2. ניהול סיכונים - רקע
החקיקה, הגלובליזציה של השירותים הפיננסיים וההתפתחות הטכנולוגיה הפיננסית, גורמים לכך
שהפעילות העסקית והתפעולית של התאגידים הבנקאים נעשית מורכבת יותר ורמת הסיכון העסקית,
פיננסית ותפעולית גבוה יותר, כאשר מגוון ורמת הסיכונים המשפיעים על התאגידים הבנקים משתנה
באופן תדיר
התגברות התיאבון לסיכון הביאה להתפתחות מסחר חובק עולם בסיכונים במטרה להגדיל את
התשואה לבעלי המניות, בהשוואה לתשואה מהמוצרים הבנקאיים המסורתיים.
המשבר הפיננסי העולמי, שהחל בעקבות התממשות סיכון האשראי בשוק ה- ( sub primeשוק
המשכנתאות האמריקאי) הציף אירועי כשל תפעוליים, וחשף מעשי הונאה בקנה מידה שלא הכרנו
בעבר.
הגלובליזציה בשווקים משפיעה ומגלגלת סיכונים פיננסיים ו/או תפעוליים לפתחיהם של כל
התאגידים הבנקאיים בעולם, גם אם אינם קשורים ישירות לאירוע ספציפי. במצב זה, ניהול סיכונים
סדור, מובנה ומשולב בפעילות הבנקאית כולה הינו כורח המציאות.
2
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
3. מסגרת באזל II
ועדת באזל IIמבקשת להתוות עקרונות, המסדירים וממסדים
את ניהול הסיכונים, כניהול אקטיבי ופרואקטיבי של סיכונים.
ניהול אקטיבי חייב להיות מלווה בתהליך פנים ארגוני, אשר
ינחיל ויטמיע את תרבות ניהול הסיכונים בכל הבנק.
מטרת עקרונות באזל IIהיא להביא ל:
תהליכי ניהול סיכונים נאותים
חסכון בהקצאת הון
השאת ערך לבעלי מניות
חיזוק האיתנות והיציבות של מערכת הבנקאות
3
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
4. מסגרת באזל - IIהמשך
אימוץ שיטות עבודה משופרות לניהול סיכונים.
ראייה וניהול אינטגרטיבי ודינאמי של כלל הסיכונים הגלומים
בעסקי התאגיד.
קביעת יעדים עסקיים במונחי סיכון ותשואה, משמע מדידת
תרומתה של היחידה העסקית כפונקציה של הקצאת ההון
ועלותו, לצורך השגת היעדים.
מדיניות תגמול כפונקציה של תשואה מותאמת סיכון.
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
6. סביבת ניהול סיכונים תפעוליים – באזל II
עקרון 1: הדירקטוריון יהיה מודע להיבטים העיקריים של הסיכונים
התפעוליים של התאגיד הבנקאי, כקטגורית סיכון נפרדת שיש
לנהל ועליו לאשר ולבחון באופן תקופתי את מסגרת העבודה
לניהול הסיכון התפעולי.
– הדירקטוריון יאשר יישום מסגרת עבודה כלל ארגונית.
– מסגרת העבודה לניהול הסיכון התפעולי תתבסס על הגדרה נאותה של הסיכון.
– הדירקטוריון אחראי לבסס מבנה ניהולי שמסוגל ליישם את מסגרת העבודה לניהול
הסיכון.
עיקרון 2: הדירקטוריון יוודא שמסגרת ניהול הסיכון התפעולי
בתאגיד הבנקאי, תהיה נתונה לביקורת פנימית מקיפה
ואפקטיבית.
– לתאגיד בנקאי יהיה כיסוי הולם של ביקורת פנימית על מנת לוודא שהמדיניות
והנהלים התפעוליים מיושמים בצורה אפקטיבית
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
7. סביבת ניהול סיכונים תפעוליים נאותה-
המשך
עקרון 3: ההנהלה הבכירה אחראית ליישום מסגרת העבודה לניהול
הסיכון התפעולי אשר אושרה ע"י הדירקטוריון. מסגרת זו תיושם
בעקביות בכל רחבי התאגיד הבנקאי.
– ההנהלה תוודא שמדיניות הסיכון התפעולי של התאגיד הוסברה באופן ברור
לצוות העובדים בכל הדרגים באותן יחידות החשופות לסיכונים תפעוליים
מהותיים.
– ההנהלה הבכירה תוודא שהעובדים האחראים לניהול הסיכון התפעולי
מקיימים קשר אפקטיבי עם העובדים האחראים לסיכונים האחרים כמו
אשראי ושוק.
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
8. סביבת ניהול סיכונים תפעוליים נאותה-
המשך
עיקרון 4: תאגיד בנקאי יזהה ויעריך את הסיכון התפעולי
המובנה בכל המוצרים, הפעילויות, התהליכים והמערכות
המהותיים.
הכלים המשמשים לזיהוי ולהערכת הסיכון התפעולי:
הערכת סיכונים או הערכה עצמית - התאגיד מעריך את –
פעולותיו ופעילויותיו.
מיפוי הסיכון - יחידות עסקיות שונות, פונקציות ארגוניות או –
תהליכים, ממופים לפי סוגי סיכונים.
אינדיקטורים לסיכון - מדדים סטטיסטים ואו מדידות, בדרך כלל –
פיננסיים, מספקים תובנות לגבי הסיכון.
מדידה - כימות החשיפה של התאגיד לסיכון התפעולי באמצעות –
מגוון גישות.
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
9. סיכון התפעולי - הגדרה
ועדת באזל IIבהנחיותיה שואפת שהגדרת והבנת הסיכון התפעולי
תהיה ברורה ומלאה, כתנאי לניהול ובקרה אפקטיביים של סיכון זה.
הועדה מגדירה את הסיכון התפעולי ואת הקטגוריות המרכיבות אותו כדלקמן:
"הסיכון להפסד כתוצאה מאי נאותות או מכשל של תהליכים פנימיים,
אנשים ומערכות או כתוצאה מאירועים חיצוניים. הגדרה זו כוללת סיכון
משפטי, אך אינה כוללת סיכון אסטרטגי וסיכון תדמיתי"
הסיכון התפעולי שלוב בכל פעילות בנקאית ולרוחב הארגון כולו. קיימים
מצבים בהם סיכון אשראי, סיכון שוק, סיכון עסקי או סיכון משפטי כמו גם
סיכון מוניטין עלולים להתממש כתוצאה מכשל תפעולי.
על מנת להתמודד עם הסיכונים התפעוליים ובניסיון למזער את חשיפת הבנק
להתרחשות אירועי כשל, על הבנק לפעול כדלקמן:
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
10. הסיכון התפעולי – המשך
• לקיים תהליכי זיהוי סיכונים, הערכתם, ניטורם השוטף, מזעור
החשיפה ובקרה שוטפת בכל יחידות הבנק.
• לקיים מבנה ארגוני ותפקודי בבנק אשר יתמוך בניהול הסיכונים
התפעוליים.
• לדווח באופן מלא על אירועי כשל, כולל אירועים מסוג "כמעט
ונפגע", ולקיים תהליך של הפקת לקחים יעיל.
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
16. מטרות המערכת
ניהול מפת הסיכונים התפעוליים של הארגון 1.
ניהול פעילויות, תהליכים, תתי תהליכים, סיכונים, הערכות סיכונים, בקרות •
ואינדיקאטורים, בהתאם לדרישות באזל 2, כולל מעקב אחרי תוכניות הפחתה.
ניהול חשיפות קבוצתי •
תמיכה בניהול סיכונים ברמת קווי עסקים. •
2. תמיכה במודלים
• תמיכה במודל לכימות והערכת החשיפה
• חישוב הקצאת הון בגישה הסטנדרטית ובגישות מתקדמות (.)AMA
• תמיכה בהגדרת מודלים שונים להערכת סיכונים
• תמיכה פרמטרית במודלים של אגרגציה של חשיפות לפי קטגוריות וקווי עסקים.
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
17. מטרות המערכת - המשך
תמיכה באירועי כשל 3.
דיווח אירועי כשל וקישורם הישיר למפת הסיכונים ברמת מוקד הסיכון. •
שילוב דיווח אירועי כשל מתוך תיקון פעולות שגויות בספרי הבנק (ממשק ישיר •
בין המערכות).
ממשק ישיר מול כל המערכות המנהלות אירועי כשל. •
4. ניהול ותמיכה במאגרים
• ניהול מאגרי כשל, אינדיקאטורים, בקרות, סיכונים ותהליכים.
• יכולת התממשקות למאגרים חיצוניים כדוגמת מאגרי כשל בין לאומיים, מאגרי
נהלים וכדומה.
5. ממשקים ודוחות
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
18. תועלת
• התועלת מהמערכת תהיה ניהול סיכונים
איכותי כנדרש מהוראות באזל 2.
• שימוש במערכת עשוי להביא בעתיד חיסכון
בגין הקצאת הון כנגד סיכונים תפעוליים.
• ניהול אירועי כשל בצורה איכותית עשוי
לצמצם במידה ניכרת הפסדים מאירועי כשל.
11.5.51 1102.60.62 מערך ניהול סיכונים
