2. ליל הסילבסטר סילבסטר או ליל סילבסטר הוא השם המקובל בישראל (וכן בגרמניה ובמדינות מרכז אירופה) ללילה שבו מתחלפת השנה על פי הלוח הגרגוריאני, כלומר הלילה שתחילתו ב-31 בדצמבר והמשכו ב-1 בינואר. החג נקרא כך מכיוון ש-31 בדצמבר הוא גם יום חגו של האפיפיורסילבסטר הראשון שכיהן בשנים 314–335 ומת ב-31 בדצמבר, ומאז שקיבל מעמד קדושה הפך התאריך ליום הזיכרון המוקדש לו בכנסייה הקתולית. אין קשר בין יום סילבסטר הקדוש לליל השנה החדשה חוץ מהתאריך. ברוב הארצות קרוי חג זה בשם "ערב/ליל השנה החדשה" (באנגלית: New Year's Eve, בצרפתית: Jour de l'An, ברוסית: НовогодняяНочь). בנוסף קיימים שמות מסורתיים עתיקים במספר מדינות, למשל Nochevieja בספרד ו-Hogmanay בסקוטלנד.
3.
4. היסטוריה 1 בינואר הונהג לראשונה כתחילתה הרשמית של השנה עם כניסתו של לוח השנה היוליאני ברומא בשנת 45 לפנה"ס על פי הוראתו של יוליוס קיסר שנה קודם לכן. בעולם הנוצרי העתיק (ובלוחות שנה של מדינות קתוליות רבות באמריקה הלטינית עד היום), מוזכר 1 בינואר כ"יום ברית מילה של ישוע" (שהרי חג המולד, 25 בדצמבר, מציין את יום הולדתו, ולכן בריתו ביום השמיני: 1 בינואר). במהלך המאה ה-16, הוכרז 1 בינואר ברוב מדינות אירופה המערבית כתחילתה הרשמית של השנה החדשה, וזאת עוד לפני המעבר ללוח השנה הגרגוריאני. רוסיה, שחגגה את תחילת השנה ב-1 בספטמבר, עברה לתאריך זה על פי הוראתו הישירה של פטר הגדול בשנת 1700, 218 שנה לפני אימוץ הלוח הגרגוריאני. על כן, שמו של סילבסטר נקשר לחגיגות סוף השנה (במדינות הרלוונטיות) רק עם הפיכת 31 בדצמבר ליום השנה האחרון — יותר מ-1,200 שנה לאחר מותו של הקדוש הקתולי. בנוסף לכך, הכנסייה התנגדה זמן רב לעריכת חגיגות פומביות ב-31 בדצמבר, זאת בשל המקורות הלא נוצריים של החג. מבחינתה של הכנסייה הקתולית מדובר ביום זיכרון אופציונלי לקדוש מסוים בלבד, הדרגה הנמוכה ביותר ליום טוב בנצרות הקתולית ואחד מ-92 ימים בעלי סיווג זהה בלוח הרשמי של הוותיקן. יתרה מכך, עבור כנסיות של רוב המדינות הקתוליות (ספרד, למשל), זהו תאריך שגרתי לחלוטין, זאת כיוון שבלוח הדתי שלהן קיים פטרון קדוש דומה לכל יום ויום בשנה
5.
6. ערב השנה החדשה כיום ערב השנה החדשה נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית איננה הנצרות, כמו יפן, הודו, טורקיה, סין, תאילנד, טאיוואן וגם בישראל. הסיבה להשתרשות החג דווקא בציבור החילוני בעולם נעוצה בכך שלוח השנה הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו מתנהלים החיים החילוניים ברוב המדינות, ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר. ליל סילבסטר נחגג במסיבות ששיאן בחצות הלילה, עם התחלפות השנה ונחתם בנשיקה. כיכר טיימס בניו יורק, קנתה לעצמה שם ברחבי העולם כאחת מזירות המסיבה הראשיות. בין הבניינים בכיכר נתלה כל שנה כדור ענק היורד אל החוגגים בחצות. מסיבות נוספות נערכות במקומות ציבוריים נוספים ברחבי העולם כמו גם במועדונים ובבתים פרטיים. מנהג נפוץ נוסף הוא יריית זיקוקין די-נור במרכזי הערים הגדולות. במדינות רבות 1 בינואר (New Year's Day) הוא חג ויום חופשה רשמי. להבדיל מ-31 בדצמבר, שאינו חג אלא סיבה למסיבה, ערב לקראת החג (New Year's Eve).
7.
8. המחלוקת בישראל יהודיםדתיים רואים בחגיגת ליל השנה האזרחית החדשה סממן של התבוללות מן הבחינה הלאומית ועבודה זרה מן הבחינה הדתית, בעיקר משום שמדובר בחג לא יהודי. תורמת לכך העובדה, כי ברבות השנים נקשר בישראל היום עם הכנסייה הנוצרית ולו באורח לא פורמלי, יחד עם קשירתו של הלוח כולו אל הכנסייה. בהלכה היהודית חל איסור לציין חגים של עובדי עבודה זרה. במשנה תורה לרמב"ם, כתוב כך: "עבודה זרה עצמה ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסור בהנאה" (הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ז' הלכה ג') והכסף משנה מפרש במקום כי מדובר גם בחגים של עובדי עבודה זרה האסורים בהנאה. מסיבה זו הודיעה מחלקת הכשרות של הרבנות בערים שונות כי תשלול את תעודת הכשרות מבתי מלון ומאולמות אירועים שבהם ייערכו חגיגות סילבסטר. הרבנות נסוגה מדרישתה לאחר שבפסק דין שניתן בעקבות עתירה לבג"ץ[1] נקבע שאת תעודת הכשרות יש לתת לפי שיקולים הקשורים בכשרות המזון בלבד, משום שהחוק "לא נועד לשרת מטרות של השלטת דיני ההלכה בעניינים אשר אינם חלק מדיני כשרות המזון". טיעון נוסף נגד חגיגת הסילבסטר בישראל הוא שמו של הלילה הקרוי על-שם קדוש נוצרי. ישנן גם טענות על כך שכאפיפיור, סילבסטר הראשון הביא לשנאת יהודים ולפעולות נגדם. סילבסטר, שפעל במאה הרביעית, עסק אמנם בדיכוי כופרים באחדותו של השילוש הקדוש, אולם אין ראיות לכך שפעל באופן מיוחד כנגד היהודים. מקור הטענות, ככל הנראה, באחריות הכוללת של הכנסייה הנוצרית לפרעות ממניעים דתיים ביהודי אירופה, בתקופות מאוחרות יותר, והן נפוצו במידה רבה בזכות האינטרנט.
