hebrew

1. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫שיקום מחצבות‬
‫בארץ ובעולם‬
‫מגישים:‬
‫דיקלה איפרגן 657519120‬
‫עמיר דומיניץ 283759140 ‬
‫1 ‬
‫ ‬

2. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫עמוד‬ ‫תוכן העניינים:‬
‫3‬ ‫הקדמה‬
‫4‬ ‫מבוא‬
‫5‬ ‫פרק ראשון: השפעות של מחצבות על סביבתן‬
‫5‬ ‫השלכות אקולוגיות‬
‫7‬ ‫ השלכות כלכליות‬
‫7‬ ‫השלכות חברתיות‬
‫9‬ ‫פרק שני: שיקום מחצבות‬
‫9‬ ‫ אופני שיקום מחצבה‬
‫11‬ ‫ שיקום מחצבות בעולם‬
‫11‬ ‫שיקום מחצבות בארץ‬
‫31‬ ‫ תמ"א 41‬
‫51‬ ‫טבלת השוואה בין הגישות השונות לשיקום מחצבות‬
‫91‬ ‫פרק שלישי: שיקום מחצבות - הגדרת ייעודי קרקע חדשים‬
‫91‬ ‫רקע כללי‬
‫91‬ ‫שיקום מחצבות כשטח פתוח‬
‫91‬ ‫ טבע ושיקום קהילתי‬
‫02‬ ‫פנאי, בילוי וספורט‬
‫42‬ ‫ שיקום מחצבות כשטח בנוי‬
‫42‬ ‫מגורים‬
‫42‬ ‫מלונאות‬
‫42‬ ‫תעשיה‬
‫62‬ ‫ שיקום מחצבות משולב‬
‫72‬ ‫השוואה בין סוגי שיקומי מחצבה ע"י שינוי ייעוד‬
‫03‬ ‫פרק רביעי: דיון ומסקנות‬
‫33‬ ‫ביבליוגרפיה‬
‫2 ‬
‫ ‬

3. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫ ‬
‫הוא הצורך בשימוש מחדש בכל קרקע פנויה.‬
‫קרקעות אשר לא ניתן להשתמש בהן מחמת‬
‫הקדמה:‬
‫זיהום או תוואי שטח שהופר, עוברות כעת תהליך‬ ‫מחצבות הן חלק מהתרבות ומהנוף האנושי החל‬
‫של טיהור, כך שיוכלו לנצל אותן בעתיד כדי‬ ‫מהתפתחותן של הציוויליזציות הראשונות. בני‬
‫להימנע מהריסת שטחים פתוחים נוספים.‬ ‫האדם זקוקים לחומרי בנייה כדי לבנות את‬
‫אחד המתארים המעניינים בהיבט זה, הוא‬ ‫הסביבה הפיזית שלהם, וללא קשר לטכנולוגיית‬
‫המחצבה. אדריכלים, מהנדסי סביבה, אקולוגים,‬ ‫הבנייה ולאזור בו הם חיים, הם כורים את‬
‫ביולוגים ואנשי מקצוע רבים אחרים, בוחנים כעת‬ ‫החומרים הללו מבטן האדמה ומצלע ההר. כריית‬
‫אפשרויות חדשות לנצל תוואי שטח ייחודי זה‬ ‫האבן לבנייה יוצרת, באופן בלתי נמנע, שינוי‬
‫ולתעל אותו לשימוש חוזר. כמשתמע מכמות‬ ‫דרסטי בנוף. במקום צלע הר, שהיא תוצאה של‬
‫בעלי המקצוע החוקרים את התחום, ההשלכות‬ ‫כוחות טבעיים שפעלו עליה במשך מאות מליוני‬
‫מאד.‬ ‫רבים‬ ‫הנושא‬ ‫של‬ ‫וההיבטים‬ ‫שנים, מתקבלת צלע הר שונה: תלולה, זוויתית‬
‫בין כל הגישות לשיקום מחצבה, שינוי הייעוד‬ ‫וחשופה מתכסית. עם סיום החציבה באתר,‬
‫שלה מאפשר את ההזדמנויות הרבות ביותר‬ ‫נותרת צלע ההר שונה מאד משהייתה,‬
‫ליצור סביבה חדשה, בריאה וטובה יותר בתוך‬ ‫והתהליכים הטבעיים חוזרים ופוקדים אותה‬
‫אזור שהיה קודם לכן מופר ומזוהם. במסגרת‬ ‫ומשנים, למעשה, את כל סביבתה הפיזית לאור‬
‫עבודה זו ננסה לסקור את האפשרויות הרבות‬ ‫השינוי בפני השטח. כיווני זרימת מים, כיווני‬
‫שגישה זו מציעה ולשפוך אור על השאלה: כיצד‬ ‫רוחות, בתי גידול של בעלי חיים, סחף אדמה -‬
‫יכול שיקום מחצבה בעזרת שינוי ייעוד הקרקע‬ ‫כל אלה ועוד עלולים להשתנות בעקבות הפרה‬
‫שלה לתרום לפיתוח בר - קיימא?‬ ‫מהירה וקיצונית כל כך של הסביבה הטבעית.‬
‫המהפכה התעשייתית, שהביאה לשינויים אדירים‬
‫במבנה התרבות והסביבה האנושית, השפיעה גם‬
‫על השינוי ביחס לנושא המחצבות. ראשית, חל‬
‫גידול בכל התחומים הקשורים לנושא: החל‬
‫מכמויות החומר הדרושות למספר גובר והולך של‬
‫ישובים, מבנים וכבישים, דרך טכנולוגיות הכרייה‬
‫והיכולות לנייד את חומרי הגלם למרחקים גדלים‬
‫והולכים וכלה ביחס למחצבות לאחר גמר‬
‫בהן.‬ ‫השימוש‬
‫עם הזמן, גוברת ההכרה בחשיבות הטיפול‬
‫במחצבות כמתאר אנושי בעל השפעות מרובות‬
‫‪quarry men‬‬ ‫וקריטיות על הסביבה. בימינו מוקדשת חשיבה‬
‫רבה לנושא זמן רב לפני שראשוני הדחפורים אכן‬
‫מגיעים לצלע ההר, כאשר תהליך השימוש כולו‬
‫מסתיים באותו האופן, זמן רב אחרי תם הכרייה.‬
‫בימינו גוברת ההכרה בצורך בתכנון בר - קיימא:‬
‫תכנון ארוך טווח, המביא בחשבון לא רק את צרכי‬
‫ ‬ ‫הדור הזה, אלא גם את יכולתם של הדורות‬
‫הבאים לקיים סביבה איכותית לא פחות לעצמם.‬
‫זהו תכנון אשר מושתת על יצירת איזון מיטבי בין‬
‫ואקולוגיים.‬ ‫חברתיים‬ ‫כלכליים,‬ ‫מרכיבים‬
‫אחד ההיבטים של הבנת הצורך בתכנון אחר,‬
‫3 ‬
‫ ‬

4. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫לסיום, נערוך דיון בממצאי החקירה.‬
‫ ‬
‫: ‬‫מבוא‬
‫העבודה תעסוק בהיבטים השונים של שיקום‬
‫מחצבות נטושות בעזרתן שינוי הייעוד שלהן‬
‫והשימוש המחודש בשטחן, תוך ניצול הנוף‬
‫החדש שנוצר לתועלת השימוש החדש, כאשר‬
‫המידע יבחן בראי התכנון בר - הקיימא.‬
‫בחלק הראשון של העבודה, נסקור את ההשלכות‬
‫של חציבה על הסביבה, דרך התחומים של‬
‫התכנון בר - הקיימא: נתאר את ההשלכות ואת‬
‫הנזקים הסביבתיים והאקולוגים הרבים של‬
‫חציבה על סביבתה, את התוצאות הכלכליות ואת‬
‫המחיר החברתי שמשלמים שכנים של מחצבות‬
‫בשטחים מיושבים.‬
‫לאחר הצגת הבעיות, נסביר בהרחבה את‬
‫המשמעויות הרבות של שיקום מחצבות. מושג זה‬
‫הוא שם לגישה הכוללת למספר רחב מאד של‬
‫פעולות הנוגעות למחצבות בכל שלבי החיים‬
‫שלהן, שתכליתן להקטין את הנזק הכרוך‬
‫בחציבה ולאפשר את השימוש בקרקע גם לאחר‬
‫תם התהליך. נפרט גישות שונות בדבר ונציג את‬
‫המצב בעולם בכלל ובארץ בפרט, כמקרה בוחן‬
‫לראייה הכוללת של הנושא.‬
‫גוף העבודה יעסוק בדרך אותה בחרנו להציג:‬
‫שיקום מחצבה ע"י שינוי ייעודה והשימוש‬
‫המחודש בה. בחלק זה נסביר את המשמעויות‬
‫וההשלכות של אופן שיקום זה ונסקור תקדימים‬
‫מהארץ ומהעולם. זאת במטרה לאפשר השוואה‬
‫איכותית של אופן שיקום זה בהשוואה לאופני‬
‫שיקום אחרים שהוצגו. בהמשך נערוך השוואה‬
‫נוספת, בין הדרכים השונות לשיקום בעזרת שינוי‬
‫ייעוד‬
‫לאחר מכן ננסה לערוך השוואה איכותית של‬
‫האפשרויות הרבות שגישה זו מציעה, כדי‬
‫להבהיר בצורה טובה ביותר את התשובה‬
‫לשאלת המחקר.‬
‫4 ‬
‫ ‬

5. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫הנמצאים עד היום לארוך הנחלים שהתיבשו‬ ‫ ‬
‫מוכיחים שהנחתי נכונה היא."‬
‫פרק ראשון:‬
‫אפלטון מצביע פה על מספר רב של בעיות‬
‫סביבתיות, שהשינוי האסתטי בפני הנוף היא‬ ‫ההשפעות של מחצבות על‬
‫הפחותה שבהן. בהיבט זה יש להוסיף על הברור‬
‫מאליו:‬
‫סביבתן‬
‫- השינוי הקשה בפני הקרקע מקשה מאד את‬ ‫הקמה וכרייה במחצבות יוצרות השפעות רבות‬
‫השימוש החוזר בה. הקירות האנכיים הגבוהים‬ ‫על הסביבה הקרובה והרחוקה שלהן. השפעות‬
‫מטילים צל על סביבתם, חוסמים את קווי המבט‬ ‫אלה ניכרות ומורגשות למשך זמן ארוך בהרבה‬
‫ומקשים על יצירת אזורי שהייה מישוריים. אזור‬ ‫ממשך הכרייה במחצבה ועל כן יש צורך לתת את‬
‫המחצבה כולו מהווה, פשוטו כמשמעו, חור ברצף‬ ‫הדעת על השימוש ועל הטיפול בהן ובסביבתן לא‬
‫השטחים הפתוחים ולכן קשה מאד לתכנן שימושי‬ ‫רק במשך הכרייה עצמן, אלא )ובעיקר( בסיומה‬
‫קרקע לא רק בתוך המחצבה, אלא גם בסביבתה.‬ ‫הכרייה.‬ ‫של‬
‫בהיבט של תכנון בר קיימא ושל שיקומן מחצבות,‬
‫- אזור שנמצאת בו מחצבה, בין אם היא פעילה‬
‫חשוב להכיר קודם לכן את הבעיות העלולות‬
‫או לא, עלול לסבול מירידה בדימוי וביכולת‬
‫להיגרם כתוצאה מחציבה. ננסה לתאר כעת עת‬
‫המשיכה של תושבים חדשים. ישנו קושי למדוד‬
‫ההשלכות האלה, בדגש על הנעשה במדינת‬
‫פגיעה זו באמצעים כמותיים, אך הסיבות לשינוי‬
‫ישראל.‬
‫הפסיכולוגי בתפיסתה של סביבה זו נעוצות, בין‬
‫השאר, בהיעלמות הצומח, בפסולת הרבה‬ ‫השלכות אקולוגיות:‬
‫שנוצרת בתהליך, בהקמתם של מבני תעשיה‬
‫בסמוך, בשינוי העצום שנעשה בצבע, בצורה‬ ‫א. שינוי חזותי בפני הנוף:‬
‫ובמרקם של פני השטח. פני הסלע החשופים‬
‫יוצרים בוהק מסנוור הנראה למרחוק ופסולת‬ ‫כאמור, הצורך הגובר תמידית בחומרי גלם‬
‫בנייה הפזורה באתר ובסביבתו פוגעת עוד יותר‬ ‫לבנייה, יחד עם השיפור בטכנולוגיית הכרייה,‬
‫בחזות הנופית.‬ ‫מביא למצב שבו הרים יכולים להפוך לקירות‬
‫חשופים בתקופה של חודשים ואף של שבועות.‬
‫ב. שינוי הטופוגרפיה הטבעית במשך זמן קצר‬ ‫היכן שקודם לכן היה מדרון הררי שעוצב במשך‬
‫מביא לשינוי בתהליכי זרימה טבעיים שעוצבו‬ ‫מליוני שנים, נמצא כעת קיר חשוף, מעשה ידי‬
‫ע"י הטבע:‬ ‫אדם. בעייה זו מוכרת משחר ההיסטוריה וכדי‬
‫להבין את השלכותיה הרבות, ניתן לצטט אפילו‬
‫- כריתת הצמחיה הטבעית מחלישה ולעתים אף‬
‫אפלטון:‬ ‫של‬ ‫מכתביו‬
‫מפסיקה תהליכים ביוטיים שמקורם בצמחים.‬
‫"בתקופה שבה אטיקה הייתה עדיין בלתי נגועה,‬
‫- מבנה הניקוז הטבעי של האזור מופר ולגורם זה‬ ‫היו שם במקום הרי הסלע של היום גבעות‬
‫יכולות להיות השלכות רבות. מי גשמים עלולים‬ ‫פוריות. המישורים המכוסים עתה באבני גרופות‬
‫להיקוות בתחתית המצבה ולהוות חממת גידול‬ ‫היו בעבר שדות חקלאות עשירה, וההרים היו‬
‫ליתושים ולחרקים אחרים. אם אתר המחצבה‬ ‫מיוערים. ישנם הרים באטיקה, שהיום מסוגלים‬
‫נמצא בבסיסו של ואדי, עלול השינוי בפני הקרקע‬ ‫בקושי להזין דבורים, שבעבר הלא רחוק היו‬
‫להפסיק את זרימת המים בואדי הזה ולהביא בכך‬ ‫מכוסים עצים גדולים. בעצים אלה אפשר היה‬
‫להחלשת הזרימה באגן הניקוז שלו ולעתים אף‬ ‫לקרות את המבנים הגדלוים ביותר. הגגות שנבנו‬
‫לייבושו המוחלט - שינוי שעלול להיות בבחינת‬ ‫מעצים אלה עומדים עוד היום. היו שם כרמים‬
‫אסון לכל החיים המסתמכים על הנחל כמקור‬ ‫ובוסתנים יפים ומניבים וכרי דשא למרעה בלתי‬
‫המים שלהם. שינוי הזרימה עלול להביא להיקוות‬ ‫מוגבלים. מטרי הגשם העונתיים לא אבדו. הם לא‬
‫מים במקומות שקודם לכן לא ניקוו שם ובכך‬ ‫זרמו מעל אדמות חשופות אל היום - אז המים‬
‫להצפה של אזורים ולהשבתת כל שימוש קודם‬ ‫נספגו ע"י הצמחיה העשירה ונאגרו באדמת הטין‬
‫בהם.‬ ‫ומצאו דרכם לנביעות ונחלים. כך הפיקו, ממים‬
‫אלה, אזורים נרחבים תועלת. שרידי התרבות‬
‫5 ‬
‫ ‬

6. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫לשקם את הנוף המופר מוגבלת מאד. לאחר סיום‬ ‫- הבעיה בנוגע לזרימת המים השונה נוגעת גם‬
‫הכרייה במחצבה, עומדים בעליה בפני שוקת‬ ‫לזרימה הטבעית של אדמת סחף. אדמה זו‬
‫שבורה - ומדובר בשוקת גדולה מאד. פני השטח‬ ‫עלולה שלא להגיע ליעדה הטבעי ולסתום מקווי‬
‫החדשים אינם מתאימים, על פי רוב, לשימוש‬ ‫מים, להיספג במי תהום או לקבור תחתיה בתי‬
‫שהיא.‬ ‫צורה‬ ‫בכל‬ ‫מחדש‬ ‫גידול.‬
‫השארת פני השטח כמות שהן, מתוך ציפייה‬
‫לשיקום הסביבה הטבעית, גם היא אינה מניבה‬ ‫- השינוי בפני השטח עלול לגרום לשינויים‬
‫תוצאות מושלמות )ולעיתים אף רחוק מכך(. אם‬ ‫מטאורולוגיים.‬
‫באזורים רווי משקעים מתכסה סביבת המחצבה‬
‫בצמחייה במהירות יחסית, הרי שבארץ המצב‬
‫אינו כזה. בנוף המופר קשה יותר למינים מקומיים‬
‫להתחדש, שכן, לעיתים רבות, נדרשים צרכים‬
‫יחודיים למחייתם וכעת קשה יותר לקיימם בשל‬
‫ההדרדרות הכללית של הסביבה. הכחדת מינים‬
‫באזור המחצבה מעצימה את תהליך ההדרדרות‬
‫שלו ופוגעת ביכולתו להתחדש עוד יותר.‬
‫ ‬
‫איור 1: יצירת נתיבי ניקוז בעקבות שיקום מחצבת ‪Shek‬‬
‫מתוך: אתר‬ ‫‪ O‬בהונג קונג.‬
‫חברת ‪ Heidelberg Cement‬‬
‫ג. זיהום:‬
‫- חציבה יוצרת זיהומים רבים: זיהום אוויר נגרם‬
‫ ‬ ‫ע"י האבק הנוצר בתהליך. אבק זה נישא ע"י‬
‫איור 2: השבת מינים לסביבה מופרת ב - ,‪Haller Park‬‬ ‫הרוח, הוא הגורם הבריאותי המשפיע ביותר של‬
‫מתוך:‬ ‫‪Mombasa, Kenya‬‬ ‫מחצבות על סביבתן. ממחקרים שנעשו עולה, כי‬
‫אתר חברת ‪Bamburi Cement, Kenya‬‬
‫בישובים הנמצאים בסמוך למחצבות עלולים‬
‫התושבים לסבול משיעור גבוה יותר של מחלות‬
‫ריאה, מהחמרה של בעיות לב , מגרוי של‬
‫מערכות הנשימה ושל העיניים ומסרטן.‬
‫הרעש והזעזועים הנגרמים בחציבה הם ממושכים‬
‫וחזקים. פיצוצים עלולים להישמע ללא התרעה‬
‫ועוצמת הרעש הבוקע מהמתקנים ומכלי הרכב‬
‫הסביבה.‬ ‫על‬ ‫מאד‬ ‫מעיקה‬ ‫הרבים‬
‫מקורות מים עלייים ותחתיים עלולים להזדהם‬
‫כתוצאה מכריית המחצבה. חדירת מוצקים‬
‫מומסים ואבק למי התהום והחשיפה של אזורים‬
‫שקודם היו תת קרקעיים לדלק, גומי ושאר‬
‫חומרים מלאכותיים מזהמת את מערכת המים‬
‫שבאה עימם במגע.‬
‫ד. נטישת השטח:‬
‫יתכן שהבעיה הגדולה ביותר הקשורה למחצבות‬
‫ולהשפעתן על הסביבה נעוצה בעובדה שהיכולת‬
‫6 ‬
‫ ‬

7. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫- לאור השינוי הכביר שנעשה בקרקע, עלול‬
‫להיווצר צורך למלא שוב חלק ניכר משח‬
‫המחצבה כדי שיתאפשר השימוש בה מחדש.‬ ‫השלכות כלכליות:‬
‫מילוי זה עלול לגרור הקמת מחצבה נוספת, או‬
‫- הבעיות הכלכליות הנוגעות לאתרי מחצבות‬
‫שימוש בחומרי מילוי מאיכות ירודה. בכל מקרה,‬
‫נובעות בעיקר מחוסר היכולת לשלב את ענף‬
‫הצורך בעיבוד נוסף של הקרקע מכביד מאד‬
‫הכרייה בשימושי קרקע אחרים. הרעש, הזיהום‬
‫כלכלית על השימוש החוזר בה.‬
‫והצורך במתקנים יחודיים מקשים על היכולות של‬
‫השלכות חברתיות:‬ ‫ענף הכרייה לשלב בסביבתו כל פעילות אנושית‬
‫אחרת.‬
‫המרכיב השלישי של תכנון וראייה בת קיימא של‬ ‫בור המחצבה, ההפרה הפיזית של תנאי השטח,‬
‫הסביבה הפיזית, מתייחס בעיקר להשלכות של‬ ‫יוצרת, כאמור, קטיעה של ממש בפני השטח‬
‫הקמת מחצבה על הסביבה הבנוייה שהייתה‬ ‫הטבעיים. לקטיעה זו ישנן גם השפעות כלכליות,‬
‫קיימת כבר בשטח. ישנו קושי מסויים להעריך‬ ‫לבד מההשפעות הסביבתיות שנידונו: על פי רוב,‬
‫ולהתייחס להשלכות החברתיות של הקמת‬ ‫משך הזמן הממוצע לכרייה במחצבות הוא 04‬
‫מחצבה על סביבתה. חשוב לציין, כי בתחום זה‬ ‫שנה. במשך זמן זה לא ניתן לעשות כל דבר אחר‬
‫לא נערך מחקר מקיף בארץ וכי הקרן לשיקום‬ ‫לא רק בשטח המחצה, אלא גם בסביבתה‬
‫מחצבות אינה כוללת את התחום הזה בין‬ ‫הקרובה, בשל הזיהום הרב שהיא יוצרת וכך עלול‬
‫ההיבטים אליו היא מתייחסת בפעולותיה.‬ ‫פיתוחו של אזור שלם להיפגע לתקופה ארוכה.‬
‫בישראל הבעיה אף מסתבכת, שכן לאחר סיום‬
‫- לאור האמור על השלכותיה הכלכליות‬ ‫החציבה באתר מסויים, קיימת נטיה לחפש אתר‬
‫והסביבתיות של מחצבה על סביבתה, הירידה‬ ‫חציבה אחר באותו האזור, שכן מפעל לעיבוד‬
‫בדימוי של האזור משפיעה גם על תושביו‬ ‫החומר כבר הוקם בסמוך )כדי לחסוך בעלויות‬
‫הוותיקים. יישובים סמוכי מחצבה סובלים מדימוי‬ ‫ההובלה(. כך יוצא שסביבה שלמה עלולה להפוך‬
‫נמוך, המקשה על פיתוחם ועל יכולת המשיכה‬ ‫למדבר צחיח וקשה לפיתוח לכל מטרה אחרת.‬
‫של תושבים חדשים אליהם.‬
‫- חשוב להתייחס להיבט החוקי של ענף‬
‫המחצבות, שכן, בהרבה מקרים )ובדגש על‬
‫הנעשה בארץ( הוא מהווה קרקע פורייה לניצול‬
‫ ‬
‫השכבות החלשות בידי בעלי ההון ובעלי‬
‫המחצבות.‬ ‫איור 3: נוף מחצבת קורנוול לפני השיקום.‬
‫כל נושא הטיפול במחצבות בארץ סובל מהזנחה‬
‫- הפגיעה האסטתית: בנוף הטבעי מפחיתה את‬
‫גמורה. הרשויות המקומיות והממשלתיות,‬
‫היכולת להשתמש בשטח כמשאב נופי לאחר‬
‫האמורות לפקח על הנעשה בשטחן ולמנוע‬
‫סיום הכרייה. העלייה התמידית בהיקף הבנייה‬
‫מקרים של ניצול החלש ושל אי צדק חברתי -‬
‫מדגישה עוד יותר את חשיבות השטחים‬
‫סביבתי, מטילות למעשה את הטיפול בהשלכות‬
‫הפתוחים ואת העמידה על איכותם ומחצבה‬
‫המחצבה על בעליה ועל הקבלנים שלו. אי לכך,‬
‫באמצע שטח כזה תקטין את היכולת לנצלו‬
‫קורה לא אחת, שמחצבה נותרת פתוחה וללא‬
‫ולהסב אותו לטובת הכלל. בנוסף לכך, כפי שכבר‬
‫טיפול גם לאחר גמר כריית החומר. תושבי האזור‬
‫צוין, עלול אזור המחצבה לסבול מירידה בדימוי‬
‫נותרים להתמודד עם הירידה בערך הקרקע‬
‫הציבורי שלו, מה שיגרום להשקעה כספית‬
‫שלהם ועם השוקת השבורה בדמות המחצבה‬
‫בשיפור הדימוי.‬
‫שהפכה לשכנה ובעלי המחצבה תרים אחר אתר‬
‫אחר לכריית רווחים. המצב מחריף עוד יותר, שכן‬ ‫- גם כיום, עם השיפור במודעות לטיפול בנזקים‬
‫הפיקוח על ענף הכרייה כמעט ולא קיים ופעמים‬ ‫הסביבתיים הנגרמים, עדיין מפיקות מחצבות‬
‫רבות מגיעים פקחים לאזור לאחר שהנזק כבר‬ ‫כמות גדולה של פסולת, אותה מסלקים פעמים‬
‫נעשה.‬ ‫רבות באופן לא חוקי.‬
‫7 ‬
‫ ‬

8. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫- בארץ, למרות התווייתם ואפיונם של שטחים‬
‫במסגרת תכניות מתאר ארציות, אין כמעט‬
‫הקבלה בין מיקומן של מחצבות או מיקומן‬
‫העתידי של מחצבות חדשות לאזורי הפיתוח‬
‫ולאזורי השימור המותווים ע"י אותה התכנית.‬
‫סיכום:‬ ‫עובדה זו, היא, כמובן, קרקע פורייה לקביעת‬
‫מיקומן של מחצבות חדשות בהתאם לאינטרס‬
‫הראינו כאן את ההשלכות כבדות המשקל של‬ ‫הכלכלי הבלעדי של מעלי המחצבות. פועל יוצא‬
‫כריית מחצבים על הסביבה. חילקנו השלכות אלה‬ ‫של מצב זה הוא חוסר יכולתם של יישובים‬
‫לשלושה חלקים, בהתאם לקריטריונים של‬ ‫)ובעיקר יישובים קטנים ומעוטי יכולת באזורים‬
‫התכנון בר הקיימא והצבענו על ייחודו של המצב‬ ‫מרוחקים( למנוע את הפגיעה בהם.‬
‫בארץ, הנובע מהתנאים הפיזיים הייחודיים‬
‫לישראל ומהמצב החוקי השורר בה בהתייחס‬ ‫- למרות התעוררות מסויימת בתחיקה הנוגעת‬
‫המחצבות.‬ ‫לענף‬ ‫למחצבות ולמרות נסיונות להכיל ענף זה‬
‫המצב המסובך בארץ: מיעוט עתודות הקרקע,‬ ‫במסגרת תכנית מתאר ארצית )תמ"א 41(, אין‬
‫הגידול הטבעי הקיים, המיעוט היחסי במשאבי‬ ‫התייחסות לפיצויים של תושבים שליד יישובם‬
‫טבע ועוד גורמים רבים אחרים, כולם דורשים‬ ‫תוקם מחצבה בעתיד.‬
‫התייחסות מעמיקה יותר ופעולה נרחבת בהרבה‬
‫כדי להסדיר את נושא המחצבות. היחס למחצבה‬ ‫- תהליך מובנה של קבלת החלטות המשתף את‬
‫צריך להתחיל הרבה לפני הפעולה הפיזית באתר‬ ‫כל המגזרים, הגופים ובעלי העניין בדבר הקמת‬
‫וצריך להסתיים זמן רב אחריה, עם השבת‬ ‫מחצבות חדשות אינו קיים. כלומר: ישנם מקרים‬
‫השטח למצב בו הוא יוכל למלא את הייעוד‬ ‫שבהם התקיים תהליך כזה - במלואו או בחלקו -‬
‫שנקבע לו בתכנית האב. פעולות אלה מבוצעות‬ ‫אך אין נורמה כזו, שלא לדבר על עיגון בחוק.‬
‫לעתים נדירות מאד, שכן האחריות למילואן אינה‬ ‫- עפ"י עקרונות של הגינות סביבתית - חברתית,‬
‫נאכפת, או שאינה מוסדרת דיה בחוקי המדינה.‬ ‫ראוי לשים לב לחלוקה ההוגנת של התועלות ושל‬
‫יתרה מזאת, פעילות שיקום כזו עלולה לעלות‬ ‫העלויות הקשורות בענף בין האזורים השונים‬
‫כסף רב וגם בתחום זה לא ברור על מי נופלת‬ ‫בארץ, כך שהנטל יחולק בצורה שווה. בראייה‬
‫השיקום.‬ ‫למימון‬ ‫האחריות‬ ‫לעתיד, צריך לדאוג לכך שגם הדורות הבאים‬
‫יוכלו להינות ממצב טוב לא פחות של השטחים‬
‫על כן יש צורך במדיניות גורפת לשיקום‬ ‫העומדים לרשותו.‬
‫מחצבות.‬
‫8 ‬
‫ ‬

9. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫לימודי להשארת חתך החציבה כעדות לתהליך‬ ‫ ‬
‫הגיאולוגי של היווצרות ההר. כלומר: בעת שיקום‬
‫המחצבה ישנם היבטים ערכיים ואסטתיים,‬ ‫פרק שני:‬
‫הנובעים מהנוף החדש שנוצר שיש להתייחס‬
‫אליהם בעת השיקום.במהלך הזמן התפתחו‬
‫שיקום מחצבות‬
‫שלוש מגמות עיקריות בשיקום מחצבות:‬
‫מהו שיקום מחצבה?‬
‫השטח:‬ ‫פני‬ ‫הסדרת‬ ‫-‬
‫בפרק הקודם הצגנו את עיקרי ההשלכות של‬
‫במסגרת הסדרת פני השטח, נשאר נוף המחצבה‬
‫הקמת מחצבות על הסביבה. מאוסף הנתונים‬
‫כמות שהוא, בהתאם לשיקולים האסטתיים של‬
‫שהראינו, ברור שהצורך בחשיבה על היום‬
‫דופן המחצבה ולאופן השיקום הכולל. הפעולות‬
‫שאחרי החציבה קיים, וכי יש לראות בשיקום‬
‫היחידות שננקטות במסגרת השיקום נוגעות‬
‫המחצבה חלק אינטגרלי מהשימוש בה. אין ספק‬
‫לביצוע מהלכים בסיסיים בתחום הבטיחות.‬
‫גם, שטובת הכלל דורשת, לאור כל האמור לעיל,‬
‫למעשה, הסדרה איננה פעילות שיקום בהיבט‬
‫שמחצבה לא תישאר עזובה לאחר השימוש בה‬
‫הפעיל של המילה, אלא היא סדרה של פעולות‬
‫וכי, במסגרת תהליך תכנון בר קיימא 1 , היא‬
‫מזעריות ככל שניתן, שמטרתן לאפשר השתלבות‬
‫תשוקם באופן שיתאים ביותר לסביבתה.‬
‫טבעית של האתר בסביבתו הישנה )ובלא כל‬
‫שיקום מחצבה מוגדר כהתערבות האדם לשיפור‬
‫קשר לייעודו העתידי(. תכנית הסדרה תכלול‬
‫המפגעים הנגרמים על ידי המחצבות ולצורך‬
‫הוראות בדבר פירוק וסילוק מתקני האתר, מניעת‬
‫התאמתן לשימוש קרקע חדש 2 .‬
‫מפגעים, מניעת מפולות והסדרת בעיות ניקוז‬
‫שנגרמו בעת החציבה. בפעולות ההסדרה יהיה‬ ‫אופני שיקום מחצבה‬
‫שימוש גדול ככל שניתן באמצעים טבעיים‬
‫ומקומיים כמו חגורות צמחים, יישור קרקע ועיצוב‬ ‫ניתן למיין גישות לשיקום מחצבות על פי החזות‬
‫הטפוגרפיה.‬ ‫המתוכננת למחצבה לאחר שיקומה וכן לפי ייעוד‬
‫הקרקע החדש המיועד לה. שני קריטריונים אלה‬
‫- שיקום ע"י החזרת המחצבה לטבע‬ ‫קשורים זה לזה ולרוב בחינת שיקומה של‬
‫והשתלבות ויזואלית ואקולוגית בסביבה:‬ ‫מחצבה עוסק בשניהם. לדוגמה, בעת הסקר‬
‫תחת גישה זו, נתפסת המחצבה כהפרה וכפגיעה‬ ‫שנעשה בכדי לשקם את מחצבת נשר, ערכו יצחק‬
‫משמעותית בערכי הטבע והנוף. על כן, יהיה‬ ‫דנציגר ואנשי הצוות הנוספים סיור במקום.‬
‫שיקומה של מחצבה תהליך של העלמת והסתרת‬ ‫בתחילה נידונו הדרכים למזג את האתר המופר‬
‫כל זכר של הנזק מעשה ידי אדם, עד להיטמעות‬ ‫בסביבתו הטבעית: נבחרו צמחים, נסקרו דרכים‬
‫מלאה של המחצבה בטבע הסובב. הפן הויזואלי‬ ‫לשחזר את פני הקרקע ונבחנו שיטות גידול‬
‫של השיקום והפן האקולוגי שלו, מקיימים תחת‬ ‫ליצירת מראה 'טבעי' למחצבה. לאחר מכן, ביקר‬
‫אופן שיקום כזה קשר הדוק ביותר. למרות‬ ‫במקום גם הגיאוגרף יהושע יצחקי יחד עם שאר‬
‫מאמצים רבים בתחום ההשבה ולמרות‬ ‫חברי הצוות. הוא טען כי לקיר המחצבה ישנו ערך‬
‫ההתפתחות הרבה בטכנולוגיה של חומרים ושל‬ ‫בפני עצמו כחתך גיאולוגי וארכיאולוגי - עדות‬
‫אמצעים לשילוב בין הקיים לחדש, תהליך זה‬ ‫לתהליכי התהוות ההר והאתר. לאור הטענה,‬
‫אורך זמן רב מאד ולעיתים רבות אין הוא מושלם‬ ‫הוחלט להשתמש בתהליך השיקום גם בהיבט‬
‫- אפילו לא לאחר עשרות שנים. הסיבה לכך‬ ‫זה. המקרה מלמד אותנו כי קיים ערך להחזרת‬
‫נעוצה בעובדה שלעיתים, שיקום אקולוגי מלא של‬ ‫השטח לקדמותו ובמקביל קיים ערך חווייתי -‬
‫סביבה מופרת אינו אפשרי. לאור עובדה זו, אחת‬ ‫ ‬
‫האפשרויות בתחום ההשבה, היא להשלים עם‬ ‫1 הדברים מתבהרים לאור הגדרת תכנון בר קיימא,‬
‫חוסר היכולת להביא לאיחוי מלא של הנזק‬ ‫כפי שנטבעה בדו"ח ברונטלנד של האו"ם:‬
‫ולהוסיף שימושי קרקע לסביבת המחצבה.‬ ‫ ‪Development that meets the needs of the‬‬
‫ ‪present without compromising the ability of‬‬
‫ההחלטה האם לשאוף לשיקום אקולוגי מלא, או‬
‫ ‪future generations to meet their own needs‬‬
‫להסתפק בשיקום חלקי של האתר )יחד עם‬ ‫.)34,7891 ,‪ (WCED‬‬
‫הסבתו ממחצבה לשימוש אחר( נובעת ממכלול‬ ‫2 מילגרום, תמר, היבטים סביבתיים בניהול ענף‬
‫השיקולים בקשר למיקומה של המחצבה, ערך‬ ‫הכרייה והחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה,‬
‫אוניברסיטת חיפה, מרץ 7002, עמ' 23 ‬
‫9 ‬
‫ ‬

10. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫מהתליך החציבה, נשאבו מי התהום של אגן‬
‫הזרימה מאזור המחצבה. בסיום תהליך הכרייה‬
‫תיפסק השאיבה וכל השטח יוצף בחזרה, כך ש -‬
‫91 שנים לאחר מכן יווצר אגם במקום. תכנית‬ ‫הדוגמאות לאופן כזה של שיקום מחצבה רבות,‬
‫השיקום כוללת, לאור זאת, שתילה של צמחי מים‬ ‫לאור השוני הרב בין מקרה אחד למשנהו.‬
‫מקומיים, שיהוו, כמו במקרה הקודם, כר ליצירתן‬ ‫במקרה של מחצבת ‪ Kapft‬בדרום גרמניה,‬
‫של נישות אקולוגיות מגוונות בתהליך ההדרגתי‬ ‫הוחלט על השבה מלאה של המחצבה לטבע.‬
‫של הצפת הנהר.‬ ‫לשם כך, בוצע תהליך הכרייה בהדרגה, כאשר‬
‫בסיום כל כרייה באתר מסויים, כוסה הבור‬
‫באדמה שנחפרה באתר של הקמת מנהרה‬
‫שנמצא בסמוך. לאחר הסדרת פני השטח,‬
‫כוסתה השכבה העליונה של האדמה באדמה‬
‫מקומית בעובי מטר וברשת יוטה בכדי למנוע את‬
‫סחיפתה של שכבה זו. המטרה הייתה לאפשר‬
‫ ‬ ‫הנבטה של עשבייה מקומית, אשר הגיעה למקום‬
‫בתהליך טבעי של תפוצת זרעים. שכבה קטנה זו‬
‫איור 5: מחצבת ‪ St. constant‬לאורך תהליך ההשבה.‬
‫מתוך: ‪Quarry Rehabilitation in a urban fringe context‬‬ ‫של עשבים שימשה למעשה 'שכבת חלוץ' -‬
‫‪:Lafarge St-Constant case study‬‬ ‫שכבת המאפשרת את התבססותה של צמחיה‬
‫מקומית על הקרקע - כדי לאפשר את גדילתן של‬
‫בשלב האחרון של ההשבה, לאחר הצפת‬
‫שכבות אחרות בהמשך )שיחים גבוהים, עצים‬
‫המחצבה, הוחלט להפוך את האגם לאתר נופש:‬
‫וכו'(. בנוסף לכך, הוחלט גם על נסיון לשמר‬
‫בסביבה זו מינים נדירים של צמחים ושל בעלי‬
‫חיים בעזרת התערבות מינימלית בתהליך‬
‫הטבעי, כלומר: הגבלת הנטיעה ווהזריעה‬
‫המלאכותיות למינימום הנדרש, כמו גם התערבות‬
‫קטנה ככל שניתן בהרבעת מני בעלי חיים‬
‫ובשחרורם בסביבה זו.‬
‫ ‬
‫איור 6: השבת האתר לטבע לוותה בהחדרת שימושי טבע‬
‫ופנאי כגון מגרשי גולף )משמאל( ואגם נופש )במרכז(.‬
‫מתוך: ‪Quarry Rehabilitation in a urban fringe context‬‬
‫‪:Lafarge St-Constant case study‬‬
‫מספר האפשרויות להשבה חלקית או מלאה של‬
‫מחצבה הינו רחב מאד ועל כן טכניקות ההשבה‬
‫משתנות מאתר לאתר.‬
‫ ‬
‫- שינוי ייעוד קרקע:‬
‫איור 4: מחצבת הגיר ‪ KAPFT‬ותהליך השבתה לטבע.‬
‫בשני אופני השיקום הקודמים, היחס אל‬ ‫מתוך: אתר משרד הפנים - תמ"א 41ב' - דוחות עבודה.‬
‫המחצבה היה כאל פצע שהותיר אחריו האדם,‬
‫מקרה נוסף המדגים את מגוון האפשרויות‬
‫אותו יש לכסות ולהעלים. עם זאת, נוף המחצבה‬
‫הגלומות בתהליך זה, הוא המקרה של מחצבת‬
‫הייחודי ותוואי השטח אותו היא מותירה בסיום‬
‫‪ St. Constant‬בחבל קוויבק שבקנדה. מחצבה זו‬
‫הכרייה, ניתנים לעיבוד כסביבה עצמאית‬
‫נמצאת בסמוך לעיר הנושאת את אותו השם‬
‫לפעילות אנושית. השבת השטחים לשימוש - בין‬
‫וזורמים דרכה שני נהרות בעלי חשיבות אקולוגית‬
‫אם כשטחים פתוחים התורמים למאזן השצ"פ‬
‫גבוהה. ערוצי הנחלים הם בית גידול לזנים‬
‫ובין אם כשטחים בנויים המשפרים את מאזן‬
‫נדירים של דו - חיים ושל צמחיה מקומית. כחלק‬
‫01 ‬
‫ ‬

11. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫המחצבה מתחילתו ועד לסיום השימוש בה‬
‫והסבתה לשימוש אחר.‬
‫שיקום מחצבות בעולם‬
‫למרות שאין תמימות דעים בקשר ליישומו של‬
‫תכנון בר קיימא ברחבי העולם, ישנה הסכמה‬
‫גורפת על הרעיון הכללי, לפיו יש לנהל את‬
‫משאבי הטבע בדרך שתגן עליהם בעתיד. אחרי‬
‫ ‬ ‫ועידת ריו ופרסומה של אג'נדה 12 4 , השתרשה‬
‫התפיסה לפיה פיתוח בר קיימא חייב להיות חלק‬
‫איור 7: מודל לתכנון מחצבה של משרד‬ ‫מסדר היום של כל משרדי הממשלה, תוך שיתוף‬
‫ ‪Medialand ‐ land reclamanation and site‬‬
‫‪improvement‬‬ ‫הציבור בהחלטות אלה. בהיבט זה, זכה כל נושא‬
‫הטיפול במחצבות לשינוי תפיסה יסודי. למרות‬
‫שגם בנושא זה אין תמימות דעים ומדינות וגופים‬
‫פרטיים מטפלים בו באופן שונה ממקום למקום,‬
‫שיקום מחצבות בארץ:‬
‫הרי שישנה הסכמה בקשר לטיפול במחצבות.‬
‫מצב שיקום המחצבות בארץ בעייתי מבחינות‬ ‫תהליך התכנון, הכרייה והשיקום של מחצבות,‬
‫רבות. בעוד שבשאר העולם רשויות ממשלתיות‬ ‫שנתפס עד עתה כשלושה תהליכים שהקשר‬
‫ופרטיות מיישמות החלטות ברוח אג'נדה 12‬ ‫ביניהם אמנם קיים, אך לא מעבר לכך, נתפס‬
‫וועידות אקלים נוספות ויוזמות הליכים מובנים‬ ‫עכשיו כתהליך אחד. תהליך זה מערב, בהתאם‬
‫לנושא, בארץ קשיים רבים ניצבים בדרך לכינון‬ ‫לעקרונות הקיימות, לא רק את היזם )הפרטי‬
‫הליך כולל בנושא המחצבות. למרות שגם‬ ‫בדרך כלל( ואת רשויות החוק הנוגעות בדבר,‬
‫ממשלת ישראל אימצה את עקרונות אג'נדה 12‬ ‫אלא גם גופים ציבוריים ופרטיים הרואים עצמם‬
‫והיא אף פירסמה החלטת ממשלה בנושא לפיה:‬ ‫בעלי עניין. הכוונה היא לגופים ממשלתיים דוגמת‬
‫"מדיניות ממשלת ישראל תתמסס על עקרונות‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התשתיות,‬
‫של התנהלות פיתוח בר - קיימא המשלבים‬ ‫לרשויות המקומיות שבשטחן תקום המחצבה‬
‫כלכלה דינמית, שימוש מושכל במשאבי טבע,‬ ‫וגם, ולא פחות חשוב מכך, לגופים חברתיים‬
‫הגנה על מערכות אקולוגיות ומתן שוויון‬ ‫וסביבתיים המייצגים את כלל הציבור )בדגש על‬
‫הזדמנויות לכל. זאת על מנת לענות על הצרכים‬ ‫לאתר(.‬ ‫השכנים‬ ‫התושבים‬
‫של הדור הנוכחי וצורכי הדורות הבאים" 5 . עדיין‬ ‫לפי תפיסה זו פותחו מודלים לתהליך התכנון של‬
‫נמצאות בארץ כ - 004 מחצבות שכבר הוכרזו‬
‫ ‬
‫כנטושות והן עומדות בפני שיקום. רק 041 מתוכן‬
‫3 על שיקום בעזרת שינוי יעוד ניתן לקרוא בהרחבה‬
‫שוקמו, ועוד 04 עומדות בפני שיקום. הבעיה‬ ‫בפרק המוקדש לנושא. ‬
‫מתחילה בכך שבארץ, בניגוד למקומות אחרים,‬ ‫4 ועידת ריו דה ז'נרו )2991( היא ועידה כלל עולמית‬
‫שדנה בנושאי הסביבה וניסתה לגבש מדיניות אחידה‬
‫ ‬ ‫לטיפול בנושאים אלה במדינות העולם. אג'ינדה 12‬
‫5 החלטת ממשלה מס' 642 מיום 3002.6.41. ‬ ‫היא תכנית פעולה עולמית שגובשה לאחר הועידה. ‬
‫11 ‬
‫ ‬

12. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫הבעיות העומדות על הפרק רבות:‬
‫- נוסח החוק לשיקום מחצבות לוקה בחסר והוא‬
‫מושתת על חוקים מנדטורים משנת 5291.‬
‫- חסרת הסכמה והתאמה בין נציגי הממשלה‬
‫העומדים בראש הקרן. אין מדיניות כוללת עליה‬
‫מסכימים כל הנציגים ופועלים כדי ליישמה.‬
‫- תקנון הקרן אינו מתאים להשגת המטרות.‬
‫- בעלי מחצבות אינם מעוניינים בדרך כלל‬
‫בשיקום המחצבה, שכן שיקום זה אומר הפסקת‬
‫פעולת המחצבה. במקום זאת, מעדיפים בעלי‬
‫המחצבות לגרור את ההליך, כדי שיוכלו להפיק‬
‫עוד רווחים מהאתר בתור אתר סילוק פסולת,‬
‫כאתר למיכון הנדסי כבד וכו'.‬
‫- מינהל מקרקעי ישראל, האחראי על גביית‬
‫הכספים לקרן, נוהג עפ"י האינטרסים שלו, שאינם‬
‫עולים בקנה אחד עם מטרות הקרן. כלומר:‬
‫המנהל מעוניין בהשבת הקרקע לבעלותו, ללא‬
‫קשר למטרות השיקום של האתר.‬
‫- הרשויות המקומיות מעדיפות לרוב לשמור על‬
‫השטח כמות שהוא בכדי לגבות ארנונה‬
‫משכירים, שישכרו את השטח לשימושם.‬
‫- ישנה סחבת בהליכים הסטטוטוריים.‬
‫ ‬
‫איור 8: מחצבה במכתש רמון המיועדת לשיקום כחלק מ -‬
‫'דרך הצבעים במכתש רמון'.‬
‫21 ‬
‫ ‬

13. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫קיימא.‬ ‫בר‬ ‫פיתוח‬ ‫בכללי‬ ‫עמידה‬
‫איור 9 תהליכים סטטוטוריים בתכנון, תפעול ושיקום מחצבות‬
‫מתוך: היבטים סביבתיים בניהול ענף הכרייה והחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה )תמר מילגרום(. ‬
‫פירוש הדבר, לפי עורכי התכנית:‬
‫- הבטחת אספקה סדירה של חומרי גלם למשק‬
‫הבנייה והסלילה לשנות יעד 5202 ו - 0402.‬
‫- הבטת איזון בין צרכי משק הבנייה והסלילה‬
‫תמ"א 41‬
‫לבין הצורך לשימור הסביבה ואיכות החיים, תוך‬ ‫למרות המצב שתואר לעיל, ישנה בארץ תכנית‬
‫הגלם.‬ ‫חומרי‬ ‫של‬ ‫הצריכה‬ ‫צמצום‬ ‫גורפת ברמה הארצית להסדיר את כל נושא‬
‫- הפנמת היבטי איכות סביבה בתכנון משק‬ ‫המחצבות מתחילתו - משלב התכנון וקביעת‬
‫הכרייה והחציבה.‬ ‫המקום של מחצבות חדשות ועד לשלב הסיום,‬
‫כלומר, עד להשבת הקרקע לשימוש אחר לטובת‬
‫הציבור.‬
‫- בחינת מנגנונים לגבי פעולות מנהליות של‬ ‫מסמל המדיניות לכרייה ולחציבה של חומרי גלם‬
‫רשויות המדינה לתכנון, להקצאה, לניהול, לפיקוח‬ ‫למשק הבנייה ולסלילה מכוון לענות על המטרות‬
‫ולאכיפה של חוקים במשק הכרייה והחציבה.‬ ‫ועל היעדים שקבעה וועדת עורכי התמ"א. וועדת‬
‫העורכים הגדירה את מטרת העל: "להבטיח‬
‫עתודות חומרי גלם לבנייה ולסלילה באיכות‬
‫- גיבוש הנחיות להכנת תכניות הכוללות הקמה,‬ ‫ניאותה ובכמויות הנדרשות לשנת 0402, תוך‬
‫הפעלה והסדרה של אתרי כרייה וחציבה.‬
‫31 ‬
‫ ‬

14. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫- גיבוש הנחיות להכנת תכניות לשיקום אתרי‬
‫כרייה וחציבה.‬
‫כאמור, התכנית עתידה להיות מקיפה ביותר‬
‫ולעסוק בכל היבטי התכנון, הכרייה וסגירתה של‬
‫מחצבה, כך שניתן יהיה גם להשתמש בקרקע‬
‫לאחר מכן. הדגש בהתווית התכנית הוא על‬
‫תכנון בר - קיימא, בהתאם לקביעת החלטת‬
‫הממשלה בנושא. במסגרת זו הוצעו מספר תמות‬
‫להשגת מדיניות כזו בנושא. התמות עוסקות, בין‬
‫היתר, בשימור היכולות של הדורות הבאים‬
‫להבטיח אספקת חומרי גלם, במזעור ההשפעות‬
‫הסביבתיות של הכרייה, באיזון בין צרכי הפיתוח‬
‫הארציים לצרכי שימור הנוף ואיכות החיים,‬
‫בצריכה יעילה ומבוקרת של חומרי הגלם ולבסוף‬
‫גם באיזון בין התועלת הכלכלית של הכריייה‬
‫ברמה הארצית לבין ההשפעות השליליות שלה‬
‫מקומית.‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫על‬
‫כדי לעקוב אחר השינוי וההתפתחויות בתחום‬
‫המחצבות בעתיד, פותחו מדדים, אשר יתארו‬
‫שינויי מגמה בהיבטים כלליים ובהיבטים‬
‫ספציפיים.‬
‫41 ‬
‫ ‬

15. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫ ‬
‫51 ‬
‫ ‬

16. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫טבלת השוואה בין הגישות השונות לשיקום מחצבות:‬
‫בטבלה זו מובא ניתוח השוואתי של ההבדלים בין גישות השיקום העיקריות. מדדי ההשוואה מחולקים לפי הקריטריונים של התכנון המקיים. בחרנו מדדי‬
‫ההשוואה איכותיים ולא אמפיריים, גם מחמת מספר המשתנים הרב וגם מפני שאין גישה אחת נכונה לשיקום מחצבה, או לתכנון מקיים. מטרת הטבלה היא‬
‫. 6 לשפוך אור על האפשרויות העומדות בפני מתכננים של שיקום מחצבה, כדי להדגיש את המורכבות של הפיתרון‬
‫ ‬
‫שיקום המחצבה כחלק מנוף תרבות לשימור‬ ‫שיקום ע"י החזרת המחצבה לטבע והשתלבות ויזואלית‬ ‫הסדרת פני השטח‬ ‫סוג השיקום‬ ‫מדדים‬
‫ואקולוגית בסביבה‬
‫גישה זו מדגישה בתהליך השיקום את נוף המחצבה על‬ ‫המושג שיקום אקולוגי מצביע על שיקום יסודי של הטבע, אף‬ ‫בהסדרה, כשלעצמה, אין כל הליך שיקומי, על כן‬ ‫החזרת בתי גידול‬ ‫סביבתיים‬
‫תוצריו השונים ואין התייחסות מיוחדת להחזרת בתי‬ ‫שהוא לא תמיד נראה לעין הבלתי מאומנת. בין השאר מדובר‬ ‫לא מן המתחייב שתבוצע החזרת בתי גידול‬
‫גידול. יתכן מצב שתהליך זה קורה באופן טבעי ולא‬ ‫על שיקום שכבות הקרקע העליונות והחלפתן אם יש צורך‬ ‫אולם תהליך זה יכול לקרות באופן ספונטני‬
‫מכוון.‬ ‫בכך, שיקום בתי הגידול, והשבת החי והצומח המקורי לשטח.‬ ‫במשך הזמן לאחר שתילת חגורות צומח‬
‫במקרים מסוימים במקום לעבוד עם נטיעות באופן מידי,‬ ‫והסדרת הטופוגרפיה )למניעת מפולות ופגיעות(.‬
‫מפזרים מגוון זרעים של צמחייה מקומית, ובוחנים מי מהם‬
‫שורד ומצליח להתפתח בתנאים החדשים שנוצרו.‬
‫ההתייחסות לנוף המחצבה היא כאל נוף תרבות -זיכרון‬ ‫השתלבות בנוף הטבעי הינו היעד המרכזי בעת שיקום מסוג‬ ‫היבט זה תלוי בעומק החציבה באתר וברמת‬ ‫השתלבות בנוף הטבעי‬
‫בעל ערך מן העבר, פיסת אדמה הממחישה את מעשי‬ ‫זה. לפעמים עד למצב שלא ניכרת כלל קיומה של המחצבה‬ ‫הפגיעה במדרון הטבעי בשטח. ברמה העירונית‬
‫האדם מתקופות קדומות יותר. תכנון השטח הפתוח‬ ‫בעבר. עיקר הקושי הוא בהפיכת מחשופי הסלע למרקם הזהה‬ ‫הסדרת פני השטח תורמת להשתלבות בנוף‬
‫נשען על האיכויות הנופיות והתרבותיות שהמחצבה‬ ‫בתכונותיו )אדמה,מסלע וצמחייה( לסביבתו. כאשר מדובר‬ ‫הטבעי אולם רק בשלב הראשוני.‬
‫יצרה, ומדגיש אותן.‬ ‫במחצבות גיר ודולומיט מותירה החציבה נוף של קירות בוהקים‬
‫הבולטים בצורה משמעותית ונראים למרחוק.‬
‫ ‬
‫6 אפשרות השיקום דרך שינוי יעוד לא נדגמה בטבלה זו, מפני שהיא תיבחן בהרחבה לאחר מכן. ‬
‫61 ‬
‫ ‬

17. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫לרוב משמש הפיתוח הסביבתי כאתר התכנסות בצורה‬ ‫שיקום מקיף המחזיר את שטח המחצבה לטבע יכול לעודד את‬ ‫אין בהסדרת פני השטח כל מינוף לפיתוח‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬
‫זו או אחרת. לאתרים אלה מתלווה בדרך כלל תשתית‬ ‫פיתוח הסביבה הקרובה אך לא מחייב.‬ ‫הסביבה, מטרת הסדרת השטח היא למנוע‬
‫ולעיתים אף מבני קבע - אם כי הדבר אינו מחייב.‬ ‫מפגעים בטיחותיים ולא מן המתחייב שתהליך‬
‫זה יעודד פיתוח הסביבה יתכן אף שההפך‬
‫יתרחש.‬
‫יצירת ריאה ירוקה אינה אחת ממטרות השימור, אך‬ ‫מדד זה תלוי בסוג המחצבה המשוקמת. אם נמצא באזור‬ ‫מפאת הדאגה רק לפן הבטיחותי אין שום‬ ‫יצירת ריאות ירוקות‬
‫לעיתים היא פועל יוצא של שימור האתר.‬ ‫מדברי אין בו שתילת צמחיה ועצים לשם החזרתו לטבע, אולם‬ ‫התחייבות מצד בעל המחצבה לנטוע עצים או‬
‫אם המחצבה נמצאת לדוגמא בצפון הארץ השיקום יכלול‬ ‫צמחיה כלשהי בשטח הנטוש, השטח יכול‬
‫נטיעת עצים וצמחיה, כלומר יצירת ריאות ירוקות.‬ ‫להיוותר כפצע פתוח בנוף המקומי.‬
‫זהו לא יעד מרכזי בעת השיקום, יכול להיות תוצר לוואי.‬ ‫עפ"י המדד הקודם, תתכן הפחתת זיהום ע"י יצירת ריאות‬ ‫הפחתת זיהום תתיכן רק מעצם סגירת המחצבה‬ ‫הפחתת זיהום‬
‫ירוקות.‬ ‫ולא מהסדרת פני השטח.‬
‫בעיצוב האתר תתכן אפשרות לאינטרפרטציה מחודשת‬ ‫המטרה המרכזית של החזרת המחצבה לטבע היא השבת פני‬ ‫תכנית הסדרת פני השטח תכלול, בין היתר,‬ ‫השבת פני השטח לקדמותם‬
‫של הנוף באמצעות השילוב בין נוף תרבות לנופו של‬ ‫השטח לקדמותם ע"י שיקום אקולוגי וויזואלי במקביל.‬ ‫הוראות בדבר פירוק וסילוק מתקני האתר,‬
‫הטבע . אין ניסיון להחזיר את פני השטח לקדמותם.‬ ‫מניעת מפגעים בטיחותיים, טיפול, יישור,‬
‫החלקה, מניעת מפולות במדרגות החיצוב ומילוי‬
‫שקעים ובורות.‬
‫בתהליך זה ישנה דווקא הדגשה של מאפייני המחצבה‬ ‫בתהליך השיקום זה ישנה התמקדות במדד זה וניסיון להחזיר‬ ‫אין התייחסות לרציפות השטחים הפתוחים,‬ ‫צמצום פגיעה ברצף שטחים‬
‫והשארתה במצבה ללא ניסיון ל'סדר ' את פני השטח.‬ ‫את רציפות השטחים שהייתה עוד טרם פעילות המחצבה.‬ ‫"פצע" המחצבה נשאר כמו שהוא לאחר גמר‬ ‫פתוחים‬
‫החציבה.‬
‫71 ‬
‫ ‬

18. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫שיקום המחצבה מאפשר תחזוקה נאותה של האזור‬ ‫כל מדדי איכות הסביבה משתפרים מעצם השיקום האקולוגי‬ ‫תכנית הסדרת פני השטח תכלול הוראות‬ ‫אוויר‬ ‫עליית מדדי איכות‬
‫ומניעת הזנחתו והפיכתו לאתר פסולת.‬ ‫וההתייחסות אל נוף המחצבות כאל נוף מופר הפוגע בצורה‬ ‫ותשריטים בדבר פתרונות ניקוז של השטח ע"י‬ ‫מים‬ ‫הסביבה‬
‫משמעותית בערכי טבע ונוף. כפועל יוצא ,תהליך של שיקום‬ ‫שחזור ערוצי זרימת המים במימדים ובשיפועים‬ ‫קרקע‬
‫יכלול הסתרת או העלמת המחצבה לחלוטין עד למצב בו לא‬ ‫הנדרשים.‬ ‫רעש‬
‫ניכרת כלל קיומה של המחצבה.‬
‫ ‬
‫ההתייחסות היא יותר לשימור בורות המחצבה, יתכן‬ ‫אם המחצבה נמצאת בקרבה לאזור מאוכלס או שהיא נגישה‬ ‫הסדרת השטח לא כוללת נגישות לאתר ולכן אי‬ ‫פיתוח שצ"פים ירוקים‬ ‫חברתיים‬
‫כתוצר לוואי יווצרו שצ"פים ומרחבי פנאי אך לא מן‬ ‫שיקום מעין זה יכול ליצור הזדמנות ליצירת שצ"פים ירוקים‬ ‫אפשר להגדירו כשטח ציבורי פתוח שניתן‬ ‫יצירת מרחב פנאי‬
‫המתחייב.‬ ‫שלא היו קיימים קודם ולא היו יכולים להתקיים אם לא הייתה‬ ‫לשהות/לבלות בו.‬
‫קיימת שם מחצבה מלכתחילה, וע"י כך ליצור מרחב פנאי לכלל‬
‫האוכלוסייה ואולי אף לתיירות.‬
‫מחזק את הקשר התרבותי היסטורי למקום.‬ ‫פיתוח השטח והשבחתו מיטיב עם הקהילה, אם מבחינת‬ ‫תהליך הסדרת השטח הינו תהליך בסיסי שכל‬ ‫חיזוק תחושת זהות מקומית‬
‫איכות החיים שמשתפרת במקרה של ישיקום הטבע ואם‬ ‫בעל רישיון כרייה או החציבה מחויב לבצע‬ ‫עידוד תחושת קהילתיות‬
‫מבחינת יצירת מקום חדש שבו הקהילה יכולה לקחת חלק.‬ ‫בשטח. לאחר מכן השטח נשאר מופר יחסית‬ ‫תמיכה בקהילה‬
‫האתר יוכל להפוך לשמורת טבע שהקהילה תהנה ממנו והוא‬ ‫למצבו ההתחלתי ואין שום התייחסות‬
‫לא יהווה עוד 'חור שחור'.‬ ‫לאוכלוסייה שבקרבת מקום.‬
‫השימור הינו תרבותי היסטורי, ייתכן מעצם הטיפול‬ ‫מעצם שיפור איכות האוויר ע"י יצירת ריאות ירוקות ושיקום‬ ‫מדד זה תלוי במספר משתנים- קרבתו למוקד‬ ‫עליית ערך הקרקע של האתר‬ ‫כלכליות‬
‫בשטח ושיפור החזות הכללית שערך הקרקע באזור‬ ‫השטח הפתוח עולה ערך הקרקע בסביבת האתר, והאתר‬ ‫אוכלוסיה, נגישות לאתר, הייעוד העתידי של‬ ‫עליית ערך הקרקע של האזור‬
‫יעלה אך לא מחייב.‬ ‫עצמו. האזור הופך להיות יותר אטרקטיבי למגורים במיוחד‬ ‫הטח, גודל השטח וכו'‬ ‫סביב המחצבה‬
‫בימנו כאשר שטחים פתוחים מצטמצמים וריאות ירוקות‬
‫הופכות למצרך מבוקש ונדיר.‬
‫במקרה והאתר הופך להיות אתר היטורי פתוח‬ ‫מדד זה תלוי בסוג השיקום, אם השיקום אקולוגי בעיקרו ולא‬ ‫אתר המחצבה הנטוש, גם לאחר הסדרת‬ ‫מספר שימושי הקרקע על‬
‫למבקרים מספר שימושי הקרקע גדל.‬ ‫תתאפשר בו פעילות נוספת אז מספר שימושי הקרקע לא‬ ‫הקרקע, אם לא תוכנן לו ייעוד קרקע עתידי‬ ‫השטח‬
‫81 ‬
‫ ‬

19. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ ‬
‫יתכן בעת פעולות השיקום ותחזוקת השטח בלבד.‬ ‫בתהליך השיקום עצמו ותחזוקת השטח עד החזרתו לטבע‬ ‫אין התייחסות.‬ ‫יצירת מקומות תעסוקה‬
‫לגמרי יתכן שיווצרו מקומות תעסוקה לקהילה אך באופן זמני.‬
‫הצלחת שיקום כזה יכול לעודד פיתוח ושימור של‬ ‫ייתכן ששיקום אקולוגי כדאי לטווח הרחוק אך לא מחייב תועלת‬ ‫ההפך, הסדרת פני השטח לא דואגת לפיתוח‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬
‫אתרים היסטוריים ובעלי ערך תרבותי באזור.‬ ‫כלכלית שתעודד פיתוח גם סביבה קרובה.‬ ‫השטח לאחר החציבה, רק למפגעים שבו‬
‫:‬
‫91 ‬
‫ ‬