Material académico en hebreo del área de Educación Judía - Campus Virtual Ort

1. שבעת המינים

2. שבחה של ארץ ישראל בדברים פרק ח ' פסוק ח ' נאמר : " ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש ". ארץ ישראל נשתבחה במגון מענין של צמחיה . צמחיה שמתאפינת באיזורי אקלים שונים . אינו דומה האקלים הנדרש לחיטה ולשעורה לאקלים הנדרש ל " דבש " שהוא התמר . התמר צומח באיזור חמים יותר . יוצא שארץ ישראל נשתבחה בכל . סדר הופעת הפירות בפסוק שימש בסיס להלכה העוסקת באדם אשר התכבד במבחר כבודים החל מעוגות וכלה בפירות מגוונים . עליו לברך ולהתכבד תחילה במזונות שכן הפסוק פותח במילים " ארץ חיטה ושעורה ".

4. " וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים " ( שמות ל " ד , כב ). " אמר ר ' חנינא בן פזי : הקוצים הללו אינם לא מתנכשים ולא נזרעים - מאליהם הם יוצאים ומתמרים ועולים ; החטים הללו - כמה צער וכמה יגיעה עד שלא יעלו " ( בראשית רבה י ').

5. שיירת מביאי הביכורים מתקרבים לירושלים - העיר והמקדש נראים במבט ממזרח .

6. חיטה ושעורה

9. גפן

11. תאנה

13. רימון רימון רימון

14. הרימון התברך בפרי עסיסי , טעים ומיוחד וכן בצורה וצבע נאים ומיוחדים . הרימון מוזכר פעמים רבות בתנ " ך ובמקורות , בשימושיו כמזון ומיץ , כעיטור ארכיטקטוני : במקדש שלמה , במשכן ובפסיפסים שנמצאו ( בהם הרימון מזוהה כמו הפרי שלנו ), וכמטפורה ליופי ורומנטיקה , ולקיום מצוות . הביטוי " מלא כרימון " מבטא אדם עם ערכים תוכן ותורה . נהוג לאכול בראש השנה רימונים כדי שנקיים מצוות ככמות הגרגרים שברימון . בספר שיר השירים אומרת הנערה לנער : " אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי " ( שיר השירים ח ', ב ') יין הרמונים היה פופולרי בימי קדם כמו גם בשנים האחרונות כששבו וגילו את תכונותיו הטובות האנטיבקטריאליות ונוגדות החימצון . בשיר השירים מתאר הנער את אהובתו כך :" כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך " ..( ן ', ז הרימון היה מוטיב חוזר על עצמו בעיטור שולי המעיל של הכהן הגדול ובמקדש שלמה . " והרימונים מאתיים טרים סביב על הכותרות השנית "...( מלכים א ' ז ', כ ') לשיא הציוריות זכה הרימון כשהמרגלים נשאו אותו שניים במוט בחזרם ממשימת הריגול :.. וישאוהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים ...( במדבר יג ', כג ')

15. זית

17. תמר

19. שבעת המינים : חטה , שעורה , גפן , תאנה , רימון , זית ותמרים שימשו לעתים קרובות כמוטיבים בעיטור בתי כנסת וחפצי יום - יום באמנות היהודית הקדומה . הם מופיעים על מטבעות , חותמות , טבעות , נרות , תכשיטים , כלי זכוכית ועוד .

20. חרס מעוטר בזר ענפי זית ( בשורה העליונה ), בזמורות גפן ( בשורה האמצעית ) ובענף עץ רימון ( בשורה התחתונה ) תקופת המשנה ( התקופה הרומית המאוחרת )

21. גמה גנוסטית מאבן ציפחה , המתארת אדם קוצר שיבולים תקופת התלמוד ( התקופה הביזנטית ) בימי קדם שימש הדגן מרכיב עקרי בתזונת האדם . עובדה זו נוסף על התופעה של נביטת זרעי הדגן היבשים באדמה , עשתה אותו לסמל של שפע חקלאי ותחייה . העיטורים בדגם השיבולים היו שכיחים באמנות היהודית בתקופה של מלחמות היהודים ברומאים והם ביטאו תקווה לתחייה לאומית .

22. ידית נר שמן מברונזה בדמות עלה גפן מאות א ' לפנה " ס - מאה א ' לספירה הגפן סימלה את פוריות הארץ ועם ישראל נמשל לגפן שניטע על - ידי האל . הגפן , האשכול , העלים והקנוקנות היו שכיחים כדגמי עיטור . הענבים שסימלו שמחה וחיי נצח , עיטרו את מטבעות החשמונאים ובר - כוכבא , וכן עוטרו המטבעות במנורות שמן . העיטורים נועדו להזכיר את בית המקדש , שבו ניצבה גפן עשויה זהב , שהתקין הורדוס בפתח קודש הקדשים . דגם הגפן מופיע בעיטורי בתי כנסת קדומים , על ארונות קבורה ועוד .

23. אבן גיר מעוטרת בעלי תאנה בית הכנסת בכפר נחום , מאות ד '- ו ' לספירה

24. בקבוק זכוכית דמוי פרי התמר מאות ב '- ג ' לספירה התמר , מעצי הפרי הקדומים ביותר בארץ - ישראל , היה מרכזי בכלכלת תושבי האזור . ענפי התמר מסמלים את תנובת הארץ השופעת , אך גם את נדודי עם ישראל במדבר , מכוח העובדה שהלולב נמנה עם ארבעת המינים המשמשים בחג הסוכות . פיתוחים בדמות מקלעות של ענפי תמר נמנו עם עיטורי הכתלים במקדש שלמה . התמר שימש השראה לעיצוב כותרת עמוד בתקופה הישראלית ( הברזל ) המאוחרת הנקראת ' כותרת התימורה ', שעיטרה ארמונות ומבני ציבור . י י

25. כלי דמוי רימון בעל מסננת וחדק התקופה הישראלית ( הברזל ) המאוחרת הרימון , שנחשב חלק משרביט אשר שימש את כוהני בית המקדש הראשון מסוף תקופת הברונזה ( המאה ה -14-13 לפני הספירה ). פרי הרימון הגדוש בעסיס ומרובה בגרעינים היה סמל מקובל לפריון האדם , החי והצומח , משום כך עוצבו כלי פולחן , כגון כדים , תליונים ושרביטים בדמות פרי הרימון . כך למשל עיטורים בצורת רימון קישטו את שולי בגדו של הכוהן הגדול , ורימוני נחושת עיטרו את יכין ובועז – העמודים שניצבו בחזית המקדש .

26. ויטראזים עם מוטיב שבעת המינים

27. בולי שבעת המינים

28. מנורת שבעת המינים , אליעזר ויסהוף , 1999 הוענקה לכנסת במלאות יובל לכינונה על - ידי קרן הקיימת לישראל

29. http :// research . haifa . ac . il / ~ hecht / Seven_H . htm http :// lib . cet . ac . il / Pages / item . asp?item = 858 http :// www . talpiot . macam98 . ac . il / edu / shiva . html מקורות : ערך : אסף פלר