התחבר לילדך
•Als DOC, PDF herunterladen•
0 gefällt mir•630 views
פרק מס' 3 (מתורגם) מספרו המצויין של ג'ונת'ן לוי 10 דברים שתוכל לעשות למען ילדך האוטיסט - "הצתרף ל STIM של ילדך"
Empfohlen
Weitere ähnliche Inhalte
Ähnlich wie התחבר לילדך
Mehr von Boaz Bash March
Mehr von Boaz Bash March (10)
התחבר לילדך
- 1. הצטרף אל ה STIM כיצד ליצור מערכת יחסים יותר משמעותית עם ילדך ג'ונת'ן לוי "אלוף הסיבובים" כאשר היה חברי ראון כבן ٨١ חודשים, הוא היה שונה משאר בני גילו. הוא נהג לסובב צלחות שוב ושוב על הרצפה. הוא לא הסתכל אפילו פעם אחת על שאר הילדים. הוא לא דיבר כלל וכאשר הוריו לקחו אותו אל הרופא, הרופא קבע כי "לא ניתן ללמד ולחנך אותו" במבחן IQהוא קיבל קצת מתחת ל ٠٤ )הממוצע בארה"ב הוא ٥٠١ ומתחת ٠٧ נחשב למפגר( ראון היה מסוגל לסובב קופסאות מקרטון בפינת החדר באופן שגם אביו, בשיא מאמציו, לא הצליח לחקות! הוא היה "אלוף הסיבובים". זה היה הגיוני, היות וזה כל מה שהוא עשה כל היום פחות או יותר. הוא סובב צלחת, פכר אצבעותיו בציפייה כאשר הצלחת עמדה להיעצר ואז סובב אותה שוב. ראון אובחן כאוטיסט ולהוריו נאמר שאין שום דבר שניתן לעשות כדי לעזור לו. למזלם, הם לא האמינו בכך. במקום זאת, הם יצרו דרך בה יכלו להצטרף אליו במעשיו )לא לחקות אותו, זה שונה( דרך זו, בסופו של דבר, עזרה לו לצאת ולהתפתח מהמצב האוטיסטי בו היה נתון. לעשות את ה STIMביחד איתו היה אחד הגורמים החשובים ביותר ביכולתו להתפתח. זהו אחד מאבני היסוד של עקרונות טיפול ה .Son-Rise יש אנשים שקוראים לזה "*"STIM אחד המאפיינים הברורים ביותר של אוטיסטים הוא הרצון והצורך שלהם לבצע התנהגויות של גרייה עצמית בתבנית חוזרת. אל תיבהלו מהמשפט הזה, זוהי רק דרך מלומדת לומר שילדכם מבצע התנהגויות שונות כדי להיכנס ל"עולם שלו" ואת זה אתם הרי כבר יודעים. ה STIMSהאלה כפי שהם נקראים לפעמים, הם הדרך בה ילדכם מוציא את עצמו מהעולם החיצון )שלנו(. כמה STIMSנפוצים – -גלגול כדור שוב ושוב במורד מגלשה. -הטיית צעצועים כלפי מעלה על הרצפה. -חזרה שוב ושוב לאותם התמונות/ספרים. -צפייה שוב ושוב באותה הקלטת/.DVD -משחק במחשב או צפייה באחר משחק במחשב לפרקי זמן ארוכים. -משחקים שונים ושהייה במים. ישנם ואריאציות רבות מספור של STIMSיש ילדים שפשוט בוהים בקיר, יש אחרים שמציירים בקדחתנות. * ) STIM = Self Stimulationביצוע פעולה של גרייה עצמית(
- 2. איך אני יודע שזה ?STIM הדבר העיקרי שמפריד STIMמהתנהגות נורמאלית הוא העיסוק הבלעדי במעשה. הילד עוסק במעשה בעצמו ללא כל אינטראקציה עם מישהו אחר. אחד הרמזים הבולטים ביותר הוא היעדר כל קשר עין. שים לב לקשר העין כאשר ילדך מבצע פעולה/פעילות כלשהי. פעם עבדתי עם משפחה בה ההורים לא הצליחו לזהות את ה STIMשל ילדם. צילמנו את ההורים עובדים עם ילדם בוידיאו. בילי סידר בובות של חיות על השולחן. אביו דיבר אליו ובילי לא הגיב. כאשר צפינו יחד עם ההורים בצילום הטיפול, אביו לא הבין מדוע טענתי כי זהו .STIMהתקרבתי אל מסך הטלוויזיה, והסתרתי בכף ידי את דמות האב. כעת נראה רק בילי, כשהוא מסדר את החיות על השולחן בריכוז מרבי. "הסתכל" אמרתי, "ראה כיצד לא ניתן לדעת מהצפייה בבילי שיש מישהו אחר בחדר. הוא לא מראה שום סימן שאתה קיים". הזזתי את כפות ידי והסתרתי את בילי. "ראה עכשיו, כאשר מסתכלים עליך, איך אתה מראה סימנים רבים להימצאות אדם אחר בחדר". "אתה מביט במישהו, עושה מחוות שונות, מדבר ועושה פרצופים". "אם לא הייתי רואה את בילי, הייתי חושב שיש לך חבר בלתי נראה". אביו של בילי הראה כל מיני סוגים של אותות וסימנים אינטראקטיביים, בילי לעומת זאת, לא נתן שום סימנים. הוא היה במצב בלעדי, לא אינטראקטיבי. צפה בתשומת לב בילדך, שים לב לכל הפעמים בהן הוא נראה מנותק, בלעדי, בעת ביצוע פעולה/פעילות הנחשבת לחברתית ונורמלית. ילדים מסוגלים לבצע STIMבקריאת ספר, צפייה בטלוויזיה או בגלישה באינטרנט. השאלה שצריכה להישאל, אינה "האם זאת פעילות נורמאלית לגילו"? אלא "אם הייתי פונה אליו בעת ביצוע הפעולה/פעילות, האם הוא היה מגיב?" כולנו עושים זאת, אבל יש הבדל. לפעמים הורים אומרים לי שגם להם יש ""STIMלעיתים קרובות, מופיע גם מבט מודאג על פניהם בעת הוידוי. "האם זה בסדר?" "האם אני בעצמי קצת אוטיסט?". כולנו מבצעים מדי פעם פעולות בלעדיות. קריאת ספר למשל. אבל יש הבדל גדול בין הפעולות שאתם מבצעים והפעולות שילדכם עושה: אם בעת קריאת הספר, או הצפייה בסרט, היה הבית עולה באש ומישהו היה נכנס וצועק "אנחנו חייבים לצאת מכאן עכשיו!" אתם מייד תצאו מהפעילות שעשיתם ותרוצו החוצה. התגובה שלכם תהיה מיידית. אתם תצאו מהעולם ה"פנימי" בו הייתם ותצטרפו לעולם החיצוני, האינטראקטיבי במהירות מכיוון שמעולם לא הייתם רחוקים מדי. אבל במקרה של רוב הילדים האוטיסטים, הצעקה "הבית בוער, צריך לצאת מייד!" לא תגרום להם לעזוב את ה STIMשלהם ולרוץ החוצה. רובם פשוט ימשיכו לעסוק ב STIMשלהם כאילו לא אמרתם כלום. בעוד שאתם מסוגלים לצאת מהמצב ה"פנימי" החולמני שלכם בכל רגע ולהישאר "מחוברים" לעולם האינטראקטיבי לכל משך זמן שתרצו, ילדכם לא יכול או בד"כ לא רוצה לעשות, לא את זה ולא את זה.
- 3. סוגים אחרים של .STIM STIMSאינם מוגבלים לפעילויות עם עצמים. כפי שציינתי מקודם, ילד יכול גם לבהות בקיר כ STIMשלו. ואריאציות אחרות של STIMהם ורבליות וגופניות. חלק מהילדים האוטיסטים יחזרו על משפטים שראו בקלטת, לפעמים זאת תהיה חזרה על סצנה שלמה. אחרים עשויים לשיר את אותו השיר או חלק משיר, שוב ושוב. יש ילדים שפשוט אוהבים להשמיע שם של מישהו או לשאול שאלה המקבלת את אותה התשובה תמיד. ישנם גם ביטויים יותר גופניים כגון קפיצה בשתי רגליים מצד אחד של החצר לצד השני ובחזרה, אחרים מטפסים על המגלשה, מתגלשים ומטפסים שוב, יש המסתובבים סביב עצמם הרבה מעבר לנקודת הרגשת הסחרחורת. בכל צורה וסוג של STIMבה נוהג ילדך, עליך לחפש תמיד – -האם זוהי התנהגות חזרתית? -האם הילד נמצא בקשר עין בזמן הפעולה/פעילות? -האם נראה שהוא "איתנו" או נמצא בעולם משלו? חשוב: בהחלט ייתכן כי ילדך מסוגל לדבר איתך בזמן ה .STIMלעיתים קרובות אנו מניחים כי כאשר ילדנו מדבר איתנו הוא מבצע תקשורת אינטראקטיבית, אבל למעשה זה קצת כמו לדבר בטלפון עם אימא שלך ולקרוא באותו הזמן את הדוא"ל ) (e-mailשלך. אתה מסוגל לענות מספיק לטלפון במידה שזה ישמע שאתה "נמצא שם" וזה מעניין אותך. אבל למעשה אתה כל כולך מרוכז בקריאת הדוא"ל ולא באמת שם לב למה שהיא אומרת. כאשר היא עוצרת, אתה אומר משהו כגון "מעניין" או "זה נשמע טוב" או אפילו רק "אהה" ולמרות שאימא שלך חושבת שאתה מתקשר איתה, זה לא כך באמת. כך שגם אם ילדך עונה לך בדיבור, זאת לא אינדיקציה שהוא מתקשר איתך. קשר עין הוא אינדיקציה אמינה הרבה יותר. מדוע הילד שלי מבצע ?STIM עבדתי בטיפולי ١:١ עם בערך ٠٠٨ ילדים אוטיסטים ולכולם פרט לאחד היו סוגים של .STIM במשך הזמן התחוור לי שלילדים אוטיסטים יש סיבות וגורמים שונים לבצע .STIM אלה הסיבות העיקריות לביצוע STIMלפי ניסיוני: - מילוי צרכים גופניים - לילדים רבים יש רגישות יתר או תת רגישות במערכות חושים שונות. רגישויות אלו עשויות להופיע בתחומים שונים כגון רעשים שונים, סוגי מגע והרגשה ואפילו ריחות, טעמים ומראות שונים. ילד בעל תת רגישות במגע כף יד, עשוי למחוא כף הרבה, או אפילו להרביץ על הקיר כדי להרגיש בהן משהו. ילד בעל רגישות שמיעתית, עשוי לכסות את אוזניו ולשיר שירים, כדי לדחות ולהדוף את הצלילים והרעשים הבלתי נשלטים החודרים דרך אוזניו.
- 4. - "יציאה לחופשה" מעולם עתיר גירויים - פעם היה תשדיר שירות לסבון "קלגון". בתשדיר ראו אם, עקרת בית המשתגעת מלחץ ועומס יתר של לכלוך, אי סדר, צלצול טלפונים, נביחות כלבים, בישול העולה באש וילדים משתוללים, צועקים וצורחים. הכל באותו הזמן. באבדה כל תקווה היא צועקת "קלגון, קח אותי מפה" ואז, לפתע, יש מוזיקה מרגיעה ורואים את האם מסתבנת בהנאה באמבטיה. באופן כלשהו, סבון ה"קלגון" לקח אותה מכל השיגעון והיא נהיית רגועה ומאושרת. בשביל הרבה ילדים ה STIMSעובדים באופן דומה. כל כך הרבה באלאגן מתרחש בעולם: כלבים נובחים, אנשים מדברים, קולות הרוח בעצים, מכוניות עוברות ברחוב, ריחות שונים נכנסים פתאום ועוד ועוד. לילד אוטיסט גירויים חושיים כאלה יכולים להיות יותר מיכולתו להתמודד. הגירויים יכולים להיות מועצמים באופן מכאיב, הם יכולים להגיע בערוץ שונה )"בלבול חושי"( ומעל הכל - היכולת לוסת אותם, היכולת לבחור במה להתרכז ומה "להקטין" – הרבה פעמים לקויה. לכן הילד מפתח לעצמו יכולת פשוט "לברוח" מהאינטראקציה עם העולם המעיק הזה, "לסגור ערוצים" ולהיות בעולם פנימי משלו באמצעות העיסוק ב .STIM - שיטה לשליטה בדברים בעולם בלתי צפוי - לילדים אוטיסטים יש שליטה מועטה בלבד על מה שקורה בחייהם. הם מועברים ממקום למקום, לעיתים קרובות בלי לדעת מדוע. חשוב על לקיחת ילדך לרופא, או כאשר אתם עוזבים את גן השעשועים כדי לחזור הביתה. הורים נוהגים לקנח את אפי ילדיהם ללא כל אזהרה, או להלביש עליהם סוודר מעל ראשיהם שמגיע משום מקום. אולי אתם זוכרים מילדותכם, כאשר פתאום הלבישו עליכם סוודר מאחור, הכול נהיה חשוך ולא נוח בפרצוף. עכשיו תחשבו על הסיטואציה, בתוספת חוסר הכנה/ידיעה שזה הולך לקרות. כל הדברים הללו ורבים אחרים, קורים לילדך בחייו ללא שליטתו. דמיין איך אתה היית מגיב עם מישהו היה פתאום מושיב אותך בכיסא. מדוע? אינך יודע )ארוחת צהריים( או שמישהו לוקח לך את הצעצוע לפתע. מדוע? אינך יודע )אתם בחנות צעצועים והגיע הזמן ללכת( או שלפתע מרימים אותך באוויר, מניפים בסיבוב, זה גורם לך להרגיש קצת סחרחורת, קצת פחד וקצת בחילה, אתה לא יודע אם זה יפסיק בקרוב ומדוע זה קורה? )אביך הגיע מהעבודה, הרים אותך מאחור והניף אותך בסיבוב כביטוי שמח של אהבה( דברים כאלו קורים כל הזמן. מה יכול לעשות ילד אוטיסט לגביהם? להיכנס ל .STIMדמיין שאתה הילד האוטיסט וה STIMהחביב אליך הוא זריקת קוביית משחק כחולה על קובייה ירוקה. חשוב על הוודאות בה אתה יודע מה שהולך לקרות. שום דבר אחר ממה שהחלטת שיקרה לא קורה בפעולה הזאת. בעולם בו אין לך כמעט שליטה על שום דבר, פה יש לך את כל השליטה לעצמך! - הרגשה טובה - ג'קסון בן ה- ٩ היה אוטיסט. הוא כל הזמן מחא כפיים. הוריו עבדו איתו )בהתאם לשיטות המוצאות בספר זה( ובהגיעו לגיל ١١ הוא התקדם והתפתח לדרגה בה יכל לנהל שיחה. כמו כן הוא הפסיק למחוא כפיים. אימו מאוד רצתה לדעת מדוע הוא מחא כפיים בכל אותן השנים שעברו. היות והוא היה מסוגל לנהל שיחה, היא שאלה אותו "ג'קסון, מדוע מחית כפיים כל כך הרבה?" ג'קסון הסתכל אליה ואמר "זה פשוט היה כיף אימא"
- 5. אף על פי שיש גם אפשרויות וסיבות אחרות, הסיבות שפירטתי כאן, הן הסיבות הנפוצות ביותר לאוטיסטים לבצע .STIMלעיתים קרובות מניחים כי צריך לדכא את ה .STIMאבל למה שתרצה לבטל משהו שמשרת את ילדך? מה גם שזה כמעט בלתי אפשרי לגרום לילדך להפסיק לעשות משהו שהוא חושב שמועיל לו בלי לשלם מחיר כבד. גישה שונה. היות וילדך מבצע את ה STIMהאלה מסיבה/גורם חזק מבחינתו, יהיה עליך לנקוט בגישה שונה מהרגיל. "להתחיל קרב" כנגד ה STIMרק ידחוף אותו יותר לתוך עולמו הפנימי או שעלול למחוק את ה"אני" הפנימי שלו. ١. חשוב על הפעילות הכי פחות אטרקטיבית ומעניינת מבחינתך )סריגת סוודר, למידת הונגרית וכ"ו( אם בחרת – אנחנו נקרא לה מעכשיו "המשימה" ובכל פעם שנדבר על "המשימה" חשוב על הפעילות שבחרת. ٢. חשוב על הסרט האהוב ביותר עליך. ٣. עכשיו דמיין לעצמך שאתה יושב בחדר ורואה אותו בפעם הראשונה. אחרי שצפית בערך ב ٠٧% מהסרט, ואתה כולך "שקוע בו" מתרחש התסריט הבא: ٤. אדם שמעולם לא ראית, נכנס לחדר ורואה שאתה צופה בסרט. הוא מומחה בכל הקשור ב"משימה". מסיבה כלשהי, זה חשוב לו מאוד ללמד אותך עכשיו על כל הקשור ב"משימה". אינך יודע מדוע הוא כל כך מעוניין ללמד אותך על משהו שלך עצמך, אין כל עניין ללמוד, ובל נשכח שאתה באמצע הצפייה בסרט האהוב ביותר עליך. מה יכול האיש לעשות כדי שאתה תלמד על "המשימה"? אפשרות א' – הוא יכול לנסות להפריע לצפייה שלך בסרט. יש כל מיני אפשרויות ודרכים כיצד לבצע זאת, חשוב על הרגשתך ותגובתך לכל אחת מהאפשרויות – -הוא יכול לעמוד לידך ופשוט להתחיל לדבר על "המשימה" עוד ועוד. -הוא יכול לעמוד לפני הטלוויזיה ולומר "עכשיו זה באמת הזמן ללמוד על "המשימה"" -הוא יכול פשוט לכבות את הטלוויזיה ולהתחיל ללמד על "המשימה" בעוד שישנן כנראה אינספור אפשרויות ודרכים להפריע לך, לך יש בוודאי מושג די ברור איך תרגיש ותגיב כלפיהן.. לאחר שהדרכתי הורים במשך שנים רבות בהן העליתי את הסוגיה הזו עימם, המילה "מעצבן" הייתה בד"כ עולה כתיאור לסיטואציה.. אולי אם אותו המומחה היה צריך ללמד אותך רק פעם אחת למשך ٠١ דקות, לא היה אכפת לו כלל מה שאתה חושב עליו ועל הסיטואציה. אבל מה אם הוא צריך ללמד ולעבוד איתך כל יום במשך שנה? עכשיו למה שאתה חושב, יש משקל רב! מכיוון שאם אינך רוצה להקשיב למה שהוא אומר, זה יהיה קרוב לבלתי אפשרי מבחינתו ללמד אותך משהו בכלל. יחסי המורה-תלמיד לטווח הארוך הנם משמעותיים ביותר לאפקטיביות תהליך הלמידה, וה"מומחה" הורס אותם ברגע אחד ע"י הפרעה באמצע פעילות חווייתית ממנה אתה נהנה ביותר. גישה זו לא תעבוד אם הוא באמת רוצה שתלמד ממנו משהו. אפשרות ב' – הוא יכול לעזוב את החדר, עד שתסיים את הצפייה בסרט. באפשרות זו, הוא נותן לך לסיים את הצפייה בסרט ובסיומו, הוא ינסה ללמד אותך על "המשימה". זאת בהחלט אפשרות יותר אפקטיבית מאפשרות א'. אינך מפתח עוינות כלפיו, הוא לא הפריע לך ולא פגע באפשרות בניית יחסי המורה-תלמיד לטווח הארוך. אבל הוא גם לא עשה משהו כדי לבנות יחסים כאלו. אפשר לסכם אם כך, כי אפשרות זו הנה יותר אפקטיבית מאפשרות א' אבל לא האפקטיבית ביותר מצד שני.
- 6. אפשרות ג' – הוא יכול "להצטרף לחגיגה". תארו לעצמכם את המומחה, נכנס לחדר, רואה שאתם באמצע סרט ובמקום לנסות להפריע או לעזוב את החדר, הוא מתיישב וצופה בסרט ביחד איתכם. ומה אם הוא גם ממש מתלהב מהסרט? הוא עשוי למשל לצחוק מהקטעים המצחיקים אם יש כאלה, לא צחוק מוגזם, לא צחוק מלאכותי שמטרתו להסב את תשומת ליבכם אליו, אלא פשוט צחוק אמיתי מתוך הנאה. הוא ממש "ישקע" בסרט כמוכם! עכשיו, כאשר הסרט נגמר, חישבו כיצד הייתם מרגישים כלפיו? כל שאתם יודעים עליו הוא שהוא אוהב ומתלהב מאותו הסרט כמוכם. יש לכם משהו משותף. האם ידעתם שכל מערכת יחסים מבוססת על שיתוף כלשהו? כל חבר שיש לכם, אוהב או חושב על משהו כמוכם. כך שאדם זה החל במערכת יחסים איתכם, פשוט ע"י הצטרפות לצפייה, איתכם ולידכם ובהפגנת הנאה ברורה מאותו הסרט שאתם אוהבים. שיתוף זה נותן לו את ההזדמנות הטובה ביותר ללמד אתכם על "המשימה". אם עדיין אינכם מעוניינים בשום אופן ללמוד כרגע על "המשימה", אז תמיד יש את מחר. בכל אופן יש סיכוי טוב שאתם תהיו פתוחים יותר ללמוד ממנו משהו. הצטרפותו אליכם עוזרת הן לבניית יחסי המורה-תלמיד ארוכי הטווח והן להזדמנות הנוכחית שלו ללמד אתכם דבר מה. על ידי ההצטרפות הוא קיבל הזדמנות להצלחה עכשיו, או יותר מאוחר. ביצוע אפשרויות א' או ב' עשויה לחבל בסיכויים העתידיים )א'( או לא לקדם את הסיכויים עתידיים )ב'( יישום התפישה בעולם האמיתי. הסרט = ה STIMשל ילדך. המומחה = אתה. ה"משימה" = כל מה שנראה לך כדרוש ללמד ולקדם את ילדך. הכוונה כמו בדוגמא הקודמת היא, שאם ילדך עסוק ב ,STIMההפרעה או הניסיון להפסיק את ה ,STIM רק יגרום לו לשקוע עמוק יותר ל STIMולהרחיק אותו ממך. כלומר אפשרות ٣ הנה גם במקרה שלך, האפקטיבית ביותר. מטרתך היא להצטרף אליו ל STIMשלו. בדיוק כך, אם הוא מוחא כפיים, גם אתה תמחא כף. אם הוא מסדר מכוניות בתבנית על הרצפה, רד גם אתה לרצפה, קח מכוניות משלך וסדר אותן בתבנית לידו. זכור! אתה חייב לבצע את הפעולות האלה בהפגנת עניין אמיתי ולא רק כ"ביצוע טכני" של הפעולה בלבד. אם יש חלק בך שחושב שעצם ה STIMהמסוים הזה הוא "רע" או "לא בסדר", תצטרך קודם לבדוק עם עצמך מדוע אתה חושב כך. ככל שתרגיש יותר בנוח וטבעי לגבי ה STIMפעולותיך יהיו יותר אפקטיביות בתוצאותיהם. זה יותר מאשר "לימוד דברים" בלבד. ההצטרפות ל ,STIMחורגת הרבה מעבר לעצם היכולת ללמד את ילדך דבר מה. אוטיזם הוא בראש ובראשונה, לקות ביכולת לתקשר עם אחרים. על ידי ההצטרפות אליו, אתה גורם לו להרגיש קרוב יותר אליך. לרצות לתקשר איתך ברמות יותר נרחבות ועמוקות. כך שעל ידי ההצטרפות אתה בעצם מטפל ברמות העמוקות והבסיסיות ביותר של האוטיזם.
- 7. נשמע מעניין, אבל האם זה באמת עובד? אני עצמי השתמשתי בטכניקה זו עם בערך ٠٠٨ ילדים אוטיסטים ומניסיוני, טכניקה זו הנה אפקטיבית ביותר בטווח הארוך לפעמים הילדים מגיבים מייד להצטרפות, אבל ברוב המקרים, הם פשוט ממשיכים ב STIMשלהם לבד. זהו משהו שככל הנראה תצטרכו לבצע הרבה והרבה פעמים. החדשות הטובות הן, שכמעט בכל המקרים בהם התנסיתי, כאשר ההורים מבצעים זאת – קשר העין של ילדם עלה ותופעות ה STIMירדו. זוכרים את חברי ראון? )אלוף מסובבי הצלחות( משפחתו )בארי וסמנת'ה קאופמן( הכניסו אותו לחדר והתחילו לסובב צלחות איתו. הם עשו זאת איתו כל יום, כל היום. ٠١ שבועות מאוחר יותר, קשר העין שלו השתפר באופן ברור. אחרי ٦ חודשים, הוא דיבר, הסתכל על ואל אנשים אחרים והרשה שיגעו בו. שלוש וחצי שנים מאוחר יותר הוא יכל לבצע אינטראקציה מלאה עם כל העולם שמסביבו. ראון סיים קולג' יוקרתי ) (Ivy Leagueעם תואר ב"אתיקה ביו-רפואית" ומאז רכש הרבה חברים, ניהל מערכות יחסים עם בחורות ועבד בעבודות שונות. לא ניתן כיום להבחין בו במאפיינים אוטיסטים כלשהם. ראון מכהן כיום כמנכ"ל המרכז לטיפול באוטיסטים של אמריקה, מלכ"ר שמתנהל במחזור כספים של מיליוני דולרים בשנה. סיפורו האישי נכתב בספרים, מאמרים, תוכניות טלוויזיה כגון אופרה ווינפרי וצולם כסרט לטלוויזיה האמריקאית. משפחות מכל העולם הצתרפו ל STIMשל ילדיהם וחזו בשינויים דרמטיים. באופן מוזר, ברוב הגישות הטיפוליות המטרה הנה להכחיד את ה STIM כל שאני יכול לומר על זה הוא: אם זה היה עובד, לא הייתם קוראים את הספר הזה. בטסי: ב ٤٩٩١ הגיעה משפחה ל ) ATCAהמרכז לטיפול באוטיזם של אמריקה( יחד עם בתם בת ה ٨ בטסי. בטסי הייתה אוטיסטית, היא לא דיברה, היא בעצם לא עשתה דבר חוץ מה :STIM היא קשרה חלב קטן לטבעת מפלסטיק ובצד השני היא קשרה סיכת כדורת. במשך כל היום היא עמדה, ביד ימינה המושטת היא משכה מדי פעם בטבעת הפלסטיק וצפתה בסיכה קופצת מעלה מטה באוויר. זה כל מה שבטסי עשתה. רק לצפות בסיכה המבצעת איזשהו "מחול" באוויר. היא עשתה זאת במשך שעות רבות בכל יום. הגיע תורי לעבוד איתה )בד"כ טיפול של שעתיים( ובמשך כל הטיפול לא עשיתי דבר מלבד חיקוי של אותה הפעולה, על ידי בניית "מתקן" משלי והפעלתו לצידה. עשיתי כך במשך שעות, ללא הפסקות, בהתמקדות שלי במתקן עצמו ובמה שקורה לסיכה. מצאתי שזה מרתק! במשך כל אותו הזמן, נתנה בטסי מעט מאוד קשר עין ולא הראתה שום אינדיקציה אמיתית שהיא מודעת שמישהו היה איתה בחדר. לקראת סוף תקופת הטיפול המשפחתי במרכז, הגעתי לדירה שהוקצתה להם לשהייה כל יום "אחרי העבודה". הייתי צריך חתימה מאביה לצורך אדמינסטרטיבי כלשהו. המשפחה הייתה במטבח ואני נכנסתי כדי לדבר עם האב. בטסי ישבה בשולחן האוכל והסתכלה ישירות אלי כשנכנסתי. זה היה משהו מיוחד ואני עצרתי במקומי כדי לעכל את השינוי: היא יצרה איתי קשר עין! בדיוק עמדתי "לחגוג" את השינוי, אבל לא היה לי פנאי, בטסי זינקה מכיסאה, ניגשה אלי ולקחה את ידי. הייתי בשוק. היא נוגעת בי! בטסי לקחה את ידי והובילה אותי אל מחוץ למטבח. הלכתי אחריה, נרגש ותוהה להיכן היא מובילה אותי. היא הובילה אותי לחדר המשחקים. היא עזבה את ידי והלכה להביא משהו מהרצפה. היא נתנה לי את צעצוע הטבעת-חבל-סיכה בה השתמשתי בחדר הטיפולים בה השתמשתי בחדר הטיפולים ולקחה לעצמה את המתקן שלה. היא הסתכלה בי שוב והחלה להקפיץ את המתקן באוויר, כמו שתמיד נהגה. כמובן שהחלתי גם אני להקפיץ בשמחה. עד לאותו הרגע, בטסי לא הכירה בקיומו של אף אדם. בשבילה, להביט בי, לגעת בי ולהזמין אותי לשחק,
- 8. אפילו בתנאים שלה, ייצג פריצת דרך משמעותית. זאת הייתה ההוכחה בשבילי כי העבודה שעשינו הייתה אפקטיבית. היא עברה ממשחק אינדבדואלי לחלוטין, למשחק משותף ומהנה איתי. זה היה הצעד הראשון במסע, שיוביל אותה בסופו של דבר, להערכת הבילוי המשותף יותר מאשר ביצוע ה STIMלבד. כמה דברים לגבי ההצטרפות ל .STIM יש מקרים, בהם יהיה זה "לא מתאים" מבחינה חברתית או קשה פיזית להצטרף. חלק מהילדים מסתובבים סביב עצמם במשך ٥٤ דקות. אינני מכיר מבוגר המסוגל לעשות זאת מבלי להקיא. פשוט עשו את המיטב שביכולתכם. אפשר לעשות חצי סיבוב בכל פעם שילדך פונה לכיוונך, כך שיראה לו שגם אתה מסתובב. יש ילדים שלא יתנו אף מכונית צעצוע מהמכוניות בהם הם משתמשים ל .STIM בכל פעם שתיקח מכונית משלך, הם ייקחו אותה ממך בחזרה. במקרה כזה, ניתן למשל לקחת צעצוע אחר, שדומה בגודל ובצבע למכוניות שלו ולבצע את ה STIMאיתו. דבר נוסף שניתן לעשות – לבצע את ה STIM עם "מכונית דמיונית". פשוט העמד פנים כאילו יש לך בדיוק את מה שיש לילדך ובצע את ה STIMאיתו. אם תיתן לעצמך באמת "להיכנס" ל ,STIMאתה עשוי לגלות כי ילדך מבצע STIMמסיבה מסוימת מאוד, למשל האופן בו העצם/משחק מפיל צל על הקיר, הקול המיוחד שנשמע כאשר שני עצמים נפגשים בחוזקה, ההרגשה של כדור על הלחי ועוד. אם לדעתך מצאת את הסיבה ל ,STIMאתה יכול לעשות משהו אחר, הגורם לאותה התוצאה. למשל הטחת עצמים אחרים שכאשר מטיחים אותם אחד בשני הם מפיקים את אותו הצליל. אם נראה לך שההצטרפות לא עובדת, נסה להתרחק מעט. יש ילדים שצריכים יותר "מרחב אישי". אפשר גם להגזים קצת עם ה .STIMעם בטסי למשל, קשרתי בשלב מסוים טרמפולינה קטנה. הצטרפתי אליה ל ,STIMאבל עם מתקן הרבה יותר גדול. אדמונד: פעם הגיע למרכז ה ATCAילד קטן בשם אדמונד. כל מה שאדמונד עשה כל היום, היה לרוץ בחיתול שלו מסביב בהחזיקו מקל קטן בידו. הוא כמעט לא יצר קשר עין, ולא דיבר כלל. הוא בילה ٨٩% מהזמן בריצה סביב החדר. הצוות הצטרף אליו ٨ שעות ביום, ٥ ימים רצופים, בריצה סביב החדר עם מקל ביד. הוא לא הראה כל התקדמות במשך אותו הזמן, חוץ משיפור קטן בקשר העין. ה STIMלא פחת ובתום השבוע הטיפולי במרכז, חזרה איתו משפחתו לביתם ושם הם המשיכו באותה הגישה, ٨ שעות ביום ٧ ימים בשבוע. הם גייסו עזרה מהקהילה לעבודה איתו ועבדו כך כמעט כל הזמן. כך עברו ٨ חודשים של עבודה אינטנסיבית, ואז במשך כמה שבועות, אדמונד החל להשתנות. פתאום הוא הפך למרוכז בנעשה וביצע אינטראקציה עם הסובבים אותו. הוא הביט בנעשה והתחיל לדבר. אדמונד המשיך ב STIMהחביב עליו, אבל עכשיו הוא עסק בו רק ב ٢% מהזמן. הוא למד לספור, לקרוא ולתקשר עם אנשים. כל מה שמשפחתו עשתה איתו, היה להצטרף אליו. זה לקח ٨ חודשים, אבל זו תקופה קצרה מאוד בחייו של אדמונד ולמשפחתו אין שום חרטות על אופן "העברת הזמן" בתקופה זו.
- 9. לסיכום: - STIMהוא משהו שילדך עושה כדי להתנתק מהעולם האינטראקטיבי. -לילדך יש סיבה טובה לבצע את ה STIMשלו. -התערבות או הפרעה ל STIMרק יכניסו אותו עמוק יותר לעולמו בטווח הארוך. -הדרך הטובה ביותר לעזור לילדך בעת ,STIMהיא להצטרף אליו ולבצע את ה STIM לצידו. -אתה חייב ממש "להיכנס" ל STIMוליהנות ממנו כדי שההצטרפות תהיה אפקטיבית. -התוצאה תהיה גם היכולת ללמד אותו מה שרצית שילמד, אבל יותר חשוב – אתה תעזור לו לרצות להיות עם אנשים אחרים. -הצטרפות לא עובדת באופן מיידי ומהיר, זוהי דרך ארוכה. אבל זאת הדרך היחידה.