבבים בשנת המס 5002. החברה החלה את‬
‫השקעותיה בנכסים יצרניים בשנת המס 5002. שנת ההפעלה שנקבעה‬
     ‫למפעל היא שנת המס 6002. להלן נתונים לגבי מכירות המפעל:‬

            ‫8002‬               ‫7002‬             ‫6002‬             ‫שוק5002‬
                   ‫1‬             ‫4‬          ‫2‬                  ‫3‬    ‫ישראל‬

                       ‫3.0‬        ‫5.1‬                  ‫1‬       ‫0‬    ‫ארה"ב‬
      ‫3.1‬                ‫5.5‬            ‫3‬                  ‫3‬       ‫סך הכל‬

                                                                        ‫91‬
‫המשך דוגמא‬
                                                          ‫שנת המס 6002:‬
‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %33 מתוצרתו בארה"ב – סך‬
‫של 1 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 3 מיליון ₪ - תנאים )ב( ו- )ג( מתקיימים‬
                                                               ‫לגבי המפעל.‬

‫חישוב ממוצע דו- שנתי ) המפעל קיים שנתיים( – היקף המכירות בישראל‬
‫הנו בממוצע 5.2 מיליון ₪ ולארה"ב 000,005 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת‬
‫חישוב זה, הנו %71 בלבד – לפיכך תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי המפעל. בנוסף,‬
‫ומאחר ש- %38 מן התוצרת נמכרת בשוק מסוים אחד )ישראל(, גם תנאי )ב( אינו‬
                                                               ‫מתקיים.‬

‫לסיכום , מאחר שתנאי המכירות השוטף מתקיים לגבי המפעל בשנת המס 6002,‬
                              ‫המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק.‬
                                                                  ‫02‬
‫המשך דוגמא‬
                                                       ‫שנת המס 7002:‬
‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %72 מתוצרתו בארה"ב – סך‬
‫של 5.1 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 5.5 מיליון ₪ - תנאים )ב( ו- )ג(‬
                                                   ‫מתקיימים לגבי המפעל.‬

‫חישוב ממוצע תלת- שנתי – היקף המכירות בישראל הנו בממוצע 3 מיליון ₪‬
‫ולארה"ב 333,338 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת חישוב זה, הנו %22 בלבד -‬
‫לפיכך תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי המפעל. בנוסף, ומאחר ש- %87 מן התוצרת‬
                   ‫נמכרת בשוק מסוים אחד )ישראל(, גם תנאי )ב( אינו מתקיים.‬

‫לסיכום , מאחר שתנאי המכירות השוטף מתקיים לגבי המפעל בשנת המס 7002,‬
                              ‫המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק.‬
                                                                       ‫12‬
‫המשך דוגמא‬
                                                           ‫שנת המס 8002:‬
‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %32 מתוצרתו בארה"ב – סך של‬
‫3.0 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 3.1 מיליון ₪ - תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי‬
‫המפעל. בנוסף, ומאחר שהמפעל מוכר %77 מתוצרתו בשוק מסוים )ישראל(, תנאי‬
                                                  ‫)ב( אינו מתקיים לגבי המפעל.‬

‫חישוב ממוצע תלת- שנתי – היקף המכירות בישראל הנו בממוצע 333,333,2 ₪‬
‫ולארה"ב 333,339 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת חישוב זה, הנו %92 – לפיכך‬
                                            ‫תנאי )ג( מתקיים לגבי המפעל.‬

‫לסיכום , מאחר שתנאי הממוצע התלת שנתי מתקיים לגבי המפעל בשנת המס‬
                 ‫8002 , המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק בשנה זו.‬
                                                                         ‫22‬
‫דוגמא – הרחבת מפעל‬
‫מחזור‬   ‫גידול‬   ‫מחזור‬
‫במחזור שוטף‬      ‫בסיס‬
‫021‬      ‫02‬     ‫001‬     ‫ישראל‬

‫041‬      ‫04‬     ‫001‬     ‫ארה"ב‬

‫062‬      ‫06‬     ‫002‬     ‫סה"כ‬
                                ‫32‬
‫המשך דוגמא‬
‫מכיוון שיש לבחון המבחנים הקבועים, לעניין מבחן "בר תחרות", אך ורק לגבי‬
‫ההכנסות המיוחסות להרחבה, הרי שהתנאים הקבועים בפסקאות )ב( ו- )ג(‬
                                                            ‫מתקיימים.‬

‫התנאי הקבוע בפסקה )ב( מתקיים, שכן לא ניתן להצביע על שוק מסוים בו מוכר‬
      ‫המפעל מעל ל- %57 מהגידול במחזור )לישראל – %33 ולארה"ב – %76(.‬

‫כמו כן, מתקיים התנאי הקבוע בפסקה )ג(, שכן המפעל מוכר %76 מתוצרתו‬
                     ‫לשוק מסוים בו מספר התושבים עולה על 21 מיליון.‬


                                                                        ‫42‬
‫דוגמא - בית מלון‬
          ‫6002 7002‬        ‫5002‬
                                   ‫003‬     ‫001‬     ‫05‬        ‫סך הלינות במלון‬
                          ‫04‬       ‫01‬      ‫04‬              ‫לינות "תושבי חוץ"‬
                                   ‫%31‬     ‫%01‬     ‫שיעור "לינות חוץ" %08‬
                                   ‫%02‬     ‫מבחן הלינות הרב שנתי*%08 %33‬
                                ‫* המלון החל לפעול בשנת המס 5002.‬
                                 ‫** לגבי %33 - לפי ממוצע של שנתיים.‬
‫בשנת המס 5002 – בית המלון מהווה מפעל בר תחרות שכן הוא מקיים את מבחן‬
                                                               ‫הלינות השנתי.‬
‫בשנת המס 6002 – על אף שמבחן הלינות השנתי אינו מתקיים, בית המלון מהווה‬
                 ‫מפעל בר תחרות מכיוון שמתקיים לגביו מבחן הלינות הרב-שנתי.‬
‫בשנת המס 7002 - בית המלון לא יהווה מפעל בר תחרות בשנה זו שכן שני‬
‫המבחנים גם יחד – מבחן הלינות השנתי ומבחן הלינות הרב-שנתי – אינם מתקיימים‬
                                                                       ‫לגביו.‬
                                                                          ‫52‬
‫ההכנסות המוטבות‬
                             ‫‪ ‬סעיף 81 א) ד( - הכנסות המזכות בהטבות:‬
                                       ‫הכנסות עסקיות שהן אחת מאלה -‬
‫‪ ‬הכנסות ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל לרבות רכיבים שיוצרו במפעל‬
                                                               ‫אחר.‬
‫‪ ‬הכנסות ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה שיוצרו במפעל אחר, שאינם‬
                 ‫בבעלות קרובו של בעל המפעל, ע"פ ידע שפותח במפעל.‬
‫‪ ‬הכנסות ממתן זכות שימוש בידע ומתמלוגים בגין שימוש באותו ידע שפותח‬
                                    ‫במפעל. ]להבדיל ממכירת כל הידע[‬
         ‫‪ ‬הכנסה משירות נלווה ללקוחות מהמכירות הנ"ל. ]פרשנות מצמצמת[‬



                                                               ‫62‬
‫קבלני משנה‬
                      ‫טיוטת תקנות לעידוד השקעות הון, תנאים:‬
                                                ‫אז" פ א'‬    ‫‪‬‬
                            ‫יצוא עקיף בשיעור של %05, או‬     ‫‪‬‬
             ‫מכירות בשוק מסוים אינו עולה על %05 מההכנסה‬     ‫‪‬‬
                                ‫מכירה למפעל מוטב/מאושר‬      ‫‪‬‬
                                            ‫שיעור היצוא:‬    ‫‪‬‬
       ‫%04‬                ‫יצוא %08‬
              ‫מפעל מוטב‬                    ‫%23 = %08*%04‬
‫קבלן‬
‫משנה‬   ‫%06‬                 ‫יצוא %05‬        ‫%03 = %05*%06‬
              ‫מפעל מוטב‬                              ‫%26‬

                                                       ‫72‬
‫שנת הבחירה - סעיף 15 ד'‬
‫שנת הבחירה - השנה שהחל ממנה ניתן לדרוש הטבות מס: הודעה לפקיד‬              ‫‪‬‬
‫שומה - במועד הגשת הדו"ח, אך לא יותר מ - 21 חודשים מתום שנת הבחירה.‬

                      ‫השנה בה הסתיימה ההשקעה המזערית המזכה.‬          ‫‪‬‬
‫חלפו שלוש שנים או, בתנאים מסוימים, שנתיים משנת הבחירה של ההרחבה‬      ‫‪‬‬
                                         ‫הקודמת במסלול החלופי.‬

‫מעבר ממסלול מענקים למסלול חלופי – תקופת צינון של חמש שנים‬            ‫‪‬‬
                                             ‫מתחילת שנת ההפעלה.‬
‫מעבר ממסלול חלופי למסלול מענקים – רק עם תום "תקופת‬                   ‫‪‬‬
                         ‫ההטבות" של המסלול החלופי – סעיף 15ו)ב(.‬
‫" מפעל מוטב" לאחר " מפעל מאושר" – תקופת צינון של 3 שנים משנת‬         ‫‪‬‬
                                                 ‫ההפעלה האחרונה.‬
                                                                     ‫82‬
‫דוגמאות – שנת בחירה‬
‫)1( לחברה מוטבת מספר הרחבות. שנת הבחירה שנקבעה להרחבה האחרונה בזמן‬
                                                   ‫היא שנת 5002.‬

‫אם ההשקעה המזערית המזכה, לגבי ההרחבה הבאה בזמן, תבוצע תוך תקופה‬        ‫‪‬‬
‫של שלוש שנים, ניתן יהיה לבקש, לכל המוקדם, את שנת המס 8002 כשנת‬
                                                            ‫הבחירה.‬
‫אם ההשקעה המזערית המזכה, לגבי ההרחבה הבאה בזמן, תבוצע תוך תקופה‬        ‫‪‬‬
    ‫של שנתיים, ניתן יהיה לבקש, לכל המוקדם, את שנת 7002 כשנת הבחירה.‬

‫)2 ( לחברה תוכנית מאושרת במסלול מענקים שהופעלה בשנת המס 4002. החברה‬
        ‫תהא זכאית לבחור, לכל המוקדם, את שנת המס 9002 כשנת הבחירה.‬
                                                                      ‫92‬
‫עיקר השינויים - סיכום‬
      ‫אחרי התיקון לחוק‬                    ‫לפני התיקון לחוק‬                 ‫נושא‬
 ‫מסלול ירוק )אישור מראש למי‬           ‫כל השקעה מחייבת אישור‬          ‫תהליך אישור תוכנית‬
         ‫שמעוניין(‬
          ‫ללא שינוי‬                  ‫פטור ממס בכפוף לאי משיכת‬         ‫מסלול חלופי רגיל‬
                                              ‫דיבידנד‬
‫%5.11 מס חברות ל – 01 שנים‬                    ‫לא קיים‬                 ‫מסלול "אירלנד"‬
      ‫)באז"פ א' בלבד(‬
   ‫פטור ממס חברות וממס על‬                     ‫לא קיים‬                  ‫מסלול השקעות‬
   ‫הדיבידנד ל – 51/01 שנים‬                                                ‫אסטרטגי‬
      ‫מפעל תעשייתי‬     ‫.1‬           ‫יצוא – ע"פ נוהל פנימי ותעסוקה‬   ‫תנאים לזכאות בהטבות‬
 ‫בר תחרות התורם לתמ"ג‬         ‫.2‬    ‫)לשיקול דעת מרכז ההשקעות(‬
‫ביצוע השקעה מזערית מזכה‬        ‫.3‬

         ‫ללא הגבלה‬                           ‫עם הגבלה‬                      ‫תקציב‬
                                                                                          ‫03‬
‫המפעל המעורב – סעיף 47‬
                                ‫קביעת ההכנסה הזכאית להטבות:‬             ‫‪‬‬
       ‫מבחן הגידול במחזור )הפרש הרחבה( - בהתייחס ל"שנה קובעת".‬     ‫‪‬‬
‫מבחן הנכסים – רק במקרה של שימוש בנכסים משומשים שנעשה בהם‬           ‫‪‬‬
              ‫שימוש קודם בישראל בתנאים מסוימים - ס' 47)ד()3(.‬


           ‫הכנסה חייבת לפיצול – כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה לרבות:‬           ‫‪‬‬
                             ‫קיזוזי הפסדים )פס"ד כרמל אולפינים(.‬   ‫‪‬‬
                                ‫פחת, פחת מואץ, ניכוי בשל פחת .‬     ‫‪‬‬
                                         ‫ניכוי בשל אינפלציה ???‬    ‫‪‬‬
                                                                       ‫13‬
‫המפעל המעורב – מבחן‬
                   ‫המחזורים‬
                                                ‫‪ " ‬שנה קובעת" –‬
                             ‫‪ ‬מפעל מאושר – שנת הפעלה.‬
                             ‫‪ ‬מפעל מוטב - שנת הבחירה.‬
                                  ‫‪ ‬מחזור הבסיס )דורש תכנון!!!(‬
‫‪ ‬אם ההשקעה המזערית המזכה נעשתה במשך שלוש שנים – מחזור‬
              ‫ממוצע בשלוש שנות מס שקדמו לשנה הקובעת.‬
‫‪ ‬אם ההשקעה המזערית המזכה נעשתה במהלך שנתיים – מחזור‬
‫ממוצע בשנתיים שקדמו לשנת הבחירה ואם יש פער של מעל %5.21‬
                              ‫בין המחזורים – הגבוה מביניהם.‬
                                                           ‫23‬
‫המפעל המעורב – מבחן‬
                    ‫המחזורים‬                            ‫‪ ‬דוגמא:‬
‫לחברת "הארגזים" בע"מ מפעל תעשייתי. החברה מעוניינת לרכוש מכונות‬
                                   ‫חדישות על מנת להרחיב הפעילות.‬

            ‫)א( מחזורים: 3002 – 06 מ', 4002 – 02 מ', 5002 – 81 מ'.‬
              ‫)ב( מחזורים:3002 – 02 מ', 4002 – 06 מ', 5002 – 01 מ'.‬

‫החברה שוקלת לבחור את שנת 5002 או שנת 6002 כשנת בחירה. מה‬
                                      ‫תמליץ לחברה לעשות ?‬

                                                                ‫33‬
‫" הפרש הרחבה" - מפעל קשור‬
                                    ‫סעיף )4( להגדרת " הפרש הרחבה"‬
‫יש להפחית ממחזור המפעל הקשור את הירידה במחזורים של המפעל האחר )המפעל‬
      ‫האחר הוא המפעל לגביו נקבע כי המפעל הקשור מהווה את הרחבתו( כמפורט להלן:‬

‫= )מחזור המפעל האחר בשנת הבסיס כשהוא מתואם** - המחזור‬     ‫סכום ההפחתה‬
                                                          ‫השוטף במפעל האחר(‬

       ‫מחזור המפעל הקשור לצורך הטבות מס = )סכום ההפחתה – מחזור המפעל הקשור(‬
                         ‫**המחזור מתואם לפי שיעור השינוי במדד תפוקות התעשייה.‬

‫שנת הבסיס - שנת המס שקדמה לשנת ההפעלה או שנת הבחירה, לפי העניין, של המפעל‬
                                                                    ‫הקשור.‬

                                                                          ‫43‬
‫דוגמא – הפרש הרחבה‬
                     ‫בשנת המס 6002 החליטה החברה להקים מפעל חדש הפועל באותו תחום‬
                                                     ‫שבו עוסק מפעל א' )להלן: "מפעל קשור"(.‬
                     ‫שנת הבחירה שבחרה החברה בגין המפעל הקשור הינה שנת המס 8002 .‬
                                                                     ‫8002‬


                                                                               ‫9002‬
     ‫נתונים לגבי המפעל הקשור‬                     ‫7002‬
         ‫מחזור מפעל קשור‬                       ‫008,1‬            ‫059,1‬          ‫022,2‬
           ‫סכום הפחתה‬                            ‫-‬               ‫-‬             ‫867‬
       ‫המחזור הזכאי להטבות‬                     ‫008,1‬            ‫059,1‬          ‫254,1‬
       ‫חישוב "סכום ההפחתה"‬                       ‫-‬               ‫-‬               ‫-‬
‫מחזור מפעל א' בשנת המס 7002 מתואם‬              ‫001,2‬            ‫481,2‬          ‫862,2‬
         ‫מחזורי המפעל א'‬                         ‫-‬              ‫004,2‬          ‫005,1‬
                                                                                        ‫53‬
         ‫סכום ההפחתה **‬                          ‫-‬               ‫-‬             ‫867‬
                        ‫**מחזור מתואם בשנת 7002 בניכוי מחזור מפעל א' בתנאי שהתוצאה חיובית‬
‫דוגמא - ייחוס הכנסות לפי‬
                ‫חוק ישן‬
                         ‫005,1‬    ‫סה"כ הכנסה חייבת לפני יישום חוק התאומים‬
                                  ‫005‬                   ‫הוסף פחת לצורך מס‬
                       ‫000,2‬                     ‫סה"כ הכנסה חייבת לייחוס‬
‫סה"כ‬    ‫מפעל מאושר 2‬   ‫מפעל מאושר 1‬      ‫לא מאושר‬

                 ‫%0‬              ‫%52‬          ‫%43‬                 ‫שיעור המס‬
‫%001‬            ‫%05‬              ‫%03‬          ‫%02‬                ‫יחס מחזורים‬
‫000,2‬          ‫000,1‬              ‫006‬         ‫004‬                 ‫חלוקת רווח‬
‫)005(‬          ‫)053(‬             ‫)001(‬        ‫)05(‬      ‫פחת ספציפי לצורך מס‬
 ‫)04(‬           ‫)82(‬               ‫)8(‬         ‫)4(‬             ‫ניכוי בשל פחת‬
‫)001(‬                                        ‫)001(‬         ‫ניכוי בשל אינפלציה‬
‫063,1‬           ‫226‬               ‫294‬         ‫642‬               ‫הכנסה חייבת‬
 ‫702‬              ‫0‬               ‫321‬          ‫48‬                ‫מס לתשלום‬
                                                                            ‫63‬
‫דוגמא - ייחוס הכנסות לפי חוק‬
                           ‫חדש‬
            ‫סה"כ הכנסה חייבת לייחוס לפני ניכוי בשל אינפלציה 064,1‬

‫סה"כ‬      ‫מפעל מוטב‬   ‫מפעל מוטב‬   ‫לא מאושר‬
                ‫%0‬         ‫%52‬        ‫%43‬                ‫שיעור המס‬
‫%001‬           ‫%05‬         ‫%03‬        ‫%02‬               ‫יחס מחזורים‬

‫064,1‬          ‫037‬         ‫834‬        ‫292‬              ‫הכנסה חייבת‬
‫)001(‬                                ‫)001(‬        ‫ניכוי בשל אינפלציה‬

‫063,1‬          ‫037‬         ‫834‬        ‫291‬      ‫הכנסה חייבת לאחר חוק‬
                                                        ‫התיאומים‬
 ‫571‬             ‫0‬         ‫011‬         ‫56‬                ‫מס לתשלום‬

                                                                 ‫73‬
‫סעיף 47 - הוראות מעבר‬
                                ‫הכנסה חייבת - כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה;‬         ‫‪‬‬
        ‫הפרשי הרחבה ומחזורי בסיס – כל חלק במפעל המעורב מחושב בנפרד;‬           ‫‪‬‬
       ‫ההכנסה החייבת מיוחסת לחלקים החדשים לפי הוראות סעיף 47 החדש;‬            ‫‪‬‬
  ‫יתרת ההכנסה החייבת לאחר ייחוס לחלקים החדשים תיוחס לחלקים הישנים;‬            ‫‪‬‬
    ‫יש להוסיף ליתרת ההכנסה החייבת האמורה, את "הוצאות הפחת הכוללות";‬           ‫‪‬‬
‫יש להוסיף, הפסדים עסקיים מועברים, למעט החלק שיוחס לפי סעיף 47‬                 ‫‪‬‬
                                                 ‫החדש לחלקים החדשים;‬
‫נייחס ההכנסה חייבת בין החלקים הישנים לפי יחס המחזורים המשוקלל,‬                ‫‪‬‬
‫נייחס הפסדים עסקיים מועברים בהתאם להלכת כרמל אולפינים, נפעיל את‬
     ‫מבחן יחס הנכסים ונייחס את הוצאות הפחת הכוללות בין החלקים הישנים;‬
                                 ‫ניישם את הוראות סעיף 7 לחוק התיאומים.‬        ‫‪‬‬
                                                                         ‫83‬
‫המפעל המעורב – סעיף 47‬
‫לחוק‬   ‫ס' 47) ד()4( לחוק: חלוקת דיבידנד – ללא שינוי ביחס‬                          ‫‪‬‬
                                                                  ‫לפני תיקונו.‬
                                    ‫‪ ‬אין חובת חלוקה מהכנסות המסלול החלופי.‬
      ‫‪ ‬כל חלוקה אחרת - בהתייחס לפרופורציה של ההכנסה מחלקי המפעל השונים.‬
‫בסעיף 15ב)ב( נקבעה הוראה המרחיבה את הוראות סעיף 15)ח( "הישן". חל גם לגבי‬          ‫‪‬‬
                               ‫"דיבידנד פירוק" של חברה ורכישה עצמית של מניות.‬


‫סעיף 47) ה( לחוק מקנה סמכות לשרים לקבוע הוראות‬                                    ‫‪‬‬
                                         ‫לעניין:‬
                                                  ‫נוהל שחיקת מחזור בסיס.‬    ‫‪‬‬
                                  ‫ייחוס הכנסות לחברה הפועלת באז"פ שונים.‬    ‫‪‬‬
                                                                                 ‫93‬
‫נוהל שחיקת מחזור בסיס‬
     ‫טיוטת תקנות עידוד השקעות הון )הפחתת מחזור בסיס(:‬

                   ‫משקל הוצאות מו"פ מהמחזור – %7;‬       ‫‪‬‬

                             ‫%02 מועסקים אקדמאים;‬       ‫‪‬‬

‫מחזור המכירות ממוצרים שיוצרו בשנת המס להשוואה לא‬        ‫‪‬‬
                ‫עולה על %05 ממחזורו בשנה הקובעת;‬

‫השקעה בנכסים יצרניים בשיעור של %05 מהמחיר המקורי‬        ‫‪‬‬
            ‫של הנכסים היצרניים במפעל, על פני 5 שנים;‬   ‫04‬
‫ייחוס הכנסה בין אתרים באזורי‬
            ‫פיתוח שונים‬
‫‪ ‬נקבע כי בסמכות השרים לקבוע הוראות לעניין‬
                         ‫אופן ייחוס ההכנסה;‬
      ‫‪ ‬הבחנה בין אתר החברה לבין קבלן משנה;‬
             ‫‪ ‬נוסחה מקובלת במרכז ההשקעות:‬
                      ‫‪ – 1/3 ‬מספר עובדים;‬
                     ‫‪ – 1/3 ‬עלות עובדים;‬
              ‫‪ – 1/3 ‬השקעות ברכוש קבוע.‬ ‫14‬
‫" מפעל קשור"‬
                  ‫זיהוי המפעל הקשור – סעיף 15 לחוק קובע קריטריונים.‬           ‫‪‬‬
    ‫השלכות המס – הגדרת "הרחבה" בסעיף 15 כוללת הקמת מפעל קשור ...‬              ‫‪‬‬
‫לא יראו מפעל כמפעל קשור אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי‬                 ‫‪‬‬
                                              ‫התקיימו כל התנאים הבאים:‬
                                                ‫מייצר מוצר שונה.‬    ‫‪‬‬
                                         ‫מייצר בטכנולוגיה שונה.‬     ‫‪‬‬
‫ממוקם בנפרד או שכל לקוחותיו ונכסיו היצרניים הם חדשים )למעט‬          ‫‪‬‬
                 ‫מפעל לפיתוח תוכנה – חובה שהמיקום יהיה נפרד(.‬
‫לפחות %06 מעובדיו, אך לא פחות מ- 01 עובדים, הם עובדים‬               ‫‪‬‬
                                                         ‫חדשים.‬

                                                                         ‫24‬
‫סעיף 35 ח – חברה בהשקעת‬
                                     ‫שלא יפחת מ- 5 מיליון ש"ח חוץ‬
‫הוסר תנאי ההשקעה במטבע חוץ, אך התווסף תנאי לפיו על משקיע החוץ להשקיע סך‬
                                ‫)בשקלים או במט"ח(.‬
                                                                                        ‫‪‬‬


‫חברה שהיא בשליטתו של תושב ישראל, או חברה שתושבי ישראל הם הנהנים או הזכאים‬               ‫‪‬‬
    ‫ל- %52 או יותר מהכנסותיה או רווחיה, במישרין או בעקיפין, לא יראוה "תושב חוץ".‬

‫גם רכישה של מניות "קיימות" על ידי תושב חוץ, תהווה "השקעת חוץ", בתנאי שההון‬              ‫‪‬‬
‫הנפרע של החברה הנרכשת, במועד רכישת המניות, הוא מעל ל- 5 מיליון ₪. יובהר כי‬
                                       ‫השקעת תושב החוץ לא תפחת מ- 5 מיליון ₪.‬

‫ההשקעה המינימאלית בסך של 5 מיליון ש"ח יכול שתתבצע על ידי משקיע אחד או על ידי‬            ‫‪‬‬
                  ‫מספר משקיעים גם יחד, בסמיכות זמנים או בחלוף זמן בין ההשקעות.‬

‫בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, השקעות בחברה אשר היוו "השקעות חוץ" לצורך‬                   ‫‪‬‬
                ‫החוק טרם לתיקונו, יהוו "השקעת חוץ" לצורך החוק גם לאחר התיקון.‬
                                                                                   ‫34‬
‫סעיף 35 ח - חברה עתירת השקעת‬
                                   ‫‪ ‬ובבעלותה מפעל תעשייתי. חוץ‬
‫החברה המוטבת היא חברה תעשייתית, כמשמעותה בחוק עידוד התעשייה )מיסים(‬


‫השקעות החוץ של תושבי החוץ בחברה המוטבת מקנות לתושבי החוץ שיעור העולה‬       ‫‪‬‬
                                       ‫על %47 בכל אחת מהזכויות בחברה.‬

‫ההשקעה המזערית המזכה וההשקעה בבניינים בתקופת ההשקעה המזערית המזכה‬          ‫‪‬‬
                                 ‫הסתכמו כדי סך של 02 מיליון דולר לפחות.‬

‫בכל אחת מ- 5 השנים הנוספות, היו ההכנסות במטבע חוץ, לפחות %08 מכלל‬          ‫‪‬‬
‫הכנסותיה של החברה מהמפעל, על פי חישוב ממוצע, ובלבד שטרם חלפו 71 שנים‬
‫מיום תחילתה של שנת הבחירה. החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות של המפעל‬
                ‫המוטב בתקופות של עד 3 שנים רצופות, לפי בחירתה של החברה.‬

                                                                          ‫44‬
‫אישור מראש – סעיף 15 ט‬
‫‪ ‬ניתן לבקש אישור מראש ממנהל רשות המיסים תוך 6 חודשים מתום‬
                             ‫שנת הבחירה לגבי הסוגיות הבאות:‬
                               ‫‪ ‬האם מדובר במפעל תעשייתי.‬
                  ‫‪ ‬האם מדובר במפעל קשור – הרחבה או הקמה.‬

      ‫בקשה לאישור מראש חייבת בתשלום אגרה )טרם נקבעה אגרה(.‬        ‫‪‬‬


‫מתן ההחלטה יהיה תוך 09 ימים מיום מסירת הבקשה וכל המסמכים‬          ‫‪‬‬
      ‫הרלוונטיים לבקשה. ניתן להאריך התקופה ב – 03 ימים נוספים.‬

                                                                 ‫54‬
‫ועדת ערר – סעיף 15 י- יא‬
                    ‫ערר על החלטת מנהל רשות המיסים‬             ‫‪‬‬
‫ניתן לערער על החלטת המנהל לוועדת ערר, תוך 03 יום‬    ‫.1‬
              ‫מהיום בו ניתנה הודעה לחברה על ההחלטה.‬
‫חברה שלא פנתה למנהל רשות המיסים וראתה עצמה‬          ‫.2‬
‫מקופחת ע"י פקיד השומה לפי סעיף 251)ב( לפקודה )צו(,‬
‫או שפנתה אך לא הגישה ערר, רשאית לפנות לוועדת הערר‬
‫תוך 03 יום מיום שנמסרה לה הודעה על החלטתו של‬
                                              ‫פה"ש.‬


                                                         ‫64‬
‫ועדת ערר – סעיף 15 יב‬
‫ערעור על החלטת הוועדה - ניתן לערער לבית המשפט המחוזי‬          ‫‪‬‬
‫תוך 54 יום מיום מתן החלטת הוועדה – החלטת בית המשפט המחוזי‬
                                             ‫תהיה סופית.‬

‫התקופה שמיום הגשת הערר ועד למועד קבלת ההחלטה על ידי‬           ‫‪‬‬
‫הוועדה או על ידי בית המשפט המחוזי, לא תיכלל במניין התקופות‬
‫להתיישנות השומות. נקבע בחוק כי בית המשפט המחוזי ייתן‬
‫פסק דין תוך תקופה שלא תעלה על 6 חודשים ממועד‬
                                         ‫הגשת הסיכומים.‬

‫ניתן לא להגיש ערר לוועדת הערר ולהגיש ערעור לבית המשפט‬         ‫‪‬‬
                        ‫המחוזי על הצו שהוציא פקיד השומה.‬
                                                             ‫74‬
‫" המסלול הירוק" - רשות‬
                   ‫חוזרים מקצועיים ) המיסים‬
                     ‫פרשנות(:‬
‫חוזר כללי - סקירת הוראות תיקון מספר 06 לחוק )הטבות‬            ‫.1‬
‫המס, חישוב רטרואקטיבי של פחת מואץ, משקיע "עולה חדש"‬
                                                    ‫וכו'(.‬
‫המפעל הקשור – זיהוי המפעל הקשור, אופן חישוב‬                   ‫.2‬
‫ההשקעה המזערית המזכה, אופן חישוב הטבות המס, מפעל‬
                                         ‫קשור "מן העבר".‬
‫אופן יישום הוראות סעיף 47 לחוק וקביעת כללים לעניין‬            ‫.3‬
                          ‫נכסים משומשים שברשות המפעל.‬
                     ‫מוסד "האישור המקדמי" )וועדת הערר(.‬       ‫.4‬
                                                             ‫84‬
‫סוף‬
‫הכן עצמך היום ותחייך מחר...‬

Weitere ähnliche Inhalte

Ähnlich wie חוק עידוד השקעות הון תיקון 60

חנז + חמיז
 חנז + חמיז חנז + חמיז
חנז + חמיז
artzihiba
 
תיקון 147 לפקודת מס הכנסה
 תיקון 147 לפקודת מס הכנסה תיקון 147 לפקודת מס הכנסה
תיקון 147 לפקודת מס הכנסה
artzihiba
 
עסקים בסביבה פיסקאלית
עסקים בסביבה פיסקאליתעסקים בסביבה פיסקאלית
עסקים בסביבה פיסקאלית
taxmas-tama
 
מיסוי בינלאומי ואמנות מס - זיכויים
מיסוי בינלאומי ואמנות מס - זיכוייםמיסוי בינלאומי ואמנות מס - זיכויים
מיסוי בינלאומי ואמנות מס - זיכויים
artzihiba
 
סדנאת שוק ההון
סדנאת שוק ההוןסדנאת שוק ההון
סדנאת שוק ההון
artzihiba
 
כלכליסט מאי 2012
כלכליסט מאי 2012כלכליסט מאי 2012
כלכליסט מאי 2012
artzihiba
 
לשכת רוח חיפה סופי 19012014
לשכת רוח חיפה   סופי 19012014לשכת רוח חיפה   סופי 19012014
לשכת רוח חיפה סופי 19012014
artzihiba
 
טבע עשור של השקעות הון בישראל אנפוגרפיקה
טבע עשור של השקעות הון בישראל אנפוגרפיקהטבע עשור של השקעות הון בישראל אנפוגרפיקה
טבע עשור של השקעות הון בישראל אנפוגרפיקה
themarkertlv
 
חוק עידוד השקעות הון
 חוק עידוד השקעות הון חוק עידוד השקעות הון
חוק עידוד השקעות הון
artzihiba
 
תכנוני מס החייבים בדיווח
תכנוני מס החייבים בדיווחתכנוני מס החייבים בדיווח
תכנוני מס החייבים בדיווח
artzihiba
 
היערכות תום שנת המס 2009
 היערכות תום שנת המס 2009    היערכות תום שנת המס 2009
היערכות תום שנת המס 2009
artzihiba
 

Ähnlich wie חוק עידוד השקעות הון תיקון 60 (20)

הרפורמה במס הכנסה לאחר 2006
הרפורמה  במס הכנסה לאחר 2006הרפורמה  במס הכנסה לאחר 2006
הרפורמה במס הכנסה לאחר 2006
 
חנז + חמיז
 חנז + חמיז חנז + חמיז
חנז + חמיז
 
Yuval
YuvalYuval
Yuval
 
כנס חשבים יוני 2020
כנס חשבים יוני 2020כנס חשבים יוני 2020
כנס חשבים יוני 2020
 
תיקון 147 לפקודת מס הכנסה
 תיקון 147 לפקודת מס הכנסה תיקון 147 לפקודת מס הכנסה
תיקון 147 לפקודת מס הכנסה
 
עסקים בסביבה פיסקאלית
עסקים בסביבה פיסקאליתעסקים בסביבה פיסקאלית
עסקים בסביבה פיסקאלית
 
מיסוי בינלאומי ואמנות מס - זיכויים
מיסוי בינלאומי ואמנות מס - זיכוייםמיסוי בינלאומי ואמנות מס - זיכויים
מיסוי בינלאומי ואמנות מס - זיכויים
 
תום שנת המס סוגיות
תום שנת המס   סוגיותתום שנת המס   סוגיות
תום שנת המס סוגיות
 
סדנאת שוק ההון
סדנאת שוק ההוןסדנאת שוק ההון
סדנאת שוק ההון
 
שינויי שיעורי מס
שינויי שיעורי מסשינויי שיעורי מס
שינויי שיעורי מס
 
כלכליסט מאי 2012
כלכליסט מאי 2012כלכליסט מאי 2012
כלכליסט מאי 2012
 
תכנוני מס ברי דיווח
תכנוני מס ברי דיווחתכנוני מס ברי דיווח
תכנוני מס ברי דיווח
 
תכנוני מס ברי דיווח
תכנוני מס ברי דיווחתכנוני מס ברי דיווח
תכנוני מס ברי דיווח
 
לשכת רוח חיפה סופי 19012014
לשכת רוח חיפה   סופי 19012014לשכת רוח חיפה   סופי 19012014
לשכת רוח חיפה סופי 19012014
 
מדריך לעוסק העצמאי
מדריך לעוסק העצמאימדריך לעוסק העצמאי
מדריך לעוסק העצמאי
 
טבע עשור של השקעות הון בישראל אנפוגרפיקה
טבע עשור של השקעות הון בישראל אנפוגרפיקהטבע עשור של השקעות הון בישראל אנפוגרפיקה
טבע עשור של השקעות הון בישראל אנפוגרפיקה
 
חוק עידוד השקעות הון
 חוק עידוד השקעות הון חוק עידוד השקעות הון
חוק עידוד השקעות הון
 
סעיף 9 פטורים מרכזיים
סעיף 9   פטורים מרכזייםסעיף 9   פטורים מרכזיים
סעיף 9 פטורים מרכזיים
 
תכנוני מס החייבים בדיווח
תכנוני מס החייבים בדיווחתכנוני מס החייבים בדיווח
תכנוני מס החייבים בדיווח
 
היערכות תום שנת המס 2009
 היערכות תום שנת המס 2009    היערכות תום שנת המס 2009
היערכות תום שנת המס 2009
 

Mehr von אלי Eli רחימי Rahimi

ביקורת בתיקי נישומים מס הכנסה
ביקורת בתיקי נישומים   מס הכנסהביקורת בתיקי נישומים   מס הכנסה
ביקורת בתיקי נישומים מס הכנסה
אלי Eli רחימי Rahimi
 
מצגת תכנוני מס בצל המשבר הכלכלי
מצגת   תכנוני מס בצל המשבר הכלכלימצגת   תכנוני מס בצל המשבר הכלכלי
מצגת תכנוני מס בצל המשבר הכלכלי
אלי Eli רחימי Rahimi
 
מיסוי מוסדות ציבור מס הכנסה
מיסוי מוסדות ציבור   מס הכנסהמיסוי מוסדות ציבור   מס הכנסה
מיסוי מוסדות ציבור מס הכנסה
אלי Eli רחימי Rahimi
 
חדש בראם כלי העבודה מ"ס 1 בעולם במחירי השקה
חדש בראם כלי העבודה מ"ס 1 בעולם במחירי השקהחדש בראם כלי העבודה מ"ס 1 בעולם במחירי השקה
חדש בראם כלי העבודה מ"ס 1 בעולם במחירי השקה
אלי Eli רחימי Rahimi
 
כלי עבודה של מקיטה הכי טובים ועכשיו במבצע באמ סנטר
כלי עבודה של מקיטה הכי טובים ועכשיו במבצע באמ סנטרכלי עבודה של מקיטה הכי טובים ועכשיו במבצע באמ סנטר
כלי עבודה של מקיטה הכי טובים ועכשיו במבצע באמ סנטר
אלי Eli רחימי Rahimi
 

Mehr von אלי Eli רחימי Rahimi (16)

ביקורת בתיקי נישומים מס הכנסה
ביקורת בתיקי נישומים   מס הכנסהביקורת בתיקי נישומים   מס הכנסה
ביקורת בתיקי נישומים מס הכנסה
 
מצגת תכנוני מס בצל המשבר הכלכלי
מצגת   תכנוני מס בצל המשבר הכלכלימצגת   תכנוני מס בצל המשבר הכלכלי
מצגת תכנוני מס בצל המשבר הכלכלי
 
מיסוי מוסדות ציבור מס הכנסה
מיסוי מוסדות ציבור   מס הכנסהמיסוי מוסדות ציבור   מס הכנסה
מיסוי מוסדות ציבור מס הכנסה
 
קרן השקעות היבטי מיסוי
קרן השקעות   היבטי מיסויקרן השקעות   היבטי מיסוי
קרן השקעות היבטי מיסוי
 
עידוד דירות להשכרה
עידוד דירות להשכרהעידוד דירות להשכרה
עידוד דירות להשכרה
 
תום שנת המס סוגיות
תום שנת המס   סוגיותתום שנת המס   סוגיות
תום שנת המס סוגיות
 
תכנוני מס ברי דיווח
תכנוני מס ברי דיווחתכנוני מס ברי דיווח
תכנוני מס ברי דיווח
 
ראמ סנטר קטלוג קמפינג
ראמ סנטר קטלוג קמפינגראמ סנטר קטלוג קמפינג
ראמ סנטר קטלוג קמפינג
 
מצגת רעידות אדמה
מצגת רעידות אדמהמצגת רעידות אדמה
מצגת רעידות אדמה
 
כלי עבודה - מקיטה הטובים בעולם
כלי עבודה - מקיטה הטובים בעולםכלי עבודה - מקיטה הטובים בעולם
כלי עבודה - מקיטה הטובים בעולם
 
חדש בראם כלי העבודה מ"ס 1 בעולם במחירי השקה
חדש בראם כלי העבודה מ"ס 1 בעולם במחירי השקהחדש בראם כלי העבודה מ"ס 1 בעולם במחירי השקה
חדש בראם כלי העבודה מ"ס 1 בעולם במחירי השקה
 
כלי עבודה של מקיטה הכי טובים ועכשיו במבצע באמ סנטר
כלי עבודה של מקיטה הכי טובים ועכשיו במבצע באמ סנטרכלי עבודה של מקיטה הכי טובים ועכשיו במבצע באמ סנטר
כלי עבודה של מקיטה הכי טובים ועכשיו במבצע באמ סנטר
 
כלי עבודה - מקיטה הטובים בעולם
כלי עבודה - מקיטה הטובים בעולםכלי עבודה - מקיטה הטובים בעולם
כלי עבודה - מקיטה הטובים בעולם
 
Amgazit 2012-katalog
Amgazit 2012-katalogAmgazit 2012-katalog
Amgazit 2012-katalog
 
Yairephrati
YairephratiYairephrati
Yairephrati
 
Webcell.co.il
Webcell.co.ilWebcell.co.il
Webcell.co.il
 

חוק עידוד השקעות הון תיקון 60

  • 1. ‫חוק לעידוד השקעות הון - החדש‬ ‫ארז שגיב, עו" ד ורו" ח‬ ‫יגיל בלזר, עו" ד ורו" ח‬
  • 2. ‫תיקון 06 לחוק – רוח חדשה‬ ‫מגבלה תקציבית – הוסרו מגבלות ופיתחו‬ ‫‪‬‬ ‫מסלולים חדשים.‬ ‫מסלול " ירוק" – עבודה ישירה מול רשות‬ ‫‪‬‬ ‫המסים.‬ ‫וודאות – ביצוע פעולות ללא אישור מראש.‬ ‫‪‬‬ ‫אישור מקדמי – אפשרות קיימת – מהירות‬ ‫‪‬‬ ‫תגובה.‬ ‫נכסים מאושרים – ביטול תנאים מגבילים.‬ ‫‪‬‬ ‫2‬
  • 3. ‫" פישוט" התהליך ו-" הקטנת הנטל‬ ‫הבירוקראטי"‬ ‫אין צורך לפנות מראש.‬ ‫.1‬ ‫פחות מגע עם המינהלה יותר מגע עם ראשות המסים.‬ ‫.2‬ ‫דחיית מחלוקות לעתיד.‬ ‫.3‬ ‫הסדרת מחלוקות משפטיות.‬ ‫.4‬ ‫העמדת מבחנים כמותיים.‬ ‫.5‬ ‫3‬
  • 4. ‫תפעול החוק ) המסלול החלופי(:‬ ‫לפני התיקון לחוק:‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שלב א' – אישור התוכנית והנפקת אישורי ביצוע על ידי מינהלת‬ ‫מרכז השקעות )ליווי התוכנית וביצוע תיקונים(.‬ ‫‪ ‬שלב ב' - ביקורת מס על ידי פקיד השומה )פס"ד האחים בולוס(.‬ ‫אחרי התיקון לחוק:‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬אין עוד צורך לפנות לגורם שלטוני על מנת לקבל אישור לתוכנית‬ ‫ההשקעות, ולפיכך, שלב א' "הישן" התייתר.‬ ‫‪ ‬פקיד השומה, כבעבר, יהא רשאי לבחון את הזכאות להטבות מס‬ ‫ואת אופן חישוב חבות המס של המשקיע.‬ ‫4‬
  • 5. ‫מסלולי ההטבות‬ ‫מתופעל באופן דומה לעבר.‬ ‫מסלול המענקים -‬ ‫‪‬‬ ‫מסלולי הטבות המס‬ ‫‪‬‬ ‫‪" ‬המסלול הירוק" )מסלול חלופי(.‬ ‫‪" ‬מסלול אירלנד" )איזור פיתוח א'(.‬ ‫‪" ‬המסלול האסטרטגי" )איזור פיתוח א'(.‬ ‫5‬
  • 6. ‫מסלולי ההטבות‬ ‫מסלול מענקים - ללא שינוי )למעט "תנאי הייצוא"(. קיימת‬ ‫‪‬‬ ‫כוונה להפחית את שיעור הנפקת ההון לכדי %02-%42.‬ ‫אזור אחר‬ ‫אזור ב'‬ ‫אזור א'‬ ‫-‬ ‫%01‬ ‫%42‬ ‫מענקים‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫2‬ ‫פטור ממס‬ ‫-‬ ‫תקופות: 01/7‬ ‫תקופות: 8/5 לפי‬ ‫מס מופחת‬ ‫לפי העניין‬ ‫העניין‬ ‫)%01-%52()*(‬ ‫-‬ ‫%51‬ ‫%51‬ ‫מס על דיבידנד‬ ‫)*( בהתאם לשיעור השקעת חוץ‬ ‫6‬
  • 7. ‫המסלול החלופי, דין ישן:‬ ‫אזור אחר‬ ‫אז"פ ב'‬ ‫אז"פ א'‬ ‫ס' 15ג)א()1( ס' 15א)א()2( ס' 15א)א()3(‬ ‫שנתיים‬ ‫6 שנים‬ ‫01 שנים‬ ‫פטור ממס )עד למועד המשיכה(‬ ‫5 שנים‬ ‫שנה‬ ‫-‬ ‫יתרת תקופת ההטבות )שיעור המס: %52(‬ ‫8 שנים‬ ‫4 שנים‬ ‫-‬ ‫חברה בהשקעת חוץ - סעיף 15ג)א()3(‬ ‫31 שנים‬ ‫9 שנים‬ ‫5 שנים‬ ‫חברה עתירת השקעות חוץ – ס' 15ג)ג(‬ ‫%51‬ ‫%51‬ ‫%51‬ ‫מס במשיכת דיבידנד - סעיף 15ב)ג(‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫פחת מואץ - סעיף 15א)ב(‬ ‫7‬
  • 8. ‫הטבות מס נוספות‬ ‫לפחות %09‬ ‫%47-%09‬ ‫%94-%47‬ ‫עד %94‬ ‫שיעור השקעת חוץ‬ ‫שיעור מס חברות‬ ‫%01‬ ‫%51‬ ‫%02‬ ‫%52‬ ‫סעיף 74)א1(‬ ‫סעיף 15ג - תקופת ההטבות תחל משנת התחילה ובלבד שלא חלפו 21‬ ‫‪‬‬ ‫שנים משנת הבחירה, לגבי מפעל באז"פ א' - 41 שנים משנת הבחירה .‬ ‫ולגבי חברה עתירת השקעות חוץ - 71 שנים משנת הבחירה.‬ ‫ס' 15ב)ג()1( - שיעור המס המופחת בגין חלוקת דיבידנד יחול בתקופה 21‬ ‫‪‬‬ ‫השנים מתום תקופת ההטבות )מסלול חלופי או אירלנד(. המגבלה אינה חלה‬ ‫במסלול האסטרטגי והיא אינה חלה על חברות בהשקעת חוץ.‬ ‫8‬
  • 9. ‫מסלול אירלנד‬ ‫באזור פיתוח א' נוסף " מסלול אירלנד":‬ ‫‪‬‬ ‫מס מופחת‬ ‫מס על דיבידנד‬ ‫מס משוקלל‬ ‫ס' 15ב‬ ‫15א)א()1(‬ ‫)ב(‬ ‫%52~‬ ‫%51‬ ‫%5.11‬ ‫משקיע ישראלי‬ ‫%51~‬ ‫%4‬ ‫%5.11‬ ‫משקיע חוץ‬ ‫9‬
  • 10. ‫מס על דיבידנד‬ ‫אירלנד‬ ‫ללא הטבות‬ ‫מאושר‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫4/%51‬ ‫%‬ ‫פטור‬ ‫%51‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫01‬
  • 11. ‫מסלול אסטרטגי‬ ‫באזור פיתוח א' נוסף " מסלול אסטרטגי" סעיף‬ ‫15 א) א()4(:‬ ‫שיעור המס על‬ ‫הדיבידנד‬ ‫שיעור מס החברות‬ ‫מחזור מאוחד לפי‬ ‫השקעה מזערית מזכה‬ ‫איזור‬ ‫כללי חשבונאות‬ ‫פיתוח‬ ‫ס'15ב)ג()3(‬ ‫%0‬ ‫%0‬ ‫02 מיליארד‬ ‫009 מיליון ₪‬ ‫א'‬ ‫%0‬ ‫%0‬ ‫31 מיליארד‬ ‫006 מיליון ₪‬ ‫אזור‬ ‫מזכה‬ ‫11‬
  • 12. ‫הקריטריונים - הזכאות להטבות במסלול‬ ‫המס‬ ‫תנאים מצטברים:‬ ‫"מפעל תעשייתי".‬ ‫‪‬‬ ‫"השקעה מזערית מזכה".‬ ‫‪‬‬ ‫"מפעל בר תחרות".‬ ‫‪‬‬ ‫21‬
  • 13. ‫" מפעל תעשייתי"‬ ‫סעיף 15 לחוק - מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות‬ ‫ייצורית, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, וכן מו"פ תעשייתי, שאישר‬ ‫המדען הראשי, עבור תושב חוץ.‬ ‫למעט - אריזה, בנייה, מסחר, תחבורה, החסנה, שירותי תקשורת,‬ ‫שירותים סניטריים ושירותים אישיים.‬ ‫ככלל, חברות עתירות השקעות בציוד תעשייתי – מקיימות את התנאים ובלבד‬ ‫שתעסוקנה בפעילות ייצורית.‬ ‫חברות התוכנה )עתירות "הון אנושי"( – סווגו כפעילויות תעשייתיות.‬ ‫31‬
  • 14. ‫" השקעה מזערית מזכה"‬ ‫סעיף 15 לחוק - השקעה מזערית ברכישת נכסים יצרניים במפעל‬ ‫‪‬‬ ‫תעשייתי תוך תקופה של שלוש שנות מס המסתיימות בשנת הבחירה.‬ ‫השקעה מזערית:‬ ‫‪‬‬ ‫מפעל בהקמה – השקעה בסך של 000,003 ₪ לפחות.‬ ‫‪‬‬ ‫הרחבה – בשיעור מ- "שווי הנכסים" של המפעל ערב ביצוע ההשקעה‬ ‫‪‬‬ ‫המזערית המזכה, וזאת כמפורט להלן:‬ ‫"שווי נכסים" של עד 041 מיליון ש"ח - %21 )לפחות 003‬ ‫.1‬ ‫אלפי ₪(.‬ ‫בין 041 מיליון ש"ח ל- 005 מיליון ש"ח – %7 משווי הנכסים‬ ‫.2‬ ‫הנוספים.‬ ‫מעל 005 מיליון ש"ח – %5 משווי הנכסים הנוספים.‬ ‫.3‬ ‫41‬
  • 15. ‫דגשים - השקעה מזערית מזכה‬ ‫א. סכום ההשקעה - בפועל נמדד בערכים נומינליים.‬ ‫ב. יש לקבוע את היקף ההשקעה המינימאלי ביחס ל- "שווי הנכסים היצרניים" - העלות‬ ‫המופחתת המתואמת של הנכסים היצרניים לתחילת תקופת ההשקעה.‬ ‫ג. העלות המופחתת של הנכסים – העלות המופחתת התיאורטית אילו הנכס היה‬ ‫מופחת לפי תקנות הפחת )1491(.‬ ‫ד. תקופת ההשקעה – עד 3 שנים המסתיימות בתום שנת הבחירה. הנישום‬ ‫צריך להגדיר את תקופת ההשקעה כדי שניתן יהיה לבחון את עלות הנכסים‬ ‫לתחילת תקופת ההשקעה.‬ ‫ה. הנכסים הכלולים – מכונות וציוד המשמשים את המפעל. השקעה בבניינים אינה‬ ‫כלולה במסגרת ההשקעה המינימאלית ואינה כלולה במצבת הנכסים לצורך‬ ‫חישוב ההשקעה המינימאלית )י.פ.(.‬ ‫51‬
  • 16. ‫" מפעל בר תחרות"‬ ‫סעיף 81 א) ג( - הוא אחד מאלה:‬ ‫מפעל שעיקר פעילותו היא בתחום הביוטכנולוגיה או בתחום הננוטכנולוגיה )דרוש‬ ‫‪‬‬ ‫אישור של המדען הראשי(.‬ ‫מפעל אשר הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים )מדינה/טריטוריית‬ ‫‪‬‬ ‫מכס(, אינה עולה על %57 מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנה – מבחן‬ ‫תקרה.‬ ‫%52 או יותר מכלל הכנסתו, בשנת מס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק‬ ‫‪‬‬ ‫מסוים המונה 21 מליון תושבים לפחות – מבחן רצפה.‬ ‫61‬
  • 17. ‫דוגמאות‬ ‫מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג באופן הבא:‬ ‫.1‬ ‫ישראל – 4 מ' ₪, ארה"ב – 3 מ' ₪, תאילנד – 3 מ' ₪. מפעל זה עומד בתנאי‬ ‫)ב(, שכן לא ניתן להצביע על שוק מסוים בו המפעל משווק מעל ל- %57‬ ‫מתוצרתו.‬ ‫.2 מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג באופן הבא:‬ ‫ישראל – 1 מ' ₪, ארה"ב – 9 מ' ₪.‬ ‫לגבי מפעל זה תנאי )ב( אינו מתקיים שכן ניתן להצביע על שוק מסוים בו‬ ‫המפעל משווק מעל ל- %57 מתוצרתו. יחד עם זאת, תנאי )ג( מתקיים לגבי‬ ‫המפעל.‬ ‫71‬
  • 18. ‫דוגמאות‬ ‫3. מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג‬ ‫באופן הבא: ישראל – 7 מ' ₪, ארה"ב – 2 מ' ₪, תאילנד – 1 מ'‬ ‫₪.‬ ‫לגבי מפעל זה, תנאי )ג( אינו מתקיים וזאת משום שהוא אינו מוכר‬ ‫מעל ל- %52 ממחזור מכירותיו בשוק מסוים שמספר התושבים‬ ‫בו עולה על 21 מיליון. שיעור מכירותיו של המפעל לארה"ב‬ ‫מגיע כדי %02 ושיעור מכירותיו לתאילנד מגיע כדי %01‬ ‫בלבד. יחד עם זאת, תנאי )ב( מתקיים לגבי מפעל זה.‬ ‫81‬
  • 19. ‫דוגמא - מפעל בהקמה‬ ‫חברה הקימה מפעל לייצור שבבים בשנת המס 5002. החברה החלה את‬ ‫השקעותיה בנכסים יצרניים בשנת המס 5002. שנת ההפעלה שנקבעה‬ ‫למפעל היא שנת המס 6002. להלן נתונים לגבי מכירות המפעל:‬ ‫8002‬ ‫7002‬ ‫6002‬ ‫שוק5002‬ ‫1‬ ‫4‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫ישראל‬ ‫3.0‬ ‫5.1‬ ‫1‬ ‫0‬ ‫ארה"ב‬ ‫3.1‬ ‫5.5‬ ‫3‬ ‫3‬ ‫סך הכל‬ ‫91‬
  • 20. ‫המשך דוגמא‬ ‫שנת המס 6002:‬ ‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %33 מתוצרתו בארה"ב – סך‬ ‫של 1 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 3 מיליון ₪ - תנאים )ב( ו- )ג( מתקיימים‬ ‫לגבי המפעל.‬ ‫חישוב ממוצע דו- שנתי ) המפעל קיים שנתיים( – היקף המכירות בישראל‬ ‫הנו בממוצע 5.2 מיליון ₪ ולארה"ב 000,005 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת‬ ‫חישוב זה, הנו %71 בלבד – לפיכך תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי המפעל. בנוסף,‬ ‫ומאחר ש- %38 מן התוצרת נמכרת בשוק מסוים אחד )ישראל(, גם תנאי )ב( אינו‬ ‫מתקיים.‬ ‫לסיכום , מאחר שתנאי המכירות השוטף מתקיים לגבי המפעל בשנת המס 6002,‬ ‫המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק.‬ ‫02‬
  • 21. ‫המשך דוגמא‬ ‫שנת המס 7002:‬ ‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %72 מתוצרתו בארה"ב – סך‬ ‫של 5.1 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 5.5 מיליון ₪ - תנאים )ב( ו- )ג(‬ ‫מתקיימים לגבי המפעל.‬ ‫חישוב ממוצע תלת- שנתי – היקף המכירות בישראל הנו בממוצע 3 מיליון ₪‬ ‫ולארה"ב 333,338 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת חישוב זה, הנו %22 בלבד -‬ ‫לפיכך תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי המפעל. בנוסף, ומאחר ש- %87 מן התוצרת‬ ‫נמכרת בשוק מסוים אחד )ישראל(, גם תנאי )ב( אינו מתקיים.‬ ‫לסיכום , מאחר שתנאי המכירות השוטף מתקיים לגבי המפעל בשנת המס 7002,‬ ‫המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק.‬ ‫12‬
  • 22. ‫המשך דוגמא‬ ‫שנת המס 8002:‬ ‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %32 מתוצרתו בארה"ב – סך של‬ ‫3.0 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 3.1 מיליון ₪ - תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי‬ ‫המפעל. בנוסף, ומאחר שהמפעל מוכר %77 מתוצרתו בשוק מסוים )ישראל(, תנאי‬ ‫)ב( אינו מתקיים לגבי המפעל.‬ ‫חישוב ממוצע תלת- שנתי – היקף המכירות בישראל הנו בממוצע 333,333,2 ₪‬ ‫ולארה"ב 333,339 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת חישוב זה, הנו %92 – לפיכך‬ ‫תנאי )ג( מתקיים לגבי המפעל.‬ ‫לסיכום , מאחר שתנאי הממוצע התלת שנתי מתקיים לגבי המפעל בשנת המס‬ ‫8002 , המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק בשנה זו.‬ ‫22‬
  • 23. ‫דוגמא – הרחבת מפעל‬ ‫מחזור‬ ‫גידול‬ ‫מחזור‬ ‫במחזור שוטף‬ ‫בסיס‬ ‫021‬ ‫02‬ ‫001‬ ‫ישראל‬ ‫041‬ ‫04‬ ‫001‬ ‫ארה"ב‬ ‫062‬ ‫06‬ ‫002‬ ‫סה"כ‬ ‫32‬
  • 24. ‫המשך דוגמא‬ ‫מכיוון שיש לבחון המבחנים הקבועים, לעניין מבחן "בר תחרות", אך ורק לגבי‬ ‫ההכנסות המיוחסות להרחבה, הרי שהתנאים הקבועים בפסקאות )ב( ו- )ג(‬ ‫מתקיימים.‬ ‫התנאי הקבוע בפסקה )ב( מתקיים, שכן לא ניתן להצביע על שוק מסוים בו מוכר‬ ‫המפעל מעל ל- %57 מהגידול במחזור )לישראל – %33 ולארה"ב – %76(.‬ ‫כמו כן, מתקיים התנאי הקבוע בפסקה )ג(, שכן המפעל מוכר %76 מתוצרתו‬ ‫לשוק מסוים בו מספר התושבים עולה על 21 מיליון.‬ ‫42‬
  • 25. ‫דוגמא - בית מלון‬ ‫6002 7002‬ ‫5002‬ ‫003‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫סך הלינות במלון‬ ‫04‬ ‫01‬ ‫04‬ ‫לינות "תושבי חוץ"‬ ‫%31‬ ‫%01‬ ‫שיעור "לינות חוץ" %08‬ ‫%02‬ ‫מבחן הלינות הרב שנתי*%08 %33‬ ‫* המלון החל לפעול בשנת המס 5002.‬ ‫** לגבי %33 - לפי ממוצע של שנתיים.‬ ‫בשנת המס 5002 – בית המלון מהווה מפעל בר תחרות שכן הוא מקיים את מבחן‬ ‫הלינות השנתי.‬ ‫בשנת המס 6002 – על אף שמבחן הלינות השנתי אינו מתקיים, בית המלון מהווה‬ ‫מפעל בר תחרות מכיוון שמתקיים לגביו מבחן הלינות הרב-שנתי.‬ ‫בשנת המס 7002 - בית המלון לא יהווה מפעל בר תחרות בשנה זו שכן שני‬ ‫המבחנים גם יחד – מבחן הלינות השנתי ומבחן הלינות הרב-שנתי – אינם מתקיימים‬ ‫לגביו.‬ ‫52‬
  • 26. ‫ההכנסות המוטבות‬ ‫‪ ‬סעיף 81 א) ד( - הכנסות המזכות בהטבות:‬ ‫הכנסות עסקיות שהן אחת מאלה -‬ ‫‪ ‬הכנסות ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל לרבות רכיבים שיוצרו במפעל‬ ‫אחר.‬ ‫‪ ‬הכנסות ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה שיוצרו במפעל אחר, שאינם‬ ‫בבעלות קרובו של בעל המפעל, ע"פ ידע שפותח במפעל.‬ ‫‪ ‬הכנסות ממתן זכות שימוש בידע ומתמלוגים בגין שימוש באותו ידע שפותח‬ ‫במפעל. ]להבדיל ממכירת כל הידע[‬ ‫‪ ‬הכנסה משירות נלווה ללקוחות מהמכירות הנ"ל. ]פרשנות מצמצמת[‬ ‫62‬
  • 27. ‫קבלני משנה‬ ‫טיוטת תקנות לעידוד השקעות הון, תנאים:‬ ‫אז" פ א'‬ ‫‪‬‬ ‫יצוא עקיף בשיעור של %05, או‬ ‫‪‬‬ ‫מכירות בשוק מסוים אינו עולה על %05 מההכנסה‬ ‫‪‬‬ ‫מכירה למפעל מוטב/מאושר‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור היצוא:‬ ‫‪‬‬ ‫%04‬ ‫יצוא %08‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫%23 = %08*%04‬ ‫קבלן‬ ‫משנה‬ ‫%06‬ ‫יצוא %05‬ ‫%03 = %05*%06‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫%26‬ ‫72‬
  • 28. ‫שנת הבחירה - סעיף 15 ד'‬ ‫שנת הבחירה - השנה שהחל ממנה ניתן לדרוש הטבות מס: הודעה לפקיד‬ ‫‪‬‬ ‫שומה - במועד הגשת הדו"ח, אך לא יותר מ - 21 חודשים מתום שנת הבחירה.‬ ‫השנה בה הסתיימה ההשקעה המזערית המזכה.‬ ‫‪‬‬ ‫חלפו שלוש שנים או, בתנאים מסוימים, שנתיים משנת הבחירה של ההרחבה‬ ‫‪‬‬ ‫הקודמת במסלול החלופי.‬ ‫מעבר ממסלול מענקים למסלול חלופי – תקופת צינון של חמש שנים‬ ‫‪‬‬ ‫מתחילת שנת ההפעלה.‬ ‫מעבר ממסלול חלופי למסלול מענקים – רק עם תום "תקופת‬ ‫‪‬‬ ‫ההטבות" של המסלול החלופי – סעיף 15ו)ב(.‬ ‫" מפעל מוטב" לאחר " מפעל מאושר" – תקופת צינון של 3 שנים משנת‬ ‫‪‬‬ ‫ההפעלה האחרונה.‬ ‫82‬
  • 29. ‫דוגמאות – שנת בחירה‬ ‫)1( לחברה מוטבת מספר הרחבות. שנת הבחירה שנקבעה להרחבה האחרונה בזמן‬ ‫היא שנת 5002.‬ ‫אם ההשקעה המזערית המזכה, לגבי ההרחבה הבאה בזמן, תבוצע תוך תקופה‬ ‫‪‬‬ ‫של שלוש שנים, ניתן יהיה לבקש, לכל המוקדם, את שנת המס 8002 כשנת‬ ‫הבחירה.‬ ‫אם ההשקעה המזערית המזכה, לגבי ההרחבה הבאה בזמן, תבוצע תוך תקופה‬ ‫‪‬‬ ‫של שנתיים, ניתן יהיה לבקש, לכל המוקדם, את שנת 7002 כשנת הבחירה.‬ ‫)2 ( לחברה תוכנית מאושרת במסלול מענקים שהופעלה בשנת המס 4002. החברה‬ ‫תהא זכאית לבחור, לכל המוקדם, את שנת המס 9002 כשנת הבחירה.‬ ‫92‬
  • 30. ‫עיקר השינויים - סיכום‬ ‫אחרי התיקון לחוק‬ ‫לפני התיקון לחוק‬ ‫נושא‬ ‫מסלול ירוק )אישור מראש למי‬ ‫כל השקעה מחייבת אישור‬ ‫תהליך אישור תוכנית‬ ‫שמעוניין(‬ ‫ללא שינוי‬ ‫פטור ממס בכפוף לאי משיכת‬ ‫מסלול חלופי רגיל‬ ‫דיבידנד‬ ‫%5.11 מס חברות ל – 01 שנים‬ ‫לא קיים‬ ‫מסלול "אירלנד"‬ ‫)באז"פ א' בלבד(‬ ‫פטור ממס חברות וממס על‬ ‫לא קיים‬ ‫מסלול השקעות‬ ‫הדיבידנד ל – 51/01 שנים‬ ‫אסטרטגי‬ ‫מפעל תעשייתי‬ ‫.1‬ ‫יצוא – ע"פ נוהל פנימי ותעסוקה‬ ‫תנאים לזכאות בהטבות‬ ‫בר תחרות התורם לתמ"ג‬ ‫.2‬ ‫)לשיקול דעת מרכז ההשקעות(‬ ‫ביצוע השקעה מזערית מזכה‬ ‫.3‬ ‫ללא הגבלה‬ ‫עם הגבלה‬ ‫תקציב‬ ‫03‬
  • 31. ‫המפעל המעורב – סעיף 47‬ ‫קביעת ההכנסה הזכאית להטבות:‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן הגידול במחזור )הפרש הרחבה( - בהתייחס ל"שנה קובעת".‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן הנכסים – רק במקרה של שימוש בנכסים משומשים שנעשה בהם‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש קודם בישראל בתנאים מסוימים - ס' 47)ד()3(.‬ ‫הכנסה חייבת לפיצול – כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה לרבות:‬ ‫‪‬‬ ‫קיזוזי הפסדים )פס"ד כרמל אולפינים(.‬ ‫‪‬‬ ‫פחת, פחת מואץ, ניכוי בשל פחת .‬ ‫‪‬‬ ‫ניכוי בשל אינפלציה ???‬ ‫‪‬‬ ‫13‬
  • 32. ‫המפעל המעורב – מבחן‬ ‫המחזורים‬ ‫‪ " ‬שנה קובעת" –‬ ‫‪ ‬מפעל מאושר – שנת הפעלה.‬ ‫‪ ‬מפעל מוטב - שנת הבחירה.‬ ‫‪ ‬מחזור הבסיס )דורש תכנון!!!(‬ ‫‪ ‬אם ההשקעה המזערית המזכה נעשתה במשך שלוש שנים – מחזור‬ ‫ממוצע בשלוש שנות מס שקדמו לשנה הקובעת.‬ ‫‪ ‬אם ההשקעה המזערית המזכה נעשתה במהלך שנתיים – מחזור‬ ‫ממוצע בשנתיים שקדמו לשנת הבחירה ואם יש פער של מעל %5.21‬ ‫בין המחזורים – הגבוה מביניהם.‬ ‫23‬
  • 33. ‫המפעל המעורב – מבחן‬ ‫המחזורים‬ ‫‪ ‬דוגמא:‬ ‫לחברת "הארגזים" בע"מ מפעל תעשייתי. החברה מעוניינת לרכוש מכונות‬ ‫חדישות על מנת להרחיב הפעילות.‬ ‫)א( מחזורים: 3002 – 06 מ', 4002 – 02 מ', 5002 – 81 מ'.‬ ‫)ב( מחזורים:3002 – 02 מ', 4002 – 06 מ', 5002 – 01 מ'.‬ ‫החברה שוקלת לבחור את שנת 5002 או שנת 6002 כשנת בחירה. מה‬ ‫תמליץ לחברה לעשות ?‬ ‫33‬
  • 34. ‫" הפרש הרחבה" - מפעל קשור‬ ‫סעיף )4( להגדרת " הפרש הרחבה"‬ ‫יש להפחית ממחזור המפעל הקשור את הירידה במחזורים של המפעל האחר )המפעל‬ ‫האחר הוא המפעל לגביו נקבע כי המפעל הקשור מהווה את הרחבתו( כמפורט להלן:‬ ‫= )מחזור המפעל האחר בשנת הבסיס כשהוא מתואם** - המחזור‬ ‫סכום ההפחתה‬ ‫השוטף במפעל האחר(‬ ‫מחזור המפעל הקשור לצורך הטבות מס = )סכום ההפחתה – מחזור המפעל הקשור(‬ ‫**המחזור מתואם לפי שיעור השינוי במדד תפוקות התעשייה.‬ ‫שנת הבסיס - שנת המס שקדמה לשנת ההפעלה או שנת הבחירה, לפי העניין, של המפעל‬ ‫הקשור.‬ ‫43‬
  • 35. ‫דוגמא – הפרש הרחבה‬ ‫בשנת המס 6002 החליטה החברה להקים מפעל חדש הפועל באותו תחום‬ ‫שבו עוסק מפעל א' )להלן: "מפעל קשור"(.‬ ‫שנת הבחירה שבחרה החברה בגין המפעל הקשור הינה שנת המס 8002 .‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫נתונים לגבי המפעל הקשור‬ ‫7002‬ ‫מחזור מפעל קשור‬ ‫008,1‬ ‫059,1‬ ‫022,2‬ ‫סכום הפחתה‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫867‬ ‫המחזור הזכאי להטבות‬ ‫008,1‬ ‫059,1‬ ‫254,1‬ ‫חישוב "סכום ההפחתה"‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫מחזור מפעל א' בשנת המס 7002 מתואם‬ ‫001,2‬ ‫481,2‬ ‫862,2‬ ‫מחזורי המפעל א'‬ ‫-‬ ‫004,2‬ ‫005,1‬ ‫53‬ ‫סכום ההפחתה **‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫867‬ ‫**מחזור מתואם בשנת 7002 בניכוי מחזור מפעל א' בתנאי שהתוצאה חיובית‬
  • 36. ‫דוגמא - ייחוס הכנסות לפי‬ ‫חוק ישן‬ ‫005,1‬ ‫סה"כ הכנסה חייבת לפני יישום חוק התאומים‬ ‫005‬ ‫הוסף פחת לצורך מס‬ ‫000,2‬ ‫סה"כ הכנסה חייבת לייחוס‬ ‫סה"כ‬ ‫מפעל מאושר 2‬ ‫מפעל מאושר 1‬ ‫לא מאושר‬ ‫%0‬ ‫%52‬ ‫%43‬ ‫שיעור המס‬ ‫%001‬ ‫%05‬ ‫%03‬ ‫%02‬ ‫יחס מחזורים‬ ‫000,2‬ ‫000,1‬ ‫006‬ ‫004‬ ‫חלוקת רווח‬ ‫)005(‬ ‫)053(‬ ‫)001(‬ ‫)05(‬ ‫פחת ספציפי לצורך מס‬ ‫)04(‬ ‫)82(‬ ‫)8(‬ ‫)4(‬ ‫ניכוי בשל פחת‬ ‫)001(‬ ‫)001(‬ ‫ניכוי בשל אינפלציה‬ ‫063,1‬ ‫226‬ ‫294‬ ‫642‬ ‫הכנסה חייבת‬ ‫702‬ ‫0‬ ‫321‬ ‫48‬ ‫מס לתשלום‬ ‫63‬
  • 37. ‫דוגמא - ייחוס הכנסות לפי חוק‬ ‫חדש‬ ‫סה"כ הכנסה חייבת לייחוס לפני ניכוי בשל אינפלציה 064,1‬ ‫סה"כ‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫לא מאושר‬ ‫%0‬ ‫%52‬ ‫%43‬ ‫שיעור המס‬ ‫%001‬ ‫%05‬ ‫%03‬ ‫%02‬ ‫יחס מחזורים‬ ‫064,1‬ ‫037‬ ‫834‬ ‫292‬ ‫הכנסה חייבת‬ ‫)001(‬ ‫)001(‬ ‫ניכוי בשל אינפלציה‬ ‫063,1‬ ‫037‬ ‫834‬ ‫291‬ ‫הכנסה חייבת לאחר חוק‬ ‫התיאומים‬ ‫571‬ ‫0‬ ‫011‬ ‫56‬ ‫מס לתשלום‬ ‫73‬
  • 38. ‫סעיף 47 - הוראות מעבר‬ ‫הכנסה חייבת - כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה;‬ ‫‪‬‬ ‫הפרשי הרחבה ומחזורי בסיס – כל חלק במפעל המעורב מחושב בנפרד;‬ ‫‪‬‬ ‫ההכנסה החייבת מיוחסת לחלקים החדשים לפי הוראות סעיף 47 החדש;‬ ‫‪‬‬ ‫יתרת ההכנסה החייבת לאחר ייחוס לחלקים החדשים תיוחס לחלקים הישנים;‬ ‫‪‬‬ ‫יש להוסיף ליתרת ההכנסה החייבת האמורה, את "הוצאות הפחת הכוללות";‬ ‫‪‬‬ ‫יש להוסיף, הפסדים עסקיים מועברים, למעט החלק שיוחס לפי סעיף 47‬ ‫‪‬‬ ‫החדש לחלקים החדשים;‬ ‫נייחס ההכנסה חייבת בין החלקים הישנים לפי יחס המחזורים המשוקלל,‬ ‫‪‬‬ ‫נייחס הפסדים עסקיים מועברים בהתאם להלכת כרמל אולפינים, נפעיל את‬ ‫מבחן יחס הנכסים ונייחס את הוצאות הפחת הכוללות בין החלקים הישנים;‬ ‫ניישם את הוראות סעיף 7 לחוק התיאומים.‬ ‫‪‬‬ ‫83‬
  • 39. ‫המפעל המעורב – סעיף 47‬ ‫לחוק‬ ‫ס' 47) ד()4( לחוק: חלוקת דיבידנד – ללא שינוי ביחס‬ ‫‪‬‬ ‫לפני תיקונו.‬ ‫‪ ‬אין חובת חלוקה מהכנסות המסלול החלופי.‬ ‫‪ ‬כל חלוקה אחרת - בהתייחס לפרופורציה של ההכנסה מחלקי המפעל השונים.‬ ‫בסעיף 15ב)ב( נקבעה הוראה המרחיבה את הוראות סעיף 15)ח( "הישן". חל גם לגבי‬ ‫‪‬‬ ‫"דיבידנד פירוק" של חברה ורכישה עצמית של מניות.‬ ‫סעיף 47) ה( לחוק מקנה סמכות לשרים לקבוע הוראות‬ ‫‪‬‬ ‫לעניין:‬ ‫נוהל שחיקת מחזור בסיס.‬ ‫‪‬‬ ‫ייחוס הכנסות לחברה הפועלת באז"פ שונים.‬ ‫‪‬‬ ‫93‬
  • 40. ‫נוהל שחיקת מחזור בסיס‬ ‫טיוטת תקנות עידוד השקעות הון )הפחתת מחזור בסיס(:‬ ‫משקל הוצאות מו"פ מהמחזור – %7;‬ ‫‪‬‬ ‫%02 מועסקים אקדמאים;‬ ‫‪‬‬ ‫מחזור המכירות ממוצרים שיוצרו בשנת המס להשוואה לא‬ ‫‪‬‬ ‫עולה על %05 ממחזורו בשנה הקובעת;‬ ‫השקעה בנכסים יצרניים בשיעור של %05 מהמחיר המקורי‬ ‫‪‬‬ ‫של הנכסים היצרניים במפעל, על פני 5 שנים;‬ ‫04‬
  • 41. ‫ייחוס הכנסה בין אתרים באזורי‬ ‫פיתוח שונים‬ ‫‪ ‬נקבע כי בסמכות השרים לקבוע הוראות לעניין‬ ‫אופן ייחוס ההכנסה;‬ ‫‪ ‬הבחנה בין אתר החברה לבין קבלן משנה;‬ ‫‪ ‬נוסחה מקובלת במרכז ההשקעות:‬ ‫‪ – 1/3 ‬מספר עובדים;‬ ‫‪ – 1/3 ‬עלות עובדים;‬ ‫‪ – 1/3 ‬השקעות ברכוש קבוע.‬ ‫14‬
  • 42. ‫" מפעל קשור"‬ ‫זיהוי המפעל הקשור – סעיף 15 לחוק קובע קריטריונים.‬ ‫‪‬‬ ‫השלכות המס – הגדרת "הרחבה" בסעיף 15 כוללת הקמת מפעל קשור ...‬ ‫‪‬‬ ‫לא יראו מפעל כמפעל קשור אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי‬ ‫‪‬‬ ‫התקיימו כל התנאים הבאים:‬ ‫מייצר מוצר שונה.‬ ‫‪‬‬ ‫מייצר בטכנולוגיה שונה.‬ ‫‪‬‬ ‫ממוקם בנפרד או שכל לקוחותיו ונכסיו היצרניים הם חדשים )למעט‬ ‫‪‬‬ ‫מפעל לפיתוח תוכנה – חובה שהמיקום יהיה נפרד(.‬ ‫לפחות %06 מעובדיו, אך לא פחות מ- 01 עובדים, הם עובדים‬ ‫‪‬‬ ‫חדשים.‬ ‫24‬
  • 43. ‫סעיף 35 ח – חברה בהשקעת‬ ‫שלא יפחת מ- 5 מיליון ש"ח חוץ‬ ‫הוסר תנאי ההשקעה במטבע חוץ, אך התווסף תנאי לפיו על משקיע החוץ להשקיע סך‬ ‫)בשקלים או במט"ח(.‬ ‫‪‬‬ ‫חברה שהיא בשליטתו של תושב ישראל, או חברה שתושבי ישראל הם הנהנים או הזכאים‬ ‫‪‬‬ ‫ל- %52 או יותר מהכנסותיה או רווחיה, במישרין או בעקיפין, לא יראוה "תושב חוץ".‬ ‫גם רכישה של מניות "קיימות" על ידי תושב חוץ, תהווה "השקעת חוץ", בתנאי שההון‬ ‫‪‬‬ ‫הנפרע של החברה הנרכשת, במועד רכישת המניות, הוא מעל ל- 5 מיליון ₪. יובהר כי‬ ‫השקעת תושב החוץ לא תפחת מ- 5 מיליון ₪.‬ ‫ההשקעה המינימאלית בסך של 5 מיליון ש"ח יכול שתתבצע על ידי משקיע אחד או על ידי‬ ‫‪‬‬ ‫מספר משקיעים גם יחד, בסמיכות זמנים או בחלוף זמן בין ההשקעות.‬ ‫בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, השקעות בחברה אשר היוו "השקעות חוץ" לצורך‬ ‫‪‬‬ ‫החוק טרם לתיקונו, יהוו "השקעת חוץ" לצורך החוק גם לאחר התיקון.‬ ‫34‬
  • 44. ‫סעיף 35 ח - חברה עתירת השקעת‬ ‫‪ ‬ובבעלותה מפעל תעשייתי. חוץ‬ ‫החברה המוטבת היא חברה תעשייתית, כמשמעותה בחוק עידוד התעשייה )מיסים(‬ ‫השקעות החוץ של תושבי החוץ בחברה המוטבת מקנות לתושבי החוץ שיעור העולה‬ ‫‪‬‬ ‫על %47 בכל אחת מהזכויות בחברה.‬ ‫ההשקעה המזערית המזכה וההשקעה בבניינים בתקופת ההשקעה המזערית המזכה‬ ‫‪‬‬ ‫הסתכמו כדי סך של 02 מיליון דולר לפחות.‬ ‫בכל אחת מ- 5 השנים הנוספות, היו ההכנסות במטבע חוץ, לפחות %08 מכלל‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסותיה של החברה מהמפעל, על פי חישוב ממוצע, ובלבד שטרם חלפו 71 שנים‬ ‫מיום תחילתה של שנת הבחירה. החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות של המפעל‬ ‫המוטב בתקופות של עד 3 שנים רצופות, לפי בחירתה של החברה.‬ ‫44‬
  • 45. ‫אישור מראש – סעיף 15 ט‬ ‫‪ ‬ניתן לבקש אישור מראש ממנהל רשות המיסים תוך 6 חודשים מתום‬ ‫שנת הבחירה לגבי הסוגיות הבאות:‬ ‫‪ ‬האם מדובר במפעל תעשייתי.‬ ‫‪ ‬האם מדובר במפעל קשור – הרחבה או הקמה.‬ ‫בקשה לאישור מראש חייבת בתשלום אגרה )טרם נקבעה אגרה(.‬ ‫‪‬‬ ‫מתן ההחלטה יהיה תוך 09 ימים מיום מסירת הבקשה וכל המסמכים‬ ‫‪‬‬ ‫הרלוונטיים לבקשה. ניתן להאריך התקופה ב – 03 ימים נוספים.‬ ‫54‬
  • 46. ‫ועדת ערר – סעיף 15 י- יא‬ ‫ערר על החלטת מנהל רשות המיסים‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לערער על החלטת המנהל לוועדת ערר, תוך 03 יום‬ ‫.1‬ ‫מהיום בו ניתנה הודעה לחברה על ההחלטה.‬ ‫חברה שלא פנתה למנהל רשות המיסים וראתה עצמה‬ ‫.2‬ ‫מקופחת ע"י פקיד השומה לפי סעיף 251)ב( לפקודה )צו(,‬ ‫או שפנתה אך לא הגישה ערר, רשאית לפנות לוועדת הערר‬ ‫תוך 03 יום מיום שנמסרה לה הודעה על החלטתו של‬ ‫פה"ש.‬ ‫64‬
  • 47. ‫ועדת ערר – סעיף 15 יב‬ ‫ערעור על החלטת הוועדה - ניתן לערער לבית המשפט המחוזי‬ ‫‪‬‬ ‫תוך 54 יום מיום מתן החלטת הוועדה – החלטת בית המשפט המחוזי‬ ‫תהיה סופית.‬ ‫התקופה שמיום הגשת הערר ועד למועד קבלת ההחלטה על ידי‬ ‫‪‬‬ ‫הוועדה או על ידי בית המשפט המחוזי, לא תיכלל במניין התקופות‬ ‫להתיישנות השומות. נקבע בחוק כי בית המשפט המחוזי ייתן‬ ‫פסק דין תוך תקופה שלא תעלה על 6 חודשים ממועד‬ ‫הגשת הסיכומים.‬ ‫ניתן לא להגיש ערר לוועדת הערר ולהגיש ערעור לבית המשפט‬ ‫‪‬‬ ‫המחוזי על הצו שהוציא פקיד השומה.‬ ‫74‬
  • 48. ‫" המסלול הירוק" - רשות‬ ‫חוזרים מקצועיים ) המיסים‬ ‫פרשנות(:‬ ‫חוזר כללי - סקירת הוראות תיקון מספר 06 לחוק )הטבות‬ ‫.1‬ ‫המס, חישוב רטרואקטיבי של פחת מואץ, משקיע "עולה חדש"‬ ‫וכו'(.‬ ‫המפעל הקשור – זיהוי המפעל הקשור, אופן חישוב‬ ‫.2‬ ‫ההשקעה המזערית המזכה, אופן חישוב הטבות המס, מפעל‬ ‫קשור "מן העבר".‬ ‫אופן יישום הוראות סעיף 47 לחוק וקביעת כללים לעניין‬ ‫.3‬ ‫נכסים משומשים שברשות המפעל.‬ ‫מוסד "האישור המקדמי" )וועדת הערר(.‬ ‫.4‬ ‫84‬
  • 49. ‫סוף‬ ‫הכן עצמך היום ותחייך מחר...‬