1. המסע לפולין תשס " ט , " מדרשית נעם " כפר סבא עידו קליין בס " ד

4. טיקטין מיידנק טרבלינקה מיידנק מיידנק ליז ' נסק חלמנו גור אתר במסע

6. בית הכנסת נוז'יק אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בוארשה . כאן התפללנו מנחה . יום שלישי , כ " ח אדר

8. כנסיית המומרים יום שלישי , כ " ח אדר תחנתנו הבאה הייתה כנסיית המומרים . זו הייתה כנסייתם של יהודים , אשר התנצרו . תורת הגזע של הנאצים הייתה ביולוגית , ויסוד הדם היה משמעותי ביותר , לכן למרות התנצרותם ראו בהם הנאצים יהודים לכל דבר בעלי דם יהודי . הם הוכנסו אל הגטו , והקימו שם את הכנסייה .

9. חומת הגטו יום שלישי , כ " ח אדר הלכנו לרחוב זלוטה וראינו חלק מחומת הגטו . ראינו את מפת הגטו . אח " כ אכלנו ארוחת צהרים בפארק מסוים בוורשה

11. בית הקברות בוורשה יום שלישי , כ " ח אדר ר ' שלמה זלמן ליפשיץ , ה " חמדת שלמה " קברי אחים של נפטרי גטו ורשה קברו של אדם צ'רניאקוב

12. בית הקברות בוורשה יום שלישי , כ " ח אדר הקבר של דוקטור זמנהוף באוהל הנצי"ב ו ר' חיים סולוביצ'יק " אוהל הסופרים " ( י.ל. פרץ , דיננזון וש . אנסקי ) ליד אוהל הנצי " ב ור ' חיים סולוביצ ' יק

13. בית הקברות בוורשה יום שלישי , כ " ח אדר אנדרטה לזכר יאנוש קורצ'אק אנדרטה לזכר "המבריח הקטן" " לסבתא מאשה היו עשרים נכדים לסבתא חנה אחד עשר ורק אני שרדתי . ( ג ' אק אייזנר ).

14. בית היתומים של יאנוש קורצ'אק יום שלישי , כ " ח אדר סופו של בית היתומים בגטו ורשה סופם של הילדים היהודים בבית היתומים ושל סגל העובדים אשר שהו בגטו היה לעלות לרכבת למחנה ההשמדה טרבלינקה באוגוסט , 1942. הגרמנים הציעו ליאנוש קורצ ' אק חנינה ואפשרו לו להישאר בגטו אבל קורצ ' אק דחה הזדמנות זו והעדיף להישאר עם ילדיו ברגעיהם האחרונים . קורצ ' אק העדיף להסתיר מהילדים את המקום אליו מועדות פניהם , ויש אומרים זה השקר היחיד אשר סיפר קורצ ' אק לילדיו . הילדים צעדו בטור בגאווה ממבנה בית היתומים האחרון שברחוב שיינה ( Sienna ) בדרום הגטו הקטן בורשה , אל האומשלגפלץ שבצפון הגטו הגדול , ומשם למחנה המוות טרבלינקה , כאשר קורצ ' אק וסטפה וילצ ' ינסקה מובילים בראש זקוף ובגאון בעודו מחזיק בדגל בית היתומים הירוק . דגל זה שרד את המחנה , וניתן לראותו בבית קורצ ' ק כיום . לערך המלא בויקיפדיה לחץ כאן

15. בית היתומים של יאנוש קורצ'אק יום שלישי , כ " ח אדר בית קורצ ' אק עומד על תילו ומשמש גם כיום בית לילדים חסרי אמצעים . בחזית הבית אנדרטה לזכר יאנוש קורצ ' אק . ( יש שם עוד אבן זיכרון לפולני פיוטר זלבסקי שעבד בבית היתומים והתעקש ללכת עם הילדים לגטו ועל כך נענש קשות ע " י הגרמנים ). האנדרטה בחצר בית קורצ ' אק על רקע בית היתומים הסבר בפתח בית היתומים

16. אומשלגפלץ ( כיכר השילוחים ) יום שלישי , כ " ח אדר כאן נאספו גברים , נשים וטף כדי להעלותם על רכבות להובילם להשמדה בטרבלינקה . כיום – אתר הנצחה .

17. מסלול הגבורה יום שלישי , כ " ח אדר מסלול הגבורה הוא מסלול הליכה ברחובות וארשה , המתחיל בכיכר בה נאספו היהודים לקראת שליחתם להשמדה , ונגמר באנדרטת רפפורט , המציינת את המרד . מסלול הרחובות רצוף באנדרטאות לאנשי מפתח מייצגים בשואה . כל מספר צעדים נתקלים במצבת זכרון לאדם נוסף בשואה , דמות מפתח . בדרכנו במסלול הגבורה עצרנו להסבר ליד אבני הזיכרון של יצחק כצנלסון והרב נתנזון . באחד מצידי הרחוב ליד כיכר השילוחים ( אומשלגפלץ ) נמצאים בי " ס ובי " ח שנוצלו באותה תקופה כדי להחזיק את היהודים שנידונו להישלח לטרבלינקה אחת מאבני הזיכרון במסלול

18. מילא 18 יום שלישי , כ " ח אדר ברחוב מילא 18 היה ממוקם הבונקר הראשי של אי " ל ( ארגון יהודי לוחם ) בתקופת מרד גטו ורשה . כאן התנוסס נס המרד . עמדנו סביב האנדרטה שצופה על חזית הבית ושרנו את שיר " הרעות ". אנדרטת האבן מול מילא 18 מילא 18

19. אנדרטת רפפורט (אנדרטת המרד) יום שלישי , כ " ח אדר אנדרטה לזכר לוחמי הגטו . הצד האחורי של האנדרטה ( כאן מוצג הרעיון שגם אלו שהלכו כביכול " כצאן לטבח " הם גיבורים ) הצד הקדמי של האנדרטה ( המציג את הגיבורים , לוחמי הגטאות ) אנדרטה נוספת ברחבה

20. אנדרטת רפפורט ( אנדרטת המרד ) יום שלישי , כ " ח אדר כאן ערכנו את טקס פתיחת המסע . הגאוה היהודית מדורה קטנה רושפת עוצמה גחליה גופות בוערים . והאש בה עולה בשלהבת חימה ושולחת גיצים מוזרים . מדורה קטנה , עמוסת בני אדם רשפיה לוחשים וחדים . יהודים מבעירים את האש בדמם - אש הכבוד היהודי ! ומתוך להבות , מביט במרירות רבן שמעון בן גמליאל . וראשו השותת , ראשו הכרות בידיו של רבי ישמעאל ... ורבי ישמעאל הכהן הגדול כשיופיו עוד זוהר בפניו - עומד וזועק בלי לחדול , בלי לחדול ועורו נקלף מעליו ... ופתאום בין עשן ובין אש בבשרו מסרקות של ברזל . ורבי עקיבא צועק ומקדש בחייו , את " שמע ישראל "... ורבי חנינא בן תרדיון בכאב בוער וזמורות על גופו . וספוגין של צמר דבוקים אל הלב , להרחיק ולעכב את סופו ... והיו שם רבי חוצפית המתורגמן ורבי ישֵׁבב הסופר . ורבי אלעזר ורבי חנינא ומבטם יוקד ובוער ... והיו גם רבי יהודה בן דמה ורבי יהודה בן בבא . וששה מליונים עלו מן האדמה ובערו באותה להבה ... ועמדה שם בצד , לבדה חנה , עם חיוך כה מאיר . ובניה היו עם לוחמי מצדה ומנהיגם אלעזר בן יאיר . והיו בר כוכבא ומאות לוחמיו ושמשון האמיץ והטוב . ואנוסי ספרד נמחצו לעיניו ועלה דניאל מן הגוב ... ולפתע מתוך ניפוצי ניצוצות יהושע סלומה מביט . ואיתו דני כץ בידיים קמוצות וגופו מרוטש ומבעית ... ואסתר אוחנה סקולת אבנים והדס היפה בלי צורה . ורצוחי בית הדסה , נקובי כדורים ופנחס עם בקבוק תבערה ... והיו עוד הרבה יהודים יקרים שמסרו את נפשם לא בִּכְדִי . וכולם העלו באש אדירים - את כבוד העם היהודי ! ותחושת גאוה , משונה , מוזרה הצמידה ללבי את ידי . ונשבעתי , והאש בלבי מדורה - להיות לעולם יהודי !

21. סוף היום הראשון יום שלישי , כ " ח אדר נסענו למלון בוורשה , אכלנו ארוחת ערב , התפללנו ערבית , קיבלנו מפתחות לחדרים , הרב אזרחי העביר שיעור " דף יומי " למעוניינים והלכנו לישון אחרי יום עמוס ומתיש . עוד אתרים בורשה שראינו מהאוטובוס במהלך היום הראשון : בית התרבות של ורשה המקום שבו עמד ביכ " נ טלומצקא לפני שהגרמנים פוצצו אותו ( כיום יש שם גורד שחקים – מגדל פז ' ו )

28. ה " רינק " ו יער לופוחובה יום רביעי , כ " ט אדר בשעה שבע בדיוק הופיעו אנשי הגסטאפו מצוידים במשאיות ענק ( מן המכונית האחרונה הזדקרו קניהן המאיימים של מכונות הירייה ). הם ערכו סלקציה – הגברים לצד אחד , והנשים , הילדים והזקנים לצד שני . הגברים סודרו ( תוך הקפדה על האסתטיקה ) בסדר מהגבוה לנמוך , והחלו לצעוד אל מותם . לפקודת אנשי הגסטאפו ושוטיהם המאיימים חויבו כל תושבי העיר לפצוח בשירת " התקווה " הנושנה ובשיר חדש , שאך זה עתה לימדום השטנים הגרמנים . המצעד ליער לופוחובה החל ; כל מי שפיגר הוכה באכזריות . לבסוף הגיעו היהודים לכפר זבד ( שבפולין ) ושם נכלאו בביה " ס המקומי , ליהודים נאמר שהם הולכים לגטו צ ' רבוני - ברו ; גם לחיילים הפולנים שליוו אותם נאמר כך . אך היהודים לא הובלו לגטו . מדי עשר דקות הגיעה למקום משאית שעליה הועלו עשרות יהודים . המשאית נסעה ליער לופוחובה , שבו נחפרו שלושה בורות – מהם שניים גדולים , שאורך כל אחד מהם 12 מטר , רוחבו 4 מטרים ועומקו 5 מטר , ואחד קטן יותר . לתוך הבור הושלכו האסירים ומכונת ירייה שעמדה מעל לבור טבחה בהם . וכך חזר על עצמו המחזה המחריד מדי עשר דקות . עד שירד ערב אותו יום נטבחו בצורה זו למעלה מ -1,400 מיהודי טיקטין . בלילה כוסו הבורות בידי הפולנים המקומיים בהשגחת הגרמנים . על מנת לכסות על עקבות הרצח , סיפרו להם הגרמנים כי מונחות שם גופותיהם של חללי מלחמה המובאות לקבורה , אך הדבר היה מפוקפק שהרי הגופות גססו וזעו בגסיסתן . לאחר מכן סופר על ידי הפולנים שכיסו את הבורות , כי האדמה זזה מפרפורי המתים , וכי היא קיבלה גוון אדמדם מהדם .

34. סוף היום השני יום רביעי , כ " ט אדר נסענו למלון בלובלין . במהלך הנסיעה שרנו וראינו את הסרט " הסוד " ( על פולנים שמגלים שהוריהם הם יהודים שעברו את השואה וביקשו להתנתק מעברם ) . הגענו למלון . ארוחת ערב . ערבית . על אף השעה המאוחרת המדריכים הרגישו חובה לקיים דיון עם התלמידים המעוניינים , כדי שכל אחד יוכל לדבר על הרגשותיו ומחשבותיו . דף יומי למעוניינים . ראינו מהאוטובוס במהלך היום השני : נהר הבּוּג שרים באוטובוס

37. מיידאנק יום חמישי , א ' ניסן בכניסה מוצבת אנדרטת אבן שעליה שש דמויות כנגד ששת המיליונים בכניסה למחנה הריצו את היהודים במסלול הזה ( גם כשאין שלג , קל להחליק בו ) התחלנו לצעוד ... כאן היה גר הקצין הנאצי

38. מיידאנק יום חמישי , א ' ניסן הגרמנים פוקדים להיכנס לצריף להתרחץ ואנו צועדים בעקבות היהודים אל הלא - נודע כתוב : " חיטוי ורחצה "

39. מיידאנק יום חמישי , א ' ניסן היהודים נכנסים אל הצריף עירומים . בחדר הראשון גוזרים את שערות הנשים . בחדר הבא רואים מקלחות . הגרמנים מכניסים את כולם פנימה . היהודים עומדים במתח , רוצים לדעת מה יעשו להם . ואז הברזים נפתחים , ויוצאים מים , מים חמים . כבר כמה שנים שהם לא זכו למקלחת , בהיותם בגטו . חלק מהיהודים מודים לגרמנים . מה שהם לא יודעים הוא שהמים החמים נועדו להחיש את תהליך ההגזה הקרב ...

40. מיידאנק – תא הגזים יום חמישי , א ' ניסן לפתע מתחילה מהומה . הגרמנים מזרזים את כולם להיכנס לתא הבא . הם כבר לא מבקשים זאת בנימוס . הם דוחפים ומכים . הם מכניסים את היהודים בצפיפות . כשהתא מתמלא הם מצווים על כולם להרים את הידיים כדי שהם יתפסו פחות מקום . אחר כך מתחילים לזרוק תינוקות מעל ראשיהם . כשנגמר המקום בתא , הגרמנים נועלים את התא ועולים למעלה . אחרי שהנאצים לובשים מסכות גז , הם פותחים מיכל ומרוקנים אל תוך הפתח הזה בתקרת תא הגזים את הגרגירים של הגז ציקלון בי . היהודים מרגישים תחושת מחנק . הם מנסים להתרומם למעלה , כדי לשאוף אוויר נקי , אך אין מנוס – תוך רבע שעה בערך כולם נחנקים למוות . ( הכתמים על הקירות הם רשמים מהגז שנספג בהם )

41. מיידאנק – תא הגזים יום חמישי , א ' ניסן הרבה מהחברים יטענו שהשהייה בתא הגז במיידאנק הייתה החוויה הכי מרגשת במסע . הרב זליקוביץ ' סיפר לנו על אבל אישי שהוא חווה באחד ממסעותיו הקודמים לפולין , כשהיה בתא הגזים וקיבל הודעה על תלמיד שנפטר . התרגשנו , היה מי שבכה , שרנו שירי תוגה ותקווה וענינו לקדיש שאמר הרב ריינר . הרב אזרחי אמר בקול רם " שמע ישראל ה ' אלוקינו ה ' אחד " וקולם של כל חברי המשלחת הדהד בעקבותיו . אח " כ אמרנו שלוש פעמים " ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד " ועוד שבע פעמים " ה ' הוא האלוקים ". כמו עיצומה של תפילת נעילה .

42. מיידאנק יום חמישי , א ' ניסן יצאנו מהצריף והמשכנו בסיור במחנה ההשמדה . הנאצים העבידו את האסירים היהודים בסחיבת אבנים הלוך ושוב אח " כ נכנסנו ל " צריף הנעליים ", צריף שלם מלא בנעליים של יהודים מהמחנה ( המדריכים ביקשו שנבחר זוג נעליים ונחשוב על היהודי שנעל אותן לפני 66 שנה ) צועדים לצד הבלוקים

43. מיידאנק יום חמישי , א ' ניסן נכנסנו ל " Feld 3 ", אחד מחמשת הפֶלְדים שנבנו לצורך אסירי המחנה . הגדרות בכניסה דרגשי העץ עליהם ישנו , 800 איש בצריף אסירים יהודים פיסלו את האוֹבֶּלִיסְק הזה בצורת 3 נשרים

44. מיידאנק – המשרפות יום חמישי , א ' ניסן פנינו לכיוון המשרפות ( הקְרֶמָטוֹרְיוּם ) שבהן שרפו את גופות היהודים . בניין המשרפות כאן ניתחו את הגופות כדי למצוא דברים יקרי ערך המשרפות לוע המשרפה הנאצים הכריחו את האסירים היהודים לשרוף את גופות הנרצחים : מכניסים שני אנשים לתוך הכבשן , וכעבור 15 – 20 דקות נשאר רק אפר . הנאצים אילצו את אנשי הזוּנְדֶרְקוֹמַנְדוֹ ( אסירים יהודים ) להוציא את הגופות מתאי הגזים ולהובילן למשרפות . זו גינה שדושנה ע " י אפר הנרצחים לתמונות נוספות באינטרנט לחץ כאן

45. מיידאנק – המשרפות יום חמישי , א ' ניסן ליד המשרפות קיימנו טקס . יזכור - אהרל ' ה מאירוביץ ' אשה רגילה , מבשר ודם כושלת אי שם בשורות שורות ארוכות של דמויי בני אדם מפקד צלליות אפורות צרחות פראיות , נביחות של שגרה כאילו חלום סיוטים . נלקחת בכח , מוצאת משורה פניה כפני המתים ... שורת נשרכים , עייפים , מותשים היא נגררת איתם בליאות . שמירה קפדנית , במדים חמושים האמנם זה הכל מציאות ?! האולם כבר אטום , הבריח נסגר הגז מתפשט לאיטו , תמונות מהירות , קטעי העבר האדם במפגש עם מותו . נפחדת עד מוות , נושמת עמוק האויר כאן יקר מזהב ! עוד רגע או שניים , הגז יחנוק על מה היא חושבת עכשיו ? נופלת על רצפת הבטון באימה ידיה לופתות את גרונה . פיה נפער בצרחה איומה להשיג נשימה אחרונה ... עיניים חורגות מארובות אישונן ורידים מתפקעים בעצמה . חושך שחור , מעורפל , מעונן המוות בוסס בדמה ... לעולם עוד אזכור , רק אותה לבדה ודמותה בלי צורה למולי , פעם נשמה כאן , אשה יחידה היתה זו הסבתא שלי ....

46. מיידאנק – הר האפר יום חמישי , א ' ניסן אחר כך הלכנו אל " הר האפר ". האנדרטה שנבנתה בצורת כיפה מאהילה על אפר אדם במשקל 7 טון , שנאסף מהאזור הקרוב שבו פיזרו הנאצים את האפר . על האנדרטה כתוב בפולנית : " הגורל שלנו – אזהרה לכם ". כמות ענקית של אפר אחד התלמידים , הביא עימו עפר מארץ ישראל , שאותו שפך על האפר , כדי לכסותו , באופן סמלי , בעפר מאדמת ישראל המדריך שגיא קרא את חזון העצמות היבשות : " כֹּה אָמַר ה ' אלוקים לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה '" ( יחזקאל , ל " ז )

47. מיידאנק יום חמישי , א ' ניסן כאן סיימנו את הסיור במיידאנק , לא לפני ששרנו " עם ישראל חי ". ומכאן חזרנו אל העיר , אל " ישיבת חכמי לובלין "...

48. ישיבת חכמי לובלין יום חמישי , א ' ניסן זו " ישיבת חכמי לובלין " המפוארת , שהקים המהר"ם שפירא מלובלין . שאלו את המהר " ם , מדוע בחר בפסוק " לכו בנים שמעו לי " לקדם את פני הבאים לישיבה ? ענה הרב : פסוק זה קשה , שלכאורה צריך היה לכתוב " בואו בנים שמעו לי ", ומדוע נכתב " לכו "? והתשובה היא שאין הקב " ה מבקש שישמעו לו ישראל רק בבואם אליו , אל הישיבה , אלא שגם כשיוצאים מהישיבה , ישמעו בקולו . ובכך תלמיד ניכר – כאשר יוצא מהישיבה . המהר " ם מלובלין

49. ישיבת חכמי לובלין יום חמישי , א ' ניסן אחרי שסופר לנו על מעלת הישיבה הזו , נכנסנו פנימה . אחר כך התכנסנו בבית המדרש : הרב זליקוביץ ' מסביר הרב זליקוביץ ' לימד אותנו שיר : " אם אמרתי מטה רגלי , חסדך ה ' יסעדני ..." ( מי שלא היה שם לא יכול לתאר את עוצמת השמחה והריקוד )

50. ליז ' נסק יום חמישי , א ' ניסן נסענו כברת דרך אל ליז ' נסק ( באוטובוס : סרט " הבריחה מסוביבור ") . בליז ' נסק היה מאד שמח : כשהגענו התפללנו ערבית ולאחר מכן נכנסנו אל " אוהל וציון רבי אלימלך מליז ' נסק ". מי שלא ראה את הריקודים שלנו בליז ' נסק לא ראה שמחה מימיו . בקבר רבי אלימלך ( התמונות לא יכולות להביע את מלא העוצמה שהיתה שם ) חלק הדליקו נרות נשמה תלמיד של הרב זליקוביץ ' התחתן במזל טוב ביום שבו היינו בליז ' נסק ותרם " משקה " לטעום בקבר הצדיק . שגיא הציע לעשות סבב ברכות באוהל הצדיק . אחרי שבירך לחיי עם ישראל , הרים כוסית , בירך " שהכל " ושתה כשכולם עונים " אמן " בקול רם . תלמידים רבים הניחו ליד הציון " קוויטל " שהכינו מבעוד מועד ( קוויטל הוא פתק שבו מבקשים ברכות מהצדיק )

51. סוף היום השלישי יום חמישי , א ' ניסן נסענו למלון בז ' רוב . באוטובוס שלי ( אוטובוס A ) שרנו שירי נשמה במהלך הדרך . גם בלילה זה המדריכים נתנו לתלמידים המעוניינים לדבר על תחושותיהם במסע ( רבים הסכימו שהביקור במיידנק היתה חוויה רגשית שלא קל לעמוד בה ). דף יומי למעוניינים . ( במלון בז ' רוב ) אשא עיני אל ההרים ... ברשות מורי ורבותי ... גם כי אלך בגיא צלמוות ... הבט משמיים ... חמול על מעשיך ... כי בשם קדשך נשבעת לו ... נקדש את שמך בעולם ... על אלה אני בוכיה ... על נהרות בבל ... אם אשכחך פיה פתחה בחכמה ... קול ברמה נשמע ... רחם ... שומר ישראל ... תפילה לעני כי יעטוף ...

53. יער הילדים יום שישי , ב ' ניסן ביער שבעה בורות הרג שבהם קבורים 2,000 פולנים ו -8,000 יהודים . אחד הבורות מוקדש כולו ל -800 ילדים יהודים . על האנדרטה כתוב : "800 ילדים שנהרגו באופן אכזרי בידי הרוצחים הגרמנים . חודש תמוז תש " ב . ה ' יקום דמם . ת . נ . צ . ב . ה ." אנחנו מקיפים את הבור שבו קבורים 800 הילדים הרב זליקוביץ ' מסביר גם כאן הרב זליקוביץ ' דיבר באופן מאד מרגש . " גוּד שָׁבֵּת קִינְדֶערְלָאך ".

56. פלאשוב יום שישי , ב ' ניסן אנדרטה בכניסה לפלאשוב ( שש ידיים כנגד ששת המיליונים ) הצד השני של האנדרטה שבכניסה כיום נמצא במקום שדה ריק ( הנאצים הרסו את המקום במסגרת " תוכנית 1005") האנדרטה היהודית אנדרטה נוספת הוקמה ע " י יהודי הונגריה הידעתם ? בסרט רשימת שינדלר מופיעה סצינה שבה אמון גת יורה ממרפסת ביתו על יהודים במחנה . העובדה הזו לא מדויקת ! מי שבא לפלאשוב היום עוד יכול לראות את הבית של גת , והמחנה בכלל לא נמצא בטווח ירי מהבית . טעויות כאלה , הסותרות את המציאות , משמשות מכחישי שואה להוכחת טענותיהם הכוזבות .

57. קראקוב - בית קברות הרמ " א יום שישי , ב ' ניסן נסענו לעיר קְרָקוֹב להספיק לראות את " בית קברות הרמ " א " לפני שבת . בבית הקברות טמונים רבים מגדולי ישראל . בית קברות הרמ " א חלקת הקבורה של הרמ " א ומשפחתו המצבה על קבר הרמ " א הרמ " א - רבי משה איסרליש , כתב הגהות לאשכנזים ( ה " מפה ") על ה " שולחן ערוך " שחיבר ר ' יוסף קארו

58. קראקוב - בית קברות הרמ " א יום שישי , ב ' ניסן קבר הב " ח ( ה " בית חדש ") כאן קראנו את דברי הב " ח על קדושת פירות א " י ואכלנו זיתים ( משבעת המינים ) קבר בעל " מגלה עמוקות " ר ' יואל סירקיש - מחבר ספר " ב ית ח דש "- פירוש על ה " ארבעה טורים ", כמו כן כתב את " הגהות הב " ח " על הגמרא קבר בעל ה " תוספות יום טוב " קבר בעל " מגיני שלמה " ר ' יהושע חריף - כתב ספר " מגיני שלמה " להגן על רש " י מקושיות התוספות , סבו של ה " פני יהושע " ר ' נתן נטע - רב ומקובל , מחבר פירוש " מגלה עמוקות " על התורה ו " חידושי אנשי שם " על הרי " ף ר ' יום - טוב ליפמן - מחבר פירוש " תוספות יו " ט " על המשנה , תיקן נוסח " מי שבירך " לנזהרים מלדבר בשעת התפילה , תלמידו של המהר " ל מפראג

59. קראקוב - כניסת שבת כניסת שבת פרשת " ויקרא " מבית הקברות נחפזנו להגיע למלון " קרקוביה " להתרחץ ולהתכונן לכבוד שבת , כדי שנספיק לנסוע לבית הכנסת טרם כניסת שבת . הגענו ל " בית כנסת אייזיק " בקרקוב . התפילה בבית הכנסת היתה עוצמתית ומרוממת מאד ובהתלהבות שלא תתואר ( עד כדי כך שהשמועה על התפילה האדירה התפשטה ברחבי קרקוב וגרמה למשלחות נוספות להגיע לבית הכנסת לשחרית ) . האגדה מספרת : ר ' יצחק היה עני מרוד שחיפש פתרונות כיצד להתפרנס . באחד הלילות הקרים כאשר ישן על התנור החם בביתו חלם חלום , ובחלומו נגלה לו מלאך שאמר לו : " לך לעיר פראג הרחוקה ושם למרגלות הגבעה מתחת למבצר על שפת הנהר תמצא אוצר ". ר ' יצחק התעורר משנתו , תמה על החלום והחליט ללכת לפראג הרחוקה . נסע , נסע ונסע עד שהגיע לפראג . הלך אל הנהר הוולטבה ושכב לנוח על גדת הנהר שמתחת למבצר וארמון המלך . עמד שם חייל מחיילי משמר המלך ור ' יצחק העייף מנסיעתו סיפר לו על חלומו . צחק עליו החייל ואמר : " אל תאמין לחלומות . גם אני חלמתי חלום ובחלומי נגלה לי מלאך ואמר לי : " סע לקרקוב הרחוקה וחפש יהודי אחד ששמו אייזיק . היכנס לביתו ושם מתחת לתנור ישנו אוצר ". שמע ר ' יצחק את חלום החייל והבין את פשר חלומו שלו . חזר לביתו בקרקוב , חיפש מתחת לתנור ומצא אוצר . האוצר הזה פתח לו עולם חדש ובחלק ממנו בנה את בית הכנסת כבית כנסת פרטי וקרא לו בשמו . אומר הרבי מפשיסחה : אדם הולך אל רבו כדי לבקש את הקב " ה . מה תפקידו של הרב ? לגלות לו שהקב " ה נמצא אצלו . בית כנסת אייזיק ( בשבת אי אפשר לצלם , אז נסתפק בתמונות מהאינטרנט , משם לקחתי גם חלק מהתמונות לשאר המצגת ) בית הכנסת נבנה ב -1644 ע " י ר ' אייזיק ( ר ' יצחק יעקל ' ס יעקובוביץ ').

60. קראקוב יום שבת קודש , ג ' ניסן אחרי ערבית חזרנו ברגל למלון , אכלנו סעודת ליל שבת והלכנו לישון ( דף יומי למעוניינים , כמובן ). בבוקר הלכנו לבית כנסת " אייזיק " לשחרית ( תפילה בוקעת רקיעים ), התחלקנו לשתי מסעדות באיזור לאכול " סעודת יום שבת " * . מייד אחר כך התחלנו בסיור ב קז'ימייז ' , הרובע היהודי בקרקוב . ( אגב , במשך כל השבת היינו צריכים להיזהר לא לטלטל , כי אין עירוב ) . * יש לציין לשבח את מארגני הציוד ( אורי כהן ) שמלבד הניהול המצוין של כל המסע , היו צריכים להכין מערב שבת את כל הציוד ( אוכל וכו ') בקרבת אתרים המתוכננים לסיור בשבת , כדי שלא נצטרך לחזור למלון . ילדים יהודים בקז ' ימייז ', 1939 בקרקוב אפשר לראות הרבה ארמונות עצומים

61. קראקוב יום שבת קודש , ג ' ניסן (" שׁוּל " = בית כנסת ) בית כנסת הרמ"א ( התפללנו מנחה בנוסח אשכנז ) בית כנסת הטמפל ( ביכ " נ מוזהב ומפואר ) ה " אַלְטֶע שׁוּל " (= בית הכנסת הישן ) ( הרב מייזליש ) " קוּפָּה שׁוּל " ( מומן מקופת הקהל )

62. קראקוב יום שבת קודש , ג ' ניסן ראינו חלק מחומת גטו קרקוב נכנסנו לבית המרקחת השייך לחסיד אומות העולם תדאוש פנקייביץ ' ( היום בית המרקחת משמש כמוזיאון ) צורת החומה מזכירה מצבות בבית קברות תדאוש פנקייביץ '- פנקייביץ ' היה בעל בית מרקחת בכיכר זגודי שבקרקוב . כשהנאצים החליטו להקים את הגטו באזור זה , הם הציעו לו להעביר את בית המרקחת שלו למקום אחר בעיר , אך הוא סירב והגרמנים התירו לו להמשיך לעבוד בשטח הגטו , שם חי עד לחיסול הגטו . פנקייביץ ' סייע ליהודים בתרופות , כסף ומזון , ובית המרקחת שלו הפך לנקודת חלוקה של תעודות מזויפות וחומר מחתרתי . הוא היה יכול לראות מחנותו את הפשעים שביצעו הנאצים , והוא תיעד מעשים אלה ביומנו ( שיצא אח " כ כספר " בית - מרקחת בגטו קרקוב "). ב -1983 הוענק לפנקייביץ ' תואר חסיד אומות העולם מטעם " יד ושם ".

63. קראקוב יום שבת קודש , ג ' ניסן סיירנו על גדות נהר הויסלה שם עברנו ליד " מערת הדרקון " סמינר " בית יעקב " " בית יעקב " הוא שמה של רשת בתי ספר חרדית לבנות , שנחשבת לרשת החינוך החרדית הגדולה בעולם . הסניף הראשון הוקם בראשית המאה ה -20 בקרקוב שבפולין . ביה " ס הוקם ע " י שרה שנירר , ומקור שמו במדרש לפסוק בפרשת יתרו : ' " כה תאמר לבית יעקב " – אלו הנשים , " ותגיד לבני ישראל " – אלו האנשים .' אחרי הסיור הלכנו לאכול סעודה שלישית במסעדה הקרובה למלון , והקשבנו לדבריו של הרב זליקוביץ ' ולדבריו של הרב רוטלוי שלמשפחתו יש קשר לשואה . התפללנו ערבית , עשינו הבדלה , וחזרנו למלון לשמוע את סיפורו של הרב פניאל ואת עדותו על מה שאירע לו בשואה .

64. הסיפור של הרב פניאל מוצ " ש , אור ל - ד ' ניסן את זה כדאי לכם לשמוע מהרב עצמו שליט " א ...

65. היום השישי יום ראשון , ד ' ניסן ביום השישי ביקרנו במחנה הריכוז וההשמדה : אושוויץ – בירקנאו . אושוויץ הוא מחנה ריכוז . בירקנאו , המחנה הסמוך לו , שנקרא גם " אושוויץ 2" הוא מחנה ההשמדה שבו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במלחמה : יותר ממיליון יהודים !

66. בירקנאו יום ראשון , ד ' ניסן נכנסנו בשערי בירקנאו , " הפלנטה האחרת ". הרכבות הגיעו דרך הכניסה הזו

67. בירקנאו - הצריפים יום ראשון , ד ' ניסן ( היו כאן גם צריפי עץ , אך הם לא שרדו ) מגדל שמירה

68. בירקנאו יום ראשון , ד ' ניסן האסירים ( שלא נשלחו להשמדה ) חיו בתנאים איומים . הם שוכנו בצפיפות בצריפים ששימשו לפני כן כאורוות סוסים . השירותים , המכונים מחראות , היו משותפים לכולם , והיו בחדר אחד שבו שלוש תעלות בטון ארוכות ובהן חורים . ההליכה לשירותים נעשתה באופן קבוע ולא בספונטניות . הדרגשים בצריף . שישה אסירים ישנו על כל דרגש .

69. בירקנאו יום ראשון , ד ' ניסן העגלה הזו שימשה לשלושה צרכים : א . פינוי המחראות , ב . הבאת אוכל אל המחנה , ג . הוצאת המתים זה היה , ככל הנראה , הצריף של ה " רופאים " הנאצים דוגמת יוזף מנגלה , " מלאך המוות ", שהיה שולח יהודים למוות בתנועת אצבע קלה היהודים הורדו על הרציף הזה ( ה " רמפה ") ליד המסילה , שם בוצעה סלקציה , שבה נגזר מי יחיה ומי ימות

70. בירקנאו יום ראשון , ד ' ניסן הרב זליקוביץ ' מסביר אני ליד הדרגשים בצריף ( חלק מהמבנים לא החזיקו מעמד ) בריכות אפר ( לפעמים זרקו כאן את אפר הגופות )

71. בירקנאו - המשרפות (2 ו -3) משרפה הרוסה שער הכניסה למשרפות הנצחת הנרצחים יום ראשון , ד ' ניסן

72. בירקנאו - הסאונה יום ראשון , ד ' ניסן זו ה " סאונה " – מבנה שאליו נכנסו אנשים ויצאו אסירים חסרי צלם אנוש . כאן הם עברו חיטוי , שערם גולח ( גם נשים ) וניתנו להם מדי אסיר מפוספּסים .

73. בירקנאו - בסאונה יום ראשון , ד ' ניסן חפצי היהודים נשדדו לטובת גרמניה היהודים הופשטו . בעגלות אלה נאספו הבגדים בחדר האחרון יש קיר זיכרון שעליו מאות תמונות של יהודים עברנו במספר אולמות בהם היהודים הוכרחו להתפשט , להסתפר , להתרחץ , לעבור חיטוי וללבוש את מדי האסירים שניתנו להם .

74. בירקנאו - משרפות (4 ו -5) יום ראשון , ד ' ניסן קבוצה B שרה " וטהר ליבנו לעבדך באמת " בחורבות משרפה 5 באוקטובר 1944 פרץ מרד הזונְדֶרְקוֹמָנְדוֹ שבמהלכו אנשי יחידת הזונדרקומנדו פוצצו את משרפה 4 ( עם תאי הגזים שלה ) בעזרת חומר נפץ שהוברח ע " י אסירות יהודיות ( שעבדו במפעל נשק ). לאחר מכן אנשי הזונדרקומנדו ומבריחות חומר הנפץ נרצחו . משרפה 4 שפוצצה על ידי אנשי הזונדר - קומנדו יוצאים חיים מתא הגזים : מסופר על קבוצת חסידי גור שהוכנסה אל תוך תא הגזים ואמר אחד מהם לחבריו שהיום שמחת תורה , והתאספו החסידים במעגל ושרו " וטהר לִבּנו " בקול שהלך וגבר . כששמע השומר הנאצי מבחוץ את השירה , נכנס פנימה וכעס מאד . הוא החליט להוציא אותם מתא הגזים על מנת להרוג אותם בעינויים קשים יותר . לאחר מכן הזדמן הדבר שהיו הגרמנים צריכים אנשים לעבודה ולקחו מקבוצת החסידים לשם כך . חלק מהם שרדו את השואה .

75. בירקנאו יום ראשון , ד ' ניסן סיימנו בטקס . אושוויץ – זו הבריחה מפני המוות אל המוות אשר כמוהו לא ידע המוות בעצמו אושוויץ – זו נסיעתו של זיק חייך האחרון אל אדמת העורף של המוות . אושוויץ – איזה מין בית חרושת ייסד לו המוות כאן ? מה בצע לו בגיצים אלו הניתזים מתוך המעשנה ? (" השעון " / ק . צטניק - ניצול אושוויץ ) א - ל מלא רחמים , שוכן במרומים , דיין אלמנות ואבי יתומים , המצא מנוחה על כנפי השכינה , במעלות קדושים וטהורים , כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים , את נשמות הקדושים , שנהרגו ושנשרפו ושנחנקו ושנקברו חיים בידי הנאצים ועוזריהם , בהם צדיקים , אנשי מידות ואנשי אמונים , תינוקות של בית רבן , עוללים ויונקים , בגן עדן תהא מנוחתם , לכן בעל הרחמים יצרור בצרור החיים את נשמתם , ה ' הוא נחלתם , ויזכור לנו עקדתם , ותעמוד לנו ולכל ישראל זכותם . ארץ אל תכסי דמם ואל יהי מקום לזעקתם , בזכותם נדחי ישראל ישובו לאחוזתם , והקדושים לזכרון - תמיד , נגד עיניך צדקתם , יבואו שלום וינוחו על משכבותם ונאמר אמן יוצאים מבירקנאו ...

76. אושוויץ יום ראשון , ד ' ניסן אחרי נסיעה קצרה הגענו ל " אושוויץ I ", המחנה שהוגדר כמחנה הראשי של מחנות אושוויץ . כיום המחנה משמש כמוזיאון לזכר קרבנות הפאשיזם . נכנסנו למחנה לאחר שקיבלנו מקלט רדיו עם אוזניות ( שדרכן שמענו את ההדרכה של הרב זליקוביץ ') ומדריך פולני שליווה אותנו . השלט " העבודה משחררת " בכניסה למחנה ( Arbeit macht frei ) הבלוקים באושוויץ * למרבה הצער , אין לי הרבה תמונות מאושוויץ I כי בתוך הבלוקים היה אסור לצלם

77. אושוויץ - בלוק 10 יום ראשון , ד ' ניסן התעכבנו ליד בלוק 10. איצ ' ה , ניצול שואה , ביקש מהרב זליקוביץ ' שכשיהיה באושוויץ יאמר ליד הבלוק הזה קדיש לעילוי נשמת אישה בשם ג ' ודי שנספתה שם . עונים לקדיש שאומר הרב זליקוביץ ' ליד בלוק 10 וזהו הסיפור של איצ ' ה על ג ' ודי : כשהיה ילד במחנה אושוויץ , תפקידו היה לסחוב , ביחד עם מספר ילדים נוספים , את ה עגלה ששימשה לפינוי המחראות , הבאת אוכל והוצאת המתים . מה ילד צריך ? חיוך . בפעם הראשונה שראה את ג ' ודי היא התחילה לחייך אליהם , וכל בוקר הם היו קמים כדי לראות את החיוך של ג ' ודי ... יום אחד ראו אותה מתה ליד בלוק 10. הילדים לא זכרו את כל הקדיש , אך כל זמן שמשכו את העגלה , הם מלמלו את המילים שזכרו : " יתגדל ויתקדש שמיה רבא , יתגדל ויתקדש שמיה רבא ...".

78. אושוויץ - בלוק 11 וחצרו יום ראשון , ד ' ניסן בלוק 11, " בלוק העינויים ", שימש כ " כלא בתוך הכלא ", בו נענשו האסירים על הפרת כללי המחנה הרבים . מעבר לתאי כליאה וחקירה , היו בו " תאי עמידה ", שממדיהם 90 × 90 ס " מ בלבד ואליהם הוכנסו ארבעה אסירים למשך הלילה , כשאוויר נכנס לתא דרך חלון קטן . אסירים אחרים נכלאו בתאי הרעבה עד שמתו ברעב . חלק מהאסירים הוצאו להורג בירייה מול " קיר המוות ", קיר שעמד בין בלוק 11 לבלוק 10 ( הקיר נשמר עד היום ); אחרים נתלו בידיהם בקיר זה עד לצאת נשמתם . בבלוק 11 ערך האס אס לראשונה ניסויים בהמתת אסירים פולנים ורוסים באמצעות גז ציקלון בה . " קיר המוות " בחצר בלוק 11 בלוק 24 שימש בית בושת לתגמול אסירים אבן זו הונחה ליד בלוק 27 על ידי הנשיא חיים הרצוג . ( כתוב עליה הפסוק " ומכאובי נגדי תמיד ").

79. אושוויץ יום ראשון , ד ' ניסן הגדרות עמוד התלייה של המחנה הגרדום שעליו נתלה מפקד המחנה , רודולף פרנץ הס , ב -1947

80. אושוויץ - משרפה 1 יום ראשון , ד ' ניסן אני ליד משרפה 1 הארובה של משרפה 1 זו משרפה מספר 1, שבה הוקם גם תא הגזים הראשון בו הרגו הגרמנים יהודים , שבויי מלחמה סובייטים , אסירים ופולנים שנידונו למוות , באמצעות גז ציקלון B . ערכנו טקס הזכרת שמות שבו ציינו שמות קרובים שנספו בשואה . לאחר מכן התפללנו מנחה ונסענו אל המלון בלודז '. במלון : ארוחת ערב , ערבית , דף יומי ושינה - לאגור כוחות עבור היום האחרון ...

82. בית הקברות בלודז ' יום שני , ה ' ניסן הקברים העיקריים שראינו : - קבר הרב אליהו חיים מייזל - הקבר של פּוֹזְנַנְסְקִי - קברי נספים בשואה שמתו בגטו - בורות קבורה ריקים - קבר 4 חברי " בני עקיבא " בית הטהרה ליד בית הקברות

83. בית הקברות בלודז ' יום שני , ה ' ניסן קברו של ר ' אליהו חיים מייזל , רבה הראשי של יהדות לודז ' ( שפורסם במעשי הצדקה שלו ) הקבר של ישראל פוזננסקי , מעשירי לודז '

84. בית הקברות בלודז ' יום שני , ה ' ניסן קברי נספים שמתו בגטו לודז ' ( במגיפות , ברעב , בעבודה הקשה וברציחות הרבות ) בקרבת החומה ישנם 8 בורות קבורה ריקים כאלה שהנאצים ייעדו ליהודים האחרונים שנותרו בגטו . ברוך השם , היהודים הצליחו לברוח והבורות נשארו ריקים . שדה הקבורה של 43,500 יהודים שנפטרו בגטו לודז '. חיילי צה " ל הציבו לוחות זיכרון על כמה עשרות קברים .

85. בית הקברות בלודז ' יום שני , ה ' ניסן קבר 4 חברי " בני עקיבא " קיימנו מפקד המפקד ( נא ) יעבור לדום , עמוד דום המפקד ( נא ) יעבור לנח , עמוד נח לקראת שירת המנון התנועה , המפקד ( נא ) יעבור לדום , עמוד דום ושרים יד אחים המפקד ( נא ) יעבור לנח , עמוד נח לקראת שירת המנון המדינה , המפקד ( נא ) יעבור לדום , עמוד דום ושרים התקוה המפקד ( נא ) יעבור לנח , עמוד נח לקראת ברכות , המפקד ( נא ) יעבור לדום , עמוד דום מי אנחנו ? בני עקיבא ! מה חיינו ? תורה ועבודה ! ומה סיסמתינו ? עם ישראל , בארץ ישראל , על פי תורת ישראל ! ה ' עמכם ! יברכך ה '! פטורים ! בשנת 1946 ארבעה חברים מתנועת " בני עקיבא " נרצחו על ידי לאומנים פולנים כשהיו בדרכם לכינוס של תנועת " המזרחי ": ציפי ( פרלה ) סטארובינסקה , שמוליק ריכברד , אברום פרל וחיליק פרידמן . ערכנו מִפקד ליד קברם . לאחר מכן , נסענו לתחנת הרכבת בלודז '...

86. תחנת הרכבת רדגאסט בלודז ' יום שני , ה ' ניסן האנדרטה ליד תחנת הרכבת מתחנת הרכבת הזו נשלחו רכבות עם יהודים מגטו ליצמנשטאט למחנות המוות אושוויץ וחלמנו . ניצלנו את ההזדמנות לצלם תמונה של חברי המשלחת . בתמונה : הצָלמים .

87. תחנת הרכבת רדגאסט בלודז ' יום שני , ה ' ניסן על החומה חרוטות השנים של מלחמת העולם ה - II : 1939 - 1945

88. תחנת הרכבת רדגאסט בלודז ' יום שני , ה ' ניסן היהודים הובלו בקרונות משא . הקרונות שראינו בתחנה הם קרונות בקר מתקופת המלחמה . גובה רצפת הקרון מעל פני הקרקע גדול למדי , והאנשים החלשים היו יכולים ליפול בעת הפינוי המהיר מהרכבת בתוך קרון התמונה הזו די מטושטשת ולא ברורה בגלל הצפיפות כשעמדנו שם בתוך קרון , כ -60 תלמידים . תארו לכם שבקרון כזה היו הגרמנים מכניסים כ -100 אנשים ( עם מזוודות ) למשך ימים שלמים , כמעט בלי מים , מזון ואוויר לנשימה .

89. תחנת הרכבת רדגאסט בלודז ' יום שני , ה ' ניסן המדריך שגיא ביקש שעכשיו , כשאנו מתקרבים לסיום המסע , נכתוב מכתב לבני משפחותינו ונתאר את תחושותינו כלפיהם . קטר הרכבת כותבים מכתב בקרון בתחנה ניצבת אנדרטה גדולה בצורת 6 מצבות עם שמות מחנות המוות חוזרים לאוטובוס

90. חלמנו יום שני , ה ' ניסן מחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ היה מחנה ההשמדה הראשון שהוקם על ידי הנאצים , והקמתו היוותה קפיצת מדרגה בהתפתחות " הפתרון הסופי ": בפעם הראשונה בוצעה השמדה של יהודים ובני לאומים אחרים באמצעות גז , היה זה האתר הראשון שבו בוצעה ההשמדה במקום קבוע , והאתר הראשון שבו נשרפו גופות הנרצחים . המחנה הוקם בשני אתרים סמוכים : א . מחנה הטירה – בתוך הכפר , זה היה מקום קליטת הקרבנות ורציחתם ומקום מגורים לסגל המחנה . ב . מחנה היער – ביער הסמוך ז ' וחוב , שם נמצאו קברי המונים ותנורי המשרפות . תהליך ההשמדה נעשה במשאיות גז שהותאמו למטרה זו : לאחר שמילאו את ארגז המשאית באנשים , נעלו אותו , ובעזרת צינור העבירו לתוכו את גז הפליטה ממפלט המשאית . תוך כ -10 דקות כולם מתו . לא ברור כמה נהרגו במחנה : ההערכות נעות בין 152 אלף ל -320 אלף איש ! רובם המוחלט ( כ -98%) היו יהודים .

91. חלמנו – הכנסייה והטירה יום שני , ה ' ניסן הכנסייה שבה נכלאו היהודים לפני שנסענו לאתר ההנצחה , ראינו כנסייה , ששימשה לכליאה זמנית של חלק מהיהודים לפני המתתם , ואת המקום שבו הייתה הטירה , ממנה נשלחו למשאיות הגז . אח " כ נסענו מרחק קצר אל " מחנה היער " שבו קברי המונים ומשרפות

92. חלמנו – מחנה היער יום שני , ה ' ניסן בכניסה למחנה יש אנדרטה ענקית זה הצד השני של האנדרטה

93. חלמנו – מחנה היער יום שני , ה ' ניסן לאחר שעברנו תחת האנדרטה , ניצבנו מול האתר שבו נקברו ונשרפו מאות אלפי יהודים שנרצחו במשאיות גז על המצבה כתוב : " במקום הזה רצחו הנאצים כ -350 אלף יהודים " אנדרטה לזכר יהודי בלכאטוב " האנדרטה היהודית " " זה השער לה ' צדיקים יבואו בו "

94. חלמנו – מחנה היער יום שני , ה ' ניסן אנחנו ליד שרידי המשרפה בורות קבורה ושריפה משאיות הגז הגיעו עם הגופות לכאן ועל קבוצת יהודים , שנבחרה על ידי הנאצים , הוטלה המשימה לפנות את הגופות מהמשאיות ולקבור אותן בבורות ענקים שהם נאלצו לחפור . פועלי הכפייה נאלצו לעשות זאת תחת השגחה צמודה והתעללות בלתי פוסקת . אם נשארו במשאית יהודים שלא מתו , הם נורו במקום . הגופות היו נבדקות כדי למצוא תכשיטים וחפצי ערך שהוסתרו בהם , ולאחר מכן הושלכו לתעלות . בשלב מאוחר יותר החליטו הגרמנים לשרוף את הגופות כדי לטשטש את עקבות הרצח . לשם כך נבנו במקום שתי משרפות . הם הכריחו פועלי כפייה יהודים להוציא את הגופות ולשורפן .

95. חלמנו – מחנה היער יום שני , ה ' ניסן מעבר ל " אנדרטה היהודית " יש קבר מיוחד של תינוק שמת בתקופת השואה ונקבר רק לאחרונה . גופתו של התינוק נמצאה רק לאחרונה , קבורה מתחת גרם מדרגות . אנשים רבים השתתפו בלוויה של התינוק שהובא לקבורה נאותה כ -60 שנה אחרי מותו . לא ברור מה שמו של התינוק או אם היה לו בכלל שם . בסופו של דבר , הוחלט לקרוא לו " ישראל ". סביב הקבר ערכנו את " טקס סיום המסע ". יזכור אלקים שש מאות רבבה , בני ישראל קדושים , שהומתו בכל מיני מיתות משונות ואכזריות בשנות הזוועות ת " ש - תש " ה , על פשעם האחד שהם בני אמונה , זרע אברהם יצחק ויעקב . טקס סביב קבר התינוק ישראל יזכור / משה פראגר יזכור אלקים ויחונן את אפרם של קרבנות עם ישראל , שהובלו המונים המונים לבתי המשרפות ורמץ עצמותיהם פוזר בשדות הגויים – אך בת קול אחרית שירתם " אני מאמין ", הולכת מסוף העולם ועד סופו . יזכור אלקים ויצרור בצרור חיי הנצח אלפי קהילות ישראל קדושות , שנכרתו מארצות החיים בידי אשמדאי הנאצי , על עטרת יחוסן ותפארת מורשתן , על שפעת פריחתן וזרעי עתידן . שומו שמים על שואה ומשואה זו – ארץ , ארץ , אל תכסי נהרי נחלי דמינו !

96. בית המדרש בגור יום שני , ה ' ניסן נסענו לגור ( העיר גוּרַה קַלְוַוארְיַה ) ( בדרך : ארוחת צהריים , סוף סרט " תיבת הנגינה " + סרט נוסף של חים הכט , עצרנו להתפלל מנחה ( לפני שיעבור זמנה ...) ). הגענו לבית המדרש בגור : שירי שמחה וריקודים . בית המדרש בגור בתוך בית המדרש רוקדים

97. בית הקברות העתיק בגור יום שני , ה ' ניסן האתר האחרון במסע : בית הקברות העתיק בגורא קלוואריה . קברם של שניים מאדמור " י גור : ר בי י צחק מ איר רוטנברג ( אלתר ) – מייסד חסידות גור שחיבר את ספר " חידושי הרי " ם ", ונכדו יהודה אריה לייב אלתר – מחבר ספר " שפת אמת ". ציון בעל ה " חידושי הרי " ם " ובעל ה " שפת אמת " אוהל ה " חידושי הרי " ם " וה " שפת אמת " בבית הקברות העתיק

98. סוף היום השביעי יום שני , ה ' ניסן במהלך הנסיעה לשדה התעופה בוורשה ניצלנו את רגעיו האחרונים של המסע , מילות סיכום , שירת שירי המסע שליוו אותנו במשך כל הדרך ... 22:50 – המראה משדה התעופה בוורשה 3:30 ( שעון ישראל ) – נחיתה עולים לאוטובוס לנסוע לשדה התעופה בשדה התעופה בוורשה ראינו מהאוטובוס במהלך היום השביעי : ארמון פוזננסקי בלודז '

99. סוף המסע יום שני , ה ' ניסן זהו , תם המסע . חזרנו עייפים , אך מרוצים . אחרי הנחיתה ב " נמל תעופה בן - גוריון " נסעו רוב חברי המשלחת ל " כותל המערבי " בירושלים כדי לחתום מסע שנזכור לכל חיינו ... דיסק עם שירי המסע התמונה - ליד הכותל בירושלים דיסק של סרט המסע חוברת , שבה קטעים שכתבו מורים ותלמידים בעקבות המסע , חולקה בערב סיכום המסע שנערך בישיבה

100. יום שני , ה ' ניסן ♫ " בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה ' : בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ " ( ישעיה , נ " ד , ח '- ז ') " ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך " – אם אצל הקב " ה אלפיים שנות גלות הן " רגע קטן ", נסו לתאר מהם אותם " רחמים גדולים " שבהם הוא יקבץ . ( עפ " י האדמו " ר הזקן )

101. משירי המסע יום שני , ה ' ניסן ♫ אני מאמין , אני מאמין , אני מאמין ... באמונה שלמה בביאת המשיח , בביאת המשיח אני מאמין , בביאת המשיח , בביאת המשיח אני מאמין . ( לחן : הרב עזריאל דוד פסטג הי " ד ) ♫ והיא שעמדה לאבותינו והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו עמד עלינו לכלותינו ... [ X2 ] והקדוש ברוך הוא מצילנו מצילנו , מידם ... והקדוש ברוך הוא מצילנו מצילנו , מידם . ( יונתן רזאל , יעקב שוואקי ) ♫ הבט משמיים , משמיים וראה , כי היינו לעג וקלס בגויים , נחשבנו כצאן לטבח יובל להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה . ובכל זאת שמך לא שכחנו , ובכל זאת שמך לא שכחנו , נא אל תשכחנו , נא אל תשכחנו . ♫ רחם , רחם נא , ה ' אלוקינו , רחם , על ישראל עמך רחם , ועל ירושלים עירך רחם , רחם , רחם . [ X2 ] על ציון משכן כבודך , ועל מלכות בית דוד משיחך , ועל הבית הגדול והקדוש , רחם , רחם , רחם . [ X2 ] ♫ " גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי " ♫ ... כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד .

102. משירי המסע יום שני , ה ' ניסן ♫ אחינו כל בית ישראל , אחינו כל בית ישראל , הנתונים בצרה , בצרה ובשביה , העומדים בין בים ובין ביבשה [ X2 ] המקום ירחם , ירחם עליהם , ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה , השתא בעגלא ובזמן קריב . [ X2 ] ♫ תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה ' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ : [ X2 ] ה ' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא : אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי [ X2 ] ♫ כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה , וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח , קָדִימָה , עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה , עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ , הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם , לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ , אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם . ♫ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ ה ' יִסְעָדֵנִי : [ X2 ] אם אמרתי מטה רגלי , מטה , מטה , מטה רגלי , חסדך ה ' יסעדני : [ X2 ] ברב שרעפי , בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי : [ X2 ] ♫ עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן : עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ : כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן : אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה ' עַל אַדְמַת נֵכָר : אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי : תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי :

106. מפת גטו ורשה בזמן המרד . הקו האדום מראה את גבולותיו המקוריים של הגטו מה -22 ביולי 1942. הצבע הצהוב הוא המתחם הראשי של הגטו , האזורים האופרים הם שטחי התעשייה . הקוים השחורים תוחמים את הגטו לאחר האקציה הגדולה הראשונה של 1943, כאשר האזורים בירוק בהיר ( מדרום ) יושבו מחדש על ידי פולנים . השטחים בצבע ירוק זית היו שטחים נטושים (" פראיים ") בהם הסתתרו יהודים . ריבועים עם גבול שחור ותוכן לבן מסמנות מקומות לחימה בינואר 1943. נקודות שחורות מסמנות בונקרים ומקומות לחימה במרד גטו ורשה . שערי הגטו מסומנים בזוג נקודות שחורות צמודות . 1- מקום מושב היודנרט . 2- מטה המשטרה היהודית 3- כלא הגטו 4- כלא נוסף 5- אומשלגפלץ ( נקודת האיסוף לשילוחים ומשרד השילוחים ) 6- מקום המסתור של ארכיון רינגלבלום 7- מרכז ההגליה 8- בית הכנסת הגדול 9- בית היתומים של יאנוש קורצ ' אק 10- משרד ההגליה 11- מטה האי " ל 12- מטה האצ " י 13- מטה ה - SS המפה הועלתה לויקיפדיה האנגלית לפי תנאי שימוש הוגן מאתר המוזיאון לזיכרון השואה של ארצות הברית ( http :// www . ushmm . org /)

107. מפת גטו ורשה בזמן המרד . הקו האדום מראה את גבולותיו המקוריים של הגטו מה -22 ביולי 1942. הצבע הצהוב הוא המתחם הראשי של הגטו , האזורים האופרים הם שטחי התעשייה . הקוים השחורים תוחמים את הגטו לאחר האקציה הגדולה הראשונה של 1943, כאשר האזורים בירוק בהיר ( מדרום ) יושבו מחדש על ידי פולנים . השטחים בצבע ירוק זית היו שטחים נטושים (" פראיים ") בהם הסתתרו יהודים . ריבועים עם גבול שחור ותוכן לבן מסמנות מקומות לחימה בינואר 1943. נקודות שחורות מסמנות בונקרים ומקומות לחימה במרד גטו ורשה . שערי הגטו מסומנים בזוג נקודות שחורות צמודות . 1- מקום מושב היודנרט . 2- מטה המשטרה היהודית 3- כלא הגטו 4- כלא נוסף 5- אומשלגפלץ ( נקודת האיסוף לשילוחים ומשרד השילוחים ) 6- מקום המסתור של ארכיון רינגלבלום 7- מרכז ההגליה 8- בית הכנסת הגדול 9- בית היתומים של יאנוש קורצ ' אק 10- משרד ההגליה 11- מטה האי " ל 12- מטה האצ " י 13- מטה ה - SS המפה הועלתה לויקיפדיה האנגלית לפי תנאי שימוש הוגן מאתר המוזיאון לזיכרון השואה של ארצות הברית ( http :// www . ushmm . org /)

109. י " ל פרץ - (1851- 1915) שם העט וקיצור שמו המלא של יצחק לייבוש פרץ , מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית בתקופת ההשכלה . י " ל פרץ תיאר באהבה ובאהדה רבה את חיי הקהילה היהודית במזרח אירופה , הזדהה עם סבלות פשוטי העם , ואף כתב באור חיובי ואוהד על תנועת החסידות , שהייתה בתקופה זו יעד להתקפות עזות הן מצד המשכילים היהודיים והן מצד נאמני הדת במתכונתה המסורתית הישנה (" הליטאים "). מרבית יצירותיו של פרץ הם סיפורים קצרים , אך הוא כתב גם שירה , סיפורים ארוכים יותר כמו " חורבן בית הצדיק " ( במקור " שלשלת הזהב "), תרגומים - בעיקר של יצירותיו שלו עצמו מיידיש לעברית , וכן עסק בהוראה ובעידוד סופרים עבריים צעירים לערך המלא בויקיפדיה לחץ כאן

110. הנצי " ב - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (1817, מיר – 1893, ורשה ), שכונה הנצי " ב מוולוז ' ין , היה ראש ישיבת וולוז ' ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה -19. בין ספריו : " העמק דבר ", " העמק שאלה ", " מרומי שדה " ועוד . לערך המלא בויקיפדיה לחץ כאן רבי חיים סולוביצ ' יק מבריסק - (1853 - 1918) ( המכונה " רֶבּ חיים מבריסק "), מהגדולות שבדמויות הרבניות במאה ה -20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני . אביו היה הרב יוסף דב ( יושע בער ) סולובייצ ' יק , ראש ישיבת וולוז ' ין , העיר שבה נולד ר ' חיים . בנו הוא הגאון ר ' יצחק זאב הלוי סולובייצ ' יק ( הגרי " ז ) - ה " בריסקער ראב ". רב חיים היה נשוי לנכדתו של הנצי " ב ( בת לחתנו ר ' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וואלוזי ' ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב " ד וואלוז ' ין ), ואף כיהן לצידו בראשות הישיבה . בין תלמידיו : הרב איסר זלמן מלצר , הרב שמעון שקאפ , בנו הרב יצחק זאב סולובייצ ' יק , בנו הרב משה סולובייצ ' יק , הרב ברוך בער לייבוביץ , נכדו הרב יוסף דב סולובייצ ' יק מבוסטון לערך המלא בויקיפדיה לחץ כאן

112. בין חומות , בין גדרות ולבנים , עם שחר , ביום ובליל , מורעב , ערמומי וחצוף חומק אני כמו צל . ואם יד הגורל תפתיעני , כמו במשחק מחבואים , תהיה זו מלכודת אשר תלכדני , אַת אמא אל תחכי . לעולם לא אשוב עוד אליך , קולי מרחוק לא ישיגך עפר הרחוב יכסני אבוד גורלו של בנך . ורק דאגה אחת תקפא לי על השפתיים . מי יביא לך , אימי , מחר פת לחם וכוס של מים . בין גדרות התיל ועיי החורבות , בין חומות וסדקים וחיל המשמר , בעקשנות באומץ ורעב מאד חומק אני כמו עכבר עם שחר ובשעות צהרים , בכפור מקפיא וביום של שרב , מסכן אני את חיי שבעתיים ומושיט צוארי הקט . השק תחת זרועי ובלויי סחבות על הגו , רגלים קטנות אך זריזות ופחד תמיד שבלב . כל זאת עלינו לשאת , כל זאת עלינו לסבול , כדי שיהיה לגבירים , לחם יום יום לאכול . המבריח הקטן / הנריקה לזוברט

113. אומשלגפלץ - כיכר ליד רחובות זמנהוף וסטאבקי בצפון גטו ורשה סמוך לתחנת רכבות משא וליד ביה " ס המקצועי . בחצר האומשלגפלץ , לאחר ריכוזם נשלחו רוב יהודי ורשה לטרבלינקה ומיעוטם למחנות אחרים . התחנה החלה לפעול עם האקציות הראשונות בקיץ 1942. כיום שטח האתר מצוין בקיר כמצבה ובו כתובת בפולנית , יידיש ועברית המציינת את המקום . לויקיפדיה לחץ כאן

114. מסלול הגבורה - מסלול הגבורה הוא מסלול הליכה ברחובות וארשה , המתחיל בכיכר בה נאספו היהודים לקראת שליחתם להשמדה , ונגמר באנדרטת רפפורט , המציינת את המרד . מסלול הרחובות רצוף באנדרטאות לאנשי מפתח מייצגים בשואה . כל מספר צעדים נתקלים במצבת זיכרון לאדם נוסף בשואה , דמות מפתח . לויקיפדיה לחץ כאן

115. מילא 18- ברחוב מילא 18 היה ממוקם הבונקר הראשי של אי " ל ( ארגון יהודי לוחם ) בתקופת מרד גטו ורשה . אחרי השחרור הוקם מעליו גלעד . ב -19 באפריל 1943 החל החיסול הסופי של גטו ורשה . יהודי הגטו גילו התנגדות והגרמנים לא היו מוכנים לכך . הלוחמים תקפו בזמן שרוב תושבי הגטו התחפרו בבונקרים התת קרקעיים שהוכנו מראש . זהו המרד הראשון של אוכלוסיה עירונית באירופה הכבושה . מאחורי המרד עמדו אנשי ארגון אי " ל בהנהגתו של מרדכי אנילביץ ', גוף המהווה את איגוד כל תנועות הנוער הציונית בתוך הגטו , למעט תנועת בית " ר של הרוויזיוניסטים . תנועת בית " ר הקימה ארגון לוחם עצמאי - איגוד צבאי יהודי ( אצ " י ), שמנה כ -200 לוחמים . ארגון אי " ל שכלל 500 לוחמים , הקים עשרים ושתיים יחידות , יחידה לכל תנועת נוער . עם זאת לא היה זה מרד של 700 לוחמים בלבד ,